פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

שלום לך ד"ר!! שאלה קצרה לי אליך: האם לפי דעתך קיימת אפשרות לשינוי נטייה לאדם שהוא GAYבמידה והוא מעוניין בכך או שזוהי מציאות שמחייבת השלמה והתמודדות עם מציאות שלאדם הספציפי היא לא הכי רצויה? בברכה!!

שלום בחור, משאלתך אני מבין שאתה סובל מהנטייה המינית שלך ולכן המטרה הראשונית בטיפול צריכה להיות השלמה איתה תוך בירור הסיבות לסבל (האם מדובר רק בהשלכות החברתיות או שמא יש משהו בתוך ההומוסקסואליות שמפריע לך?). מעבר לכך, חשוב לבדוק אם בכלל קיימת משיכה לנשים ברמה כלשהי. התשובה היא שאי-אפשר לשנות את הנטייה המינית, אך אפשר לפעמים לשנות התנהגות מינית. אם יש בך משיכה לנשים, אפשר לעזור לך לממשה, גם אם היא פחות חזקה מהמשיכה שלך לגברים. ואולם, אם המשיכה לנשים חלשה מאוד או לא קיימת כלל, אי-אפשר ליצור יש מאין, כלומר, ליצור באופן מלאכותי משיכה לנשים. בכל מקרה, בין אם קיימת משיכה לנשים ובין אם לאו, חשוב לעזור לך לקבל את משיכתך לגברים כטבעית ולגיטימית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

נו, מר בחור....נניח שהצלחת, השקעת הרבה כסף, הלכת לטיפול, עברו שנתיים, שלוש, שבהם לא היו לך יחסי מין בכלל ככל הנראה, ובכל זאת הצלחת, הכרת בחורה, שכבת איתך, יש לכם משכנתא, שלושה ילדים, בית וכלב. האם זה מבטיח לך שתהיה מאושר? האם רק בחיים בורגניים נורמלים יש אושר? ממליץ לך לראות את הסרטים של טוד סולדנז, אם אני מבטא את השם נכון, לראות כמה אושר יש בחיים האלה, ובעיקר את הסרט שנקרא "אושר"... ולחלופין, האם החיים כהומו הם כאלה נוראים עבורך? בברכה מיכאל

שלום...אני טל בן 26 ואני הומו.ובנוסף לזה יש חבר שאני מאוד קשור אליו ואני אוהב אתו.היגיע לי צב מילואים ואני ממש לו יכול עם זה.....(לישון עם חייליםלהתקלח ו.......) הייתי רוצה לקבל את עזרתכם...תודה מראש

שלום טל, אני לא בטוח שאני מבין את הקשר בין שני חלקי הפנייה. האם אתה אמור לשרת במילואים עם החבר שאתה קשור אליו? בכל מקרה, לפחות לגבי החלק של המילואים, על המקלחות המשותפות שבהם, יש דרכים שונות להפחית את הדחף המיני באופן נקודתי, בין אם זו הסחת דעת ע"י מחשבה על דברים שאינם מעוררים או אפילו דוחים מינית ובין אם זו אוננות לפני המקלחת (או שילוב של שני הדברים). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

היי אני רואה שאין לך עצה טובה כדי שאוכל להשתחרר משרות הצבאי. ואוננות ואני לא הולכים יחד.....

הי טל, אני לא כל-כך מבין אם עברת שירות צבאי מלא, ועשית כבר כמה פעמים מילואים עד עכשיו, למה פתאום זה כל-כך מפריע לך? בכל מקרה, אם אתה נורא לא רוצה לעשות מילואים, יש דרך די פשוטה, לך לפסיכיאטר באזרחות, תגיד שאתה בדיכאון, לא ישן טוב, אין לך תיאבון, חושב מחשבות פסימיות על החיים, לך אליו איזה פעמיים, שלוש, קבל כדורים, ואחרי זה תבקש מכתב למילואים. לפסיכיאטר הצבאי תגיד בין השאר שיש לך מחשבות אובדניות. ויש לך בהליך קצר פרופיל 21...קח בחשבון שהם ידווחו על כך למשרד הרישוי, ויעשו לך בעיות עם הרישיון, אבל סביר להניח שלא ישללו לך אותו. הסיכוי לכך קלוש. אתה יכול גם לנסות פשוט ללכת לקבן ולספר על הקשיים שלך כהומו, יכול להיות שזה יעבוד, אבל לא בהכרח. הדרך שהצעתי קודם היא כמעט בטוחה. בברכה מיכאל

הי מיכאל.. זה טל רציתי להודות על העצה.....

חשבתי על משהו. אני אוהב להיות בשליטה, אני אוהב לקבוע את המצב, לא אוהב להתנדנד תלוי באוויר. אבל הבעיה כשמישהו "קל להשגה" ולא צריך לרדוף אחריו או משהו, דווקא אז אני מתרחק או מרחיק. כאילו דווקא ה"קשה להשגה" גורם לי לרצות אותו יותר. מישהו ציין את העובדה הזאת בפניי, עוד אחד ש"בשליטתי". למה זה ככה? אני כאילו מעדיף לדחות מאשר להידחות, ומי שכן רוצה אותי, מאיזושהי סיבה, אני מתייחס לא יפה.

שלום בן 22, הדילמה שאתה מציג ניתנת להבנה בשני רבדים (לפחות). במישור המאקרו-חברתי, כולנו מחונכים מגיל צעיר מאוד להישגיות בכל התחומים ועל כן בהחלט ייתכן שנעריך יותר את מה שקשה להשגה ונזלזל במה ובמי שקל להשגה. במישור הפסיכולוגי, דחייה שיטתית של מי שמעוניין בנו ומשיכה אל מי שאינו מעוניין בנו עלולה לעורר סימני שאלה לגבי מידת קבלתנו את עצמנו: מי שאינו מעוניין בנו עלול להיתפס באופן תת-מודע כמי שנותן לנו אישור על הדימוי העצמי הנמוך שלנו, ולעומת זאת, מי שכן מעוניין בנו עלול לעורר בנו, שוב באופן בלתי-מודע, ספקות בקשר לעצמנו (מה לקוי בו שהוא מעוניין דווקא בי?) - כל תחושת האתגור וההישגיות הולכת לאיבוד. אין פירושו של דבר שצריכה להיות התאמה מלאה בין מי שרוצה אותנו ובין מי שאנו רוצים אותו, אך כשאתה מעוניין כמעט אך ורק במי שקשה להשגה ודוחה כמעט את כל מי שקל להשגה, אתה אומר משהו על יחסיך עם עצמך, בבחינת "אינני מעוניין להיות חבר במועדון שרוצה לקבל אותי כחבר בו". אולי הקישור הבא יעורר בך קצת יותר תובנה לתופעה זו: http://www.zarut.com/shrink-friendly/a22.asp . לצערנו, התופעה נפוצה לא רק בתחום הרומנטיקה והמיניות אלא גם בעולם העבודה והלימודים, ועוד הרבה יותר כשמדובר בטיפול. לעיתים אני מוצא את עצמי נלחם בנטייה הטבעית שלי כמטפל להיות מקבל ואוהד כלפי מטופל מסוים, כי אני יודע שאם אתמיד בכך הוא ייעלם, ודווקא כאשר אני אמלא את תפקיד הקשה להשגה, הוא יעריך את הטיפול יותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

אממ.. הפסדתי הרבה חברויות עם אנשים כי הם לא היו "מקובלים" או "יפים". תייגתי אותם. תמיד הייתה לי השאיפה, בעיקר ביסודי, להיות חלק מהמקובלים. יכול להיות שעדיין, בגילי, למרות שזה נשמע אבסורדי, עדיין יש לי השאיפה הזאת?

אני מצטער מראש על האורך... רציתי לשאול/לבקש את דיעותיך, תגובותיך וכיו"ב לגבי בעיה או נכון יותר לומר, לבט די משמעותי. כפי שאתם יודעים, יצאתי מהארון לפני חצי שנה לערך בצורה די קיצונית ובאותה צורה נכנסתי לעולם הקהילה "לייט", שהוא איגי, פעילויות איגי, פורום "גאווה צעירה", מפגשי פורום למיניהם, קשרים רבים (טובים וטובים פחות) בעיקר עם חבר'ה מהקהילה וגם חבר ראשון, שהלך לו. לפני שבועיים יצאתי מהארון בפני כמה חבר'ה מהכיתה וכמובן, כמו שצפוי לקרות, תוך יומיים כל השכבה התוודעה לכך, היחס בשכבה ובכיתה סביר ואפילו טוב יחסית למה שציפיתי, חוץ מאיזו תגובה הומופובית ע"י אחד מהכיתה שלי, שהוא אדם די מיושן וצר אופקים בדיעותיו, שאמש קיבלתי ע"י כמה נערים מהשכבה והוא זה שהלהיט אותם, אך זה נסבל בהחלט . ובכן, הדילמה העיקרית שלי היא אי שלמות חמורה עם הנטייה המינית שלי, שפשוט תוקעת אותי בהמון ספקות והרהורים שלא מרפים ממני ואינם נותנים לי מנוח לחיות את חיי כפי שאני רוצה, אמור, וצריך לחיות אותם. 6 שנים, פחות או יותר, לקח לי להשלים עם זה, חלקית, מה שהאיץ בי לצאת מהארון ולרוץ מהר מאוד עם המעשים שלי, שציינתי לעיל. אני פירשתי כי חיפזון זה נבע מאיפוק של שנים, בכל דבר שקשור היה לקהילה ולכן על מנת לכסות ולפרוק את הכל ולהביע את עצמי צעדתי בצעדים די גדולים יחסית בזמן קצר. כך אני מרגיש, אולי זה לא קיצוני בעיני אחרים. בגדול הבנתי שאני פשוט לא מבין את המשמעות העמוקה של היותי הומוסקסואל, מעבר לחיי קהילה "לייט" (ללא יציאות למועדונים, אקטים מיניים וכו'). תמוה לי שבמשך 6 שנים איני מפנים זאת בצורה מלאה, שישנו כאב, צער ומועקה גדולים מנשוא, שאיני פשוט מביע אותם, אולם הם מביעים את עצמם בדרכים שקשה לי לשלוט בהם. איני יכול לגעת בגבר או לתת לגבר לגעת בי, ישנה רתיעה פנימית עצומה שמתחבטת עם הרצון והיצרים ההומוסקסואליים שלי, איני יכול לפרוק יצריי על גברים בצורה שבה ארגיש טוב עם עצמי, אלא ארגיש כי עשיתי משהו לא "אתי" או "חריג", אני לא יכול לדמיין את עצמי במערכת יחסים עם גבר, אני לא יכול לתאר לעצמי שאחיה עם גבר כמו שאמור הייתי לחיות עם אישה, זה פשוט לא נראה לי "טבעי והרמוני" כמו חיים עם אישה... רק עצם המחשבה על קיום יחסי מין מלאים עם גבר מעוררים בי מין סלידה לא רצויה שכזו, שלא קל להתעלם ממנה. זה מתבטא גם בחשק מיני ירוד ביותר, ללא פנטזיות מיניות כמעט בכלל, מבלי לפרוק את יצריי ובאפאתיה רגשית חמורה לסובבים אותי, אי רצון לקשר זוגי רומנטי וכיוצא באלו. כן, עד לא מזמן הבנתי שכך אחיה וכך עליי להיות, אבל זה גדול עליי; אף אחד לא זרק לי הערה או דיבר איתי על הנושא בצורה מתנגדת, המשפחה שלי תומכת לגמרי, במיוחד אמי, אבל בכל זאת... עצוב לי וקשה לי שאני לא יכול להיות עם אישה, שלא תהיה בינינו הרמוניה כזו יפה. בעיניי זה לא אותו דבר גבר וגבר, אף על פי שחלקכם יאמרו שזה אותו דבר או אפילו טוב יותר. כל המאמרים על היצר הפוליגמי של גבר וחוסר האמון של גבר הוסיפו למשבר שלי שקשר אמיתי לא יכול לצמוח או להחזיק מעמד יותר מדי זמן, כמו בין גבר לבין אישה. ההתחככויות עם חברי הקהילה וכל ה"התהולליות" שלהם די הגעילו אותי, שמין הפך לדבר כזה קליל ומסחרי, זה תרם לאי השלמות עם עצמי. בעיניי ליישם את היותי הומוסקסואל, להשלים עם עצמי זה איבוד הערכים שלי, האתיקה שלי, שיצרתי לעצמי ע"י למידת לקחים מהחברה. זה ישבור את עצמי האתי שכ"כ גאה בעצמו על השיפוט שלו ועל יכולת ההשתלבות שלו בחברה, המוסר והערכים וכיו"ב, אני לא מוכן לאבד זאת חלקכם תאמרו שזה לא יגרום לי לאיבוד כלום, אבל אני מאמין שזה כן גורם לאדם לשבור מערכת אתיקה מסויימת ולבנות אחת חדשה, בהתאם לחברה שבה הוא חי (ע"ע "קהילה"), שיש בה קודים ומוסכמות חברתיות שפשוט לא נראים לי, אחרת הוא לא ישרוד בצורה אופטימלית. זה כבד עליי כ"כ...:-\ יצא לי לדבר היום עם המחנכת שלי, בצורה די מתומצתת על העניין, אבל די נעלבתי והתאכזבתי מנקודת המבט שלה. היא טוענת שאיני יודע מה אני עוד, שכנראה הרתיעה מגברים היא כי איני הומוסקסואל, אלא הטרוסקסואל שבחר להיות כזה, שנכנס להגדרה מוטעית, כמו הרבה "בני נוער תועים בגילנו". היא התעקשה שוב ושוב שזו בחירה, אולם ברגע שאמרתי לה שלו הייתי אומר לה לבחור לקיים יחסי מין עם אישה ולהקים איתה משפחה, היא לא הייתה יכולה, כך איני יכול לבחור לקיים מערכת יחסים עם אישה, היא קיבלה זאת ונרגעה יחסית... היא ביקשה ממני להתרחק מכל הקהילה ולהתחיל להשקיע בבעצמי ובלימודים. (איני עושה זאת בגלל התעסוקה שלי בכל העניינים הללו), שאולי כך תחלוף לי המחשבה שאני הומוסקסואל ולרגע תהיתי שאולי איני כזה ונשבר בי עוד משהו... אני לא יודע מה לעשות, מה להרגיש... אני רק מרגיש בערפל בלי תשובות, מבולבל ביותר. כי אני יודע שמשיכה לנשים לא הייתה לי מעולם ולפתע יש לי סוג של משיכה לנשים, שלאחרונה אני נעשה יותר ויותר מודע למוסכמות החברתיות ואני, בהתאם להן, מחדיר דברים לעצמי, שכנראה גורמים לחוש רע יותר ושלם פחות עם עצמי. אני רוצה מצד אחד להיות אני, אך מצד שני קשה לי... אי השלמות הזו רק מעוררת הדחקות, דילמות, קונפליקטים, לבטים והרהורים מעיקים ביותר ולא בריאים בכלל. כל הקטע של הומוסקסואליות טבוע בי חזק ומושרש עמוק, אבל רק, רק תיאורטית... בא לי להעיף זאת מעליי, להפסיק להתחפר, לזרום עם מה שאני, אבל איני מסוגל, פשוט לא מסוגל... אז, בכיתות ז'-יא', הבנתי שכך יהיו חיי והיה לי יחסית בסדר עם כך, שמחתי שכזה אני, השלמתי עם זאת, פשוט הרגשתי את השלמות (היחסית, אך לא מלאה), בעיקר בסביבות כיתה יא'; עכשיו זה עלה לי שוב, אין לי מושג למה... לראות בסרטים גבר ואישה, רומנטיקה ביניהם והכל משפיעים עליי לרעה וגורמים לי לחוש שונה, חריג, פגום... אני שופט את מידת השלמות שלי ע"פ הדיעות שלי לגבי מדוע הומוסקסואליות היא דבר לגיטימי, טוב, רגיל, טבעי לעומת מדוע הומוסקסואליות היא דבר לא לגיטימי, רע, חריג, לא טבעי, שנובע מהפרעה נפשית כלשהי או קיבעון באחד מהתהליכי ההתפתחות ולפי מה שאני רואה, זה די מאושש ע"י המציאות . הדיעות והעובדות, לכאורה, לגבי הומוסקסואליות בתור משהו לא לגיטימי הרבה יותר מבוססות אצלי ויותר מתקבלות; הדיעות שרואות בה משהו חיובי פשוט לא מספקות אותי לעומק.

שלום ביציק, נראה לי שאכן יצאת מהארון מוקדם מדיי מבחינה זו ששיתפת אחרים בנטיותיך לפני שעברת תהליך פנימי משמעותי של קבלה עצמית. אמנם יציאה מהארון עשויה לחזק קבלה עצמית של הכיווניות המינית, אך יש לי חשש שאתה מבלבל בין הקבלה, אשר לה אתה מצפה מהסביבה, ובין הקבלה העצמית שלך. יש לי הרגשה שהשלכת הכול החוצה בתקווה שאם תתנהג כמו גיי, תצא מהארון ותחיה "חיי קהילה לייט", כמו שאתה מכנה זאת בחן רב :), אזי תוכל לקבל את עצמך. כאילו ביקשת רשות מהחברה הסטרייטית (אולי השיא זו המחנכת שלך) להיות הומו (מתוך עבודה עם אנשי חינוך באספקט המסוים הזה אני יודע שקיימת שגיאה נפוצה בקרבם לפיה הומוסקסואליות בגיל ההתבגרות היא רק שלב זמני שחולף). המלצתי החמה לך היא לפנות אל מטפל פסיכולוגי גיי-פרנדלי, שיעזור לך לקבל את עצמך באופן הדרגתי ואולי גם יעזור לך למצוא קבוצת תמיכה מתאימה של בני גילך. נראה לי ש"משרד החוץ" פעל אצלך לפני "משרד הפנים" וכעת הזמן לקחת כמה צעדים אחורה, לפנות לטיפול אצל מטפל גיי-פרנדלי שיחבר אותך חזרה לעצמך בצורה תומכת ומקבלת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

גידי שלום, אני בן 24 מאזור המרכז, וסובל מאוד עקב משיכה מינית לילדים. מעולם לא מימשתי את הדבר, אך הוא מעיק עלי בכל רגע ערות. הייתי רוצה את עזרתך במציאת מטפל המתמחה בנושא, שיוכל לעזור לי ללא דעות קדומות. בתודה מראש אבניבי

שלום אבניבי, אני משער שאתה מתכוון למטפל גיי-פרנדלי, שאין לו דעות קדומות כלפי הומוסקסואליות - ולא למטפל שאין לו דעות קדומות לגבי משיכתך לילדים, שמימושה הוא עבירה על החוק. אינני יכול למסור מעל גבי הפורום שמות של מטפלים ומכונים פרטיים מסיבות מובנות. ישנם לא מעט מטפלים שהם גיי-פרנדלי, אך את משיכתך לילדים לא ניתן יהיה להכחיד, אלא רק לעזור לך ללמוד טכניקות של שליטה עצמית, שימנעו בעדך לממש אותה. לרבים מאיתנו יש משיכות ופנטזיות מיניות על אובייקטים שאינם ניתנים להשגה, וכך עליך להתייחס אל משיכתך לילדים. אם תפנה אליי במייל, אולי אוכל לתת לך כיוונים ספציפיים יותר. בינתיים, אני רק יכול להמליץ לך לקרוא את ספרה של תמר רונן "שליטה עצמית ותושייה נלמדת" בהוצאת פפירוס. זוהי חוברת דקה שיש בה מגוון טכניקות שליטה עצמית התנהגותית ללמידה עצמית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

למה הומואים מתנהגים ככה? לא הם נוטים להיעלב/להתעצבן/לסנן ופשוט לשכוח מקיומך? בגלל מראה חיצוני או משהו שלא אמרת במקום.. כאילו הם אומרים לעצמם "NEXT, לא חסרים בנים אחרים". למה לעבור הלאה כ"כ מהר? דיברתי עם מישהו במשך חודשיים, חמוד, עמדנו להיפגש.. עד שהוא התחיל לסנן. למה?

שלום שבוזי, אתה נשמע פגוע ומורמר מאוד. יחסים בין הומואים הם, קודם כל, יחסים בין גברים. יחסים בין גברים הם הרבה יותר בוטים ומחוספסים מיחסים בין גברים לנשים או בין נשים לבין עצמן. כאשר יחסים כאלה טעונים רגשית, מינית ורומנטית - הם עלולים להיות לא נעימים ופוגעים. התרשמותי מתיאוריך היא שנתקלת בבחורים פגיעים מאוד, שחוששים מאוד להידחות ולהינטש, ולכן חשוב להם מאוד להדגיש את העובדה שהם אלה שמנפים ומסננים את הצד השני, בבחינת "הקדם תרופה למכה". מאוד קשה לומר לך לגדל עור עבה ולהמשיך הלאה, אך זה כל מה שאפשר לומר לפי תיאוריך. יכול להיות שאם היית מוסר יותר פרטים על עצמך ועל יחסיך עד כה, היה אפשר לומר יותר. אני מבין את הכאב שלך מהסביבה, אך אותה באמת לא תוכל לשנות, אלא רק את עצמך אם תסכים לבדוק את התרומה שלך להתפתחות היחסים המאוד לא נעימים שאתה מתאר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

קצת פחות ממה שהחזיקה מערכת היחסים שלי, שדיווחתי עליה כאן ונגמרה לה ביוזמתו של החבר לשעבר. נו, אז אתה לא מתאים למישהו מאיזשהיא סיבה, אולי אמרת איזה משהו לא במקום, שזה לא סוף העולם, ואולי אתה לא ממש הטעם שלו, ואז לא ברור למה הוא דיבר איתך חודשיים, אם זה כזה חשוב לו. אז מה? עזוב, תגיד לעצמך, "NEXT, לא חסרים בנים אחרים" ותיצור קשר עם מישהו שכן ירצה אותך. קח את זה יותר בקלות, זה עולם שיכול להיות לפעמים קצת אכזר, אבל מי יודע, אולי מעבר לפינה מחכה לך מישהו, שיהיה רגיש ומתחשב ונחמד, ושיאהב אותך ואתה תאהב אותו. לא יודע, גם אני לפעמים בוטה ולא רגיש וקצת אידיוט, כמו בפגישה שהייתה לי היום. אבל מה לעשות? אף אחד לא מושלם... בברכה מיכאל

שלום ! מרוב תסבוכים לא יודע מאיפה להתחיל כ"כ...אולי בזה שאני שמח לראות שאני ממש לא היחידי עם הבעיות המטרידות האלו... היום אני בן 26 כמעט ומגיל צעיר תמיד היו לי מחשבות שהודחקו ישר...זה בא לידי ביטוי בכך שתמיד התחברתי עם ילדים יפים ועדינים (לא נשיים) רק כדי להיות קרוב...ושאולי ייצא משהו... עד גיל 19 בערך לא היה כלום והייתי רק עם בנות ... באותה תקופה ובמשך 4 שנים יצא לי ולאחד מחברי הטובים להשתכר ולשחק אחד עם השני (נשארנו לישון אחד אצל השני) וביום למחרת לא להתייחס לזה..כאילו לא קרה דבר. עד היום לא דיברנו על זה ... למרות שאין ספק ששניינו זוכרים...אבל משחקים אותה כאילו לא היה כלום. לו היו מאז מס' חברות רציניות. לי היו הרבה חברות לתקופות קצרות. לפני שנתיים בערך נפגשתי עם מישהו להתנסות חלקית ולא היה להיט בלשון המעטה ושמחתי על זה !! חשבתי אולי אני לא באמת מה שאני חושב(חושש?) שאני ... אבל תוך כדי לא הפסקתי לחשוב ולחלום ולפנטז על בנים (נעריים ולא גבריים) עד לפני כמה כמה חודשים שאמרתי לעצמי שאני חייב להבהיר לעצמי מה קורה איתי...נפגשתי עם 4 בנים בתקופה קצרה שהאחרון שבהם אני מתראה איתו כבר כמה חודשים..מה שהפך לקשר של "לא רק סקס"... מדי פעם בזמן שאני מאונן אני די מכריח את עצמי לחשוב על בחורה...רק כדי להוכיח לעצמי שאני עדין נמשך גם לבנות ... אבל התשוקה היומיומית מופנית לבנים ... הלואי ולא! אף אחד מהאנשים המכירים אותי לא יודע עלי...לא מהמשפחה ולא מחברי או ידידי... פשוט אין לי כוח להתמודד עם זה ... ובתוך תוכי אני יודע שבעתיד (קרוב ? רחוק?) אני ארצה לפגוש מישהי מושלמת (בשבילי) ולהקים משפחה... לחיות חיים "נורמליים" ולא חיי שקר והתחבאות עמוקה בארון. אין לי ככ מושג איך להתמודד עם המצב הזה...מצד אחד שאני נמשך לבנים ונהנה מהסקס וזה "עושה לי את זה" יותר מאשר סקס עם בחורות...אבל מצד שני לא ככה אני רוצה לראות את המשך החיים שלי. חשבתי אולי בתור התחלה לדבר דווקא עם אותו חבר שהתנסיתי איתו מספר פעמים לפני כמה שנים (בגיל 19-22), אבל אני חושש שזה יפגע איכשהו במערכת היחסים שלנו.. כאני מעלה דברים ישנים וכאילו "מאיים" גם עליו בחשיפה...(כמובן שלא זאת הכוונה). מהיכרות עם חברי ... אני משער שעם רובם (אם לא כולם) לא תהיה כזו בעיה ... אבל זה ילווה בלא מעט אי נוחות... עד היום תמיד עלו השאלות מה קורה איתי ...מאחר ואני נראה לא רע בכלל ולא היתה לי מערכת יחסים רצינית ממש אף פעם, אלא רק מערכות קצרות או סטוצים ... תמיד תירצתי את זה בזה שאני בררן...תירוץ ידוע של הומואים מכחשים :) שפכתי את ליבי במגילה קטנה....אודה לך אם תוכל לכוון אותי לאיזשהו כיוון...אם בכלל יש מה לעשות במצב שכזה... אגב, בתור ארוניסט אני מתנהג בפרנואידיות לא מבוטלת...כל מפגש עם בן הופך למבצע - איך לא להתפס / להראות ע"י מישהו שיכול אולי להכיר אותי... מה יהיה איתי, מה?? תודה מראש...וסליחה על אורך המגילה

שלום "מתוסבך", ראשית, הרשה לי להביע את ההערכה הרבה לעובדה שאתה מקיים כבר כמה זמן קשר משמעותי שפרץ מעבר לגבולות הסקס נטו. הדבר ראוי להערכה מיוחדת על רקע חיבוטי הנפש והקשיים הגדולים שאתה מתאר בפנייתך. התהליך שאתה עובר אינו נדיר כל כך. אמנם אנו חיים בעידן שבעיקר ברמה המאקרו-חברתית, ועוד יותר בתקשורת, נדמה כי היחס להומואים השתנה מהקצה אל הקצה, אך ברמה האינדיבידואלית כולנו עברנו חינוך אוטומאטי להיות סטרייטים. למי שעבר חינוך שמרני יחסית, או לפחות נוקשה, בהתייחס לגבריות ולנשיות, קשה הרבה יותר לקבל את נטיותיו החד-מיניות (וגם הדו-מיניות). מתיאוריך עולה הומופוביה עצמית די קשה, המקשה עליך מאוד לקבל את הכיווניות המינית שלך. ניתן להתגבר על התופעה באמצעות טיפול פסיכולוגי גיי-פרנדלי בגישה פסיכודינאמית (עוד על כך ראה בקישור הבא: http://www.zarut.com/shrink-friendly/a20.asp ), כלומר, טיפול שירכך ויגמיש את המערכת הערכית שלך בצורה שתאפשר לך לתפוס בצורה נינוחה יותר את המושגים שלך על גבריות, נשיות וכיווניות מינית. נראה לי שאתה מרגיש שככל שאתה מממש את משיכתך לבנים, הגבריות שלך נמצאת בסכנה (אתה מדגיש כל הזמן שאתה נמשך לבחורים עדינים אך לא נשיים). טיפול כזה יכול גם להנחות אותך ביציאה הדרגתית מהארון בלי "להסתכן" יתר על המידה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

ראשית תודה על התשובה המהירה (מאד)! עלי לציין שלא גדלתי בבית שמרני עם חינוך נוקשה ונהפוך הוא...סביבתי הקרובה מאד ליברלית - הן המשפחה הקרובה והן החברים מבית. כידוע לך, מה שב"תיאוריה" לא תמיד תואם את המציאות...לעיתים קשה לאנשים להוצא לפועל את מה שהם לכאורה מאמינים בו - כל עוד מדובר באלמוני ולא בבנם יקירם או חבר טוב שלהם. לגבי חברי מבית - גם לנו לחברים הקרובים יש את אותן בדיחות ו"ירידות" של.."מה אתה הומו" , "תפסיק להיות הומו" וכו' ילדותי כמה שזה יהיה ומדובר באמת ב"צחוק" ולא בגישה אמיתית, אבל עדין אני חושש שברגע שאעשה צעד ואספר...זה ישנה את ההתנהגות של הסובבים אותי...יצטרכו לחשוב פעמיים מה להגיד אולי (למרות שזה באמת לא מפריע במובן הזה...כאמור באמת מדובר ב"צחוקים"). חברים אחרים ("שלא מבית") הם קצת יותר מיושנים והרבה פחות ליברלים... האמת היא שאני לא יודע על מה ממש להצביע...פשוט "אין לי כוח" להתמודד עם כל מה שזה יכול להוביל. ניסיתי להכין את הקרקע עם אחד מחברי הטובים כשזרקתי לו שאני רוצה לנסות "הכל"...לראות איך זה בלה בלה ... אבל עדין לא היה לי האומץ (מילה נכונה?) לעשות זאת. רק בכדי להבין את רמת הפרנויה - אני חושש שאיכשהו מישהו ממכירי יקרא מילים אלו ויקשר את זה אלי...די פתטי אני יודע, אבל לא ממש בשליטה. ומה לגבי העתיד? איך אני יכול להגיע למצב בו באמת אפגוש מישהי ונקים משפחה לתפארת אם אני ממש לא עושה משהו בכיוון?? האם עלי לנסות לכפות על עצמי התנזרות ממגע עם בנים ואף מחשבות עליהם ולנסות ולהכריח את עצמי לחשוב על בחורות? יהיה קשה זה אני בטוח... אבל נסיון העבר (עוד לפני שהרשיתי לעצמי להכנס "חזק" בקטע ההיכרויות עם בנים) כל אימת שהייתי עם מישהי (בד"כ חברה לזמן קצר) לא חשבתי יותר מדי על בנים ... כרגיל מגילה קטנה ... אבל תודה מראש על ההתייחסות!!

הי מתוסבך, ראשית, אני מגיב כאן בפורום גם כדי ללבן את התיסבוכים של עצמי, ומכיוון שאני במצב דומה במידת מה לשלך, אני מייעץ לך מה שאני רוצה ליעץ לעצמי. אני גם חושב את עצמי לבי-סקסואל, אבל ככל שעובר הזמן והאשה האידאלית לא מגיעה ואני גם לא עושה שום דבר כדי להשיג אותה כי נשים לא עושות לי את זה יותר, אני יותר ויותר חושב שאני בעצם הומו. ונעזוב את העיניינים שלי ונעבור לאלה שלך. נראה לי שאתה דופק חשבון יותר מדי למוסכמות החברתיות, ולמה שאנשים מצפים ממך. למה אתה לא יכול פשוט לבוא ולומר לעצמך בראש ובראשונה אני מי שאני ואני שם זין על מה יחשבו. לא במובן הזה שתתחיל לספר לכל העולם, אלא שלפחות לא תהיה פרנואיד למקרה שמישהו יראה אותך. עזוב את העתיד בצד לרגע, אולי יום אחד תמצא את האשה המושלמת, אבל בינתיים תהנה ממה שאתה עושה ותהיה שלם עם הבחירה העכשווית שלך. ולמה שלא תהנה? ולמה שלא תהיה שלם עם זה? אתה עושה משהו רע? אתה פוגע במישהו? אתה מפר מוסכמה חברתית, שאגב לא תמיד הייתה כזו, לדוגמה בימי יוון העתיקה היה מקובל מאוד שרוב הגברים הם בי-סקסואלים. מצד אחד, אני מבין אותך. מצד שני, אני לא מבין מה הביג דיל? מה נורא כל-כך במה שאתה עושה? בברכה מיכאל

נתחיל מהסוף...אני באמת דופק חשבון יותר מדי...מה לעשות במצב שאני נמצא בו - כל צעד וצעד שאעשה יהיה בעל משמעות - לא ניתן לחזור אחורה. אם עשיתי טעות או מה שיתברר להיות כטעות...אי אפשר לעשות ביטול לפעולה האחרונה..בגלל זה אני מתנהג כמו שאני מתנהג. הלואי והיה או הלואי והייתי רואה דרך אחרת להתנהג במקרה שכזה... השאלה מה לעשות עם הרצון כן להיות עם בחורות...ולהתקדם שם לכיוון קשר רציני ומשמעותי שאולי יוביל להקמת משפחה ביום מן הימים. אבל שוב, אז בא הרצון והתשוקה .... כייף לי להיות עם בנים...אני נמשך לזה...אז למה לי להמנע מזה ?!?!?

הי ד"ר רובינשטיין, לפני יומיים מצאתי באימייל שלי, בטעות או שלא בטעות קטע משיחה שערך אחי עם בחור ומשיחה זו הבנתי כי כנראה הוא הומסקסואל( דבר אשר לא הפתיע אותי).. אחי ואני בקשר טוב, וממה שהוא כתב לבחור אין לו אומץ לספר לי. שאלתי היא: האם כדאי לפתוח איתו את הנושא, או שלחכות שהוא ידבר איתי כאשר יהיה מוכן? אני מאוד רוצה שהוא ידע שאני יודעת ותומכת ומוכנה לעזור לו לעבור את כל התהליך ואת כל מה שצריך כדי שיוכל להיות שלם עם עצמו.

שלום שירה, לדעתי, עדיף לחכות עד שאחיך יהיה מוכן ויספר לך על כך מיוזמתו. לכל היותר, את יכולה לחכות לנסיבות המתאימות ולומר לו שאת אוהבת אותו ותמיד תקבלי אותו בכל מצב, ובכך להקל עליו לדבר על הנושא, אך לא הייתי כורך זאת עם אקט שעלול להיתפס כפולשני כמו חיטוט באימייל שלו, גם אם זה לא נעשה בכוונה. זה אפילו עלול לפגוע בנכונותו לשתף אותך בנושא. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

התחלתי לצאת עם משהו מקסים, חם, מפנק.....אבל יש לי תחושה, (שמפריעה לי) מסיבות שונות שהוא לא רק בעניין של בנות . התחושה התחזקה מאחר שלמרות שהוא מראה משיכה כאשר זה מגיע למיטה(זו רק תחילת הדרך) "לא עומד לו" או שקשה לו לגמור. אם לא הייתי מושכת אותו ,מן הסתם , לא היה רוצה להמשיך להיות איתי...אז מה זה יכול להיות? אני ממש לא יכולה לדבר איתו על זה כי רק התחלנו את הקשר...אבל אני גם לא יכולה להמשיך את הקשר אם אני מרגישה תחושה כזאת, שמונעת ממני להפתח. תודה על תשובתך.

שלום גילי, אין דרך חיצונית לבדוק אם מישהו הוא ביסקסואל, פרט לדיווח העצמי שלו על כך שהוא נמשך גם לגברים וגם לנשים. לפי תיאורייך, כלל לא נראה לי שזה המקרה. אם הבחור היה ביסקסואל, הוא היה אמור להימשך גם אלייך, כך שבעצם את חושדת שהוא הומוסקסואל (כלומר, נמשך לגברים בלבד). אני מבין את המצוקה שלך, אולי גם את הפגיעה והעלבון שלך כאישה, אך נראה לי שאת עוקפת את הבעיה. ברור, שמשהו מאוד לא תקין במערכת היחסים שלכם: בן זוגך סובל מהפרעה בתפקוד המיני, מצד אחד, הוא אינו משתף אותך בכך, מצד שני ואת לא מנסה לדבר איתו על כך, מצד שלישי. אם הקשר משמעותי עבורך, פתחי את הנושא לדיון באווירה תומכת ככל האפשר והציעי לבן זוגך לפנות יחד לסקסולוג. ייתכן מאוד שהבחור סובל מהפרעה בתפקוד המיני, שניתנת לפתרון ע"י טיפול סקסולוגי זוגי, שבו הסקסולוג יאבחן את הבעיה ויציע לכם כזוג תרגילים לפתרון הבעיה. הפרעה בתפקוד מיני עם נשים נובעת רק לעיתים רחוקות ממשיכה לגברים, אך גם אפשרות זו עשויה לצאת לאור בייעוץ סקסולוגי. קודם כל, פתחי את הנושא לדיון וראי מה תגובתו של בן זוגך. הרי שניכם יודעים שקיימת בעיה ואין טעם להכחישה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

ד"ר גידי שלום! אני מודה לך על התייחסותך להודעתי ושאלה נוספת התעוררה אצלי בהמשך לנאמר: מהו טיפול בשיטת ה"תרפיה הרפראטיבית"? אני הבנתי שיש המלצות גם מאנשי מקצוע המתאימים לשימוש אפשרי בשיטה זו במידה והמטופל מעוניין (מכוח זכות הבחירה שלו) להצליח לחבור לקשר וזוגיות עם אישה. (במילים אחרות במידה והמטופל מעוניין לשנות נטייתו\להצליח לשלבה גם במע' יחסים עם אישה). כמו בכל טיפול לא הכל מובטח ,אך האם כוח הרצון וההתמדה משתלמים כדי להגיע למטרה שהמטופל מעוניין בה?למה בעצם לא לתת הזדמנות לאפשרות כזו שגם אם אחוזי הסיכוי לא ידועים בוודאות? וישנן עדויות של הצלחות מכאלו שהשתנו במידה מסויימת.האם זה עדיין שווה כי זה רצונו של המטופל ?..(או שלא כל מה שרצוי מצוי ?...). אני באופן אישי רציני לגבי טיפול רק מתלבט מה אפקטיבי עבורי..(לא רוצה להרגיש החמצה באחד מהשיטות שאולי יתאימו דווקא לי) בברכה ובתודה מראש למענה,יואב.

הי יואב, יש לך חברה עכשיו, אתה ככל הנראה מרגיש איזושהיא משיכה אליה, אני מבין שאתם מקיימים יחסי מין לא מלאים, מכאן יש לך איזושהיא משיכה לנשים. אז מה הבעיה? מה אתה רוצה שהטיפול ישיג? שתפסיק להימשך לגברים בכלל? למה לך? אתה יכול להיות נשוי באושר, ובכל זאת להמשיך לפנטז על גברים. זה לא מצב אידיאלי, אבל אלו כנראה החיים שאתה רוצה לבחור, ומכיוון שאתה כנה כלפי החברה שלך, ועל כך אתה ראוי להערכה, והיא מוכנה לקשר כזה, אז תזרום, תנסה, תתנסה, תגיע לחדירה, תנסה לממש את הקשר הזה עד הסוף במידה ואתה אכן אוהב אותה, ובמקביל תשאר המשיכה לגברים כנתון הכרחי במשוואה. אני אמנם הולך להתחיל גם טיפול פסיכולוגי כנראה, אבל אני מאוד ספקן לגבי עד כמה זה באמת יעיל. ועם יד על הלב, האם אתה חושב ששיחה עם בן אדם אחר, ויהיה האדם הכי מקצועי שיש, תשנה נטיות ביולוגיות ונפשיות כל-כך עמוקות שמלוות אותך מהנערות המוקדמת? מה כבר הפסיכולוג יעשה שיגרום לשינוי כזה חריף. בכל מקרה אם אתה נורא נורא רוצה להפוך לסטרייט, אז אולי שווה לך לנסות את אנשי "עזרת נפש", לא נראה לי שד"ר רובינשטיין יעזור לך בזה כל-כך... בברכה מיכאל

שלום יואב, מיכאל וכל היתר, טיפולי המרה/תיקון (raparative/conversion therapy) מתיימרים לשנות את הכיווניות המינית מהומוסקסואלית להטרוסקסואלית, דבר שהוכח כבלתי-אפשרי ומזיק. האיגודים הפסיכולוגיים והפסיכיאטריים בעולם פרסמו דף עמדה המזהיר מפני כך (ראו, למשל: http://www.psych.org/public_info/homose~1.cfm וכן מאמרי בנושא: http://www.zarut.com/shrink-friendly/a39.asp ). בארה"ב איש מקצוע העוסק בטיפול כזה נחשב למי שעובר על כללי האתיקה המקצועית. בטיפולים אלה עוסקים בעיקר אנשי דת, חלקם אנשי מקצוע וחלקם לא, מתוך אמונה שהומוסקסואליות היא חטא. אליי אישית הגיעו לטיפול אנשים אחרי "טיפול" כזה שנערך דווקא ע"י פסיכולוג חילוני והיה קשה מאוד לתקן את הנזקים: האדם לא קיים יחסי-מין במשך שנים לא עם גברים ולא עם נשים. קיימות בהחלט דרכים אחרות להעריך את מידת המשיכה לבני שני המינים ולעזור לאנשים לבחור את ההתנהגות (לא את המשיכה, שאותה אי-אפשר לבחור) המתאימה ביותר לאישיותו ולערכיו וזאת ע"י מטפל גיי-פרנדלי, שלא יהיה נוקשה מדיי באף כיוון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

תודה על התייחסותך לדבריי. בהודעותיך ציינת שאתה בי סקסואל. במקרה שכזה הדרך אל בנות המין השני קצר יותר ופחות בעייתי בהרבה מכאלו אשר משיכתם לבני מינם רבה יותר.. (כנראה כמו במצבי) טוב לי עם הבחורה איתה אני בקשר וזה מאוד הדדי. אני נמשך אליה פיזית במידה מועטה יחסית לממוצע ,אבל לא הייתי רוצה לפספס קשר מיוחד זה ויש לי גיבוי מלא ממנה אע"פ שהיא יודעת עליי ה-כ-ל. אני תוהה האם טיפול בשיטת התרפיה הרפראטיבית באמת יהיה יעיל עבורי.דעתו של ד"ר גידי בנידון הוזכרה כבר בהודעותיי והיא לפי מיטב הבנתי, סקפטיות בהצלחתו של התהליך ואף ביקורתיות.אני יודע שמצד שני טיפול גיי פרנדלי ינסה לסייע לי לאחות קרעים ולהשלים עם מצבי,אע"פ שאני מעוניין להיות עם אישה בעתיד ומטיל מעט ספק בהצלחה של היעד הזה שלי. כבר ציינתי שזהו יעד שאני מעוניין בו ללא קשר לצו המשפחתי \החברה.הרי הבחירה שלי היא אישה והמציאות מראה קצת אחרת.. נקודה שתמיד נשארת למחשבה ..הפער בין הרצוי למצוי. בברכה יואב.

ד"ר גידי שלום! אני מודה לך על התגובה המהירה להודעתי. נכון שהעתיד צופן את הבחירה האישית שלי בסופו של דבר,אך כאן בדיוק נעוצה הבעייה מה טוב עבורי ויספק אותי בחיי? אני יודע בוודאות שחיי משפחה הם שאיפתי ,ולא רק בגלל הצו החברתי וההמשכיות,אך קיים החשש שאולי לא אביא לסיפוק מיני את הח?ברה בין היתר מחוסר ניסיון עם בחורה ,ככל הנראה.לבחורה איתה אני בקשר יש מחזרים והיו לה קשרים,אך היא בוחרת להיות איתי. אני מעולם לא טופלתי אינטנסיבית ,ופסיכיאטר שביקרתי אצלו לפני כשנתיים ציין במכתב הפנייה:"ממליץ פסיכותרפיה על רקע קונפליקטים אישיותיים שגורמים לANXIETY(חרדה).בחור אינטיליגנטי עם אינטרוספציה" ייתכן שאני באמת חושש לגבי עתיד מצבי בפרט לאור רצוני להגשים עם בחורה בית, והפחד מחיים עם גבר שממילא מוכחים כחסרי עתיד מבטיח וכך נראים פני הדברים גם במציאות.האם יש לך המלצה לגבי מטפל שאתה ממליץ?(במידת הצורך). נכנסתי גם לאתר בשם "עצת נפש" בו ביקרתי בשנתיים האחרונות,אך טרם פניתי למתנדבים שם בבקשת עזרה(אם בכלל יוכלו לספק כזו). בברכה ובתודה ,יואב.

שלום יואב, אני מבין את לבטיך ושותף למצוקתך, אך כדי למנוע את הפיכת הפורום לבמה לפרסום מסחרי של מטפלים פרטיים, לא אוכל להמליץ לך מעל גבי הפורום על מטפל פרטי. אני מכיר היטב את ארגון "עצת נפש" ופעילותו. מדובר בארגון דתי, ששם לו למטרה להחזיר הומוסקסואלים אל התלם מתוך אמונה דתית-מוסרית שמדובר בחטא. טיפולים מסוג זה (שגם אינם נערכים ע"י אנשי מקצוע מוסמכים) הם בעלי פוטנציאל לנזק נפשי, לעיתים בלתי הפיך. אני נוטה להסכים עם ההתרשמות וההמלצה של הפסיכיאטר שראה אותך ולהצטרף להמלצה על פסיכותרפיה אצל מטפל גיי-פרדנלי, שילווה אותך בלבטיך ויעזור לך למפות את קשייך ולהכניס בהם סדר. אם תשלח לי אימייל בצירוף אזור מגוריך, אעשה כמיטב יכולתי כדי להמליץ לך על מטפל מתאים: [email protected] . אני מאוד אופטימי בקשר לעתידתך, למרות הקשיים שאתה חווה כרגע. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

הי יואב, לי נראה שבכל דרך שתבחר ככל הנראה תחוש תסכול. אם תבחר לממש רק קשרים הומואיים תחוש תסכול על הויתור הקמת משפחה נורמטיווית, ואם תבחר לממש רק יחסים הטרואיים, תחוש תסכול על הויתור על המשיכה המינית העדיפה שלך לגברים. האם זה נורא כל-כך? לא, כי החיים מלאים ויתורים כואבים, ויש הרבה מצבים שאנחנו צריכים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת הגשמה של שאיפות אחרות. וזה נכון לא רק בתחום הזוגי. רק נראה לי שאתה צריך לשמור על ראש פתוח לגבי היחסים עם גברים. העולם היום משתנה, ואתה יכול אולי להקים משפחה גם עם גבר. זה אמנם יהיה הסדר שבודאי שונה מאוד מזה עם אשה, כלומר מן הסתם יהיו צריכים להיות מעורבות נשים בענין, והילדים לא יגורו איתכם, אבל זה אפשרי. בכל מקרה, אם אתה אוהב את הבחורה הזו ורוצה להיות איתה לטווח רחוק, יכול להיות שכדאי לך לוותר על גברים בשביל זה. סיפוק מיני? ובכן, כנראה שהיא מספיק מסופקת איתך כבר עכשיו, או שהקשר הרגשי איתה מספיק חשוב לה שהיא מוותרת על הסיפוק המיני. תראה, אני גם מגיע מחברה מסורתית, ואני מגדיר את עצמי בי-סקסואל, למרות שלא הייתי עם בחורה כבר שלוש שנים ויש לי עכשיו חבר, אבל אני מאוד מזדהה עם הדילמה שלך ויש הרבה שנמצאים איתך באותה סירה, אז בעצם כתבתי לך מתוך הזדהות. בברכה מיכאל

שלום לד"ר ולכולם. יש לי בעיה באמת קשה. אני בן 31, גיי עם נטייה גם לדו-מיני (אני גם מרגיש לא פעם משיכה לנשים יפות). אף אחד מהסובבים אותי לא יודע עלי בנושא זה, כולל המשפחה. אחי בן ה-28 יצא מהארון לפני שנתיים. אבי לקח את זה די בקלות אך אמי לקחה את זה קשה ועדיין מתקשה להתמודד איתו בנושא זה בעיקר בגלל העובדה שהוא עוד גר איתם בבית (אני עזבתי לפני 3 שנים את הבית). מה עלי לעשות? לספר להם על עצמי? זה יגמור אותם סופית (בעיקר את אמא שלי). אין לי מושג אם אכיר אשה ואתחתן איתה בעתיד כי אני גם נמשך מאוד לגברים, אבל אם זה יגיע לידי כך - אני לא רוצה לפגוע באף אחד כי הם יקרים לי ועושים מעל ומעבר עבורי. אם אספר להם עלי, אפילו עכשיו, הם ישברו. להיות הורים לשני ילדים ששנייהם הומואים - זו בעיה. מה עושים????

שלום ח., אני מבין את הקושי ומעריך את ההתחשבות שלך באמך. אני לא חושב שזה ישבור אותם אך זה בטוח לא ישמח אותם. אולי תגדיר לעצמך יותר טוב את הצורך שלך לצאת מהארון בפניהם. האם זה דחוף לך? אם, למשל, תמצא חבר ותגורו יחד זמן ממושך, אני בטוח שהבשורה תהייה יותר קלה עבור הוריך. הם לפחות יראו שאתה חי בזוגיות יציבה ושטוב לך, גם אם זו אינה הזוגיות שהם רוצים בשבילך. אולי גם כדאי שכאשר אתה נחשף בפניהם תבוא מוכן עם הכתובת של קבוצת תמיכה להורי הומוסקסואלים (תהילה), שפועלת כבר שנים רבות בהצלחה רבה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

ד"ר גידי ,שלום רב ושבוע טוב! אני בחור בן 26 כבר(איך שהזמן טס) .אשתדל לצמצם ולתמצת בדבריי ולכתוב בענייניות. מגיל 13 וחצי בערך הרגשתי משיכה לגברים וחייתי בהכחשה ממשית לכך שזה יחלוף. בגיל 19 הכרתי בחורה (הייתי אז מסורתי מאוד) וחברנו לקשר שיש בו הכל מלבד סקס מלא(היא אף דתייה ) .הקשר הופסק לאחר 8 חודשים (היא עברה "התחרדות" בו בזמן שאני הייתי מסורתי).רק בגיל 22 החלתי קשרים עם גברים : שנה וחצי עם בחור שכלל לא נמשכתי ואהבתי אבל היה נחמד בבילויים המשותפים.לאחמ"כ עוד שני קשרים עם גברים כ-8 חודשים כל קשר שהיו מלאים באהבה ,אך החלק המיני היה פחות מפותח בעיקר בגלל חששות שלי(הכל מעבר לחדירות)..בשאר המקרים הכרתי פה ושם ויכלו להתפתח עוד קשרים יפים מהם חששתי. כיום אני חילוני ,אך אני מייחס חשיבות רבה לנושא החטא בדבר אקט החדירה לכשעצמו וזה מאוד מטריד אותי. כיום אני בקשר עם בחורה שאני מכיר אותה כבר שנה וחצי ,אך בפועל חברנו לקשר ממשי כ 5 חודשים והיא יודעת עליי ה-כ-ל וממש מאוהבת בי ומעוניינת בהמשכיות הקשר הרציני.כבר לא נפגשתי עם גברים כ 8 חודשים כמעט. מחד גיסא אני מעוניין בבחורה שהקשר שלנו יותר מדהים ממדהים ואני מאוד נינוח בו ,למעט העובדה שעדיין לא ביצענו חדירות ובהתייחס לכך שאני משתוקק לתא משפחתי משלי,ומאידך גיסא המשיכה לגברים נותרה בעינה.אני יודע שאתה גיי פרנדלי ומשער כי תמליץ לי לנסות להשלים עם מצב המשיכה לגברים,אך לכאן יתלוו תופעות לוואי קיצוניות של דיכאון ,פחד וחרדה מאי מימוש הרצון שלי בעתיד עם בחורה וילווה אותי כל חיי.אני גם מתוסכל מהעובדה שחדירות לא בוצעו עם שני המינים(לבחורה המשיכה לא בשמיים בכלל).גם עם גברים מעולם לא חיפשתי סטוצים כי אני בנוי מהפן הרגשי ומשם נק' הזרימה שאף היא נעצרת תמיד כשמגיעים לנושא החדירות-אין מוצא ,אע"פ שהמשיכה לגברים חזקה. התנצלות מראש על אורך הודעתי ומודה לתשובתך המועילה. בברכה רבה,יואב!

שלום יואב, העתיד צופן לך, במידה רבה, את מה שתחליט ותבחר עבור עצמך. נשמע לי כאילו אתה מאלץ את עצמך לקיים יחסים עם בחורות, כאשר עיקר המשיכה שלך הוא לגברים. המלצתי לך היא לפנות לטיפול אצל מטפל גיי-פרנדלי כדי לברר לעצמך כמה נושאים. אקדים ואאמר שגם אם יש לך משיכה מינית עזה לגברים ומשיכה מסוימת לנשים ואתה מאוד רוצה בקשר זוגי עם אישה, הדבר אינו בלתי-אפשרי. אלא שאתה מציין שגם עם החברה הנוכחית לא הגעת לחדירה והשאלה היא האם עם משיכה מינית כה חלשה לנשים, תוכל לקיים איתה יחסי מין מלאים ולספק אותה מבחינה מינית לאורך זמן. אולי לאותה בחורה יש קשיים רגשיים משל עצמה או פחד מגברים פחות רגישים ממך ולכן היא מוכנה לקבל אותך כמו שאתה. אני הייתי מברר בטיפול עד כמה הצורך שלך במשפחה וילדים הוא צורך פנימי או עד כמה הפנמת איזה צו חברתי, בייחוד על רקע הסביבה המסורתית בה גדלת. נושא נוסף שראוי לעיבוד וליבון הוא האסוציאציה בין חדירה וחטא. בקיצור, יש כאן נושאים רבים בלתי-פתורים שמטבע הדברים מחייבים הכרות אישית מעמיקה איתך ולא ניתן לפתרם מעל גבי הפורום ועל כן, לפני שאתה מתחייב לקשר זוגי עם הבחורה, הייתי ממליץ לך ללבן נושאים אלה ואחרים בטיפול, לבדוק מה ניתן לשינוי ועם מה יש להשלים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

נפגשתי במהלך 3 השנים האחרונות מספר פעמים עם בחור, לצורכי "יזיזות". אני לא נמשך אליו, לא כזה טוב לי איתו במהלך האקט (למרות שהוא אומר שכן), וכשהעניין נגמר - אני רק מחכה שהוא יסתלק כבר. כמו כן, אנחנו לא מדברים בכלל במהלך או לפני.. או אחרי. הוא אומר שהיה מדהים, אני שותק.. מה דעתך? האם להמשיך להיפגש איתו? מצד אחד.. הורמונים.. מצד שני, האם זה הגיוני להיפגש עם מישהו לצורכי מין מבלי שתהיה משיכה מינית? האם מדובר בדימוי עצמי נמוך? בגלל שהוא לא דחה אותי, אני נפגש איתו שוב ושוב ושוב?

שלום בן 22, מה שלא ברור לי הוא - אם אתה לא נמשך אליו, למה אתה נכנס איתו למיטה בכלל? הייתי יכול להבין שאתה נמשך למישהו, שוכב איתו, נהנה במיטה - אך הוא משעמם אותך מבחינות אחרות וכשנגמרים היחסים, אתה לא סובל את חברתו. לא שזה אידאלי, ובוודאי שגם לא שיא הרומנטיקה, אבל זה לפחות היה ברור לי. ואולם, אם אתה גם לא נמשך אליו מינית, אז מה גורם לך לשכב איתו? האם אלה שאתה נמשך אליהם אינם נמשכים אליך? האם אתה מרגיש שאתה צריך להסתפק במועט? אם כן, למה? האם אתה מרוצה מהמראה החיצוני שלך? יש הרבה נעלמים במשוואה שהיצגת בפנינו, אך נראה לי שענית לעצמך בגוף הפנייה כשהזכרת את הדימוי העצמי הנמוך שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

יש לציין שאני בטיפול, משום-מה לא סיפרתי למטפל על הנטיות שלי (דווקא למטפלת שהייתה לפניו סיפרתי). "אם אתה לא נמשך אליו, למה אתה נכנס איתו למיטה בכלל?" - זו בדיוק השאלה שלי. אני לא יודע אם אני צריך להסתפק במועט.. אבל כן, אני חושב שאני לא מתאים לליגה של אנשים מסויימים. אני מעדיף להיפגש עם אנשים שכבר נפגשתי בעבר, ולא דחו אותי. אני מפחד מדחייה, שזה יעיד עליי שאני לא מספיק טוב, לא מספיק יפה. לא מרוצה מהמראה החיצוני.. עיסוק די אובססיבי. וכן, אני יודע שאני תקוע במלכודת מחשבות לא הגיוניות.

אני נמשכת מינית באופן מובהק לשני המינים. כאשר המשיכה לגברים היא יותר דומיננטית ויותר עוצמתית במיוחד ביצירת אינטימיות עמוקה. יש לי רפרטואר עשיר מאד עם גברים מכל הסוגים והגילאים ואילו עם אשה לבד אין לי כל שמץ של ניסיון. היתי מספר פעמים באורגיה- חוויה משולשת עם זוגות בה האשה היתה צלע שלישית, אך הם היו נשים שמלכתחילה לא משכו אותי כלל, כך שהן לא מהוות אינדיקציה על אף שהן ירדו לי והתמזמזו עמי כדבר המובן מאליו. הפנטסיה הגדולה שלי היא לממש יחסים לסביים ללא פרטנרים גבריים ברקע, אך יש לי מספר חששות בעניין: 1. הפחד המצמית שאתאהב בבחורה ואאלץ לוותר על גברים מסוקסים בעתיד או שאהנה מכך יתר על המידה ומעבר למצופה ואתמכר ליחסים חד מיניים ולא אבנה לי חיים הטרוסקסואלים נורמטיבים בעתיד. 2. החשש שלי מחוסר הניסיון שלי עם נשים כלל ואי הכרת הקודים האתים והנורמות המקובלות בין נשים לסביות. 3.חשש מדחיה של בחורות פוטנציאליות כלפי הן בשל היותי מלאה(יפה מאד אך עדיין מלאה) וכן מכיוון שאני "נשית" מידי ולא יכולה להוות את הדמות הגברית במערכת יחסים חד מינית. 4. מבכרת נשים יפות וחטובות וחוששת שוב שווקא אלה שמושכות אותי בטירוף תדחנה אותי בשל מימדי הלא אנורקסים בעליל. האם אני דו- נורמלית? ואיך מגשימים את הפנטסיה המקננת בתוכי ולא נותנת לי מנוח?

שלום סקסית דו מינית, צורך בריגושים וצורך בביטחון הם צרכים הקיימים במינונים שונים אצל כולנו. אנו מחליטים מתיי לממש את הצורך בריגושים, מתיי לעדן אותו ומתיי להימנע מריגושים לפי המבנה האישיות הבסיסי שלנו. יש אנשים שהצורך שלהם בביטחון חזק כל כך שהם לא יסכנו שום דבר קיים ומוכר, יש אנשים שימצאו את האיזון הנכון בשבילם ויש אנשים שיסתכנו יתר על המידה במימוש הצורך בריגושים. לי הפנטזיה שלך על יחסים עם אישה בלבד אינה נראית "מסוכנת" כל כך כפי שאת תופסת אותה, כנראה על רקע חששות הומופוביים שבכל זאת קיימים בך, למרות הכול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

דווקא אורח החיים הכוללני שלי עתיר בריגושים ומאד לא יציב ומשרה ביטחון. אני חיה לי מיום ליום וחיה מריגוש למשנהו. האם אתה חושב שהחשש שלי הוא הומופובי בעיקרו? על אף שאני ליברלית ופלורליסטית בדם ובנפש וקיימתי אורגיות בהן נטלו חלק נשים וכן צפיתי רבות בכל המדיות האפשריות ביחסים חד מיניים?! מה בעצם אתה מציע לי לעשות על מנת ללכת עם הנטייה החד מינית שלי עד הסוף ולממש את הפנטסיה הקסומה שלי ? מה לדעתך מונע בעדי לממש אותה?

שלום לכולם. נאמר לי לפני כמה ימים שהומוסקסואלים שמקיימים יחסים אנאלים באופן סדיר יסבלו בגיל מבוגר באיזור פי הטבעת. זה יתבטא בזה שהשריר יהיה רפוי ויהיה קשה להשתלט על היציאות. האם זה נכון?? אני מדבר כרגע על מין אנאלי נכון עם חומר סיכה וללא כל מיני קינקים או אגרסיביות. אשמח לתשובה. יום טוב לכולם.

שלום אלון, פי הטבעת הוא שריר גמיש המתכווץ ומתרחב בהתאם לקלט הנכנס אליו. נכון שבתחילת הדרך של קיום יחסים אנאליים יש כאבים כמו כל שריר שלא מאמנים אותו. עקרונית, זה אותו סוג של כאב שרירים המופיע אצל אנשים המתחילים להתאמן במכון כושר לראשונה בחייהם או לאחר הפסקה ארוכה. בעצם, פי הטבעת נועד להפרשת צואה ובוודאי כבר נתקלת בגושי צואה עבים, ואולי גם ארוכים, מאיברי המין שנכנסו אליו, כך שהשריר בנוי למעבר של אובייקטים בסדר גודל של איבר מין גברי. כמו שאתה כותב, ובצדק, הסכנה הגדולה יותר היא בהכנסת אובייקטים גדולים מדיי באופן קבוע, כמו פלאג או כף יד, הגורמים לכך שהשק הפנימי של פי הטבעת עלול לבלוט החוצה. גם זה פגם צורני יותר מאשר תפקודי לצורך הפרשת צואה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

שלום רב!שמי נועם ואני בן 25היום. אני שומע וקורא ויודע על המון המון יציאות מהארון בגילאים מאוד מוקדמים כיום: יש יותר פתיחות , יותר מדברים על זה , והמן אנשים מספרים להורים בגיל צעיר יחסית. אצלי המצב קצת מורכב מהמון סיבות...אני ממשפחה חד הורית (אם בלבד). יש לי חבר קבוע די הרבה זמן - אבל למרות כל השנים שעברו והמון רמזים - אמא שלי פשוט לא "קולטת" או שנדמה לי שלא.... יש מחסום מאוד קשה בלצאת מהארון - אחרי שנים של ציפיה וניסיון אפילו לשדך לי כל מיני בנות ...וזו תהיה נפילה וזעזוע רציני ממש טלטלה בשבילה אני בטוח.אני פשוט לא רוצה "לזעזע את אמות הסיפים" ולטובתה אי לאמספר עדיין כי זה נראה לי משבר מה גם שככה או ככה יש לה מלא צרות ובעיות על הראש. יצויין שיש לי ידידים וחברים גייז ואני יוצא למקומות ודסיקוטקים של גייז - אבל למשל במקומם העבודה לא יודעים עלי ובלימודים זה לא ממש גלוי........ (קשה קשה....). אז מה אתה ממליץ לי לעשות?להמתין עם זה?להתבשל?או אולי לא לחכות יורת מדי? באופן אישי - הרבה פעמים אמרתי שאני אספר:אחרי הצבא...אחרי הימודים...אחרי שיהיה לי חבר אבל הזמן עובר כ"כ מהר ואף פעם אין את הזמן הנכון. אה ואני עוד גר בבית. אודה על התשובה ועל היחס תודות רבות מראש. נ.ב:אני קורא את התשובות כאן ואת המאמרים שלך בגו גי ומאוד נהנה ומגלה עניין - הכתיבה באמת פרנדלית ובגובה העיניים.על כך שוב תודה

שלום נועם, אם אמך עדיין מנסה לשדך לך בחורות, היא אכן נמצאת בהכחשה מוחלטת של הנושא. גם לא ידוע לי באלו נסיבות היא הפכה להיות אם חד-הורית. אם זה מתוך בחירה, למשל, יש להניח שהזעזוע שייגרם לה יהיה קטן יותר ואם היא אישה שמרנית וקונבנציונאלית, הזעזוע עלול להיות גדול הרבה יותר. העובדה שיש לך קשר זוגי פועלת, ללא ספק, לטובתך. בנסיבות שאתה מתאר הייתי מציע לך (גם ללא קשר לנטייתך המינית ולסוגיית הארון) לעזוב את בית אמך ולנקוט צעדים רבים ככל האפשר כדי להפוך להיות עצמאי יותר. לא כתבת יותר מדיי על הקשר עם חברך, אך אם זה קשר יציב, המאפשר מגורים משותפים - לפעמים זו הדרך הטובה ביותר להבהיר לחברה את המסר שאתה גיי בלי לצאת בהצהרות מילוליות. עוד הייתי מציע לך לחלק את מכריך וחבריך למעגלי חשיפה ולצאת מן הארון "מן הקל אל הכבד". אם תעשה מיפוי של הרשת החברתית שלך, בוודאי תגלה שיש אנשים שקל לך יותר להיחשף בפניהם ואנשים שקשה לך יותר להיחשף בפניהם. לכן, לך באמת "מן הקל אל הכבד". אפשרות נוספת היא לגייס לצורך היציאה מהארון בפני אמך מטפל גיי-פרנדלי שיערוך טיפול משפחתי ממוקד-בבעיה מלווה בתמיכה מתאימה לאמך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

איך אמורים להגיב כשהדחייה על רקע מראה חיצוני? מה מעיד עליי אם אני בוחר להיעלב? מה מעיד על הבנאדם שדחה? האם יכול להתפתח כתוצאה מכך חרדת דחייה? בעקבות כמה דחיות, שאני פירשתי שהן על סמך מראה חיצוני (ובאחת מהן אף נאמר מפורשות), החלטתי להימנע ממפגשי בליינד-דייטס.

שלום אסף, בליינד-דייט היא סיטואציה קשה מאוד, אפשר לומר אפילו אכזרית, ומלאכותית מאוד. לשני הצדדים לא מתאפשר להכיר זה את זה בהיבטים שונים שלהם, אלא כמעט אך ורק על סמך המראה החיצוני. הפרופורציה בין ההכנות המעשיות והנפשיות לפגישה, הדיאלוג שמנסים לפתח עד הפגישה, הציפיות (והרי אם היה מצב של אפס ציפיות, לא הייתה מתקיימת פגישה), הריאיון ההדדי - כל אלה מתכנסים למספר שניות, שבהן הכול נקבע על סמך מראה חיצוני, במצב שבו שני הצדדים מתוחים, כל אחד הוא גם בוחן וגם נבחן, מעין "אודישן" הדדי. עלבון במצב כזה הוא בהחלט תגובה נורמאלית ומובנת, למרות שלכאורה מבחינה רציונאלית, שני הצדדים עומדים למבחן ויש הדדיות מהבחינה הזו ולכאורה הכול עניין של טעם והעובדה שאינך מוצא חן בעיני פלוני אינה אומרת בהכרח שלא תמצא חן בעיני אלמוני. אני חושב שההחלטה שקיבלת היא החלטה בריאה ונבונה מאוד. לדעתי, ניסיונות להכיר אנשים בסיטואציות טבעיות מאפשרים הכרות של כמה היבטים בו-זמנית, כולל המראה החיצוני, ולא הוצאת המראה החיצוני מכל פרופורציה ומכל הקשר טבעי והסתכלות עליו בזכוכית מגדלת מעוררת חרדה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

אוקיי.. אם לא דרך בליינד-דייטס, איך מכירים אנשים בעלי נטיות? גם בפאבים מבוסס על מראה חיצוני, לא?

שלום , אני בן 30 מתנהג בחיי בסטרייט לחלוטין בחיים המציאותיים. בשנים האחרנות נחשפתי יותר ויותר לאינטנרט בזכות הבלוג TV והשימוש במצלמות בתוכנת מסנגר. אני חיפשתי לכייף עם בחורות במצלמה ולזרום איתן ביחד עד כדי הנאה הדדית, יש לי בהחלט הצלחה בעיניין. ניתקלתי בתופעה מעניינת שאני ממש חרמן ולא מצליח למצוא בחורה למצלמה יצא לי לזרום במצלמה עם גבר, היה לי חשוב שיהיה חלק ויזכיר לי אישה, האמת נורא התחרמנתי מזה במצלמה עד כדי פורקן,(יכול להיות שבפנטזיה שלי אם עכשיו היה גבר לידי אבל באותה שניית חרמנות הייתי יכול לזרום גם במציאות) לא היתה בי סקרנות להיפגש עם הגבר במציאות. אבל שעשיתי אותו הדברים עם בחורות, הייתי סקרן לראות אם גם במציאות זה יעבוד. אני לא יודע אם אני הומופוב, אולי במידה נמוכה.(אציין שבעבר אבל ממש מעט עשיתי שיחות ארוטיות עם גברים שהיה להם קול נשי, (אומרים שהאבר מין עומד השכל בתוסיק) שאלה יכול להיות שאני דו מיני באינטרנט ובמציאות סטרייט. האם אוננות במצלמה עם גבר הופכת אותי אוטמטית לדי או להומו. העיניין מאוד מטריד אותי אשמח לתשובה

שלום אלמוני, בהחלט ייתכן שאתה דו-מיני, כלומר, נמשך גם לגברים ("נשיים", לדבריך) וגם לנשים. כפי שציינת, אתה מודע מספיק לעצמך כדי לזהות בתוך עצמך מרכיבים הומופוביים, המונעים ממך לממש את המשיכה לגברים במציאות. באינטרנט, לעומת זאת, קיימת החלשה של מנגנוני הגנה, ובתוכם הדחקת משיכתך לגברים. גם בשיחות אירוטיות בטלפון אתה מפעיל רק את חוש השמיעה ואת הדימיון. כנראה, שבתנאים כאלה, כאשר אתה נמצא במציאות רק באופן חלקי, כשאין מגע ורק חלק מהחושים פועלים, אתה מרשה לעצמך הרבה יותר מאשר במציאות, כאשר כל החושים מופעלים. הואיל והחברה אינה מפעילה סנקציות על משיכה לנשים, הרי שבמציאות אתה יכול להרשות לעצמך לממש את משיכתך אליהן כשאתה במלוא חושיך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

תודה על תגובתך, אני נוטה להסכים במידה מסוימת עם מה שכתבת, אני לא יודע אם זה קשור לסנקציות שליליות של החברה על קשרים חד מיניים, דווקא היום יש פתיחות בניגוד לליפני רמה שנים טובות. העיניין הוא שאני מתיחס לאינטנרט ככלי לסיפוק מיני ונוטה להתיחס לגברים באינטנרט ןגם לנשים בעצם בקטע של אובייקט מיני. אציין שאם אני צריך לבחור בין לאונן עם בחור או בחורה, תמיד תהיה העדפה לאישה. מבחינה תאורטית אם הייתי מתאהב בגבר יכולתי לההפך לגיי או דו, אבל הסיכוי שזה יקרה נמוך מאוד, יכולתי גם לכתוב שאם הייתי מתאהב באישה יכולתי לההפך להטרוסקסואל. האמת שמעולם לא התאהבתי אהבת אמת בחיים שלי, המרוץ שלי אחר ריגושים נמשך תקופה ארוכה כבר, אני מתקשה ביצירת קשרים לאורך זמן עם בחורות ומאבד עיניין אחרי זמן מסוים, זה לא שאני מפנטז על גברים במקום נשים. לפעמים אני רואה גברים חתיכים ברחוב,במיוחד חלקים שמאחורה נראים ממש כמו נשים,אז אפשר לפנטז, אבל אני אומר לעצמי בשבילי אישה זה הדבר האמיתי אז למה לחפש גבר. באינטרנט כמו שכתבת אין מחסומים והרבה יותר קל, תראה אין לי סטטיסיטיקה אבל 95אחוז מהמיקרים אני מנהל שיחות מצלמה עם נשים, אני פותח עם גברים רק שהחכסים שלי עוברים גבולות ומת להגיע לפורקן, עם גברים נורא קל לזרום, יותר מאשר נשים, אני גם לא חושף פנים במצלמה , עם פנים אין מצב שהייתי יכול לזרום עם גבר. עם נשים שגם חושפות פנים זרמתי עם פנים, היו גברים שהראו לי פנים אבל לא הייתי מסוגל, אפילו ירד לי החשק המיני קצת. מעניין איך היו מתנהגים אנשים אחרים במצבי. עוד תוספת קטנה, לדעתי ההומסוקסואליות לא בהכרח רק מולדת, היא גם נרכשת ומאז עידן האינטנרט, יש אנשים שהתנדנדו לשני הכיוונים והאינטנרט קיצר להם את הזמן ועז להם להבין שהם הטרו סקסואלים גיי או דו. אני הבנתי מהאינטרנט שאני דו באינטנרט ובמציאות הטרו, חשבתי על נערים ונערות שלא מגובשים מבחינה מינית, חוויה שיעברו עם בני בנות אותו מין יכולה להעלות את הסיכויים להיות גיי או לס.(בכלל היום באופנה זה לנסות דברים חדשים, אני לא רואה את עצמי שוכב עם גבר, גם לא היו לי חלומות רטובים כאלו, תראי אם לא היתה לי ברירה, חס וחלילה היתי בכלא יכול להיות שהיית מקיים יחסים הומוסקסואלים עם גבר מכורך הנסיבות ושמעתי על תופעה זאת, אבל בחברה שיש אפשרות בחירה, נכון להיום למציאות בחרתי נשים. הלכתי למסגיסט לפני כמה שנים והוא ניסה לעשות לי גם עיסוי ארוטי + אורלאלי לא יכולתי לזרום עם העיניין, אם זאת היתה אישה לא יפה היה לי הרבה יותר קל, קיבלתי מעין דחיה מסויימת, אני לא יודע אם זה קשור לסנקציות שליליות שדיברת,אולי זה כמו לקחת סמים פעם אחת, להתנסות ולפחד להתמכר, אבל לא חשבתי על זה ככה.אבל באינטנרט היה לי קל לזרום הרבה יותר.עוד דבר אחרון מלא גברים מציעים לי להיפגש אבל שבחורה מציע להיפגש דרך המצלמה אני מסכים מייד, לספק את יצר הסקרנות, את הגברים לא מסקרן אותי לראות במציאות, הם רק לאינטנטר בשעת הצורך. יש לי ידידה טובה שבגלל התנסות עם בחורה בגיל 16 נעשתה לסבית, היא פשוט התאהבה בבחורה ומאז שמה X על גברים, היא אמרה שאחרי שהכירה אותי , אם היתה מכירה אותי קודם יכול להיות שהיא היתה הטרו או לפחות דו. כבתתי מגילה אשמח לתגובך

שלום , אני בן 23 ובן זוגי בן 22 ואנחנו ביחד כבר שנה וארבעה חודשים . אבל משהו במערכת יחסים שלנו לקוי - חסרה לנו אינטימיות . קשה לי להיפתח ולשתף אותו בתחושות שלי , במחשבות שלי . עכשיו הוא רוצה שאני אלך לטפל בזה עם פסיכולוג. אם יש לך עצות או מאמרים בנושא אני אודה לך. תודה ד.

שלום דניאל, עם האינפורמציה המעטה שמסרת, כל אשר אוכל להמליץ לך הוא לפנות למטפל גיי-פרנדלי, שישקול האם להציע לך טיפול אישי או טיפול זוגי שבן-זוגך ייטול בו חלק גם הוא. אם תפנה אליי למייל [email protected] בצירוף אזור מגוריך, אוכל אולי להמליץ לך על מטפל גיי-פרנדלי באזורך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

אני אנסה לפרט : קודם כל זה הקשר הראשון שלי וגם ההתנסות הראשונה שלי עם גברים . בתחום המיני אין בעיות אבל אני פשוט לא נפתח אליו כאילו שאני מפחד לחשוף את עצמי בפניו . אני בנאדם מאוד שקט , לא מדבר הרבה וזה פוגם לנו במערכת יחסים .

שלום, זה מספר שנים יש לי מחשבות על קשר עם בנים. לאחרונה מימשתי את זה. אפשר לומר שאני נהנה אבל יש לי עיניין גם בבנות. מה שכן, אם בנות יותר מסובך; הן פחות זמינות למין, התהליך הוא יותר "מסורבל". יחד עם זאת, היות ואני בן 26 התחלתי לחשוב יותר על עתידי, על קשר יציב. הייתי מאד רוצה להצליח לבנות חיים סטרייטים. לא שזה מתכון בטוח לאושר, אבל נראה לי יותר קל . כיצד אוכל לעזור לעצמי לממש את החלטתי ? האם פסיכולוג יכול לסייע לי בתהליך קבלת החלטה של מימוש זוגיות רק על פי נטייה לבנות ? ולהשאיר את הנטייה לבנים כמשהו לא מסופק ? הרי לא כל הזמן אנו נותנים דרור לכל הפנטזיות וכל הנטייות. אשמח להעצתך.

שלום השואל, ביסקסואלים אכן מרגישים שהם צריכים לבחור בין משיכתם לגברים לבין משיכתם לנשים. לא זו בלבד, אלא שהם גם סובלים הן מהרתיעה של החברה הסטרייטית מהומוסקסואלים והן מהיחס של חלקים נרחבים בקהילה ההומו-לסבית, הרואים בביסקסואלים הומוסקסואלים מודחקים. הגישה הרווחת כיום בטיפול בביסקסואלים (גם לפי המדיניות של חטיבה 44 לטיפול בגייז, לסביות בי וטראנסג'נדרים באיגוד הפסיכולוגי האמריקני) היא לתת להם לגטימציה ליהנות משני העולמות. גם לדעתי ביסקסואלים הם אנשים עשירים יותר עם מרחב פעולה רחב יותר מסטרייטים או הומוסקסואלים בלעדיים (ראה מאמר בנושא: http://www.zarut.com/shrink-friendly/a11.asp ). כל עוד אתה רווק, הטיפול לדעתי צריך להתמקד בהגמשת מערכת הערכים שלך, כך שלא תצטרך לבחור בין לבין אלא תוכל ליהנות גם מנשים וגם מגברים. עם ההחלטה על קשר זוגי (לא חשוב עם בני איזה מין), אנשים מגיעים להסדרים שונים: יש הממשיכים לקיים יחסי-מין מזדמנים מחוץ לנישואין ויש המנהלים אורח חיים מונוגמי - ולא משנה לצורך העניין אם מדובר בביסקסואלים או בסטרייטים המוותרים על חוויות מיניות עם נשים אחרות. המלצתי לפנות למטפל גיי-פרנדלי שיוכל לאפשר לך לעבור תהליך זה בהצלחה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

שלום, אתה מציע " שכל עוד אני רווק, הטיפול לדעתך צריך להתמקד בהגמשת מערכת הערכים שלי, כך שלא אצטרך לבחור בין לבין אלא אוכל ליהנות גם מנשים וגם מגברים". האם אין בכך סכנה של בילבול מתמשך, אשר בסופו של דבר יקשה עלי לבחור בחיים מונוגמיים יציבים ? כמו בכל דבר, ככל שאדם מטפח הרגלים במשך שנים, כך קשה יותר לשנותם אחר כך. אולי בגיל 30, שארצה להיות רק עם בן או בת זוג אחת ולהיות נאמן, לא אוכל כי כבר התרגלתי לחגוג כפי שבא לי . ועוד שאלה: האם יש טיפול הורמונלי אשר יחזק נטייה מסויימת ( כמו טסטוסטרון ) ? תודה

קראתי את ההודעה שלך והרגשתי הזדהות. השאלה העיקרית לדעתי היא כמה אתה פתוח בדיעותיך ובהשקותיך על החיים בכדי לאפשר לעצמך באמת להיות איפה שטוב לך. חיים הומוסקסואלים גם מפחידים אותי, בעיקר בגלל עניין גידול הילדים בחברה שעדיין הומופובית מאוד. אני מוצאת את עצמי מנסה להתחבר לגברים "כי ככה צריך" ולא בטוח שזה מה שנכון לגבי. אמנם פעם הייתי עם גברים והיה לי טוב, אבל חלפו הרבה שנים מאז ולא ברור מה עדיף לי היום. אותי אישית הדבר הזה מטריד יומיום ואפילו גורם לי לחרדות. חרדות מהעתיד, ממה יהיה, מלא להיות שייכת לשום קבוצה ועוד. ממליצה לך על טיפול. גם אני בדרך אליו...בהצלחה..

דפדפתי וראיתי כי רוב המוטרדים הינם בנים. אני לסבית והייתי מוד רוצה להבין מאיפה זה בא. אני מבינה שזה כנראה לא גנטי, ומאוד רוצה להבין מה הדינמקה המשפחתית שבד"כ משפיעה עלינו הבנות להעדיף בנות.. תודה ענת

שלום ענת, אנחנו לא יודעים עדיין בוודאות שהסיבה אינה גנטית. רוב המחקרים שנערכים בעולם דווקא נעשים בכיוון הזה. מבין ההסברים הפסיכולוגיים שנערכו נמצאו סימוכין לכך שהביוגרפיות האישיות של הומוסקסואלים ולסביות נמצאות בהתאמה מסוימת לדינמיקה המשפחתית המתוארת בתיאוריה הפסיכואנאליטית. עפ"י תיאוריה זו הומוסקסואליות בשני המינים מתפתחת כתוצאה מקיבעון בשלב הפאלי, אשר במקרה של בנות מתבטא ב"תסביך אלקטרה שלילי", דהיינו, בקושי למצוא באם דמות הזדהות נאותה. אני חייב לציין, מניסיוני, שהתיאוריה מוכיחה את עצמה פחות בקשר לנשים לסביות והרבה יותר בקשר לגברים הומוסקסואלים. אגב, גם פרויד אמר על התיאוריה שלו (בקשר לכל התופעות הנפשיות) שיש לראות אותה כתיאוריה ארעית עד שיימצא ההסבר הביולוגי המתאים. בימינו הסבר זה אמור להיות גנטי. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

תודה. תוכל בבקשה לפרט לגבי תסביך אלקטרה שלילי זה נשמע כמו סינית עבורי.. ענת

שלום רב, איני יודע מדוע החלטתי לכתוב על הבעיה שלי, האמת היא שאני פשוט אובד עצות. השנה אני מתחיל ללמוד באונ' אך החששות והמחשבות על הלימודים זעירות לעומת הבעיה האמיתית. לפני פחות או יותר שבועיים, חזרתי אחרי תקופה של כחודש בחו"ל כשסיימתי את הטיול בלונדון. ביום האחרון שלי בלונדון, הכרתי בחור מדהים ואחרי חילופי מבטים במשך כמה דקות, התחלנו לדבר. היה מדהים. לא חשבתי שאמצא בחור כל כך איכותי ודווקא ביום האחרון. חכם, יפה תואר, נחמד, צנוע, מחמיא, טוב-לב, כל מה שרק אפשר לבקש. בילינו את כל הלילה האחרון שלי ביחד ורגע הפרידה, לא יכל להיות יותר קשה. החלפנו מספרי טלפון, אימיילים ולמחרת כבר חזרתי הביתה. מאז, אנחנו מתכתבים בSMS על בסיס יום-יומי קבוע ולמעשה, היום היום הראשון מאז שחזרתי ארצה שלא דיברנו אם בהודעות או אם במסנג'ר. לפני יומיים, אפילו התקשרתי אליו ללונדון ודיברנו במשך שעה, מיותר לציין שהשיחה הייתה מאוד יקרה, בסביבות ה150 שקל, אבל אין לי ספק לרגע, שזה היה שווה את זה. וודאי אתם תוהים, מה כאן הבעיה? ובכן, מאז שאני בארץ, כלום לא מעניין אותי, או לפחות כלום חוץ מלונדון והבחור המדהים שפגשתי. יצאתי בשבועיים האלו ל4 מסיבות, GAY באר, ופשוט לא יכולתי להסתכל על אף אחד, פשוט אף אחד לא עניין אותי ומילא זה, אבל פשוט סבלתי בכל אחד מהמקומות שהייתי. אני, שלפני הטיסה לא הייתי מפסיד מסיבה מרוב שאהבתי אותן ועכשיו, הרגשתי שאני במסיבה כאילו מתוך עונש. דיברתי עם חבריי וכולם מייעצים לי לא לדבר איתו יותר, אבל אני לא רוצה, כיף לי לדבר איתו, זה הדבר היחיד שעושה לי טוב. בלילות, או בחלקן לפחות, קצת קשה לי להירדם, מאז שחזרתי כבר בכיתי מספר לא מועט של פעמים, מה שאני מחשיב כדי נדיר, בהתחשב בעובדה שלפני זה, בתקופה של כמעט שנתיים בקושי הזלתי דמעה, על אף פרידה ויציאה מהארון, שאין צורך להסביר עד כמה קשים הדברים. אני נורא מתוסכל, כי לצערי, אני לא יכול לספר להוריי, על אף שהם יודעים ולמעשה זה נורא מכביד. הוריי לא יודעים כלל מה עובר עליי ויש מן תחושה שהם גם לא רוצים לדעת כל דבר שקשור לעולם הזה "שלי", מעדיפים שאלבש את החיוך וארד לארוחת ערב כאילו הכל טוב והכל ורוד. הכי הייתי רוצה להיוועץ עם אימי בנושא, מישהי שכל רצונה בעולם הוא שיהיה לי טוב והעצב שלי קשה לה לא פחות ממה שהוא קשה לי. ושוב הדמעות. אולי זה לא המקום הנכון, כנראה שלא, ובאמת שאני לא יודע לאיזה תשובה אני מצפה, פתרון קסם אין. הצרה היא, שאני לא מרגיש שאני מתקדם בשבועיים האלה, שהדכאון שהוא מנת חלקי כל תקופה זו, הולך להיעלם או שבהדרגה יש איזשהו שיפור. אתמול, כתב לי הבחור שהכרתי הודעת SMS שהוא רוצה לבוא לארץ בדצמבר, לא היה מאושר ממני ופתאום חבר שלי זרק לי את המציאות בפנים כשאמר "אז מה? עכשיו תחכה עד לדצמבר בשביל קשר שלא קיים ? ואם כן, אז מה הוא יהיה פה שבוע ואז מה? הרי אתה לא עובר ללונדון בקרוב, והוא בטח שלא עובר לכאן", וכך, כמו יריקה בפנים נסוגה כל ההתלהבות שהייתה. מחכה בקוצר רוח לתשובה. תודה מראש.

שלום דניאל, היה מעניין מאוד לדעת מה ההיסטוריה שלך בקשרים עד כה. ההתאהבות הבלתי אפשרית שאתה מתאר אופיינית ברוב המקרים לאנשים המתקשים מאוד ביצירת קשר, ובעיקר בשמירה על קשר לאורך זמן, אותם אנשים שמחפשים ומחפשים קשר וטוענים שאלה שהם מעוניינים בהם אינם רוצים אותם ואילו מי שמעוניין בהם אינו מעניין אותם (ראה מאמר בדיוק בנושא זה: http://www.zarut.com/shrink-friendly/a6.asp ). במקרה הנוכחי ברור שאתה משתמש בקשר הבלתי-אפשרי הזה (כפי שאתה מגדיר אותו בעצמך) כדי להימנע מיצירת קשרים אפשריים. גם אורח החיים שאתה מנהל והצורך שלך להיות נוכח בכל מסיבה מעיד יותר על צורך בריגושים מאשר על יכולת לשאת את השגרה שבקשר רומנטי יציב ומתמשך. ממשבר אפשר לצאת במצב גרוע יותר, באותו מצב שנכנסו אליו או במצב טוב יותר. המלצתי לך היא לנצל את המשבר הנוכחי כדי לפנות לטיפול פסיכולוגי אצל מטפל גיי-פרנדלי כדי לטפל בבעיה לעומק - ולהתמיד בטיפול זה, גם אם לא תרגיש הקלה מיידית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

שלום לד"ר רובינשטיין. אני מעוניינת לדעת היכן ניתן למצוא מטפלים המתמחים בדו מיניות. ומאחר שאני "בוגרת" טיפול פסיכולוגי של חמש שנים, אני מעוניינת בטיפול שיעסוק ב"כאן ועכשיו" ולא בניתוח ילדותי וכיו"ב (במטרה לקצר תהליכים...). היכן ניתן להשיג מטפל/ת כזה במחיר הגיוני? תודה מראש.

שלום גאיה, מסיבות מובנות לא אוכל להמליץ מעל גבי הפורום על מטפלים פרטיים כדי לו להפוך את הפורום לבמה לפרסום מסחרי. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

שלום, בני בן ה16 כתב מכתב שהוא נהנה מעינוג עצמו דרך הרקטום, אבל ציין שהוא נמשך גם לבנות. אני כהורה מאוד מבולבלת ואני חושבת שגם הוא, הוא מאוד חושש שזה מעיד על נטייתו המינית. בבקשה ייעץ לי איך להתייחס לעניין. תודה שרה.

שלום שרה, גירוי מיני דרך הרקטום אינו נחלתם הבלעדית של הומוסקסואלים. למעשה, תעשיית הפורנו הקשה ניזונה ברובה ממשגלים אנאליים, שבהם הגבר חודר לפי-הטבעת של האישה ויש גם גברים סטרייטים לא מעטים הנהנים מעינוג רקטאלי, במידה והם פתוחים מספיק לכך. אינני יודע האם בנך יתפתח להיות סטרייט או הומו, אך כהורה הייתי מציע לך לשמור על גבולות ועל מרחק מהחוויות המיניות של בנך, אלא אם כן הוא מבקש את תמיכתך ואז, אם את מבולבלת, הפני אותו לאיש מקצוע. הדבר היחיד שצורם בפנייתך הוא הקרבה האינטימית הגדולה מדיי, לטעמי, בין נער מתבגר ובין אימו סביב חוויותיו המיניות. אני חושב שאת צריכה לתפוס מרחק בלי לדחות את בנך או להביע רתיעה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

קודם כל אני אגיד שאני בטיפול נפשי, במשך כל חיי סבלתי מחוסר בטחון עצמי וביקורת עצמית קשה ותפיסה קטסטרופלית של החיים, בעצם בשביל זה אני הולך לטיפול, התחושה שלי היא שאני תמיד מנסה להתכונן להכי גרוע רק כדי שאני אדע שאני מסוגל להתמודד עם זה ובסופו של דבר זה הורס אותי. בתיכון היו לי בעיות חברתיות וגם בצבא, ועכשיו אני שואל את עצמי אולי כל החוסר בטחון הזה וכל בעיות ההסתגלות האלה בעצם מעידות על זה שיש לי נטייה להומוסקסואליות. אני לא מרגיש שאני הומו, כבר אמרתי לך בשאלה הקודמת שאני לא נמשך לבנים אבל עצם הכאילו התוודאות לזה שאולי אני הומו מרגיעה אותי כי היא כאילו נותנת הסבר לכל הבעיות שלי. לא יודע, אני מאוד מבולבל, כאילו מעולם לא הרגשתי שאני רוצה להיות עם גבר ומנעתי מעצמי, מגיל קטן זה תמיד היה נשים אבל זה כאילו גורם לכל ההרגשה הרעה שיש לי בדרך כלל להעלם, וחוץ מזה איך אפשר להיות בטוח לחלוטין שאתה לא נמשך לגברים? הרי אתה אפילו אמרת שרוב האנשים הם דו מיניים.. מה אתה אומר? כל העסק הזה מאוד מבלבל.. בעצם עד לפני כמה ימים בכלל לא חשבתי על זה והמיניות שלי הייתה ברורה לחלוטין ופתאום בכמה ימים הכל השתנה, לדעתך הבעיות נובעות באמת ממצב נפשי או שמה שאולי באמת יש לי נטייות הומוסקסואליות?

שלום בדוי, אני שמח לקרוא שאתה נמצא בטיפול, וזה בדיוק המקום ללבן את הבלבול שאתה חש. לפי תיאוריך, ההומוסקסואליות מהווה רק את התוכן של מחשבת השווא שלך, אשר ניתן להפחיתה במידה ניכרת ע"י מינון נמוך יחסית של תרופה אנטי-פסיכוטית שתותאם לך ע"י רופא פסיכיאטר. המלצתי היא לבקש מהפסיכולוגית שלך הפניה לפסיכיאטר בנוסף לטיפול הפסיכולוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

גידי שלום, זאת אני שכתבתי לך לפני זמן לא רב על החלום עם המפתח לתובנה שאני רוצה קשר עם אשה. מאז קרו התפתחויות שרציתי לשמוע דעתך בנושא. התחלתי ממש לא מזמן (לפני כחודש) לעבוד בעבודה בתחום הטיפולי, ומה שקרה הוא שאני מוצאת את עצמי מתחילה להתאהב בבחורה שמדריכה אותי. היא בערך בגילי (בסביבות 30), לא נשואה, לא ברור לי עם היא בקטע של נשים ואם כן אם יש לה משהו כלפיי. מרגיש לי כאילו ייתכן שכן, אבל אני לא יודעת שום דבר ברור. אני מתלבטת מה לעשות כעת, אני תוהה כיצד אוכל לעבוד איתה בקשר הדרכתי די אינטנסיבי, אני מוכנה אפילו לוותר על העבודה הזו במידה והרגשות הדדיים. אני מרגישה דיי שקופה, שהיא בוודאי תבחין מתישהו באופי של הרגשות שלי כלפיה (אם לא הבחינה כבר...), אני לא ממש מנסה להסתיר או להילחם בהם, כי זו הרגשה טובה וגם יש לי רצון שהיא תדע. אני לא מראה אותם בצורה ישירה כלשהי, אבל אני מניחה שהשפת גוף שלי יכולה "להסגיר" אותי. אני כעת במתח כפול, מתח של התחלת קשר מקצועי, על כל המשתמע מכך - ההערכה כלפיי, היכולת המקצועית שלי וכו', וכן מתח נוסף של כיצד היא עשוייה להגיב אליי ברמה האישית במידה ותבין את תחושותיי כלפיה (האם מעוניינת בי או לא? האם תירתע? האם תהייה מסוגלת לעבוד איתי במידה והיא לא מעוניינת? האם אני אהייה מסוגלת לעבוד איתה? האם זה נכון להמשיך לעבוד איתה?) אני לא יודעת מה לעשות, האם לשים את הקלפים על השולחן, האם לחכות ולראות מה קןרה, אני לא מוכנה לוותר על האפשרות לנסות להתקרב אליה במובן הזוגי. אני מרגישה שבאישהו שלב אני חייבת לבדוק את זה, היא יותר מידיי מוצאת חן בעיניי שאוותר עליה לטובת קשר מקצועי נטו (אני כותבת כאילו האפשרות להיות איתה קיימת אבל אני יודעת שזו רק אפשרות תיאורטית כרגע ושייתכן שלא קיימת). אפילו חשבתי שאני אוכל וארצה לחיות עם אישה אם הקשר יהייה טוב. מה אתה חושב? מה אתה מציע לי לעשות? בתודה, אני.

שלום אשה, אני מציע לך לערוך הפרדה בין תחומי חייך השונים. למעשה, אינני רואה הבדל מהותי אם אותה מדריכה הייתה מדריך גבר ואת היית אישה סטרייטית שנמשכת אליו. לדעתי, במצבים כאלה אין לערבב שמחה בשמחה. אם את נמשכת לנשים ורוצה להכיר אישה כלבבך, מצאי את הדרך לעשות זאת. חלק גדול מהכרויות אלו נערכות כיום, לפי דיווחים של מטופליי, דרך האינטרנט ויש גם מקומות מפגש של לסביות כמו חוגים של קל"ף (קהילה לסבית פמיניסטית) או פאבים/בארים. בדרכים אלו תחסכי לעצמך הן את הלבטים אם הצד השני נמשך לנשים גם הוא ואם הוא נמשך אלייך ספציפית או לא וכמובן, את הבעייתיות שעלולה להיגרם לך במקום עבודתך. כמובן, ייתכן שעצם הספקות בדבר הנטייה המינית של הצד השני תורמים למשיכה שלך, אך זה חלק שתיאלצי לוותר עליו בדיוק כמו שאישה סטרייטית נאלצת לוותר על גבר גיי שמושך אותה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

שלום ניסיתי להבהיר לעצמי את הנושא ללא הצלחה בגדול אני לא חושב שאני נמשך לגברים. היו לי הרבה יחסים עם נשים ונשים והן אלו שמושכות אותי. לעיתים רחוקות מאד קורה לי שאני רואה גבר ומרגיש גירוי מיני וגם אז אני מניח שזה בגלל שהוא בעל מבנה גוף ותוי פנים נשים ניסיתי לקיים יחסים עם גבר ואני לא יכול להגיד שנהנתי יותר מאשר עם אישה אך מה שכן מטריד רבות את מוחי היגע אלו בנות המין השלישי אני מאד נמשך אליהן (ושוב כאשר הן עם סממנים נשיים מובהקים) בקיצור אני צריך להבהיר את עצמי לעצמי וקצת קשה לי. אשמח לקבל עזרה

שלום איתי, אני חושב שאני מבין למה אתה מתכוון, אך לפני שאני מתייחס לדבריך, הייתי רוצה להיות בטוח למה אתה מתכוון ב"בנות המין השלישי"? בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

קוקס/טראנס

דר נכבד אני אישה נשואה בת 42 אם ל3 ילדים מקסימים בנות 19,17 ובן קטן בגיל 13 וחצי. אני פונה אליך על מנת שתיעץ לי כיצד לפעול בנסיבות שאפרט. בני הקטן בשנה האחרונה מצאתי אותו גולש המון באתרי סקס ובמיוחד באתרים בהם מתוארים יחסים בין גברים. אצלנו בבית מדברים על הכל בחופשיות לכן דיברתי איתו ושאלתי אותו אך הוא הכחיש. לא התווכחנו או דיברנו על זה יותר מידי רק אמרתי לו שמה שרואים בסרטים זה לא תמיד כך במציאות ואם הוא סקרן לגבי דברים מסוימים הוא יכול לפנות אלי או לאבא. מאז אני יודעת שהוא ממשיך לגלוש באתרי סקס אבל לא הערתי לו על כך. הדבר שהקפיץ אותי כאשר ניתקלתי בצטים שלו עם גברים בהם ישנו דו שיח לגבי יחסים בין גברים כיצד אוהבים מיהו פסיבי אקטיבי ואפילו ניתקלתי בשיחה שלו בה הבחור רצה להיפגש איתו. אני הייתי המומה וחששתי לילד מאוד מאחר והוא עדיין ילד אבל מצד שני לפי השיחות שניהל ניראה היה שיש לו ידע בנושא ואפילו הוא כתב באחת השיחות שיש לו ניסיון. הרגשתי שאני חייבת להבהיר את הנושא ופשוט הראתי לו את השיחות וביקשתי הסברים. בכיתי והייתי מאוד נסערת וביקשתי שיספר לי את כל האמת. והוא התחיל לספר לי שבתחילת השנה הוא הכיר חברים בבית הספר והם סיפרו שהם ניכנסים לצטים ןמתחילים לשוחח עם גברים ולהגיד שהם בעלי ניסיון וכולי. ושגם הוא עשה את זה רק מתוך סקרנות ושאין לו ניסיון והוא לא ניפגש אף פעם עם גברים והכל היה סתם. מצאתי גם תמונות של גברים ששלחןו לו בעירום. הסברתי לו שמה שהוא עושה זה מאוד מסוכן . ומה יכול לקרא כאשר פוגשים אנשים שלא מכירים ושאלתי אותו אם הוא נימשך לגברים ובכלל . הוא אמר שהכל מסקרנות ושאין לו משיכה לגברים ושהוא אוהב את החברה שלו. מאאז אותו היום אני עוקבת אחריו ללא הפסקה הוא כמובן אינו יודע. אני מחטטת לו באימלים והוא לא יודע אני מגלה שהוא מוריד הרבה סירטי סקס מכל הסוגים. אני ניכנסת למסנגר שלו ואפילו ניהלתי שיחה עם בחור בשמו והוא גילה את זה זה היה מאוד לא נעים אבל עברנו את זה. הבן שלי ניראה חתיך ממש כמו דוגמן והוא גם ילד מדהים באישיות שלו. אני מרגישה שגם גברים מסתכלים עליו ואפילו רצו אותו לדגמן במס אירועים אבל אני פשוט חוששת לחשוף אותו ובמיוחד לאחר מה שהיה. אני שונאת את ההתנהגות שלי אני היסטרית לגמרי גם הבת הגדולה שלי גילתה את הצטים שלו במיקרה הוא לא יודע שהיא יודעת אבל זה סוד שלנו. התלבטתי אם לשתף את בעלי אבל בשלב זה החלטתי שלא. כיצד עלי להתנהג האם יש ספרות שאני יכולה לקרא בנדון האם זו תופעה שכיחה אצל בנים מתבגרים או אולי זה סימנים שהבן שלי הוא הומו. אשמח לענות אם יהיו לך עוד שאלות בנידון ואודה לך אם תתיחס למכתב. יעל

שלום יעל, אני מבין את הבעיה. גיל ההתבגרות הוא גיל מאוד קשה גם להורים שצריכים לדעת להבחין בגבול הדק בין התחום שבו אפשר לסמוך על המתבגר והתחום שבו הוא זקוק עדיין להגנה. אני לא חושב שהפתרון יכול לבוא מהספרות המקצועית. אני רק יכול להבטיח לך שאם הבן שלך הומו, אז זה לא בגלל שמישהו מבוגר פיתה אותו. מחקרים רבים מצביעים בבירור שהמשיכה לבני אותו מין מתפתחת לפני גיל ההתבגרות. הנקודה החשובה כאן, לדעתי, היא שהוא לא יקיים יחסי מין בניגוד לרצונו. הייתי ממליץ לך, קודם כל, להרגיע את עצמך ולדבר איתו בצורה שקולה. אמרי לו בצורה הכי שקטה ושלווה שאת יכולה (למרות שאת נסערת) שאת אמא שלו, שאת אוהבת אותו ושתקבלי אותו בכל מצב, גם אם הוא הומו, אבל כל עוד הוא קטין אסור לו לקיים יחסי-מין עם מבוגרים. את גם יכולה לציין שמבוגר שמקיים יחסי-מין עם קטין עובר על החוק. כאן את באמת צריכה להפעיל את הסמכות ההורית שלך. אני נוטה להאמין לו שזה משחק שהוא שמע עליו בבי"ס, אך אני גם מבין את החרדות שלך. החרדות האלה גורמות לך לפלוש בצורה היסטרית למרחב המחיה שלו בצורה לא לגיטימית (אם כי מתוך כוונות טובות) וזה מצב מאוד לא בריא. המסר צריך להיות מסר ברור של קבלה שלו בכל מצב, גם אם הוא הומו, מצד אחד, ואיסור לקיים יחסי מין עם גברים עד גיל 17, מצד שני. מסר קצר, שקט וסמכותי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

אני רוצה להגיד שאני לא נמשך לגברים, אני לא רואה אף פעם גבר ומתחיל לחשוב עליו בצורה מינית. אני בהחלט נמשך לנשים ואף הייתה לי חברה ומאוד נהנתי איתה אבל אני מקבל מן תחושה כזאת מהסביבה שאולי אני הומו, אני מתחיל לחשוב שאולי אני משדר את זה, למשל בעבודה שלי יש מישהו שהוא הומו שרמז שנראה לו שאני הומו וגם ההורים שלי גרמו לי להבין שהם גם חוששים מזה ישנם עוד מקרים כאלה אף פעם לא הייתי שיא הגבריות אבל אני לא ממש נמשך לגברים, מצד שני כל הארועים האלה גורמים לי לחשוב שאולי אני מתכחש לזה ובעצם לא הרשתי לעצמי להימשך להם. האם יש משהו שאני יכול לשאול את עצמי בעיקרון אין לי בעיה להיות הומו, אבל זה לא מרגיש לי מתאים, כל החברים שלי הם סטרייטים וזאת הסביבה שאני אוהב, מה לעשות?

שלום בדוי, אם אינך נמשך מינית לגברים, אינך הומוסקסואל - נקודה. באופן תיאורטי, כולנו דו-מיניים הנמשכים יותר לאחד המינים ומדחיקים את המשיכה לבני המין האחר, שכלפיו איננו מרגישים משיכה, אך זו תיאוריה שקשה מאוד לבדוק אותה ולא הייתי מציע לך להיכנס לספקולציות אם אתה הומו מודחק, הומו לטנטי (סמוי), דו-מיני וכד'. הרמזים שאתה קולט מהסביבה הם תופעה מוכרת של מחשבת יחס (over-valued idea) שבה אדם מייחס לזולת כל מיני כוונות. בתופעה זו האדם נוטה לדבוק ברעיון מסוים באופן אובססיבי והמחשבה שאנשים חושבים שהאדם הומוסקסואל היא אחת המחשבות הנפוצות בהפרעה זו שלרוב ממוקדת סביב רעיון אחד ויחיד. הטיפול בהפרעה זו קשה מאוד, הואיל והמטופל משוכנע מעבר לכל ספק בנכונות הרעיון שלו ובדרך-כלל מומלץ לא להתווכח איתו אלא לתמוך בו ולבדוק כיצד הוא יכול לחיות עם הרעיון הזה. באופן עקרוני, קיימות תרופות די יעילות לחיסול מחשבות היחס, אך בגלל השכנוע בנכונות הרעיון רוב המטופלים אינם מוכנים לשתף פעולה עם טיפול זה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

אני בן 23.נסיון רב עם בנים.אך לא מצליח לחדור וזה מביך אותי ומעצבן אותי כי אני לא מכיר את ההרגשה ... .תמיד שמגיע האקט עצמו איבר המין שלי פשוט נופל.לא מדובר בחוסר משיכה לאדם שאיתו אני נמצא. הפסיכולוג שלי המליץ על ויאגרה_(הלכתי אליו על רקע בעיה אחרת) האם יש סקסולוג ליחסי הוא והוא? האם יש לי פחד חדירה? מה לעשות???

שלום יוני, אינני מכיר סקסולוגים המתמחים בטיפול בגייז, אך המצב לא נראה לי שונה עקרונית מהפרעות זיקפה אצל גברים סטרייטים. נראה שמדובר בחרדה ואם יש לך בן-זוג קבוע, סקסולוג יוכל לתת לכם תרגילים להפחתת חרדת הביצוע שלך. אם אין לך בן-זוג קבוע, זה קצת יותר קשה. ויאגרה יכולה לעזור עד גבול מסוים, אך יש לציין כי היא אינה פועלת ללא איזה שהוא גירוי ידני או אוראלי. אתה יכול לנסות להגיע לזיקפה בעזרת הויאגרה, להשתמש בטבעת המולבשת סביב בסיס הפין כדי לשמר את הזיקפה ואז לחדור. כל זה במישור הטכני גרידא. מעבר לכך, אם חדירה אינה מושכת אותך ועד כה היית רגיל להיחדר, ייתכן שיש לך קונפליקט מוטיבציוני בקשר לכך ותוצאת הקונפליקט מתבטאת בחוסר זיקפה (ובמילים פשוטות יותר: אתה פשוט לא רוצה את זה כל כך). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

צר לי לא הבנתי את עניין הטבעת המולבשת סביב בסיס הפין..מה זה??? אין לי בן זוג קבוע אני נהנה מסטוצים.ישנם אנשים שאני נמשך לחדור אליהם אך לא מצליח.ניסיתי ממש לדחוף את הפין לבן הזוג באמצעות היד אבל הוא פשוט נופל ברגע שהוא מגיע לחדירה...זה משגע אותי . מן הסתם כפי שאמרת אין סקסולגים לבעייה הומוסקאולית זו.

ד"ר רובנישטיין שלום, אני בת 29, עד היום היו לי רק מערכות יחסים הטרוסקסואליות ומאד נמשכתי לגברים. גם בשעת אוננות, הייתי מפנטזת על סקס עם גבר שאני מאוהבת אותו. עם זאת, לאחרונה, אני מוצאת את עצמי מפנטזת על סקס עם נשים, אני גולשת לאתרים של לסביות ומוצאת את עצמי מאד נמשכת לבחורות. לאחרונה חברתי יצאה מהארון, ודברנו על הנושא. סתם כך. באחת השיחות שלנו, התחלנו למחוק על הנושא ומפה לשם, הגענו לשיחת סייבר סקס שהייתה מהנה במידה רבה. מאז אותה שיחה, אני לא מפסיקה לפנטז על סקס איתה, אני ממש מרגישה אותה עליי ואפילו כואב לי רק מעצם המחשבה על סקס איתה. אני מרגישה שאני חייבת לעשות איתה סקס, אבל מפחדת שהסקס הזה לא יהיה חד פעמי. רצוי לציין, שאני לא רואה את עצמי חיה עם אישה. אני לא מאוהבת בה או משהו, זו רק משיכה פיסית, רצון לנסות לעשות את זה עם אישה. השאלה שלי היא, האם בכלל כדאי להגשים את הפנטזיה הזו או להשאיר אותה כפטנזיה בלבד, בשעת אוננות. אני מפחדת ש"לפתח חטאת רובץ". מה דעתך? מה כדאי לעשות או לא לעשות? תודה רומי

שלום רומי, מתיאורייך עולה, שאת ביסקסואלית שעד שלב מסוים הצליחה להדחיק את משיכתה לנשים. אני לא חושב שהתנזרות תעזור לך בשלב שאת נמצאת בו היום. להפך. הייתי ממליץ לשמור על פתיחות, להתנסות ולענות לעצמך על תהיותייך באמצעות החוויות שתחווי. כפי שכתבתי כאן לכמה ביסקסואלים (ראי גם מאמר בנושא: http://www.zarut.com/shrink-friendly/a11.asp ), אפשר בהחלט ליהנות משני העולמות בהסדרי חיים שונים. יש המקיימים את הקשר הזוגי המרכזי בחייהם עם בני מינם ומקיימים יחסי מין מזדמנים עם בני המין השני ויש הנוהגים להפך - תלוי בנסיבות החיים ובאנשים הנקרים בדרכים וביחסים שהם מפתחים איתם. הואיל והשתמשת במילה "חטא", הייתי ממליץ לך להתייעץ פנים אל פנים עם מטפל גיי-פרנדלי שיעזור לך להגמיש את מערכת הערכים שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

שלום ד"ר ראשית, אני מבקש להביע הערכה גדולה על העבודה שלך בפורום הזה. קראתי כמה מן השאלות והתשובות שעניתי, וחשבתי לעצמי כמה טוב שיש את הפורום ואותך שיכולים לסייע במצוקות שונות. אני נזכר בימים עברו כשהייתי כולי מבולבל וזקוק לעזרה ולא ידעתי עם מי אני יכול לדבר, ולו כדי סתם לדעת שההתלבטויות שלי כשלעצמן הן לגיטימיות. אני מבקש גם להנות מעזרתך: אני אמור לעבור אבחון פסיכודיאגנוסטי [רורשך TAT בנדר וכו'] במסגרת תהליך קבלה לעבודה. אני הומוסקסואל שחי עם גבר מזה 8 שנים לערך, בזוגיות טובה, מוכרת וידועה [לפחות לכל בני משפחתי, חבריי ומכריי הקרובים]. שלם מאוד עם מי שאני, אוהב את חיי כמו שהם, וחש רגוע בשאלת זהותי המינית [כן, גם אני אוהב שירי ארוויזיון ואת ריטה, גם אותי מעניין כל מה שקורה עם הקהילה ההומו-לסבית, גם אני מתלבט בשאלות כמו אם להביא ילדים או לא ואיך, גם אני מתלבט ב"פאסיבי או אקטיבי" וכו']. אני מוטרד מן האבחון, משום שאני חושש להפגש בפסיגולוג/ית שאינם גיי-פרנדלי, שינסו לחקור את הסיבות והטעמים להיותי הומו כדי להגדיר את זה בהתאם לספרים. כן, יש לי אמא דומיננטית ואלוהים יודע מה עבר עלי בתקופה הפאלית שכיום אני הומו. בסדר...הבנתי שהתאוריות של פרוייד מעסיקות את כל העולם. אבל אותי זה כבר לא מעסיק. אני הומו, הוריי הם אנשים תומכים, אוהבים ומלווים, מזדקנים להם לאיטם, כבר לא ממש בריאים ועדיין עושים - כפי שתמיד עשו - את כל מה שהם יכולים כדי להיות הורים נהדרים [ובמידה רבה גם הצליחו]. כמו כולם הם בני אדם עם טוב ורע. אין לי חשבון איתם, והאמת ממש לא מעניין אותי למה אני הומו. אני כזה, וזהו. והאמת, לא כל כך בא לי לשתף פעולה עם אותה "חקירה", שאין בה בעצם כל תועלת להבנה מי אני היום. אלא - שאני כבר מכיר אתכם הפסיכולוגים: מי שלא משתף פעולה הוא "הגנתי", "מסתיר" וכו'. נו נו - אין דרך לצאת מזה. וכשאני קורא את מה שכתבתי למעלה אני גם שואל את עצמי: או קיי, אם הכל כל כך פתור לך, ואין שום בעיה - אז מה אכפת לך להכנס לזה? והתשובה היא: עברתי טיפולים פסיכולוגיים בנושא, דשתי בו, דנתי בלי סוף בשאלות מי היתה אמא שלי והאם היא הכילה אותי, גוננה עלי, אהבה תמכה או סירסה. וכיום אני מאוד רגוע שהיא עשתה כל שיהייתה יכולה - ואף הרבה מעבר ליכולותיה - ואני גדלתי להיות מי שאני [ממש כמו שטבח יכול להשתמש בכל החומרים הטובים, אבל האוכל שיצא הוא לא בדיוק מה שהוא [הטבח!!!] התכוון שיצא, אלא משהו אחר, לאחד זה טעים ולאחר לא כל כך, אבל זה האוכל]. ובכל מקרה, היום אני חושב שההורים שלי הם ההורים הטובים ביותר עלי אדמות, בשבילי...[אולי כי אין לי אחרים (:]. מבחינתי הנושא הזה סגור ולא מעניין, ואני חושש שלא אצליח להבהיר את תחושותיי אלה. שכל דבר יהיה רע: אם אסביר ואספר על הוריי בילדותי, ואיך הרגשתי וכו' אאובחן כמי שסובל מקומפלקסים בלתי פתורים עם אמא שלו או אלוהים יודע מה אחר, ואם אדחה הנסיונות לחדור לשם מן הנימוקים הנ"ל - אתפס כ"הגנתי". ובכל מקרה לא אוכל ישמע ה"תת מודע" שלי כפי שיפרש אותו הפסיכולוג [ולאו דווקא הנכון], ולא מה שאני אומר. מה דעתך? האם יש דרך להבהיר את עצמי באופן שלא אתפס כ"הגנתי" וכו'.

שלום מבולבל, תודה על המילים החמות. קראתי את פנייתך המפורטת בעיון רב ולי אתה לא נשמע מבולבל וגם לא הגנתי. גם ה"ספרים" שפסיכולוגים קוראים ולומדים מהם השתנו והומוסקסואליות אינה נחשבת הפרעה נפשית ב"ספרים" אלה מזה שנים רבות. אין גם אפשרות לגלות באמצעות מבחני אישיות אם אדם הוא הומוסקסואל (נעשו כל מיני ניסיונות, אך הם אינם נחשבים תקפים ומהימנים). נכון, שבמסגרת האבחון אתה בהחלט עשוי להישאל גם שאלות אישיות, כולל שאלות על זוגיות ועוד יותר, שאלות על עברך התעסוקתי כדי לבדוק עד כמה היית יציב במקומות עבודה קודמים. אני חושב שאם היית יציב מבחינה תעסוקתית כמו שאתה יציב בזוגיות שלך, לא תהייה בעיה מיוחדת, גם אם תדווח לפסיכולוג על קשר של 8 שנים עם גבר. רוב הדעות הקדומות של פסיכולוגים בקשר להומוסקסואליות נוגעות לחוסר יכולת לקיים מערכת יחסים יציבה, לכך שמדובר באנשים אימפולסיביים שאינם מסוגלים להתמיד בקשרים ודווקא קיומה של מערכת יציבה עשויה לפעול לטובתך. כל זאת, כמובן, בתנאי שאתה מביא איתך עבר תעסוקתי יציב. וסתם, כדי לא "להפחיד" אף אחד, רצוי להקפיד על הופעה סולידית ככל האפשר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

תודה ד"ר. אגב, כן - במקביל לזוגיות הקבועה אני גם עובד בעבודה קבועה ומנהל פרקטיקה עצמאית מזה 8 שנים [שזה אומר מאז שסיימתי את הלימודים האקדמאיים]. וגם אם אתאמץ קשה לי להראות לא סולידי... בכל אופן - המון תודה, הרגעת אותי.

אני בתחקופה קשה ביותר בחיי, אפילו חושבת על מוות והתאבדות, המצב הוא כזה. מאז שהייתי ילדה, מאד רציתי להיות אישה והתרגשתי כשראיתי נשים, אך יחד עם זאת רציתי חבר ובנים סביבי, ואכן היו לי חברים ואהבתי בנים. בגיל 15, דיפדפתי בעיתון וראיתי שם תמונה של שתי נשים ערומות ומתנשקות וזה די הגעיל אותי. לא הבנתי איך אפשר לא לאהוב גברים כי מאד אהבתי, אבל נכנסתי לאובססיה קשה ביותר שאני לסבית וזה היה קשה להוציא את זה מהראש כי שיכנעתי את עצמי למרות שידעתי שזה לא נכון ולא ידעתי אפילו מה זה כי התאהבתי בגברים. התחלתי טפול פסיכולוגי בגיל 22, והמטפל, שהיה גרוע למדי לדעתי, שאל אותי מאחר וסיפרתי שיש לי קשר די סמביוטי עם אמא שלי וקשר קשה עם אבא שלי , אז הוא שאל אם אני לסבית, וזהו זה לא יצא לי מהראש, כל הזמן חשבתי על זה, תחילה זה הגעיל אותי מאד, וככל שחשבתי על זה, אז זה הפסיק להגעיל אותי. באותה תקופה היה לי חבר שהייתי מאוהבת בו לגמרי, הוא נהג להסתכל הרבה על נשים, וזה היה לי די קשה, כי אהבתי אותו מאד, אך כשניפרדנו ובעיקבות הטפול, התחלתי להסתכל על נשים מעניים של גבר, ואפילו הצלחתי להתרגש, אך זה גם היה מגעיל, היום כבר אני לא ניגעלת ואפילו נמשכת, והכל בגלל הכתבה בעיתון והמטפל שהיה לי. בגלל שלא ככ הולך לי עם גברים, למרות שאני כן יכולה להימשך לגבריות שלהם ולכתפים הרחבות שלהם, אבל אני פחות חמה עליהם מפעם, מה שקורה עכשיו זה שאני מסתכלת על בחורות מענים של גבר, כלומר היזדהתי עם גברים ואני יכולה להימשך לנשים, בגלל זה אני מסתגרת בבית ולא יוצאת ממנו ומאד מדוכאת, היה לי גם קשר לא טוב עם בחור לא מזמן ובמין לא היה משהו כלל. אני מרגישה שאולי אני יכולה להנות יותר עם אישה, אבל אני יודעת שאני גם אוהבת גם גברים, רוצה כמובן להתחתן ולהקים משפחה, אני ככ עצובה ולא יודעת אם יהיה לי טוב עם גבר כי קשה לי בקשר איתם, אני פוחדת אולי אני צריכה להיות עם אישה, אני גם מתרגשת מנשיות היום, ותבין שפעם כלל לא, מה לעשות, אני מסתגרת בחדרי, לא רוצה לעשות כלום ומדוכאת מאד מאד, אני כבר בת 32, לתשובתך המהירה אודה, יעל

שלום יעל, קודם כל, אם את בדיכאון בסדר גודל שתיארת, את חייבת לפנות לקבל עזרה מקצועית כדי לצאת מהדיכאון ע"י טיפול תרופתי אצל פסיכיאטר בשילוב טיפול פסיכותרפויטי (שיחות). במצב של דיכאון יהיה זה מעוות לגמרי לקבל החלטות על זהותך המינית. שנית, תמונה של נשים עירומות בעיתון או הערה לא מוצלחת של מטפל אין בכוחן להפוך אישה סטרייטית ללסבית. לפי תיאורייך, את ביסקסואלית שנמשכת לגברים ולנשים ואינך צריכה לבחור בין שתי המשיכות, אלא ניתן בהחלט ליהנות משני העולמות. כמובן, שההחלטה עם מי לקיים את הקשר הזוגי המרכזי בחייך היא החלטה חשובה, אך כל עוד את בדיכאון זה לא הזמן לקבל החלטה על כך ואין כל דחיפות. הדבר יהיה תלוי, בין היתר, בגברים ובנשים שתפגשי במהלך חייך. להלן קישור למאמר קצר על ביסקסואליות ודרכי ההתמודדות איתה: http://www.zarut.com/shrink-friendly/a11.asp . בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

יש לי בעיה שכל הזמן מתחיל להזקף לי האיבר המין אני מתענג על בחורים,ושאני גומר אני מתחיל להיגאל מבחורים אפילו לא לדבר איתם בצאט ולא בטלפונים ואני מתחיל ילאוהב בחורות באשמח שתענה לי השאלה מה אני אמור לעשות בתודה רועי

אתה אומר שאם בנאדם נמשך לבנים אבל עדיין קיימת משיכה לבנות אז אפשר לגרום לו להמשך לבנות בלבד בעזרת סרוגייט.. אבל איך אפשר לדעת אם קיימת עדיין משיכה לבנות?? וכמה עולה טיפול של סרוגייט? ומאיפה אפשר להשיג את זה??

שלום עומר, נראה לי שמתוך מצוקתך הבנת מדבריי את מה שהיה נוח לך להבין. כאשר קיימת משיכה לבני שני המינים, ניתן לבחור לממש את המשיכה לבני אחד מהם, אך לא ניתן לחזק את אחת המשיכות. סרוגייט היא בת זוג חליפית, העובדת בפיקוח של סקסולוג, ותפקידה ברוב המקרים להפחית את רמת החרדה של גברים הסובלים מליקוי בתפקוד המיני כתוצאה מחרדה. לכל היותר, היא תוכל לשמש לך מישהי שבעזרתה תוכל "להתאמן" ביחסי מין עם נשים לפני שתתחיל לקיים יחסי מין עם נשים. היא לא תוכל להגביר את משיכתך לנשים אלא להפחית את חששך מקיום יחסי מין איתן. אני מבין שהמצב הוא שאתה נמשך לגברים הרבה יותר מאשר לנשים והיית מעוניין להימשך יותר לנשים, אך זה לא משהו שניתן לעשות. טכנית, כדי להיעזר בשירותי סרוגייט (ולא נערת ליווי), עליך לפנות לסקסולוג, אך כמו שאני מתרשם מתיאוריך עדיף שתפנה לקבל עזרה להשלמה עם משיכתך לגברים ע"י מטפל גיי-פרנדלי ולהערכתי, גם סקסולוג בעל יושרה מקצועית יאמר לך אותו דבר. הטיפול בעזרת סרוגייט עולה הון תועפות (אינני מתמצא במחירים המדוייקים). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

שלום ד"ר, מס' שאלות לי אליך: 1. ביסקסואלים פונים יותר לטיפול מאשר הומוסקסואלים ? 2. מה המניע השכיח לפניות הביסקסואליים ? 3. נכון לומר שבכל מקרה, בסוף הטיפול, רוב הביסקסאולים בוחרים התנהגות מסוימת ומוותרים על התנהגות האחרת ? 4. האם, לפי התרשמותך, ביסקסואלים פונים לטיפול בגילאים יותר מבוגרים מאשר הומוסקסואלים ?

שלום אני1, אינני מכיר סטטיסטיקה על שיעורי הפניות לטיפול של הומוסקסואלים וביסקסואלים. מדובר לרוב בפנייה לטיפולים בשוק הפרטי שלא נערכת עליהם סטטיסטיקה. בפרקטיקה שלי היו במשך השנים יותר ביסקסואלים מהומוסקסואלים. המניע המרכזי בפניות של ביסקסואלים הוא צורך עז להגדיר את זהותם המינית באופן חד-משמעי כהומוסקסואלים או כסטרייטים. ביסקסואלים סובלים סבל כפול: הן מיחסה של החברה הסטרייטית להומוסקסואלים והן מיחסה של החברה ההומוסקסואלית לביסקסואליות, שלעיתים קרובות אינה מכירה במושג ורואה אותם כהומוסקסואלים מודחקים שאינם מקבלים את עצמם. במידה ואכן קיימת משיכה לשני המינים, מטרת הטיפול היא להגמיש את עמדתם ולאפשר להם ליהנות משני העולמות והמטרה הזו מושגת ברוב המקרים. מכאן שגם בסוף טיפול מוצלח בביסקסואלים, במידה ואכן קיימת משיכה לשני המינים, ביסקסואלים נהנים מיחסי מין עם בני שני המינים. גיל הפנייה לטיפול גם הוא נתון שאין בקשר אליו סטטיסטיקה רישמית על מדגמים מייצגים. מהניסיון שלי יש ביסקסואלים רבים הפונים לטיפול לפני החלטה על נישואין, בסוף שנות העשרים ותחילת שנות השלושים שלהם וישנה קבוצה אחרת, של ביסקסואלים גברים שנשואים לנשים וחל משבר כלשהו בחיי הנישואין שלהם בעקבות גילוי משיכתם לגברים. מאמר קצר אך קצת יותר שיטתי בנושא תוכל למצוא בקישור הבא: http://www.zarut.com/shrink-friendly/a11.asp בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

שלום ד"ר, יש נקודה שלא הבנתי בדבריך : יוצא שמטרת הטיפול בביסקסואל היא לעזור לו להנות משני העולמות.זאת נראת לי התייחסות עם עודף הבנה כלפי הפרט וחוסר הבנה כלפי קודים חברתיים. הרי אם בן אדם סטרייט היה בא לטיפול וטוען שקשה לו היות בגלל שלמרות שהוא אוהב ונהנה מאישתו, יש לו פנטזיות חזקות לגבי השכנה ולגבי חברה של אישתו.גם אז הפסיכולוג היה אומר לו שהוא צריך למצוא הסדר כדי להנות מכל העולמות ? גם אז היו ממליצים לו להגמיש את השקפתו ? או שהיו אומרים לו שהוא צריך לבחור ושבכל בחירה יש גם ויתור ושתמיד קיימת אופציה לנסות לבחור מחדש. וגם היו מסבירים שבאף תחום של קיומנו אנחנו לא משלים את עצמנו שאפשר להגשים את כל הפנטזיות בו זמנית ? אם אנחנו אומרים שיש לנרמל את יחס החברה לשונים ( הומוסקסואלים, ביסקסואלים ) אז הדבר נוגע, לפי דעתי, גם לזכויות וגם לחובות אנושיות .

מה יכולה להיות עלות טיפול של יציאה מהארון כמה טיפולים צריך? האם מערבים הורים.חברים?

שלום אילן, עלות שעת טיפול בשוק הפרטי יכולה לנוע מ-.300 עד 500 ש"ח, אם כי העלות השכיחה קרובה יותר ל-.300 ש"ח לפגישה. מספר הפגישות שאדם זקוק להן כדי לצאת מהארון תלוי במצבו הכללי עם עצמו, עם משפחתו, עם חבריו. זה מצב אינדיבידואלי מאוד, שדורש הכרות אישית. קשה למכור "חבילה טיפולית" סטנדרטית של יציאה מהארון. בהחלט רצוי לצאת מהארון בהדרגה, מהקל אל הכבד, מאנשים שיותר קל להיחשף בפניהם אל אנשים שיותר קשה להיחשף בפניהם. את ההערכה הזו של מעגלי החשיפה רצוי מאוד לעשות בעזרת איש מקצוע גיי-פרנדלי. לאנשים מסוימים קל יותר לצאת מהארון בפני חברים מסוימים וקשה יותר בפני המשפחה ולאנשים אחרים קל יותר להיחשף תחילה בפני המשפחה ובתוך המשפחה יש לעשות מיפוי של הדמויות שבפניהן קל יותר להיחשף, אשר לעיתים יכולות לשמש חוליות שיעבירו את האינפורמציה הלאה בצורה של רשת תמיכה. המטפל בהחלט יכול לזמן אליו, תוך שיתוף פעולה עם המטופל כמובן, חלקים שונים של המשפחה והחשיפה יכולה להיעשות בתוך הפגישה הטיפולית בתמיכתו של המטפל. כל התהליך עדין מאוד ודורש אבחנה בכל שלב ושלב כדי שבסופו של דבר המשפחה והחברים יוכלו לשמש רשת תמיכה ולא גוף נוסף שיש להתמודד בפניו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

אחי בן ה-17, סיפר למשפחתי שהוא הומוסקסואל. משיחה שלי איתו, הוא הסביר לי שהוא החל להרגיש כך מגיל 15.בגיל 14 הייתה לו חברה, והוא אמר לי שהוא כן היה נמשך לבנות ופתאום זה השתנה. אך הוא עדיין נער צעיר ולא מנוסה. השאלה היא איך משיכה יכולה פתאום להשתנות? ממה זה נובע? אני יודעת שלאחי קצת קשה מבחינה חברתית, לפני שנה הוא עבר ביה"ס כי הוא לא היה מרוצה, והוא גם חסר בטחון עצמי ומרבה להתעסק במראהו החיצוני. אנחנו משפחה מאוד חמה ותומכת, אין לנו שום בעיות במשפחה, גם מבחינה כלכלית מאוד מבוססים ולא חסר שום דבר. האם נטייה מינית נקשרת לבעיה בזהות, לחוסר ביטחון? איך זה קורה פתאום, איך נטייה משתנה? האם בגיל כזה ניתן לשנות את הנטייה? ואיך אנחנו המשפחה יכולים לעזור לו אולי לשנות את התפיסה, כי יכול להיות מאוד שהוא מבולבל, ולא מוצא את עצמו ומאחר והיום יש לגיטימציה להיות הומו זאת בחירה שלו על מנת להרגיש שייך לקבוצה כלשהי. אנחנו משפחה מאוד ליברלית ,ההורים שלי הבהירו לו שהם יעזרו לו בכל מה שיבקש, ושידבר איתם על הכל ואיך שהוא מרגיש. אך אנחנו גם מציאותיים וחושבים על הטווח הארוך, איזה חיים יהיו לו, יש עוד לפניו דרך ארוכה גיוס לצבא, אח"כ אולי לימודים ומה עם להקים משפחה. כואב לי לחשוב שאח שלי לא יוכל לחיות חיים נורמליים, כי כמה שהעולם משתנה, זה עדיין לא אותו דבר , והתווית הזאת תלך איתו לכל מקום.

שלום אחות יקרה, נטייה מינית הומוסקסואלית מתפתחת עד גיל ההתבגרות. אני משער שבגיל 14 אחיך עוד ניסה להיות "כמו כולם", ראה שזה לא עובד וגילה את נטייתו הדומיננטית (אני לא יודע האם כעת יש בו איזו שהיא משיכה לבנות). אני בשום אופן לא מסכים איתך שיש כאן מרכיב כלשהו של בחירה חופשית. למרות שחלו שינויים גדולים ברמה המאקרו-חברתית מבחינה תקשורתית ותחוקתית, לנער בן 17 זה באמת לא משנה והוא, ללא ספק, היה מעדיף ובוחר להיות סטרייט, אך זה לא תלוי בו. חשוב מאוד שאתם, כמשפחה תומכת, תפנימו את ההבנה הזו כדי שתוכלו לתמוך בו ולעמוד מאחוריו גם בעתיד. בהחלט אי-אפשר לשנות את משיכתו המינית של אחיך לבני מינו והרושם שלי הוא שאתם זקוקים לייעוץ מקצועי כמשפחה הנמצאת במשבר. חוסר ביטחון וקושי בזהות הם תוצאה של הנטייה המינית ולא סיבה שלה. כאשר תוכלו לספק לו כמשפחה קבלה ותמיכה הוא יהיה הרבה יותר בטוח בעצמו. המלצתי היא לפנות אל איש מקצוע גיי-פרנדלי שיאבחן, קודם כל, את מצבו של אחיך ובהמשך יעזור לכם להפוך למשפחה תומכת עבורו בקטע הספציפי הזה. התווית שאת מדברת עליה תלויה במידה רבה ביחסכם אל אחיך ממש בשלב הזה. אם תקבלו אותו באמת כמו שהוא הוא יוכל ללכת בראש זקוף ואם אתם תראו את נטייתו המינית כמכת גורל, הוא יפנים את הראייה הזו ויילך בראש מורכן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

אבקש לקבל עדכונים בנושה היפה הזה

אני וזוגתי בסוף שנות ה 20 לחיינו. שתינו מחוץ לארון. אנו ביחד שנתיים וחצי, גרות יחד שנתיים. שתינו רואות את עצמנו ביחד בעתיד. אני מאוד אוהבת אותה והיא אותי. הפער בינינו נובע מהלהיטות שבה היא מתנהגת. נראה לי שהיא רצה מדיי קדימה. אמרתי לה את זה והיא מודעת לפערים. אני רוצה להמתין עוד קצת ואילו היא רוצה לשנות שם משפחה ושנחתום על חוזים משפטיים כמו הסכמי חיים משותפים, הסכמי הורות וצוואות. השאלה שלי היא למה אני מתעכבת? למה אני דוחה את מה שממילא אני רוצה שיקרה. אני משתמשת בתירוץ הכלכלי, שאין כרגע כסף לעו"ד, אבל זה רק תירוץ. הבעיה שלי היא שאני מרגישה שמשהו עוצר בעדי, מעין קיר מזכוכית שרק אני מרואה אבל אני לא יודעת בדיוק מהו. מה זה יכול להיות לדעתך?

שלום אוהבת, ראשית, רציתי להסב את תשומת ליבך להודעה שבראש הפורום האומרת כי ההודעות עוברות לאישורי לפני שהן עולות לאוויר. לכן מספיק לשלוח הודעה פעם אחת. שנית, לעצם העניין - אני חושב ששתיכן צודקות. אפשרות אחת היא שהקצב שלכן שונה ואפשרות אחרת היא שתמיד בקשר זוגי יש צד אחד יותר מעוניין ולהוט וצד שני פחות. למרבה הצער, כשמדובר בשני אנשים אי-אפשר להבטיח ששניהם ירצו את אותו דבר בדיוק באותה מידה ובדיוק באותה נקודת זמן. עם זאת, אם את מרגישה שהמעצור שלך להפוך את הקשר לפורמאלי נובע מספקות כלשהם שיש לך בקשר אליו, אני ממליץ לך להתייעץ עם מטפל גיי-פרדנלי. ייתכן שהדבר נובע מספקות שיש לך בקשר למערכת היחסים הזו וייתכן שמיסוד הקשר מפחיד אותך על רקע איזה שהם שרידים של חוסר קבלה את נטייתך המינית. יש לזכור כי ההסדרים הפורמאליים בין זוגות חד-מיניים הם תופעה חדשה יחסית, המחייבת לא רק קבלה של נטיותייך המיניות, אלא גם החצנה שלהם כלפי החברה ובעניין זה קיימים הבדלים בין-אישיים רבים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

מחפש חומר על כשלון בפתרון תסביך אדיפוס וזהות מינית

שלום אליעוז, אני ממליץ לך לקרוא את הספר Sexual Orientation AND Psychoanalysis: Sexual Science AND Clinical Practice של Richard C. Friedman AND Jennifer Downey בהוצאת Columbia University Press. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

אוקי...אז כחה...בזמן האחרון המצב בבית שלי ובחיים שלי בכלליות ניהיא חראאא...החיים שלי אף פאם לא היוא מזהירים אבל בשנים האחרונות זה ניהיא נורא....המצב הנפשי של אבא הפך ממש רע למזעזע הוא ניהיא סנילי הוא בדיקעון נורא והוא רב על הכלללל...בעיקר איתי...הוא מוציע את כל החרא שיש בו ספציפית עלי ....אל תבינו לא נכון יש מספיק בישביל כל המישפחה והוא מוציא את זה על כולם אבל זה שונה איתי...הוא ממש שונע אותי...ואני לא יודע אם זה הוא אווו המחלה אבל גם אם זאת המחלה זה עדיין הוא זה שבחר להוציא את זה עלי(וזה לא רק אני חושב כחה זה כל המישפחה כלל אפילו את אמא שלי)...לא ממש ברור מה יש לו הוא לא מאבחן אבל הוא על כדורים שמשפרים את המצב אבל ממש לא ביותר מידי... ביגלל שאבא לא עבד בשלוש שנים האחרונת המצב הכלכלי בבית מזעזע...אנכנו אף פעם לא הינו במצב כלכלי מזהיר אבל לכזה מצב זה עוד לא הגיע...אנכנו אפילו לא יכולנו לישלח את אבא שלי לסיחולג אוו לשלם על הכדורים שלו עד שאחים שלו החליטו לממן את הטיפול.... ההורים שלי במצב נורע...אני ואחים שלי די בטוחים שאמא שלי רוצה שהם יפרדו(מה שלא מפתיע כי הם אומללים ביחד )אבל המצב של אבא לא מאפשר זאת ביגלל שהוא לא יכול לטפל בעצמו... בנוסף להכל יש את הבעיה עם המיניות שלי...אני לא יודע מה אני...לא אכפת לי מה התשובה אני רק רוצה לדעת אני רק רוצה שההרגשה הזאת של החוסר ודאות תפסיק...וזה יהיא נחמד אם היה לי איזה חבר טוב שאני מרגיש מספיק קרוב עליו כדי לדבר איתו על כל זה אבל אין לי....זה לא שאין לי חברים אוו שחסר לאן לצאת ביום שישי זה פשוט שאני מרגיש שפו ניגמרים היחסים שלנו...יוצא לנו מידי פעם לדבר על כל החרא בחיים שלנו אבל זה בד"כ בהומור וגם כשה זה לא אני לא מריגיש מספיק קרוב אלהם כדי לדבר איתם על כל זה(בעיקר לא על הדילמות המיניות שלי)...כדי ליהיות מובן אני לא מצפה מהם שיסחבו את הבעיות האלו בישבילי....רובם אפילו לא יודעים עלהם אלה רק חלק קטן מאודדד...מה שאני מנשא להגיד זה שהם לא הפיתרון למצב שהבעיות בבית העלו עלי.... הבן אדם היחיד שאני מרגיש מספיק קרוב עליו כדי לדבר איתו על זה זאת אחותי...יש לי שלושה אחים אבל אני באמת מרגיש קרוב רק לאחת מהם...היא הבן אדם היחיד שאני יודע שהיא תמיד תיהיא שם בישבלי והפעם...היא לא פו בשבלי...היא הלך לעבוד בארה"צ ליפני שכל החרא בבית התחיל...אנכנו ממש קרובים והעובדה שהיא כל כך רחוקה תמיד תהיא לי כשה אבל דבקה עכשיו...דבקה כשה אני כל כך צריך אותה...כשה אני כל כך צריך מישהוא שיקשיב לי שיהיא שם בישבלי לא משנה מה היא לא פו... בסה"כ אני בן אדם מאווד אופטימי ושמח בטבע שלי אבל בזמן האחרון עם כל מה שקורה בחיים שלי אני מרגיש את התחונות האלה הולחות ונעלמות וכמה שאני מנסה לא לתת להכל ליתפוס אותי ולהחניס אותי לדיקעון כמו שזה עשה לכל שאר המישפחה שלי אני מרגיש את זה מתקרב... אז השאלה שלי היא כזאת.. איזו דרך את מציע כדי להיתמודד עם הבעיות האלו? (המצב הכלכלי לא מעפשר אזה מיקצועית אז זה לא בא בחשבון) בתודה......איש

שלום לך, אתה מתאר מגוון רחב מאוד של קשיים. בכל הקשור לנטייה המינית שלך מורגשת גם בדידות קשה. אינני יודע היכן אתה גר, אך אחת האפשרויות להתחלק בקשייך עם בני גילך בעלי אותה נטייה מינית הוא באמצעות הצטרפות לאחת מקבוצות התמיכה שמפעילה אגודת ההומואים, או הבית הפתוח (אם אתה גר באזור ירושלים). ככל הידוע לי, יש סניפים ברחבי הארץ ובכל אחד מהם קבוצת תמיכה המהווה גם קבוצה חברתית. מעבר לכך, אתה מעלה קשיים רבים בבית, אשר להם תוכל למצוא אוזן קשבת אצל איש מקצוע מתחום בריאות הנפש. ייעוץ כזה ניתן גם ללא תשלום במרפאות חוץ פסיכיאטריות של בתי חולים כלליים באמצעות טופס 17 מקופ"ח. וכמובן, עד כמה שהפורום הזה יכול לשמש לך כתובת, אתה מוזמן לכתוב גם בו ושאר המשתתפים יוכלו להגיב לדבריך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

שלום רב, המאמר שברצוני להמליץ עליו בפניכם אינו נוגע בשאלת ההומוסקסואליות דווקא, אלא באשמה שהורים מרגישים כלפי ילדיהם, נושא לא זהה אך בהחלט שייך: http://www.hebpsy.net/community.asp?id=27&article=554 אני מקווה שתשאבו עידוד מהמאמר החכם והפשוט הזה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

תודה!

שלום אני בת 28 יש לי בעיה רצינית קודם אין לי מחזור עשיתי בדיקות סי טי ולא מצאו גם רחם ויש לי קול גברי ולא המשכתי בטיפול זה היה לפני כמה שנים אני מבקשת לעזור לי ולמי אני צריכה לפנות תודה ד"ר גידי

שלום מתבלבלת, התופעות שאת מתארת הן לחלוטין מחוץ לתחומי התמחותי, אם כי ברור שעלולות להיות להן השפעות פסיכולוגיות. למיטב ידיעתי, רופא אנדוקרינולוג בכיר, שיערוך בירור מקיף בכל הקשור להורמונים שלך, יכול להוות נקודת מוצא טובה לכל התסבוכת שאת מצויה בה, ובמידת הצורך יוכל להפנות אותך לגיניקולוג. רק לאחר שלילת סיבות אורגניות לתופעות רצוי להתפנות לעסוק בהשלכות הפסיכולוגיות. רצוי שהבירור ייערך במרפאה אנדוקרינית באחד המרכזים הרפואיים הגדולים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

אם בני בן 21 מגלה משיכה לבנים , אבל לא רוצה להגדיר את עצמו כהומוסקסואל וגם טוען שהוא לא פוסל בנות, אזאי : 1. יש דרך לעזור לו לאמץ התנהגות מינית סטרייט ? 2. אם כן, איך מתחילים : סקסולוג,פסיכולג,סרוגייט, שיחות עם ההורים ? 3. מוכרים מקרים של גברים אשר, למרות נטייתם להומוסקסואליות, בחרו בהתנהגות סטרייט ? בזכות מה : תמיכה מקצועית, תמיכה חברתית, מוטיבציה אישית ?

שלום ore, אם בנך אינו מבקש עזרה פסיכולוגית, לא יהיה זה נבון ויעיל להפנותו אליה. הדבר עלול להתפרש כדחיפתך אותו לכיוון הסטרייטי, מה שעלול לעורר בו התנגדות. בהחלט יש לי ביסקסואלים נשואים רבים בטיפול, אשר לפחות כשהם נישאו נמשכו גם לנשים. לא ניתן להכחיד את משיכתו של בנך לבני מינו והשאלה היא האם יש בו משיכה מינית כלשהי לנשים. אם אין, לא ניתן ליצור יש מאין, ואז סירובו של בנך לקבל את עצמו כהומוסקסואל הוא הנושא הראוי לטיפול פסיכולוגי, במידה ובנך ירצה לפנות לטיפול כזה. הכיוון צריך בכל מקרה להיות טיפול פסיכולוגי גיי-פרנדלי ולא מגמתי, שאת הפנייה אליו ייזום בנך. סקסולוג עוסק בהפרעות בתפקוד המיני, ואין זה המקרה אצל בנך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

הנה תרחיש מסוים: יש מצבים, גם אצל גברים רגילים, בהם יש משיכה מינית רגילה לגמרי לנשים, אבל בשל תיפקוד מיני לקוי ( חוסר זיקפה, שפיכה מוקדמת ) הם נרתעים מלקיים יחסים עם נשים כדי לא לספוג " בושות ".בשל מבוכה הם לא פונים לטיפול סקסולוגי ומתמודדים לבד עם קונפליקט בין משיכה לנשים והפחד להכשל. ואז, בנסיבות מסוימות, הם עשוים לנסות עם גברים, כי אולי הכשלון פחות צורב או שהם לא נדרשים להיות אקטיבים ( החודרים ). מכאן שאילתי: האם בעיה בתפקוד המיני לא יכולה להוביל נער לנסות זהות שונה ? כי אז אולי הטיפול המוקדם בבעיית התפקוד היה מונע את ההרפתקה המינית ?

שלום ד"ר רובינשטיין, 1. בני בן ה-21 חשף לפנינו ( ההורים ) שיש לו משיכה לבנים ואפילו יש לו חבר. בבית יש לנו עוד 3 בנות :18, 15, 8. האם מומלץ או לאו שידעו על האח הגדול ? תלוי בגילן ? הדבר עלול להשפיע על מיניותן ? 2. כיצד מתרחשים יחסי המין בין הומוסקסואלים ? אחד אקטיבי והשני פסיבי באופן קבוע ? או שהם מחליפים תפקידים ? 3. האם קיימות בדיקות רפואיות אשר ימדדו קיום המשיכה המינית למין זה או אחר ? תודה .

מחפש חומר מקצועי בנושא

שלום זיגמונד, אני ממליץ לך לקרוא את הספר Sexual Orientation AND Psychoanalysis: Sexual Science AND Clinical Practice של Richard C. Friedman AND Jennifer Downey בהוצאת Columbia University Press. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

אני בן 47 וזה כ 30 שנה מקיים "יחסים" עם גברים ללא מערכת קשרים ארוכה. לאחרונה מרגיש אני פיספוס לאי הקמת משפחה והבאת ילדים לעולם. בצעירותי היתה לי משיכה לבנות אך בגלל בישנותי לא פיתחתי אותה. האם ניתן לשנות את המשיכה המינית? אם כן אודה על הכוונה לאופן ביצוע התהליך.

שלום אלי, לא ניתן להכחיד את המשיכה המינית שלך לגברים ולהחליפה במשיכה לנשים. ניתן, במידה מסויימת, לשנות התנהגות. במידה ועדיין קיימת בך משיכה מינית כלשהי לנשים, תוכל לממש אותה בעזרת טיפול סקסולוגי עם עזרה של סורוגייט (בת זוג חליפית). אם משיכה זו נעלמה לחלוטין, לא ניתן ליצור אותה בבחינת "יש מאין", אך ניתן בהחלט לעזור לך לחיות יותר טוב עם נטייתך המינית הנוכחית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

שלום ד"ר, משהו לא ברור לי בתשובתך ואשמח להבהרה : פעמיים אתה חוזר לניסוח " אם עדיין קיימת משיכה מינית לנשים " . פרוש הדבר שמשיכה מינית למין מסוים יכולה לדעוך עם השנים, בעקבות חוסר פעילות עם אותו מין ופעילות בלעדית עם המין השני ? אם כן מה זה, אם לא שינוי נטייה מינית ? אז ביסקסואל יכול לאמץ התנהגות מונוסקסואלית, כי עם הזמן הנטייה השנית תדעך, לא כן ?

הבן שלי בן 3 ויש לי עוד ילדה בת 6. הבן אוהבת ללבוש את הבגדים שלה ומתעקש להתלשבש כמו ילדה. זה נורמלי? ועוד לידע כללי, האם הומוסקסואליות היא מולדת או שהיא נרכשת ממספר סיבות (אנא פרט ם כן) תודה

שלום רונית, מחקרים מצביעים על כך שהומוסקסואלים בוגרים רבים אופיינו בילדותם ע"י התנהגות הפיכת-מין, בעיקר התנהגות נשיית בקרב בנים. כך שעדיף שתהיי מוכנה לתת לבנך את התמיכה שיזדקק לה, אם וכאשר יסתבר שהוא הומוסקסואל. אין עדיין מסקנות חד-משמעיות בדבר הגורמים להומוסקסואליות. בסוף שנות התשעים נראה היה שנמצא גן הומוסקסואלי, אך כעבור מספר שנים הסבר זה הופרך ונערכים מחקרים רבים נוספים בנושא כל הזמן. מבין התיאוריות הפסיכולוגיות, טענות התיאוריה הפסיכואנאליטית נמצאות בהתאמה הטובה ביותר עם זכרונותיהם של הומוסקסואלים על משפחותיהם, יחסיהם עם ההורים והיחסים בין ההורים לבין עצמם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

תודה על התשובה. תוכל בבקשה לפרט או להפנות אותי ליותר מידע לגבי השפעות היחסים במשפחה על התופעה? שוב, המון תודה. רונית

איך אני יכול לדעת עם אני הומו או לא!! ואפשר לשנות את הסטיות שלי..

שלום מתן, אם יש לך משיכה פיזית לגברים, כלומר, אתה מוצא את עצמך מסתכל על נערים/בחורים/גברים וחש גירוי מיני כלפיהם, אין ספק שאתה הומוסקסואל. אני יודע שזו אינפורמציה מאוד קשה לעיכול בגילך. כמו כן, לא ניתן לחסל את המשיכה הזו. אם יש לך גם משיכה לבנות, אתה יכול להחליט לממש רק אותה. אתה יכול להחליט גם להתנזר, אבל זה לא דבר שמחזיק מעמד לאורך זמן. את המשיכה אי-אפשר לשנות, אך אפשר בהחלט לשנות את הגישה שלך אליה בעזרת ייעוץ פסיכולוגי, כפי שתיארתי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

לדר' רובנשטיין ואחרים , מה דעתכם על ארגון עצת נפש. משהו נעזר בהם פעם ויכול לשתף. http://www.atzat-nefesh.org

שלום דני, אני מכיר את פעילות הארגון הדתי הזה. בכל מדינה מערבית יש ארגון דתי דומה, לרוב בחסות הכנסייה, המציע טיפולי המרה/הסבה/תיקון (reparative/conversion therapy), שמטרתם לשנות את הכיווניות המינית מהומוסקסואלית להטרוסקסואלית. לאחרונה כתבתי מאמר ביקורת על מחקר שבדק את יעילותם של טיפולים מסוג זה: http://www.zarut.com/shrink-friendly/a39.asp , מאמר שעורר סערה גדולה בקהילה ההומו-לסבית. במחקר זה הוכח שבמקרים מסוימים מאוד טיפולים כאלה עשויים להצליח בקרב אנשים דתיים ושמרניים מאוד, לרוב פעילים בכנסייה. לדעתי, זהו היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, כאשר הכלל הוא שברוב המכריע של המקרים, בעיקר כאשר אין משיכה כלשהי לבני המין השני, לא ניתן ליצור יש מאין וטיפולים מסוג זה גורמים יותר נזק מאשר תועלת. זו גם העמדה הרווחת בקרב רוב האיגודים המקצועיים לבריאות הנפש בעולם (ראה, למשל, עמדת האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני בנושא: http://healthyminds.org/glbissues.cfm . אפשר לשנות את התנהגותו של האדם בפועל, וגם הומוסקסואל מוחלט יכול להתאפק ולהתנזר, אך לא ניתן לחסל את המשיכה לבני אותו מין. כאשר אדם נמשך לבני שני המינים, הוא יכול להעדיף לנהל את הקשר הזוגי העיקרי בחייו עם בת המין השני, אך לא לחסל את משיכתו לבני מינו. למעשה, ארגון "עצת נפש" מציע חזרה בתשובה, שבמסגרתה מוצע אף טיפול לשינוי הנטייה המינית, וזאת מתוך אמונה דתית עמוקה שמדובר בחטא. יכול מאוד להיות שיש אנשים דתיים, שאכן מאמינים שזהו חטא, שיכולים להיעזר בסוג זה של עזרה, אם כי רוב ההומוסקסואלים הדתיים ממשיכים בהמשך חייהם לקיים יחסי מין עם גברים, אם בסתר ואם בגלוי. דווקא לפי הפניות הנואשות של מתבגרים שהצטברו בפורום הזה בסוף השבוע הזה, אשר בשום אופן אינם יכולים להשלים עם משיכתם לבני מינם, ייתכן שיש שלב בחיי האדם, שבו קבלת הנטייה המינית מאיימת יותר מאשר הצעות שונות לשינויה. יחד עם זאת, יש להדגיש שבשורה התחתונה טיפולי ההמרה מזיקים יותר מאשר עוזרים והאדם עלול למצוא את עצמו מסורס במצב של חוסר יכולת לקיים יחסי מין לא עם גברים ולא עם נשים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

אני לא יודע על פי מה נאמר שאירגון "עצת נפש" מטיף לחזרה בתשובה, זה פשוט לא נכון (אלא אם כן הכוונה היא לחזרה בתשובה מטאפורית לאורח חיים הטרוסקסואלי). אני מצאתי קישור לאירגון "עצת נפש" גם מאתר רישמי של ממשלת ישראל http://www.gov.il/FirstGov/TopNav/Audience/AWomen/AWViolence/AWVHelpGroups/ בארה"ב למשל יש עשרות אירגונים של הומוסקסואלים לשעבר , חבל שבארץ עדיין לא קמו מספיק אירגונים כאלו.

שלום שינוי, מדובר בארגון דתי לכל דבר, שבו שינוי הנטייה המינית נובע מהאמונה הדתית שהומוסקסואליות היא חטא. העובדה שמצאת קישור מאתר של משרד ממשלתי לאתר של "עצת נפש" רק מעידה על מה שאנחנו יודעים גם בלי הקישור הזה, שבמדינת ישראל קיימת כפייה דתית ומקומו של הממסד הדתי חזק מאוד. אגב, יש לא מעט קבוצות של "הומוסקסואלים לשעבר" בארץ. את מה ש"עצת נפש" לא מספיקה לעשות מספקת קבוצת דתית אחרת, "יהודים למען ישוע", ארגון נוצרי שגם הוא מציע קבוצות דומות עפ"י אותה שיטה דתית. שבוע טוב, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

אני ילד בן 11 וניראה לי שאוני הומו ואני לא רוצה להיות הומו אני חושב רק ורק על בנים אבל אני חושב ליפעמים על בנות (פעם ב....) מה עושים ומה אני????

שלום גיא, אני מציע לך לקרוא את תשובותיי למתן ולרוי ששאלו את אותה שאלה במילים אחרות ביממה האחרונה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly