פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

שלום,שמי יניב ואני בן 27 , אני בטוח ב99 אחוז בנטייתי המינית אבל מתעוררת אצלי התלבטות קשה אחרי קיום יחסי מין.אני בארון. הדחקתי את נושא הנטייה המינית עד לגיל 25 אבל ידעתי שאני נמשך לגברים פשוט חייתי בהכחשה עד שפשוט משהו נשבר בפנים,נכננסתי לאתר הכרות וקבעתי פגישה עם זוג בני 29. במיטה נהנתי מאוד מהתנוחות והסקס אבל כל הזמן הייתי בלחץ שמשהו לא בסדר.ולא הייתי מגיע לפורקן מיני לעומת הזוג. לאחר שהגעתי לביתי הייתי מאונן ומגיע לסיפוק עשרות פעמיים מאותה חויה,אבל אותו מקרה קרה לי מספר פעמיים בסטוצים נוספים,הייתי בלחץ בסטוץ ולא הייתי מגיע לפורקן אבל לאחר מכן בבית הייתי מגיע לפורקן מהמחשבה על החוויה. יש לציין שהשותפים רצו לעזור לי לגמור אבל ההרגשה היתה פשוט חוסר חשק,וסירבתי והייתי בורח מהדירה כאילו ביצעתי איזשהוא פשע.כבר חלפה שנה מאז קיימתי יחסים ואני פשוט מהסס וחושש שאולי אני טועה ואני לא הומו,או שזה משהו אחר..לא יודע. מה הבעיה אצלי?אשמח לשמוע דעתך.

שלום יניב, אני מבין את המשאלה שלך לפרש את חוסר היכולת שלך להגיע לפורקן בחברת שותפיך המיניים כספק בדבר נטייתך המינית. המשאלה הזו מלווה אותך בעצם כל חייך ולכן גם דחית עוד ועוד את ההתנסות החד-מינית שלך. צר לי לאכזב אותך, אך אני לא חושב שהקושי לגמור בחברת שותפיך המיניים מעידה על כך שאינך הומו. היא מעידה על עכבות ניכרות הנובעות מבושה באותו מעמד ולמעשה מבטאת משאלה לא להיות שם. ואכן, "הראש" שלך לא נמצא שם, דבר שגורם לך קשיי ריכוז ועקב כך מונע ממך להגיע לאורגזמה בחברתם. לעומת זאת, כשאתה עם עצמך, המגעים האלה משמשים לך גירויים מיניים משמעותיים מאוד ואתה כן מצליח לגמור והרבה. לכן המלצתי היא לפנות למטפל גיי-פרנדלי שיעזור לך לקבל את עצמך ואז גם תוכל ליהנות יותר ולהגיע לאורגזמה בחברת שותפיך המיניים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

אני בן 16 ואני כמעט בטוח שאני הומו!! ואני לא רוצה להיות הומו מה אני יכול לעשות?? אני כבר משתגע!! אני לא יודע מה הזהות המינית שלי ואני לא רוצה להיות הומו!!! תעזרו לי בבקשה........

שלום מתן, אתה, ללא ספק, עובר ייסורים קשים מאוד והייתי מציע לך להקל על עצמך ולפנות לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש כדי לשתף אדם מקצועי במה שעובר עליך. אני מבין את הצורך שלך להיות סטרייט כמו כולם וכמו רוב בני גילך שסובבים אותך, אך לא תמיד זה אפשרי וחיים כהומו אינם סוף העולם. כעת מאוד קשה לך, בין היתר משום שאני מניח שאינך מכיר הומואים אחרים ואתה מרגיש חריג מאוד בחברת בני גילך הסטרייטים. לכן המלצתי לך היא גם לפנות לאיש מקצוע גיי-פרנדלי, שיעזור לך לעבור את התקופה הקשה ולקבל את עצמך, וגם לפנות לאגודת ההומואים ולהצטרף לקבוצת תמיכה לבני נוער. אני משוכנע שכשתכיר הומואים בני גילך, לא תחוש כל כך בודד במערכה ותראה שהחיים כהומו אינם בהכרח מלאי סבל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

אני נער בן 14 ואני מפנטז על גברים ואני ליפעמים מפנטז על נשים מה לעשות????

שלום רוי, אני מבין את הצורך שלך בהגדרה לכאן או לכאן ומתאר לעצמי שהיית רוצה לקבל תשובה ודאית שאתה סטרייט. קשה להתנבא איזה צד יהיה שליט בחייך כשתהייה מבוגר יותר, אך בינתיים מה רע בלפנטז גם על גברים וגם על נשים? בסך הכול אתה יכול ליהנות משני העולמות, לא? בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

מיזה זמן רב אני בדכאון עקב חוסר אפשרות לבחור בין שני העולמות אני נשוי בעל מישפחה ומצד שני יש לי משיכה לגברים. לאישתי נודע הדבר ע"י בחור שבגד בי וסיפר לה את כל הסיפור. החלטתי ביחד איתה ללכת לטיפול פסיכולוגי אך אני מרגיש שלאט לאט אני נופל לתהום יותר עמוקה אולי לך ד"ר יש פתרון לצרותי..................

שלום לך, לפי ניסיוני בטיפול בביסקסואלים, קיימים בהחלט הסדרי-חיים המאפשרים הנאה משני העולמות במקום בחירה באחד מהם (ראה מאמרי: http://www.zarut.com/shrink-friendly/a11.asp). אינני יודע מה גישת המטפל אליו פניתם, אך פרט לעובדה שמדובר בבי-סקסואליות, כפי שאני רואה את הדברים, קיימת כעת בינך ובין אשתך בעיה קשה של אמון (ולצורך העניין, המצב אינו שונה מסטרייט שבוגד באשתו עם אישה אחרת והדבר מתגלה בצורה הזו לאשתו). ייתכן, אפילו, שיש הקלה מסוימת בכך שמדובר ביחסים עם גבר מחוץ לנישואין מאשר עם אישה, כי אשתך יכולה להיות בטוחה שאת הצורך הזה שלך היא אינה יכולה לספק, בעוד שאילו היה מדובר באישה אחרת הדבר היה פוגע עוד יותר בנשיותה. אני חושב שחלק מהבירור חייב להתקיים בינך לבין עצמך, בצד הטיפול הזוגי. אחת השאלות המרכזיות היא איזה סוג קשרים נהגת לקיים עד כה עם גברים. אם מדובר בקשרים רגשיים-רומנטיים, אזי קשה יותר לחשוב על המשך הנישואין. אם מדובר ביחסי מין מזדמנים ("סטוצים"), בהחלט טיפלתי בזוגות רבים שבהם האישה קיבלה יחסים מסוג זה מחוץ לנישואין בהבנה (ראה, לדוגמא, מאמר קצר נוסף: http://www.zarut.com/shrink-friendly/a31.asp). תלוי מה הקשר שהיה קיים ביניכם עד כה, מצד אחד, ומה סוג היחסים שאתה מפתח עם גברים, מצד שני. בנסיבות רבות נשים מוכנות לקבל וליצור כל מיני הסדרים בתנאי שתעמוד בתנאי ההסדר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

אני ילד בן 16 ואני לא יודע אם אני הומו דו ואולי סטרייט ואני לא יודע אך לומר להורים שלי!!! מה לעשות?

שלום ?????, לא כל נער מתבגר בגילך היה בוחר במילה "ילד" כדי לתאר את עצמו ואני חושב שהבחירה הזו אינה מקרית. מותר לך לא לדעת עדיין מי אתה. אמנם אני מניח שהמשיכה לבנים קיימת, אחרת לא היית מגיע לפורום הזה, אך קשה עדיין לדעת אם זו תהייה המשיכה הבלעדית שלך. לכן הייתי מציע לך לחכות, לגדול, להתנסות ולהיות פתוח לחוויות, שיעזרו לך להגדיר את זהותך במשך השנים הקרובות. קשה יותר לייעץ לך לגבי שיתוף ההורים. אינני מכיר אותם ואינני מכיר את יחסיך איתם. יכול להיות שהם הורים פתוחים וליבראליים, שילוו אותך תוך כדי תמיכה בך, בתהליך החיפוש העצמי ויכול להיות שהם אנשים נוקשים ושמרניים, שייבהלו ויעשו הכול כדי לנסות ולהפוך אותך לסטרייט כבר עכשיו. כאן אתה באמת צריך להפעיל את חושיך, כי אתה מכיר אותם טוב יותר מכל אדם אחר. אם אתה חושב שלא תקבל מהם את מלוא התמיכה, כדאי לך אולי לשקול פנייה למקורות תמיכה אחרים כמו קבוצות תמיכה לנוער, הפועלות באגודת ההומוסקסואלים או "דלת פתוחה" של משרד החינוך, בו ניתן לקבל ייעוץ בלי להיחשף בזהותך האמיתית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

שלום רב, אני חייל בן 20 ונמצא בארון (נעול!), ממתי שאני זוכר את עצמי אני נמשך לגברים. אני בן אדם די מבודד, שלא כל כך אוהב לצאת החוצה. אף פעם לא היה לי חבר ולא ממש נפגשתי עם מישהו אחר עד לפני שנה דרך האינטרנט (נפגשו רק לסקס) הבעיה היא שכאשר נפגשו והתחלנו.. לא יכלתי להתנשק בפה, כל שאר הדברים לא היו לי בעיות אבל להתנשק פשוט לא יכולתי. ועכשיו שאני בצבא פגשתי מישהו שדי דומה לי (וממש התאהבתי בו וגם הוא בי) רק שהוא לגמרי בחוץ. אני ממש רוצה שיהיה לי איתו משהו... הוא רצה להתחיל להתחבק ולהתנשק, אבל אני פשוט לא יכול... אני יושב כמו זומבי ולא מגיב. אני פשוט לא יכול אני רוצה אבל יש משהו שפשוט חוסם אותי. וגם תמיד יש לי חשש שמישהו יראה אותי מתנשק או משהו (אפילו סתם לצאת איתו בפומבי גורם לי לחששות). אודה לכל תשובה לשאלתי הסבוכה

שלום שי, קודם כל, אתה נורא-נורא צעיר ושתי התופעות, גם ההימצאות עמוק בארון וגם הרתיעה מנשיקה, אינן כה נדירות בגילך. אני יודע שעל רקע הרעש הגדול, שבו חלק מהצעירים יוצאים מהארון ומפגינים את נטיותיהם המיניות בפומבי, זה עלול להיראות לך מוזר, אך ישנם גם המון בחורים (הומואים וסטרייטים כאחד) מופנמים כמוך. יחד עם זה, הייתי מבדיל כאן בין הרתיעה שלך להתנשק (דבר שיבוא עם הזמן) ובין החשש להיתפס. ואני שואל את עצמי האם לאור התיאור שלך, החשש להיתפס אינו מקרה פרטי של חרדה חברתית, המתבטאת בביישנות קיצונית. לשם כך, אולי כדאי שתתאר כאן קצת את חייך מעבר להיבט של הנטייה המינית. האם אתה אכן מסתגר? האם קשה לך להיות אסרטיבי? האם אכן אתה מופנם בד"כ? אם כן, יש לדברים האלה טיפול די ספציפי ואפילו לא ארוך מדיי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://zarut.com/shrink-friendly

החשש שלי הוא שמישהו יראה אותי בפומבי עם אותו חבר, אין לי בעיה לדוגמא סתם לצאת לבלות עם החברה, אבל אם לדוגמא כאשר אני והוא יצאנו סתם מחוץ למשרד, לדשא והוא רצה להחזיק ידים, החזקתי איתו קצת אבל פשוט לא יכולתי תמיד העיינים שלי חפשו לראות אם אני מכיר מישהו, שאף אחד לא יזהה אותי. כולם חושבים שאני סטרייט ואף אחד לא יודע באמת. למרות שאני יודע שאפילו אם הם ידעו לא יקרה שום דבר (בעיקרון אני חושש רק מההורים, אבל אני יודע שהם אוהבים אותי, ואולי יהיה להם קשה לקבל אבל אני מאמין שבסוף הם יקבלו את זה).

היי! קודם כל אני רוצה להגיד שאף פעם לא נתקלתי בפורום כ"כ מבורך ! ישר כח! מעטים הפורומים שנתקלתי בהם שישנה תשובה פסיכולוגית מפורטת לגבי נטייה וזהות מינית אולי זאת הסיבה שהחלטתי לכתוב פה כי ראיתי מישהו עם בעיה דומה לשלי ... טוב אז אני בן 23 ומגדיר את עצמי כ" בי סקסואל" מגיל 16 יש לי התנסות מינית עם בנות והיו לי מספר קשרים עם בנות חלקם רציניים , אבל לאורך כל חיי ( מהתיכון) היה גבר כלשהו שהיה לי סוג של רגש אליו , בתחילה לא ידעתי אם זה משיכה או קנאה אם הזמן הבנתי שזה גם וגם ( בסה"כ היו אלה שני בנים אחד 3 שנים בתיכון ואחד שנתיים בצבא) הם היו סטרייטים וגם היינו די חברים אז זה די אכל אותי כי מצד אחד הייתי שומע את סיפורי המין שלהם עם בחורות ודי קינאתי כי הייתי רוצה להתחלף איתם ומצד שני כאשר הייתי חושב עליהם הייתי די נמשך אליהם... עד גיל מאוד מאוחר הדחקתי את זה ( 20 ) בערך , בגיל הזה התחלתי התנסות מינית עם בנים גם במקביל להתנסות מינית עם בנות וקשה היה לי לקבוע ממה אני נהנה יותר , אולי בעיקר מהעובדה ( די קשה לי לדבר על זה ... ) שאחרי אקט מיני עם מישהו די הייתי נגעל מעצמי ומהמצב ושאלתי את עצמי " מה אתה עושה פה??" כאילו ניסיתי להחזיר את עצמי למוטב למערכת יחסים עם בנות , כאשר הייתי מסיים התנסות כלשהי עלה לי ישר בראש פרצוף של מישהי שהייתי איתה בקשר נוכחי או בעבר בקיצור סיפור די מורכב... זה סיפור די ארוך אז אני אנסה לקצר ... לפני מספר חודשים הכרתי מישהו ונפגשנו מספר פעמים והתאהבתי בו מעל הראש זה לא הסתדר בעיקר בגללו כי הוא הבין שהוא די צעיר והחלה אצלו משיכה לבנות פתאום ( מי כמוני יכול להבין אותו ...) ואני די שבור ממנו עד עכשיו וממש רוצה אותו אבל במקביל לפני חודש לערך נדלקתי על מישהי ולמשך מספר ימים בכלל לא חשבתי על בנים ( זה כבר קרה לי בעבר עם מישהי שהייתי איתה 3 חודשים לערך וכל החשק המיני והמשיכה לבנים ירדה לי לגמרי...) בקיצור אני די משתגע ... השאלות שלי הם קודם כל האם ייתכן שרק קינאתי בבנים שחשבתי שנמשכתי אליהם בתחילה וזה הביא אותי למין התנסות מינית עם בנים שדי התמכרתי אליה מאז וכמה שאני רוצה שהיא תפסיק היא לא עוברת? האם ייתכן שהתאכזבתי מבנות בגלל אהבות נכזבות וכדומה וניסיתי לעבור למין השני כי רציתי לנסות משהו אחר ( למרות שגם שם לא חסרות אהבות נכזבות)? בכלל כל המצב של בי סקסואליות די מדאיג כי קשה לך בחברה סטרייטית ( למרות ששם אני יודע להסתדר די טוב ) ( מיותר לציין שאני די בארון חוץ ממספר ידידות וחבר אחד אף אחד לא יודע) אבל האמת שאני די מתחיל לאבד עניין לצאת עם חבריי הסטרייטים בסופ"ש אך מצד שני די קשה לי להתאקלם לתוך הקהילה , מאנשים שפגשתי גם ראיתי את תגובתם שקשה להם לקבל את זה שמישהו בי סקסואל דבר נוסף זה האם לדעתך לגברים קשה יותר לקבל חבר שהם כביכול חושבים שהוא סטרייט מאשר לידידות שלי כי מה שגרם לי עד היום לספר בעיקר לבנות על הקשר שלי עם גברים הוא בעיקר פחד מהסביבה....... בכל מקרה תודה על ההקשבה מצטער על האאורך ממש ניסיתי לתמצת תודה מראש על כל תגובה דני

שלום דני, כמו בי-סקסואלים רבים, אתה לוקח את שפע האפשרויות שיש לך משני העולמות ובמקום ליהנות מהם אתה הופך אותן מקור לסבל. בסה"כ יש לך יותר אפשרויות ליהנות ממין ומקשר הן יחסית לסטרייטים והן יחסית להומואים. אני מודע היטב ליחס החברה הסטרייטית להומואים, מצד אחד, וליחס המסויג של החברה ההומואית לבי-סקסואלים (שאותם היא רואה כהומוסקסואלים המתכחשים לעצמם), מצד שני. מניסיוני, בעזרת טיפול פסיכולוגי גיי-פרנדלי, בהחלט אפשר ליהנות משני העולמות במקום להיצמד לצורך להגדיר את עצמך כך או אחרת. גם התנודות שאתה מתאר בין משיכה לגברים ומשיכה לנשים הן תנודות אופייניות ובתוך החוויה הבי-סקסואליות מוכרת תופעת ה"סדרתיות", כלומר, יש תקופות בחיים שבי-סקסואל נמשך יותר לבני מינו ותקופות אחרות, בהן הוא נמשך לבנות המין השני (ראה מאמר קצר בנושא: http://www.zarut.com/shrink-friendly/a11.asp ) . המשיכה שחשת לגברים, מצד אחד, ותחושת הגועל והבחילה לאחר קיום יחסי מין עם גברים, מצד שני - גם הן תופעות שמוכרות בקרב הומואים רבים בני גילך שקשה להם לקבל את נטייתם המינית. כל אלה בהחלט ראויים לעיבוד במסגרת ייעוץ אצל מטפל גיי-פרנדלי, שיעזור לך ליהנות משני העולמות ולתפוס את עצמך כאדם עשיר יותר באפשרויות מאשר סטרייט בלעדי או הומו בלעדי. זה יקרה, כאשר בעזרת הטיפול תתגמש ולא יהיה לך צורך להגדיר את עצמך בסגנון של או-או אלא תוכל לתפוס את עצמך כאדם עשיר יותר שיכול להיות גם וגם... לפעמים כך ולפעמים כך... ואולי אפילו בו-זמנית. במשך הזמן תמצא בן או בת זוג שעימו או עימה תוכל לקיים את הקשר הזוגי המרכזי בחייך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

קודם כל תודה רבה על התייחסותך שנית איך אני מגיע לכל אותם פסיכולוגים גיי פרנדלי ? האם ניתן דרך קופ"ח? תודה דני

כיצד הכל התחיל? באופן כללי אפשר לומר שהתחלתי את הפעילות המינית שלי בגיל 13... בתקופה ההיא לא חשבתי בכלל על בנים או על המחשבה שאולי אני הומוסקסואל, עצם עובדת היותי סטרייט נראת לי מובנת מאליה ולא הצריכה שום מחשבה או חשש... חוזרים לכיתה ז'. אפשר להגדיר את השנים ז-ח כתקופה ראשונה...צפיתי בפורנו סטרייטי (שכולל גברים ונשים). בכיתה איתי הייתה ילדה שנקרא לה לצורך העניין א'. בכל פעם שא' דיברה איתי או התקרבה אלי הייתי מתרגש מאוד ואפילו נבוך.. היא יפה מאוד, קריזמטית ומשכילה וזאת מתוך אובייקטיביות גמורה. אני חייב לציין שבאופן כללי בנות אחרות לא עניינו אותי כלכך חוץ ממנה...אני לא יודע אם זה נקרא מאוהב או לא...אבל בכלל היו רגשות כאלו או אחרים... בסוף כיתה ח' היה לי חלום רטוב, החלום הרטוב היחידי שהיה לי שבו השתתפו היא ואני.... באופן כללי היא תפסה מקומות רבים במחשבות שלי ואפילו גם בפנטזיות שלי, אך לא בפנטזיות המינית שכן לא היו קיימות ממש... מכאן אני עובר לכיתות ט'-י' שמאופיינות בהומוסקסואליות הולכת וגוברת... בתחילת כיתה ט' התחלתי לחפש גיוון מיני, נכנסתי לאתרים שבהם היו סיפורים ושיטות שונות... חשוב לציין שכאן לא הייתה מעורבות של פורנו כזה או אחר...בכל מקרה, בסופו של דבר נשארתי עם אתר אחד שריכז בתוכו ספרייה ענקית של שיטות וסיפורים אירוטיים...רוב הגדול של הסיפורים שם היו בעלי אופי הומוסקסואלי למרות שהמעורבים בהם לא היו בהכרח הומואים, כמו אוננויות הדדיות ודברים מהסוג הזה בין צעירים בתקופת התיכון... מכאן למעשה נחשפתי לפאן הפרקטי של ההומוסקסואליות...דבר נוסף שחשוב לציין הוא שלא הרגשתי פחד או בהלה כלשהי, זה לא הפריע לי בכלל מפני שלא הבנתי שזה אולי מעיד על כך שאמשך לבנים בעתיד... המצב הזה נמשך כשנה וחצי עד שהגעתי לשליש האחרון של כיתה י'...במצב הזה כבר הייתי אחרי הרבה סיפורים כאלה ובעצם כל מה שהיה שם לא עניין אותי בכלל...כאן בעצם עליתי את המדרגה הראשונה מפני שלאחר מכן התחלתי להכנס לאתרי פורנו גאים כדי לעלות את הרף...וכך במשך חצי שנה אני נכנס מידי פעם לאתרי פורנו גאים ורואה מזה הומוסקסואליות מחוץ להגדרה היבשה.... אפשר להגיד שבשנתיים האלו זנחתי כל התעסקות בבנות מבחינה מינית...ועדיין לא הייתי מודע למשיכה שלי... אגב, ראוי לציין שהנושא המיני לא היווה את מרכז חיי כפי שזה עלול להראות מכאן זו פשוט תמצית של השלבים המיניים שלי.. השלב הבא, שהתחיל בחופש הגדול שבין י' ל-י"א מאופיין בעיקר ע"י כניסה לצ'טים גאים כדי להשיג פורנו גאה ובכך בעצם התחלתי להיחשף לאנשים עצמם...מה שהוביל אותי לדבר עם אנשים צעירים בגילי....המעבר לפורנו ודיבור עם אנשים גאים היווה בעתם עליית מדרגה שניה. במצב הזה הומוסקסואליות היה מרכז העיסוק המיני שלי... לקראת סוף החופש הכרתי בחור ישראלי צעיר, בגילי, מעולם לא נפגשנו, הוא שלח לי את תמונותיו (הוא מצא חן בעיני) ויצא לנו לדבר משהו כמו 9 חודשים בערך...זה בערך השלב השלישי, שנמשך בעצם כל כיתה י"א... הרבה שיחות היו לנו, כמה מאות שעות...על הכל, כשבעצם השיא היה כשלכאורה התאהבתי בו, וכשאני אומר לכאורה זה בגלל שבסוף התברר לי שהכל היה אובססיה שלי ומתוך סיבוך רגשי כלשהו שנבע מהעיסוק המיני... באותה שנה התחלתי לעסוק באופציה שאולי אני הומו מה שגרם לניתוק חברתי (לא באופן מודע אבל יצא שהתרחקתי מכל החברים שלי) וכאב רב... מאז ועד היום ממש הפסקתי לדבר עם אותו אחד, ויצא לי לדבר עם הומואים שונים אבל לא ברמה עמוקה כמו שדיברתי איתו, חוץ מאדם אחד שאני עדיין מדבר איתו. לסיכום: :) -בנשתיים הראשונות העיסוק המיני שלי היה בעיקר עם בנות...לא העליתי על דעתי אפשרות של הומוסקסואליות ולא היה שום רמז בכיוון. -בשנתיים שלאחר מכן מתוך שאיפה לגיוון מיני יצא שנחשפתי לתכנים הומוסקסואלים רבים שבעצם היו מעורבבים בתוך התכנים שרציתי מהתחלה, מה שיצר התגברות של העיסוק ההומוסקסואלי במשך שנתיים. בדיעבד היום אני מבין שהשנתיים האלו היוו את התקופה שבה למדתי את ההתנהגות הומוסקסואלית וזה מה שנחשפתי אליו, ואולי מתוך חוסר הבנה זה לא הפריע לי ולא הפסקתי...ככה שיצא שמצאתי עצמי בתוך זה... -השלב האחרון - היכרות עם אנשים, שיצרו אצלי את התודעה למצב שבו אני נמצא... יצא לי לקרוא המון על הומוסקסואליות ועל אנשים כאלה, לרוב אני לא יכול להצביע על שום תחושה שהייתה לי בילדות שהיא שאפשר להגיד שהיא משותפת לאותם הומואים שכתבו על חוויות מילדות, אפילו מגילאים של 7-10.. בשנה וחצי האחרונות איבדתי חברים רבים וכל החיים שלי הפכו הסתכמו בכלום...קשה לי ללמוד, להכיר אנשים חדשים...והעיסוק בזה מוציא ממני הרבה מיץ.. לא רק שאני לא רוצה להיות הומו, ולא מוכן לוותר לזה, אני גם לא רוצה להיות מאושר בדרך הזו...המצב שבו אהיה הומו ויהיה לי טוב עם זה בכלל לא מקובל עלי.. אני מרגיש שעשיתי טעויות בשנים האלה, אני יכול להאשים את עצמי בכך שבכל פעם עליתי עוד מדרגה ועוד מדרגה...ואני יודע שבכל פעם שעליתי מדרגה היה לי נורא קשה לרדת אותה בחזרה, יותר נכון, חוץ מהאחרונה לא ירדתי אפילו אחת, האחרונה - הכוונה לניתוק הקשר עם כל ההומואים שאני מכיר, וגם זה היה קשה מאוד.. אולי אם לא היה לי אינטרנט יכול להיות שזה לא היה קורה, אבל כך או כך זה המצב כרגע ואני ממש רואה איך דבר הוביל לדבר ואיך הסתבכתי כאן.. כרגע אני לא מצליח לחשוב על בנות מבחינה מינית, אני כן מצליח לדמיין את עצמי בקשר עם אישה, אני אפילו מפנטז על זה מידי פעם... בקשר לגברים, כל הפנטזיות המיניות שלי עוסקות בבנים...וגם כשאני חושב עלי ועל עוד גבר בתוך קשר רומנטי זה מסתכם בסוף בשאיפה לאקט מיני עם אותו אחד מה ששוב מוביל אותי לנקודה שאני בעצם לא מתאהב בהם אלא מלביש סיפור שלכאורה נראה כמו קשר על פנטזיה מינית... אז מה אני רוצה בעצם? לפי מה שכולם אומרים לא יודעים כיום איך לשנות נטיה מינית...אני לא יודע אם אצלי זו נטיה מינית או הסתבכות מינית...בכל מקרה, אני רוצה ללמוד לחיות עם אישה, בלי להיות מתוסכל מחוסר מימוש עצמי. או שזה כרוך בשינוי הקיים או בהוספה לקיים...בכל מקרה, עושה רושם שיש לי את הפונטציאל (מקווה מאוד :)) בגלל הדברים שקרו בשנתיים הראשונות..

שלום פרו, קראתי בעיון את פנייתך המפורטת ולדעתי, למרות שבשלבים מסוימים בהתפתחותך היו אי-אלו ניצוצות של משיכה לבנות, הרי שמגיל צעיר ועד היום, כפי שאתה מעיד על עצמך, אתה נמשך מינית אך ורק לבנים. אני בהחלט מבין את הצורך להיות כמו כולם, להקים משפחה, לחיות עם אישה וכד', אך נראה לי שצורך זה אינו ניתן למימוש כאשר לא קיימת משיכה מינית כלשהי לנשים וגם אם ישנה, היא בטלה בשישים לעומת משיכתך לגברים. לדעתי, היכרת פן מאוד מסוים של החיים ההומוסקסואלים וזאת בהתאם לגילך ולעוררות המינית הגבוהה המאפיינת את בני גילך. בהמשך חייך תוכל לגלות שקיימים סגנונות חיים רבים, המערבים שילוב בין מין ורגש בין שני גברים והחיים ההומוסקסואליים אינם בהכרח הרפתקאה מינית סוערת ולא יציבה מבחינה רגשית. תוכל גם להיעזר בקבוצות תמיכה ובייעוץ אצל מטפל גיי-פרנדלי, שיוכל לעזור לך לקבל את עצמך במקום להילחם עם תשוקותיך, יצריך ונטיותיך הטבעיות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friednly

אוקי, תודה על התגובה, ויש לי שאלה כללית... מנסיונך, האם יש עוד מקרים שבהם בנאדם מתחיל כסטרייט ובסוף מגיע להומוסקסואליות? אם כן, זה נפוץ? ובכלל, למה הומוסקסואליות בד"כ נחשבת לתחנה האחרונה? יש גם מקרים הפוכים?

לפני כשנה הכרתי בחור מקסים,הוא היה הומו.נהיינו ידידים טובים.קרה מצב שהוא יזם נשיקה ועכשיו אנחנו בוחנים סוג של קשר.הבחור כרגע עובר תהליך של להיות סטרייט לגמרי,אך עדיין יש לו משיכה למגע גברי(לא מין).אני מתחילה לפתח רגשות כלפיו.אני בחורה סטרייטית לגמרי,בגלל שהוא בחור טוב,מקסים,יש בינינו הבנה והרבה דברים משותפים וגם משיכה הייתי רוצה להיות איתו בכל המובנים.טוב לנו ביחד ואנחנו נהנים מאוד לבד.מה אתה מציע לי? להמשיך את הקשר כמו שהוא או לחפש גברים סטרייטים.ניסיתי לצאת לכמה דייטים אך הוא לא יוצא לי מהראש ואני לא רוצה אף אחד.תעזור לי בבקשה.

שלום טולי, אני חייב לציין שיש לי בעיה עם המשפט "הוא היה הומו". אני חושב שגם אם הבחור יקיים יחסי מין עם נשים, המשיכה לגברים והצורך במימושה תמיד יישארו ברקע ולכן לא הייתי ממליץ לך לקשור את גורלך בגורלו כבני-זוג. את יכולה להמשיך להיות, כמובן, ידידה אפלטונית טובה שלו, אך המלצתי היא לחפש לך בן זוג סטרייט. אמנם אני עובד עם זוגות שבהם הבעל הוא הומוסקסואל, ולפעמים בדיעבד אפשר להגיע לכל מיני הסדרי חיים לאחר שבני הזוג כבר חיו יחדיו שנים רבות. במקרה הזה, כשאת שואלת את השאלה מראש, לא הייתי ממליץ על כך. אם את מתקשה ליצור קשר רגשי עם בני זוג סטרייטים (ואכן, לעיתים קרובות הומואים יותר רגישים לצורכי נשים ויוצרים עימן שפה משותפת ביתר-קלות), אני ממליץ לך לפנות לייעוץ מקצועי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

כדי למנוע מילדיהם להיות הומואים או לסביות ובמילים אחרות, מהם הגורמים העקריים לתופעה? יחסים לא תקינים? באיזה מובן? תודה רנדי

שלום רנדי, הסיבות להתפתחות הומוסקסואליות אינן חד-משמעיות. מבין התיאוריות הפסיכולוגיות, שניסו להסביר את התופעה, יש תמיכה אמפירית מסוימת דווקא לתיאוריה הפסיכואנאליטית המדברת על ליקוי בתהליך ההזדהות של הצאצא ההומוסקסואל עם ההורה בן אותו המין. לא הייתי נחפז להאשים את עצמי כהורה על כך, אלא הואיל ומדובר בנטייה שאיננה ניתנת לשינוי, הייתי שם את הדגש על קבלת ילדך כמו שהוא, על נטיותיו המיניות ואספקת התמיכה הרגשית שהוא זקוק לה כדי להתמודד עם הקשיים שהסביבה עדיין מעמידה בפני הומוסקסואלים. אם קשה לך לעשות זאת, מומלץ לפנות למטפל גיי-פרנדלי או לקבוצת תמיכה של הורי הומוסקסואלים: http://www.tehila.org.il. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

תודה על התשובה. תוכל בבקשה לפרט מעט על נושא ההזדהות עם ההורה ? על איזו זוג של הזדהות אתה מדבר וכיצג היא אמורה או לא אמורה לבוא לידי ביטוי? תודה שוב

אני בן 23,הומו ,אמי יודעת עלי כשנה,אני יודע שזה קצת קשה לה,אבל היא אוהבת אותי ורוצה רק טוב עבורי,אבי גם יודע אבל מעולם לא דיברתי איתו על זה כשסיפרתי לאמי ונודע לי שגם אבי יודע עלי-הרגשתי מעין סוג של הקלה כזאת,הרגשתי "מחוץ לארון" (אם כי בלימודים עדיין לא י כולם יודעים עלי-מאחר ואני לומד ועובד בסביבה שמרנית) היום נודע לי שכנראה אחי בן ה 14 גם הומו-וזה נורא כואב לי,זה מאוד מפריע לי ולא ברור לי למה זה מפריע לי?..כי למרעית עין אם קיבלתי את עצמי בתור הומו,אני לא יכול לקבל מישהו שקרוב עלי? או שאולי אני עדיין לא שלם עם עצמי?

שלום אחד ששואל, ראשית, אני שמח לשמוע שיצאת מהארון בפני משפחתך. זו חייבת להיות הקלה משמעותית מאוד. יכול להיות שאין די בכך כדי שאתה תקבל את עצמך והדבר אכן בא לביטוי ביחסך לאחיך, אך זו לא בהכרח המסקנה המתבקשת. אני משוכנע שגם אתה היית מעדיף להיות סטרייט ולחסוך לעצמך את כל הקשיים שהומוסקסואלים נאלצים להתמודד איתם ואני בטוח שכאח דואג ואוהב, היית רוצה לחסוך זאת לפחות מאחיך, גם אם אתה מקבל את עצמך. לכן, הכאב שלך עליו בהחלט מובן ולאו דווקא על רקע של חוסר קבלה עצמית בהכרח. אתה תוכל, כמובן, להקל עליו מאוד ולשמש עבורו משענת ומקור תמיכה ברגעיו הקשים יותר. בניגוד לך, הוא נמצא בעיצומו של גיל ההתבגרות הקשה כשלעצמו והוא זקוק, ללא ספק, לאח בוגר ותומך במלוא מובן המילה, שבמקרה שלך גם יידע היטב להיכנס לנעליו, להבין מה עובר עליו ולספק את התמיכה הדרושה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

שלום לכולם, אני בן 18 ומחפש קבוצת תמיכה דתית של הומוסקסואלים לשעבר (קראתי על קבוצה כזו במאמרו של ד"ר גידי רובינשטיין "שירת הברבור השחור"). אשמח אם תוכל ולעזור לי. תודה רבה.

אני לא מכיר קבוצות תמיכה כאלו, אבל אם תפנה לארגון עצת נפש אולי הם יוכלו להפנות אותך לקבוצות תמיכה כאלו. ארגון עצת נפש הוא ארגון ללא מטרות רווח כך שהודעה זו לא מהווה פרסומת (ואני גם לא עובד או מתנדב עבורם). בשביל למצוא את כתובת האתר שלהם תיכנס לגוגל ותכתוב עצת נפש.

שלום ביפביפ, "שינוי" הציג בפניך אפשרות אחת, טיפולי המרה/תיקון מהומוסקסואליות להטרוסקסואליות הנערכים במסגרת דתית: http://www.atzat-nefesh.org/an/tendency/default.asp הרוב המכריע אל אנשי המקצוע מתנגד לטיפולים אלה וברצוני להציע לך גם דרך שונה, דרך של קבלה עצמית בעזרת קבוצות תמיכה של הומוסקסואלים דתייים התומכים זה בזה כדי לקבל את עצמם ולהתמודד עם הבעיות הניצבות בפניהם. תוכל למצוא אותם בארגון הו"ד (הומוסקסואלים דתיים) או ב"קו הסרוג" - שניהם מופיעים בקישור הבא: http://www.tremblingbeforeg-d.com/heb/support.shtml#5 בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

אני בן 16 ואני לא יודע איך להגדיר את מצבי!! אני בבלבול עמוק!! אני לא יודע אם אני הומו או סטרייט מצד אחד אני נמשך לבנים.. אבל בתוך תוכי אני מרגיש שאני רוצה להמשך לבנות הבעיה שלי שאני לא רוצה להיות הומו ואני לא יודע מה אני? מצד אחר אני גם נמשך לבנות (מנסה) לא יודע לא יודע מה להגיד!!!!! מה לעשות!!!! תעזרו לייי תודה מראש...

אביעד יקר, אני לא מאמין שיש מישהו שממש רוצה להיות הומו, בייחוד לא בגיל 16. זה גם לא עניין של בחירה, אבל בסופו של דבר, יש סגנונות חיים רבים שהומואים מאמצים לעצמם וכל אחד יכול לחיות בשלווה יחסית עם הסגנון שהכי מתאים לו. האם אתה באמת גם נמשך לבנות או שאתה נמשך רק לבנים ורוצה להימשך לבנות? זו שאלה חשובה מאוד. אם אתה לא מזהה כל משיכה לבנות, אז אתה זקוק לתמיכה שתעזור לך לקבל את עצמך כהומו. אם אתה נמשך לבנות, אפילו קצת, כדאי לך לנסות. אבל, חשוב שתכיר בעובדה שאתה עוד מאוד מאוד צעיר. תן לעצמך לגדול, לגשש, לנסות. אתה לא צריך להחליט שום דבר עכשיו. כשתגדל, אפילו קצת, נניח, כשתהייה בצבא, זה לא ייראה לך סוף העולם. בינתיים, אתה לא צריך לעשות שום דבר. אם בא לך לאונן ולפנטז על בנים, תעשה את זה בכייף. אף אחד לא יידע מזה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

אביעד: לוקח זמן להכיר בזה שאתה שונה, אבל לא כדאי לך לנסות דברים בכוח, משיכה היא עניין של זרימה. אם זה צרייך לקרות זה יקרה, ואם לא אז לא, ועדיין לא קרה שום דבר נורא! 10% מהאנשים בעולם נמצאים "בבעיה כל כך חמורה", ועוד 80% מזי-רעב, חיים תחת שילטון רודני, מחוסרי בית, וכיוב'. לקח לי גם הרבה שנים להכיר במי שאני, ועם הזמן אני רואה כמה שיש לי את החופש לחיות באיזה סגנון חיים שאני רוצה, ולא להיות כבול ל"מה נכון לי עכשיו", אלא למה טוב לי עכשיו! להיות הומו זה לא אומר להיות חלש, או עלה נידף, או מסכן, או אחד שנידון לחיות לבד כל חייו. אתה תהיה מי שתבחר להיות. שיהיה בהצלחה, ותזרום. איתן

אני בחור בן 27 משתתף בד"כ פסיבי בפורום הזה, נמצא בתחילת דרכי בקביעת הזהות המינית שלי ועמוק בארון. כל מה שרשמת לגבי התיאוריה הפסיכואנאליטית בפורום פשוט מתאים לי כמו כפפה שזה גורם לי לזעזוע. מה, האם לפי התיאוריה הזו (הצירוף של אם דומיננטית היוצרת קשר קרוב מאוד עם הבן ואב פאסיבי או נעדר) גורלי ממש נחרץ להיות הומו????? אני מרגיש שהתיאוריה הזו ממש נכתבה עלי. במקרה שלי, היית אומר שגורלי נחרץ וידוע מראש וזה בעצם ברור שלא היתה לי אפשרות אחרת להתפתח חוץ מלהפוך להומו??

דני יקר, לפי ניסיוני בטיפול בהומוסקסואלים וחשוב יותר, לפי מחקרים שבדקו ביוגרפיות של הומוסקסואלים לעומת אלו של הטרוסקסואלים, אכן קיימת תמיכה אמפירית מרשימה לדינמיקה המשפחתית שתוארה ע"י פרויד כגורמת להומוסקסואליות. אמנם כיום יש נטייה לדבר על גנטיקה כמעט בכל מה שקשור לתופעות נפשיות, אך אני חושב שבמקרה של הומוסקסואליות התיאוריה מרשימה. כשאתה אומר ש"גורלך נחרץ", זה נשמע רע מאוד. אתה צודק: בהחלט קל יותר להיות סטרייט בחברה שלנו ותמיד קשה יותר להימנות על מיעוט כזה או אחר, שעדיין נלעג בחוגים רחבים של החברה. יחד עם זאת, כל כך חשוב להבין שבמסגרת הומוסקסואליות (כמו במסגרת הטרוסקסואליות) יש כל כך הרבה אפשרויות בחירה: אתה יכול לחיות עם בן זוג, אם יש לך גם משיכה לנשים אתה יכול לחיות עם אישה ורק לקיים יחסי מין מזדמנים עם גברים ועוד ועוד - בקיצור, ההבדלים בין הומוסקסואלים רבים כמו ההבדלים שקיימים בין סטרייטים. מה שמאוד חשוב זה שתמצא לך תמיכה וליווי רגשיים בדמות מטפל גיי-פרנדלי, שילווה אותך בתהליך שאתה עובר ויסייע לך לגלות שהשד אינו כל כך נורא כמו שהוא נראה לך כרגע, ממעמקי הארון, ההסתתרות, הבדידות והבידוד. למשל, את הקשר הקרוב עם אמך תוכל בקונסטלציה מתאימה לנצל כמקור תמיכה ואולי יש עוד אנשים במשפחתך שיוכלו לשמש מקורות תמיכה. ייתכן שתמצא את מקומך באיזו קבוצת תמיכה של גייז וייתכן שלא. אנחנו הרי כל כך שונים זה מזה הרבה מעבר לשוני בין סטרייטים להומואים. פנה לאיש מקצוע, קודם כל כדי לדבר ובהמשך כדי שיעזור לך למצוא את הצורה המיוחדת והמתאימה ביותר לך לממש את נטיותיך המיניות בדרך שמתאימה לאישיותך. אולי את הצעד הראשון עשית כשיצאת מהפאסיביות שלך בפורום הזה לכתיבה ואתה מוזמן לראות בפורום קבוצת תמיכה וירטואלית בשלב ראשון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

דני יקר, חשוב מאוד להבין שהתיאוריה הפסיכואנאליטית, בהתייחסותה להומוסקסואליות, אינה מתייחסת לתופעה כאל גזירת גורל במובן השלילי של המילה, אלא מספקת אפשרויות רבות לא לשינוי הנטייה המינית, אלא לקבלה והשלמה, לחיי שלום עם עצמך. אתה מוזמן לעיין בהקשר זה במכתבו של פרויד לאם אמריקנית: http://www.zarut.com/shrink-friendly/a10.asp ובמאמר שכתבתי, הממחיש כיצד ניתן להשתמש בתיאוריה זו כדי לעזור להומוסקסואלים לקבל את עצמם ולמצוא את דרך החיים המתאימה להם ביותר: http://www.zarut.com/shrink-friendly/psychoanalysis/ . בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

אני נמשך לבנים .ויש לי בעיה קשה:אני הרבה יותר נהנה לאונן-במיוחד על ספורים של שליטה והשפלה כאשר אני הנשלט ...מאשר להפגש עם בנים "על אמת"... יש לי ניסיוןן רב עם בנים בקטע המיני ואני נהנה מסקס איתם אבל האמת אני הרבה יותר נהנה להשאר בבית ולאונן..גם אין את הטיחרה של להפגש עם מישהו חדש.. לא היה לי מעולם קשר רציני עם בן ואני לא מצליח לפתח כזה...אני הרבה יותר נמשך לסטוצים ..משעמם לי מהבן אדם אחרי סקס חד פעמי... ובכלל הקטע הזה של השליטה וכו'...הפנטזיות שלי ממש נהיו קיצוניות ...אני כבר לא מצליח לגמור על דברים רגילים...אני ממש חייב את השיא הזה של השליטה והשפלה כדי לגמור..מה לעשות? ואל תמצליץ על פסיכולוג כי אני מתפדח גם כאן לרשום את זה

שלום אמיר, אני רואה קשר הדוק בין ההימנעות שלך מקשר רציני, ואפילו ממפגש פנים אל פנים עם מישהו לצורך סטוץ, ובין ההימנעות שלך מפנייה לטיפול - בכל המקרים הללו מתבקשת מידה זו או אחרת של קשר רגשי, שכנראה מאיים עליך מאוד. אבל, מצד שני, אני גם לא מבין מה השאלה שלך. מצאת את מה שאתה נהנה ממנו, זה אפילו לא מצריך מפגש עם אנשים, יש לך פנטזיה שחלק מהאנשים מממשים אותה וחלק לא, מצאת סידור קומפקטי ויעיל לפנטז, לאונן בלי מפגש שמעיק עליך - אז מה בעצם אתה שואל אותי? תמשיך ליהנות ממה שאתה נהנה ואם מתי שהוא תגיד לשלב של בדידות שתציק לך, אפשר יהיה לטפל בזה. כדאי שתדע שהפנטזיה שלך בהחלט ניתנת למימוש גם במסגרת קשר רציני. איבוד עניין לאחר מין חד-פעמי הוא תופעה נפוצה מאוד בקרב גברים בכלל וכל עוד היא לא מציקה לך, אני לא רואה את הבעיה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

הבעיה היא שאני נמנע להפגש עם אנשים וזה לא טוב לא?<? כי הקקטע הוא שאני חושב שאני כן רוצה קשר אבל איך אשיג אם אני לא משקיע ומשקיע בבריחה בעצם??. וגם זה לא נורמלי שאדם נהנה מאוננות יותר מסקס עצמו לא???? זה הכי מטריד אותי..

שלום לכולם, אני מקווה שאני יכולה לשאול את השאלה הזאת בפורום הזה, ומקווה שהשאלה שלי לא תפגע באף אחד. אצל לסביות ואצל הומוסקסואלים לעתים (או תמיד, אני לא כל כך בקיאה), יש את החלוקה בין ה"נשי" לבין "הגברי", אולי האקטיבי והפסיבי, אז השאלה שלי היא, למשל אצל לסביות, אם הבחורה הגברית יותר נמשכת לבחורה נשית, הרי היא לסבית, אבל למה בחורה נשית בעצם נמשכת לבחורה גברית? אם היא מחפשת דמות גברית, אז היא יכולה להיות עם גבר לא? נראה לי ותקנו אותי אם אני טועה, שאצל הומואים זה עניין פשוט יותר, כי מדובר בחדירה שהיא הגיונית, ומשיכה לאבר מין זכרי לא משנה אם האדם הוא נשי יותר או גברי יותר היא עדיין משיכה לאבר מין זכרי. אבל איך זה עובד אצל לסביות(לא ברמה הפיסית כי את זה אני כן מסוגלת להבין)?

שלום סקרנית, בין ה"גברי" ל"נשי" יש גווני ביניים רבים. החלוקה אינה בהכרח קבועה וברורה ובני ובנות זוג מאותו מין נוטים להחליף ביניהם תפקידים. יש גברים הנמשכים לבחורים עדינים יותר (שאת אולי היית מקטלגת כ"נשיים"), אישה שלפי הגדרתך, היא "גברית" היא בכל זאת אישה ולא גבר ולפחות לפי התיאוריה הפסיכואנליטית, אם חל ליקוי בתהליך ההזדהות עם ההורה בן אותו המין, קיים סיכוי להתפתחות כיווניות הומוסקסואלית הן אצל בנים והן אצל בנות. אבל, מעניין יהיה לקרוא תגובות של גולשים הומואים ולסביות שאינם אנשי מקצוע. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

האם שחרור ממילואים על פרופיל 21 בהמלצת פסיכיאטר, בגלל קשיים בשירות המילואים עקב נטייה מינית(ולא בחיים), עלול להשפיע על קבלה לעבודה במקצוע טיפולי, בשירותי הרווחה של המדינה או לבית הספר לפסיכוטראפיה?

שלום סטודנט, אני חושש שהתשובה לשאלתך חיובית ולא כל כך בגלל הנטייה המינית אלא בגלל הפטור על רקע נפשי. תהליך הקבלה לבתי הספר לעבודה סוציאלית ולפסיכותרפיה כולל בחלק גדול מהמקרים, אם לא בכולם, ריאיון אישי בו תישאל, בין היתר, על שירותך הצבאי. העיסוק בעבודה סוציאלית ובטיפול נעשה, לפחות בתחילת הדרך, בשירות הציבורי ולמרות חוק הגנת הפרטיות, טפסי נציבות שירות המדינה כוללים סעיף על השירות הצבאי, כולל פרופיל וסעיפי ליקוי. ההכשרה המקצועית לעבודה סוציאלית ולפסיכותרפיה מלווה הדרכה אישית צמודה, שבה הגבול בין החיים האישיים והמקצועיים דק מאוד והיא בהחלט כוללת חדירה (לגיטימית, לדעת המדריך) לרשות הפרט. גם הריאיונות לעבודה בעיסוקים אלה כוללים שאלות אישיות המתייחסות, בין היתר, לשירות הצבאי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

שלום דוקטור, אני בן 32 ויש לי בעייה קשה בנטייתי המינית. אני לא בטוח שזה בדיוק המקום להעלות את הנושא, כי אני לא בדיוק מגדיר את עצמי כהומוסקסואל (לגברים מעל גיל 18 אני לא נמשך לחלוטין), אבל אנסה בכל זאת. ובכן מאז שאני זוכר את עצמי מגיל צעיר מאד אני פיתחתי נטייה מינית ברורה לנערים.. פסיכיאטר איתו התייעצתי הגדיר אותי כ"פדופיל יווני" (הנבדל מפדופיל רגיל לפי גיל הקטינים אליו הוא נמשך - "פדופיל" - ילדים מתחת לגיל ההתבגרות ; "פדופיל יווני" - נערים מגיל 12-17) עד היום מצאתי דרכים ומנגנונים רבים להדחיק את הבעייה, עד כדי יצירת "חיים כפולים". (שזה אומר להמציא תירוצים מתוחכמים למה אני לא מתחתן, ובכל זאת להתנהג כמו סטרייט לכל דבר..) מצד שני, אי אפשר להגיד שאני התנזרתי מחיי מין, אני פיתחתי קשרים עם נערים הומואים, בעיקר דרך האינטרנט, תוך כדי התפשרות על הגיל (הקפדתי שהם יהיו מעל גיל ההסכמה החוקי), וכן הגעתי למקומות בילוי בהם יש נוכחות רבה של מבוגרים וגם קטינים הומואים. רוב רובו של הזמן, קיבלתי פשוט סיפוק רב מקשרים שלא נשאו שום אופי מיני. אלא קשר של "אח גדול" שעוזר ומייעץ .. אולם לאחרונה גם גבולות אלה עליהם תמיד הקפדתי היטשטשו, והתוצאה היא שפיתחתי קשר אינטימי עם נער שהוא בן 15 (שנה מתחת לגיל ההסכמה).. לרוע המזל התגלה דבר הקשר לאימו .. התגובה לא איחרה לבוא - תלונה במשטרה, מעצר של שבוע (אין לי שום עבר פלילי), יציאה מאד טראומטית ופתאומית שלי מהארון מול ההורים שלי וכל החיים שלי נכנסו לסחרור אחד גדול, כל ה"מנגנונים" שלי קרסו כמו מגדל קלפים.. :(( אני כבר חודש מתגלגל מאיש מקצוע לרעהו, מפסיכיאטר, לקרימינולוגית קלינית לפסיכולוג וחוזר חלילה.. אצל אף אחד מהם אני לא מוצא שביב של תקווה. אחד קובע שרק "טיפול אנטי אובססיבי" יעזור, ואאלץ להתנזר ממין כל חיי, שנייה מציעה לי טיפול קבוצתי כשהמטרה המוצהרת היא די צנועה "רק שלא אחזור על הטעות", שלישי - למרות שהוא פרופסור דגול בתחום הפסיכאטריה, בכלל אין לו נסיון בתחום של בעיות מיניות, רביעי שמגדיר את עצמי כ"טוב בארץ בתחום" מנוע מלעזור לי מסיבות חוקיות - יש לי תיק במשטרה והוא עובד מדינה.. אני כבר לא יודע אפילו להגדיר לעצמי לאיזה מטרות עלי לשאוף.. רק לצאת מההליך הפלילי בשלום? "להבטיח שטעות זאת לא תחזור על עצמה"? או אולי.. שינוי כל אורח החיים שלי מן היסוד (ולא רק בתחום המיני)?? קל וחומר שאין לי מושג מי יוכל לעזור לי במימוש המטרות.. אני גם נורא מבולבל, כי תמיד אהבתי באמת ובתמים נערים הרבה מעבר למשיכה המינית, והרגשתי צורך עז להעשיר אותם בתחומים רבים בהם היה לי מה לתרום! וכך גם היחס שקיבלתי חזרה מהנערים איתם הייתי בקשר - תמיד היה מאד סימפטי ואוהב (בניגוד מוחלט לטאבו החברתי סביב הנושא..) אך מצד שני נתקלתי בטאבו חברתי חריף שמציב כהנחת יסוד שנער בגיל הזה שנמשך מינית למבוגר הוא בהכרח מבולבל מינית וקשר איתו יגרום לו לנזק חמור בגיבוש האישיות (הנחה שאני לא מסכים איתה בתור כלל גורף, וכך גם חושבים רוב רובם של הנערים אותם היכרתי במשך השנים . ) אנא ממך, מי יכול לעזור לי?

שלום עידן, אם עברת עבירה, יש אמצעי טיפול קבועים בחוק המציבים את אותה מטרה צנועה בעיניך אך חשובה, להימנע מלחזור על אותה עבירה. טיפול קבוצתי ממוקד בבעיה זו הוא אכן אחד האמצעים וטיפול תרופתי ע"י SSRI, שתופעת הלוואי שלו היא הפחתת החשק המיני, היא אמצעי אחר. הייתי מפריד כאן בין שני מישורים. בטווח המיידי חשוב לכבות את השריפה ולדאוג לכך שלא תחזור על המעשה, שמעבר להיותו בלתי חוקי הוא גם בלתי מוסרי. לצורך כך יש טיפולים התנהגותיים-קוגניטיביים שונים שמטרתם לעזור לך לפתח שליטה עצמית. בטווח הארוך יותר באמת צריך לעזור לך לגבש זהות מינית. אתה אומר שהתנהגת כסטרייט ולא ברור לי מכך האם שכבת עם נשים, האם יש לך משיכה לנשים או האם אתה מסוגל לפחות להתפשר עם המציאות, כפי שכולנו עושים כל הזמן, ולבחור פרטנרים מיניים מעל גיל ההסכמה שנראים נעריים. המשיכה למראה נערי נפוצה מאוד בקרב הומוסקסואלים, זהו מראה נחשק ופופולארי ואנשים מוצאים לעצמם "הסדרים" שונים. יש גם בחורים צעירים בעלי מראה נערי הנמשכים למבוגרים, כך שכמו שלא עברת את הגבול, פרט למעידה החד-פעמית הזו, אתה יכול להמשיך לעדן את דחפיך וליצור קשרים אפלטוניים עם בחורים צעירים ולבחור אובייקטים מיניים שנראים צעירים. מעבר לכך, בטווח הארוך מומלץ לפנות לטיפול פסיכודינאמי כדי לעזור לך לגבש את זהותך ולמצוא קשר זוגי מספק. בסה"כ אתה בן 32 ומעדת רק פעם אחת. ראה בכך תמרור אזהרה לקשרים שאתה יוצר בעתיד ואם אתה מרגיש שאתה על סף מעידה נוספת, נסה לעשות מה שכולנו עושים כאשר המציאות אינה מאפשרת לספק את היצר (למשל, צפה בסרטי פורנו שמככבים בהם שחקנים נעריים ואונן כדי לפרוק את הדחף). פדופיליה ופדופיליה יוונית הם מושגים מפוצצים, שהפתרון להם הוא בסה"כ איסטרטגיות שונות של שליטה עצמית בשילוב תחליפים לגיטימיים. אין כאן ניסים ונפלאות. בתור התחלה, אתה יכול לרכוש ספרון קטן הנקרא "שליטה עצמית ותושייה נלמדת" שכתבה תמי רונן (הוצאת פפירוס) ובו ריכוז הטכניקות ההתנהגותיות-קוגניטיביות לפיתוח שליטה עצמית בנושאים שונים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

סיקרנת אותי ! אני אכן אלך לרכוש את הסיפרון, ואבדוק מה יש לו לחדש לי! :-) לשאלתך - אני התנהגתי כסטרייט רק כלפי חוץ (התנהגות, שפה, מנהגים..) ולשם כך הזדקקתי לא מעט אף ל"כישורי תיאטרון". האמת לאמיתה היא שיש לי משיכה כלשהי לבחורות מסויימות והיו מספר פעמים שניסיתי לתת צ'אנס למשיכה הזאת, אבל לצערי נכשלתי כישלון חרוץ בכל פעם מהסיבה הפשוטה שהמשיכה הזאת היא חלשה יחסית בהשוואה למשיכה הטבעית שלי לנערים. תמיד היתה לי תחושת בטן שאולי קיימת דרך מסויימת לחזק את המשיכה שלי לבחורות, אבל אף פעם לא פרצתי את המחסום, לא היתה לי מוטיבציה מספיק גדולה לעשות את זה. הרעיון של קבוצה בתור התחלה דווקא מתחיל למצוא חן בעיניי בתור התחלה, כי נראה לי שאני אוכל להפיק הרבה מדינמיקה של החלפת דיעות עם עוד אנשים כמוני (בתקווה שלא ישימו אותי בטעות בקבוצה של הפדופילים ה"כבדים".. :-/ אבל מה שמטריד אותי זה הטווח היותר ארוך.. אני מרגיש שאני תקוע בין הכיסאות. טיפול פסיכיאטרי בשילוב תרופות הוא קיצוני מדי בשבילי ולדעתי הוא מיועד לאנשים בעלי יצר מיני מופרז או בלתי-נשלט משלי ו/או כאלה שנמשכים לילדים יותר קטנים, אבל כשאני מנסה לחפש פסיכולוג לטיפול יותר "מתון" , אז אני פשוט לא מוצא אף אחד שיש לו כבר נסיון עם הבעייה שלי. האם זה באמת חיוני שאני אפנה לפסיכולוג שמתחמה ספייציפית בתחום הזה, ושיש לו נסיון עם פדופילים? האם אתה מכיר כאלה? תודה מקרב לב! עידן.

כבר סיפרתי בעבר על משיכתי לבנות מיני בעיקר למספר חברותי. כמו כן סיפרתי שהצלחתי לדכא את משיכתי כי הרי אף אחת מבין הבנות שאני נמשכת אליהן לא נמשכת לבנות מינה כך שודאי שאין לי שום סיכוי. כמו כן גם לא רציתי לקלקל את הקשר הטוב שיש לנו כחברות בלבד. כך אני חיה נפלא עד היום. בחודש ספטמבר, בתחילת שנת הלימודים הכרתי את הגננת של הבן שלי בתחום החינוך המיוחד. קשה לי לתאר זאת במילים בחורה נפלאה, יפה, חברותית, חייכנית נראית נפלאאאא ואני לא מפסיקה לחשוב עליה. שוב אני יודעת שאין שום סיכוי מכל הסיבות האפשריות: גננת של הילד, אישה נשואה, בטוח לא דו מינית, למה שתסתכל עלי בכלל....ועוד אלף סיבות ולכן כמובן איני מראה דבר ולא חצי דבר ממחשבותי כלפיה וממשיכתי אליה. אשמח לקבל עידוד על מנת שאוכל להוציא אותה מראשי בתחום המיני. תודה

שלום סיסי, אני לא חושב שהתסכול שלך נובע מההבדלים בנטיות המיניות שלך, של הגננת של הבן ושל חברותייך. גם אם לא היית נמשכת לנשים, היית יכולה להיתקל בכל מיני גברים אטרקטיביים ונסיבות החיים היו מונעות ממך לממש את משיכתך (למשל, העובדה שאת נשואה והם נשואים). אנחנו נדרשים לוותר על סיפוק היצר שלנו עם כל מיני אובייקטים, ללא קשר לנטייה המינית. לצורך העניין, נראה לי שדי בעובדה שמדובר בגננת של הבן שלך וגם אם היא הייתה נמשכת אלייך, קשר מיני ביניכן לא היה רצוי. אין כל דרך לדכא את משיכתך המינית אליה, אך בהחלט יש להשליט את ביקורת המציאות שלך כאדם בוגר על התשוקה. טיפ: הוסיפי אותה לרשימת הנשים שאת מפנטזת עליהן כשאת מאוננת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

לד"ר רובינשטיין, תודה רבה על היעוץ.

אני דיי מרוצה מפירסום של הכתבה ומרוצה מרוב הדברים שפורסמו בה, אם כי אני מרגיש שמישהו כאן לא הבין את משל "הברבור". הימצאותו של גורם שפוסל טענה (למשל היותם של ברבורים לבנים) כל כך ברורה וטבעית שקשה שלא להבין אותה - והיא הייתה ברורה ליוונים הקדמונים כבר לפני אלפי שנים. עוד נקודות שרציתי לומר: 1. דיי ברור שמי שעבר טיפול לשינוי נטייתו המינית הוא מישהו שמעוניין בשינוי נטייתו המינית (מה ציפית , שילקחו למחקר אנשים שעברו טיפול לשינוי נטייתם המינית שלא היו מעוניינים בשינוי? שמישהו שחשב שהומוסקסואלית זה דבר טוב ירצה בשינוי נטייתו?). 2. דיי צורמת לעין הגישה שבה בשם הפלורליזם מנסים פסיכולוגים לכפות על אחרים את דעתם הפרטית - גישה שבה פסיכולוג מחליט בשביל המטופל שלו מה צורת החיים הטובה שלו ואיך הוא צריך לחיות את חייו.ומחליט עבורו האם יש את היכולות לעשות את השינוי. 3. מוצגת כאן גישה שאומרת שפסיכולוגים (או גורמים אחרים) שמציעים לשינוי נטייתו המינית של מטופל הם פסולים משום שהם מושפעים מרקע דתי. אפשר לחשוב כאילו שהפסיכולוגים הגייז המיליטנטים שקוראים לעצמם בכל מיני שמות הם פיות תמימות וטהורות. הזכיר ברמיזה שבשנים האחרונות התפרסמו מיקרים מפורסמים של פיסוכולוגים הומוסקסואלים שקלונם ומעשיהם התפרסמו בתקשורת. 4. אמרת שהנבדקים במחקרו של ספיצר לא היו מדד טוב מספיק. באתר שלך הצגת את ספרם/מחקרם של אריאל שידלו ומיכאל שרודר שהם הציבו לעצמם כמטרה (זאת הייתה כותרת מחקרם) להציג את נזקי הטיפול לשינוי נטייה מינית, והם גייסו את מטופליהם בצורה מגמתית דרך מודעות שהופיעו בעיתוני גייז, ואפילו הם לא הצליחו להסתיר את העובדה שמבין מחקריהם 13% הצליחו להשתנות. לפני שתנסו לטעון שזהו אחוז הצלחה נמוך - גשו ובדקו משהו אחוזי הסיכוי לעבור קורס טייס או להתקבל לאחת מהפקולטות לרפואה בישראל, ועובדה שיש בישראל רופאים וטייסים. אני חש בצורה קבועה את השינוי שחל בי כל הזמן : היום בבוקר, היום בצהריים ומקווה שאתמודד עם שאר האתגרים שיעמדו בפני באותה מידת הצלחה.

אני עוקב אחר תגובותייך וכיו"ב רציתי לשאול אותך איך אתה מצליח לא לפנטז על בנים ...זה כל כך קשה ....אני מניח שבאמת צריך לעסוק בדברים אחרים נגיד ספורט ואז שיהיה בך רעב לסקס ... אני מכיר מישהו ששנה לא עושה כלום עם בנים ...והוא שוכב עם ידידה שלו והוא ממש מבולבל.. ואגב בן כמה אתה.

מה הם הגורמים לגבר או לאישה להימשך לבני מינם והאם ניתן בכוח הרצון לכבוש את זה ולהרגיל את המחשבה להימשך למין השני ?

שלום חסוי, הסיבות להתפתחות המשיכה לבני ובנות אותו מין אינן חד-משמעיות וברורות. משערים שקיים מרכיב גנטי, אך עד כה ההסברים לכך הופרכו. קיימים גם הסברים פסיכולוגיים סביבתיים שונים, שנבדקו במספר מחקרים. ההסבר היחיד שזכה לתמיכה מחקרית מסוימת הוא ההסבר של התיאוריה הפסיכואנאליטית, לפיה צירוף של אם שתלטנית, שגם מקרבת אליה את הבן יתר על המידה וגם מרחיקה ממנו את האב (ו/או במקרים שהאב נעדר לחלוטין או פאסיבי מאוד) מונעים מהבן דמות הזדהות נאותה ואז זהותו הגברית לוקה בחסר (ההפך קורה אצל בנות שמתפתחות להיות לסביות). תהליך זה, שפרויד קרא לו "תסביך אדיפוס שלילי", הוא כמובן אינו מודע וקשה להוכחה, אך סיפורי חיים של הומוסקסואלים שנבדקו במחקרים מתאימים לתמונה זו של אם דומיננטית היוצרת קשר קרוב מאוד עם הבן ואב פאסיבי או נעדר. לאחר ניסיון של עשרות שנים לשנות את המשיכה המינית במסגרת טיפול פסיכולוגי, קיימת הסכמה על כך שהדבר אינו אפשרי. קביעה זו כלולה בהצהרות עמדה של האיגודים הפסיכולוגיים והפסיכיאטריים המובילים בעולם (ראה בקישורי הפורום) ובמדינות מסוימות, בעיקר בארה"ב, ניסיון לעשות זאת נחשב לעבירה על כללי האתיקה המקצועית. המגמה היא בהחלט לעזור להומוסקסואלים לקבל את נטייתם המינית ולתמוך בהם במאבקם בחברה ובמקרים מסוימים גם במשפחה. ישנם פרטים, הנמשכים לבני שני המינים, ואז ניתן לעזור להם לממש בפועל את המשיכה המינית הרצויה להם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

כידוע המחקרים מעידים שנטיות מיניות לא ניתן לשנות, ופרויד האמין בזה במכתב ששלח לאם ובו הוא מסביר לה שאין זה ניתן לשינוי. השאלה שלי היא מדוע? בתיאוריה הפסיאנליטית יש הרבה פעמים קבעון בשלב מסוים או למידה בצורה מסוימת בעקבות הזדהות וכד', במה ניבדל הנושא של נטייה מינית משאר הנושאים, הרבה פעמים בטיפול יש רגרסיה ומעין "תיקון" לעבר במקרה זה לשלב האדיפלי, מה השוני בין נטייה מינית לשאר הנושאים, שלא ניתן לשינוי?

אז ככה, אני מנסה להבין מזה הרבה זמן את משמעות הדו-מיניות. מאז ומתמיד הייתה לי משיכה גם לגברים וגם לנשים. אך בשנים האחרונות, המשיכה לגברים התגברה והתשוקה לנשים כבר כמעט לא מעניינת אותי בכלל. לפני כמה שנים זה היה הפוך התשוקה לנשים הייתה הדומיננטית וגברים כמעט ולא היו מענינים אותי. הקטע של לגלות את המשיכה הגברית לא באה בחשבון מבחינתי, אך אני מרגיש שאני לא עומד בזה והמשיכה שלי לגברים מתחזקת יותר ויותר. מה שהכי הורס אותי אותי הוא שנדמה לי שהתאבתי בחבר טוב שלי. וזאת מעבר לתשוקה המינית העזה שיש לי אליו. אתם לא מתארים לעצמכם מה זה להתאהב בחבר טוב שלך, שמספר לך על כל הזיונים שלו עם בחורות וכאשר הוא מתלבש לידך אתה לא יודע כ"כ מה לעשות. אתה מאוד מגורה, מת לגעת בו מצד אחד ומצד שני אתה ממש לא רוצה שהוא ידע שהחבר שלו מפנטז עליו. לאחר התגברות עזה של התשוקה שלי אליו, החלטתי לפנות אליכם לעזרה. אני מרגיש שאינני מסוגל יותר לסבול את התופעה ואני לא מתכוון להוציא את הסיפור הזה החוצה. אני רוצה לחזור לנורמל. לקיים יחסי מין עם נשים וללא כל תשוקה גברית. אם לפני מספר שנים לא הייתה לי בכלל תשוקה גברית, האם ניתן להחזיר את זה? האם אפשר לבטל את התשוקה הזאת? האם יש טיפולים בנושא? חייבת להיות דרך בהתחשב בזה לפני מספר שנים שהייתי רואה ידידות שלי מהתיכון איזה הפארק מים עם בגדי ים, לא יכולתי לנשום באותו רגע.

ירון יקר, אפשר לחוש את הכאב בכל מילה שלך וצר לי מאוד על כך. אתה כותב כמי שחרב עליו עולמו. יכול מאוד להיות שעוד מוקדם להציע לך את זה, שעוד לא הגעת לשלב המתאים, שעוד לא הגיעה השעה, אך בכל זאת אנסה: האם אפשר להציע לך לראות את עצמך כאדם עשיר יותר? יותר מהומוסקסואל בלבד ויותר מהטרוסקסואל בלבד? כמישהו ששני העולמות פתוחים בפניו? אני מציע לך לקרוא את המאמר הבא http://www.zarut.com/shrink-friendly/a11.asp ולחשוב על הדברים. מהכרות עם סיפורי חייהם של בי-סקסואלים ידועה תופעה של "סדרתיות", כלומר, תקופות שבהן המשיכה לגברים יותר חזקה ותקופות אחרות, שבהן המשיכה לנשים יותר חזקה, כך שאל לך להיחפז למסקנות על סמך מה שקורה לך כרגע בחיים. אני גם מבין את הצביטה בלב שגורמת התאהבות בחבר סטרייט, אך בכל התאהבות יש כאב מסוים, כזה או אחר. אולי מה שאתה מזהה כ"התאהבות" הוא "הזדהות" - משאלה להיות כמו אותו חבר סטרייט? ירון, אתה עובר ללא ספק תקופה קשה ומלאת תהפוכות, תקופה שמאוד קשה לעבור לבד ולכן המלצתי לך היא כן לשתף איש מקצוע גיי-פרנדלי, שלא ינסה לכוון אותך לשום כיוון ולא ינסה לחסל לא את המשיכה לגברים ולא את המשיכה לנשים. זו משימה בלתי אפשרית וגם מאוד לא רצויה. אבל אני מרגיש שהתבשלות לבד במיץ של עצמך עלולה להגיע לנקודת רתיחה לא רצויה. הרשמה לעצמך פתח אוורור פעם בשבוע ופנה לאיש מקצוע, שיעזור לך להתיידד עם שני הצדדים שבך, ובעיקר עם עצמך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

שלום ד"ר רובינשטיין, לאחר קריאת תגובתך חשבתי על מספר דברים נוספים ורציתי לברר אותם איתך. אתה אומר שבעצם מה שאני קורה "התאהבות" יכולה להיות בעצם סתם קנאה לגבי אותו החבר הסטרייט. לאחר בחינה של הדברים הללו שמתי לב שתחילת ההתאהבות בו התחילה לאחר שסיפר לי על כל תרבות יחסי המין שלו עם בחורות. כלל שאני שומע עוד סיפור נוסף בנושא אני מרגיש את אותה ההרגשה. האם באמת אותה הרגשה עמוקה וחזקה היא סתם קנאה והזדהות ולא אהבה? ואיך ניתן לדעת זאת? בנוסף, הסברת בתגובתך את נושא ה"סדרתיות" שלפי מידת הבנתי כוונתך היא שהמשיכה לכל אחד מן המינים באה בגלים וכל תקופה ישנו מין שדומיננטי יותר. איך ניתן לעשות את "השדרוג" הנ"ל בין המינים? אני יודע שלפני מספר שנים המשיכה שלי הייתה מאוד חזקה לבחורות וכלל לא הייתה לי תשוקה לגברים. איך ניתן לחזור למצב הקודם?

יש לי בעיה בזהות המינית.אני בן 23.רוב ניסיותיי המיניים הם עם גברים (חדירות מספר פעמים מועטות)-לא שכבתי אף פעם עם אשה בצורה מלאה.אני יותר נמשך להיות הנחדר גם בפנטזיות.אני מטופל אצל פסיכולוג קליני תקופה ארוכה והוא ייעץ לי להתנסות עם בנות.ואכן כיוון שאין לי שותפה שבתוך העניינים ואין "פוטנציאלית" כזו שתבין הכל,הלכתי לזונות- שם לא עמד לי גם בנסיון אחד שלקחתי סיאליס לפני...(הזונה צעקה עלי ואמרה שאני מבזבז תזמן שלה).הפסיכולוג שלי רוצה שאפתח הצד שנמשך לנשים(אם ישנו),שאצא למקומות של סטיירטים.אך זה קשה מאוד-אני לא מסוגל להפסיק לפנטז על בנים או להפגש עימם-לסטוצים ... יש ידידה אחת שהיא מאוד אסרטיבית-רוצה שנשכב אך היא לא מודעת לזה שאני בתול והיא מאוד אגרסיבית ואני מפחד ממה שיהיה..גם עם ויאגרה... מה לעשות??? האם פסיכולוג עוזר במקרה זה? האם להרים ידיים ולומר "אני הומו"? האם לנסות בכח-להכריח את עצמי לצאת לפאבים, להתנזר מבנים ..? יש לציין שהפסיכולוג שייך לאסכולה שאומרת שכל אדם הוא דו מיני ושעלי לנסות שני הצדדים לפני שאני מחליט סופית ואני מסכים עימו-אך ניסיתי בכל הערוצים-מנט ועד פאבים כמה פעמים וכלום...מאוד קשה לי עם הפחד הזה..אין לי בעעיה לדבר עם בנות אבל מה יהיה אם אכיר מישהי ואגיע איתה למיטה?....

גיא יקר, אני מרגיש שאני צריך לחשוב פעמיים לפני שאני עונה לך, משום שלמרות שאינני יודע מיהו אותו פסיכולוג, אין זה ממנהגי למתוח ביקורת על הפרקטיקה של עמיתיי. עם זאת, המקרה שלך הוא קיצוני וברור כל כך, עד שאני יכול לומר בבירור שנגרם לך נזק בטיפול הזה בקטע הספציפי של התמודדות עם נטיותיך המיניות. הצהרות עמדה של ארגוני בריאות הנפש העיקריים בארה"ב קובעות שאין כל עדות מדעית לכך שניתן לשנות כיווניות מינית הומוסקסואלית באמצעות פסיכותרפיה, המכונה לעיתים קרובות "טיפול מתקן" (reparative therapy). תוכל לקרוא על כך בקישורי הפורום ובדף הבית שלי שכתובתו מופיעה בסוף התגובה. לא ניתן להכחיד את המשיכה המינית של אדם אל בני מינו. ברוב מדינות העולם המערבי ניסיון טיפולי שכזה מצד המטפל נחשב עבירה על חוקי האתיקה המקצועית. אני חושב שאתה מרגיש את הנזקים בעצמך. ביקור אצל זונה ולקיחת כימיקאלים שיגרמו לך זקפה מלאכותית, כאשר אין לך כל בעיה אורגנית בתפקוד המינית, היחס המשפיל של הזונה אליך - כל אלה בוודאי אינן חוויות שתורמות לדימוי העצמי שלך כאדם וכגבר. אתה משתמש בביטוי "להרים ידיים" בהתייחסותך לקבלה שלך את עצמך כהומוסקסואל. זהו ביטוי תבוסתני. הומוסקסואלים מיליטנטיים היו אומרים לך להרים ראשך בגאווה. אני לא רואה גאווה ולא בושה, לא בהומוסקסואליות ולא בהטרוסקסואליות ולכן אני ממליץ לך על טיפול להשלמה שלך עם עצמך ועם נטיותיך אצל מטפל גיי-פרנדלי, שיעזור לך לקבל את עצמך כמו שאתה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

לגידי, כתבת ממש לאחרונה, תחת הכותרת "בעיות בזהות במינית" : "כולנו, למעשה, דו-מיניים בפוטנציה, אלא שצד אחד מודע יותר והצד האחר מודע פחות.". מעניין מדוע "כולנו" אינו תקף גם כלפי אותם אלו שמעידים על עצמם שהם בעלי זהות מינית סבוכה. האם אותו "כולנו" זה בעצם רק הטרוסקסואלים שלא מודעים להיותם דו מיניים? מה עם ההומוסקסואלים? ה"כולנו" לא חל עליהם ? לגיא, כיוון שאתה אדם בוגר בן 23, אתה יודע הכי טוב עבורך מה טוב בשבילך, ואיך אתה רוצה לחיות את חייך. ניראה לי שניסיון לשנות את דעותיו של אדם בוגר ורצונותיו,בהם בחר בעצמו (באמצעות טיפול פסיכולוגי או בכל תהליך ושיטה אחרים) - (וידוע הריי שרצונו של אדם הוא כבודו) הוא הרבה פחות מוסרי מניסיון לשנות את נטייתו המינית (שבה מעולם לא בחר).

ד"ר רובינשטיין תודה על תגובתך אני ער לעובדה שישנה ביקורת על שינוי משיכה מינית אך אולי הפסיכלוג שלי מנסה לעורר את הצד ההטרו שלי ? זה לא שניסיתי את שניהם חוויתי את שניהם ואני יכול לדעת אזי הפתרון להתעקש לנסות את ההטרו,גם נכון כדי לדעת אם יהיו לי חיים "רגילים" וילדים... חייבים לנסות מינית כדי לדעת הלא כן?

אני מודה לך "שינוי " על תגובתך .קראי גם על התפנית שאתה עובר בחייך ומאחלת לך בהצלחה .תמשיך לעדכן את הפורום ו/או אותי דרך המייל שלי ,כי זה מעניין. אני מהדעה שכל בן אדם יחייה לפי אמונתו כל עוד לא פוגע במשהו אחר ולכן, אין לי בעיה עם הנושא של ההומוסקסואלים או לסביות .מה שמפריע לי זה רק ההפגניותיות הפרובוקטיבית של הקהילה ההומו -לסבית . אני למשל לא הולכת ברחוב עם בעלי ומחפשת במה כדי להפגין את אהבתינו בפומבי ולהקצין את המיניות שלנו . אני נוטה לחשוב שיש אנשים עם הפרעות באישיותם (כשאני אומרת הפרעות ,שיהיה ברור ,אני מתכוונת לבעיות בתקשורת בין אישית ,אינטימיות ,ערכה עצמית ,וכול' )שיכולות לנבוע ,בין היתר ,מניצול מיני ,אלימות במשפחה או טראומות שונות מגילגול הזה או קודמים (למעוניינים אני ממליצה ליקרוא ספרים של בריאן וויס ,פסיכיאטר )או שהתייאשו מחוסר אהבה זוגית בחיים וכתוצעה מכך (כי כמו שכתב המשורר "לא טוב להיות אדם לבדו"), מצאו סביבה תומכת בקירבת הקהילה ההומו -לסבית והשתכנעו שהם בעצם הומואים או לסביות .או אנשים שהרגישו שונים מסיבות שונות ולא מצאו את הסיבה להרגשה הזאות ובעיקר ראו שהדבר התבטא במישור הזוגי . לכן שאלתי את השאלות כדי לוודא מה הם הסימנים שמגדירים בוודאות את ההומוסקסואליות ולא קיבלתי תשובה חד- משמעי או מספקת ,כי בעיות זיקפה קיימות גם בסטרייטים ואם אין סיבה רפואית (הורמונאליות למשל )נוטים לחשוב שזה נובע מבעיות נפשיות ,פסיכולוגיות או פשוט מstress למשל . ישנם אנשים שגדלו במשפחות נורמליות ,עם אהבת אם ואב ובכל זאות הם מגדירים את עצמם כהומואים או לסביות או בנים לאמהות חד הוריות שהם סטרייטים . כל עוד לא ידועות הסיבות למשיכה הומוסקסואליות ,יתכן שאנשים כמו שאמרתי קודם ,לא היו מקובלים בחברה שבסביבתם או מרגישים לא שייכים לחברה הסובבת אותם ,מצאו את האהבה ,תמיכה ,סיפוק מיני באנשים באותו מין ואולי בעלי אותם בעיות . למשל :המקרה של הזמר עברי לידר ,לא מובן לי .הוא ניראה גברי או השקחן האמריקאי ,לא זוכרת את שמו ,שרק נודא על נטיותיו אחרי שחלה באיידס . לא ניראה לי שהם לא הזדהו אם דמות גברית ,דווקא . אולי אני לא מבינה טוב את התופעה ,לא מכירה הרבה הומואים או לסביות אז הייתי רוצה לשמוע מה יש לכם לומר על המקרים האלו ,למשל .

גם לי מאוד מפריע העובדה שאיגודים מיקצועיים של פסיכולוגים (כמו האירגון האמריקאי) (וגם גופי מחקר מדעיים) אומרים שהם לא מסוגלים לשים את האצבע בצורה חד משמעית על הגורמים לנטייה הומוסקסואלית (ראו את הגימגום המופיע באתר של אירגון הפסיכולוגים האמריקאי באשר למקורה של הנטייה המינית), על אף שזוהי תופעה שכיחה מאוד שקיימת מאז ומתמיד, ועל פניו, אמור להיות קל מאוד לחקור אותה. עצם זה שבסוף שנת 2005 הם לא מסוגלים לתת תשובה חד משמעית בנושא מערערת אצלי את אמונתי באשר להבנתם בנושא. אני לא מאמין שנטייה מינית נקבעת בגיל 5 (ו"ניסגרת") , זה פשוט לא נשמע מתקבל על הדעת. אם תשימו לב.. ילדים נימשכים למראה מסויים בגיל צעיר ומן הסתם , באופן טבעי, נימשכים למראה אחר כשהם מתבגרים. וילד בן 13 לא נימשך לאותו מראה כמו גבר בן 50 למשל, ומכאן שהמשיכה מינית היא דבר גמיש שמשתנה מעצמו במהלך כל חייו של אדם.

שלום שינוי, ציפיותיך מענף הפסיכולוגיה מרקיעות שחקים. הומוסקסואליות אינה התופעה היחידה שהפסיכולוגיה לא הצליחה לתת לה הסברים מוחלטים. למעשה, לגבי כל תופעה או הפרעה נפשית קיימות מחלוקות ומקובלת הדעה שהן רב-גורמיות ולרוב תוצאה של אינטראקציה בין גורמים פיזיולוגייים וסביבתיים. אנו יכולים לראות אנשים שגדלו בסביבות דומות מאוד ובכל זאת נוכח אירוע מסוים ("טריגר" בעגה המקצועית) האחד יפתח דיכאון והאחר לו, וזאת בשל מועדות/פגיעות התחלתית שונה הנובעת מגורמים פיזיולוגיים (הורמונאליים, מוחיים, גנטיים ואחרים). נראה לי שקשה לך מאוד עם מצבים עמומים, הניתנים ליותר מפרשנות אחת, בכלל, אך לצערנו או לשמחתנו, אלה רוב המצבים בחיים. גם ברפואה, שיש לה דימוי "מדויק" יותר, לתופעה מסוימת יכול להיות הסבר X עבור אדם מסוים והסבר Y עבור אדם אחר, או צירופים שונים של גורמים. אסיים במשפט של מדען דגול ואיש רב-אשכולות שידיעותיו מגיעות הרבה מעבר לתחום התמחותו הספציפי: "אני יודע הרבה פחות ממה שאינני יודע". בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

שלום נורית, חבל שלא עיינת בהתכתבות העניפה בין שינוי וביני, בה גם היצגתי את ההסבר הפסיכואנליטי לגבי התפתחות הנטייה החד-מינית. מחקרים שונים שבדקו ביוגרפיות של הומוסקסואלים מצאו התאמה בין סיפור חייהם ובין טענות התיאוריה. לעומת זאת, ההשערה שלך שאנשים הלוקים בהפרעות נפשיות שונות מוצאים "בית חם" בקהילה ההומו-לסבית אינה מציאותית בעיניי. עם כל ההפגנתיות (שאגב, גם אינה "כוס התה" שלי, אך אני מכבד אותה ומכיר בחשיבותה הפוליטית) של הקהילה ההומו-לסבית ועם כל השינויים הפורמאליים שהתרחשו בשנים האחרונות בהתייחסות החברה הסטרייטית הרחבה להומוסקסואלים ולסביות, עדיין קיימת עוינות רבה בקרב חוגים רחבים בחברה הישראלית ובכלל כלפי הומוסקסואליות וממש בלתי מתקבל על הדעת שאדם שאינו נמשך לבני מינו ימצא מפלט בקהילה ההומו-לסבית מפני שהוא סובל מהפרעות נפשיות שונות. חשוב להדגיש כי כיווניות הומוסקסואלית אינה עניין של בחירה או העדפה, גם אם כרגע אין לנו תשובות מוחלטות לגבי סיבותיה. ברור שאף נער או נערה מתבגרים שהיו ניתנים בידיהם הבחירה אם להיות הומוסקסואלים או סטרייטים לא היו בוחרים להיות הומוסקסואלים ולו רק בגלל המחיר החברתי הכבד שהם היו נאלצים לשלם על כך. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

אז מה אני אגיד לכם להיות הומו זה קשה כל כך קשה שאנשים מסוימים עושים מזה מקצוע כדי להיפטר מזה ממש כמו אף ארוף או תחת גדול מידי והכי גרוע שהם לוקחים הרבה כסף.... אנשים מסוימים מתרחקים ממך או מרחמים עליך ועוד מי כמוך יודע את זה. אבל אתם יודעים מה יותר גרוע מלהיות הומו? זה להיות הומו שגם ההומואים לא מקבלים אותו כמו שהוא וזה רק בגלל שאנחנו כאלה שיפוטיים ושטחיים שאנחנו לא באמת רוצים לראות את האדם עצמו אלה לראות תמונה ועדיפות תמונה של גוף ויותר עדיף זה תמונה של גוף ערום אם לא הבנתם על מה אני מדבר עד עכשיו אז אני מדבר על הומואים שמנים לא רק שבמהלך הילדות וגיל ההתבגרות נפגעו מספיק ואז הם ממשיכים בחיים עם חור ענקי בבטחון העצמי והרחמים העצמים וההתמודדות על המשקל העודף שלהם. הם חושבים שזה נגמר ובגלל שאנחנו אנשים בוגרים אז יש סוג של קבלה אבל לא בקהילה שלנו, בקהילה שלנו לא מעריכים מספיק ולא רוצים להכיר מספיק אז יש פה איזשהו נידוי תמידי מידי החברה והקהילה וגם לקראת חיפוש אחרי בן זוג שזה בכלל קשה למצוא אצלנו ההומואים זה עושה את זה יותר קשה שווה ערך לגביע הקדוש ואני בכוונה נסחף עקב דחיות מידיות ששומעים על המסה שלך ואז מנסים לנפנף באלגנטיות במקרה הטוב. במקרים של סקס זה בכלל מתסכל בגלל כל הדחיות המידיות של אנשים ממוצעים אתה מנסה לאסוף שאריות או להסתפק במועט אתה מתחיל ללמד את עצמך "לאהוב" אקטים מסוימים או להסתפק בשכבה מסוימת שגם אותה דחו מסיבה זאת או אחרת ולרוב אתה אמור לסבול אנשים סוטים ודוחים להחריד בגלל שהענישו ודחו אותך מבלי לדעת באמת מי אתה אז אני מבקש משהוא אחד לא רחמים אני רק מבקש מחשבה קטנה מכם במיוחד, ההומואים, שלא מספיק קשה לנו להתמודד עם הרבה דברים ועכשיו אנחנו צריכים להתמודד עם הקבלה העצמית שלנו טיפה מחשה תודה מראש ההומו שמן הממורמר

שלום לך פונה יקר, אני מרגיש את הכאב העמוק שאתה מביע בדבריך. נכון, שמראה חיצוני ממלא תפקיד חשוב ביצירת קשר ראשוני. ייתכן מאוד שאצל הומוסקסואלים זה בולט יותר, אם כי מניסיון בטיפול בסטרייטים (בחורים ובחורות כאחד), אני יכול להעיד שמצבם של בעלי משקל עודף לא הרבה יותר קל. אולי הדחייה יותר מנומסת ופחות בוטה, אך בהחלט קיימת. די אם תסתכל סביבך ותראה את אין-סוף הדיאטות המוצעות, הניתוחים הפלסטיים המוצעים להצרת היקפים ועוד ועוד - כל אלה מוצעים גם לגברים ולנשים סטרייטים. אנו חיים בעידן שבו רזה נחשב יפה והדבר נכון הן לגבי סטרייטים והן לגבי הומואים. לצערנו, המראה החיצוני הוא כרטיס הביקור שלנו ורק כשעוברים את המשוכה הזו אנשים מסתכלים על הפנימיות שלנו. מחקר מעניין שנעשה על גייז בעלי משקל עודף מצביע על הדימיון בין מצבים של גברים הומואים ונשים סטרייטיות: http://www.zarut.com/shrink-friendly/a21.asp . בכל זאת, על אף התחושה הקשה, ככל שקשה לרזות, המאמצים לעשות זאת תלויים בנו לפחות. הניסיונות לשנות את הסביבה, לעומת זאת, נועדו מראש לכישלון. אני ממליץ לך להשתמש באמצעים הפתוחים בפני סטרייטים והומואים כאחד לצורך הרזיה, כגון: קבוצות לעזרה עצמית של אכלנים כפייתיים, שומרי משקל ואולי אפילו מרפאות המתמחות בהפרעות אכילה (במידה והבעיה קיצונית). אתה מוזמן להישאר איתנו, לשתף ולעדכן אותנו, אפילו ברמה של יום שבו הצלחת להגביל את עצמך באכילה ויום שלא הצלחת לעשות זאת. נורא לא הוגן, אני יודע, אבל רובנו מסתכלים קודם על הקנקן ורק אחר כך במה שיש בתוכו. שינוי הקנקן דורש המון עבודה פנימית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

למבעד למראה ! כפי שאני רואה זאת, עומדים בפניך שתי אופציות. האחת, קבלת עצמך כמו שאת.וללמוד לאהוב את עצמך כפי שאתה. ושנייה : להתחיל בדיאטה ,בתהליך של הורדת משקל וחיטוב הגוף, לכל אחת משתי האופציות יש את היתרונות והחסרונות שלה. לגביי הראשונה : אל תישכח שדיאטה אינה מתכון בטוח להצלחה, ורוב האנשים המתחילים בדיאטה , ניכשלים ולא רק מעלים חזרה את כל המשקל שהורידו, אלא אף מעלים במשקל בריבית. וכמו כן, אנשים עם עודף משקל הם אנשים רגילים לכל דבר שפשוט סובלים מדעה קדומה של הסביבה, וכמובן שאין בהם כל פגם או הפרעה נפשית, ואנשים יכולים להצליח בחייהם גם אם הם סובלים מעודף משקל (ולראייה: ראש ממשלתנו שסובל מעודף משקל קיצוני כבר עשרות שנים). קיים גם סיכון מסויים בתהליך של דיאטה, אם כי הוא נפוץ יותר אצל נשים (הסכנה ל הידרדרות חלילה לאנורקסיה ובולמיה), ויש אנשים רבים (לרוב נשים) שנגרם להם נזק רב ובלתי הפיך כתוצאה מדיאטה קיצונית ולא מאוזנת.וגם אם תצליח בדיאטה, לא תוכל לעולם להעלים את המשיכה שלך למאכלים המשמינים אליהם אתה נימשך כעת. היתרונות באופציה השנייה של התחלה בתהליך השינוי ברורים. יש בכל מקום גם אנשים שהצליחו להוריד בצורה ניכרת ממשקלם ולשמור על כך לאורח זמן (פעילות גופנית על בסיס קבוע מאוד תורמת לכך).הורדה במשקל והתחלת עיסוק בפעילות גופנית גם תשפר את איכות חייך (החברתיים) וגם תתרום לבריאותך. כדאי לך לנסות לברר עם עצמך מה גורם לך לאכילה המופרזת ולנסות לטפל בבעיה מהשורש, בכל דרך שתמצא לנכון. בהצלחה בכל אשר תפנה ! שינוי.

אני הטרוסקסואלית, יפהפיה בכל קנה מידה אך מלאה (בעלת משקל עודף לא קיצוני אך נראה לעיין)ולעיתים רבות אני שומעת הערות לאקוניות ופניני לשון בסגנון של: אם תורידי 10-15 קילו במשקל תראי פצצת על!וכדומה.... כרגע אני בתהליך של דיאטה לאחר משבר אקוטי בו אכלתי מכל הבא ליד למען שיחרור של נחמה פורתא. היתי בדיכאון מז'ורי ובזכות תרופת הפבוקסיל ניצלו חיי- פשוטו כמשמעו. עולה ממכתביך כי אתה אינך משלים עם עצם עובדת היותך ג'יי. כנ"ל לגבי היותך שונה בשל היותך שמן. חוסר הביטחון והקבלה העצמית עובר בהודעתך כחוט השני. כמו כן ניכר כי אתה סובל מדיכאון זה מכבר. אלמנט המשתק אותך ומונע בעדך לפעול ולהחלץ ממלתעות המסבאות ומתלאות חייך ושאר תחלואות:- ממליצה לך בחום על טיפול תרופתי מחזק ומזנק (מקבוצת SSRI שידוע כמסייע אף בתהליכי הרזייה)לקראת השינוי העצום- לו אתה מיחל ומפלל. וכמו כן ממליצה לך במקביל על טיפול פסיכודינאמי או התנהגותי קוגנטיבי להתחקות אחר שורש הבעיה. זכור ונצור: אם תרצה אין זו אגדה! אצלי השומן היווה מעין מגננה של: אל תתקרבו אלי ואל תחקרו לי לרובד הנפש והרפש...... ומגננה שכזאת תוכל להיות מוסרת רק בטיפול עצמי משולב: טיפול תרופתי ופסיכותראפויטי. בהצלחה רבה רבה, יקירי. שמנה לבינתיים:-

שלום יש לי תאומים בן ובת בני ארבע וחצי כאשר הבת כל הזמן רוצה לילבוש את הבגדים של אחיה ואפילו את התחתונים שלו. האם דבר זה צריך בגיל זה לעורר את דאגתי האם זוהי הזדהות מינית? אם לא באיזה גיל אני צריכה להשים דגש לכך ולהתחיל לידאוג? מהו הטיפול הנכון להתנהגות מסוג זה? אשמח לקבל תשובה בתודה מראש פ.

שלום פ., אם המצב היה הפוך, כלומר, אם הבן שלך היה רוצה ללבוש את הבגדים של הבת, הייתי יכול להיות יותר חד-משמעי, שכן מחקרים מצביעים על כך שהומוסקסואלים גברים נטו בילדותם ללבוש בגדי בנות, לשחק במשחקי בנות ולאמץ לעצמם באופן כללי התנהגות הפיכת מגדר (כלומר, התנהגות האופיינית לבני המין האחר). אין בידינו עדויות מחקריות לכך שנשים לסביות העדיפו בילדותם דפוסי התנהגות של בנים. בכל מקרה, אין משהו שאת יכולה או לא יכולה לעשות. תמיד, בכל מקרה, וללא קשר לנטייה המינית - חשוב לקבל את התנהגות הילד כמו שהיא ולשדר לו קבלה ללא תנאי בכל מצב. ניסיון לשנות אותו לא תעזור בלאו הכי, אם כי כאמור התנהגות הפיכת מין אצל בנות אינה מנבאת התפתחות הומוסקסואלית בעתיד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

אני אישה הטרוסקסואלית ונכנסתי לדיון הזה מתוך סקרנות . מעניין אותי לדעת מה קורה בידיוק אצל גברים הומוסקסואלים . תסלחו לי על הבורות . אם אין משיכה מינית ,אין זיקפה ?מה מרגיש גבר כלפי אישה שמולו :מין חברות,ידידות ? האם לא יתכן מצב שגבר נפגע רגשית מקשר עם אישה/נערה ,בגיל ההתבגרות וכתוצאה מכך התרחק מנשים והתקרב לגברים (הרי ההורמונים פועלות )והעריץ בחור ומכך הגיע למסקנה שהוא הומו .(הרי ערצה הוא דבר שקורה בלי קשר למין הנערץ) האם שתיית אלכהול בפבים מגיל צעיר (16-17)לא יכול לגרום לאין אונות ו.או חוסר משיכה לבנות וכתוצאה מכך לחשוב שהוא הומו . האם מחלה או משבר אחר במשפחה הקרובה יכולים לערער את הזהות המינית (ע"י פחד ממוות בהורים או בקרובים האהובים עליו )וכתוצאה מכך חיפוש אחר דמות גברית תתומכת . אודה לכם אם תיתייחסו לשאלות ותבהירו לי את הנושא

לדעתי כל הדברים שהזכרת אפשריים (אולי מלבד העיניין של פאבים במועדונים שניראה לי שלא ייתכן), ועל חלקם אפילו דנו כאן בפורום (עיניין הדמות הגברית והמשפחה). ולכן אני חושב שמשפט מסוג "מי שנימשך רק לגברים הוא הומוסקסואל" הוא משפט שלא מוסיף מידע, זוהי פשוט ההגדרה, וההגדרה לא תורמת הרבה. שאלה הרבה יותר מעניינת לאינדיוידואלית לכל אדם היא מדוע הוא ספציפית נימשך לגברים ולא נימשך לנשים ועליה כדאי לו לחשוב.

שלום נורית, איננו יודעים בדיוק את הסיבה למשיכה הומוסקסואלית. קיימות רק השערות, חלקן זכו לביסוס חלקי ואת יכולה לקרוא עליהן בפורום. מה שברור הוא שהסיבות שאת מציינת אינן סבירות, כי ידוע מעל לכל ספק שהומוסקסואליות מתפתחת ברוב המקרים לפני גיל ההתבגרות, או לפחות המשיכה לבני אותו מין מתפתחת קודם לכן. אירוע נקודתי כזה או אחר כמו אלה שאת מציינת אינו יכול לגרום להיווצרות משיכה חד-מינית. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

שלום ד"ר גידי רובינשטיין. אני בן 19, ויש לי קונפליקט פנימי שמאוד קשה לי להבין אותו. ועכשיו גיליתי שיש פורום לעיניינים האלה ואני מקווה מאוד שאני אמצא כאן תשובה. לפני כשבע חודשים בערך, היה לי התקף חרדה שאולי אני הומו. כל זה כנראה פוביה מוגזמת מלהפך להומו אבל אני לא יודע איך להשתחרר ממנה. יש לציין למרות הסבל האדיר שעברתי בחקירת הזהות אני אף פעם לא הרגשתי משיכה, גם לא לפני ההתקף הראשון. בהתחלה כל בן ובת שהייתי רואה הייתי נכנס להתקף, ולמרות שנרגעתי מאוד מאז, וההתקפים גם פחתו משמעותית. עדיין יש לי מצבים שאני לא בטוח מה אני מרגיש, כאילו יש לי פחד לההפך להומוסקסואל. אף פעם אפילו לא עברה לי מחשבה על להיות עם מישהו, אני מאוד נמשך לבנות. אבל בזמן התקף פשוט כל מה שהיה הגיוני אצלי בחיים נעלם והכל נהיה להזיה. כבר כמה ימים רצופים שאני חולם על חברה שלי לשעבר (שמאוד אהבתי אותה, ואני חושב שיש לה איכשהו קשר לבלבול בזהות) ואף שאני חי עם זה, מאוד קשה לי עם המחשבות האלו. גם עכשיו שאני כותב את השורות האלו אני מרגיש רעד בפנים, רק המחשבות על זה מכניסות אותי לחרדות! תודה רבה מראש, אסף.

שלום אסף, התופעה שאתה מתאר מוכרת כפאניקה הומוסקסואלית או הומופוביה, כלומר, פחד מהומוסקסואלים או פחד להפוך להיות הומוסקסואלים. כולנו, למעשה, דו-מיניים בפוטנציה, אלא שצד אחד מודע יותר והצד האחר מודע פחות. נשמע שהסערה הרגשית שאתה מתאר קשורה מאוד לשלב שבו אתה נמצא בחיים, שלב שבו הזהות העצמית עדיין נמצאת בשלבי התגבשות. במסגרת גיבוש זה של הזהות המינית אתה חרד מאוד לגבריותך. קשה מאוד לעבור את השלב הזה לבד ואני ממליץ לך לפנות לאיש מקצוע המתמחה בתחום של זהות מינית, שילווה אותך ואשר תוכל לחלוק עימו את פחדיך ולהבין טוב יותר מה עומד מאחוריהם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

כשאני הייתי צעיר לקיתי בשיתוק מוחין אך למדתי למרות הקשיים במסגרת רגילה, בגיל ההתבגרות אבי נפטר ואני שהיתי במוסד אך יום אחד אמרו לאימי כי טוב תעשה והיא תוציא אותי מכותלי המוסד, ושוב מצאתי את עצמי בחיים הרגילים אך הפעם במפעל מוגן שבחסות "אילן" שבו עבדו נכים. אומנם היה לי די טוב במפעל שבו התגאתי לעזור לחברים ואף היו לי בנות זוג אך היה בלגאן במפעל והצוות לא היה כל כך רגיש לנכים ואפילו ניתקלתי בסוטה מין אשר כמעט החדיר לתוכי את איבר מינו וכן בחבר שמאוד חיבבתי אותו אך הוא לא היה אחראי למעשיו והוא גם היה אפלפטי והוא אף איים עלי וכך מרוב פחד ומרוב רגשות אשר לא נתנו לי מנוח חשבתי שאולי משהו לא בסדר עימדי והחלטתי שאולי אני אלך ללמוד משהו מועיל כדי להיות שפוי בדעתי. היום כשאני בן 54 ורואה שאני לומד ומתקדם ואני די מרוצה שעולם חדש ומעניין נפתח לפני אני מרגיש עדיין מבולבל כי האנשים לרוב לא מסתכלים על אדם נכה כעל אדם בריא ומבחינת הגרויים המיניים זה די מתסכל, כי כשאני רואה בחור יפה ועירום אני כמובן מתגרה ואני מרבה לשאול את עצמי האם יש הבדל בין הנכה לבריא והרי הנכים תמיד גדלים בחברה של נכים, ושאני נוסע כמובן לאימי אני מרגיש כי אני בעיקרון מתפקד כאדם בריא, אז לאן אני משתיך ואולי אני לא הייתי צרך לשאוף ולהתגרות ואולי לא טוב שאני כל כך רגיש? וכך אני נותרתי לבד עם בילבול גדול לגבי זהותי כאדם. אהי אודה אם תענו לי על שאלתי ואולי תשקיטו את מצפוני המצעק לי ולא נותן לי מנוחה. מיכאל

שלום מיכאל, אם בחורים יפים מעוררים אותך מינית, הרי שאתה הומוסקסואל. אם גם בחורות מעוררות אותך מינית, הרי שאתה ביסקסואל. אני מבין שקשה לך עם הבלבול הזה. אינני יודע במה הנכות שלך מתבטאת כיום, אך החברה נרתעת מנכים ואם הנכות פוגעת במראה החיצוני שלך בצורה כלשהי, בוודאי שקשה לך עם בחורות (במידה ואתה נמשך אליהן) ועוד יותר עם בחורים, שנמשכים בראש ובראשונה למראה החיצוני. עם זאת, ישנם גם הומוסקסואלים נכים, המוצאים את מקומם. אולי כדאי שתפנה למטפל גיי-פרנדלי שיעזור לך להבהיר לעצמך דברים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

לכבוד ד"ר גידי רובינשטיין. ראיתי שבפורום מוזכרים הומוסקסואלים דתיים. אני מאוד מקווה כי שאלתי לא תפגע במישהו, ולדעתי היא חשובה מאוד. האם יש איזשהו קשר בין דרך-חיים דתית חרדית לבין הומוסקסואליות? האם הסביבה שיצרה ניתוק מוחלט של בנים ובנות מגיל הרך יכולה לעודד היווצרות הומוסקסואליות? אותה שאלה רלוונטית גם לגבי מגזר המוסלמי, וכל סביבה אחרת היוצרת את אותו הניתוק.

שלום Ann, אם קיים קשר בין הומוסקסואליות ודתיות, הרי הוא רק בהתייחסות לתופעה ובדרכי הטיפול בה ולא ביצירתה. ההפרדה בין בנים ובנות אופיינית לא רק לחברה הדתית, אלא לעוד חברות (להבדיל) כמו בתי כלא, אך במקרים הללו, במידה וקיימים מגעים הומוסקסואליים, מדובר בהומוסקסואליות מצבית, החולפת עם שינוי המצב המיוחד הזה, למעט אותם מקרים שבהם האדם היה מתפתח כהומוסקסואל ללא קשר למצב. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

...עד לא מזמן הייתה לי זיקפה מלאה עם חברה שלי,וסקס חלומי, ותמיד הייתי מודע למשיכה שלי לקוקסינליות וגם מימשתי...אני לא מעוניין יותר לרצות בזה אני מקדיש את כולי לחברה שלי ולא הייתה עם זה בעייה עד שפתאום הרגשתי שהמשיכה נעלמה...מה זה אומר? כן עברתי איתה משברים אבל לא רוצה שהיא תלך בגלל שאני לא מספק אותה...אני מתחמק ממנה כי אני פוחד אני פוחד שלא תיהיה לי זיקפה כי זה קרה אני חייב להחזיר את המשיכה שלי אליה אני אוהב אותה...אני רוצה משפחה איתה...איך אני עושה את זה?! אני לא רוצה להמשך למין הגברי...זה אף פעם לא היה חד מיני ככה... איך אני יוצא מזה..מצידי להדחיק אבל איך...???(חשבתי על ויאגרה) תודה מראש על הייחס באמת תודה....

שלום אלירן, הבעיה היא, כמובן, סבוכה מדיי מכדי שיימצא לה פתרון מעל גבי פורום באינטרנט. את משיכתך לגברים לא ניתן להכחיד ואם אתה מרגיש שהיא מהווה את הסיבה לירידה בתפקוד המיני שלך עם חברתך, הנושא ראוי להתייחסות מעמיקה יותר במסגרת טיפול מקצועי פנים אל פנים ולא דרך הרשת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

אחת הבקשות שלי בפניתי פה היא בכל אופן קשורה לצורך שלי להבין את האפשרות שאלמנטיים בעבר אולי "הפכו" אותו לגיי. להבין משמע מדעית... זו הדרך שלי להרגע ...זה טוחן לי במחשבות... חיבת תשובה כזו או אחרת...

שלום ויוי, ההסברים להומוסקסואליות עדיין שנויים מאוד במחלוקת ואין "שורה תחתונה". ההסברים על קיומו של גן הומוסקסואלי פורסמו בזמנו בקול תרועה רמה והופרכו בצורה הרבה יותר צנועה. מבין התיאוריות הפסיכולוגיות, רק התיאוריה הפסיכואנאליטית זכתה לאישוש מסוים ואני נוטה לקבל אותה, אם כי רבים מעמיתיי לא. לפי ניסיוני, אצל רוב ההומוסקסואלים והלסביות מתרחש "תסביך אדיפוס הפוך", כלומר, בשלב הפאלי, בגיל -5, כאשר הבן או הבת אמורים להזדהות עם ההורה בן מינם (הבת עם האם והבן עם האב), משהו בתהליך ההזדהות הזו נפגם בגלל דינאמיקה משפחתית מסויימת הקשורה הן ליחסים בין ההורים והן ליחסם לבן או לבת, שאמורים להפוך הומוסקסואלים, ואז ההזדהות היא בכיוון ההפוך: הבן מזדהה עם אימו והבת עם אביה ולכן הבן נמשך לבנים והבת לבנות. זה הסבר כללי מאוד, השנוי במחלוקת, אך בכל מקרה, יש להתאימו לסיפור החיים האישי שלך. מעבר לכך, העובדה שהמחשבות על כך הפכו לאובססיות אצלך בהחלט מעוררות אצלי את המחשבה שתפני לייעוץ אצל איש מקצוע גיי-פרנדלי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

בוקר טוב, "הבן מזדהה עם אימו והבת עם אביה ולכן הבן נמשך לבנים והבת לבנות " , למה הזדהות עם האם של הבן או עם האב של הבת גורמת להם להימשך לבני מינם ? ולמה דווקא בגיל 5? מהיכרות עם הומוסקסואלים שמתי לב לאלמנט שחזר על עצמו, ברוב המוחלט של ההומוסקסואלים שהכרתי: לא היה להומוסקוסאל אב במהלך הילדות שלו,או שהאב הייה דמות מאוד רחוקה.ואם הדבר מופיע באמת אצל רוב ההומוסקסואלים (ולא רק אלו שיצא לי להכיר) אזי תשומת הלב צריכה להיות מופנת לדעתי, להיעדרותו של האב ולא לנוכחותה המוגזמת של האם (אם כי כמובן שיש קשר בין השניים). ההסבר שאני נותן לזה הוא, שכאשר ילד גדל עם אב , אז הילד רואה לנגד עיניו כבר מגיל צעיר מאוד את דמות הגבר, ואז היא הופכת בעיניו לעיניין שגרתי,רגיל (אולי משעמם) ולכן הגיוני שילד שגדל עם אב לא ייראה בדמות הגברית אובייקט מיני. גידי, אני מניח שלך יצא להכיר יותר הומוסקסואלים ממני, הייתי רוצה לדעת אם גם אתה הבחנת בהעדרותו של האב אצל הומוסקסואלים בהם טיפלת.

דר' גידי , תודה על תגובותייך הזריזות... אז מהדיבור שלנו פה, הבנתי שעלי להרפות ממנו לחלוטין בענין. ו.. שלסיפור החיים האישי שלנו יש הרבה סממנים שיכלו לתרום לבני להיות גיי. מומחית בלדחוף רגשי אשמה למקום מיוחד עמוק בראש. מה עושים עם השאלות של כלל הסובבים > > " כזה חתיך ופקח ועוד לא היתה לו חברה ?" + מגוון של שאלות... ויש סבתא ואחות בגיל ההתבגרות שמגיבה על המילה הומו באופן שמחייב המון הסברים והיא מקבלת ממני. והתבטאויות מביכות של כינויים לגייס בנים שנשמעים בצותא (עם הבן) בחברה, בטלויזיה... ואישי היקר שסופסוף חדל להשתמש בכינויים הנ"ל..... התמודדות !!!!

גידי שלום, אני בת 15 ושאלה מהי נטייתי המינית מטרידה אותי מאוד. אני נמשכת גם לגברים וגם לנשים, למשל אני נמשכת לחברה הכי טובה שלי, וגם אני מרגישה דברים לילד מהכיתה שלי.. אומרים שאת הנטייה המינית יודעת כבר כאנחנו ילדים קטנים..וכשאני הייתי ילדה קטנה תמיד התענניתי בבנים כשהייתי ב11 היה לי חבר שמאודד אהבתי.. עכשיו למשל בחופש עבדתי והייתה במקום העבודה שלי עוד עובדת שגם אליה נמשכתי.. בקיצר כמו שאתה רואה אני מאוד מבולבלת ולא יודעת מה לעשות, בבקשה תן לך את עצתך.. מה אתה חושב שהנטייה המינית שלי?

שלום אנונימית, קודם כל, את מאוד מאוד מאוד צעירה ומטפלים רבים היו אומרים לך לחכות כדי לראות לאיזה כיוון הנטייה שלך תתפתח. ואולם, ממחקרים רבים שבדקו ביוגרפיות של הומוסקסואלים ולסביות ידוע שהנטייה המינית אכן מתפתחת לפני גיל ההתבגרות. לכן, לפי תיאורייך, הואיל ואת נמשכת לבני שני המינים, סביר להניח שאת דו-מינית. אני יודע שזה יוצר בלבול מסוים, במובן מסוים יותר מאשר להיות רק לסבית אפילו, אך בסה"כ זה פותח בפנייך יותר אפשרויות ליהנות משני העולמות. במשך השנים, לפי התפתחות קשרייך עם בחורים ובחורות, תקבלי החלטה עם מי מהם תרצי ליצור קשר זוגי ועם מי מהם תסתפקי אך ורק ביחסי מין, אבל כמו שכתבתי באחד המאמרים ( http://www.zarut.com/shrink-friendly/a11.asp ), זו לא קללה, אלא ברכה. בכלל בחיים, ככל שהאפשרויות שלנו רבות יותר, אני מאמין שאנו אנשים עשירים יותר וכך אני גם מציע לך לראות את עצמך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

היי, אני הומו פסיבי ויש לי טחורים במצב בינוני, מה שגורם גם לעצירות ... השאלה שלי היא האם זה אמור להפריע לי לקבל חדירה? האם יש משהו שצריך לעשות או שכדאי לעשות לפני סקס? תודה... :)

שלום somebody, לפי מה שידוע לי על טחורים, היה רצוי להימנע מחדירה עד שהם ירפאו. אחד הטיפולים בטחורים הוא מתן מרככי צואה במטרה להקל על הלחץ - ואילו פין במצב של זיקפה המאפשרת חדירה הוא ללא ספק קשה וגורם ללחץ המופעל על הוורידים במצב של טחורים. בכל מקרה, כדאי להתייעץ עם פרוקטולוג במידה ואתה מרגיש פתוח מספיק לשתף אותו בנטיותיך המיניות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

דר' גידי שלום וברכה ,, לראשונה כותבת בענין... אז הוא בן 24 בכורי היקר... יודעת על נטיותיו כבר מילדות (על סמך חוש) ומלפני כשנה > (קראתי במחשב משותף שלנו הסטוריה של התכתבות לו עם בחור)... ניסתי לדבר איתו פעם ב 4 עיניים והוא ברח. לפני כשבוע יצאתי אחריו לגינה וביקשתי ממנו במילים פשוטות שיצא מהארון... הוא הסמיק והלך. בלילה כתבתי לו מייל שאני אוהבת... וגם אבא יודע .... ושלא יעיז להשתנות....ועוד שכאלה. נראה לי ששמאז קצת יותר קל ונינוח לנו... הוא גר בבית עובד לקראת לימודים.. היחסים כביכול מצוינים.. מבלים הרבה יחד . אבל את הפרה הקדושה הזו שמסתובבת בבית קצתי בה... וגם בהתכתבות שקראתי הוא אמר שזה בעיתי הסוד... רקע - פתיחות גמורה אצלנו בבית... מתירני מאד בכל ענין.. .. חברות מאד קרובות , לסביות, בנות בית שנים פה... לנו בת אמצעית פגועת מוחין בת 21 חיה כבר 10 שנים מחוץ לבית... ועוד קטנה בת 14. כשבני היה בן 3 חלתה אחותו במחלה קשה והיתה מאושפזת שנתיים... חזרה הביתה והוא בן חמש ואנו ההורים כמובן עסוקים סביבה הרבה.... המצב השתנה כמובן > סידרי העדיפויות השתנו כמובן מאז שיצאה מהבית. לאחרונה פקדו אותי מחשבות שאולי פיספסתי אותו באותן שנים.... אולי טיפול פסיכולוגי עבורו היה " מבטל את הגזירה "" או מקל עליו את היציאה מהארון. סופסוף מצאתי לאן לכוון א קשה לי לכתוב עוד כרגע ... נא תגובות. תודה

שלום ויוי, המסר שלך כלפי בנך חשוב מאוד ואני מבין ומעריך את פתיחותך ואת הקבלה ללא תנאי שאת מנסה להעביר לבנך. ואולם, נדמה לי שניסית להשיג מטרה אחת על חשבון מטרה אחרת, והיא כיבוד זכותו של בנך לפרטיות וליציאתו מהארון בקצב הנוח לו. עושה רושם שכרגע הצורך שלך לצאת מהארון ולהוציא את בנך מהארון גדול יותר מהצורך שלו. היה רצוי להעביר לו את המסר החשוב של הקבלה באופן כללי ועדין יותר כדי לאפשר לו לצאת מהארון כשהוא יהיה מוכן לכך מבפנים ולא להוציא אותו מהארון. ההבדל הוא מאוד דק אך חשוב, כמו שחשוב גם שתבדילי בין הצורך שלך לצאת מהארון ולהוציא אותו מהארון לבין הצורך שלו לצאת מהארון. המטרה היא משותפת אך חשוב להתאים את הקצבים ולפגוש אותו רגשית במקום שבו הוא נמצא. אחרת את עלולה להיתפס כאם מאוד פתוחה ומקבלת אך גם חונקת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

שלום, אני ממש לא יודעת איך להתנהג... התאהבתי באישה (אני חושבת שאני לא לסבית כי אני גם נמשכת לגברים). עבדתי איתה לאורך תקופה כ-3 שנים ולפני כחודש היא עזבה את מקום עבודתה. מאז נכנסתי ללחץ הסטרי ולדכאון. היא נשואה פלוס ילדים. אני הרגשתי לאורך כל הדרך שגם לה יש משהו כלפי אבל אני מפחדת שטעיתי... ולכן לא הצלחתי לאגור אומץ ולהתוודות בפניה ... הרגשתי שבזמן שנפרדנו היא רצתה לומר לי משהו... אך זה לא קרה. עכשיו אני חיה בהרגשה של פספוס אדיר ושוקלת להתקשר אליה ולדבר איתה על הכל אך אני מפחדת שלא אצליח לעשות זאת ויתברר שאין לה כלפי כלום . מה לעשות ? איך לצאת מהדכאון הזה....

שלום אנונימית, נשמע שאת מבולבלת מאוד. את כותבת שאת לא לסבית כי את נמשכת לגברים, אך לא ברור לי האם את נמשכת לנשים, או שמדובר בהתאהבות אפלטונית. הייתי ממליץ לך לפנות לייעוץ מקצועי כדי לנסות ולהתיר את הסבך הרגשי לפני שאת משוחחת עם חברתך. הדיכאון שלך נשמע כאילו איבדת קשר מאוד משמעותי, אך המשמעות של הקשר עבורך לא ברורה וכדאי לנסות לבררה בטיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

שלום ד"ר, אני חושבת שאני בי. אני נמשכת גם לגברים וגם לנשים. נראה לי שההתאהבות היא לא רק אפלטונית כי אני נמשכת אליה מינית ונפשית כאחד. אני פשוט לא יודעת האם כדאי במקרה הזה להיות כנה איתה ולהתוודות בפניה ולראות את התגובה או שזה חסר משמעות ? בנוסף, לאיזה טיפול פונים במקרה הזה ? תודה

האם אתה מקבל מטופלים דרך כללית מושלם??

שלום דני, לצערי לא, אך במקרים מיוחדים אני גובה מחירים דומים לתקופה המקבילה לתקופת הזכאות לשיחות בכללית מושלם. הטלפון שלי מופיע באתר "שרינק פרנדלי". בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

לד"ר גידי שלום רב! יש לי משיכה לגברים ובעיקר לקוקסינליות...אני מחפש עזרה כי אני לא רוצה להיות כזה...אני מרגיש אבוד ונואש, אני מרגיש שמיום ליום המשיכה שלי לחברה שלי- שאני מאד אוהב- יורדת כמעט ואני לא מתפקד והיא מתחילה לשים לב למשהו.... האם יש תקווה? האם שווה לי להתחיל טיפול?...כי אם הוא לא יניב תוצאות אני לא יודע מה העשה! אשמח אם תתיחס למכתבי בתודה מראש..."אלירן"

שלום אלירן, יש להבדיל בין משיכה מינית לבין התנהגות מינית. אין טיפול שיכול לחסל את המשיכה שלך לגברים ולקוקסינליות. טיפולים מסוג זה נוסו שנים רבות ורובם המכריע נכשל ואף גרם נזקים. ואולם, טיפול פסיכולוגי בהחלט יכול לעזור לך להיות שלם עם עצמך ולהחליט איזו משיכה אתה רוצה לממש, באיזו צורה ובאיזו מידה. אתה כותב שיש לך חברה שאתה אוהב ואתה עדיין נמשך אליה במידה מסויימת. יכול מאוד להיות שאפשר לעזור לך לחיות את חייך כבי-סקסואל, כלומר, לקיים קשר זוגי עם אישה ולבדוק מה קורה לך מבחינת משיכתך לגברים ולקוקסינליות. במקרים רבים מדובר במשיכה מינית גרידא ללא כל רגש ואז גם אם המשיכה לנשים פחותה, ניתן לקיים קשר מיני וזוגי עם אישה ואת הקשרים עם גברים וקוקסינליות להגביל לתחום המיני בלבד. לא כתבת אם מימשת את המשיכה הזו וגם לא אם יש לך זיקפה כשאתה מקיים יחסים עם חברתך. אלה שאלות שבהחלט כדאי להתייחס אליהן בכובד-ראש במסגרת טיפול אצל מטפל גיי-פרנדלי, שילווה אותך בתהליך הגילוי העצמי הזה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

שלום ד"ר גידי אני בת 28אין לי מחזור יש לי קול גברי ודומה לגברים אני מקווה שאתה מבין הבעיה שלי עברתי בדיקות לפני 10 שנים ולא המשכתי השאלה האם יש אפשרות לעבור איזה ניתוח ולהיות בחורה ולא בחור ולמי אני צריכה לפנות לאיזה רופא ואם יש מ"ס טלפון לפנות אליו ותודה ד"ר

שלום לך, לפני שאענה חשוב לי להבהיר שהרצון לשינוי המין אינו בתחום הכיווניות החד-מינית, אשר לה מוקדש הפורום הזה. ניתוחים לשינוי מין קיימים בשני הכיוונים. מי שאחראית על האבחון הפסיכולוגי הכרוך בניתוחים אלה היא ד"ר דליה גלבוע העובדת במרפאה הפסיכיאטרית של המרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל-השומר. (ייתכן שיש מי שמחליף אותה בתפקידה, אך אני משער ששם יידעו לעדכן אותך על כך). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

שלום ד"ר רובינשטיין אני נולדתי בחורה ואני כבר 5 שנים מרגיש גבר ואני החלטתי שאני רוצה לעשות ניתוח להוריד את החזה הייתי רוצה לשאול מה צריך לעשות בשביל לבצע ניתוח כזה? זאת אומרת באיזה מקומות? (אם יש ברשותך מספרי טלפון אני ישמח) האם יש איזה שהוא אישור שצריך לקבל..? ואם כן ממי? ואיך מגיעים לבן אדם שנותן את האישור הייתי שמח לקבל פרטים כי אני ממש רוצה לעשות את זה אשמח לקבל תשובה בתודה כפיר..

שלום כפיר, לפני שאענה, אני רק רוצה להבהיר שהתופעה שאתה מציין אינה קשורה להומוסקסואליות (בניגוד למה שלפעמים מקובל לחשוב). את נושא הניתוחים לשינוי מין אני מכיר מהכיוון ההפוך, אך אני מתאר לעצמי שככל שהדברים קשורים לאישור פסיכולוגי לבצע ניתוח מסוג זה על חשבון המדינה, הפרוצדורה דומה. מי שאחראי על האבחון הפסיכולוגי הכרוך בכך היא ד"ר דליה גלבוע העובדת במרפאה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל-השומר. לפחות זה היה המצב עד לפני שנתיים. על כל פנים, אם תתקשר לשם ותבקש לקבוע תור אצלה, אני משוכנע שיפנו אותך לגורם המתאים, גם אם היא התחלפה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

ד"ר גידי רובינשטיין שלום, אני בת 29 רווקה, ומאז גיל 15 בערך מתאהבת לסירוגין בנשים ובגברים. יש לי ניסיון מיני עם שני המינים אולם קשר שאני מגדירה אותו כמשמעותי ורציני לא הייה לי. היו מעט קשרים קצרים יחסית שלא היו לי מספיק טובים, רובם עם גברים ושניים עם נשים והרבה התנסויות מיניות בעיקר עם גברים. אני רוצה לחיות עם גבר בעל אופי עדין יחסית הדומה לזה של אשה (וסליחה על ההכללות, אך יש בהן משהו בכל זאת...). יחד עם זאת רגשית קל לי יותר "להתחבר" אל נשים, ופעמים רבות יחסית יצא לי להתחיל להתאהב או לפנטז על נשים שהיו איתי בקשר מקצועי של הדרכה מקצועית או הוראה, בגיל מוקדם יותר הייתי מאוהבת בחברה הכי טובה שלי, קשר שלא התממש. לאחרונה, לאחר שנתיים של דייטים עם גברים שלא הביאו אותי להכיר את אותו אחד שאני מחפשת, אני קצת עייפה מכך. אני מודעת לזה שאני מאוד בררנית ובעלת דרישות מסויימות וגבוהות, אך מרגישה שאני בכל זאת יודעת מה טוב לי (בשונה מהעבר בו לא הייתי בשלה ממש לקשר רציני). אני רוצה להכיר גבר רגיש אך גברי ולחיות אתו ולהקים משפחה. אתמול בלילה הייה לי חלום בו אני נמצאת עם בחור שהייתי מאוהבת בו בתקופת התיכון (ולאחרונה התברר לי כי הוא יצא מהארון, מה ששיעשע אותי נוכח נטייה שלי להתאהב או להידלק על בחורים הומואים מבלי לדעת שהם כאלה). בחלום הוא עבר ניתוח לשינוי מין, ובינינו מתחיל להיווצר קשר זוגי. אני חולמת שאני יורדת "לה" ונהינית מזה וגם ש"היא" מקיימת איתי יחסי מין וכאילו חודרת לתוכי וזה נעים לי. בחלום התחושה היא שמתחיל להיווצר קשר מיוחד ושהוא/היא נותן/נת לי מפתח במתנה, שאיני יודעת למה מפתח זה משמש, אך התחושה היא שזה משהו מאוד משמעותי ושאני צריכה לגלות זאת בעצמי, יש לי תחושה שהדבר מסמל מחוייבות גדולה יותר בקשר ומעין סוד משותף ואינטימי שלנו. עד כאן החלום. בזמן האחרון נוכח העייפות מלחפש, אני מרגישה שמאכזבה אני פונה מחדש לחשוב על נשים, גם אם זה לא ממש מה שאני מאחלת לעצמי. ויחד עם זאת נמשכת גם לגברים וגם לנשים פיזית, אך לא רוצה כרגע לממש משיכה שלי לנשים. אני מתלבטת עם עצמי האם המשאלות שלי הן בלתי אפשריות (גבר רגיש אך אסרטיבי מספיק שיהייה לי נעים לדבר אתו ושהוא יהייה חכם בעיקר מבחינת אינטיליגנצייה רגשית וכו'...)? וקצת מחדש עולה עניין הזהות המינית שחשבתי שכבר עברתי אותו. אני תוהה מה החלום הזה מבטא, והייתי שמחה לשמוע דעתך בנושא.

שלום אשה, נדמה לי שהחלום שלך מבטא באמת משאלה לא מודעת. במודע, את מחפשת גבר עדין בעל אופי "נשיי" ובמציאות עושה רושם שאת נלחמת במימוש משיכתך המינית לנשים. והנה, בחלום מצאת לך גבר הומוסקסואל, שעפ"י הסטיריאוטיפים המיניים המסורתיים, נחשב "נשיי" ו"עדין", כמו שאת מחפשת ולפתע הוא הפך להיות אישה. כלומר, המשאלה הלא-מודעת שלך, שמתבטאת ע"י הפיכת הגבר העדין לאישה, שאיתה את מקיימת קשר רגשי ומיני כאחד, היא בעצם לקיים קשר זוגי עם אישה. לתובנה הזו, עפ"י הבנתי, הגבר הזה נתן לך מפתח. השאלה אם תשתמשי במפתח כדי לפתוח או לנעול את עצמך לתובנה זו. אגב, חלום יפהפה, שמעיד על היכולת שלך להפיק תועלת מטיפול פסיכולוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

לד"ר גידי רובינשטיין תודה על התשובה המהירה שמעוררת אצלי מחשבה בנושא. המשך שבוע נעים, אני.

מממ...רציתי לדעת קצת על טיפולים העוסקים בשינוי הנטיה המינית ובכלל אם יש לכם קישורים למחקרים הקשורים לנושא, אשמח לקבל כל דבר. תודה מראש.

שלום seasonal, טיפולי המרה (conversion therapy) הוכחו כמזיקים מאוד. סיכוייהם להצליח אפסיים וכשלונם גורם למטופל לתפוס את עצמו כמי שנכשל בחיים ובטיפול. מעטים מאוד המטפלים החילוניים העוסקים כיום בסוג זה של טיפולים ומעת לעת, כשמגיעים אליי, פליטי הטיפולים הללו, רוב העבודה הטיפולית היא בתיקון נזקים. טיפולים כאלה היו מקובלים בשנות החמישים והשישים ועד תחילת שנות השבעים בעיקר בהשראת פרשנות מוטעית של הגישה הפסיכואנאליטית (פרויד עצמו שראה בהומוסקסואליות קיבעון התפתחותי גם הוא עודד אנשים להשתמש בפסיכואנליזה כדי לעזור למטופל לקבל את עצמו: http://www.zarut.com/shrink-friendly/a10.asp ) . כיום עוסקים בטיפולים אלה בעיקר אנשי דת או אנשי מקצוע דתיים המגוייסים על ידיהם. ברוב מדינות העולם נחשבים טיפולים אלה כעבירה על כללי האתיקה המקצועית בגלל הנזק שהם גורמים. אגב, גם להערכת אלה שתמכו בטיפולי המרה, הצלחת השינוי קרתה ב-20% מהמקרים ולא נערך כל מחקר מעקב שהצביע על כך שהשינוי נשמר לאורך זמן. אולי במצבים שאדם נמשך לבני שני המינים ניתן לעודד אותו ליצור קשר עם בני המין השני, אך אין טיפול ש"יגמול" אותו מהמשיכה לבני מינו. ואולם, כאשר אדם נמשך אך ורק לבני מינו ניתן לקבוע באופן חד-משמעי כי לא ניתן ליצור יש מאין (קישור רלוונטי נוסף: http://www.zarut.com/shrink-friendly/a17.asp ). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

שלום לכולם, אני מניח שהכוונה כאן היא למחקרו של ספיצר (פעיל ידוע למען זכויות גייז) שפורסם באוקטובר 2003 ב Archives of Sexual Behavior , משום שזהו המחקר העדכני ביותר והאמין ביותר. 20% (ליתר דיוק 19%) דיווחו על שינוי מלא מהומוסקסואליות להטרוסקסואליות, אך רבים אחרים (למעשה רוב הנבדקים במחקר) דיווחו על שינוי בהיקף אחר. אביא את הדברים בצורה מדוייקת : 37 (19%) of the respondents reported "complete" change, with no lingering homosexual thoughts, fantasies OR desires. 119 (60%) met Spitzer's criteria for "good heterosexual functioning" (which included never OR rarely having same-sex thoughts during heterosexual sex). אגב, השינויים עליהם דובר הם בהכרח (עפ"י המחקר) שינויים שהחזיקו מעמד לפחות 5 שנים. והערה נוספת (מחוץ לתחום הנידון): מי שאינו מאמין שדברים יכולים להיווצר יש מאין, צריך לתהות איך נוצר היקום ואיך נוצרו החיים על פני כדור הארץ.

הי! בנה של אחותי בן השנתיים וחצי לא משחק במשחקים אופייניים של בנים הוא לובש חולצה ואומר"תראו זה כמו שמלה" הוא רוצה להתאפר ושואלים אותו אם הוא בן או בת אז הוא אומר שהוא בת. האם זה בטוח שהוא יהיה הומו עפי נתונים אלה? תודה רבה

שלום הדר, אפשר לחוש את הדאגה העמוקה בין המילים שלך. שום דבר לא בטוח, אך מחקרים שהישוו ביוגרפיות של גברים הומוסקסואלים לאלו של גברים הטרוסקסואלים בהחלט הצביעו על נטייה הפיכת מגדר ברורה של הראשונים כבר בילדותם. הם העידו כי הם העדיפו משחקי בנות, חברת בנות ובמקרים מסוימים אף התאפרו ולבשו בגדי בנות בסתר. כלומר, הייתי אומר שקיים סיכוי של יותר מ-50% שהילד יגדל להיות הומוסקסואל ובמקום לדאוג, הייתי מציע להכין את הקרקע, כלומר, לחכות לו באווירה מקבלת ותומכת עם מסר חד-משמעי שאתם כמשפחה עומדים מאחוריו ומקבלים אותו ללא תנאי. אני יודע שזה דורש עבודה עצמית קשה וויתור על הציפיות האוטומאטיות שיש מבן, אך באמת חבל שבנוסף למאבקים שאולי צפויים לו (במידה ואכן יסתבר שהוא הומוסקסואל), ייאלץ להיאבק גם עם משפחתו. היו מוכנים לכול וקבלו אותו ללא תנאי כבר עכשיו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

רציתי לשאול האם ילד שגדל במשפחה חד מינית, הסיכוי שיהיה הומוסקסואל גדול יותר מילד שגדל במשפחה הטרוסקסואלית. והאם ילד שאחד מהוריו הומוסקסואל (לסבית) יש לו יותר סיכוי להיות הומוסקסואל מילד ששני הוריו הטרוסקסואלים. חשוב לי לדעת ואין לי גישה למחקרים אם נעשו. תודה רבה לילך

שלום לילך, אכן נערכו בשנים האחרונות מחקרים שבדקו את הנושא באופן ספציפי והם מצביעים חד-משמעית על כך ש: (א) אין כל קשר בין הנטיות המיניות של ההורים ובין אלו של ילדיהם. (ב) אין הבדל בפסיכופתלוגיה ובהסתגלות חברתית בין ילדי הומוסקסואלים ולסביות, שגדלו בהסדרים שונים (משפחות חד-הוריות עם או בלי בן או בת זוג מאותו מין), ובין ילדי סטרייטים. שאלה חשובה מאוד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

i've met a guy a year ago... i gave him the eye.... he gave it to me too, but the problem is that i never had the courage to address him, however its been a years since i met him for the last time AND i just cant stop thinkin bout him... i'm helpless i want him to be with me but yet all i know is his first name, his home town, AND his place of work (which is the Bank) AND i really dont know which branch... i want him with me, please Doctor tell me what to do?

Dear Torment, I would consider your thoughts about that impossible guy as obssessions. My practical advice would be to meet other guys AND try to develop an emotional relationship with one of them, but maybe that is exactly the issue toward which you may be ambivalent, hence you focus on the unachievable guy. I would recommend that you consult a gay friendly mental health professional. Good luck, Dr. Gidi Rubinstein http://www.zarut.com/shrink-friendly

מתי כדאי לצאת מהארון כך שזה יעבור בשלום ויתקבל הכי טוב?

שלום לך, כדי לענות לשאלתך בצורה יסודית, יש כמובן להכירך אישית, אך אנסה בכל זאת להציג כלל אחד. חשוב מאוד שהיציאה מהארון תיעשה בהדרגה, "מן הקל אל הכבד". כדאי מאוד להגדיר מראש רשת תמיכה. יש אנשים שגדלו במשפחות שמרניות מאוד (המקרה הקיצוני הוא משפחה דתית או חרדית) וקל להם יותר לצאת מהארון תחילה בפני ידידים, מכרים וחברים. רוב האנשים מדברים על יציאה מהארון בפני המשפחה תחילה. גם אז חשוב מאוד לאתר בפני מי הכי קל לחשוף את עצמך. לפעמים תהייה זו אחות או אח (לנשים בד"כ קל יותר לקבל את המידע ונשים בכלל הן פחות הומופוביות מגברים). לאחר מציאת החוליה הקלה ביותר ניתן או לעבור בעצמך לחוליה הבאה הקשה קצת יותר או לבקש מהחוליה הקלה להעביר את המידע לחוליה הבאה בצורה של רשת. רק לעיתים רחוקות אנשים מכנסים את כל בני המשפחה ומודיעים להם בפורום מלא. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

שלום, אני בת 30 + נשואה ואני יודעת שיש בי גם משיחה לבנים וגם לבנות. אין לי משהי כבר הרבה זמן וזה די עצוב לי . אני חולמת הרבה פעמים חלומות בהם אני מקיימת יחסי מין עם אישה, מענגת אותה, "יורדת לה", ובדרך כלל בחלום אני נגעלת מעשי, כלומר אני עושה לה "את זה" מרצון, אך תמיד מתגלה שהיא מלוכלכת או שסתם יש לה ריח רע וזה מביע לי תחושה של גועל. מדואה אני חולמת ככה? מאוד חשוב לי להבין מדוע אני נגעלת בחלום? היום חלמתי חלום אחר לגמרי, חלמתי שאני סכרתי זונה (כי היה ברור לי שסתם ככה בחורה לא תרצה אותי כי תעדיף בחור) והתאהבתי בה, לא נגעלתי ממנה כאשר שחבתי אתה, אך כל הזמן מישהו הפריע לנו, כל הזמן בעלי נכנס לחדר ובכך הפריע לי לעשות לה את הכול עד הסוף וזה עצבן אותי מאוד. בסוף יצאתי אתה מהבית מחובקת וזה היה כל כך טוב. אמרתי לה שאנחנו נוסעות מכאן. התעוררתי בהרגשה טובה מאוד.אך עדיין לא ברור לי מדוע הפריעו לי? תמיד משהו מפריע או ריח, או לכלוך או אנשים. מדואה?

שלום אנונימית, מתיאורייך עולה שאת אמנם נמשכת גם לנשים, אך כלל לא שלמה עם משיכה זו. הדבר מתבטא בחלום בכניסה של בעלך לחדר (אולי, בעצם, היית רוצה באופן לא מודע לספר לו על משיכתך לנשים?) וגם בריח הרע. את עניין הריח אפשר לפתור בטכניקות שונות, אך נראה לי שעדיף שתפני למטפל גיי-פרנדלי שיוכל לעזור לך ללבן את היחס האמביוולנטי שלך כלפי משיכתך לנשים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

אני בן 16 יש לי בעיה יש לי משיכה לבנות ולבנים אבל יותר לבנים כבר 3 שנים אני נימצא בסימן השאלה המפחידה הזאת שאני מאוד מבולבל ומפוחד אבל התרגלתי במשך הזמן אבל השאלה האם אני ישאר ככה או שאני ישתנה?????

שלום נ., אני מבין את המצוקה שלך להיות חריג בגיל ההתבגרות ושמח לשמוע שבמשך הזמן אתה מתרגל למשיכתך לבנים. רוב הסיכויים שהמשיכה הזו לא תחלוף עם הזמן. הואיל ואתה נמשך גם לבנות, אולי תרצה לנסות לממש גם אותה ולראות איך אתה מרגיש עם המימוש של שתי המשיכות האלה. גם אם משיכתך לבנים חזקה יותר, כל עוד קיימת משיכה לבנות, ייתכן שתרצה לפתח קשר זוגי דווקא עם בנות, אך בכל מקרה, משיכתך לבנים לא תיעלם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

ד"ר רובינשטיין שלום, אני אנסה לרשום כמה שיותר בקצרה. נסיוני המיני עם גברים התחיל בגיל 14-15 והלאה אך הנסיון המיני המלא הראשון והאהבה הראשונה קרו לפני כשנתיים בהיותי בן 22. הכרתי בחור אז בן 28 ופשוט התאהבתי בו והוא גם בי (כך לפחות חשבתי...). היינו יחד 3 חודשים - זאת הייתה התקופה הכי טובה בחיים שלי ואני לא אשכח אותה! ואז הוא החליט לסיים את הקשר, ומאז אנחנו לא בקשר בכלל! (הוא לא רוצה) ואני לקחתי את זה מאוד קשה כי זו הייתה האהבה הראשונה שלי. מלפני שנתיים ועד היום היה לי רק חבר אחד במשך כמה חודשים אבל זה היה סתם חבר בשביל ש"יהיה לי חבר". כמו כן הכרתי בחור במשך חודש אך לא הצלחתי להתאהב בו (וזה נורא הפריע לי!). היו תקופות שממש חשבתי כל הזמן על החבר הראשון ואפילו עד ימים אלו אני לעיתים חושב עליו וזה מאוד כואב לי. תמיד אמרתי לעצמי שהזמן יעשה את שלו וזה אולי נכון כי היום כשאני חושב עליו מבחינה ויזואלית ועל הדירה שהוא היה גר אני מרגיש שכאילו ה"חלקים מהפאזל" נעלמים לי בראש ולאט לאט עם הזמן הפאזל הזה מתרוקן. אני מוצא את עצמי במצב שהחבר הראשון משמש כסטנדרט, כגבר שאליו אני משווה בחורים חדשים שאני מכיר. אני מרגיש שאני מחפש מישהו כמוהו שיהיה דומה לו במראה ובכל התכונות הטובות שיש לו אבל אני כל הזמן מתאכזב ופוסל כל מיני בחורים מכל מיני סיבות. אני מוצא את עצמי מאוד ביקורתי כלפני אנשים למרות שאני יודע שיש לי חסרונות ואני לא מושלם. אני תמיד חושב בראש ללכת לטיפול פסיכולוגי אבל תמיד אני שואל את עצמי איך עושים את הצעד הראשון לטיפול שכזה? האם לגשת לקופת החולים? האם לפנות לפסיכולוג סתם מדפי זהב? איך אני בוחר מישהו שידע לשמוע אותי ולייעץ לי בגובה העיניים? למרות שיש לי 2 חברים (בחור ובחורה) ששניהם החברים הכי טובים שלי עדיין יש לי דברים בלב שאני לא 100% מספר להם ולכן הם כנראה לא תחליף טוב לפסיכולוג. ד"ר אני אשמח לשמוע את דעתך בנוגע לדברים שרשמתי. תודה מראש. אש.

שלום אש, תופעת האקס המיתולוגי מוכרת מאוד כמחסום ליצירת קשר זוגי חדש. במקרה שלך, יש לדבר משמעות מיוחדת, כי למרות שהתחלת לקיים יחסי-מין בגיל מוקדם, חברך לשעבר הוא הראשון שעימו שילבת מין ורגש. כלומר, אם עד אז הסקס היה בבחינת שעשוע מנוכר יחסית, לראשונה ידעת מהי אהבה ובגיל צעיר. נראה לי מאוד טבעי שתשווה אליו כל מועמד חדש לקשר, כי זה כל מה שאתה יודע על קשר, זה הדגם שלך לגבי איך שקשר "צריך" להיראות. אני בהחלט ממליץ מאוד על טיפול פסיכולוגי, שבו תעבד את חוויית הפרידה מהחבר עד תום (לשכוח ממנו לחלוטין אני מקווה בשבילך שלא תצליח אף פעם, גם אם זה יהיה כרוך בכאב מסוים, כי זו חוויה קמאית מיוחדת במינה עבורך) ותפנים את העובדה שלא כל קשר צריך להיראות אותו דבר ולא כל בן-זוג צריך להיראות אותו דבר. התחזית של טיפול כזה היא טובה מאוד, כי אם בגיל צעיר הצלחת ליצור קשר, סביר להניח שיש לך פוטנציאל להיקשר גם למטפל. אין לי שום דבר נגד מציאת מטפל ברשימת המטפלים העובדים עם קופות החולים או דרך דפי-זהב, אך חשוב שהמטפל שלך יהיה גיי-פרנדלי, כלומר, שלא תהיינה לו עמדות הומופוביות והוא יקבל אותך כמו שאתה. למציאת מטפל כזה באזור מגוריך אתה יכול לפנות אליי במייל האישי שלי המופיע באתר הבית, שכתובתו מופיעה להלן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

שלום ד"ר. אני בן 17, ומאז שאני זוכר את עצמי שמתי לב לגברים שריריים. בגיל ההתבגרות זה התבטא בעיקר בזקפה (לעיתים קרובות בלתי נשלטת), בכל פעם שראיתי תמונה של שרירן (bodybuilder). כשאלתי את עצמי האם אני הומו, לא ידעתי מה לחשוב, כי סרטי פורנו של הומואים לא מרגשים אותי מיניתבכלל, אלא רק תחרויות של שרירנים בטלוויזיה או תמונות. מה זה אומר עלי? האם זה נורמלי? מה זה מעיד על הנטייה המינית שלי? תודה.

שלום בן 17, גברים שריריים ומפתחי-גוף היוו מאז ומתמיד מקור למשיכה עבור הומוסקסואלים, ישנה תעשייה שלמה של סרטי פורנו לגייז המתמחה בשרירנים ויותר ויותר מכוני כושר, בעיקר בת"א, מלאים בגייז השואפים להגיע למראה שרירי ברמה זו או אחרת. מבחינה זו, משיכתך לגברים כאלה בהחלט מעידה על נטייה מינית הומוסקסואלית. עם זאת, כדי להעריך את נטייתך המינית בכללותה יש לדעת גם באיזו מידה בנות מושכות אותך מבחינה מינית. אם אתה נמשך גם לבנות, ייתכן שאתה בי-סקסואל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly