פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

רציתי לדעת אם יש קשר בין גירויים בפי הטבעת להיותי הומו או לא ?אני ממש מבולבל פשוט קראתי פעם שזה לא אומר כלום האם זה נכון ?

שלום מיקי, פי הטבעת הוא אכן אזור ארוגני בעל עיצבוב גבוה ומבחינה פיזיולוגית בעל פוטנציאל לגירוי מיני, ללא קשר לכיווניות המינית. די לעיין בקטלוגים של חנויות סקס כדי לראות שכיום רוב סרטי הפורנו הסטרייטיים כוללים גם מגע אנאלי וגירוי פי הטבעת בצורות שונות ביחסים בין גבר לאישה (כולל גירוי פי הטבעת של הגבר ע"י האישה). עם זאת, מסיבות הקשורות לחינוך המסורתי להיגיינה יש אנשים רבים מדחיקים את המחשבה על גירוי באזור זה ונרתעים ממנה. מבחינה סטטיסטית, אני משער שאכן שיעור ההומואים שמקיימים יחסים אנאליים גבוה מאחוז זה בקרב סטרייטים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום לד"ר גידי רובינשטיין אני לא מתערבת בשום אופן היחסים בין הבן שלי לחבר שלו , פשוט כל המצב נראה לי אז חשוד , אצל הבנים הגדולים שלי לא ראיתי התנהגויות מהסוג הזה , ותמיד חברים ישנו ועדין ישנים כאן , אני מבינה עכשיו שאין לי מה לדאוג ותודה שהרגעת אותי , מותר להיות מבולבלים לא ?וחוץ מזה זה היה הבן שלי שפנה אלי עם כל הענין , גם הוא לא הבין את המצב , מודה לך מוטרדת

ואני שמח אם עזרתי קצת לעשות סדר בדברים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום ד"ר רובינשטיין, אני בת 27 ועד לפני חודש לערך התחלתי לערער בנטיותיי המיניות. אני במערכת יחסים מזה 3 חודשים. בן זוגי הוא חלומה של כל אישה. אוהב, תומך, רגיש ומושך. חשוב לי לציין שהוא הגבר הראשון שאיתו נתתי לעצמי להתקרב באמת. נפגעתי בעברי מגברים, אחד הצליח לשבור את לבי בצורה קשה ביותר, עד כדי כך שלקחו לי מספר חודשים להתאושש ולחזור לעולם הסינגלים המייאש וזה היה בשנה האחרונה. הוא שונה, אני יודעת, העניין הוא שהסקס שלנו היה מצויין עד שהתחלתי לקחת גלולות שגרמו לדימומים ולאחר מכן ליובש פנימי שמנע מאיתנו לקיים יחסים בחודש האחרון. הפסקתי עם הגלולות ולתדהמתי לא התגעגעתי לסקס איתו, ואני עדיין לא, עניין שמאוד מפריע לי מאחר ואני אישה מאוד מינית (בעברי???) ומערכת היחסים חשובה לי עד מאוד. ולא רק זה אלא פתאום התחילו להופיע אצלי פנטזיות על נשים, על מין איתן ובכלל מגע פיזי שלא מרתיע אותי. מעולם לא ערערתי על נטיותיי לפני כן, מעולם לא היתה לי שאלה מאחר ותמיד נמשכתי לגברים. האם בגילי לפתע יכולים לצוץ שינויים בנטייה, ובמהירות כזו? או האם זאת פאזה שעוברת וניצני גלולות? האם אני פשוט מפחדת ממערכת היחסים הזו כי היא כל כך מושלמת שאני עצמי לא מאמינה לה כי מעולם לא היתה לי כזו? או שבאמת אני ביסקסואלית או אולי אפילו לסבית? אני הולכת ברחוב ומתחילה להסתכל על נשים בצורה אחרת. אני מתבלבלת מיום ליום יותר ויותר ומרגישה שאני צריכה עזרה...

שלום נטלי, אני מבין את הבלבול ואני מסכים איתך לחלוטין שאת צריכה עזרה ממטפל גיי-פרנדלי, שילווה אותך בתהליך הגילוי העצמי הזה. אם את מוצאת את עצמך מסתכלת על נשים, מפנטזת עליהן ונמשכת אליהן, בהחלט יש להתייחס לכך בכובד ראש. עדיין לא ברור האם זה חייב לבוא על חשבון המשיכה לגברים. אצל ביסקסואלים יש נטייה ל"סדרתיות" (ראי מאמר בנושא: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html), כלומר, תקופות שבהן הם מעדיפים את בני מינים ותקופות בהן הם מעדיפים את בני המין השני. עושה רושם שאת כרגע על סף גילוי עולם חדש עבורך ועצם החידוש שבדבר מפחית את משיכתך לבן-זוגך. לא בטוח שהרתיעה הזו מגברים תימשך לאחר שתתנסי ביחסים אינטימיים עם נשים. את זה באמת רק ימים והתנסות יגידו. הגלולות והפסקת ממלאות רק תפקיד מישני של "טריגר" שהוציא את הפוטנציאל שהיה רדום מן הכוח אל הפועל. להבדיל, כמובן, לפעמים אנו עדים לכך שאפילו שפעת יכולה לעורר הפרעה נפשית שלא הייתה גלויה קודם. על כל פנים, אני מציע לעבד רגשית את התהליך שאת עוברת אצל איש מקצוע גיי-פרנדלי, שיוכל ללוות אותך בתהליך בצורה לא שיפוטית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום לך דוקטור רובינשטיין דבר ראשון אני רוצה לומר לך שאתה ממש עוזר להמון אנשים ואני מאמין שאני מודה בשמם תודה לך . ברצוני לספר לך על בעיה שהתעוררה אצלי לא מזמן מלפני חודשיים לערך אני חי בחברה סטרייטית לחלוטין מצד אחד אני נמשך למין הנשי אך מצד שני ישנם רגעים שאני חושב על סקס עם גברים כרגע אני נמצא במערכת יחסים עם בחורה ואני נהנה ממנה אך מצד שני אני חושב מדיי פעם על גברים המשיכה לגברים התעוררה אצלי לפני חודשיים , היה שלב שאמרתי לעצמי אולי אני שניהם או שאולי אני הומו אך אם אני גיי איך יכול להיות שאני נמשך גם לצד השני אני אשמח אם תענה לי ..

שלום שי, בהחלט ישנם אנשים שנמשכים ברמות שונות לבני שני המינים והם נקראים "ביסקסואלים" (ראה מאמר קצר בנושא: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html). אם אתה נמשך לבני שני המינים, אתה נמנה עליהם וכמו שתקרא במאמר, למרות הבלבול הראשוני שעולה מפנייתך, בסופו של דבר, חייהם יכולים להיות אפילו עשירים יותר, במידה והם מכלכלים את צעדיהם בתבונה. רוב הביסקסואלים שנמצאו ונמצאים בטיפולי מצאו הסדרי חיים המאפשרים דו-קיום בין שתי המשיכות המיניות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

ד"ר יקר, אני בן 26+ 1)האם קיים סטטוס של בי-סקסואליות או שמא זוהי אשליה וברוב המקרים מצב זה הוא "להסתתר" מן ההתמודדות עם הנטייה לבני המין הזהה. 2) לדעתך-בחור גיי שמעוניין בחיי משפחה תקינים וישנם כמובן כאלו שביצעו זאת בפועל האם זה עלול לגרום לו נזק נפשי כתוצאה מהויתורים וההקרבות שלו? אני טוען זאת כיוון שככל הנראה שאני גיי ולדעתי במצבי הכל "קשה": בין עם גברים ובין עם נשים - עם גברים קשה לחבור למערכות זוגיות לטווח ארוך. (כבר היו לי מע' זוגיות עם גברים ונשים) ואין הסדרים ז"א קשה לחיות במצב שכזה וכן קשה גם עם נשים עקב אי משיכה או משיכה חלשה. 3)מה דעתך על הסדר של נישואים בין בני זוג שהגבר גיי\בי והאישה לסבית \בי למטרת שותפות ברצון ההדדי לילדים ושותפות כלכלית. האם לדעתך הסדר שכזה יכול להחזיק מנסיונך עם זוגות שכאלו? אני מודה לך מראש על תשובותיך. בברכה

שלום אוריין, ביסקסואליות בהחלט קיימת (http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html) ברמות שונות בין הומוסקסואליות בלעדית להטרוסקסואליות בלעדית. הגישה של חלק מההומוסקסואלים הרואים בביסקסואליות הדחקה של הומוסקסואליות אינה מקובלת על הקהילה המקצועית ולמען האמת, גם לא על ארגונים הומוסקסואליים שכיום הכניסו את המילה "ביסקסואלים" לשמם. מניסיוני בטיול בביסקסואלים, הם בהחלט יכולים לנהל חיי משפחה רגילים ובמובן מסוים הם אפילו בעלים מסורים יותר, משום שהם ברוב המקרים אינם מקיימים יחסים עם נשים אחרות, המאיימות על נשותיהם שלהם, אלא יחסים מזדמנים עם גברים אחרים. הסכנה היא, כמובן, שמהיחסים המזדמנים האלה יתפתח קשר רגשי, שיאיים על קשר הנישואין, אך זו סכנה שגם סטרייטים שמקיימים יחסים מחוץ לנישואין (ויש הרבה כאלה) נאלצים להתמודד איתה. לא היכרתי זוגות של הומוסקסואלים שנשואים ללסביות. היכרתי פה ושם גברים הומוסקסואלים שחברו יחד לנשים שמעוניינות להביא ילד לעולם, חלקן לסביות וחלקן לא, והילד גדל בהורות משותפת כזו, כאשר הורי הילד אינם גרים יחד אלא כל אחד עם בן או בת זוגו (או לבד). לדעתי, עדיין מוקדם להעריך את הצלחתו של הסדר כזה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום, אניט מתענינת בסדנא שעוזרת להתלבטות של זהות מינית לקרוב משפחה, שמעתי שהם קיימות אבל אני לא יודעת לאן לפנות. קרוב שלי הוא מתלבט אחרי התנסות של שני האפשרויות. ויהיה לו קל יותר להיות בקבוצה שמזדהה בתחושה שלו. תודה רוני

שלום רוני, לצערי, אינני מכיר סדנאות כאלו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

יש לך כל מיני קבוצות תמיכה של זהות מינית. הן בד"כ נמצאות בכל מיני אירגונים ועמותות של הומוסקסואלים. אני למשל מצאתי איזשוהיא פעילות בעמותת קל"פ אבל זה שייך ללסביות. בהצלחה

לאחר ששלחתי לך את ההודעה הקודמת שלי , נכנס בני הביתה ,וסיפר לי דבר שגרם לי הלם , החבר הזה שעליו סיפרתי לך ,בני שוחח איתו , מה שנקרא ללבן דברים ( בעצתי )ולשים דברים במקום ,מסתבר שהחבר שלו כשהיה מגיע אלינו גם היה מחבק את בני ומנשק אותו על הלחיים , אולי מנהג ארגנטינאי ( כך הם נוהגים והוא ארגנטינאי) הם שוחחו על הכל כך בני אמר , ואז החבר שלו הציע "להחזיר לו " באותה מידה שהוא עזר לו , כלומר , שגם הוא יגע לו באיבר המין ,הבן שלי מיד לא הסכים , ואז החבר שלו אמר שהוא ישלם לו -200- ש"ח על כל פעם שנגע בו ,זה לא נשמע לך מוזר ????? מה , הוא מנסה "לפצות " את הבן שלי על מה שהוא עשה ?אני לא מבינה את הענין הזה ואם הבן שלי לא יסכים לקבל ממנו כסף , כלומר -400- ש"ח , הוא יתן לו את הכסף הזה כמתנה ליום הולדת , ואז הוא לא יוכל לסרב ,להגיד לך את האמת , מרגע לרגע אני אובדת עצות , לא מבינה כבר שום דבר , הבלבול הולך וגובר ,והתהיות הולכות ומתרבות שאלתי את בני , אם אחרי הכל , אולי החבר שלו לא מודע למעשים שלו , ואם הוא מתנהג כך גם עם שאר החברים , הוא ענה שלא , אבל הוא כן שכב עם מישהיא ,ושילם לה , ורק עם הבן שלי הוא נוהג כל-כך בחביבות , האם זה מצב אופייני לבנים להתנהג כך ? אני לא זוכרת שאצל הבנים הגדולים שלי קרו מקרים כאלה ,זה בני הצעיר , בן הזקונים שלי , תראה , יש אולי עוד משהו שאולי יכול לעזור אולי לך להבין דברים , וחשוב לי להזכיר כל דבר שאני כן יודעת , כדי לפתור את הבלבול הזה שלי , אצל החבר של הבן שלי בבית ,אין לו יחסים טובים עם אבא שלו , הם בקסח כל הזמן ,כל הזמן ישנן שם בעיות מריבות וצעקות ,הוא מקבל חיבה רק מאמא שלו ,וכשהוא מגיע אלינו הוא עטוף בהמון חום ואהבה , יחס של בן בתוך הבית ,הוא צוחק , מאושר , מכין לעצמו ולבן שלי אוכל , ובאיזשהו מקום , נראה לי שהוא עסוק כל הזמן בנסיונות ריצוי , לרצות את הבן שלי , לא יודעת , הכל נשמע לי מאוד מוזר , מאוד לא במקום ,כאלו יותר מידי אסיר תודה , אבל ממש בצורה מוגזמת , עכשיו אחרי שהכל יצא , מה אתה יכול להגיד לי על כל הענין , האם אני עושה סערה בכוס של מים , או שיש דברים בגו , וכיצד עלי להתנהג ?אני בשום אופן לא מעונינת לפגוע בחבר של הבן שלי ,הוא ילד טוב , ויכול להיות שכל זה סתם דברים נורמליים שקורים בין חברים טובים ואני פשוט לא מבינה את הדברים לאשורם . בברכה המוטרדת המבולבלת

שלום מוטרדת, קראתי את שתי פניותייך המפורטות בעיון רב ותשובתי תהייה דווקא קצרה, מעשית וחד-משמעית: הניחי לבן שלך ולחברו. הם מסתדרים מצוין. לקבוצת בני הגיל בתקופת ההתבגרות יש חשיבות עליונה בהתפתחות וחשוב מאוד שלא תפריעי לתהליך (העובדה שהצלחת להבחין בזיקפה של החבר של הבן, למשל, אומרת שכבר התקרבת יותר מדיי!). הניחי לשניהם! אם בנך סטרייט הוא יישאר סטרייט - אף הומוסקסואל לא יכול לפתות סטרייט להיות הומו. זה מיתוס שהופרך במחקרים רבים. הומוסקסואליות מתחילה לצאת לפועל בגיל ההתבגרות ברוב המכריע של המקרים והתפתחות הנטיות המיניות של בנך אינה קשורה לקשר שיש לבנך עם חברו. ההרגשה האישית שלי היא שכל התערבות שלך רק תזיק. תירגעי ותפסי מרחק. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אני בן 23 .יש לי בעייה קשה עם בנים סטיירטים בהכללה.אני לא מתחבר אליהם-מבחינת נושאי עניין וכו'. זה הכללה אבל זה ככה. אני במכללה ומצב חמור. ניסיתי באמת שניסיתי אבל אני לא מצליח להתחבר@! ואני לא נשי או משהו פשוט הבדיחות שלי יותר מדברות לגייז כנראה אני יותר ציני כזה. בכל מקרה מאוד קשה לי עם זה כי אני לא ב"בונדינג" גברי כזה וזה דופק אותי בהרבה מובנים-בצבא סבלתי מאוד התחברתי רק עם בנות וטיפה ען בנים שהיו יותר עדינים. במכללה עכשיו אני לא מצליח להתחבר אלא רק לבנות.הפסיכולוג שלי ממצד אחד אומר לי שאני לא חייב שכולם יאהבו אותי ומצד שני מכריח אותי להתחבר הוא אומר לי שאני חיב להתחיל לדבר עם מילים כמו "אחי וכאלה כדי להתחבר. מה נכון? הדואליות הזו משגעת אותי. לא לשים פס?? כן לנסות להתחבר ? ניסיתי ולא הלך. בכל מקרה הבעייה הזו בגבריות הופכת אותי לאדם חסר ביטחון מול איום גברי וזה ממש דופק אותי. חבל כי יש לי פונטיציאל גבוה להצליח. עזור לי

שלום אמיר, התופעה שאתה מתאר שכיחה מאוד. מניסיוני, חלק גדול מההומוסקסואלים אכן יוצרים קשרים אפלטוניים קרובים עם נשים (http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a27.html) , במשך הזמן חלק גדול מחבריהם הגברים גם הם הומוסקסואלים וחלק גדול אכן מתקשים ביצירת קשרים עם גברים סטרייטיים בגלל היעדר שפה משותפת. אני מסכים עם הפסיכולוג שלך שיש להתמודד בטיפול עם הצורך שכולם יאהבו אותך, אך לא עם הניסיון לשנות את מי שאתה ו"להסתחבק" עם גברים סטרייטיים. זהו מסר כפול שעלול רק להזיק לך, כי לא כל העולם במה ולא כולנו שחקנים. יש טווח מסויים שבתוכו אנחנו בכל זאת יכולים להרשות לעצמנו להיות אנו עצמנו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אז מה המלצתך???כיצד לנהוג ביום יום? אני אומר לך למה בעייתי היא קשה: אני די בדיסוננס:אני מתעניין בפוליטיקה וגם פעם היתי מעורב והריחוק הזה מאז הצבא שנהיה לי הורס לי את החלום כביכול. אני מטבעי גם אוהב אנשים אבל אני ממש מאוכזב מעצמי והמציאות אני מרגיש כאלו לא אוהבים את האישיות שלי(בנים) ומאוד קשה לי עם זה בהקשר של שאיפות שלי-לאו דוקא פוליטיקה אבל בכל תפקיד רם שאליו אתה מגיע אתה חייב יחסי אנוש מעולים עם כולם ואני חש שזה עומד לדפוק אותי ובגדול. (זה כבר דופק-תכננתי להיות מעורב באגודת סטודנטים ובסוף החלטתי שלאור זה שאני התחברתי רק עם מתי מעט זה יהיה ממש פדיחות). בכל מקרה אני מבקש את ייעוצך האופרטיבי.תודה

אני מרגיש כי אני 100% סטרייט. אבל, לפעמים עולות בי מחשבות שאיני סטרייט בכלל. אני לא רוצה להיות הומו וכל דפוסי החיים שלי הם בדיוק כמו של כל סטרייט אחר, ומתאימים לחברה סטרייטית בלבד. האם יש לי בעיה?

הי שואל... נראה לי שבתחום הזה ובכלל אצל בני אדם אין מאה אחוז....לא נראה לי שיש בן אדם שהוא מאה אחוז ביישן, או מאה אחוז קמצן, או מאה אחוז יהיר. בכולנו יש מגוון שלם של רצונות ומשיכות ותכונות אופי, שיכולים להיות גם סותרים ומבלבלים. אז תצא מתוך הנחה, אלא אם כן אתה לא מסכים עם מה שאמרתי, שאתה לא מאה אחוז סטרייט. נו, אז מה? אז יש לך בעיה? לא נראה לי...אתה יכול להמשיך לנהל חיים מאה אחוז סטרייטיים כמו אצל רוב האנשים...ואולי מדי פעם לסובב את העיניים אם עובר בחור חתיך...לא יקרה שום אסון, ולא תהפוך להומו בגלל זה... בברכה מיכאל

שלום שואל, אני מצטרף לתשובתו הנבונה של מיכאל. רק אוסיף שבכולנו יש פוטנציאל דו-מיני ושגם הומואים חיים במגוון רחב של סגנונות חיים. בהחלט אפשר לשמור על סגנון חיים סולידי ולממש משיכה לבני אותו מין. מן הסתם, אלה שחיים בצורה סולידית פחות בולטים בשטח ומתקבלת תמונה מעוותת שחיים הומוסקסואליים הם בהכרח צבעוניים וקולניים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אני חייב להתייעץ במשהו, אני מגדיר את עצמי ורואה את עצמי כסטרייט עם נטיות, הכל התחיל מזה שלא הייתי שלם עם הגוף שלי (הייתי נער שמן, ושעיר) ופיתחתי קנאה לילדים החלקים והרזים ואחר כך זה המשיך הלאה, זה בעיקר נובע אבל מקנאה לגוף אני מרגיש שיש לי משיכה מסויימת לגברים. הייתי בצ'אטים ונפגשתי עם 3-4 גברים, אבל אף פעם זה לא הוביל למשהו רחוק מידי, ומנשיקה מפה לפה אני ממש ממש נרתעתי הקטע הוא שבכל פעם שאני נפגש עם בחור בין אם אנחנו בסיטואציה מינית ובין אם לא הגוף שלי מתחיל לרעוד בצורה מאד מאד מוזרה, הוא רועד כולו , נהיה לי קר מאד, ואני לא מצליח אפילו לדבר מבלי שישמע רעידות בקול שלי, אחרי 10 דקות זה עובר (זה קורה לי בזמן המפגש או דקות ספורות) - 1-ברור לי שזה סוג של התרגשות אבל התגובה היא מאד קיצונית האם יש משהו מעבר? 2- כיצד יכול להיות שמצד אחד מושך אותי לנסות להיות עם גבר ומצד שני זה מאד דוחה אותי כל הסיטואציה של אהבה והתנשקות עם גבר?

שלום אלון, כמו רבים וטובים אחרים, גדלת בחברה סטרייטית ועברת סוציאליזציה לתפקיד המגדר הגברי. עם כל הליבראליות שלכאורה קיימת בחברה המודרנית כלפי הומוסקסואליות, תהליך זה עדיין כולל בתוכו הגדרה חד-משמעית של סטרייטיות כצורת המיניות הנורמטיבית והמועדפת. הגדרה זו והפנמתה יוצרת את הבסיס להומופוביה (פחד אי-רציונאלי מהומוסקסואליות). התופעות התוקפות אותך מבטאות פאניקה הומוסקסואלית, אשר כדי לטפל בה מומלץ לפנות למטפל גיי-פרנדלי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שמי שרון, אני בת 30 ויש לי חבר. אני סטרייטית ויש לי חברת נפש שהיא גיי. הסיפור שלי הוא ארוך ואני אנסה לקצר אותו. הכרתי את חברתי לפני ארבע שנים כשנפרדתי מחבר שלי לתקופה קצרה. הייתי שבורה מהפרידה, אז. ואז הכרתי את חברתי שלימים תהיה חברת נפש עבורי. היה בנינו קטע מיני, פעמים ספורות. (זה עורר בי את סוגיית הנטייה המינית שלי פעמים רבות, אני כנראה ביסקסואלית, אך הדיון לא עוסק בכך). אני חזרתי לחבר שלי, וחברתי נשברה נפשית מזה. אני חשבתי שננתק את הקשר, אך היא לא רצתה בזה. ואני חושבת שמשך שנתיים היא קוותה שיקרה שוב משהו מיני/רגשי בינינו. למרות שהיא תמיד שכנעה אותי שהיא כבר התגברה עלי. עברתי תקופה לא קלה כדי ליצב את היחסים שלי עם חבר שלי שאותו אני אוהבת ונמשכת.ומצד שני להתשכנע שחברתי שאותה אני אוהבת מאוד, אך לא נמשכת מינית, יכולה להמשיך להיות חברתי ולא לכאוב. כי אני לא רציתי/רוצה להכאיב לה. איכשהו עברו שנים לא רבות, וכך חשבתי עד היום שהנה היא התגברה עלי, ואני יכולה להמשיך להיות חברה שלה. אך לפני מס' ימים חברתי בלתה עד הבוקר, והיא התקשרה אלי, וכשהיא שתויה דיברה איתי בגלוי. שהיא לא התגברה עלי מעולם. וכולן מתחילות איתה במועדון והיא רק נמשכת אלי, ושאני צריכה להתנתק ממנה, כדי שהיא תמשיך הלאה. יום למחרת היא התקשרה אלי מפוכחת ואמרה שהכל בסדר והיא היתה מסטולית וזה כלום. אני לא רוצה להכאיב לאף אחד, במיוחד לא לחברתי. שאותה אני אוהבת אהבה אמיתית. אני לא רוצה לנתק איתה את הקשר. אך אולי אני צריכה לעשות זאת. אולי בזה שלא ניתקתי את הקשר איתה, היא סובלת. ורק המחשבה הזו גורמת לי לסבול. היא לא רוצה שאנתק איתה את הקשר ואומרת שהכל בסדר, מה לעשות? האם לי יש את האחריות הזו? האם לתת לה לקבוע? שלך, בדיכאון שרון

שלום שרון, שאלת "האקס" או "האקס המיתולוגי" נידונה הן בהקשר הסטרייטי והן בהקשר ההומו-לסבי פעמים רבות. מצבך, מבחינה זו, קל יותר מאשר מצבה של חברתך, משום שלך היה לאן לחזור והיא נאלצה לחזור אל "שוק הבשר" במגזר באוכלוסייה שהוא בכל זאת לא נורמטיבי, כלומר, גברים נפגשים עם נשים בכל מקום, אבל כדי להכיר בת-זוג היא חייבת ללכת למקומות "המיועדים לכך" ולהעמיד את עצמה ל"אודישן" באופן מאוד נקודתי ומכאיב כל פעם מחדש. מניסיוני בטיפול הן בסטרייטים והן בהומואים ולסביות, ניסיונות לשמור על קשר אפלטוני ידידותי עם האקס הם הרסניים מאוד, במיוחד כשאחד הצדדים עדיין מעוניין מינית בצד השני. אני חושב שאת שואלת אותי את מה שאת כבר יודעת ועונה לעצמך בסוף הפנייה. לא צריך להכריז על ניתוק פורמאלי, אלא אפשר להתרחק בהדרגה. לא יהיה לה קל אך היא כבר תבין. אולי כאשר תהייה לה בת-זוג תוכלי לחזור אליה כידידה ממקום קצת יותר שיוויוני וסימטרי כשלשניכם יש בני-זוג ואת לא תהווי עבורה אובייקט פוטנציאלי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

כבר כתבתי כאן בעבר. יש לי בעיה : אני לא מצליח בקטע של חדירה. הפסיכולוג שלי המליץ לי על ויאגרה עם בנות שאראה אם באמת אני לא נמשך(אתה התנגדת..) לקחתי ולא עמד לי. בכל מקרה גם עם בנים רוב הפנטזיות שלי זה להיות פסיבי ףואני לא רוצה! כאלו זה אומר שלא זיינתי בנות ולא בנים אני בן 24 עוד מעט אז מה אני כאלו "לא שווה" לא "גבר" יש בעיה חזקה בקשר של גבריות. גם בנים חמודים שרציתי לזיין פשוט לא הלך...אני פשוט גם מלכחתיחלה מחפש סטוצים שאומרים לי שהשני אקטיבי .זה מה שמושך אותי...אבל זה משגע אותי. גם בלהיות פסיבי אני לא טוב כי אני לא מסוגל שיחדרו אלי כי כואב לי מאוד ככה שאני יוצא נפסד...נפגשים איתי רק כי אני נראה חמוד:) מה לעשות...? אני רוצה לחוות את החוויה של החדירה אבל לא בכוח אלא מתוך רצון.האם יש לי פחד מחדירה???מה לעשות?

שלום טוני, פעם איש אחד נידון להוצאה להורג בכיסא חשמלי, אך הוא היה שמן מדיי מכדי להיכנס לכיסא. אמרו לו לרזות ולחזור בעוד 3 חודשים. עברו להם 3 חודשים ועוד 3 חודשים והאיש רק שמן ושמן. ברור שהוא לא רזה כי לא הייתה לו מוטיבציה... אם הפנטזיות שלך הן כמעט אך ורק להיחדר, ברור שאין לך מוטיבציה לחדור. בנוסף, בגלל הלחץ החברתי בכלל והלחץ של הפסיכולוג שלך בפרט לנסות יחסי מין עם אישה (מה שבכלל לא מושך אותך, אם הצלחתי להבין נכון), החדירה אליך נתפסת כפגיעה בגבריות שלך ואז אתה גם לא מצליח ליהנות ממה שאתה מפנטז עליו. המלצתי לך היא לעבור לטיפול אצל מטפל גיי-פרנדלי, שיעזור לך לקבל את עצמך ובסופו של דבר לעשות גם ביחסי מין עם גברים מה שאתה באמת רוצה ומפנטז עליו, להיחדר. עניין הוויאגרה כדי לקיים יחסים עם נשים מקומם במיוחד. באמצעים האורולוגיים הקיימים כיום אפשר לגרום לך לזיקפה שתאפשר לך לחדור גם לגברים וגם לנשים, אבל אתה לא מכונה שצריך לתפעל אותה. אתה אדם בעל מאוויים משלו ובתור שכזה אתה רוצה להיחדר ע"י גבר ויש לעזור לך בכך באמצעים פסיכולוגיים מבלי שזה יפגע כהוא זה בגבריות שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

הפסיכולוג שלי טוען שזה לא שאני לא רוצה לחדור לאישה אלא שאני מפחד . והפחד הזה משתק אותי . כמו אין אונות פסיכולוגית. אני מפנטז על גברים אבל הייתה פעם מישהי שכן רציתי לחדור אליהה ויש מעטות שאני כן יכול אם אני באמת מתאמץ לחשוב על חדירה אליהן...

הי טוני... מעבר למה שכתב ד"ר רובינשטיין, לי נראה שאתה צריך קשר ממושך עם מישהו או מישהי, שיהיה סבלני כלפיך. לפי מה שאתה כותב נראה שאתה מקיים בעיקר יחסים מזדמנים, וסיטואציה כזו מלחיצה מבחינת התיפקוד המיני לכל אחד, קל וחומר שאתה תילחץ יותר. אם תהיה עם מישהו או מישהי בקשר ארוך טווח, עם הזמן יש סיכוי יותר גדול שבעיותיך יפתרו. אני דווקא לא חושב שאתה צריך להגביל את עצמך רק לפסיביות או רק לאקטיביות, אני נהנה משני הדברים, ולא ממש מצליח להבין למה אנשים מגבילים את עצמם, אלה שני סוגים שונים של הנאה. כמובן שאם זה כואב, זו בעיה. אבל אפשר לאט לאט להגיע למצב שזה לא כואב בכלל ויכול להיות מהנה למדי. בברכה מיכאל

אני בחור בן עשרים...יש לי בעיה שאני נמשך לבני המין שלי אבל אף פעם לא קימתי יחסי מין כאלה כי פשןט זה לא מקובל עלי ובחיים לא אעשה את זה ....אני גם נמשך לבנות אבל מבחינת דת אסור לקיים יחסי מין גם. אני רוצה להשתנות ולהיות גבר נורמאלי אני רוצה להתחתן ולהביא ילדים אבל כל הזמן אני חושב שאני לא יכול בגלל הנטיה שלי ...אני מבקש עזרתכם אני רוצה להשתנות יש לי פחד מלעשות קשרים עם בנות מבחינה מינית למרות שאני רוצה ובאותו זמן אני לא רוצה להיות הומו קשה לי לקבל את זה ואף אחד לא ישכנע אותי שאני צריך לקבל את עצמי כמו שאני קראתי הרבה מאמרים שאפשר להשתנות ולהיות בן אדם רגיל ושמעתי מספיק סיפורים שגברים עם נטיות הומוסיקסואלית השתנו והתחתנו והביאו ילדים ובטח איך שאתה יודע שאצלנו בתרבות הערבית קשה לי לקבל את זה ולהיות הומו חוץ מזה אני לא רוצה להיות כך אני רוצה להיות גבר נורמאלי ... מה אני יכול לעשות האם יש פתרון לזה ???? האם דרך שינוי בהתנהגות אני יכול להשתנות ? האם יש טיול תרופתי לזה ? תודה רבה

שלום לך, אני מבין שאתה גדל בסביבה ערבית מסורתית שמרנית ודתית מאוד. כמי שגדל בשכונה יהודית-ערבית אני יכול להעיד שיש גברים ערבים נשואים רבים, בעלי משפחות, המקיימים יחסי-מין עם בחורים. התופעה נפוצה מאוד למרות הערכים הדתיים הנוקשים הקיימים במגזר זה. זכית לכך שאתה נמשך גם לגברים וגם לנשים. אתה יכול לבנות את הקשר הזוגי המרכזי בחייך עם אישה (לאחר שתבדוק מה קורה לך ביחסי מין איתה) ולקיים פה ושם יחסי-מין עם גברים בלי שאף אחד יידע. מה שמטריד אותי כרגע בקשר אליך הוא שאין לך כל מקור תמיכה. הייתי ממליץ לך לפנות לתחנה המקומית לבריאות הנפש ולבקש לדבר עם פסיכולוג. הוא לא ישפוט אותך ולא יעניש אותך וגם חלה עליו חובת סודיות כך שהוא לא יספר לאף אחד שום דבר ממה שתדבר איתו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום אחי (בן 24) החליט שהוא נכנס למערכת יחסים עם גבר אחר (שיצא מהארון) והוא שיתף רק אותי. משפחתי לא יודעים. האם אני צריכה לדרבן אותו לספר להם או לחכות אם זה? בינתיים אחי נאלץ לשקר ולהמציא סיפורים על המקומות בהם הוא מבלה ויושן.האם יש משהו שבאפשרותי לעשות כדי לשנות את החלטתו או שכבר לא ניתן להשפיע עליו בשלב זה? תודה

שלום אנונימי, אתה צריך להיות שמח שאחיך רואה בך מקור לתמיכה ושיתף אותך והוא צריך להיות שמח שיש לו אח כמוך שעליו הוא יכול לסמוך. אחיך הוא זה שמגדיר לעצמו את מקורות התמיכה שלו ובינתיים הוא מרגיש בטוח רק בך וחשוב שתמלא תפקיד זה נאמנה ותכבד את קצב החשיפה שלו ותהייה שם בשבילו. בהמשך, כשהוא יחליט שהגיע הזמן לכך, תוכל לתמוך בו בחשיפה בפני שאר בני המשפחה. לא חייבים לצאת מהארון בפני כולם בבת אחת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

נפגשנו, דיברנו, היה נראה שהוא מעוניין, אחרי זה לא התקשר, שלחתי לו SMS, לא הגיב, עוד SMS, לא הגיב. מסנן. האם הבעיה אצלי או אצלו? למה יש אנשים שמסננים ושוכחים שאתה בנאדם, עם רגשות? הוא לא בסדר, או שאני לא בסדר כי אני מאשים את עצמי? איך מתמודדים עם מסננים?

שלום חמודי, אתה נותן משקל עצום ליחס הסביבה כלפיך. מה שקרה לך מאוד לא נעים, הבחור לא מנומס ולא מתחשב וכנראה לא ממש יודע מה הוא רוצה מעצמו. כל זה נכון, אך אתה מסיק שכולם או רובם כאלה. אם היכרת אותו דרך אתר הכרויות, אכן הנורמות מאוד-מאוד לא מחייבות. גם אם אתה פוגש מישהו, ייתכן שזה מישהו שלא תראה יותר ועל כן המחויבות שלו לנורמות החברתיות והתרבותיות נמוכה מאוד. אני יכול להמליץ לך על שני דברים והם (א) לפנות לייעוץ פסיכולוגי אצל מטפל גיי-פרנדלי שיבין את הדימוי העצמי הנמוך שלך בתוך ההקשר החד-מיני ו-(ב) לנסות להכיר בחורים פנים אל פנים בפאבים, מועדונים או קבוצות שבהם לא תצטרך לעבור את כל תהליך ההכרות המייגע והשוחק, כולל ה"אודישנים", ותקבל תשובה מיידית אם נמשכים אליך ואתה נמשך לאחרים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

מישהו אמר לי לאחרונה שיש לי מבט מלא עוצמה, שמפחיד להתמודד איתו (מסוג המבטים שיכולים להרוג אנשים או לא יודע מה) וממש עשה לי ניתוח אופי, שאני לא טיפוס של סטוצים, אני עמוק ומתאים לי חבר וכו' וכו'. זה ממש גרם לי לחשוב. אני מאוד סגור, שם חומה ענקית ולוקח זמן להתקרב אליי. הוא אמר שמי שבאמת ירצה אותי, ישבור את החומה - וזאת ההוכחה שהוא אוהב אותי. יש מישהו שיטרח? כי בינתיים אף אחד לא טרח. ובעניין המבט, לא אשמתי שזה מה שאני משדר.

שלום ביישני, אינני יודע בן כמה אתה וכמה זמן אתה מחפש חבר ולא מוצא, אך יש משהו בדבריו של אותו ידיד. ככל הנראה, אתה מופנם ואנשים מופנמים, למרות הקושי הראשוני ליצור קשרים ולמרות שאינם "מסתחבקים" עם כולם, בסופו של דבר יוצרים קשרים מעטים אך קרובים ועמוקים, ללא קשר לנטייתם המינית. עם זאת, אם יש משהו מאיים וחודר במבט שלך, שעלול להרתיע, אני מציע לך לנסות להתגבר על ביישנותך הטבעית ולעשות לפעמים בעצמך את הצעד הראשון (גם אם זה כרוך בפחד מדחייה) כדי לשבור בעצמך את הקרח. אם אתה מרגיש שזה קשה מדיי ושהמופנמות שלך מפריעה לך גם בתחומים אחרים, תוכל להיעזר בסדנה להתמודדות עם חרדה חברתית או בסדנה לתקשורת אסרטיבית. אני מאחל לך שזה יקרה לך בקרוב. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

גיליתי היום שאחי הקטן החייל מנהל מערכת יחסים רומנטית עם בחור אחר בערך בגילו מזה חצי שנה. יש לציין, שגדלנו בבית של שלוש בנות גדולות ובן זקונים, בו אמא היא דומניננטית ואבא מרוחק מאד רגשית. בינה לבין אחי הקטן היו תמיד יחסים מלאי חום ורגש. אנו גרים בבית דתי-ליברלי ומכיוון שכך הוא למד בבית ספר של בנים בלבד ולכן לא התרגשנו שלא היתה לו חברה עדיין. גם לי לא היה חבר עד לתקופת הצבא. יש לציין שכל ילדותו הוא מאד אהב בנות, מאד התעסק עם זה ותמיד אימץ לו כוכבניות יפות להערצה. השאלה שלי: עד כמה אפשרי שהמערכת יחסים הזו היא חד פעמית, בבחינת ניסוי ותעייה בגיל צעיר, ושאחר כך הוא גם יגלה את הבנות? האם זה אפשרי לאחר מערכת יחסים של חצי שנה עדיין להאמין שמדובר במשהו שלא יתפתח לחיים בוגרים הומוסקסואליים? זה ישבור את ההורים שלי.

שלום אחות, את אמנם לא מציינת את גילו של אחיך, אך בכל מקרה לא ההתנסות בת החצי שנה היא זו שהפכה אותו להומוסקסואל, אלא רק מהווה ביטוי של נטיותיו. מחקרים מעידים על כך שהמגעים הראשונים של הומוסקסואלים אכן מתרחשים בגיל ההתבגרות. הצד החיובי של המטבע הוא שאחיך הצליח לקיים מערכת יחסים רומנטית ומשמעותית. הורייך בוודאי לא ישמחו על התגלית כשיידעו עליה, אך למרות שהם דתיים (ואולי אפילו בגלל שהם דתיים וגם ליבראליים), הם יבינו בצורה זו או אחרת שהדבר אינו ניתן לשינוי ושאין להם ברירה אלא לקבל את בנם כמו שהוא ולתמוך בו. בבוא הזמן, ניתן לחשוב גם על השתתפות בקבוצת תמיכה להורי הומוסקסואלים, שעוזרת מאוד להורים לקבל את הנטייה המינית של צאצאיהם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום ד"ר, לפני הכל קצת רקע. אני בן 16 וחצי כיום,אפשר לאמר שחי בסדר גמור יש משפחה אוהבת ותומכת והכל אפשר לאמר,דיי אופטימי. הכל התחיל לפני חצי שנה פחות או יותר,אני יכול לאמר במעורפל שזה התחיל באמצע חודש דצמבר,שאלות הזהות המינית שלי. לפני החצי שנה הזאת הכל היה נהדר,הבנתי שהמשיכה שלי לבנות היא טבעית ולקחתי אותה כדבר מובן מאליו...לא התעמקתי בלשאול את עצמי האם אני נמשך לצד השני כי פשוט הבנתי שטוב לי עם המין הנשי והבנתי שאני נמשך אליו מינית ורגשית ובמילים אחרות שטוב לי איתו. הייתי אדם יותר פתוח,ויצאתי מתוך נקודת הנחה שמי שהומוסקסואל, כנראה שטוב לו עם זה ואם אני הייתי הומוסקסואל,מה זה היה מפריע לי?העיקר ההנאה לא? היו לי מערכות יחסים קצרות עם בנות ואני חייב לציין שהיו כמה תקופות יפות ביותר והיו בנות שחשקתי בהן בצורה לא נורמלית. כשלא היה קשר זה או אחר,הלכתי לאינטרנט לצפות שעות על גבי שעות בפורנוגרפיה ובנשים ערומות כאלו ואחרות. עד פה כאמור,זאת התקופה היפה שלי. עד שהתחילו שאלות הזהות באותו יום בדצמבר,לפי מה שזכור לי הכל התחיל כשהייתי אצל חבר שלי עם עוד חבר נוסף. אחד החברים שלי מאוד לועג להומוסקסואלים,וכל הזמן אמר לי בבדיחות הדעת שאני גיי והומו(כמובן לא בכוונה להעליב) כי כנראה סתם היה לו משעם והוא חיפש בידור(הוא יודע שאני סטרייט לחלוטין). כשנפרדתי מהם לשלום חזרתי הביתה והתחלתי להרהר ולהתות בזהותי. ירדתי למישורים עמוקים ושאלתי את עצמי שאלות שרובן לא הגיוניות לגבי ההעדפה המינית שלי ונכנסתי למצב נפשי לא יציב והייתי אפשר לאמר דיי מתוסכל ומדוכא. הבעיה שלי עדיין קיימת ועדיין יש לי שאלות אך אני יכול לאמר כמה עובדות ברורות עליי: *אני עדיין צופה בפורנוגרפיה ונהנה לראות נשים,זה נורא עושה לי את זה. *האורך חיים שלי,לפי מה שנראה לי ולפי מה שהיועץ הפסיכו-תראפי שלי אמר לי הוא אורך חיים סטרייטי למדי. *כשאני נמצא עם החברים שלי אני לא חושב מחשבות מיניות עליהן ומתנהג לידם נורמלי לחלוטין-מה שבעצם אני רוצה לאמר שעם בנות אני מתנהג שונה. למעשה,כשאני עם חבריי לא עוברות לי בטבעיות מחשבות מיניות ואני לא מנסה להתחיל איתם בוא נאמר. *מחשבות על המין השני בראש גורמות לי לדחייה רבה ולפעמים אני אפילו מגיב בצורה גופנית,כלומר נרתע או "קופץ" או עושה פרצוף של מישהו שנדחה וכיוצא בזה. חוץ מזה,ראוי לציין,שאני כבר לא פתוח כמו פעם. הומוסקסואלים פשוט דוחים אותי ואני מפחד להיות לידם. אפילו המילה "הומו" גורמת לי לחלחלה מסויימת ואפילו לחרדה. אני מפחד שמיניותי תשתנה ומחשבות אלה הפכו להיות אובססיביות ולפעמים כפיתיות. אני לא יכול להעביר מאז דצמבר יום אחד שלם בלי מחשבה. אני דואג למצבי ומקווה לקבל תשובה מספקת שתעזור לי להבין את עצמי טוב יותר. תודה רבה.

שלום לך, צודק הפסיכותראפיסט שלך, כשאמר שאורח החיים שלך סטרייטי לגמרי, כי המושג "אורח חיים" מתייחס להתנהגות חיצונית בלבד. ואולם, משיכתך לבני שני המינים מעידה על כך שאתה בי-סקסואל וכמו ביסקסואלים רבים, בעיקר בתחילת דרכם, אתה מתייחס לכך כקללה בגלל הקושי להכיל בתוכך את שתי המשיכות. במילים אחרות, במקום לראות את עולמך כעשיר יותר, אתה רואה את המשיכה לבנים כמגבילה את המשיכה לנשים או כפוגעת בזהותך הגברית. הנחת היסוד שלך שהומוסקסואלים מרוצים ושלמים עם עצמם אינה נכונה, במיוחד כשמדובר על מתבגרים בגילך. עם כל הליבראליות בחברה הישראלית של השנים האחרונות, אנו עדיין חיים בחברה סטרייטית, שבה הומוסקסואליות מעוררת חרדה רבה, בעיקר אצל גברים סטרייטים (ומכאן גם הבדיחות של חבריך הסטרייטים). מסיבה זו, מרגע שגילית את משיכתך לגברים, אתה חש סלידה מהומוסקסואלים, סלידה הקרויה "הומופוביה", פחד אי-רציונאלי מהומוסקסואלים. בפחד זה ראוי לטפל במסגרת הטיפול בו אתה נמצא או במסגרת טיפול אצל פסיכותראפיסט גיי-פרנדלי. אני מציע לך לקרוא את המאמר הבא: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html בו תוכל לראות שבמשך השנים ביסקסואלים יכולים ליהנות משני העולמות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

העניין הוא שאני לא מגלה משיכה לבני המין השני אני נגעל ממחשבה על המין השני ויתר על כן,אני לא יכול לקבל זקפה מהמין הזה. זה למה אני כל כך מבולבל... אני עסוק בשאלות מטרידות אבל שאין בהן כל תכלית,אין בהם שום פואנטה... למשל כשאני מאונן אני צופה אך ורק בנשים,אך ורק משום שגברים במין פשוט לא עושים לי את זה אבל זה לא משנה את העובדה שהשאלות עדייין קיימות ומעיקות מה עושים? האם אני באמת בי סקסואל ואני לא יודע על זה?

יש לי בעייה דומה רק שאצלי זה גם גובל באיידספוביה - כל פעם שאני קורא את הכתבה על איידספובייה אני מחדש פשוט מתרשם מהכתיבה והדיוק של הכתבה עד כמה זה אמיתי מבחינתי ,,, אין ספק שביסקסואלית היא תופעה מורכבת ולא פשוטה אני חושב שטוב אתה עושה שאתה מטופל אצל פסיכולוגית גם אני לחוץ מאוד להחליט מה טוב לי כי כל "המשחק" הזה בין גברים לנשים ( כמעט ולא קיים אצלי בשנה האחרונה) כבר מתחיל להתיש אותי .... אני לא יודע בן כמה אתה ... אבל אני בן 24 והחלטתי לנסות גם לחפש משהו רציני יותר עם גבר ואז לראות כי אם אישה כבר היה לי ... אין ספק שזה לא פשוט תמשיך להלחם על החירות והחופש ומה שטוב בשבילך... אני חושב שקשה לי להתקבע למשהו אחד ספציפי כמו חבר או חברה בחברה מסויימת שהיא הטרוסקסואלית שיכולה להיתפס כאפריורית ומשעממת וההומוסקסואלית כסטיגמטית נטולת רגש ברצון לספק צרכים מיידי ... ועל כן נראה לי שלנו ( הביסקסואלים .....) המצב הוא מורכב כי יש לנו רצון לטעום מכל העולמות וחוסר יכולת להתקבע ( אני לא יודע אם גם אתה ככה אבל אצלי זה מתאפיין גם בחוסר החלטיות לגבי דברים אחרים רבים ...) בכל מקרה אם תרצה לדבר איתי אז תשאיר פה הודעה סתם רציתי לפרוק את הלב מי יתן והחיים יהיו יותר פשוטים או שעצם הפשטות שלהם היא משעממת ואנו עושים אותם מורכבים שלך נ

הי נ'.... אני לא כל-כך בטוח שאני בי-סקסואל. עבר כבר הרבה זמן מאז הפעם האחרונה שהייתי עם בחורה, וגם די מזמן לא פינטזתי על בחורה. אני בן 28. תראה, מצד אחד, אם תתחיל להיות עם גברים, ה"סכנה" היא שכמוני תתחיל לאהוב גברים יותר מנשים. אם החיים האלה נראים לך קשים, אולי אתה יכול לא להתחיל בהם. מצד שני, אתה מדחיק בכך משהו מאוד עמוק בנטייה שלך או ברצון שלך, ואתה יכול להגיע למצב המאוד קשה לפחות בעיניי של להיות נשוי ולהעביר את מעט הזמן הפנוי שיש לך בלחפש גברים באינטרנט, ואני מכיר כמה וכמה אנשים כאלה. אני לא פוסל שום תסריט שיגיע בעתיד, אבל המעשים שלי בזמן האחרון די מעידים שאני נמשך יותר לגברים, וזו כנראה ההגדרה של הומו. זה לא בהכרח אדם שנגעל מנשים או לא מסוגל להיות עם אשה. תרגיש טוב (לגבי האיידספוביה, זה משהו שממש רחוק ממני...אז אני לא יודע איך לסייע לך) מיכאל

שלום מיכאל, אתה משתתף מאוד קבוע בפורום הזה ואני עוקב בתשומת-לב אחר הודעותיך המקוריות ותגובותיך להודעות של אחרים. האם אתה אכן מרגיש שככל שאתה מממש יותר בפועל את משיכתך לגברים, אתה נמשך פחות לנשים? או שמא הזמינות הקלה יחסית של יחסי מין (בעיקר מזדמנים) עם גברים גרמה לך להשקיע פחות בקשרים עם נשים? ואגב, מי שנמשך יותר לגברים מאשר לנשים, אך עדיין קיימת בו מידה כזו או אחרת של משיכה לנשים, גם אם פחותה מהמשיכה לגברים, נחשב עדיין ביסקסואל ולא הומוסקסואל בלעדי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherpay.com/shrink-friendly

אני בת 29, חיה עם בן זוג 4 שנים, לאחרונה עם קשיים בזוגיות לפני כחצי שנה שמתי לב שאני מאוהבת ונמשכת רגשית למשהי שעובדת במקום העבודה שלי, שלא נמצאת באותו סטטוס שלי, אלא גבוה יותר, והיא גם מבוגרת יותר. יש לציין שאני לא רואה את עצמי נמשכת אליה או אל נשים בכלל באופן מיני, אלא רק רגשית- אוהבת לדבר איתה, אוהבת להמצא בסביבתה וכו'. כמו כן, יש ימים שאני לא חושבת עליה בכלל. שאר הנשים מלבדה ממש לא עושות לי את זה. כמו כן, במהלך תקופה זו "נדלקתי" גם על גברים. אני מבולבלת מאוד. מה עושים?

שלום ענבל, על סמך התיאור הקצר אין עדות מספקת לכך שאת לסבית, או אפילו דו-מינית, משום שאינך נמשכת פיזית לנשים אחרות וגם לאישה זו המשיכה אינה פיזית מעיקרה. ונראה לי שאת סובלת בעיקר מפאניקה הומוסקסואלית שכדאי לעבדה עם מטפל גיי-פרנדלי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אשמח לקבל המלצה למטפל כזה באזור המרכז

יש לי שאלה . פגשתי בחור לא מזמן ואנחנו מתארים מדי פעם כבר מספר חודשים. אני מתחילה לחשוב שאולי יש לו בעיות בזהות המינית שלו ואפרט. הוא כבן שלושים ותשע ואף פעם לא היה בזוגיות. הוא אוהב שאני עושה לו מין אנאלי ולפעמים יש לו בעיות של זיקפה וגם הוא לא תמיד מעוניין במין והוא אומר לי שאולי הוא א מיני. הבעיה היא שהבחור הזה היה עם המון המון בחורות ולכן אני מתלבטת האם הוא יכול להיות הומו? מצד שני יש לי הרגשה די חזקה בקשר לזה ואני פשוט לא מסוגלת לשאול אותו.

שלום מבולבלת, מהנתונים שאת מספקת קשה מאוד לנחש האם הגבר הזה נמשך לגברים, אך ברור שיש לו קשיים ביצירת זוגיות ברת-קיימא עם נשים וזה, כך נראה לי, כל מה שצריך לעניין אותך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherpay.com/shrink-friendly

אנשים נורא נדלקים מהקול שלי בטלפון - אומרים שמגרה, סקסי, מלטף וכו'. אבל הקול לא כזה תואם את המראה, ואני מרגיש כאילו אני מאכזב אותם במציאות. מה עושים ??

שלום ריק, השבוע נתקלנו כאן בדיוק באותה בעיה: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/1389/xPG/9/xFT/5265/xFP/5265 ואני חושב שאתה יכול להפיק תועלת הן מתשובתו של מיכאל והן מתשובתי שלי. מבחינה טכנית ובהנחה שאתה מחוץ לארון, הרי שבימים אלה של קדמה טכנולוגית אכן ניתן להעביר תמונה ברשת כדי לתת לאנשים מושג איך אתה נראה (או לשוחח עם מצלמה, כך שניתן יהיה להתרשם מהשילוב בין המראה והקול). מבחינה פסיכולוגית, לעומת זאת, תמיד יותר קל להתמקד באיזה קושי ספציפי אחד ואתה בחרת לעשות זאת ע"י התמקדות בפער שבין הקול האטרקטיבי והמראה הפחות אטרקטיבי. מאחורי זה עומדים לדעתי פחד עצום מדחייה ודימוי עצמי נמוך, שבהם יש לטפל בצורה מעמיקה יותר בטיפול פסיכולוגי גיי-פרנדלי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

הי גידי ושאר המשתתפים... אני צריך לשלוח את הפסיכולוגית שלי לקרוא את מאמרו של גידי, "בי סקסואליות- ברכה או קללה", מכיוון שהיא מצדדת באופן לא מתפשר בטענה שזו רק קללה. היא טוענת שלהיות במצב שבו אתה במערכת זוגית כאשר חלק משמעותי מהצורך הנפשי שלך לא ממומש הוא מצב בעייתי שקשה להתמודד והיא חושבת שאני צריך לבחור צד, ולהפסיק להגיד לה כל שתי פגישות שאולי אני בכלל רוצה לנסות עם בחורות. או להיות רק עם בחורים ולהיות שלם עם זה, או להיות רק עם בחורות ולהיות שלם עם זה. היא גם טענה שבחורה שתרצה להיות איתי צריכה להיות די מתוסבכת, בהנחה שאני לא אסתיר ממנה את זה. (גם אילו הייתי רוצה להסתיר לא הייתי מסוגל) בשנתיים האחרונות די בחרתי להיות רק עם גברים. אפילו הפסיכיאטר שלי אומר לי שהעובדה שאני רק עם גברים מעידה בעצם שאני לא באמת מתלבט, ושאני הומו דה-פאקטו. אבל בהיסטוריה הדי רחוקה הייתי תקופה ארוכה עם בחורה, וחשבתי אז מעט על גברים, אולי כי עוד לא מימשתי את זה. אני מרגיש שאני קצת חוזר על עצמי, הבעיה נשארת אותה בעיה ואני לא מוצא לה בדיוק פיתרון. מעבר לזה, שאני מרגיש שחלק מהבעיה לא נובעת מהרצון הפנימי שלי, אלא מהיחס של החברה והסביבה להומואיות. שאולי משהו בי רוצה להיות סטרייט כדי להיות שייך, כדי להיות חלק מהחברה, אבל אני בין כה וכה שייך לשוליים של השוליים של החברה במובנים מסויימים בגלל המחלה שלי, אם כי זה לא ממש ניכר ביום יום. אני לא מנסה ליזום באופן אקטיבי קשר עם בחורות כבר הרבה זמן, אבל מאז ומעולם הייתי ביישן בתחום הזה, ובזמן האחרון נוצר מצב שהחוג החברתי המצומצם שלי הוא רק של הומואים. אולי אני צריך להשלים עם זה. ובכל זאת, בחורות מושכות אותי מינית במידה מסויימת, ואין לי ספק שאני אהנה מסקס עם בחורה. והאם רק במין עסקינן? אולי הבעיה היא שכל-כך קשה להגיע לקשר יציב עם גבר. אך זה בודאי לא בלתי אפשרי...והאם אני לא מכשיל קשר רציני עם גבר בכך שאני לא ממש משוכנע בנטייה שלי...זה מה שהפסיכולוגית שלי טוענת, שאני לא מתאמץ מספיק. טוב, זהו, רק רציתי קצת לפרוק את הלב... מיכאל

שלום מיכאל, לי נשמע שאתה משתמש בפורום ובמאמר כחיזוק לצד ההרפתקני ומחפש הריגושים שבך ובפסיכולוגית ובפסיכיאטר שלך כחיזוק לצד שמחפש יציבות ודברים ברורים וחד-משמעיים. ייתכן שבגלל זה פורום הוא פורום ומאמר הוא מאמר, בעוד מטפל קבוע פעם בשבוע ופסיכיאטר ש"אחראי" על ייצוב מצב הרוח שלך הם גורמים ממשיים ומקרקעים בחיים שלך. עושה רושם שאתה עושה עבודה יפה עם עצמך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

מה לדעתך הסיבה שמבנות אתה מתאר שאתה מתבייש ואילו מגברים אתה לא מתבייש וקל לך להתחיל איתם (וליזום אפילו פגישות עיוורות איתם כמו שתיארת בעבר בפורום )?

הי אנונימי/ת אני רגיל להגיד על עצמי שאני ביישן, ואני רגיל לחשוב על עצמי שאני ביישן, אבל אני מניח שההתפתחות שחלה בשנתיים האחרונות אולי מעידה שאני פחות ביישן ממה שאני חושב. בוא נאמר שכשהייתי במאניה, אם את/ה יודע מה זה, הייתי אקסצנטרי בצורה קיצונית מאוד בלתי תיאמן בכלל, ומשהו מזה אולי נשאר גם כשאני במצב מאוזן. בכל מקרה, העובדות הפשוטות מראות שיכול להיות שאני גם יכול להיות לא ממש ביישן גם עם בנות, אבל שפשוט אין לי שום רצון להתחיל איתן. זה מגיע למצב שהן מתחילות איתי ואני לא עושה שום דבר בנידון...נו, טוב, הן לא עושות את זה בצורה חדה וברורה כמו באינטרנט, אבל אני מצליח לפעמים להבין רמזים...זה לא קורה הרבה, אבל זה קרה לפחות פעמיים בשנה האחרונה. אולי אני באמת הומו וזהו...אבל, אני לא פוסל יחסים עם נשים על הסף... בברכה מיכאל

לבין זוגי יש תאומים לא זהים שמגיל 10 התגרש מאימם הקשר עים ילדיו לא היה טוב האם הסיטה האם היתה בשביל ילדיה אבל לפי מה שהבנתי מהילה היה לה גבולות מאד חזקים כך שהיום התאומים בני 24 ואחד מהם הומו האים יש קשר מצורת החיים שהם גדלו או הומו זה מולד

שלום אורנה, בעשרות השנים האחרונות נעשים מאמצים מחקריים בתחום הגנטיקה כדי לבודד גן שגורם להומוסקסואליות. נכון לעכשיו, גם הגנטיקאים סבורים שגם אם קיים גן כזה, עדיין יש מקום להשפעות סביבתיות. מבין התיאוריות הפסיכולוגיות המציעות הסברים כאלה התיאוריה הפסיכונאליטית זכתה לתמיכה הנרחבת ביותר במחקרים יחסית לתיאוריות אחרות. עם זאת, לא הצלחתי להבין מתיאורך מה היחס ההורי שקיבל התאום ההומו שאת חושדת שגרם לנטיותיו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

בהמשך לתשובתך פשוט התאומים שניהם גדלו בלי דמות אבהית מגיל 10 וכל הזמן גדלו אים אמא שכל הזמן הגנו עליה אפילו שבמשך השנים בנתה את חייה עם בן זוג אחר שכרגע אני משוחחת עים התאום ההמו שאומר שעפ שהיה איתם מס שנים אף פעם לא הרגיש חלק כלומר תמיד היתה הפרדה בינו ואחיו והאיה לבן אמא בן זוגה ושני הילדים הנוספים שיש להם מנשואים אלו

1. כל הזמן כשאני מדבר בטלפון עם אנשים שלא נפגשתי איתם, אומרים שיש לי קול יפה וסקסי וכו' ונדלקים עליי בגלל הקול. הבעיה שאז במפגש הם רואים מישהו אחר כנראה ממש שציפו, כי אני לא הכי מתאים לקול, אני לא בדיוק דוגמן. זה כבר מגיע למצב שאני אומר לאנשים שיתעלמו מהקול, הוא לא קשור למראה.. 2. איך מפסיקים קשר עם מישהו שלא מעוניין? מישהו שנפגשתי איתו לפני כמה שנים, היה סטוץ, התחלנו לדבר מדי פעם אחרי זה באינטרנט.. חזרתי לארץ אחרי תקופה והייתי רוצה להיפגש איתו שוב, אפילו סתם לדבר. לא חושב שהוא מעוניין או שהוא פוחד או לא יודע מה. איך אני מוציא אותו מהראש? לא רוצה, לא צריך, לא רוצה לרדוף אחריו.

הי בן 22... לא ממש פסיכולוג, אבל כותב לך סתם מתוך קומון סנס... 1. תמונה אחת שווה אלף מילים. שלח לאנשים שאתה רוצה להיפגש איתם תמונה, קבל את שלהם, וככה אתה חוסך לעצמך את הטרחה בלהיפגש עם מישהו שאתה לא מתאים לו חיצונית, או הוא לא מתאים לך. עדיף לקבל את הדחייה בנט ישר מאשר להיפגש עם מישהו שיגיד לך "לא מתאים" עוד לפני שהתחילה הפגישה רק על סמך מראה חיצוני. בקטע הזה לכל אחד יש טעם שונה, רובנו לא דוגמנים.... 2. אם מישהו לא מעוניין בך, אז אני לא רואה בעיה להפסקת הקשר מצידך, אם תתקשר אליו כמה פעמים והוא יתעלם, אז בזה נגמר הסיפור. השאלה היא האם עשית את זה כבר, התקשרת והוא התעלם או שאתה מניח מראש שהוא לא מעוניין כי אתה חושש לפנות אליו, במקרה כזה לדעתי ממש שווה לקחת את הצ'אנס. אם זה לא המצב, אז הבעיה היא לא איך מפסיקים קשר, אלא איך מתגברים על דחייה. בעצם, שתי השאלות שלך הן איך מתגברים על דחייה...התשובה היא לא יודע...לי אישית נורא חשוב להיות נאהב, וכשדוחים אותי אני מרגיש פחות נאהב...אבל ככה זה... בברכה מיכאל

שלום בן 22, אני מרגיש שאין לי הרבה מה להוסיף על תשובתו המקיפה והנבונה של מיכאל. שני הקשיים שאתה מעלה אכן מבטאים חשש גדול מדחייה, שמאפיין במידה זו או אחרת את כולנו. ואולם, אם אתה מרגיש מצוקה ואתה מוצא את עצמך בתוך מצבים שבהם אתה נדחה שוב ושוב, או מרגיש מעין "התעקשות" לחזור למקומות שבהם אתה נדחה (כמו במקרה השני שתיארת), אני ממליץ לך לפנות למטפל גיי-פרנדלי כדי ללבן בעיות הקשורות, אולי, בדימוי עצמי נמוך שלך, שאולי מודע רק בחלקו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אני בחורה בת 21. יש לי בת זוג כבר שנה וחצי. אני לא מחפשת הגדרות. אני לא לסבית. אני לכל היותר בי. וגם זה בקושי כי חוץ ממנה לא נמשכתי לאף אחת מימי. אני מאוד בטוחה בקשר שלי איתה. מאוד מאושרת איתה ואני יודעת שזו הבחורה שאיתה אני רוצה לחיות עד יומי האחרון. ההורים שלי יודעים עלינו כבר כמעט שנה. ולא מוכנים לקבל את זה בשום צורה. מההיכרות שלי איתם אני גם לא מאמינה שהם אי פעם יקבלו את זה. זה מאוד מאוד מתסכל אותי. מצד אחד, אני לא מתכוונת להיפרד ממנה בגללם. בעיקר בגלל שאני מאמינה שברגע שאתה מתחיל לחיות לפי רצונות של אחרים אז הוא מאבד את הזהות שלו. ואני לא מבינה מה הטעם לחיות בלי זהות. ומצד שני- החיים איתם בלתי נסבלים. הם סוחטים ממני כל טיפה של רצון לחיות. כל טיפה של אנרגיה. אני לא רוצה חיים של מלחמות או מריבות. אני רוצה חיים שקטים ומאושרים. והם לא מתכוונים לעזור לי עם זה. נתקלתי בפורום הזה לגמרי במקרה. וסתם חשבתי שזה יכול להיות רעיון טוב לכתוב פה... אז זהו...

שלום עדי, אם ההורים שלך סוחטים ממך כל טיפה של רצון לחיות, כמו שאת כותבת, אז את לא בדיוק מצליחה לחיות את חייך לא לפי רצונם של אחרים. כולנו תלויים באנשים אחרים ובדעותיהם עלינו והמחירים שאנשים מוכנים לשלם כדי להשתייך לאנשים אחרים משתנים מאדם לאדם. נשמע שאינך מוכנה להודות בצורכי התלות הרגשית שלך בהורייך, שהם מאוד טבעיים בגילך. אני לא מציע לך, חלילה, לוותר על הקשר הזוגי שלך כדי לרצות את הורייך, אך כנראה, תהליך ההיפרדות הפסיכולוגית שלך מהם לא הושלם כמו שאולי את נוטה לספר לעצמך. ייתכן ששווה ללבן את הדברים במסגרת ייעוץ אישי, אפילו קצר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום ד"ר רובינשטיין! לאחרונה עלה לי לבט על הגבול שבין המשיכה לאובייקט לבין ההזדהות איתו. כיצד ניתן להפריך את התיאוריה שהומוסקסואליות נובעת מנרקיסיזם מגדרי? זו תיאוריה בעלת בסיס רציני לגמרי (נכתב באתר NARTH ההומופוב ובכל זאת תיאוריה די מבוססת). כשאני, אישית, נמשך לגבר, אני מחפש שוני בו, ללא השוני קשה למשיכה להיווצר. שיהיה גדול ממני מבחינה פיזית או עדין ממני, אך לא כמוני. לפעמים אני תוהה לעצמי שאם הייתי גדול פיזית כמוהו לא הייתי נמשך אליו, אלא לעדינים ממני. אולי אני שואף להיות גבר כזה וכזה ולכן אני מפתח משיכה כלפי אובייקט שמבטא את השאיפה שלי וכך אני מזדהה איתו? האם ניתן להפריך טענה זו? האם משיכה מינית בכלליות באמת מערבת סוג של נרקיסיזם? השלמת החסר וכיו"ב? בתודה רבה, א'.

שלום מישהו, איזה יופי של שאלה! פרויד אכן ראה בעצם בחירת אובייקט בן אותו מגדר ביטוי לנרקיסיזם. לצערנו, פסיכואנליטיקאים אמריקאיים בשנות ה-40-60 (ראדו, סוקארידס, בייבר) של המאה הקודמת הרחיבו מושג זה לכלל מה שהיה נחשב היום להפרעת אישיות נרקיסיסטית (עוד על הקשר של נרקיסיזם להומוסקסואליות תוכל לקרוא במאמר הקצר הבא: http://giditherapy.com/shrink-friendly/a40.html ). חלק מהתיאוריה אתה מפריך, למעשה, בכוחות עצמך ואתה עושה זאת יפה מאוד: חלק גדול מהגברים הנמשכים זה לזה נמשכים לטיפוסים שונים מאוד זה מזה, לעתים להפכים. גישה מחקרית שיטתית יותר לבדיקת הקשר בין נרקיסיזם והומוסקסואליות תהייה להעביר שאלון שבודק הפרעת אישיות נרקיסיסטית (ויש שאלון משוכלל כזה) בקרב הומואים וסטרייטים. לא ידוע לי על מחקר שבדק זאת. כל מה שידוע עד כה הוא שהפרעת אישיות נרקיסיסטית שכיחה יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

תודה לך על התגובה המהירה! (: קראתי את המאמר, הוא מעניין ביותר. לפי מה שאני מבין (פחות או יותר), מהיכרותי עם הומוסקסואלים רבים, מעטים מהם נראים כאילו הם סובלים מהפרעת אישיות נרקיסיסטית (ע"פ התסמינים, חוסר ביטחון, התנשאות, רגישות מוגזמת לתדמית החברתית, התגוננות, חוסר אמפתיה), אך אני מכיר שניים שחוץ מלדבר על עצמם כמה חייהם מושלמים ולתפוס את הבמה תמיד, הם לא יודעים יותר מדי והמראה החיצוני שלהם כנראה משפיע על הדימוי הכה הנמוך שיש להם, בשונה ממה שהם מקרינים. זו הכללה גסה ומכוערת, לפי דעתי הלא רחבה. לייצג כל הומו כנרקיסיסט. ויש לי עוד שאלה, ברשותך. בעבר עשיתי איבחון אישיות (מצגות שכאלו, רורשאך, נדמה לי, היה שמו של המבחן) וכתבו שיש לי "פסאודו נרקיסיזם" מאחר שבתמונות שהראו לי ראיתי פריטים הקשורים למלכות... ניתחתי את עצמי וקראתי לא מעט על האישיות הנרקיסיסטית והבנתי שיש לי מנגנון אישיות די דומה לשל הנרקיסיסטים במובן של חולשה עצומה לתדמית שלי בחברה ולעיתים אני יודע מה לומר וכיצד על מנת ליצור תדמית שאני חפץ בה בעיני החברה (מה שגורם לי לאבד את עצמי האמיתי...עד כדי תסכול) ולעיתים האמפתיה שלי אכן מזוייפת, אך היא כזו מהפחד להיקשר לאנשים ולהיפגע מהם. כיצד אני יכול לדעת אם נרקיסיסט? אני מודע לכך שאמפתי מאוד כלפי אנשים, כשאני מרשה לעצמי להרגיש. אנילא יודע מהי האמפתיה האמיתית שלי או שמא זו אמפתיה שאני עובד מתוכה ע"פ מנגנון כדי ליצור תדמית של אדם איכפתי? זה מעיק לי מאוד... האם יש לך תשובה ממצה (וקצרה) בבקשה? (: בתודה רבה רבה, א'.

שלום, אני בן 22, בעבר, גיל 12 בערך, זכור לי מילדותי, חוויה חד-מינית עם חברי, שבה אנחנו מדמים סקס, אחד עם השני, כאשר המחשבות שרצות הן סקס עם כוכבת פורנו ולא סקס בין 2 בנים, בנוסף זכור לי חוויה נוספת בה נישקתי את איבר המין של חברי, והוא את שלי, מאז אותם מקרים, לא היו לי שום מקרים נוספים, מאז אותם מקרים שהיו בגיל צעיר, המחשבה על "האם אני הומו?" ליוותה אותי כל השנים, אני זוכר גם שבאותו מקרה עם חברי, אבא שלי תפס אותי ושאל אותי אם אני הומו? מאז חלה תפנית בחשיבה שלי שגרמה לי לחשוב על אותו מקרה בהיבט הזה. במקביל לאורך כל השנים, גם באותה תקופה, היו לי חברות, נמשכתי לבנות, הייתי מאוהב בבנות, קיימתי יחסי מין עם מספר בנות, בקיום יחסי המין, לא הרגשתי בעיתיות כלשהי, ואף זכור לי שבתקופה שבה "פרצתי" עם יחסים עם בנות, נעלמה ממני כמעט המחשבה על בנים, היא פחתה לפחות.. בתקופה האחרונה (שנתיים וחצי), אני במערכת יחסים רצינית עם בחורה, שבתחילת מערכת היחסים, הייתי מאוהב בה מעל לכל הראש, לא חשבתי על בנות אחרות, המחשבה על יחסי מין על בנים לא עלתה לי בכלל במחשבה, לאחר שנה וחצי היא נפרדה ממני וזה גרם לי לדכאון ממושך, אני זוכר שלאחר שנה שבה היינו ביחסים, המחשבה על יחסי מין עם בנים חזרה קצת, וזה גרם לי לקצת בעיות בתפקוד ביחסי מין איתה,נראה לי שזה נגרם מירידה בהתהלבות של יחסי המין, אחרי 3 חודשים חזרנו לקשר, ובתחילת החזרה, הייתה לנו תקופה של חודשיים שבה יחסי המין היו נפלאים, והיום שוב המחשבה על יחסי מין עם בנים התחזקה ואף ממשיכה להתחזק, אני כל בזמן בוחן את עצמי ואני מוצא את עצמי מתגרה מיחסי מין עם בנים, אני רואה בה כמישהי שאני יכול להמשיך לחיות איתה את המשך חיי, אבל המחשבות לכיוונים שונים משפיעות לי על התפקוד המיני איתה, בזמן האחרון, אני מתרגש ובוחן את עצמי במיטה בכל מפגש שלנו ביחד. לפעמים יש סקס מצויין ולפעמים מרוב בחינה אני בקושי מצליח להעמיד את האיבר בשביל חדירה. אני לא רואה את עצמי מתאהב בגבר, וקשה לי לראות אותי נכנס למערכת יחסים עם דבר, הדבר היחידי שעולה לי בראש הינו, יחסי מין, כאשר אני מתחיל לחשוב על יחסי מין שלי עם גבר, אני נכנס לזה חזק ואפילו ממש חזק! אני יכול להוסיף, שבתקופה האחרונה, אני מרגיש שאני מתגרה מהר יותר ממחשבות על יחסי מין עם גבר מאשר יחסים עם אישה. ואני נוטה לחשוב בגלל שמדובר על חוויה שאף פעם לא חוויתי לעומת חווייה שאני חווה כל שבוע ושיש לי ניסיון בה מן העבר, אני גם מרגיש שבגלל שאני כל הזמן חושב על זה, אני מתחיל יותר "להיכנס" לזה, בעיה נוספת שאולי משפיעה על המקרה, שהרבה פעמים מפריע לי שאני רוצה שחברה שלי תהיה יותר חושנית, ויש בנות אחרות שיותר מושכות אותי ושיותר סקסיות בעיני.. ולפעמים יש תקופות שאני חושב הרבה מאוד על סקס עם בנות אחרות והמחשבות על סקס עם בנים יורדת באותה תקופה.. אני בתקופה מאוד מבולבלת כי אני רוצה להמשיך בקשר עם חברתי, ואני לא רוצה שהמשיכה לגברים תטריד אותי...יש משהו שאתה יכול לייעץ לי?

שלום מתלבט, לפי תיאוריך, אתה נמשך גם לגברים וגם לנשים ואינני רואה כל סיבה שתתייסר כל כך ולא תיהנה משני העולמות. לצערי, ביסקסואלים רבים מרגישים שמשיכה לבני אחד המינים באה על חשבון המשיכה לבני המין השני ועקב כך "חייבים" לקבל החלטה לאחד הכיוונים. וזה בהחלט לא עובד כך. עוד פרויד אמר שכולנו דו-מיניים ויש לנו פוטנציאל להימשך לשני המינים, אלא שרמת המודעות לגבי פוטנציאל זה משתנה מאדם לאדם. אתה יכול לממש גם את משיכתך לגברים מבלי ששום דבר לא יקרה למשיכתך לנשים, אלא אם כן תגלה במשך הזמן שאתה מעדיף יחסים עם גברים (ואולי זה מה שאתה פוחד לגלות). אתה מוזמן לקרוא את מאמר החודש באתר הבית שלי על ביסקסואליות: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html ולהיווכח שבסה"כ אתה אדם עשיר יותר מסטרייטים ומהומואים אם רק תתגמש ותרשה לעצמך ותחשוב במושגים של "גם וגם" ולא "או-או". בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

תודה על התשובה, קראתי את המאמר, ואני מבין שאפשרי לממש את המשיכה לשני המינים, הבעיה היא איך אפשר לשלב את זה במערכת יחסים רגילה, שבה בני זוג מתחתנים, מולידים ילדים, כאשר נוסף לזאת הבעל מקיים יחסי מין צדדיים, דבר זה הינו סוג של בגידה, וגם אם הדבר בידיעת האישה, נראה לי שזוהי פגישה רצינית לקשר יציב ומלא, וקשה לי להאמין שתהיה אישה שתהיה מוכנה להיכנס ל"תיק" כזה מראש, אשמח לשמוע את תגובתך לסוגיה...

שלום לך. היי אני בת 21 ואני יודעת בוודאות שאני נמשכת לבנות, אני מפנטזת וחושבת ואף מתאהבת בבנות , אני מאוד לא מקבלת את המשיכה שלי והייתי רוצה לשנות את הנטייה המינית אך אני יודעת שמשכתי לבנות לא תעלם... מצד שני אני מפנטזת גם על האיבר מין הגברי וזה כן עושה לי את זה ולפעמים אני חושבת על אנטמיות עם גבר אבל במידה מועטה ויש לציין שאני לא מתאהבת בגברים.... מה אתה חושב שאני לסבית או דו מינית? והאם אפשר לשנות את הנטייה המינית??

שלום שירי, אי-אפשר לשנות את הנטייה המינית, ובוודאי אי-אפשר להכחיד את משיכתך לנשים. אם אכן קיימת בכל זאת גם משיכה לגברים, גם אם היא פחותה ממשיכתך לנשים, ייתכן שבעתיד, לאחר התנסות עם גבר, תקבלי החלטה שאת מעדיפה לחלוק את חייך עם גבר למרות משיכתך לנשים, אבל בשלב זה משיכתך לגברים נשמעת מאוד בוסרית והתשובות צריכות לבוא מההתנסויות שלך במציאות עצמה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום, אני בן 16. בשנתיים האחרונות התחלתי להסתכל על גברים מינית, וכשאני מאונן אני לא מפנטז על נשים. אבל אני נמשך גם לנשים ויש לי חברה שאני אוהב, ואני ארצה בעתיד לקיים עם אישה יחסי מין (למרות שמינית אני יותר נמשך לגברים). מצד שני אני לא רוצה לקיים יחסים זוגיים (חוץ ממין) עם גבר כי אני לא מרגיש בנוח עם זה (לדוגמא אני לא ארצה ללכת איתו לסרטים או לצאת איתו). נראה לי שההתלבטות הזו מגיעה לאו דווקא ממקור של נטייה מינית, אלא יותר מחוסר ביטחון בגוף שלי. אני די מתבייש בגוף שלי ואני דואג הרבה להסתיר אותו. אני אמנם יודע שאני עוד צעיר ומגלים את הזהות המינית רק בגיל מאוחר יותר, אבל הייתי רוצה לדעת אם עוד ילדים בגיל שלי חווים את אותו דבר ואם יש סיכוי שאני ביסקסואל? THNX

שלום לך, קודם כל, אתה צודק ועדיין מוקדם מדיי להסיק מסקנות לכאן או לכאן בגילך הצעיר. באופן תיאורטי, אם המצב יישאר כמות שהוא מבחינת משיכתך לגברים ולנשים ומבחינת שאיפותיך בחיים, אני יכול לספר לך שקיימים ביסקסואלים רבים הנשואים לנשים, כאשר מבחינה מינית נטו הם נמשכים יותר לגברים, וזאת מתוך בחירה והעדפה של מסגרת חיי משפחה נורמטיבית ואילו את משיכתם לגברים הם ממשיכים לממש ביחסי מין מזדמנים (עוד על ביסקסואליות תוכל לקרוא במאמר הקצר הבא בעברית: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html ). נושא אחר, שאתה בצדק קושר אותו לעניין הנטייה המינית הוא דימוי הגוף שלך. זה נושא שמטריד מתבגרים רבים ובגיל 16 לא רק הנפש אלא גם הגוף הוא בתהליך התעצבות מתמיד. בקטע הזה אתה יכול רק לחכות, אני מבטיח לך שלא תישאר עם הגוף שלך כמו שהוא היום, אך אתה יכול לעשות תיקונים קלים במכון כושר, מאוד מקובל בגילך, וגם מוסיף בריאות אם עושים זאת במידה הנכונה. עם זאת, יש לזכור שדימוי הגוף הוא חלק מהדימוי העצמי שלך וכדי לטפל בו מומלץ לפנות לייעוץ בו תוכל ללבן את כל מה שמציק לך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

זה נמשך כבר די הרבה זמן, וזה ממש מתסכל. אני בת 17 וחצי, עוד לא היה לי חבר רציני והכי רחוק זה היה נשיקה ככה שלא היו הרבה התנסויות... אני מרגישה שכאילו יש לי מן מחסום כזה מפני בנים. שכשאני עם מישו שאני נדלקת עליו, הביטחון העצמי שלי קצת יורד- ולמען האמת אין לי סיבה לכך שהביטחון העצמי לא בשמיים- אני רזה, נראית טוב ומרוצה מאיך שאני נראית.. אני רואה פורנו של גייז ולמען האמת זה עושה לי את זה, פורנו רגיל- לא מושך אותי בכלל, פורנו של לסביות- גם לא, אולי רק הקטע של הנשיקות. אני נהנית לראות בנים מתנשקים ואני נמשכת לבנים בקטע המיני, פחות בקטע הרגשי. לעומת זאת, יש את הקטע של הבנות: לא היו לי התנסויות עם בנות, אבל יש את הקטע הזה שאני מחפשת את החילופי המבטים עם הבנות.. אני נדלקת עליהן (לא רוצה לקרוא לזה נמשכת) בקטע הרגשי בעיקר, ויצא לי לחשוב על כמה ספציפיות גם בקטע המיני, אבל אני נגיד מעדיפה להסתכל על מישהי יפה שעוברת ברחוב מאשר על גבר. וכמו שכבר אמרתי- פורנו של נשים ממש לא עושה לי את זה.. מה זה אומר עלי?

שלום מבולבלת, אני חושב שהכינוי שבחרת באמת מבטא את הרגשתך וזה מאוד נורמאלי וטבעי להיות מבולבלת סביב הזהות המינית בגילך. יש לזכור שסרטי פורנו מחקים קטע מאוד מסוים של המציאות בצורה מאוד מסוימת ועל כן יש להתייחס למסקנות מהן בזהירות רבה. לעומת זאת, אם את אומרת שברחוב, כלומר בסיטואציה טבעית, ספונטאנית ולא מתוכננת, את מוצאת את עצמך מסתכלת על נשים, אז זה בהחלט יכול לתת לך כיוון לגבי הכיווניות המינית שלך שעדיין לא הגיעה להבשלה בגלל גילך הצעיר. כל מה שאפשר להסיק מהמשיכה שלך לבנים המופיעים בסרטי גייז הוא שאת נמשכת לאובייקטים בלתי אפשריים עבורך בשל העובדה שהם אינם נמשכים לבנות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

יכול להיות שאני מתחילה להימשך לכיוון השני, לבנות, כתוצאה מיאוש מצד הבנים או משהו כזה... כי עד עכשיו לא היו כ"כ הרבה ש"נדלקתי" עליהם. מה שכן, בקשר לבנות, אני יכולה למצוא את עצמי מפנטזת על מישהי ספציפית. לא נראה לי שאני לסבית, כי זה כן עושה לי משהו שאני מסתכלת על מישהו שמוצא חן בעיני למשל, ואני כן יכולה להידלק על מישהו (אני לא אומרת להתאהב).. אבל לא יודעת, אולי זה יאוש מפני חוסר מזל, ואולי זה סתם תקופה כזו של בלבול ואולי אני בכלל סטרייטית.. וכן, זה באמת מסביר את הכינוי שלי :/ סתם פירטתי פה עוד קצת על המצב שאני נמצאת בו, אם יש לך על מה להגיב אני אשמח. תודה!

היי שלום אני לסבית יצאתי מהארון אומנמם ניתן לראות שמשפחתי מתכחשת להעניין אבל ממשיכה להיות משפחתי אך לא לקבל בבת זוגתי או לשמוע אליה בעיקר ההורים חלק מהאחים מקבלים יותר חונכתי וגדלתי בצורה שבה לא נענשתי ועשיתי את רוב החלטות בעצמי אבל אם ניתוב של הורי בעיקר בצורה מצפונית היום אני נמצאת אם האישה שעושה אותי מאושרת שיום בלעדייה אני מרגישה את זה בלב בנפש ובכל גופי היא פשוט חסרה לי ואני כבר איתה שנה וחצי והאהבה עדיין פורחת אנחנו גרות בחדר בבית עם שותפים סטודנטיות כל הרקע הזה מטרתו להעביר את העוצמה שלי הקשר הזה ואת האהבה העצומה שאין לי מילים לתאר אותה ואם זאת אני נמצאת כבר שנה וחצי במשבר נפשי לא פחות גדול מהאהבה אני מאוד קשורה להורי קיבלתי מהם הכל ועד היום אני מקבלת אני באה ממשפחה מבוססת אומנם אני כרגע משתדלת לא לחיות על פי הסטנדרטים הגבוהים שגדלתי בהם מפני שאני לא רוצה שזה יהיה איזה שיקול לכל דבר שאני יחליט בו בהמשך ץ לצערי הצורה שגדלתי וחונכתי כל כך בוגדת בי במי שאני מאמינה שאני שאני ניצבת לפעמים ברגעים קשים שבהם אני מוכנה לוותר על הכל בתמורה לאושר של הורי כרגע הם בסדר ובריאותם טוב אבל אני י ודעת שאם לא עלינו יהיה יקרה להם משהו אני לא יוכל שלא לעשות את מה שהם מבקשים ההרגשה בפנים כלל כך קשה להתמודד שלפעמים ממש בה לי למות איך אם יש לי משפחה כלכך טובה ואישה כל כך טובה והכל עוד עומד ואני יכולה ללכת לכל כיוון ואני מחליטה ועדיין אני שבורה ומרוסקת כל כך מבפנים

שלום עדן, קראתי בתשומת-לב את פנייתך הכואבת ואני מזדהה עם הסבל שעובר עלייך. נגזר עלייך בעצם לפצל את אהבותייך למשפחתך מחד ולבת זוגך מאידך, בעוד ששאיפתו של כל אדם בריא בנפשו הוא למזג ביניהן, לאחד את הפינות השונות בחייו לכדי עולם אחד. אין לי משהו חכם במיוחד לומר נוכח מה שאת כותבת. אני יכול לספר לך שאני מכיר הרבה זוגות במצבך, שנאלצים להסתיר את בני או בנות זוגן, ממשפחת המוצא שלהם ומקיימים שתי מערכות יחסים במקביל, עם המשפחה ועם בן הזוג, אבל אני מניח שזה לא ינחם אותך, ובצדק. אינני יודע בת כמה את ובני כמה הורייך. בעיקרון, אפשר לתפוס שיחת נפש עם מי שאת מרגיש קרובה אליו במשפחתך ולחלוק עימו את רגשותייך, לפעמים זה עוזר ולפעמים לא. קיימת גם קבוצה להורי הומוסקסואלים, ששוב, אינני יודע עד כמה הורייך יסכימו ללכת אליה. קיימת גם אפשרות לטיפול משפחתי ע"י מטפל גיי-פרנדלי, אך לפעמים כל זה אינו עוזר וכל מה שאפשר הוא רק לעשות שינוי קוגניטיבי אצלך כך שתתפסי את המצב כאילו יש לך שתי אהבות נפרדות, אהבת הורייך ואהבת בת זוגך, וזה לא מעט. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום לפני כשנה נודע לי שאחי בן 24 מנהל מערכת יחסים (לא ברור מה עומקה) עם גבר. בזמן זה הוא אמר שהוא ישן אצל ידידות אך אני (היחידה מכל המשפחה) שיודעת שזה שקר. בשיחה האחרונה שלנו הוא התוודע בפנייי שהוא נמשך גם לגברים וגם לנשים. 2 שאלות: האם גבר שנמשך לגברים יכול לחזור אחורה ז"א לאהוב נשים ולהתעלם מהתנסויות העבר? ושאלה נוספת: האם יש שיטה/ שאלון לבדיקה שיכול לעזור לו להגדיר את נטיותיו המיניות?

שלום לימי, לא ניתן לחסל את אחת המשיכות. אם אחיך נמשך לשני המינים, ייתכנו תקופות בחייו שבהן הוא יקיים קשר עם גברים ותקופות שבהן יקיים יותר קשר עם נשים, תלוי בעוצמת המשיכה שלו לבני כל אחד מהמינים. תופעה זו נקראת "סדרתיות" ותוכלי לקרוא עליה יותר במאמר הבא: http://giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html . הכלי היחיד המוכר לי לדירוג המשיכה המינית הוא סולם לדירוג עצמי של קינסי וחבריו. זהו סולם בן 7 דרגות, שבקצהו האחד משיכה לבני אותו מין בלבד ובקצהו האחר משיכה לבני המין האחר בלבד וביניהם 5 דרגות המבטאות משיכה בעוצמות שונות לגברים ולנשים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy/shrink-friendly

שאלה נוספת אך לפני הכל תודה רבה- התשובות שאתה מעניק לחברי הפורום יסודיות ואתה עוזר לרבים-כל הכבוד! ולשאלתי, האם ניתן לדרג את המשיכה המינית ע"י סולם קינסי באופן עצמאי (להוריד מאינטרנט) או שצריך ללכת למומחה לאבחון? שוב, רב תודות

איך אתה מסביר את זה? הם גודלו במשפחה חמה ומלוכדת באופן זהה לחלוטין. התאום ההומו מחוץ לארון מגיל הנעורים למרות שניסיתי להעביר אותו טיפולים. אני עד היום לא מבינה את התאוריות לגבי הפיכה להומו אצל אחד תאומים.

שלום אורית, המחקר הגנטי על הסיבות להומוסקסואליות לא מפסיק לרגע. נעשו מחקרים על תאומים זהים, שהופרדו בלידתם וגדלו בסביבות שונות, המעידים על הסתברות של 50% שאם אחד מהם גיי, גם השני יהיה גיי. הספר המעודכן ביותר בדבר ההסברים הביולוגיים הוא Born gay של Wilson ו-Rahman ואם את קוראת אנגלית, אני ממליץ עליו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אני אמא של שניהם והאבא של שניהם, איך לפי התאוריות שאינן גנטיות, שהבנתי שאתה מאמין בהן, נוצרו שתי משיכות מנוגדות?

לפני שבועיים בערך פתחתי את מסך ההיסטוריה כדי לברר על אתר שגלשתי בו, וראיתי בהיסטוריה של יום קודם המון אתרי סקס..של גייז. קצת רקע..אני נשואה 8 שנים+שני ילדים קטנים, היחידים שגולשים באינטרנט אלו אני ובעלי. מיותר לציין מי גלש לאתרים האלה. כשראיתי את זה חטפתי את שוק חיי.. במשך כמה ימים לא דיברתי איתו, התעצבנתי על כל דבר שאמר ועשה ואיך שהוא העניין פחות או יותר נשכח. היום בבוקר פתחתי שוב את מסך ההיסטוריה כדי לראות האם הוא עדיין גולש באתרים האלה או שזה היה סתם עניין חד פעמי של סקרנות. לחרדתי גיליתי שזה משהו שנעשה כמעט כל לילה, גלישה לאתרים פורנוגרפים של הומואים. אין לי את מי לשתף בעניין ואני לא יודעת איך להעלות את זה בפניו. אני לא מסוגלת לחשוב על מגע וקרבה איתו..די סולדת ונגעלת אפילו בבקשה..עזרו לי..ייעצו לי מה לעשות!!!

שלום אנונימית, בואי נחשוב בצורה מעשית: בעלך יודע שיש לך גישה לאתרים שהוא גלש אליהם ולכן השערתי היא שבאיזו שהיא רמה של מודעות זו בעצם הייתה הדרך שלו לגלות לך את נטיותיו. מכאן ועד לשיחה גלויה על הנושא הדרך כבר הרבה יותר קצרה. ספרי לו את האמת, שתפי אותו בגילוייך ונסו לפנות יחד למטפל זוגי גיי-פרנדלי, שיעזור לכם להתמודד עם התגלית והשלכותיה. מניסיון רב בטיפול בבי-סקסואלים, אני יכול להעיד שזוגות נשואים שנמצאו בדיוק במצב שלך היום מצאו כל מיני הסדרים יצירתיים מאוד להישאר יחד גם במצב כזה ומה שנראה בהתחלה "סוף העולם" הפך בהחלט למשהו שאפשר לחיות איתו, אבל יש כאן הרבה דברים שדורשים בירור, כמו למשל האם משיכתו לגברים באה בנוסף למשיכתו לנשים, או שמא בעקבותיה הוא איבד את משיכתו לנשים. אני מפנה אותך לשני מאמרים קצרים שכתבתי על הנושא, האחד עוסק בביסקסואליות והאחר בנשים שחיות עם גברים הומוסקסואלים: http://giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html http://giditherapy.com/shrink-friendly/a31.html בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

תודה רבה על תשובתך, אבל יש לי שאלה, האם העובדה שהוא גולש באתרים פרנוגרפים של הומואים מצביעה בודאות על נטיתו המינית למין הגברי? יש לציין שבכל שנות הזוגיות שלנו הסקס מעולם לא היה טוב ברמות שרציתי וייחלתי, לפני שבעה חודשים הוא יצא למילואים והיה בבסיס רעים בתקופת ההתנתקות, לא התראינו שבועיים רצופים. אין לי מושג למה אבל היו לי חששות שהוא בגד בי שם, כשהעליתי את זה בפניו הוא הכחיש מכל תוקף אבל עד היום אני כמעט בטוחה שהיה שם משהו ולאחר הגילויים האחרונים שלי אני חוששת שזה היה עם גבר.בדיעבד עולים לי כל מיני דפוסי התנהגות שלו לאורך 10 שנות הכרותינו, העדינות, תשומת הלב לאסטטיקה, יש לומר מין חוסר גבריות שתירצתי כל הזמן באופיו העדין והטוב. יכול להיות שגם אני ידעתי והדחקתי כל השנים? אין סיכוי שבאמת העולם הזה רק מסקרן אותו ולא מעיד על כלום? אני נורא מוטרדת מהענין..ומפחדת להעלות את זה בפניו שלא יהיה מובך , ובנוסף מפחדת לקבל את האמת (אם יש כזו) בפנים.

אני מרגישה לא נשית אך אני לא בטוחה שאני נמשכת לנשים. מעולם לא הזדהיתי עם אמי- והמודלים שלי לחיקוי והערצה היו תמיד גברים. רוב הנשים שהיו קרובות לי בחיי הן כאלה שאני סולדת מהן ולא מעריכה אותן ולא רואה בהן יופי ולא אוהבת אותן. רק גברים אני יכולה לאהוב, הם נראים לי תמיד חכמים וטובים יותר. באשר למשיכה המינית אני מבולבלת. אינני חושבת שאני נמשכת לנשים - אך ליד גברים אני מרגישה אולי נינוחה מדי ואולי זה אומר שאני לא נמשכת. לגברים אני נמשכת בעיקר אם הם מאוד מבוגרים וסמכותיים. האם תוכל לומר לי מה דעתך? מה עלי לעשות? ולא, אין לי כסף לפסיכולוג

שלום שגית, פגיעה בדימוי הנשיי מופיעה אצל נשים סטרייטיות רבות. הקריטריון היחיד לכיווניות המינית שלך הוא האם את נמשכת פיזית לנשים. אם את מוצאת את עצמך מסתכלת על בחורות או נשים ואת מרגישה גירוי מיני, הרי שאת לסבית או דו-מינית (אם את נמשכת גם לגברים). כך שעל פניו הבדיקה העצמית הזו מאוד פשוטה ואת יכולה לתת את התשובה לעצמך. יחד עם זאת, בגלל העמדות ההומופוביות (דעות קדומות שליליות לגבי הומואים ולסביות), יש אנשים לא מעטים שמדחיקים את נטייתם המינית. נכון שבדרך-כלל אני ממליץ לפנות למטפל גיי-פרנדלי לליבון לבטים מסוג זה, אך במקרה שלך, הואיל ואת מדגישה את הליקוי בזהות הנשית שלך, מצד אחד, ומציינת את קשייך הכלכליים המונעים ממך לפנות לפסיכולוג, מצד שני - המלצתי היא לפנות לייעוץ במסגרת הביטוח המשלים של קופת החולים שלך, לפחות למספר שיחות (העלות אמורה להיות פחות ממחצית המינימום מהמחירים הנהוגים בשוק הפרטי) לשוחח קצת על איך שאת מרגישה עם עצמך כאישה ולראות איזה נושאים יעלו עוד. אפשרות נוספת, שאינה עולה כסף כלל, היא לפנות דרך רופא המשפחה למרפאת חוץ פסיכיאטרית בבי"ח כללי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

בוקר טוב, בני בן 8, ילד מקסים, בשנתיים-שלוש האחרונות שמתי לב לסירוגין, במקרים מסויימים, התעניינות בתכשיטים, איפור וציפורניים באופן סמוי, לא מוחצן כלומר הוא מבקש שניקנה לו שרשרת של בנים, או לעשות עגיל באוזן, כשמדובר באיפור אז הוא בעיקר מתלהב לאפר את אחותו, לגבי ציפורנים פעם הוא שם מדבקות על הציפורניים והתלהב מכך שהן ארוכות, בהתחלה ממש לא התרגשתי מהעניין, בפרט שהוא שופע חברים משחק כדורגל, גולות וניראה ומתנהג כבן לכל דבר ועניין, עד שקראתי כתבה על נער שעבר ניתוח לשינוי מין ושם הוא הוא תיאר את אהבתו לכל הדברים הנשיים מילדות, והאמת נכנסתי לחרדות של ממש, בהתחלה כל פעם שראיתי את בני עונד איזה צמיד שלי הייתי מגיבה בלחץ, יום אחד מתוך שעשוע הוא שם שני כדורים בחזה והוא ובתי בת ה5 התגלגלו מצחוק, ואני בטיפשותי במקום לצחוק ביחד איתו נכנסתי להיסטריה והתחלתי לחקור אותו מה הסיבה שהוא עשה זאת והוא ענה לי סתם לשם הצחוק, ואני התעקשתי לפשר הסיבה והוא ממש לא הבין מה אני רוצה ממנו, בערב הבנתי שהבעיה אצלי והחלטתי לשנות גישה, היום אני משתדלת להתעלם מכך אבל החרדות לא עזבו אותי יש לי שתי שאלות : 1. האם הסימנים שמניתי כאן מעידים על בעיה במגדר (אין כוונתי לנטיות הומוסקסואלית) ? 2. איך עלי לנהוג עימו בדרך הנכונה ביותר ? תודה רבה.

שלום רויטל, השוואת ביוגרפיות של הומוסקסואלים וטכראנסג'נדרים לאלו של סטרייטים אכן מצביעה על זיקה גדולה יותר משמעותית של הראשונים למשחקי בנות, חברת בנות, העדפת איפור, בגדי נשים וכד'. פירושו של דבר שהסיכוי שבן המאמץ לעצמו התנהגות הפיכת-מגדר בילדותו לגדול להיות הומוסקסואל או טראנסג'נדר בבגרותו גבוה יותר מזה של מי שאינו נוהג כך. יש לזכור שמדובר על סיכוי ולא על ניבוי במונחים מוחלטים. הדרך ה"נכונה" להתנהג עם הילד היא לקבל אותו כמו שהוא ולהיות שם בשבילו ולתמוך בו אם וכאשר יתפתח להיות הומוסקסואל או טראנסג'נדר. חשוב מאוד לקבל אותו בכל תנאי, בין היתר, משום שאין שום דבר שאת יכולה לעשות כדי לשנות את המצב. חשוב גם שיידע שיש לו על מי לסמוך בכל מצב ולכן (וכמובן, גם למען עצמך) חשוב שתהיי רגועה ככל האפשר. בעניין הזה צריך באמת להכיר אותך כדי לדעת אם הנטייה לחרדה ודאגנות מאפיינת אותך כאדם מעבר לסיטואציה שהעלית ואז יש מקום לפנות לייעוץ, או במידה וזה עניין נקודתי, ניתן להסתפק במה שציינתי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

רויטל יקרה, שלום רב. ראי בכך ברכה שהעניין מטריד אותך כבר כעת. את מגדרו ונטיותיו לא תוכלי לשנות בשום אופן, כך שתהליך ההשלמה(גם-אם אי-ההסכמה לעניין) הבלתי-נמנע ארוך מספיק כדי לעכל את השלכותיו כלפייך וכלפי בנך (וגם שאר המשפחה המצומצמת והמורחבת)

אני נמצא במצב רגיש אני בן 22 וגדלתי במשפחה דתית ביום שבת האחרון אמרתי לאבא שלי, המצב קשה - אבי דווקא קיבל זאת בדרך נעימה אבל אימי שכבר ידעה זאת ממזמן מתנכרת לי ומחפשת אשמים. אני לא מבין למה... גם אחיי סובלים מזה וזה לא רק ההומואיות שלי - אימי היא סוג כזה של פרסונה שמפתחים בה תלות. אני לא יודע בדיוק מה אני מחפש כאן. אולי קצת תמיכה, אני מרגיש כל כך לא עצמאי, אני מפחד מהבאות. אני מודע שלאט לאט ולא יהיה לי איתם קשר. ואני מפקפק מהיכולת שלי לעצמאות. אני רואה שחורות. בדיוק אתמול קיבלתי מכתב ששהתקבלתי ללימודים שרציתי והם בירושלים, אני מנסה לתפוס על זה טרמפ, אבל אני חסר אנרגיות בכל הכרוך ללקום וללכת, למצוא דירה , לעזוב, להיות. אני מבין שאני מתבשל עם זה כבר כמה שנים טובות ולא מצפה להם להבנה בטח לא תוך כמה ימים. אולי בכלל לא, אולי אני צריך לקבל את עצמי קודם. אתה חושב שזה מעשה אנוכי שסיפרתי להם? אני ממש מייחל לעזוב ולנתק קשרים, המשפחה שלי ממש לא בריאה לי היא מעקבת גדילה אבל אני ממש צריך אותם או לפחות כך נדמה. בגיל 14 הועזבתי מפנימיה בדיוק מהסיבה הזאת ונראה לי שאבי חשב שזה נגמר , קשה להם אני מתאר לעצמי לראות שהכל יוצא מחדש בזמן שאצלי זה אף פעם לא עבר ואני בטוח שהם מוצאים בין היתר בסיפור שקרה בפנימיה האשם. אני לא צריך לפחד מהעתיד נכון? הרבה לפניי הסתדררו בלי עזרת הורים למה שאני לא? כואב לי יש הרבה אהבה במשפחה שלי ולא נעים לי לאכזב שוב ושוב אני מרגיש חסר אונים ואלי זה טיפשי איך אני יוצא מהתלות שפיתחתי במשפחה שלי ומתחיל את תהליך ההתפרדות הזה? אני לא מחפש הבנה מהם אני לא מבין את עצמי, והייתי משלם הרבה כסף די לשנות אותי, אבל זה המצב ואני נכון להתמודד. לא לדבר איתם? זאת תהיה הדרך? אם אני אפתח שיחה הם ינגנו לי בדיוק על אותם נקודות בעיתיות שלי ונתחיל סשן בלתי נגמר של כל מיני ניסינות שינויים שאני לא בעניין שלהם. על מה אמא שלי כועסת? כלום לא השתנה. איתה דיברתי קודם ועוד אז היא קיבלה קשה. אבל המרו הכל בשקרים והבטחות רגעיות לשינוי שאני קרוב לתת שוב - אבל הפעם לא. האם אני פראנויד? המילים הראשונות של אבי היו שאני תמיד הבן שלו - אני לא יודע איזה סרט הוא ראה אבל עדיין הכל כל כך קשה. אני מחוייב לאושר שלהם וזה לא פייר המיקום שהם העמידו אותי. בקושי לאושר שלי אני מצליח להיות מחוייב. מה לעשות? יכול להיות שבאמת אני הומו רק בעקבות אירועים בחיים שלי שעודדו את זה? וזה בכלל משנה? אני מפחד

יותם יקר, קראתי בתשומת-לב את פנייתך הכאובה והמרגשת, ואני חושב שהרגישות הרבה שלך, וההתחשבות האצילית שלך בהוריך ובמשפחתך, פועלת כחרב פיפיות: היא גם גורמת לך להיפגע ולחשוש, אך היא גם החוזק שלך. לפי תיאוריך, אין הצדקה לחשש שלך לאבד את משפחתך, אם כי בהחלט הייתי ממליץ לכל בחור בגילך לעזוב את הבית כדי ליצור נפרדות רגשית גדולה יותר מההורים, תוך שמירה על קשר איתם, כבן טוב, אך גם הקטנת מקדמי החיכוך והכרה בכך שאתה והם אנשים נפרדים ולא שלוחות זה של זה. אתה כותב שאמך היא "פרסונה שמפתחים בה תלות", ואני חושב שכדי שתיווצר תלות צריכים שניים. עזיבת הבית היא לא תנאי מספיק, אך בהחלט הכרחי, כדי לנסות לנטרל את התלות הזו ולהכיר בכך שאתה ואמא אנשים נפרדים. אני גם ממליץ לך לפנות למטפל גיי-פרנדלי שיעזור לך להתמודד עם האשמה הכבדה שאתה מרגיש כלפי משפחתך ואולי גם ישלב בחלק מהפגישות את הוריך או לפחות את אחד מהם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום, אני בחורה באמצע שנות ה-20, יש לי חבר כ-6שנים ויש לי בעיה שהחלה ככה סתם (או שלא..)לפני כשנה.. אז ככה (אני מתנצלת מראש על אורך הסיפור): מאז ומתמיד הייתה לי בעיה עם הנשיות שלי או יותר נכון תמיד רציתי להיות יותר נשית (למרות שהסובבים אותי לא מבינים על מה אני מדברת..) אני די סבורה שזה קשור לזה שבילדותי הייתי ילדה שעירה יחסית והתביישתי בזה כ"כ אבל תמיד דאגתי להיות אסתטית... לאורך כל השנים(תמיד!) רציתי להיות ולחקות את היופי הנשי "האידיאל" ובוא נגיד שזה לא תמיד הלך לי כי אני בחורה שבאופי שלה היא יותר ספורטיבית ולפעמים הייתי מנחמת עצמי שגברים יכולים להתאהב בי גם בגלל שאני ככה לא יותר מידי שברירית.... (אולי זה גם נובע מהרצון העז שלי להיות מחוזרת ע"י גברים וזה לא תמיד קרה...) מאז ומתמיד אהבתי גברים..תמיד חלמתי על האביר עם הסוס הלבן שיבוא וישא אותי -ממש כמו בסרטים! את החבר שלי פגשתי בגיל 20 בערך ואחרי שהיו לי כמה מערכות יחסית עם גברים ,ידעתי שזה הגבר שאני רוצה ..פשוט הייתי מאוהבת...וככה הייתי מבסוטית מעצמי ומהקשר עד לפני שנה שמאז החיים שלי השתנו ואינם חיים עוד.... אז ככה...בקשר לזה שאף פעם לא הייתי מרוצה מאיך שאני נראית(והחבר תמיד מפרגן ואומר שאני יפיפייה)חשבתי לי ככה סתם ,באמת שלא יודעת איך הגעתי לזה ,מה האנשים סביבי חושבים עליי? אולי הם חושבים שאני לסבית כי אני כאילו ספורטיבית כזו (לא חזות גברית ממש לא, אבל לא נשית מידי שברירית)?? -המחשבה הצחיקה אותי בהתחלה!! ולא ייחסתי לה חשיבות..... לאחר זמן מה ראיתי בטלויזיה שכל הזמן מדברים על הומואים ולסביות וכל הזמן הנושא הזה היה "חם " בטלויזיה-ראיתי בנות שמתנשקות ככה סתם ביניהן..והנושא התחיל לאט לאט לחלחל בתוכי...והתחלתי לשקוע במחשבות שאולי גם אני נמשכת לנשים... אז בהתחלה , אמרתי לעצמי לא נורא יעבור לך כי את יודעת מי את ,את יודעת שאת לא לסבית...אבל זה ממש לא עבר זה רק הלך וגבר.....לאחר מכן ,לאחר בהלה היסטרית מהמחשבות סיפרתי לחבר שלי על הרגשות/מחשבות שלי הוא הרגיע אותי ואמר לי שזה טבעי שזה יקרה ושהוא מכיר אותי(מה שממש נכון) ויודע שאני לא כזו רק קפצה לי מחשבה שתעבור ...אבל זה לא הרגיע אותי וסיפרתי להורים שלי על המחשבות האלה... גם הם ניסו להרגיע אותי ואמרו לי שהורים "מרגישים"את הילדים שלהם והם לא חושבים שאני כזו ושוב שיש לכל אדם מחשבות בכל מיני נושאים ואצלי זה בנושא הזה וזה יעבור..... ושגם אם אני כזו הם יקבלו אותי באהבה.... אבל גם זה לא הרגיע אותי והגעתי לפסיכולוג (אפילו 2) הייתי תקופה לא קצרה בטיפול ואובחנתי (ע"י פסיכיאטר) ב-OCD וגם הפסיכולוג וגם הפסיכיאטר אמרו לי שרק קפצה לי פנטזיה ושזה קורה לרוב הנשים ושניהם הסכימו (לפי מה שנחשף משיחות) שאני לא לסבית וגם דרך ההתנהגות שלי היא בדיוק הפוכה למה שלסבית היתה עושה: קודם כל מנסה מגע מיני עם אישה ואח"כ מספרת להורים או למישהו קרוב.... ועכשיו המצב הוא כזה...אני לא יודעת כבר מה לעשות כי אני אוהבת מאוד את החבר שלי וממש לא רואה את חיי בלעדיו אבל מצד שני המחשבות האלה שיש לי כל הזמן(אולי היום במינון קצת יותר רגוע..) לא נותנות לי מנוחה וגם לא נותנות לי להנות מהקשר שיש לי עם החבר- דבר שעד למחשבות האלה היה הדבר הכי חשוב בחיים שלי והכי חיזק אותי כל הזמן.... ניסיתי לבדוק עם עצמי אם היה לי בעברי איזה משהו שאולי מרמז על נטייה כזו אבל לא ממש מצאתי ...אני יודעת בוודאות שתמיד נמשכתי לגברים ..אבל היום כשאני "חופרת" בעבר אז דברים ממש תמימים פתאום נראים לי שאולי כן אומרים משהו(דברים שסיפרתי לפסיכולוג ואמר שאין דברים בגו...) אני כבר לא יודעת אם אני נמשכת לנשים באמת או שזה רק מהמחשבות האלה ששיגעו לי את השכל אני כבר מרגישה משיכה לנשים... אני יודעת בוודאות שאם תהיה לי הזדמנות להיות במגע מיני עם אישה אני בחיים לא אעשה שומדבר (אולי במפחד אולי מאי רצון אולי שניהם יחד..),כשאני רואה אישה יפה בטלויזיה או במציאות אני ישר בוחנת את עצמי אם אני נמשכת אליה ורק אחרי מחשבה יוצא שאולי כן ואז אני ממש נגעלת מזה ..כלומר אני חושבת אם אני מסוגלת לנשק אותה וזה לא מוצא חן בעיניי (יוצא שאני לא מוצאת את עצמי מנשקת בחורה..) הייתה לי תקופה של חלומות שגם בחלומות כביכול היו לי הזדמנויות למגע מיני עם אישה אבל גם בחלום נסוגתי לאחור ולא רציתי.... מה שבאמת הפחיד אותי זה שרק אחרי שעלו לי המחשבות האלה פתאום התחלתי להרגיש משיכה לחברה טובה...עכשיו אני לא בטוחה מה זה בדיוק היה...אני לא חושבת עליה או משהו כזה..לא מאוהבת בה וגם לא אוהבת את היופי שלה באופן כללי ולפני כל המחשבות האלה אף פעם לא הרגשתי אליה משיכה כזו ..או לכל אישה אחרת לא הרגשתי שומדבר... היום קשה לי קצת ליצור התקרבות עם חברות ...אני מפחדת שאני שוב ארגיש את ההרגשה הזו של מעין משיכה פיזית חזקה... אני רואה חזה של אישה וזה עושה לי משהו..ישר המוח שלי עובד - שאני רוצה לנשק לה את החזה אבל אז במחשבה אני בעצם רואה את עצמי (אותי מנשקת את החזה שלי..או לחילופין אני רואה את עצמי מנשקת את החזה אבל פתאום הדמויות מתחלפות ואני זה חבר שלי...)זה אולי נשמע פסיכי אבל זה ממש מטריד אותי ויחד עם זה גם משגע אותי.... אני נהנית מיחסי מין עם החבר אבל לפעמים אני כאילו עושה דווקא לעצמי וכל פעם שאנחנו מתנשקים אני מדמיינת כאילו הלשון שלי נמצאת באיבר מין נקבי (כלומר מין אוראלי..) וזה דוחה אותי ומוציא לי כל החשק!! ואני פשוט לא מבינה למה אני עושה את זה לעצמי... שאלתי והתייעצתי עם חברות כולן אמרו לי שעברה להן המחשבה על מין עם אישה בראש אבל זה עבר להן... אני יודעת וגם שמעתי על סיפורים שנשים מנסות הרבה פעמים חוויות לסביות למרות שהן לא לסביות..מה שאותי מטריד שזה אף פעם לא העסיק אותי גם כששמעתי על זה ...אף פעם לא היייתי הומופובית אני גם לא יודעת אם אני עכשיו כזו ככה שלא נראה לי שהדחקתי איזה משהו מטריד אותי שאני פתאום מסוגלת להכנס לראש של גבר ולראות ככה אישה (במחשבה כאילו "הזין עומד "...) ולפעמים אני שואלת את עצמי אולי מסתתר בתוכי גבר ???? ושוב אני מזכירה ההתנהגות שלי היא בפירוש נשית וגם אם היייתי רואה על עצמי איזו התנהגות שלא הולמת נשיות הייתי מאוד כועסת על עצמי.... אז מה עושים במקרים כאלה ?!!?!?

שלום שלומית, קראתי בעיון את פנייתך המפורטת. אין לי תשובה ברורה אם את לסבית או לא, אך אני לגמרי מסכים עם הפסיכולוג והפסיכיאטר לגבי ה-OCD. המחשבה על האפשרות שאת לסבית היא בהחלט מחשבה אובססיבית, כפי שתיארת אותה והייתי מציע לך שני דברים: (א) לטפל במחשבה הזו ברמה הסימפטומאטית ע"י תרופה המעכבת ספיגה חוזרת של סרוטונין במוח (SSRI) ו-(ב) לפנות לטיפול פסיכותרפויטי (שיחות) אצל מטפל גיי-פרנדלי כדי להבין מה עומד מאחורי התוכן של האובססיה הספציפית הזו. נדמה לי שהמחשבה האובססיבית שלך קשורה לדימוי העצמי הנשיי הפגוע שלך ואת קצת מבלבלת בין משיכה לנשים אטרקטיביות ובין משאלה להיראות כמותן, כאילו את נבלעת בתוך המשיכה הזו. את זה בדיוק יש לעבד בשיחות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

תודה רבה על תשובה מהירה, האמת שחשבתי שתתחיל את תשובתך כ" אני לא יכול לתת לך תשובה ברורה אם את דומינית ולא אם אני לסבית..." וזה נובע מזה שקראתי חלק מהתשובות שלך לנשים שניסו מגע מיני עם נשים ואף נהנו מזה ואמרת להן שייתכן שהן דומיניות.... האם ייתכן שיום אחד לאחר תהליך ההתבגרות ובשנות העשרים (הלא ראשונות..) תקום אישה ופתאום והדגש הוא על פתאום ותרגיש אולי שהיא לסבית..?? האם ייתכן שיכולתי להיות עם החבר שלי כ"כ הרבה שנים ושלמה מאוד עם הקשר על כל היבטיו ופתאום יום אחד לקום ולחשוב כאלה מחשבות? האם עצם זה שאני לא רוצה לנסות אפילו לא אומר משהו ???

שלום ד"ר, אני בן 18 וכבר יצא לי לכתוב פה בעבר. כתבתי לך שיש לי משיכה גם לגברים וגם לנשים. זה בטוח שיש לי את המשיכה לגברים, אבל בקשר לנשים אני עדין לא סגור. אני נמשך לנשים אבל רק נשים בעלות חזה גדול ושנראות ממש טוב כמו דוגמניות. האם באמת יש לי את המשיכה הזאת לנשים או שאני פשוט בהכחשה לכך שאני הומו? ואם כן האם יכול להיות שהמשיכה לנשים חלשה מהמשיכה לגברים? יכול להיות דבר כזה?

שלום תומר, אצל ביסקסואלים עצמת המשיכה לנשים ולגברים אף פעם אינה זהה ובחלק גדול מהמקרים המשיכה לבני אותו מין חזקה יותר. לא הייתי אומר שאתה בהכחשה לגבי משיכתך לגברים, כי עובדה שאתה מודע לה ומרגיש אותה ואף חש שהיא חזקה ממשיכתך לנשים, דבר שמתחזק ע"י העובדה שאתה נמשך רק לסוג מאוד מסוים של נשים. עם זאת, כדאי לזכור שאותו סוג של נשים נחשב ל"שיא הנשיות", כך שאני מציע לך פשוט לחכות ולראות מה קורה איתך ומה קורה לך בחיים: במי תיתקל? במי תתאהב? וכו'. אתה עוד מאוד צעיר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

שוב שלום ד"ר, אני אשאל את השאלה שוב מכיוון שכנראה לא שאלתי אותה נכון. כשאמרתי שאולי אני בהכחשה לכך שאני הומו התכוונתי לכך שאולי אני "ממציא" לעצמי משיכה לנשים. והשאלה היא האם המשיכה לנשים אכן קיימת או שהיא "המצאה" שלי? ומה הכוונה לסוג הנשים "שיא הנשיות" שאליו אני נמשך?

אני מלאה חרדה , חסרת סבלנות! קיבלתי אבחנה- TOBACCO USE DISORDER ו- DEPRESSIVE DISORDER מה אלה?! האם זאת הפרעת אשיות גבולית? איפה אפשר לקרוא על ההפרעה הזאת? אנשים אמרו לי שזה לא הפרעה גבולית ... אז מה זה כן? אני לא עומדת בחוסר ידיעה הזה מישהו יכול לעזור?

שלום יעל, פורום זה עוסק בעזרה להומוסקסואלים, ביסקסואלים ומתלבטים בזהות המינית. הואיל ופנייתך אינה עוסקת בנושאים אלה היא הועברה לפורום פסיכותרפיה הסמוך. הנה הקישור לפנייתך ולתשובה אליה: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/402/xPG/181/xFT/114559/xFP/114546 בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://zarut.com/shrink-friendly

שלום, אני בכיתה יב' במגמת סוציולוגיה. כרגע אני עושה עבודת גמר בנושא עמדות כלפי הומוסקסואליות- הבדלים בין מתבגרים ומבוגרים. אם מישהו יוכל לעזור לי בעזרת מאמרים ומחקרים אני אשמח. תודה.

שלום מיכל, אני מפנה אותך לעבודת המאסטר של ג' כפכפי משנת 1989, "הקשר בין זהות מינית לבין דימוי עצמי אצל גברים הומוסקסואלים והטרוסקסואלים בישראל", שנכתבה במסגרת החוג לחינוך של אוניברסיטת ת"א. ניתן לעיין בעבודה בספריית ביה"ס לחינוך. אמנם העבודה ישנה, אך עשויה לתת לך כיוון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

תודה רבה על עזרתך בפורום ובמייל.

שלום ד"ר, אני בן 18 בעל נטייה מינית לגברים. יש לי חבר ממש טוב שבזמן האחרון התחיל לצאת עם מישהי. אני רואה מהצד את כל הנשיקות וכל מה שכרוך בזה. הבעיה היא שאני רואה את כל זה מתחילה לתקוף אותי קנאות חזקה כלפי חבר שלי. אני אפילו באותם רגעים מאחל לו בליבי את הרע ביותר שיקרה לו. מה אתה מציע לי לעשות בנידון להפסיק את הקנאות הזאת בחברי? תודה מראש

שלום חסוי, אני מבין שהחבר הטוב הוא סטרייט, אם הוא יוצא עם מישהי. התאהבות של הומואים בסטרייטים, בעיקר בגילך, היא תופעה נפוצה מאוד. הומואים מפנימים את יחס החברה אליהם ולכן סטרייטים נדמים בעיניהם כיותר גבריים ואקטרקטיביים. למעשה, הקנאה שלך מבטאת פנטזיה להיות במקומה של הבחורה. אין מה לעשות בנושא חוץ מאשר להפנים את העובדה שחברך סטרייט ולא תוכל להחליף את מקומה של הבחורה, כי אתה בן. במקביל, מה שכן יכול לעזור, הוא להתחיל למצוא לעצמך אפיקי הכרויות להומואים ואולי אף להצטרף לקבוצת תמיכה מתאימה של גייז בני גילך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

בשנים האחרונות קיימתי היום קשרים "וירטואליים" - דרך מסנג'ר למשל. בהרבה מקרים לא נפגשתי עם הצד השני, וגם לא חשפתי תמונות ברורות שלי (למרות שהצד השני כן בחלק מהמקרים). כרגע אני בחו"ל, ומצ'וטט במסנג'ר עם 2 בחורים מהארץ. עם אחד מהם נפגשתי פעם אחת לפני 3 שנים, ועם השני לא נפגשתי אבל דיברנו הרבה במסנג'ר, לא הראיתי לו את עצמי. זה כבר נהיה ממש קשה - לדבר עם אנשים שנמצאים רחוק, כשלא ברור לאן זה הולך. כמו כן, אנשים אוהבים לדבר איתי וירטואלית או בטלפון - אני "מוצלח" בתחום הזה, אבל לצערי פנים-מול-פנים אני חסר ביטחון ומופנם. מה אני אעשה?

שלום בן 22, מבלי להכירך פנים אל פנים, קשה לדעת האם החשש להיפגש עם האנשים שאתה מכיר ברשת נובע מקשיים שיש לך עם הנטייה המינית שלך או מחרדה חברתית כללית יותר המפריעה לך ביחסים בין-אישיים בכלל. זו אבחנה שחשוב מאוד לעשות אותה כדי להמליץ לך על טיפול מתאים. היכולת להעביר קשרים וירטואליים למציאות הפיזית תלויה, בין היתר, במידת המופנמות של האדם ובמידת הצורך בקשרים ממשיים. אנשים מופנמים נוטים למצוא ברשת מפלט מקשרים פיזיים ואילו אנשים מוחצנים יותר רואים בהכרות דרך הרשת שלב לקראת הכרות פנים אל פנים. בנוסף, יש אנשים שעבורם הקשרים הווירטואליים מספקים וכמו שאתה אומר, הם "טובים" בזה, כלומר, יוצרים אשליה של קלילות אפילו אצל הצד השני, אך מתנהגים בצורה מבויישת וחסרת ביטחון פנים אל פנים. אם אתה בדרך-כלל נבוך, ביישן וחסר ביטחון בקשריך הבין-אישיים, הייתי ממליץ לך לפנות לסדנא להתמודדות עם חרדה חברתית בה נלמדות טכניקות לתקשורת בין-אישית אסרטיבית. אם אתה מרגיש שהתופעה מאפיינת אותך יותר בהקשר ההומוסקסואלי הייתי ממליץ לך לפנות למטפל גיי-פרנדלי שיעזור לך לקבל את נטייתך המינית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

שלום רב. אני יוצאת עם גבר כחודשיים. רק לפני כשבוע קיימנו יחסי מין שהיו הכי גרועים שחוויתי בכל חיי. יש לי תחושה שבן הזוג הומו אך אחד שלא מצהיר על כך ואתן מס' דוגמאות. 1. הוא אינו מנשד בשפתיים (אולי פעם ביום וגם הנשיקה מחרידה). 2. יחסי המין היו זוועתיים. לא עמד לו בכלל ולקח לו כשעתיים להגיע למצב של הנאה איתי. שאלתי אותו אם הוא נמשך אלי והוא טוען שכן אבל העובדות מראות אחרת. 3. הוא נעלם לי רבות ואין לי מושג לאן הוא הולך. 4. הוא אוהב מאחור ולא מקדימה. הסיפוק שלו מגיע מישבן. כמובן שאנחנו כבר לא ביחד כי אני חושבת שהוא לא צריך להיות איתי אלה עם משהו אחר. אין לי בעיה אם הוא אכן הומו אבל יש לי בעיה עם האשליה שהוא מוכר. האם התחושות שלי נכונות???

שלום ליאת, ברור, שלבחור יש בעיות קשות בתפקוד המיני עם נשים, אך הן אינן חייבות לנבוע ממשיכה מינית לגברים. ברוב המקרים, בהם הומוסקסואלים מנסים לקיים יחסי-מין עם נשים, הם דווקא מנסים להתנהג בצורה הקונבנציונאלית ביותר. לא בדיוק הבנתי מה מפריע לך כעת, לאחר שעשית את הצעד הנכון והפסקת את הקשר איתו. האם את מעוניינת להמשיך באיזה שהוא סוג של קשר ידידותי איתו? בכל מקרה, אם את ממשיכה איתו באיזה סוג של קשר ידידות, לא הייתי מציע לשאול אותו, אלא לחכות שהדברים יגיעו ממנו, אם יגיעו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

שלום רב, אחי בגיל 24 הוא נפרד לפני חצי שנה מחבר שלו (הוא הומו), ומאז הוא בדיכאון ועד מחשבות אובדניות.הוא גר בדירה שכורה לבד,בעיר אחרת, ועובד בעבודות מזדמנות. לפני כן , הוא כן היה נתון למצבי לחץ מגזמים, וכל דבר הרגיז אותו יתר על המידה, אך אף פעם לא היה בדיכאון כפי שעכשיו הוא נמצא. הוא טוען שהוא כבר לא בדיכאון בגלל הפרידה, אלא ממצבו בכללי, הוא אומר שהוא רגיש מידיי שהוא נפגע מכל איש שהוא פוגש ברחוב, אנשים באוטובוס,מחבריו והמשפחה. ההורים שלי מנסים בכל דבר קטן לעזור לו, ככל שביכולתם.אם זה בכסף, ואם זה בשיחות עד אמצא הלילה, אך ללא הועיל, אנחנו המשפחה לא מצליחים להבין ממה נובע הדיכאון.אחי גם פנה לעזרה מפסיכאטר והוא הביא לו כדורים, אבל גם זה לא עוזר. אחי אומר שאם עד היום הולדת שלו ה25 , שחל בעוד שלוש שבועות,מצבו לא ישתפר הוא ישים קץ לחיו. הדבר הכניס את כל המשפחה ללחץ נוראי ותחושת דיכאון, במיוחד ההורים שלי. כיצד אפשר לעזור לו? תודה

שלום מוני, טוב שפניתם לפסיכיאטר. במצב שאת מתארת יש לטפל באחיך קודם כל במישור הביוכימי, כלומר, באמצעות טיפול תרופתי. לא תמיד הניסיון הראשון לטיפול תרופתי עוזר, אך קיים כיום מגוון רחב של נוגדי דיכאון יעילים מאוד. יש לציין שעד שמורגשת ההשפעה החיובית של התרופה חולפים מספר שבועות. המלצתי היא לחזור לפסיכיאטר ולעדכן אותו במצבו של אחיך והוא יחליף את התרופה, או יוסיף תרופה להרגעה עד שהתרופה נוגדת הדיכאון תתחיל להשפיע. במקביל אפשר להתחיל כבר עכשיו בטיפול פסיכולוגי, כי נראה שאכן הפרידה מהחבר הייתה רק קצה הקרחון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

יש לי 3 ילדים. שניים מהם בנים בגיל ההתבגרות. לאחרונה, אח שלי החל חיים חדשים כהומוסקסואל גלוי. בשלב זה ילדי אינם יודעים על כך. מתלבטת מאד איך להציג בפניהם את המידע ואיזה סוג תמיכה נדרש. אשמח למידע, מחקר, או הפניה לאיש מקצוע מתאים. תודה מראש

שלום שושה, נערים מתבגרים עסוקים מאוד בעצמם ויש לי ספק גדול מאוד עד כמה מיניותו של אחיך מעניינת אותם, אלא אם כן הוא ממש ינפנף בה מולם מתוך צרכים אישיים שלו ומחוסר התחשבות בשלב הרגיש בהתפתחותם הפסיכו-סקסואלית. אינני חושב שיש להגן עליהם במיוחד מפני נטיותיו המיניות של אחיך. מן הסתם, אנו חיים בעידן שבו הומוסקסואלים מככבים כמעט בכל סדרת טלוויזיה. עם זאת, אני יודע שיש שלבים ביציאה מהארון של הומוסקסואלים, שבו חשוב להם שכול העולם יידע על נטיותיהם המיניות, ללא התחשבות רבה מדיי בסביבה. לכן, המלצתי היא לדבר עם אחיך, לומר לו שאת מקבלת אותו כמו שהוא, אך ילדייך נמצאים בשלב התפתחותי רגיש ולבקש ממנו לגלות קצת יותר צניעות ודיסקרטיות בזמן שילדייך מגבשים את זהותם המינית בעצמם. לצערי, אני מנוע מלהמליץ על מטפלים ומכונים פרטיים מעל גבי הפורום מסיבות מובנות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

שלום לך ד"ר! אני בן 18 ומתגייס במרץ ליחידה קרבית. אני יודע שבצבא ובמיוחד ביחידות הקרביות כולם מאצ'ואיסטים ולכן אני מעט מפחד מכיוון שההתנהגות שלי נוטה טיפה להיות נשית ו"חלשה". אני ממש רוצה לשנות את ההתנהגות שלי ליותר גברית אבל לא יודע איך. העלתי את הבעיה לפני מישהו (לא מקצועי) ואמר לי שאני לא צריך לשנות כלום אבל בכל זאת הגעתי ליחידה שבה חלמתי להיות כל החיים שלי ואני רוצה להצליח ולא רוצה להרוס את זה. אני אודה לך מאוד אם תוכל לייעץ לי מה לעשות ואיך להשתנות או שתפנה אותי לאתרים או מאמרים שמתמחים בנושא. בעיה נוספת היא שאני מגדיר את עצמי כביסקסואל. אני כמעט בטוח שיש לי נטייה להמשך יותר לצד הגברי אך למרות זאת אני מנסה לבחור בצד השני ו"להתעלם" מהגברים. ניסיתי להפגש עם נשים אבל ברגע שמגיעים למיטה לא עומד לי ואני בורח. אני חושב שזה קורה לי מכיוון שאין לי את הביטחון להיות לבד עם נשים בגלל שאני ב"קטע". האם אני יכול לקחת משהו (כמו כדור או זריקה) רק פעם-פעמיים וכך לקבל ביטחון (שמעתי על קליניקאון). מקווה שתצליח לעזור לי ותודה מראש!!

שלום אלמוני, ההרגשה שלי למקרא דבריך היא שבשתי השאלות שלך אתה מנסה ללכת נגד עצמך, גם לאמץ לעצמך תכונות של "מאצ'ו" שאינן טבעיות לך וגם להכריח את עצמך לשכב עם נשים, למרות שהמשיכה המינית העיקרית שלך מכוונת לגברים. אני יודע שאתה מצפה ממני לדרכים איך לאמץ לעצמך תדמית גברית יותר ואיך לשכב עם נשים, אך אינני סבור שזה הכיוון הנכון. אתה יכול ללכת למכון כושר ולפתח את שריריך ואתה יכול לפנות לסרוגייט (בת-זוג חלופית) ולקיים איתה יחסי-מין בפיקוח סקסולוג. יכול להיות ששני הדברים יצליחו באופן חלקי וזמני, אך לטווח ארוך המלצתי לך היא לפנות למטפל גיי-פרנדלי, שיעזור לך לקבל את נטייתך המינית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

כבר חשבתי על זה שאולי אני מתיימר להיות מישהו שאני לא ויכול להיות שזה יזיק לי אבל בכל זאת אני עומד לפני תקופה ארוכה ומשמעותית בחיי (3 שנים) בה אני יהיה בחברת גברים אחרים וברצוני להתאים אותי לחברה. בקשר למשיכה אני כבר לא יודע מה אני יותר אוהב. בנושא הזהות אני ממש מבולבל. יש לי ימים שאני אוהב נשים ויש ימים שאוהב גברים.

שלום לאחרונה גילינו, אשתי ואני, שבננו נמצא במער' יחסים עם חבר. אני משער שמערכת היחסים כוללת גם אהבה וגם מין. בננו בן 18 והתגייס לצבא לפני מס' חודשים. הוא נשמע מרוצה מחייו. יחסיו עם חברו הינם דיסקרטיים ואינו מגלה לנו. שאלותינו: האם לפתוח שיחה איתו או לתת לו לספר לנו, אם בכלל, מתי שיחליט? המעמסה על ליבנו גדולה והדאגה לשלומו ולשלמותו הנפשית גדולה יותר. מצידנו היינו רוצים לדבר על כך, אך האם הדבר יהיה לטובתו? תודה

שלום הורה, אתה מעלה סוגייה מרכזית לגבי כל הורה, גם הורה לילד סטרייט: היכולת להפריד ולהבדיל בין הצרכים של ההורה והצרכים של הילד. בנושא זה הורים רבים מתבלבלים בין צורכיהם וצורכי ילדיהם ולעיתים קרובות פועלים לסיפוק צורכיהם שלהם בשם טובת הילד. קודם כל, למרות שקשה יותר בממוצע להיות הומוסקסואל מאשר הטרוסקסואל בחברתנו, הבן שלך מוכיח בגרות ובשלות בכך שבגיל כה צעיר הוא כבר משלב מין ורגש באותו קשר ועל כך אתם צריכים להיות מאושרים. שנית, רצונו של אדם כבודו גם במקרה הזה. לא בטוח שהצורך שלכם להתחלק במצוקתכם חופף לצורך שלו ולכן המלצתי היא להשאיר את היוזמה בידיו. יכול מאוד להיות שהוא חושש מתגובתכם ולכן יש להעביר אליו באופן כללי, ובלי להזכיר במפורש את נטיותיו המיניות, את המסר שהאהבה שלכם אליו היא אהבה ללא תנאי ושאתם תמיד שם בשבילו, דבר שאמור להקל עליו לספר לכם, אם הוא מעוניין בכך. עם זאת, כאמור, יש לכבד את זכותו לפרטיות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

שלום ד"ר, רציתי שתסביר לי קצת על הטסטוסטרון- מה התפקיד שלו, כמות נורמאלית בגוף וכן האם להומוסקסואלים יש בכלל טסטוסטרון?

שלום סקרן, טסטוסטרון הוא הורמון המין הגברי העיקרי. אצל הגבר מיוצר באשכים, ואצל האישה בכמויות קטנות בשחלות. בתחילת היצירה ההורמון המופרש מאשכיו של העובר, משפיע על סימני הזוויג המשניים אצל הגבר ובעל תפקיד מפתח בזיכור המוח ובדיכוי תכונות מוחיות נשיות. הורמון זה גם אחראי על הופעת השיער על הפנים והחזה, עיבוי הקול, העלאת מסת השרירים, עיבוי העצם, יצירת תאי זרע, והדחף המיני. בתחום ההתנהגותי רמות גבוהות של הורמון זה אחראיים לאגרסיביות ותחרותיות. הפרשת ההורמון פוחתת מגיל 30 ואילך. מגיל 50 יש ירידה משמעותית ביצורו. אלכוהול, סמים, השמנה וספורט תחרותי פוגעים ביצור הטסטוסטרון ובריסון הדחף המיני אצל הגבר. במקרה של חסר בהורמון זה בתקופת הבגרות או בגיל מתקדם, ניתן לקבל הורמון זה בצורות שונות על מנת להשלים את החסר. אין כל עדות מחקרית מבוססת לגבי הבדלים ברמת הטסטוסטרון בין גברים הומוסקסואלים לגברים הטרוסקסואלים. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

"בתחום ההתנהגותי רמות גבוהות של הורמון זה אחראיים לאגרסיביות ותחרותיות" למה התכוונת שאמרת "בתחום ההתנהגותי"? יש כמה תחומים בו פועל הורמון זה? "אחראיים לאגרסיביות ותחרותיות"- האם בתחום זה יש הבדל בין גברים הומוסקסואלים לגברים הטרוסקסואלים?