פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים
מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים
שלום.כתבתי פוסט היום לפני מספר דקות אך התגובה לתשובתך לא עלתה לאתר.ובכן אני אענה לך,אני כן נמשך לבנות שאני מכיר ולבנות שאני רואה בסרטי פורנו גם וגם,בנוסף יצא לי לראות בטעות עירום באמיתי וקיבלתי זקפה שלא הצלחתי לעצור,בנוסף יש לי המון סימפטומים של HOCD שלא פירטתי עליהם,אם אתה רוצה שאני אפרט אפשר.אבל אני מבקש ממך להתייחס למה שסיפרתי לך על הגיי פורנו,האם התפיחה הקטנה הזאת אומרת משהו?אני קראתי במלא פורומים שיש סטרייטים שרואים גיי פורנו להנאתם ובנוסף זה כלום לעומת הגירוי שלי מפורנו רגיל.
שלום אנונימי, במידה ואכן מדובר בהפרעה כפייתית, קיימת נטייה להיתפס לפרט כזה או אחר ובגלל אופי ההפרעה כל בדיקה ו/או תגובה תרגיע לטווח קצר אך תעורר ספקות נוספים. לא ניתן לקבוע דברים על סמך אירוע בודד ואני יכול רק לחזור על המלצתי לפנות לפסיכיאטר ולפסיכולוג מומחים לטיפול בילדים ונוער. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
תודה דר ככה חשבתי שזה היה שולי ולא אמר משהו,אך אני מלא בספקות ועשיתי היום שוב בדיקה.יש אולי מישהו ספציפי שאתה ממליץ עליו במקרה ואני אחליט באמת ללכת לטיפול?
שלום פרופ'. יכול להיות שכבר רשמתי לך הודעה אך בחרתי לא לרשום את האימייל שלי. ובכן אני בן 16 ואני מתלבט לגבי הנטייה המינית שלי מזה כשנתיים. עד היום הייתי בטוח שאני הטרוסקסואל ופשוט יש לי אובססיה,יש לי את כל הסימפטומים שלHOCD ממש לפי הספר,אך היום ראיתי סרטון של גיי פורנו והרגשתי בפין שלי מין הרגשה של זקפה,זקפה לא קיבלתי אבל כן הייתה לי קצת תפיחה מכל הסיפור. הותקפתי חרדה אף מהגברים השריריים שהופיעו שם כמו שאני תמיד מותקף פחד כשאני רואה גברים שנראים טוב ומרגיש עקצוצים בפין כמו שכתבת באחד המאמרים שלך. בכל מקרה אני כבר לא יודע איך להתייחס לזה אחרי הסרטון,אף פעם לא התגריתי וקיבלתי זיקפה מפנטזיות הומוסקסואליות ומעירום גברי לעומת פורנו רגיל ועירום נשי(שיצא לי במקרה לראות),לא אכפת לי מהלהטבים אך אני באמת לא חושב שאני אחד מהם ולא רוצה להיות כי אני אוהב בנות.מה לדעתך אני?בנוסף אני מחבב מישהי ולא הולך לי עם בנות מה תציע?
שלום אנונימי, לא ניתן לערוך אבחנה של HOCD דרך הפורום. כדי לערוך את האבחנה בצורה מסודרת יש לבדוק בריאיון פנים אל פנים האם יש סימנים אחרים המצביעים על הפרעה כפייתית ולשאול אותך שאלות על אופי משיכתך המינית לבנות. מתיאוריך מסתמנת פאניקה גדולה מאוד מהאפשרות שמא אתה נמשך לגברים אך לא ניתן לקבוע האם אתה נמשך ונבהל, כחלק מהומופוביה (פחד מהומוסקסואליות) המאפיין את רוב בני גילך, או נבהל כחלק מהפרעה כפייתית. אם קיימת במקביל משיכה מינית עזה לבנות, כנראה הכיוון הוא יותר ל-HOCD ולפי תיאוריך לא ברור אם אתה אוהב/מחבב בנות בגלל אופיין או האם מדובר גם במשיכה מינית לבנות שאינך מכיר באופן אישי אלא רואה בבגד ים או בסרטי פורנו של סטרייטים. לעובדה שכן או לא "הולך לך" עם בנות, אין קשר לאבחנה הזו. אתה צעיר מאוד, הבנות צעירות, ייתכן שאתה לא לטעמן מסיבות אלו ואחרות וכד'. עוד יש לציין שמשיכה לאחד המינים אינה פוסלת משיכה למין השני, גם אם זו אינה מופיעה באותה עוצמה, כמו במקרה של ביסקסואליות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187. בכל מקרה, ניכר שאתה מבוהל מאוד ולכן כדאי שתדבר עם איש מקצוע שמתמחה בטיפול במתבגרים. אתה יכול לבקש זאת מהוריך, בלי לציין את נושא החרדה, אלא רק לציין שאתה במתח וחרדה, שמאוד אופייניים לגילך בדרך כלל ולבקש מהם למצוא עבורך פסיכולוג העובד עם מתבגרים. אם אתה מרגיש נוח יותר, תוכל לפנות ליועצת ביה"ס או ל"דלת פתוחה": http://www.opendoor.org.il/, שם הייעוץ אנונימי ויכול להתבצע או פנים אל פנים או באתר עצמו. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
אני לא פירטתי על כל הסימפטומים שיש לי ואכן יש לי משיכה גם לבנות שאני מכיר וגם לבנות שאני רואה בפורנו אני פשוט מפחד שעמוק בתוכי אני הומוסקסואל.ואני רוצה לבקש להתייחס למה שסיפרתי לך על הגיי פורנו שראיתי,האם התפיחה הזאת אומרת משהו?כי זקפה זאת בהחלט לא הייתה וקראתי בהרבה פורומים שיש סטרייטים שאוהבים לראות גיי פורנו.
שלום רב. כבר שאלתי כאן שאלה אך רציתי יותר לחדד. אני בן 31, מאז ומעולם נמשכתי לנשים. תמיד שאפתי ושואף לזוגיות עם אישה בלבד. מצד שני היו לי התנסויות עם גברים. בדרך כלל תמיד עם גברים בוגרים ממש. אף פעם לא נמשכתי לגבר או משהו כזה. רק הסיטואציה בה אני נחדר היא המהנה מבחינתי. גם תוך כדי האקט אינני מסוגל להתנשק או משהו כזה. חבר שלי יצא בפניי מהארון לפני שלושה חודשים, מה שגרם לי להיחלץ שמא אני גם כזה. מאז המשיכה שלי לנשים נעלמה כליל. אציין כי אינני נמשך מי יודע מה לאיבר המין של נשים, אך תמיד התגריתי מהגוף שלהן, נשיותן, פנים, דיבור וכן על זה הדרך. כשהייתי בזוגיות אף פעם לא נפגשתי עם גברים כי הצורך הנפשי מילא אותי לגמרי. אני תמיד נאכל עם עצמי אם לשלוח הודעה לאותו גבר עמו נפגשתי בשנתיים האחרונות. כי אם לא הוא, כנראה הייתי מפסיק עם זה ( מה שקרה כשפעם אחת הפסקנו להיפגש). האם זה נורמלי שפתאום איבדתי את המשיכה לנשים? אני כל היום חופר בנושא. חשבתי אם אני מסוגל לצאת מהארון מה שנראה לי לא סביר כי אני אינני נמשך לגברים סתם ככה במהלך היום ובאמת יודע בתוכי שאינני מסוגל או רוצה להיות בזוגיות עם גבר. כשאני הולך לים מבלי לשים לב אני בוחן רק נשים, אבל משום מה הלהט שהיה לי נעלם. מקווה לתשובה. אשמח אם תענה לי אם זה נורמלי לא להימשך לאבר מין של אישה, אך לשאר הדברים כן. כמו כן, החלטתי להפסיק להיפגש עם אותו גבר, אך מאז אני רק חושב על זה, ועל יחסים עם נשים כמעט ולא.
שלום דני, כל שאלותיך נשאלו גם השבוע וגם ב-9.5.16, השאלות והלבטים נותרו זהים וכך גם תשובותיי. אתה סובב במעגלים סביב עצמך ואין לי אלא לחזור על המלצתי לפנות לייעוץ פנים אל פנים במטרה להגדיל את פתיחותך וגמישותך להכיל את משיכתך לשני המינים, כולל להיערכות למצב האפשרי שייתכן ויבוא יום ובו תימשך רק לגברים. אין לדעת אם הדבר יקרה, אך נשמע שהוא מפחיד אותך מאוד. שאלות ותשובות חוזרות ונשנות באותו עניין לא יביאו לך כל תועלת. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
היי. אני ובן זוגי יחד מעל 5 שנים. כשהכרנו הוא היה בן 18 לפני גיוס ואני בן 29, שנייה לפני יום הולדת 30. הקשר ביננו התחיל כקשר מיני בלבד ותוך חודש הפך לאהבה גדולה. הכי גדולה שיש. חבריי ומשפחתי הרימו גבה על הבדל הגילאים, ואני תמיד אמרתי - "הוא הגבר הכי בוגר שיצאתי איתו". שזה נכון. עברנו יחד את כל תקופת שירותו הצבאי הקרבי, ואנחנו מאוהבים מאוד. במהלך שירותו הצבאי, ראינו אחד את השני רק בסופ"שים, והוא הציע שנפתח את מע' היחסים, מה שמאוד שימח אותי (מתאים לי מאוד, גם מערכות יחסים קודמות היו פתוחות. והאמת היא שעוד לפני שפתחנו את מע' היחסים הייתי עם גבר אחר, והיה לי מאוד כיף). בשנה וחצי מאז השתחרר, ועברנו לגור יחד, חלה התדרדרות רצינית באינטימיות ביננו. בחודשים הראשונים אני הרגשתי שאני פחות ופחות נמשך אליו. התחילו להפריע לי כל מיני דברים מטופשים שלא הפריעו לי בעבר (הוא שעיר מדי, יש לו הבל פה לא טוב, האף שלו גדול נורא וכו'). יחד עם זאת, לא הייתי בטוח אם ומה להגיד לו, אז שידרתי עסקים כרגיל, והמשכנו לקיים יחסי מין בתדירות גבוהה יחסית ועם הנאה רבה. חודשיים אחרי השיחרור הוא מצא עבודה מועדפת קשה ומתישה ונכנס לסוג של דיכאון. הוא הפסיק לרצות לקיים יחסי מין בכלל, התלונן שהוא לא מרגיש מושך ולא מרגיש סקסי, והוא עייף. ניסיתי לדבר על כך יותר לעומק אבל הוא לא רצה (הוא באופן כללי לא אוהב לדבר על דברים "כבדים"). חשדתי שאולי הוא מוצא את סיפוקיו עם מאהב קבוע אחר, והצצתי לו בטלפון ובאפליקציות והכל - לא מצאתי שום רמז לרומן ארוך, רק מדי פעם לחיפוש סקס כמקובל בתוך היחסים הפתוחים שלנו. במצוקתי התחלתי יותר ויותר להיפגש עם אחרים. אני מוצא את עצמי מחוזר מאוד. הרבה גברים מאוד שונים מבן זוגי (בגיל, באופי, במצב הכלכלי, בתקשורת איתי, במראה, בהתנהגות במיטה) ואני שואל את עצמי - למה לא לוותר עליו ולעבור הלאה? למה אני "תקוע" עליו כל כך? הוא הולך להיות סטודנט עכשיו ואני בן 35, הוא תפרן, הוא לא מושך אותי כמו פעם, הוא לא רוצה סקס, הוא לא רוצה לדבר... מצד שני, בשנים האלה הוא נהיה הבנאדם שהכי מכיר, מכיל, מקבל ואוהב אותי. בכל שנות הזוגיות שלנו היה מדהים ותומך. היו תקופות כשהיה בצבא שהייתי ממש מרגיש כאב פיזי בגוף מרוב געגוע אליו. אני לא יודע אם אני מאוהב בו, לא בטוח בכלל מה זה אומר ואיך יודעים, אבל אני יודע שאני מאוד רוצה להיות איתו ורוצה שתחזור האינטימיות, המשיכה והאהבה ביננו כמו בשנים הראשונות. בחודשים האלה הוא בטיול בחו"ל. שוב אני לבד, כמו רווק, ויש משהו מאוד כייפי ומשוחרר. הוא אמנם בקשר יומיומי איתי, אבל אני מרגיש שהתקשורת מצידו קרה, מרוחקת. אני חושב שכשהוא יחזור בספטמבר מחו"ל, הוא ואני צריכים לחשב מחדש מסלול לגבי המערכת יחסים שלנו ואני מת מפחד. לא יודע בכלל איך לגשת לשיחה כזו. בעיקר כי אני לא יודע מה אני רוצה מעצמי - להישאר איתו או להיפרד?
שלום קונפיוזר, אתה מתאר מערכת יחסים שנפתחה לקשרים מיניים עוד לפני ההידרדרות שחלה עם המעבר למגורים משותפים. נשמע שככל שהיחסים נעשו צפופים יותר, ירדה משיכתך אל בן זוגך. קשה מאוד להקיש ממשיכה מינית שאינם גרים יחד על מה שיקרה כשעוברים לגור יחד ורואים זה את זה כל הזמן. פער הגילים, לעומת זאת, אינו נראה לי בעייתי והוא שכיח מאוד בין זוגות גברים. מצד אחד, נשמע לי שהקשר מיצה את עצמו. מצד שני, אני חושש שקשיים דומים יופיעו גם בקשרים אחרים שלך בגלל הצורך הבסיסי שלך בגיוון. באופן אידיאלי, אנשים "בוגרים" (ללא קשר לגיל הכרונולוגי) אמורים לעשות פשרות ולהתייחס לאיזה שהוא מאזן כללי של יתרונות וחסרונות. מתיאוריך עולה צורך שאדם אחד אף פעם לא יוכל לספק (יכול מאוד להיות שגם לבן זוגך יש בעיות משלו, אך אתה זה שפונה ואני מתייחס רק אליך). במצב כזה הייתי ממליץ לפנות לייעוץ כדי להכיר טוב יותר את צרכיך ולהתאים את ציפיותיך למציאות, שכן אחרת תישאר מתוסכל. המציאות הלא נעימה היא שהאטרקטיביות החיצונית יורדת עם הגיל ולכן כדאי להנמיך ציפיות, לערוך את הפשרות המחויבות מהמציאות ולמצוא דרך לספק את עצמך בעצמך, בלי שרווחתך הנפשית תהייה תלויה כל כך במה שהצד השני מספק לך. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
שלום גידי, אני בזוגיות כבר 6 שנים עם בחור מקסים. בתחילת הקשר הכל היה מדהים ולא היה נראה שיש לו איזשהם חסרונות. עם הזמן הבנתי שהוא בנאדם מורכב יותר ממה שחשבתי, ושעליי גם להתאים את עצמי אליו, כמו שהוא מתאים את עצמו אליי. כיום אנחנו נמצאים במצב מאוזן, יש לנו הסדר מיני, אנחנו נוהגים לבצע מין מלא פעם בשבוע, כאשר יש שבוע הפסקה פעם בחודש. כלומר, סך הכל 3 פעמים בחודש מין מלא (במידה והוא מצליח להתנקות כמו שצריך) ושבוע אחד בחודש הפסקה להרגעה מכל הנושא המיני. הנושא המיני יותר חשוב לי מאשר לו. אני מרגיש קצת לבד בנושא. למשל, בפעם האחרונה ששכבנו אני התקלחתי ורציתי שגם נתנשק צרפתית תוך כדי האקט. אמרתי לו שאני מצחצח שיניים ושבא לי שהוא יצחצח גם כדי שנוכל להתנשק. הוא לא צחצח. המשכנו לאקט, הבלגתי. לאחר מכן רציתי תנוחה מסויימת והוא מיד דחה אותי ואמר שהוא לא יכול, שזה לא נוח לו. אני כל הזמן מרגיש כאילו שאני צריך לבחון אותו כדי לראות אם הוא האחד בשבילי, למרות שאנחנו ביחד כבר 6 שנים. אני לא יודע כל כך מה לעשות. אני אוהב את האיש הזה... הבעיה היחידה שלי איתו היא חוסר חום שאני זקוק לו במנות גדושות, לעתים קרובות. זה יכול להתבטא בחיבוק חזק שאני צריך. הודעת אסמס שבה ישאל לשלומי... כשהדברים האלה לא קורים - אני מיד חושב על הסקס ועל כמה שהוא לא עונה לגחמותיי. אני לא יודע ולא מצליח לקבוע אם טוב לי איתו או לא. אני לא מצליח לקבוע אם החסרונות גוברים עם היתרונות או היתרונות גוברים על החסרונות. אני לא יודע אם הוא האחד שלי, אפילו אחרי 6 שנים. אני הרבה יותר מפותח רגשית ממנו. הוא הרבה יותר מופנם ממני. אני פלפל חריף אש והוא קרחון באנטרטיקה. ולמרות כל אלה- אני רוצה למצוא את האיזון איתו. אני רוצה שיהיה לנו טוב ביחד. נכון שיש גם גברים אחרים בחוץ ושבכל רגע אני יכול ללכת ולנסות להתחיל פרק חדש בחיים. אבל אני לא רוצה פרק ב'. אני רוצה שמערכת היחסים איתו תהיה הכי קרובה למספקת שיכולה להיות. לי וגם לו. מה אני יכול לעשות על מנת לשפר את מערכת היחסים איתו? מה אני יכול לעשות על מנת לשפר את חיי המין שלנו? מה אני יכול לעשות על מנת להצליח לגרום לו לתת לי יותר חום? אודה לך מאוד לעזרה... זה לא מובן מאליו. כל טוב.
שלום צ', מתיאוריך עולה צורך עצום בתשומת לב ("במנות גדושות", כדבריך) שאינו בא על סיפוקו ע"י בן זוגך ונראה שאתה כורך זאת בנושא המיני. יחסי מין בתדירות של 3 פעמים בחודש לזוג שחי יחד 6 זה הישג די נכבד, אם אני משווה זאת למה שקורה אצל זוגות אחרים (הומואים וסטרייטים כאחד). שחיקה בתשוקה המינית בתוך קשר זוגי היא תופעה נפוצה מאוד, שכן הדחף המיני שואף לגיוון והזוגיות נועדה לספק את הצורך בביטחון ויציבות. יש לי ספק רציני אם את הצורך הגדול שלך בתשומת לב מישהו אחר יוכל לספק לאורך זמן, גם אם אולי זה יהיה המצב בשלב ההיכרות. שים לב למשפט הבא בתחילת פנייתך "עם הזמן הבנתי שהוא בנאדם מורכב יותר ממה שחשבתי, ושעליי גם להתאים את עצמי אליו, כמו שהוא מתאים את עצמו אליי". מאוד ברור שאנשים צריכים להתאים את עצמם זה לזה באופן הדדי ונשמע שהעובדה שיש לבן זוגך צרכים משלו הפתיעה אותך. לעומת זאת, התשובה לשאלות שאתה שואל בסוף פנייתך די פשוטה, גם אם קשה ליישום - להנמיך ציפיות, או יותר נכון, להתאים ציפיות ולהפסיק לצפות שבן הזוג ישתנה למענך בהתאם לצרכיך. לכל אחד מזג (temperament) משלו וגם רמה מסוימת של צורך מיני משלו. ככל שתצפה לפחות, תקבל יותר. בן הזוג אינו אמור להיות "תכנית כבקשתך". אם בשום אופן אינך יכול להסתפק במה שיש, תוכלו להיפרד, אך מתיאוריך נשמע שגם אם תמצא מישהו אחר, במוקדם או במאוחר יופיע אותו תסכול. כמובן שגם אינך יודע מראש האם ואיזה בחור אחר תמצא, ועוד פחות מכך, מה יהיה עתיד היחסים. המלצתי היא לפנות לייעוץ אישי (דווקא לא זוגי) כדי לבדוק דרכים לספק את הצורך שלך בחום ובתשומת לב בדרכים בוגרות יותר, תוך הגברת הקשב לצורכי הזולת, בין אם זה בן זוגך ובין אם אלה אנשים אחרים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
שלום רב. כבר שאלתי כאן שאלה אך רציתי יותר לחדד. אני בן 31, מאז ומעולם נמשכתי לנשים. תמיד שאפתי ושואף לזוגיות עם אישה בלבד. מצד שני היו לי התנסויות עם גברים. בדרך כלל תמיד עם גברים בוגרים ממש. אף פעם לא נמשכתי לגבר או משהו כזה. רק הסיטואציה בה אני נחדר היא המהנה מבחינתי. גם תוך כדי האקט אינני מסוגל להתנשק או משהו כזה. חבר שלי יצא בפניי מהארון לפני שלושה חודשים, מה שגרם לי להיחלץ שמא אני גם כזה. מאז המשיכה שלי לנשים נעלמה כליל. אציין כי אינני נמשך מי יודע מה לאיבר המין של נשים, אך תמיד התגריתי מהגוף שלהן, נשיותן, פנים, דיבור וכן על זה הדרך. כשהייתי בזוגיות אף פעם לא נפגשתי עם גברים כי הצורך הנפשי מילא אותי לגמרי. אני תמיד נאכל עם עצמי אם לשלוח הודעה לאותו גבר עמו נפגשתי בשנתיים האחרונות. כי אם לא הוא, כנראה הייתי מפסיק עם זה ( מה שקרה כשפעם אחת הפסקנו להיפגש). האם זה נורמלי שפתאום איבדתי את המשיכה לנשים? אני כל היום חופר בנושא. חשבתי אם אני מסוגל לצאת מהארון מה שנראה לי לא סביר כי אני אינני נמשך לגברים סתם ככה במהלך היום ובאמת יודע בתוכי שאינני מסוגל או רוצה להיות בזוגיות עם גבר. כשאני הולך לים מבלי לשים לב אני בוחן רק נשים, אבל משום מה הלהט שהיה לי נעלם. מקווה לתשובה. אשמח אם תענה לי אם זה נורמלי לא להימשך לאבר מין של אישה, אך לשאר הדברים כן. כמו כן, החלטתי להפסיק להיפגש עם אותו גבר, אך מאז אני רק חושב על זה, ועל פגישה עם נשים לא כך.
שלום דני, אני זוכר היטב את פנייתך ושום דבר לא השתנה. כפי שכתבתי לך גם אז, קיים רצף בין הטרוסקסואליות מוחלטת לביסקסואליות מוחלטת כשבין הקצוות 5 דרגות של ביסקסואליות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 מעבר לעצמת המשיכה, אופי המשיכה של ביסקסואלים לגברים ולנשים שונה (למשל, משיכה לפן הרגשי יותר של נשים והסתפקות ביחסי מין עם גברים) וכן "סדרתיות". בתקופה מסוימת המשיכה לגברים חזקה יותר ובתקופות אחרות המשיכה לנשים חזקה יותר. עם זאת, מניסיוני הרב בטיפול בביסקסואלים, המגמה הכללית היא שהמשיכה לגברים גוברת עם השנים והמשיכה לנשים יורדת. במקרה שלך, נשמע שהרתיעה מההיבטים האחרים, פרט לחדירה עצמה, של המשיכה לגברים נובעת מהומופוביה או מ"פאניקה הומוסקסואלית", כלומר, פחד ממשיכתך לגברים. יציאה מהארון לא רלוונטית לעניין הזה. לדעתי לפחות, יציאה מהארון שייכת ל"משרד החוץ" שלנו, כלומר עד כמה אתה רוצה לחשוף היבט זה כלפי אנשים אחרים ואין טעם לעסוק בכך כל עוד העניינים לא ברורים ב"משרד הפנים" שלך. יש בהחלט דרך לגרום לך ליהנות משני העולמות ע"י הגמשת התפיסה הנוקשה של "או גברים או נשים" וזה גם מאוד לגיטימי ליהנות מחדירה עם גברים ומדברים אחרים עם נשים. זה היופי שבגיוון. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
כן, העניין הוא שמבחינה רגשית אני לא נמשך לגברים בכלל. גם פיזית, אינני נמשך אליהם או למראה שלהם, רק לחלק של הסקס. אני באמת שאלתי את עצמי אם אני רואה את עצמי בזוגיות עם גבר וזה ממש ברור לי שלא. גם אותם גברים שפגשתי, הם מאוד מסויימים. לוקח לי הרבה זמן להכיר מישהו. היו גם כאלו שלא נהניתי איתם. מה שמטריד אותי הוא שמאז שחבר שלי התוודה בפניי פתאומית המשיכה שלי לנשים נעלמה כליל, שכמה ימים לפני קיימתי יחסי מין עם אישה בשיא הלהט. איך זה הגיוני? זה מה שמשגע אותי. זה לא משהו שקרה בהדרגתיות. כשלא נפגשתי עם אותו גבר, אז במשך חודשים ארוכים לא הייתי עם גבר, זה הקטע.
אני בן 34 מרגיש שכל ההערכה העצמית שלי בנויה על איך אני נראה. אני מודע לזה שיש לי עוד מה להציע אבל זה בטל בשישים לעומת המראה. לא חשוב לי כבר כלום חוץ מאיך שאני נראה כי זה הדבר היחיד (או המכריע) שגייז מייחסים לו חשיבות לכן עשיתי ניתוחים פלסטים ואני משקיע במכון איך אפשר להירגע מזה?
שלום טל, קודם כל, עשית כבר צעד מאוד חשוב בכך שפנית לפורום והצגת את העניין כבעיה רגשית. זה כלל לא מובן מאליו, משום שרבים הסובלים מההפרעה הזו אינם מגדירים אותה כהפרעה ותופסים את השינויים הגופניים הרבים שהם עושים כפתרון של הבעיה (ולצערי, רבים מדי המנתחים הפלסטיים שמשתפים פעולה עם ניסיונות אלה, שרק מחזקים את ההפרעה): http://www.giditherapy.co.il/?p=1026 http://www.giditherapy.co.il/?p=260 מדובר בהפרעת גוף דיסמורפית שהיא תת-הפרעה של הפרעה כפייתית (OCD), אלא שהאובססיות מתרכזות כל פעם באיבר או ב"ליקוי" (לרוב מדומה) אחר בגוף. הנטייה להפרעה יכולה להישאר רדומה, אך כמובן כאשר היא נפגשת עם סביבה ששמה דגש חזק כל כך על מראה חיצוני, הסביבה הזו מהווה כר פורה להחמרה. בהחלט קיים טיפול שיעילותו מוכחת בהפרעה, לפעמים יש צורך בליווי של טיפול תרופתי, לפחות בתחילת הטיפול ולפעמים לא (תלוי ברמת החרדה הנלווית לכך). הטיפול הוא בעיקרו בגישה קוגניטיבית-התנהגותית (תוכל לקרוא על כך בספר "די לאובססיה" של רייד וילסון ועדנה פואה בהוצאת מודן), אם כי חשוב לא פחות לחזק את הדימוי העצמי בכללותו, שדימוי הגוף הוא רק חלק ממנו. מניסוח ההודעה והצגת הבעיה נראה שבהחלט יש מקום לאופטימיות לגבי תוצאות הטיפול. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
עברתי כברת דרך פנימית עם עיניין המגדר שלי.. בגיל 38 זה קצת פתטי להיות הנערי-נשי... זהו, זה נגמר. אתה כבר גבר בעל כורך. ככל שמתבגרים נראים יותר ויותר גבריים.. ת'כלס אני לא חושב על המראה שלי.. ואני לא חושב על עינייני מגדר ביום -יום. *** אך ורק *** בסקס שמה אני מתמודד עם העיניין. אני רוצה שהצד השני ימשך לגוף הנשי (שאין לי).: שדיים, נרתיק, גוף חלק, שיער ארוך וכד'... זה קצת מוזר לבקש ממישהו שימשך אלי ושימשך לדברים האלו (כי אני ההיפך, קרחת, שעיר וכו' וכו') השאלה אם רק בשביל סקס זו סיבה לעשות שינוי? מצד שני, על זה מבוססת הזוגיות מבחינתי. אחרת אני יכול להימשך רומנטית לגבר או לאישה.. כל הרעיון של המשיכה רומנטית לגבר- זה רק בצורה סטרייטית (שאני האישה)... אני מצטער שאני לא קוהרנטי, אני פשוט לא יודע איך אפשר יהיה למצוא מישהו שיאהב אותי ככזה? למה שהומו ירצה מישהו כמוני? ולמה שסטרייט ירצה מישהו כמוני? אשמח לתגובתך :)
שלום לך, קודם כל, אתה מאוד קוהרנטי, ועוד בהודעה העוסקת בבלבול ולבטים. שאפו! שנית, אני חסיד גדול של המשפט "איזה הוא עשיר? השמח בחלקו", שזוכה בשנים האחרונות לחיזוק משמעותי מתחום הפסיכולוגיה החיובית: http://www.giditherapy.co.il/?p=662, המעודדת את האדם לחזק דווקא את יתרונותיו במקום לנסות לתקן את "חסרונותיו", ניסיון שסיכויי הצלחתו פחותים. באופן כללי, במצב של ספק ולבטים כדאי לזכור שלכל אופציה יש יתרונות וחסרונות ולכן הבחירה ביניהן אינה קריטית. למה שהומואים או סטרייטים ירצו מישהו כמוך? אל תחקור במופלא ממך. גם ניסיון החיים וגם סרטי הפורנו מלמדים שיש ביקוש לכל מיני גברים, נשים וגם למי שביניהם הרבה יותר ממה שניתן לצפות מהסטיריאוטיפים המקובלים לגבי מה שנחשב "גברי" ו"נשי". למשל, גברים "סטרייטים" רבים נמשכים לטראנסוווסטיטים ("מתלבש" בעגה המקומית) ורבים אחרים נמשכים לטראנס'נדרים שלא השלימו את התהליך הניתוחי (קרי, נשארו עם איבר מין גברי - ע"ע shemale באתרי פורנו). בקטע המיני לפחות, המציאות עולה על כל דמיון ואתה מציין שאתה מתמודד עם הנושא רק בסקס. מבחינה זוגית כוללת יותר, אם אתה נמשך לשני המגדרים, הרי זו ברכה: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187. לסיכום, את עיקר המאמצים הייתי משקיע בדימוי עצמי ובקבלה עצמית ובחיפוש אחר פתרונות יצירתיים שיעזרו לך למצוא גברים במגזרי יעד רלוונטיים. שני הדברים אינם פשוטים כלל ועיקר וייתכן שתזדקק לעזרה של איש מקצוע המתמחה בכך, אך בהחלט יש מקום לאופטימיות. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
שאתה רואה סרטי סקס hiddencam וspy שצולמו באמת לא מבוימים אתה מגלה שהמציאות עולה על כל דמיון. ואתה שואל אם הייתי רואה אותו ברחוב מה הייתי חושב שהו. ואתה נדהם. מה שבנפש והמשיכה לא קשורים למראה. והכי חשוב לכול יש מכסה מתאים. השאלה היחידה אם רוצים להשתייך לקבוצת הדמיון הפנימי שלא מצריך מציאות שחלקה מסורבל. או ממש ללכת להשקיע מאמצים לעסוק בפרקטיקה הזוגית המיוחדת וממש. המימוש במציאות בדכ פחות מתגמל. יש מאמץ ולא תמיד הדמיון מתגשם. לכן תפנטז. גם פורנו יצר פתרון בריא לחברה. מותר לפנטז. מחקרים גילו שהפעולה בדמיון יוצרת במח את אותו הריגוש והכימיה כמו במציאות. הבונוס בלי התסכולים של לפני ואחרי ישר ולעניין. לא כך דוקטור?
שלום לנסיכה, אינני מכיר את המחקרים המצביעים שהדמיון יוצר אותו ריגוש (אשמח לקבל הפניה), אך המציאות בעידן האינטרנט השתנתה באופן כזה שהיא משקפת יותר ויותר פנטזיות באופן פומבי. בהחלט מותר ואפילו רצוי לפנטז, אבל ביחסי מין יש מגע פיזי ונפשי בין אנשים שאינו קיים בפנטזיה. אכן יש אנשים שעבורם המגע הזה וחיפוש פרטנרים למין ולקשר מהווה עבורם כאב ראש אחד גדול, יש כאלה שמקיימים יחסי מין אך גם נהנים מפורנו ופנטזיות, יש כאלה שהדמיון שלהם מוגבל, יש כאלה שממירים את תחושת הבדידות ביצר מיני ומקיימים יחסי מין ללא רגש כדי להפיג את הבדידות (לא תמיד התהליך מודע) - ויש מקום ולגיטימציה לכל אלה ולאחרים, כל עוד הדברים נעשים בהסכמה הדדית. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
שלום רב כיום אני בן 22. מאז ומעולם נמשכתי לנשים אך מגיל 17-18 חשתי משיכה מינית כלשהי לגברים. תחילה זה הופיע קלות, לעיתים רחוקות מאד הייתי מוצא את עצמי מאונן על תמונות של גברים עירומים. בכל התקופה הזאת ועד מלפני שבועיים-שלוש הרגשתי משיכה גם לנשים. הייתי מתפתה מאד מציצים ואף התאהבתי בבחורה או שתיים בחיי. מלפני חצי שנה התחלתי להתאמן בחדר כושר ופתאום נחשפתי לגברים עירומים במלתחות הדבר עורר אותי מאד והייתי מנסה כל פעם להימנע מלהסתכל. בשבועיים האחרונים אני חש חרדה עצומה בנוגע לנטייה המינית שלי, חרדה שלא עוזבת אותי שכן אני חושש שהמשיכה לנשים נעלמה כליל וכל הזמן אני בודק האם אני נמשך לגברים והאם אני נמשך לנשים. אציין כי סרטונים של גברים שוכבים מפתים אותי הרבה פחות (כמעט ולא אפילו) מאלו של גבר בודד. מה קורה לי?? לעזרתך אודה!
שלום אלמוני, קראתי בעיון את פנייתך ואני מצטער לשמוע שאתה בחרדה. לפי תיאוריך קיימות שלוש אפשרויות, שיש לבחון אותן בייעוץ פנים אל פנים עם איש מקצוע מוסמך, בעל ניסיון בנושא: א. המשיכה המינית נמצאת על רצף בן 7 דרגות הנע בין הומוסקסואליות בלעדית להטרוסקסואליות בלעדית כשביניהם 5 דרגות של ביסקסואליות (משיכה לשני המינים בעוצמות שונות, שגם משתנות בתקופות חיים שונות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187. אם זה המצב, המשיכה לנשים יכולה להתחזק שוב בשלב אחר בחייך (וצריך לזכור שאתה בתחילת הדרך). ב. ייתכן שמדובר בתהליך חד-כיווני מהטרוסקסואליות להומוסקסואליות. במילים אחרות, כאשר היית בגיל ההתבגרות היית נתון ללחצים חברתיים שבגללם הדחקת באופן בלתי מודע את משיכתך לגברים ורק המשיכה לנשים (המקובלת יותר מבחינה חברתית) עלתה לתודעה. כעת, כשבגרת מעט ונחשפת לגירויים נוספים, המשיכה לגברים פרצה לתודעה והמשיכה לנשים נחלשה. ג. קיים מצב, שנראה פחות סביר לפי תיאוריך, שבו גברים סטרייטים לחלוטין שנמשכים חד-משמעית אך ורק לנשים מפתחים חשש לא מציאותי שהם הומואים או עלולים להפוך להומואים: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=760. מדובר למעשה בהפרעת חרדה כפייתית, שבה החשש מפני הומוסקסואליות מהווה בה את המחשבה הטורדנית הדומיננטית. מה שברור הוא שאתה מאוד חושש מהאפשרות שמא אתה אכן הומוסקסואל ולכן זקוק לייעוץ, הכוונה וליווי בתהליך זה. חשוב שתהייה מודע לשני תהליכים חברתיים שתופסים תאוצה בתקופתנו: (א) קבלה הולכת וגדלה של הומוסקסואליות בחברה (ב) עלייה מתמדת בשיעור הגירושין (ועל כל זוג שמעז להתגרש יש הרבה זוגות שלכודים בנישואין אומללים ואינם מעזים או יכולים להתגרש - למשל, בגלל תלות כלכלית של האישה בבעל). כך שכלל לא ברור שה"אושר" נמצא בצד הסטרייטי והאומללות בצד ה"הומואי", אם כי כולנו גדלנו בחברה סטרייטית, שברובה עדיין הומופובית, ולכן חרדותיך מובנות. פנה לייעוץ, אפילו למספר קטן של שיחות אצל איש מקצוע בעל ניסיון בתחום, ובמקביל, אתה עדיין מספיק צעיר כדי לקבל את התמיכה המצוינת שמעניק ארגון הנוער הגאה igy.co.il ברמות שונות - החל מהשתתפות אנונימית בפורומים שבאתר, דרך קשר עם חונך וכלה בקבוצת תמיכה פנים אל פנים (הקבוצות הן בפרישה ארצית). כמובן שגם הפורום הזה יכול לשמש אותך לתמיכה ואשמח להתעדכן בהתפתחויות. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
Subject: שאלה בקשר לזהות המינית שלום וברכה. שמי דני, ויש לי תחושה שמא אני סובל מהפרעה כלשהי. העניין הוא כזה: אני בחור בן 30, מאז ומעולם נמשכתי לנשים הן ברמה הפיזית והן ברמת הרגשית. אומנם, הייתה לי משיכה לגברים, אך צריך לסייג ולומר שמעולם לא נמשכתי לגברים, לא למראה שלהם, לא בחנתי מעולם גברים, אני לא מסוגל להתנשק עם גברים, ותמיד זה היה עם מישהו בוגר . תמיד הייתי פסיבי עם גברים במיטה. לפני חודש חבר שלי יצא במהארון בפניי, מה שגרם לי לחשוב על כל העניין, והתחלתי לחשוב עם עצמי האם אני גם כזה. עד לפני שהוא דיבר איתי הייתי מאונן וגומר בקלות מסרטים של נשים, מתגרה רק מעצם ההסתכלות על נשים, ונהנה במיטה עם נשים. מאותו היום אני לא מצליח להתגרות ממבטים {אף על פי שהייתי עם אישה לפני מספר ימים ונהניתי איתה למרות החשש שהיה לי שמא לא אצליח להנות}. אני חייב לציין שאינני נמשך לגברים כלל וכלל. כשיצא לי לראות הומוסקסואלים, בחנתי את ההתנהגות שלהם, איך הם מדברים על גברים, איך הם חושקים בהם, איך הם מסוגלים להיות איתם במערכת יחסים, מה שגרם לי להבין לאחר התבוננות עמוקה שאני לא כזה {לא מכיוון שזה מפחיד אותי להיות הומוסקסואל, אלא כי באמת אני לא נמשך לגבר}. היו גם הרבה פעמים שכשהייתי עם גברים הייתי לפעמים תוך כדי האקט מפסיק עקב חוסר חשק שבא פתאום או תחושת גועל עקב ניסיונות ליצור איתי מגע אינטימי, ובכלל תמיד זה היה מלווה בעזרים כמו אלכוהול או פופרס כדי להשתחרר. המשיכה הייתה רק הפנטזיה של האקט בו אני פסיבי ותמיד זה עם גבר בוגר, עם בני גילי או אפילו ב15 שנים מעליי אינני מסוגל גם להיות. מה שאני לא מבין הוא איך פתאומית תוך יום, התשוקה והחשק המיני הכל כך גבוה שלי למין הנשי נעלם? אני מבין שעצם החרדה וההתעסקות האובססיבית שלי בנושא כנראה חוסמת אותי, ומחדירה בי פחד מה שגורם לאיזשהו שיתוק? עכשיו כשאני צופה בפורנו של נשים אינני מצליח להתגרות במהרה, ואיך שאני חושב על האפשרות לעבור לצפייה בפורנו של גברים אני ישר מרגיש את ההתגרות אף על פי שעוד לא צפיתי בכלל בסרט כלשהו. אני לא רואה את עצמי בזוגיות עם גבר, זה לא מושך אותי, ותמיד כשהייתי בזוגיות עם אישה כל הנושא של לקיים יחסי מין כלל לא עלה לי במחשבה עקב השמחה בזוגיות עם אישה. איך זה שעכשיו אני מתקשה להתגרות מהר מפורנו של נשים, וכן מצליח להתגרות מפורנו מסויים של גברים? צריך גם לומר שהחלטתי להפסיק להיפגש עם גברים כי מבחינתי אני רוצה להכיר מישהי {מה גם שעצם ההתנזרות מזה אולי מעצימה את החשק?} אשמח למענה כדי להבין מה קורה איתי!
שלום דני, מתיאוריך עולה שאתה נמשך גם לנשים וגם לגברים, גם אם מימוש המשיכה לגברים מוגבל לאקט מסוים ולגיל מסוים. במילים אחרות, המשיכה לגברים והמשיכה לנשים אינן באותה עוצמה (וזה אף פעם לא כך). מבחינת ההגדרות המקובלות, על פניו, ובלי בדיקה מעמיקה יותר, אתה עונה על ההגדרה של ביסקסואל: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187. מקובל לדבר על רצף בן 7 דרגות הנע מהומוסקסואליות בלעדית להטרוסקסואליות בלעדית כשביניהם 5 דרגות של ביסקסואליות וכנראה אתה ממוקם איפה שהוא על פני אותו רצף יותר קרוב לקצה ההטרוסקסואלי. נראה שיציאתו של חברך הגיי מהארון עוררה בך חרדה רבה ופיתחה תופעה שמוכרת כהפרעה טורדנית-כפייתית הומוסקסואלית: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=760. מדובר בהפרעה שסובלים ממנה בעיקר סטרייטים שנמשכים אך ורק לנשים אך יש להם חשש מתמיד שמא הם הומוסקסואלים. במקרה שלך, יש ל"חשש" הזה יסוד סביר, שכן למרות כל מה שתיארת, אתה מקיים יחסי מין עם גברים (במגבלות שתיארת), אך כנראה יציאתו של החבר מהארון פתחה אצלך תיבת פנדורה של חרדות לגבי נטיותיך המיניות, שפגעו בעוצמת המשיכה שלך לנשים. כך או כך, נשמע שאתה סובל ומומלץ לפנות לשיחות עם איש מקצוע מוסמך, שמטרתן להגמיש את עמדותיך כך שתוכל להכיל בתוכך את המשיכה לשני המינים ולהרתע פחות ממשיכתך לגברים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
לא הבנתי, אני קרוב יותר לכיוון ההטרוסקסואלי מאשר להומוסקסואלי? בנוסף, אני הייתי מקיים יחסי מין עם גברים לעיתים רחוקות. אין לי בעיה לחיות עם זה, רק החשש הוא מאיבוד המשיכה לנשים. האם זה דבר שיכול לקרות? היכן ניתן לקבל טיפול כלשהו בחרדה?
פרופסור רובינשטיין שלום, השאלה שלי היא כזאת: מה נחשב בפסיכולוגיה כמקרה חירום? כלומר, איזה סימפטומים / התנהגות צריכים להיות אצל האדם כדי שטיפול בו יהיה דחוף יותר מאדם אחר, ואני דווקא מדברת ברמת הפסיכולוגיה הקלינית דינמית ולא במובן רפואי פסיכיאטרי. תודה :)
שלום נועה, מקרה חירום הוא אכן מונח הלקוח מעולם הרפואה ובמקרה זה פסיכיאטרייה. במשמעות הסובייקטיבית, הכוונה לכך שהאדם הסובל מרגיש דחיפות ואינו יכול לחכות עד לפגישה מסודרת עם איש מקצוע. דוגמא שכיחה לכך היא התקף חרדה, שבו אדם חש צורך לקבל עזרה באותו רגע וחייב, על כן, להגיע לחדר מיון. זאת, למרות שמשמעות הדחיפות היא סובייקטיבית לחלוטין ולא יקרה לו שום דבר יותר חמור אם לא יפנה. מבחינה פסיכיאטרית התפרצות של התקף פסיכוטי (למשל, התקף מאני) אף היא נחשבת כמובן מקרה חירום שבו האדם עלול לסכן את עצמו וסביבתו. אין משמעויות אחרות מבחינת הפסיכולוגיה (הקלינית והלא קלינית), אם כי יכולים להיות מצבים של סבל קיצוני של האדם עצמו ו/או של סביבתו, אך הזמן אינו ממלא בהם תפקיד מרכזי. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטייין shrink-friendly.co.il
שלום פרופ רובנשטיין, לפני כמה שבועות גיליתי במקרה שבני לוקח מהארון שלי בגדים שלי, כולל נעליים (וחזיות ותחתונים) ושם אותם אצלו בחדר במקום ניסתר. לאחר כמה ימים החזיר אותם כי הבין שראיתי אותם (בלי שדיברנו על זה). הוא הפסיק לזמן מה- ועכשיו שוב בדקתי ואני יודעת בבירור שהוא לוקח ממני בגדים ולובש אותם בסתר בחדרו כנראה בשעות לילה או בוקר מוקדמות מאד. שאלתי היא- האם לשוחח איתו על כך? כיצד לפעול בנושא? האם זו תופעה שקשורה לזהותו המינית? האם קיים מקום ,פורום לבני נוער שאולי אפשר לכוון אותו לשם? בני לא דיבר איתי כלל על הנושא וגם בנתיים לא שאלתי אותו משום שברור לי שהוא מאד נבוך מכך.- אני אציין שאנו מאד קרובים והוא ביחסים מצויינים איתי מתמיד. תודה על עצתך בנושא.
שלום לך, אני מניח שאין תשובה אחת "נכונה" מבחינה "חינוכית". המלצתי האישית-מקצועית היא להניח לילדך ולנצל את הקשר הקרוב כדי להעביר לו את המסר שהוא יכול לדבר אתך על כל דבר ואת תקבלי אותו בכל מצב - כמובן, בעיתוי שתחשבי אותו למתאים, כשזה מתקשר לדברים אחרים שאתם מדברים עליהם. בהחלט יש קשר בין התנהגותו זו לבין זהותו המינית בעתיד כבוגר. זו התנהגות שנפוצה יותר בקרב הומוסקסואלים וטראנסג'נדרים, אם כי היא לא חייבת לנבא את הכיוון המיני. יש אתר של ארגון הנוער הגאה igy.co.il ובו פורום תמיכה, אם כי נדמה לי שהוא קצת צעיר בשביל זה. את יכולה לגשש ולראות אם יש שם פניות של בני גילו וכן להתייעץ עם מנהלי הפורום/האתר. כמו כן, יש עמותה פעילה מאוד להורי הומוסקסואלים tehila.org.il עם קבוצות תמיכה בכל הארץ ואמצעי התייעצות ותמיכה נוספים. כמו כן, את כותבת שאת קרובה אליו, אך חשוב לנסות ולקרב את אביו אליו בלי לכפות עליו פעילויות "גבריות". מניסיוני, לאבות קשה מאוד לקבל התנהגויות כאלו ונטייה מינית שונה בהמשך. רצוי מאוד לרכך אותו כך שבנך יוכל להרגיש שביתו הוא חוף מבטחים המקבל אותו ללא תנאי בהתמודדויות הצפויות לו. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
תודה רבה ד"ר רובינשטיין. המלצתך עוזרת לי ואם ארגיש צורך אבוא גם לייעוץ אצלך באופן פרטי.
גידי האם אתה מקבל באופן פרטי? במידה וכן מה העלות?
שלום קרן, ברור שיש לי קליניקה. פרטי התקשרות באתר שלי המופיע בחתימה. בברכה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
שלום פרופ' רובינשטיין, אני צופה מדי פעם בפורנו ויש לי שאלות בעניין: האם כדי להיות שחקן פורנו צריך להיות בעל הפרעה נפשית מסוימת? אני פשוט תוהה איך אדם בריא בנפשו מסוגל לקיים יחסי מין בידיעה שמצלמים אותו... האם ביסקסואליות היא תופעה שנפוצה יותר בקרב שחקני פורנו, עקב השחרור המיני שהם מפגינים?
שלום אנונימי, בהחלט דרושה הפרעת אישיות עמוקה כדי להיות שחקן פורנו. מדובר בחשיפה עצומה של אקט שבמצב בריא אמור להיות אינטימי, פרטי ומלווה רגש. ברוב המקרים, העיסוק הזה אינו עומד בפני עצמו ומערב נטילת סמים, תרופות לשמירת זקפה לאורך זמן, הזרקת חומרים לאיבר המין ועוד. חלק משחקני הפורנו מופיעים גם בסרטי גייז וגם בסרטי סטרייטים עם בחורות, כלומר, משתמשים בעצמם ובזקפה שלהם ככלי שרת. ישנן שתי תכניות מאלפות של כתב ה-BBC הנודע לואי ת'רו (שודר בערוץ 8 וניתן לצפייה ב-VOD) על שחקני פורנו והתגלו שם סיפורי חיים עצובים למדיי. בהקשר ההומוסקסואלי - חלק גדול מהשחקנים, אם לא כולם, עובדים גם כנערי ליווי, דבר שרחוק מלהיות חלום ילדות של אדם בריא בנפשו. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
תודה על התשובה. אני מניח שדבריך רלוונטיים גם לשחקני פורנו ישראלים. יכול להיות שכאשר מדובר בשחקנים ישראליים ההפרעה אפילו יותר חמורה, וזאת לאור העובדה שישראל היא מדינה קטנה והחשיפה יותר משמעותית? שאלה נוספת: באלו הפרעות אישיות לוקים שחקני פורנו? תודה
בת 30 סטרייטית. בזוגיות עם בן זוג 5 שנים בתהליך לחתונה עם ocdכבד של מערכות יחסים ונטייה מינית בכל התקף של מחשבות אובססביות אני נתקפת שמא אני לסבית ויש לי משיכה לבנות. ואז נזכרת שבגיל הבגרות כמו כולם היתי מבולבלת התנסתי. הייתה לי משיכה לבנות לא פיזית מינית. אלא יותר נפשית קרבה חזקה הזדהות אמפטיה והבנה עמוקה. גם אם התנשקתי עם בחורה וזה לא הגעיל אותי האם יש משיכה שהיא יותר נפשית לא מינית ופיזית ביום יום נשים לא מעניינות אותי רק שאני בהתקף של האובססיה זה תוקף אותי מכל צד ואני נזכרת מה עשיתי מה הרגשתי ומה זה אומר ומה יקרה לי ומחשבות לא מרפות למרות שאני במקום אחר בחיי במקום בו מצאתי את עצמי
שלום פרופסור גידי, אני גיי בן 27 ואני חי בזוגיות עם גבר מזה 4 שנים. הייתי רוצה לדבר על הבעיות שאני הולך לתאר את ה 3 המרכזיות שעולות לי בראש כרגע עם בעל מקצוע. 1. אני יצאתי מהארון ובן הזוג שלי לא. כן, זה מאוד מפריע לי. בין השאר כי אני לא יודע לאן החיים שלי הולכים להתקדם. אני מרגיש תקוע בנקודה הזאת. 2. רמת הביטחון העצמי המאוד נמוכה שלי, הפחד ליצור קשר עם אנשים חדשים, אשר לדעתי גורמת לי לבעיה נוספת של בעיית קשב חריפה. 3. רמת האכפתיות שלי לסביבה והצורך שלי לרצות את הסובבים לי. לאיזה סוג איש מקצוע עליי ללכת שמתמחה בכל הדברים שתיארתי? תודה מראש.
שלום דניאל, כל פסיכותראפיסט (פסיכולוג קליני או עובד סוציאלי קליני) מטפל בסוג הבעיות שתיארת. יש ביניהם בעלי ניסיון רב יותר בקשיים שאופייניים לגייז (כמו "ארון") ויש שפחות. בת"א, שיש בה ריכוז גבוה מאוד של הומואים, המטפלים צברו באופן טבעי יותר ניסיון עם מגזר זה באוכלוסייה (אתה מוזמן לבקר גם באתר שלי שכתובתו מופיעה בחתימה). בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
שלום גידי, אין לי עדיין בן זוג. יש לי משיכה לבדס"מ, שמישהו ישלוט בי במידה מסוימת. האם זהו פגם נפשי? סטייה? מצריך טיפול להבנת העניין? תודה :)
שלום גל, במהדורה האחרונה של מדריך האבחון של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני (DSM-5), המקובל על אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש, נטייה מינית מאזוכיסטית ונטייה מינית סאדיסטית נחשבות עדיין שתיהן להפרעות פאראפיליות. השאלה האם יש צורך בטיפול תלויה, כמובן, לא רק במה שמוגדר רשמית/מקצועית כהפרעה אלא גם ביחס של האדם לנטיות אלו. עקרונית, אם האדם חי בשלום עם נטייה זו ואינו מזיק לעצמו ו/או לזולתו, אין בכך כל בעיה. הואיל והזכרת זוגיות, ייתכן שמימוש פנטזיות מיניות כאלו בתוך קשר זוגי הוא בעייתי או לפחות נדיר, ככל הידוע לי, והמימוש נעשה למיטב ידיעתי במסגרת מגעים מזדמנים. אני מפקפק עד כמה בטיפול פסיכולוגי אפשר לחסל את הצורך עצמו ונראה לי שעיקר העזרה צריך להיות במציאת דרכים לשלבה בחייך בצורה שלא תפריע לך. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
שלום ד"ר, תודה על תשובתך. אחד הדברים המטרידים אותי ביותר בדבר זה הוא התחושה שמדובר בפגם. כלומר: אדם שמוכן שזולתו ישלוט בו הוא אדם בעל עצמי חלש. מה דעתך?
גידי ערב טוב שולחת לפה את ההודעה כי אולי תוכל לתת לי נק אור מאובחנת עם ocd ביחסים ונטיה מינית בת 30 חיה עם בן זוג מדהים כבר 5 שנים מאובחנת עם ocd נטייה מינית ויחסים כשהייתי ילדה קטנה היחסים עם ההורים לא היו שווים אמא קשה שתלטנית כוחנית וסמכותית אבא לעומת זאת קליל זורם ונוח מאד תהליך הקרבה הרגשית וההזדהות בתור ילדה הרגיש תמיד מול אבא לא מול אמא, כשהפכתי מילדה לנערה לא הייתה לי הזדהות אימהית נשית, אלא של אבא גברית. כשהייתי צעירה היייתי מבולבלת מבחינה מינית נמשכתי ועד היום לגברים וברמה הנפשית מנטלית חיפשתי נשים אני לא לסבית או לא רצון להיות טרנסית, רחוקה מזה אבל פעם ב.. כשאני במצב סטרס חזק אני מתחילה לבחון את החזה שלי ברמה שהוא לא מרגיש לי נשי ומהאובססיה מרגישה שזה גברי. מחוברת באופן כללי לעצמי ולנשיות שלי ואוהבת את איך שאני. האם תהליך הזדהות מול אבא רק! יכול לגרום למשהו בפנימיות להרגיש כמו? זה משהו שכשתוקף אותי הocd מתגבר.. אשמח למענה כלשהו
שלום קרן, ההתייחסות לפנייתך צריכה להיעשות במסגרת ייעוץ אישי פנים אל פנים, שכן מדובר במצב ספציפי שלא ניתן להתייחס אליו בצורה כללית. אני רק יכול לומר שגם נטייה מינית כזו או אחרת וגם פנייה לייעוץ אין בהן כדי להעיד על פגם כלשהו. ייתכן שאם תפני לייעוץ, הכותרת שנתת לפנייתך יכולה לשמש התחלה טובה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
שלום פרופ' רובינשטיין, היום הייתי בת"א ובלהט הרגע הייתי עם בחור (כנראה אריתראי או סודני). הרגשתי דחף מיני חזק, הוא אונן לידי ובאיזשהו שלב, הוא מישש את איבר מיני ואת הישבן שלי וגם הכניס את אצבעו לתוך פי הטבעת שלי. לא קיימנו מין אנאלי או מין אוראלי. האם מדובר במין בטוח ואין ממה לחשוש במצב כזה?
שלום אנונימי, אינני רופא ולמיטב הבנתי, כהדיוט בענייני רפואה, אין כל חשש מהחדרת אצבע לפי הטבעת (החדרת אצבע לפה היא עניין אחר - תלוי איפה האצבע הייתה קודם). ייתכן מאוד שחששותיך נובעים מאסוציאציות הקשורות למוצא האתני, אורח חיים ודעות קדומות. אם אתה רוצה להיות לגמרי שקט, התייעץ בפורום למחלות זיהומיות. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
שלום גידי, אני בן 27 והומו בארון. מרגיש בדידות איומה לאחרונה. יש לי בנזוג אבל הוא בארון באופן קיצוני ואנחנו מבלים יחסית מעט ביחד. אין לי כ"כ חברים ואני די גרוע עם אנשים. קשה לי לייצר חברויות ולשמור עליהן. ניסיתי למצוא פעילויות של איגי/אגודה לגיל שלי אבל זה לא קיים או שהאתרים בקושי מעודכנים. אני תוהה מה אני יכול לעשות. כי אני לא רוצה להמשיך להיות לבד. האם יש דרך לקבל עזרה אנונימית מקצועית?
שלום אריק, קשר זוגי כששני בני הזוג נמצאים בארון הוא בפני עצמו גורם שתורם לבדידות, שכן הוא מבוסס על הסתרה ומגביל בילויים משותפים בפומבי (לאו דווקא במקומות בילוי של גייז): http://www.shrink-friendly.co.il/?p=140 בנוסף לכך, אתה מציין שאתם נפגשים מעט, לא ברור אם יש לכך קשר לעובדה ששניכם נמצאים בארון. אך זהו רק חלק מהסיפור. אתה מציין שאין לך כ"כ חברים ושאתה "גרוע עם אנשים". לפני שהייתי עוסק במציאת מסגרת (בין אם קשורה לנטייה המינית ובין אם לאו) למציאת חברים חדשים, הייתי ממליץ על בירור הקשיים החברתיים ופיתוח כישורים חברתיים, שכן אחרת גם אם תהיינה הזדמנויות ליצירת קשרים, יהיה לך קשה מאוד לשמור עליהם לאורך זמן. הגישה הטיפולית המתאימה ביותר לצורך כך היא טיפול קבוצתי שבו ניתן לברר בזמן אמת ובאווירה תומכת מה חלקך ביצירת המצב הבעייתי של הבדידות, מה הבעייתיות שלך בקשרים בין-אישיים ואיך ניתן לעשות דברים אחרת. עזרה אנונימית ניתנת רק בקווי מצוקה כגון "הקו הלבן" שמפעילה האגודה, אך פועלים שם מתנדבים שאינם אנשי מקצוע ולדעתי הם רק יוכלו להקשיב לך ולהפנות אותך לקבוצות של האגודה. המלצתי לפנות לטיפול קבוצתי באחד המכונים הפרטיים העוסקים בכך. במידה והנך סטודנט, ניתן לברר גם בשירותי הייעוץ הפסיכולוגי של האוניברסיטה. העזרה המקצועית לא צריכה להיות אנונימית. הציפייה שלך לאנונימיות מקורה שוב בעמדה מתבודדת ומסתתרת ואתה אמור לבטוח לפחות במטפל שמנחה קבוצה כזו ובהסכם הסודיות בין חברי הקבוצה כצעד ראשון לבניית אמון מינימלי בבני אדם. אם תתמקד אך ורק בבחירת מסגרת חברתית, תישאר לדעתי עם אותם קשיים רגשיים שמונעים ממך יצירת קשר ושמירה עליו. כאשר תהייה מצויד בכלים שתרכוש בטיפול הקבוצתי, תהייה מוכן, לדעתי, להשתמש בכל מסגרת חברתית (למשל, חוג העוסק בתחביב משותף) ליצירת קשרים חברתיים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
אני והבן זוג שלי רוצים לקיים יחסי מין ללא קונדום, אנחנו יחד כבר חודשיים, ולפניי זה שנינו לא היינו פעילים הרבה, וגם אם כן אז עם אמצעי מניעה. בידיעה ששנינו נאמנים זה לזה, ומקיימים יחסים רק אחד עם השני, ובידיעה ששנינו בריאים ועושים בדיקות דם ואיידס - האם ניתן לקיים יחסי מין ללא קונדום ? אשמח לתשובה, כדי לא לקחת סיכונים.
שלום יוני, אם קיים ביטחון מלא שכל היחסים שקיימתם היו מוגנים, אין מניעה מקיום יחסים בלי קונדום כבר כעת. זו כבר שאלה של אמון. מבחינה רפואית גרידא, יש להמתין עוד חודש ואז ללכת להיבדק יחדיו, לוודא שהתשובה שלילית ורק אז לפתוח דף חדש ולהתחיל לקיים יחסי מין ללא קונדום. תוקף הבדיקה הוא לגבי 3 חודשים לפני עריכתה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
בן 33 שנה למעשה אני לא חושב שאני גייז בגלל שמעולם לא היה לי הטרדה מינית אבל ברצוני לדעת למה בעצם אני היחיד במשפחה אשר לו נטייה מינית כלפי כפות רגליים הגברים בלבד התופעה הנקראת פטישיזם לא גורם לי להפרעה נפשית וגם התנהגותית להיפך אני חושב שאני מאושר כי יש לי פטיש רגליים מעוניין לדעת הדבר שמגביר החשיבה ו התשוקה מינית שלנו , כאשר מסתכל בכפות רגל היחפות לגברים בלבד בעוד דודי ישב על הסופא היה לי רעיון לזחול בכיוון רגליו על מנת ולראות אותם מקרוב ואז אני החזקתי בוהן רגלו כדי לשים אותו על הקצה הפין שלי ואז התחלתי לנוע אותו למעלה למטה לאחר מכן הוא התחיל להניע באצבעו למעלה ולמטה עד שאני כבר נכנעתי לו לאחר עליית הנאה מינית ואז התחלתי מנשק את רגלו מחכה לתשובה שלך
שלום מחמוד, אין כל קשר בין הטרדה מינית בילדות ובין משיכה לבני אותו מין בבגרות. משיכה לכפות רגליים של גברים או של נשים אינה קשורה בהכרח לנטייה מינית. ברוב המקרים, גברים סטרייטים נמשכים לכפות רגליים של נשים וגברים הומואים לכפות רגליים של גברים. ייתכן שמתוך משיכתך לגברים רק המשיכה לכפות הרגליים שלהם נכנסה למודעות שלך והמשיכה למרכיבים אחרים נבלמה בעקבות קושי לא מודע לקבל את משיכתך לגברים באופן כללי. כך או כך, קשה מאוד לדעת מה הסיבה. לפעמים תוכן המשיכה כולל רק נשיקות של כפות הרגליים ולפעמים הנאה מדריכה של הגבר עליך. (שים לב שאתה משתמש במילה "נכנעתי"!). בדרך כלל מדובר באמת בחלק מיחסי שליטה (BDSM) שעדיין מוגדרים כסוג של סטייה מינית אך סביר שתוצא מאחת המהדורות הבאות של מדריך האבחנות. בכל מקרה, אין כל פסול בהנאה זו. ייתכן שעם נשים אתה מקיים סוג מסוים של יחסי מין ועם גברים המשיכה נושאת אופי של יחסי שליטה כאשר אתה הצד הכנוע. בברכה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
הוא נמשך במודע לרגליים. אבל על פי תאורו החוויה דלו היא משחק הפין דלו עם הבוהן של הדוד. זה המרה סימלית של הפין הגברי של הדוד בבחירה בבוהן! והחיכוך זה בעצם המרה של פין בפין. לא? במידה ויש גם פוררן זה יצוג של זכר וזכר. לדעתי חוויה פתוחה שלו במסגרת לא ביתית ורחוק מסביבתו היומיומית תאפשר לו לדעת אם זה פטיש נרודתי או חוויה שמאחוריה הר גשע של הומוסקסואליות. בדרך כלל המקרים האלה מביאים התפוצצות מינית בתנאים פתוחים וחוויה סוערת. הסכנה היא אחר כך איך לחבר את זה לחיי היומיום. לאחד אקטואלי קרה כזה דבר ברק מהפח הגדול 2015. שתיאר דבר דומה. ואף מוקצן יותר. יצא הגבר מהגבר והשתחרר הפלומבה נפתחה והחיים החלו לזרום.
מספר פעמים אשתי שאלה אותי אם אני הומוסקסואל. כמה פעמים היא הציבה את זה כאילו היא בטוחה בכך. אחת ההוכחות שהיו לה זה שיש לי דעות ליברליות לגבי הומוסקסואלים. יש לציין שאני סטרייט ונמשך לנשים. מעולם לא שכבתי עם גבר. אני זוכר שכשהייתי ילד נמשכתי קצת לחבר שלי, וגם אחת הפנטזיות שהיתה לי זה שיש לי גוף של אישה. זה היה ממש סיוט והתחלתי לחשוב אולי אני באמת הומוסקסואל. ועלו לי הזכרונות האלה. למזלי חברים שלנו דיברו איתה ועזרו להרגיע אותה. ידוע לי על מספר הומוסקסואלים במשפחה שלה.אני משער שבגלל הסגירות של המשפחה הם פיתחו תסביכים. אחד בכלא על עבירות מין, ואחד נפטר מאיידס ואני משער שהוא התבייש מכדי לטפל בעצמו בקוקטייל. אני פונה לגבי החרדה המסויימת שלי על הנטייה המינית שלי, וכן איך אפשר להתמודד עם אשתי. יש לציין שהיא סובלת מחרדות בתחומים נוספים כמו מחלות של הילדים ניקיון וטיסות. הצעתי לה גם לקבל טיפול תרופתי אבל גם מזה יש לה חרדה.
שלום שי, לפי תיאוריך, נשמע שאתה מציג שילוב בין חרדה של אשתך לגבי הנטייה המינית שלך, שהיא חרדה אחת מיני חרדות רבות מהן היא סובלת, רובן בעלות אופי כפייתי, ובין חרדה שלך עצמך מהנושא. לגבי החרדה שלך, אתה מוזמן להאזין להרצאה מוקלטת בנושא: http://shrink-friendly.co.il/?page_id=711#video14 ו/או לקרוא מאמר: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=760 ולקבל החלטה האם ברצונך לפנות לטיפול בחרדה זו. על פניו, לדעתי, כל עוד יש לך משיכה לנשים, השאלה אם קיימת גם משיכה לגברים אינה רלוונטית, אך חרדות, כידוע, אינן הגיוניות מטבען. לגבי החרדה של אשתך - אני מבין שהן מציקות לך על בסיס יומיומי וכמובן יותר מציקות לה, אך לא תוכל לקבל במקומה החלטה על פנייה לטיפול תרופתי או אחר. הרצון והיוזמה לכך צריכים להיות שלה. אני מציע לך, על כן, להפריד בין החרדה שלך והחרדה שלה ולקבל החלטה בקשר לעצמך. הפניית יקירינו לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי היא בעייתית מאוד ואינה יעילה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
תודה התשובה שלך לגבי בהחלט מרגיעה ומספיקה. לגבי אשתי גם מרגיע במידה מסוימת ולפחות מסיר ממני את האחריות למצב תודה
לפי התנועות וההתנהגות אני חושד שלילד של חברים שלי יש נטייה הומוסקסואלית. הוא כבן 16. אחרי סיפורים ששמעתי מחברים הומוסקסואלים על דחייה של המשפחה והתכחשות שלהם עצמם, זה מדאיג אותי . אני גם יודע שהמשפחה הומופובית מאוד. האם יש משהו שאני יכול לעשות.
שלום גיל, הדאגה והאכפתיות שלך נוגעות ללב, אבל כל מה שתעשה לא רק שלא יועיל, אלא אף עלול להזיק. לאנשים, ויותר מכך למשפחות, יש מנגנוני הגנה שונים, שגם בטיפול פסיכולוגי אנו מתייחסים אליהם מאוד בעדינות. פרט לכך, יכול להיות שאתה טועה ב"אבחון" ויכול גם מאוד להיות שהילד עצמו עדיין לא מוכן לקבל את נטייתו. כמו כן, גם אם המשפחה מגלה הומופוביה באופן כללי, לעיתים קרובות היחס הזה משתנה לטובה (פחות מצד האב ויותר מצד האם), לאחר שמתברר שמדובר בבן שלהם. אם וכאשר הנושא ייפתח במשפחה עצמה ויועלה בפניך (אל תיזום דבר!), תוכל להפנות אותם לפורום הזה, לתהל"ה (עמותה לתמיכה בהורי להט"ב) ואף להמליץ בפניהם לקרוא או להביא להם כמתנה את ספרה של דבורה לוז "אמא יש לי משהו לספר לך" (בהוצאת שופרא). בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
שלום פרופסור, אני הומו בן 26 סטודנט לרפואה, אני פונה אלייך כי לאחרונה הפחד שלי מאיידס התגבר ,אציין שאני פעיל מינית ושומר על מין מוגן, שלפעמים מאבד את ההנאה ,למשל מקיים מין אורלי מוגן והפרטנר לא מסכים, כמוכן יש לי אפטות בתדירות גבוה ולכן נמנע להתנשק ואם כן מתנשק אז נכנס לחרדה שנדבקתי. יש לי דחף מיני חזק והנסיונות להימנע ממין מזדמן לא עובדים, בקיצור מרגיש תסכול מכל הנושא.. השאלה שלי האם אפשר להגדיר מה שיש לי פוביה שצריכה טיפול ? יכול להיות שהפחד נגרם מהידע שיש לי על ההדבקה והמחלה ושבכל מין יש סיכון גם אם נמוך להדבקה? אשמח לעזרתך ותודה מראש
שלום עידו, איידספוביה היא מקרה פרטי של הפרעת חרדה: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=15 כמו בכל הפרעה נפשית, יש נטייה מוקדמת, חלקה פסיכולוגית וחלקה פיזיולוגית, ויש טריגרים שמעוררים את התפרצותה. במקרה שלך חברו שני טריגרים משמעותיים מאוד לגרום להפרעה להתפרץ: מין הומוסקסואלי מזדמן ולימודי רפואה. מטיפול בסטודנטים לרפואה, סטז'רים ורופאים מתמחים לאורך השנים - די בטריגר זה כדי לעורר חרדה עצומה ממחלות. לכן, לפי תיאוריך, בהחלט יש מקום לפנות לטיפול ויפה שעה אחת קודם. זאת לא משום שהמצב חמור או מדאיג, אלא משום שאתה עדיין צעיר וככל שמתחילים בטיפול מוקדם יותר, סיכויי הצלחתו גבוהים יותר. יתר על כן, חרדה מסוג זה עלולה להתפשט לתחומי חיים אחרים, החל מפחדים ממחלות נוספות, דרך חרדות ממצבים אחרים וכלה בדיכאון, כשהנפש קורסת מרוב חרדות (הקומורבידיות בין דיכאון וחרדה גבוהה מאוד). בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
שלום, אני (בן 28) נמצא במערכת יחסים עם גבר בן 25 מזה שלושה חודשים ואנחנו אוהבים להיות אחד עם השני. ברמה המינית, יש בנינו משיכה מינית חזקה, אבל אני מעוניין לגוון את חיי המין שלנו, כי עד עכשיו לא יצא לנו להתנסות יותר מדי וזה לפעמים מציק לי (אני מעט יותר מנוסה ממנו בענייני מין). עיקר היחסים שלנו מתמקד כרגע באוננות- כל אחד לעצמו, או שהאחד מאונן לשני. הוא לא כל כך אוהב להעניק ולקבל מין אוראלי. ברמה האנאלית, שנינו מגדירים את עצמנו כאקטיביים, אך סיכמנו בנינו פעם, שנרצה להתנסות בחדירות אחד כלפי השני. עניין נוסף שמשפיע כאן הוא, שלאחר שהוא מגיע לאורגזמה, בן הזוג חווה כאב ראש חזק למדי, שמצריך ממנו לנוח כמה דקות. זה קורה לו כשהוא מנסה להגיע לסיפוק בכריעה או בישיבה, כך שהוא מעדיף להגיע לסיפוק מיני כשהוא שוכב על הגב. כשהוא הלך לרופא כדי לברר מה אפשר לעשות עם זה, הוא לא יותר מדי עזר לו. השאלה שלי בעצם מתמקדת בשאלה, אילו טכניקות או אביזרים אפשר להכניס לחיי המין שלנו, כדי להפוך אותם ליותר מגוונים. ברמה היותר ספציפית, מעניין אותי לדעת האם יש משהו מועיל שהוא יכול לעשות כדי להתגבר על כאבי הראש שלו ומהי הדרך הנכונה להתנסות במין אנאלי, עבור שני אנשים שלא התנסו בכך מעולם. חשוב לי כמובן לומר שאינני לוחץ עליו לבצע שום דבר ושיש לי סבלנות כלפיו. תודה, נדב
שלום נדב, הכתובת המתאימה יותר לשאלתך היא סקסולוג. מצד אחד, כל עוד קיימות גם אהבה וגם משיכה מינית חזקה, כפי שאתה מתאר, פחות חשוב מה קורה בתוך יחסי המין ואינכם צריכים להשוות את עצמכם למה שאתם מכירים מאחרים או ממה שראיתם בסרטי פורנו. מצד שני, הרפרטואר שאתה מתאר, אשר כולל בעצם רק אוננות של כל אחד לעצמו, הוא אכן מאוד מוגבל. אחרי אורגזמה אנשים מגיבים בצורות שונות - יש כאלה שנעשים רעבים, יש כאלה שהדבר גורם להם להירדם (רבים מאוננים לפני השינה), יש כאלה שהדבר גורם להם עוררות ועוד ועוד. אמנם על כאבי ראש לא שמעתי, אך הואיל ומדובר בכאב ראש שחולף תוך זמן קצר והוא תגובתי לאוננות, לא הייתי מייחס לו חשיבות רבה, במיוחד אם רופא בדק אם הנושא. ייתכן שמדובר בסוג של התקף מיגרנה קצר, שכן גם זיקפה וגם מיגרנה כרוכים בכלי הדם. הייתי מציע לצאת מהגדרות נוקשות של "אקטיבי" ו"פסיבי" ("שנינו אקטיביים"). אם בא לכם להתנסות בחדירה והדבר קשה לצד הנחדר, צריך להבין שמדובר שפי הטבעת הוא בסה"כ שריר שניתן לאמנו ע"י דילדואים וויברטורים בגדלים שונים (כמובן, שיש לעשות זאת מהקל אל הכבד, או ליתר דיוק, מהקטן אל הגדול) ואתם יכולים לנסות להחדירם ברגישות רבה זה לזה, כשמילת המפתח היא הדרגתיות. צפו יחד בסרטי פורנו שונים וראו מה בא לכם לעשות. אגב, לא כל מה שמגרה ויזואלית ומצטלם טוב אכן גורם הנאה, אך אין כמו מבחן הניסיון. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-frienldy.co.il
מהתבוננות בתרבות היציאה מהארונות בעיקר אומנים ואחריהם לא מפורסמים שחוגגים את ההכרזה והיציאה. נוכחתי שזה תהליך שום נקודה אינה יציאה. אבל מתחת לגלוי ברוורס מתגלה שהיציאה כלפי בסביבה היא בעיקר בתוך הראש של היוצא. כי בדיעבד כמעט כל מי שיצא שמע שהסביבה ממש הבינה גם ככה. לכן להוציא אומנים חובבי לייקים לזמן קצר. ושערי עיתונים או פרסונות מקדמות אג'נדה חברתית וזכיות כאוחובסקי. כוחה של העדר אמירה שמירה על אניגמתיות היא נוסחת פלא. היא ארוכת טווח משמרת עניין. המיסתורין סביב העדר הגדרה הוא אחד האלמנטים הכי מענינים באדם. כולם רוצים הגדרה. שלא לדבר על זה שמגדר ומין זה דבר שעד היום מליוני ערסים בכלל לא מבינים מזה. אז מורכבות של אדם מעבר לאקט הפיסי היא בכלל משהו שקשה להסברה. ישנם גברים שפיסית אולי חיים ואולי נמשכים לנשים אבל הנפששלהם היא נשית פגשתי אחד כזה שאמר שהוא לא רוצה שהילד שלו יהיה גיי. הוא נשוי שאלתי אותו למה. אתה הומו שאתה יודע מזה? בכל מקרה הרב בורים בעלכורחם. לא מעמיקים בכלום ובוודאי בנפש האדם. אז מה בכלל החשיבות לפול במלכודת הצהרת ההגדרות? החד ערכית הזו. האניגמתיות פועלת הרבה יותר טוב גם למי שמחפש פרסום לא? כי הלייק מספק לרגע והאניגמה נשארת כל הזמן. בכל מקרה מצאתי שאי הגדרה ומיסתורין הם מפתח חשוב בחיים וגם בהגדרת האדם. תן להם להתבלבל למי שרוצה להגדיר. מה דעתך?
שלום לך, לא הייתי נסחף למסקנה שמיסתורין הוא דבר חיובי עבור כל אחד. יש אנשים שונים עם צרכים שונים, חלקם מוחצנים יותר ובעלי צורך גדול יותר לשתף, וחלקם מופנמים יותר. גם לא הייתי מסיק מסקנות מרחיקות-לכת מהתנהגותם של ידוענים בעלי יחסי ציבור משומנים על מי שאינו ידוען. אין מרשם אחד שנכון לכולם. ראיתי מטופלים שצועדים בראש חוצות במצעדי גאווה שאינם מקבלים עמוק בתוך עצמם את נטייתם המינית ולעומת זאת, כאלה שמקבלים את עצמם ואינם חשים צורך לתת פומבי לנטייתם המינית. יש כאלה שמרגישים שקודם כל עליהם לצאת מהארון בפני המשפחה ורק לאחר מכן להתחיל ביחסי מין ויש כאלה העושים זאת בסדר הפוך. מניסיון מקצועי ממושך מאוד הייתי אומר שהכלל הוא שאין כלל. לכל היותר, הייתי משער שבקצוות - כלומר, בקרב אלה שהפכו את הנטייה המינית לכל חייהם והם מכריזים עליה בכל הזדמנות ובקרב אלה שמסתירים אותה בצורה היסטרית קיים מקום לפקפק במידת קבלתם את הנטייה ואת עצמם. בין אלה לאלה יש אנשים רבים מאוד שמופעלים ע"י תכונות אישיות רבות המכתיבות את יחסם לעצמם ואת האופן שבו הם מציגים את עצמם בפני העולם. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
שלום פרופ' רובינשטיין, אני מנסה להכיר גברים ולא פעם כשאני משוחח עם גייז על מעמדנו החברתי, אני נתקל בכאלו שכאילו משלימים עם ה"נחיתות" שלנו בהשוואה לסטרייטים, מתנגדים לזכויותינו להינשא, להקים משפחה בדרכנו שלנו ועוד. היום נתקלתי בפוסט של אדם רוסו, שנדקר במצעד הגאווה בירושלים לפני כעשור. לדבריו, הוא הפך לימני ודתי אדוק. בפוסט הוא קורא להומופובים להביע את דעתם, טוען כי הבעת שנאה להומוסקסואלים היא חלק מחופש הביטוי וקובע כי עדיף שילדים יאומצו על ידי זוג הטרוסקסואלי במקום על ידי זוגות חד מיניים. בתגובות הוא זכה לתשואות מצד מגיבים ימנים שברכו אותו על "כנותו" לכאורה. זה החזיר אותי לשיחות עם אותם ידידים. כיצד יתכן שמישהו ינסה בכל מאודו להתחבב על ידי מי ששונא אותו ויחפש את דרכו דווקא בדת הרואה בהומוסקסואליות דבר מוקצה, ומנגד - יביע בוז לאורח חיים בו יש לו מקום כשווה? תודה, רועי
שלום רועי, בזמנו עסקתי רבות בדינמיקה של הומופוביה מופנמת: http://www.shrink-friendly.co.il/wp-content/uploads/2011/07/mifgash.pdf http://shrink-friendly.co.il/?page_id=711 הומואים גדלים בחברה סטרייטית ומפנימים, מי יותר ומי פחות, את העמדות ההומופוביות שיש לסטרייטים רבים (לגברים יותר מאשר לנשים וכמובן לדתיים וחרדים יותר מאשר לחילוניים). העליתי בזמנו את האפשרות של הפעלת מנגנון הגנה שנקרא "הזדהות עם התוקפן" (תהליך שבו שבוי מזדהה עם אלה ששבו אותו), אבל מעבר לכך, העולם הרבה יותר מורכב מהחלוקה הקצת דיכוטומית לטעמי שאתה עושה בין ההתייחסות הרעה של הדת להתייחסות הטובה של קהילת הלהט"ב. הדת עונה על צרכים רגשיים וקוגניטיביים חשובים של האדם ולא לחינם קארל מרקס כינה אותי "אופיום להמונים". האמונה בכוח גדול ממך, הקשרים הקהילתיים הצפופים וכיו"ב - כל אלה מספקים נחמה למי שזקוק לה. לעומת זאת, קהילת הלהט"ב היא, ככל הנראה, ליבראלית (לפחות לכאורה ובאופן מוצהר), אך יש בה חברים רבים שלא מקבלים את עצמם במובן העמוק של המילה ונוח להם להיות חלק מקבוצה שגם לה יש דגל, סמלים אחרים, סיסמאות וכד'. הליבראליות אינה הצורך היחיד של האדם ויש בהחלט אנשים שהיא מעוררת חרדה בקרבם. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
שלום אני בן 32 בקרוב 33. עד לפני חצי שנה בערך היתי מלא ביטחון, יצאתי למסיבות בגאווה וכו' מה שקרה שפתאום התחלתי לקבל דחיות על גבי דחיות מכל מיני אנשים, ייחסתי את זה בהתחלה לזה שהעליתי טיפה במשקל, התחלתי להצטלם באובססיביות לראות מה הבעיה ואז חשבתי שאני לבן מידי והלכתי להשתזף הצטלמתי שוב ראיתי שעדיין יש בעיה שיש לי מעין קמטים ליד הפה-הלכתי להזריק חומצה, כעת אני רואה שיש לי גם בעיה קשה מתחת לעין וזו אולי הייתה הבעיה מלכתחילה . כמו כן בשבןעייםן אחרונים התחלתי להקריח חלילה ודלילות שיער... אני בסרטים מאד קשים שהלך לי המראה אני מנסה לטפל בכל נגע שקורה לי אבל זה כזה פשוט לבודד כל פעם את הבעיה לזהות מה בדיוק קורה הבטלחון שלי מאד נפגע וכל פעם שאני נפגש עם מישהו אני אומר לעצמי טוב בטח הוא אומר "זה היה יפה פעם וכעת התכער" וגם בסקס אני כבר לא מסוגל לעשות סקס בלי אלכוהול וגם בסקס עצמו אני מדמיין שהבחור שאיתי בכלל רוצה מישהו אחר...כי אני לא מספיק שווה כמו פעם מה לעשות?!?!!
שלום טל, אף אחד מאיתנו לא נעשה צעיר יותר ואכן הגיל שלך הוא גיל שבו הרבה הומואים חווים דחיות שלא חוו קודם לכן. כאשר הדימוי העצמי של האדם (כולל דימוי הגוף שלו) תקין באופן בסיסי, הוא מצויד במנגנוני פיצוי העוזרים לו להסתגל למצב החדש. אלה יכולים לכלול התגמשות והתפשרות לגבי פרטנרים מיניים, שימת דגש על היבטים אחרים פרט למראה החיצוני וכד'. מה שקצת מדאיג בתיאור שלך הוא ההיתפסות לפרטים ספציפיים כאלה או אחרים וניסיון לתקנם. באופן קיצוני התופעה מוכרת כהפרעת גוף דיסמורפית: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=768, זו הפרעה עיקשת אך ניתנת לטיפול. בין אם הנך סובל מההפרעה הספציפית הזו ובין אם לאו, נראה שהכתובת להתמודדות עם ההתבגרות שלך והשלכותיה היא ייעוץ פסיכולוגי, רצוי אצל מי שיש לו ניסיון בטיפול בהומואים. מטפל שאינו מתמחה בכך עלול שלא להכיר בדגש החזק המושם בעולם הגייז על מראה חיצוני ועקב כך להחמיר בהערכת מצבך הנפשי. לסיכום, יש בהחלט ירידה באטרקטיביות, יש בהחלט יותר דחיות, אך אנו אמורים להיות בעלי דימוי עצמי חזק מספיק שיוכל לספוג זאת ולפצות על כך. לפעמים יש גם צורך בשינוי מסוים בסגנון החיים (למשל, מסיבות גייז הן זירה מאוד אכזרית במובן זה שאדם נשפט אך ורק על סמך מראה חיצוני ורצוי אולי לשקול אמצעי הכרות "רכים" יותר והצטרפות לקבוצות שונות של גייז בפייסבוק, למשל). במקרה שלך, לאור תיאוריך, לא הייתי ממליץ לך להתחיל לתקן "פגמים", פרט לשמירה על משקל תקין ועיסוק בפעילותת גופנית בצורה לא מוגזמת ולא היסטרית. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
תודה על תשובתך. אינני חושב שאני סובל מהסינדרום משום שמדובר בבעיות אמיתיות. אנשים התחילו להגיד לי למשל שיש לי בעיה כזו וכזו כאשר דחו אותי. כשאני מסתכל במראה אני דווקא רואה מישהן די חמןד אבל בצילומים אני יוצא שונה בעל מראה פחות טוב ממה שרואה במראה. העניין הוא שאני כל הזמן מתלהך עם התמונות הגרועות בראש ואומר לעצמי זה אני זה לא אני? מבחינה אוביקטיבית אינני יכול לומר שיותר דוחים אותי מהעבר אבל יתכן שתודעה משנה מציאות וזה עלול לקרות זה כבר קורה בממעט. הירידה במראה חיצוני זה משהו שלי ושלי בלבד לא קשור לאחרים.
גידי שלום לאחר ייעוצים כאלה ואחרים וגם כתיבה בפורום אני שוב לא מוצא את עצמי ולא מוצא מנוח מהחרדה והספק. בן 22,בעברי חרדות ממחלות,גבהים,מצבים מביכים והגיינה אישית ברמה גבוהה. מאז גיל 10 בערך ואפילו מהגן אני זוכר שהייתי סקרן לגבי איברי המין של חברים שלי ובגילאים 12 בערך היינו גם מראים אחד לשני שזה דבר שהבנתי שנחשב נורמלי אבל זה נתפס אצלי,לא הפסקתי להסתקרן וגל הזמן רציתי לראות שוב ושוב. איבר המין שלי קטן מאוד לדעתי ועד היום לא ברור לי אם זה משיכה או קנאה באיברים וזה משגע אותי. בגיל ההתבגרות אף הייתי מאונן על איברי מין גבריים בעיקר של חבריי אך לא על יחסי מין איתם.במקביל גם על יחסי מין עם נשים ותמיד רציתי להיות עם נשים,לא היו לי אף פעם דימויים של לנשק או לשכב עם גבר וזאת למרות שאין לי שום דיעה קדומה כלפי הומוסקסואלים. כל הזמן הייתי סבור שברגע מגע ראשוני עם אישה האובססיה תרגע,ובגילאים יותר מאוחרים עדיין מצאתי את עצמי מאונן על איברי מין זכריים לא יודע למה כאילו אני מדמיין שהאיבר שלהם הוא שלי לא ממש יודע להסביר. הכרתי מישהו ואנחנו כמה שנים ביחד ,מקיימים יחסי מין תקינים ונהנים מאוד אבל האובססיה עדיין שם עד רמה שפוגעת לי בחשק והתפקוד המיני. כשהכרנו הייתה לי הפוגה של שנה בערך מהאובססיה וגם היא מאוד סיפקה אותי מינית לא הרגשתי שחסר לי משהו.עש שנתקפתי שוב גל חרדה והייתי חייב לבדוק אם אני עדיין יכול לגמור מתמונות ודימויים של גברים ואז זה חזר לי אני פשוט מדמיין כל גבר מולי עערום ושקוע במחשבות והרהורים איזה גודל איבר יש לו ולפעמים זה אחים של חברה שלי וחברים מהעבודה וזה פשוט מוציא אותי מדעתי, האם יכול להיות שאפשר לגמור מקנאה באיבר מין של אחר?? אני כל היום מנסה לאונן וחושב על דימויים גבריים ורגע לפני שאני גומר אני חושב על בחורה כי אני לא יכול להאמין לזה שאני גומר מגבר! בראש זה מרגיד כאילו שאני ממש חושק בו אבל במציאות אני לא מרגיש צורך להגיע למגע עם גבר למרות שנראה לי שזה נכפה עליי וזה לא יעזוב אותי עד שאני אודה בזה. הייתי אצל פסיכולוגית שבעקבות מה שתיארתי קבעה שמדובר בOCD אך נשארתי עם השאלה איך אני יכול לאונן ולחשוב על איברי מין זכריים ולגמור אם אני לא הומו?זה מופיע לי בחלומות תמיד שאני מסתכל על איברי מין של חברים שלי ואפילו נוגע אבל לא יחסי מין מלאים. ולמה זה לא עוזב אותי? אני בן 22 וחושב שאני סגור על עצמי מינית אבל זה תוקף אותי כל פעם.לא היה לי אף פעם משהו עם גבר במציאות. אני כן יכול להגיד שאני נמשך לנשים ביום יום,והתחושותמשיכה אליהם לא דומות לתחושות שהאובססיה לגברים מעלה בי. החשק המיני שלי נפגע ופעם הייתי מתגרה כל כך ואפילו מאונן רק על חברה שלי והיום זה כבר לא ככה..אין לי כמעט חשק ובזמן שכן יש אני מנצל למבחן עצמי של אוננות מול דיומיים גבריים ומכניס את עצמי לחרדה... זה כל כך קשה ניסיתי ציפרלקס המון זמן זה עזר קצת אבל החליש אותי מאוד,אני מרגיש כל כך רע שאולי אני משקר לחברה שלי לגביי. אני עצמי לא חושב שאני הומו אבל אין לי שום הסבר למה אני מצליח לגמור מלאונן מול גבר או למה בכלל אני "נמשך" לאיבר מין גברי יש הקבלה אחרת לעוררות מינית חוץ ממשיכה? קנאה,חסך או משהו שיוכל לתת לי פינה של אור??
שלום רן, אם אני מבין נכון, אתה נמשך לנשים ומקיים איתן יחסי מין ומעולם לא מימשת את משיכתך המינית לגברים. ככל הנראה, יש בך קווים אובססיביים מאוד בולטים בתחומים אחרים, אבל מתיאוריך עולה משיכה מינית לגברים. מקנאה בלבד באיברי מין של גברים אחרים לא ניתן להגיע לאורגזמה וכנראה שמדובר במשיכה של ממש. משיכה זו אינה חייבת לפגוע במשיכתך המינית לנשים וגם אין כל חובה לממש אותה. ככל הנראה, על סולם קינסי שבין הטרוסקסואליות בלעדית להומוסקסואליות בלעדית אתה נמצא קרוב יותר לקצה ההטרוסקסואלי, אך מתיאוריך עולה כי קיימת משיכה מינית לגברים שאינה בגדר HOCD, להערכתי. ברור שיש לבדוק השערה זו בריאיון פנים אל פנים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
במציאות אני לא מצליח לדמיין את עצמי נוגע באמת בגבר למה זה ככה??
היי ! אני נשוי ולפני כשנה הייתה לי התנסות ראשונה וכייפית עם בחור חצי מגילי ! אשתי והילדים הגדולים גילו ונהיה תוהו ובוהו , עזבתי אותו ונשארתי בבית איתם , אני נהג אוטובוס וכל היום אוכל את הלב מכל הבחורים היפים שאני רואה כנוסעים וכהולכי רגל , כמעט תמיד מפלרטט אף שפוחד מהמשפחה , אני מת להיות עם מישהו צעיר אבל גם עם המשפחה חחח יודע שזה קשה אבל בטח אפשרי בתנאים מסויימים , אני נאכל ויום אחד אפילו חושב לברוח מהכל מה עושים !?!?
שלום לך, ביסקסואליות אכן טומנת בחובה יתרונות מסוימים כמו גם בעייתיות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 https://www.youtube.com/watch?v=7BnIcAbFDvs עקרונית, אני חושב שביסקסואלים הם אנשים "עשירים" יותר בעלי רפרטואר מיני רחב יותר ואפשרויות מיניות ורגשיות רבות יותר, אך כמו אדם בעל נכסים רבים, גם אתה צריך לשים על עצמך ועל "רכושך" המיני מנגנוני בקרה ופיקוח ולנהל את ענייניך בתבונה ובזהירות. מאוד חשוד בעיניי כיצד אשתך וילדיך גילו מהר כל כך על התקרית עם הבחור הצעיר. אני משער שכמו גברים נשואים רבים, דאגת להשאיר סימנים או להעביר את המידע בדרך זו או אחרת. כידוע, כשהדחף המיני משתולל, לא תמיד קל להיות רציונאליים וזהירים ובכל זאת, זה מותר האדם מן הבהמה. באופן כללי, לפי תיאוריך, אתה פועל בצורה אימפולסיבית מאוד. גם נהגים סטרייטים רואים בחורות יפות בלבוש פרובוקטיבי עולות לאוטובוס כל היום ובכל זאת אינם מתבלבלים. ישנם מספיק בחורים צעירים שנמשכים לגברים מבוגרים יותר ואתה יכול למצוא את סיפוקך כך או אחרת, אבל כעת, אחרי שמשפחתך "גילתה", אני ממליץ לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי אצל איש מקצוע בעל ניסיון בתחום שיעזור לך להגיע להסדר מחודש בינך לבין המשפחה ובינך לבין עצמך, כך שתוכל ליהנות משני העולמות, כלומר, ממימוש דחפיך המיניים מבלי להרוס את המסגרת המשפחתית שמשמשת לך חוף מבטחים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
שלום פרופסור גידי. אני בן25, מאובחן כבעל OCD ברמה דיי קשה, וכמו כן אני הותקפתי ב HOCD לפני כשנה, למשך תקופה של חודש וחצי. לפני כשבוע האובססיות על הנושא של הנטיה המינית חזרו לשגע אותי לאחר שנחספתי למאמר כלשהו באינטרנט. לאחר המון המון גישושים במאמרים כאלה ואחרים, ונסיון עצמי, הגעתי למסקנה כזאת: כאשר אני נכנס למצב של פאניקה וחרדה אטומית(בהדגשה על אטומית), אני מוצא שמתעוררת אצלי משיכה כלפי אובייקטים מיניים, או פנטזיות מיניות(על אותו המין). אבל כאשר אני רגוע, נטול מחשבות אובססיביות וחרדה, אותם איברים ופנטזיות ממש לא מעניינות ומושכות. כרגע העיסוק ה"אובססיבי" העיקרי שלי הוא בחיפוש אחר מדוע הדבר הזה קורה? אני לא מצליח למצוא מאמר או נושא ספציפי בשאלה זו. הרי כשאני ביום יום(ללא הHOCD) אני נזכר בכמה מצחיק הייתי כשהיה לי התקף, וכמה אני יודע שאני ממש לא נמשך לזה, אבל ברגע שאני נכנס להתקף חזק ממש, זה נראה כאילו אני ממש אוהב את זה. המון המון תודה! (כמו כן רק לספק עוד טיפה רקע- מאובחן OCD עם פוסטראומה מהצבא, כמו כן ניסיון של שנים עם בנות ווודאות בזהות המינית).
שלום גל, נשמע שחלק מהאובססיות שלך, במסגרת רחבה יותר של OCD כללי, קשורות להומוסקסואליות ובין ה"התקפים" אתה מודע היטב לכך שמדובר רק באובססיה. לכן, המלצתי היא להמשיך בטיפול הפסיכולוגי והפסיכיאטרי ב-OCD כרגיל, מתוך תובנה לכך שהאובססיות על הומוסקסואליות הן רק מקרה פרטי של ה-OCD הכללי. http://www.shrink-friendly.co.il/?p=760 - מאמר על HOCD http://shrink-friendly.co.il/?page_id=711#video14 - הרצאה מוקלטת על HOCD בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
נתקלתי בסיפור של שני צעירים דתיים (בני 15) שקיימו יחסים מיניים מלאים עם תשוקה עזה בינהם אחד מהם הורחק ממוסד הלימודים (הוא נתפס כמאיים וכופה את עצמו על השיני) שני הנ"ל מוטרדים מכך שהם הומוסקסואליים ולכן אין להם עתיד בחברה הדתית תן לי איזה טיפ לעזור להם (חוץ מאשר להגיד להם שבגיל ההתבגרות הזהות המינית לא ברורה, מה גם שהם לא רואים בנות בפנימיה ובבית המדרש למעשה כמעט אף פעם) אני מזהה אכן שיש אחד שהוא מוחלש חברתית והשיני מנצל את חולשתו על מנת לשכב אך, גם המוחלש רוצה את זה ונהנה מעצם האקט רק הוא מתמלא תקופות בחרטה (בעיקר אמונית) ורוצה להפסיק ואז השיני גורר אותו בכוח ומצליח בגלל המעמד החברתי הגבוה והמוחלש אינו רוצה או מפחד להידחות חברתית על ידי השיני. תן לי טיפ מה לעשות?
שלום אפי, מניסיוני המקצועי ולצערי, יש גרעין מציאותי חזק מאוד בחששותיהם של הנערים מפני עתידם כהומוסקסואלים בחברה הדתית האורתודוקסית. החיים בחברה זו כהומוסקסואלים קשים עד בלתי נסבלים הן בגלל הייסורים האמוניים והן בגלל יחס הסביבה. רוב ההומוסקסואלים הדתל"שים הפכו חילוניים בעיקר בגלל נטייתם המינית. ייתכן שעדיף לך לבקש תמיכה מתוך הקהילה הדתית באתרים הו"ד (הומוסקסואלים דתיים) ו"חברותא". אני עצמי חילוני ונראה שהעזרה שאתה והנערים זקוקים לה היא יותר בתחום הערכי-דתי. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
שלום ד"ר, מעניין אותי להתנסות ב BDSM, בהסכמה כמובן. האם יש חשש לנזק נפשי? תודה מראש!
שלום שגיב, קצת חסרים לי פרטי רקע אודותיך, גילך וניסיונך המיני, אך אם הצורך קיים לא נראה לי שמימושו עלול להזיק. כמובן שחשוב לא להרחיק לכת כדי למנוע נזק פיזי. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
שלום פרופ', אני בן 35, גיליתי את המשיכה לגברים לפני כ- 8 שנים. יש לי גם משיכה לנשים, אבל פחותה יותר. אני בטיפול פסיכודינמי אצל עו"ס קליני כבר כ- 6 שנים. התקדמתי הרבה, אבל מרגיש שרוצה כבר לקבל החלטות ברורות יותר לגבי עתידי. האם טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר טווח עשוי לסייע בגיבוש הזהות המינית?
שלום טל, אינני רואה כל יתרון לטיפול קוגניטיב-התנהגותי על פני טיפול פסיכודינאמי בקבלת החלטות מסוג זה. להפך. טיפול פסיכודינאמי אמור לעמת אותך עם האמביוולנציה שלך ועם הקונפליקטים המקשים עליך לתרגם את מה שהפקת ממנו להחלטות מעשיות ולבחירות שלך. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
כל חיי, בדיעבד, כשאני חושב על זה, נרתעתי מהומואים. תמיד הייתי בסביבה מצואיסטית בתור ילד ונער. היום אני עובד על עצמי ברמה האישית/נפשית ומחפש להיפטר מכל מיני פחדים או הרגלים שנראים לי לא טובים. הרגשתי כל הזמן שאני פשוט שונא הומואים וכל אחד שנראה נשי או מתנהג כאישה, תמיד הייתי נגדם. היום, כשאני יותר מפוכח, אני מבין שאין שום סיבה להירתע/לשנוא/ לפחד מהם... אני אינסוף שואל את עצמי שאלות בנושא ומנסה להיפטר מהתחושות האלה כלפיהם. הנקודה שלי היא שלקחתי את התחושות האלה למקום של הומופוביה מופנמת... אני מנסה באופן אובססיבי יש לומר למצוא או להיזכר אולי קיים אצלי איזושהי משיכה לגברים ולכן אני כזה. לא מוצא איזה משהו יוצא דופן. לפחות לא כמו משיכה ככ ברורה לאישה. השאלה שלי היא, יכולה להיות הומופוביה לבן אדם, ואף ברמות שאני חוויתי ועדיין חווה (הרבה פחות מאז) - שאין בה שום קשר למשיכה ממשית בפועל?
שלום אלי, הומוסקסואלים, ובעיקר ה"נשיים" שבהם, מעוררים רתיעה בקרב רוב הגברים הסטרייטים, מבלי שהדבר ירמוז משהו על נטיותיהם המיניות. אמנם בניתוח פסיכואנליטי תיאורטי, אפשר לפרש את הרתיעה הזו כהומופוביה, כלומר, מדחייה של חלקים נשיים בעצמם ו/או משיכה מודחקת חזק לגברים ואז בעצם כל הגברים הסטרייטים ייחשבו הומוסקסואלים לטנטים (וזו אכן התפיסה הפסיכואנליטית). לפי תיאוריך, יש לברר פנים אל פנים אפשרות של הפרעה כפייתית הומוסקסואלית: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=760 - סוג מסוים של הפרעה כפייתית שבה סטרייטים נתקפים במחשבות טורדניות שמא הם הומוסקסואלים. כמו כן, הואיל ואתה נמשך מעט לגברים (אתה כותב שאתה לא מוצא משהו יוצא דופן והמשיכה לא "ברורה" כמו המשיכה לנשים), ייתכן שיש גם לבדוק אפשרות של ביסקסואליות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187. כידוע, הומוסקסואליות והטרוסקסואליות נמצאות על רצף וייתכן שאתה קרוב מאוד לקצה ההטרוסקסואלי אך לא ממש בקצה (לרצף 7 דרגות). מצד אחד, אין מקום לדאגה או חשש, אך מצד שני, מניסיוני כאן, מי שהטריח את עצמו לכתוב בפורום הזה, יש לו איזה עניין עם הנושא וכדאי אולי לשקול שיחה פנים אל פנים עם איש מקצוע המתמחה בתחום. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
שלום פרופ' אני בן 33, מאחוריי מערכת יחסים אחת ארוכה עם אישה, אחת קצרה עם גבר ובין לבין בעיקר סטוצים עם גברים. בקיצור, די חסר ניסיון זוגי. בפנטזיות אני מוצא את עצמי בעיקר מפנטז על גברים, כשאני מפנטז על נשים זה אף פעם לא כולל חדירה, אלא כל מה שמסביב. עם גברים אני תמיד פסיבי ואוהב מאוד לתת מין אוראלי. חשבתי שאני הומו, אבל כבר שנים שלא הצלחתי לקבל את עצמי, חשבתי אולי אני ביסקסואל, אבל נדיר שאני מפנטז על סקס מלא עם אישה ולרוב לא הצלחתי לתפקד איתן. ניסיתי כמה פעמים טיפול פסיכולוגי אבל לצערי אני לא כל כך מאמין בזה וזאת נראה לי בעיה אם רוצים שזה יצליח. נמאס לי להעביר עוד שנים כאלה ללא זוגיות. מה עושים?
שלום מבולבל, בין הומוסקסואליות מוחלטת להטרוסקסואליות מוחלטת יש כמה דרגות של ביסקסואליות: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187. לפי תיאוריך, היית ממקם את עצמך הרבה יותר קרוב לקצה של הומוסקסואליות מוחלטת. בלי להכירך אישית, קשה לומר עד כמה חוסר הקבלה שלך את נטייתך המינית ממלא תפקיד בעובדה שכמעט ולא הצלחת ליצור קשר זוגי עם גבר. ברוב המקרים, קשר זוגי עם גבר מתחיל מיחסי מין. השאלה היא האם אתה "דואג" שהסטוצים שלך יהיו אנונימיים ומנוכרים באופן שיחסל כל סיכוי להתפתחות קשר מתוך אותם יחסי מין. ואולי, אתה מוצא פרטנרים שאינם מעוניינים בקשר בעצמם. בקיצור, צריך להבין את הדינמיקה של החיפוש אחר סטוצים וקשרים במקרה שלך כדי לעזור לך וכן עד כמה הרצון בזוגיות הוא חד-משמעי. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
שלום, אני בזוגיות כבר כמעט שנתיים וגרים ביחד, לפני כמה חודשים בן זוגי התוודה בפניי (לאחר ששאלתי) שבמהלך חייו, מהתיכון(כמעט עשר שנים) ועד לפני 3 שנים בערך הוא נהג להפגש עם גברים על מנת שיבצעו בו מין אוראלי. לפיו, המפגשים היו תמיד חד צדדיים הוא ניסה פעם אחת לבצע בעצמו מין אוראלי באחד המפגשים אבל לא אהב את זה. מבחינתו כל מה שמעבר לאקט עצמו לא עניין אותו והוא נפגש עם אותם בחורים אך ורק כדי כדי שהם יבצעו בו מין אוראלי. בנוסף, הוא מספר שמעולם לא נמשך לגוף של גבר, הוא יכול לומר על גבר שנראה טוב, אבל הוא נמשך לגוף של אישה. באותו זמן בין לבין הוא היה במערכות יחסים מחייבות עם נשים וקיים יחסי מין מלאים/חלקיים איתן ואף פעם לא נפגש עם גברים בזמן שהיה במערכת יחסים. הוא מודה שהיום המחשבות על האקט ועל העבר שלו יכולות לחזור לרגעים אבל הן לא גורמות לו לרצות לחזור לזה וליישם בפועל או אפילו לאונן על זה. לפיו, גם אם לא היינו ביחד הוא לא היה חוזר לזה וגם הפסיק את זה לפני שהתחלנו לצאת בכלל. אנחנו עומדים לעלות שלב במחויבות לקשר והשאלה שלי האם זה ייתכן שבחור שנהנה במשך תקופה ארוכה בחייו (גם הבוגרים) ממין מסוים, יכול לבחור באורח חיים הטרוסקסואלי לחלוטין, להנות ממנו ולהיות מחויב אליו ויותר חשוב מכך, באמת להרגיש הטרוסקסואל ולהיות מאושר מאורח החיים שבחר? בנוסף, האם יכול להיות שאדם עד גיל מאוחר (26 בערך) נהנה מהתנהגות שהוא מרגיש שאינה מגדירה את הנטייה שלו? הרי ההתנהגות היא הומוסקסואלית ובעבר הוא יכל לחשוב שאולי יש לו נטיות מסוימות ושאם יש סקאלה של מיניות הוא לכיוון הסטרייט עם נטייה מסוימת. אבל כיום הוא מגדיר את עצמו כסטרייט לחלוטין, וכמו שהוא נהנה בעבר מקיום יחסי מין עם נשים ונמשך אליהן, אז כיום זה ככה בלבד. תודה רבה!
שלום אור, מבחינה טכנית, בן הזוג שלך אכן עונה על ההגדרה של ביסקסואליות, כפי שכה היטבת לקלוע בכותרת שנתת להודעתך. הגדרה זו מתייחסת ל-7 דרגות משיכה שבין הומוסקסואליות מוחלטת להטרוסקסואליות מוחלטת, כפי שהצביע עליהן אלפרד קינסי: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=187 יודגש כי אנחנו מתייחסים אל הנטייה המינית כנכונה לאותו שלב בחיי האדם. במקרה של הרצף הנ"ל, אנו מתייחסים (א) לדירוג של האדם את עצמו ו-(ב) לרגע בו הוא דירג את עצמו. אני מבין שמה שעומד מאחורי שאלתך, במיוחד כעת כשאתם עומדים לעלות מדרגה ביחסים, הוא באיזו מידה ניתן לראות את בן זוגך כהטרוסקסואל ובמידה וכן, עד כמה ההטרוסקסואליות הזו יציבה. מבחינה סטטיסטית, גברים שאוהבים רק "להימצץ" על ידי גברים אחרים, לכאורה ללא כל משיכה מינית לגברים, ואף עם רתיעה מלבצע את אותו אקט בגברים אחרים, מדחיקים מספיק את ההומוסקסואליות שלהם ולרוב יטענו (גם בפני עצמם) שגברים מבצעים מין אוראלי יותר טוב, עם יותר תשוקה וכד'. נניח שבן זוגך, ולא את, היה כותב את הפנייה, סביר להניח שהייתי מרגיע אותו, והוא הרבה יותר הטרוסקסואל מאשר הומוסקסואל, שכן הוא נמשך לנשים הרבה יותר מאשר לגברים. ואולם, את זו שפנית ומכיוון שכך, טובתך היא זו שעומדת כרגע לנגד עיניי. מעבר לפעילות המינית שבן זוגך נטל בה חלק, אני תוהה מדוע הוא חש צורך לשתף אותך בה ובהיסטוריה המינית שלו. הרי אם היה שוכב עם נשים אחרות לפנייך, לא הייתה לשיתוף זה משמעות מיוחדת. כשאני מנסה לענות לעצמי על שאלה זו, נראה לי שגם לבן זוגך עצמו יש ספקות באשר לטוטאליות של ההטרוסקסואליות שלו ומתוך מצוקה (ואולי גם הגינות או התחלקות באחריות), שיתף אותך. הרי כך לא תוכלי לטעון שהסתיר מפנייך את נטייתו ה"אמיתית". קשה ובלתי אחראי לנבא האם יהיו "שידורים חוזרים" של מגעים מסוג זה עם גברים והאם המגעים הללו יסתכמו בכך. לעומת זאת, חשוב "לשקלל" את ההתנהגות המינית הזו כמרכיב אחד בסך כל היחסים ביניכם. אם יש ביניכם הבנה, שפה משותפת ויחסי מין מיהנים (חשוב מאוד כאינדיקטור להערכת הכימיה ביניכם), קיים אולי מקום לפנות לייעוץ זוגי. כיום מטפלים זוגיים עוסקים גם בהכנה לנישואין. הספק שלך הוא בהחלט ספק לגיטימי והייתי ממליץ להמשיך את השיחה שבה החל בן זוגך במסגרת טיפול זוגי. מעבר לכך, קיים מקום לבחון את קשרייך עם גברים עד כה ולבדוק האם מדובר במקרה בודד, או שמא גם בקשרייך הקודמים נטית להימשך לקשרים בעייתיים (למשל, משיכה לגברים שאת לא מושכת אותם או משיכה לגברים תפוסים/נשואים או גברים שמבחינה זו או אחרת אינם מושגים). אם יש לך ספק לגבי סוגיה זו, המסגרת המתאימה לדיון בכך היא דווקא טיפול אינדיבידואלי. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
קודם כל תודה רבה על המענה! בקשר לשאלה שלך, בן הזוג שלי לא היה מספר לי על העבר שלו אילו לא הייתי שואלת...אני גם לא זוכרת למה נכנסתי לזה, אבל יש לי אינטואיציות טובות והיו כמה פעמים ששאלתי על העניין והוא הכחיש או התחמק מתשובה ואני די לחצתי, רק לאחר כמה חודשים טובים בהם היינו בזוגיות הוא הרגיש רע עם עצמו שהוא משקר לי והתוודה בפניי וזה היה מאוד מאוד קשה לו נפשית ואפילו השפיע עליו פיזית. בגלל התגובה שלי ל"שקר" שלו הוא מאז דואג לא להחסיר ממני מידע על העבר שלו ולפעמים אני גם מקבלת יותר מידע ממה שאני רוצה וזה מהלחץ שלו שאאשים אותו בשקר שוב. מבחינת הקשר שלנו, הוא קשר בוגר עם המון אהבה וגם הבעות של אהבה, גם מבחינה אינטימית יחסי המין שלנו מצוינים ויש המון תשוקה. מבחינת הקשרים שלי בעבר חוויתי מערכות יחסים ארוכות מאוד ויחסית טובות שנגמרו מסיבות די בוגרות, הכוונה שלי שלא היה בהן משהו טראומטי מבחינת סוג הקשר. התשובה שלך של יחסיות ההומוסקסואליות שלו די הרגיעה אותי, כי ברור לי שיש פה איזושהי נטייה, אבל אם זה לא משהו שבוער בו ויכול להשאר בגדר פנטזיה או מחשבות זה מרגיע להמשך היחסים. ברור לי גם שאין שום הבטחות לעתיד וגם אני שאני מחשיבה את עצמית לסטרייטית יכולה להמשך לנשים מסוימות וגם אפילו, אם תינתן לי ההזדמנות, להתנסות במין חד מיני. תודה!
שלום פרופסור רובינשטיין, שאלה כללית, מניסיונך, נתקלת במקרה שהומוסקסואל הפך לסטרייט, אולי לא בדיוק נכון שואל את השאלה, הכוונה, מישהו שבעבר היה מקיים יחסי מין עם גבר ורגשית היה נמשך לנשים ורצה לבנות משפחה עם אישה, האם יש מקרים שגברים הצליחו לשנות את החיים ולסיים עם זה ולבנות משפחה עם אישה? כמה הטיפול יכול לעזור?
שלום מרקו, לא נתקלתי בהיעלמות המשיכה הפיזית לגברים. במהלך עשרות שנות עבודתי נתקלתי רק במקרה אחד שבו גבר שקיים יחסי מין ויחסים חברתיים עם גברים קיבל החלטה להינשא לאישה. אינני יודע מה קרה ליחסיו עם גברים. טיפול לא יכול לגרום לשינוי במשיכה המינית, ובמיוחד לא להיעלמות המשיכה הפיזית לבני אותו מין. בנסיבות מסוימות, אדם יכול לקבל החלטה מושכלת לחלוק את חייו עם אישה ולהקים משפחה, אך רוב הסיכויים הם שמשיכתו לגברים תימשך ואף תמומש. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
תודה על תשובתך! תגיד, יש עוד שאלה, מה זה msm? למה יש גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים וקוראים לעצמם עדיין הטרוסקסואלים? האם קיים כזה דבר שהטרוסקסואל יכול לקיים יחסי מין עם גבר? ולמה קיים כזה מושג msm?
שלום גידי. היתי שמחה לספר משהו בעבר שלי תמיד נמשכתי לגברים. עברתי הטרדות מיניות למינהם. והייתה תקופה בעיקר בגיל הנעורים והבגרות שהיתי בסביבה של הומואים ולסביות ויכול להיות שסקרן אותי בעבר. יצא לי להתנשק עם כמה בנות. ועם בחורה אחת להגיע למצב שהיא עשתה לי ביד. זה דחה אותי לא נהנתי ונגעלתי. אותה תקופה הייתה מרובה בהורמונים לכאן או לכאן. גברים תמיד היו בתמונה. אבל רגשית היתי מתחברת לבנות. היום אני במקום אחר בחיי. כבר 4 שנים בזוגיות עם חבר שלי שבדרך להתמסדות אובחנתי עם ocdזהות מינית ובמערכות יחסים. בכל תקופה רעועה או לא יציבה המחשבות של העבר מציפות בי ונתקעות אני לא רואה את עצמי עם אישה לצורך העניין יכול להיות כי זו הייתה תקופת גיל הנעורים. ומצאתי את דרכי עם גברים?
שלום אור, פנית מספר פעמים בעבר בכינויים שונים ועניתי לך. כמו כן, שמחתי לקרוא שפנית לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי. התייעצויות נוספות, במקביל לטיפול פסיכולוגי, אינן רצויות ואינן אתיות. כפי שכתבתי לך, הצורך לשאול את אותן שאלות שוב ושוב הוא חלק מההפרעה הכפייתית וכל תשובה רק תעורר ספקות נוספים ושאלות נוספות. ההתייחסות לתופעה זו צריכה להיעשות בטיפול הפסיכולוגי האישי שלך ואני מאחל לך שוב הצלחה בו. בברכה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
שלום פרופסור. אני בן 25 סטודנט ויש לי התלבטות שמשאירה אותי לבד כבר הרבה זמן. אני ביסקסואל ואני רוצה להבהיר שאני בתקופת השלמה מאוד טובה עם הנטייה.לא מזמן התחלתי לספר לחברים הקרובים ביותר שלי אודות הנטיות והכל באמת הלך חלק ואני פתוח גם לספר להם כשיש שאלות, כך שמבחינת כנות עצמית אני פתוח לקבל על עצמי את כל אשר יהיה. למרות זאת, יש לי לבטים שמלווים אותי כבר המון זמן: אל מי הלב נוטה יותר? סימנים מסויימים מעידים לצד אחד וסימנים אחרים מעידים לצד אחר. אין לי בעיה להקים מערכת זוגית עם גבר כל עוד אני אדע שזה הדבר הנכון אבל ההתלבטות היא אמיתית,לא חוסר רצון להשלים.הסימנים המבלבלים הם רבים- מצד אחד נעשיתי אדיש נורא, לבחורות, בעבר הייתה לי הידלקות פנימית(גם אחרי גילוי הנטייה) כשהייתי רואה בחורה יפה ורצון לגשת אליה כדי להכיר גם אם זה היה כרוך במאמצים אבל זה כבר לא ככה. מצד שני אני כלל לא אדיש ליופים של גברים אז אני אומר לעצמי טוב אם ככה אז זה בטח גברים, אבל כשאני מדמיין ברוחי קשר זוגי, דמות של בחורה עולה לראש לפני שדמות של גבר עולה לראשי ובנוסף לכך אני בנאדם מאוד מוחצן שמחפש תשומת לב ותמיד כשאני שואל את עצמי אם מישהו כרגע מסתכל עליי הולך באותו הרגע אני תמיד רוצה שזו תהיה איזו בחורה שאני מכיר, מה גם שניסיתי להעלות שלב ברמת החקירה של העניין ולנסות להתנשק עם גברים כדי לראות מה הרגש שעולה לי מהעניין ואני חייב לציין שראיתי שהתנשקות עם גבר זה לא דבר שעושה לי את זה ממש...כמו שאתה רואה פרופסור המכתב מבולבל בעל הרבה פרטים וככה הם גם החיים שלי מהבחינה הזו-סלט, שגורם לי להישאר לבד.אני רוצה לשים סוף לתקופה המייגעת הזו ולחיות חיים מלאים(אני כרגע נפגש עם פסיכולוג, האם הוא יוכל לעזור לי להגיע בעצמי לאמת הזו שאני כל כך מחפש?)
שלום ביסקסואל, נשמע לי שאתה נמצא עדיין בעיצומו של תהליך שבו אתה מנסה לעכל את משיכתך לגברים בנוסף למשיכתך לנשים. בחלק מהדברים אתה מבלבל בין יציאה מהארון בפני הסביבה ובין קבלה עצמית. ייתכן מאוד שבשלב שבו אתה נמצא קשה לך למזג בין שתי המשיכות. אין דבר "נכון" לעשות מבחינת יצירת קשר זוגי עם גבר או אישה. ה"מבחן" שעשית לעצמך לבדיקת המשיכה הרגשית לגברים ע"י נשיקה אינו "מבחן" "תקף". נכון שלנשיקה יש אסוציאציות רומנטיות, אבל אין "מבחן" או "בדיקה" שיאפשרו לך לבדוק אם אתה יכול לפתח קשר זוגי עם גבר או אישה. מדובר בקשר (שמתחיל בהתאהבות) שיכול לקרות עם כל אדם, ללא קשר למגדר שלו. כשתתאהב תדע. אין כאן שאלה "עקרונית" אם אתה מסוגל להתאהב בגבר או באישה, אלא כאשר תתאהב באדם מסוים (גבר או אישה), אתה תדע זאת. נסה להרפות ולחכות שהרגע הזה יגיע. אתה נפגש עם גברים ועם נשים וכאשר האחד או האחת יגיעו, אתה תדע זאת. זכור כי המשיכה הפיזית הראשונית היא רק השלב הראשון. אמנם מדברים על "אהבה ממבט ראשון", אך אין זה המקרה השכיח. נכון יותר לומר שהזיקה הראשונית היא הכרחית אך אינה מבטיחה דבר. טוב מאוד שאתה נמצא בטיפול פסיכולוגי. זו בהחלט המסגרת ללבן לעצמך דברים. לפעמים הקשר הזוגי מתפתח עם גבר והמשיכה המינית היא לנשים ולפעמים להפך, תלוי באדם אותו אנו פוגשים ובתקופה בחיים. בעזרת הפסיכולוג בהחלט תוכל להבהיר לעצמך האם ומתי תפגוש אדם כזה, מה רגשותיך אליו וכו'. מדובר באדם מסוים ולא בהתאהבות בבני מגדר מסוים. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
אני מקבל את דבריך פרופסור תודה אבל שמעתי רבות גם על מושגים כמו בי רומנטיות, הומו רומנטיות וכו'. האם אין דבר כזה נטייה לבבית לאחד מהמינים? מין שבאופן ריגשי אתה מעדיף אותו יותר?
בהמשך להודעה הקודמת שאמרת שיש אפשרות לקחת כדורים כמו ויאגרה כדי לעזור האם כדי להוציא ויאגרה אני צריך רופא מיוחד או כל רופא יכול לרשום לי את זה?
מזה חיה עם בן הזוג שלי 4 שנים כמעט ובדרך למיסוד הקשר, מאד קשורה ואוהבת אותו ומאד טוב לנו יחד למרות שכמו בכל מערכת יחסים יש קשיים. בהיותי ילדה לקח לי דיי זמן להתאהב בגבר מבחינה רגשית עקב הטרדות למיניהם שחוויתי, ברמה המינית זה היה תמיד משיכה לגברים, בגלל חוסר בדמות אם הייתי מוצאת את עצמי מתחברת ברמה הרגשית העמוקה לחברות או לנשים, גם אם יצא לי להתנשק עם בחורה וזה עשה לי טוב או סבבה, הייתי מחפשת משהו אימהי מחוסר, חשוב להגיד שאני אוהבת גברים, אבל תמיד חשבתי שלא אצליח לפתח משהו רגשי אליהם, עם השנים ועם הזמן הכרתי את חבר שלי שאנחנו קרוב ל4 שנים יחד קשר טוב בריא ואוהב. אבל בכל פעם שאני במצב לא מאוזן בחיים או תקופה רגישה בחיים, זה מתחיל, החפירות המחשבות שטורדניות האובססיות, כל הזמן לבדוק את עצמי אם אני אוהבת מספיק, מחשבות על נטייה מינית ברמה שאני כבר חיה את המחשבות והחרדות בעבר אובחנתי עם ocd וקרוב לוודאי במערכות יחסים וכל הקשור בנטייה מינית. ביום יום עם בן הזוג וביחסי מין איתו אני נהנת מאד, לא חשבתי ולו פעם אחת על רצון להיות עם בנות או באמצע סקס על בחורה, זה לא קורה בפועל אבל לאחרונה אני ככ בחרדות שאני לא יוצאת מזה חשוב לומר שזה גבר של חיי אנחנו מדברים על חתונה ואני לא רוצה שהדברים יהרסו אשמח למענה השבוע אני מתחילה טיפול cbt
שלום קרני, עניתי לשאלותייך לפני יומיים. אני שמח לקרוא שאת מתחילה טיפול ומאחל לך הצלחה בו. בבברכה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
שלום גידי יש לי מאז שאני זוכר בעיות של לחץ בזמן ניסיון לעשות את אקט החדירה עצמו בזמן סקס וזה שם מתח על מערכות היחסים שהיו לי. אני מרגיש שזה נובע מלחץ של להצליח ולעשות זאת כמו שצריך אבל כל פעם לא משנה כמה אני מנסה להרגיע את המחשבות האלה אני לא מצליח להחזיק מספיק זקפה בשביל החדירה עצמה. הבעיה שאני כרגע עדיין בצבא ויוצא בערך פעם בשבועיים ככה שבעייתי בשבילי לטפל בזה.
שלום חייל, אתה מתאר מה שמוכר כ"חרדת ביצוע", כלומר, חרדה המתעוררת במצב מבחני. הרקע להפרעה כזו בתפקוד המיני הוא נפשי לחלוטין, שכן בסיטואציות שאינן כרוכות בחדירה יש לך זקפה תקינה. ההליך הטיפולי הארוך יותר הוא טיפול סקסולוגי (וגם אז קשה לפתור את הבעיה בלי בן/בת זוג קבוע/ה). עם זאת, למרות שהסיבה היא נפשית, אפשר להיעזר בכדור ויאגרה/סיאליס לפני ניסיון חדירה, אפשרי יחד עם כמות קטנה של אלכוהול כדי להרגיע נקודתית את החרדה (כמות אלכוהול גדולה מדי עלולה גם היא לפגוע בזקפה). בהחלט שווה ניסיון וכל רופא ירשום לך ויאגרה בלי יותר מדי שאלות. חשוב לרכוש ויאגרה רק עם מרשם ובבית מרקחת ולא להתפתות לויאגרה המשווקת באופן פירטי ללא מרשם. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
גידי שלום וצהריים טובים יצא לי לכתוב בעבר בפורום הזה מס פעמים. אובחנתי בעבר עם ocd בעיקר כל שקשור בנטייה מינית ובמערכות יחסים שהייתי ילדה או בתקופת גיל ההתבגרות הייתי יוצאת הרבה עם בנים והיו לי יחסים עימם ואף הנאה, מה שכן גם הייתי מוצאת את עצמי מפתחת רגש חזק לחברות טובות שלי ואף בעבר באחד ממשחקי אמת או חובה התנשקתי פעם או פעמיים עם בחורה, לא קיימתי יחסי מין עם נשים וזה, וזה היה בתקופת הצעירות שלי וכל הזמן המחשבה הזו שמא אני לסבית, ביום יום לא מעניין אותי להכיר בחורות או לקיים יחסי מין עם בחורות, זה לא נמצא בראש שלי, בעבר הרחוק אולי ניסיתי לחפש את עצמי והייתי מוצאת מקום ברמת הרגש יש לי מזה חבר כבר 4 שנים שאני מאד אוהבת ואנחנו כבר בתהליך למיסוד הקשר, אבל בכל חוסר איזון שאני חווה בחיים או שינוי כלשהו אני נוטה להיכנס לחרדות ולמחשבות אובססיביות שאולי אני לסבית ואולי אני לא אוהבת אותו, ואם אני לסבית איך אני עם גבר וזה מגיע לרמות שאני מאבדת את עצמי. מה שמצחיק הוא שלפני שבועיים נלחמתי על הזוגיות הזו מרב שאני רוצה אותו בחיי. המחשבה או אותו זיכרון מהעבר והמחשבה האובססיבית לא יוצאות לי מהראש. משתגעת אשמח למענה
שלום קרני, הואיל ואובחנת בעבר כסובלת מ-OCD, כדאי לבדוק את האפשרות שמא מדובר ב-HOCD, כלומר, בהפרעה כפייתית המופיע אצל "סטרייטים" והאובססיה השלטת בה היא חשש שמא הם הומוסקסואלים/לסביות, למרות היעדר משיכה מינית לבני/ות מינם/ן: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=760 בין אם קיימת משיכה מינית גם לנשים ובין אם לאו, ההתייסרות העצמית בעניין נטייתך המינית אינה רלוונטית, לדעתי, לקשר הזוגי בו את נמצאת כעת. הרי גם סטרייטים "מוחלטים" אינם מפסיקים להימשך לנשים או גברים אחרים במהלך קשר זוגי. כלומר, הדחף המיני עצמו אינו מונוגמי ואין מקום לחוש אשמה על עצם המשיכה לאחרים (בין אם מדובר בבן אותו מין ובין אם לאו). בכל מקרה, הואיל וכרגע את סובלת מאובססיות, הדרך הטובה ביותר לטפל בהן היא ע"י שילוב בין טיפול תרופתי ובין טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, ללא קשר לתוכן של המחשבות הטורדניות. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
מה הכוונה בין אם קיימת משיכה מינית או לא ההתייסרות העצמית לגביי הנטייה אינה רלוונטית ואינה קשורה לקשר בו אני נמצאת עם הבן זוג מה אתה בעצם מתכוון שאני כן לסבית? למרות שאני יודעת שלא
מה אתה אומר בעצם?
הייי, יש לי משיכה לגברים גבריים.המשיכה מתבטאת בזה שאני רוצה ונמשך לקטע של להתחרמן עם גבר כלומר להתנשק איתו לגעת לו באיבר המין לגעת בגוף וכו'.מה שמוזר זה שאני לא נמשך לקטע של לחדור אחד לשני..אני רוצה לקיים יחסי מין עם בחורה אבל מצד שני יש לי נטיה חזקה למה שתיארתי למעלה..יצא לי לגעת באיבר מין של גבר וגם יצא להתנשק עם גבר וזה משך אותי נורא..השאלה בעצם היא מה ההגדרה של המיניות שלי? אציין רק שאני בן 17 ומעולם לא התנסיתי בקטע מיני עם בחורה.
שלום עודד, נתחיל בזה שאתה צעיר מאוד והנטייה המינית בגילך אינה מגובשת תמיד. אמנם יש אנשים שיכולים להגדיר את נטייתם המינית בגיל צעיר מאוד, אפילו בילדות, אבל יש רבים אחרים שעדיין אינם מגובשים בגילך ואף בגילים מבוגרים הרבה יותר. התשוקה לחדור או להיחדר אינה חייבת להיות חלק מהמשיכה לגברים. חלק גדול מהגברים הנמשכים לבני מינם נמשכים לגוף הגברי ולפעילויות מיניות שונות, שחדירה היא רק אחת מהן. במידה ואתה נמשך גם לגברים וגם לנשים, הרי שנטייתך המינית כרגע נחשבת "ביסקסואלית", אך יש לציין שעצמת המשיכה לגברים ולנשים משתנה בתקופות חיים שונות. רק השנים הבאות יגידו למי אתה נמשך ומה תממש. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטין shrink-friendly.co.il
היי גידי יצא לי לכתוב באתר זה מס פעמים אני בזוגיות קרוב ל4 שנים עם בן זוג מדהים! מאז שאני זוכרת את עצמי עד שהצלחתי להתאהב בגבר לקח זמן והרבה עקב הרבה הטרדות שעברתי מצד גברים וחוסר אמונה בהם, תמיד חשבתי שהם רוצים ממני רק סקס. בגיל הבגרות ועד גיל 20 בערך אפשר להגיד שהתנסיתי גם להיות עם נשים אבל לא בפאן המיני, בחיים לא קיימתי יחסי מין עם אישה וזה גם לא משך או מושך כיום. רק מבחינה נפשית ורגשית היה לי קל ונוח וטוב להיות עם בנות. בתקופות בהם אני בדאון או שיש קשיים עם הבן זוג המחשבות של אולי אני לסבית(וביננו אני יודעת שלא) נתקעות ומשגעות לי את המח בעבר אובחנתי עם ocd אשמח למענה
שלום אור, נשמע שהתשובה בתוך השאלה. צורך בקרבה רגשית לנשים אחרות, ללא משיכה מינית, אין בו כדי להגדיר אישה כלסבית והספקות שאת מתארת אכן אופייניים ל-OCD. הנושא של האובססיות/ספקות/לבטים ב-OCD משתנה וכעת את עסוקה באובססיות שקשורות לנטייה המינית. זו כמובן ספקולציה על סמך המידע המוגבל שמסרת ויש לאושש זאת בשיחה פנים אל פנים. הטיפול כמו בכל OCD, ללא קשר לתוכן, הוא שילוב של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי וטיפול תרופתי ע"י תרופות המעבות ספיגה חוזרת של סרוטונין במוח (SSRI - ציפקלקס, לוסטרל וכד'). בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
שלום, אני סובל מחרדות כבר תקופה ארוכה. הן התחילו עוד לפני שיצאתי מהארון, הייתי בטוח שהן יפסיקו מיד לאחר מכן אבל לא חל שינוי (חשוב לי לציין שהמשפחה והחברים הגיבו ממש יפה). פסיכיאטר שהלכתי אליו המליץ לי על ערכה בשם נוירופרמגן שמאפשרת להתאים תרופות בצורה גנטית ומדויקת. האם תוכל לפרט קצת על הערכה? האם אתה מכיר אותה? תודה
שלום שימי, ליציאה מהארון יש חשיבות מבחינות שונות (שלא ניכנס אליהן כרגע), אך אנשים רבים תולים בה את רווחתם הנפשית בצורה מוגזמת מאוד ומצפים שאם הסביבה תקבל את נטייתם, הדבר יעזור להם לקבל את עצמם. זה נכון חלקית במקרים מסוימים, אבל בדרך כלל מדובר על תלות גדולה מדיי בדעת הסביבה, שאחרי היציאה מהארון ממשיכה להציק לאדם. ערכת הנוירופרמגן יצאה לשוק רק השנה ועל כן אין ניסיון רב איתה. אם זה לא עולה לך כלום, זה לא יכול להזיק. אם זה עולה לך, לא הייתי ממליץ על משהו כל כך חדשני. בסה"כ יש תרופת בחירה ראשונה, שנייה ושלישית, לפי סטטיסטיקות של עלות מול תועלת (כלומר, יעילות התרופה לעומת תופעות הלוואי שלה), באחוזים גבוהים מאוד התרופה הראשונה (ציפרלקס) עוזרת ואם לא, צריך להיאזר במעט סבלנות. זכור שכאשר מוצר חדש נכנס לשוק, במיוחד משהו חדשני כזה, היצרן מפעיל מערכת קידום מכירות אגרסיבי מאוד על הרופאים, כך שמעורבים כאן שיקולים מסחריים רבים. דבר נוסף - לאחר התחלת הטיפול התרופתי הייתי ממליץ מאוד על טיפול פסיכולוגי שיאפשר לך להתמודד עם החרדה באופן שיאפשר הפחתה במינון התרופה, לעיתים עד כדי ויתור עליה (תלוי בעצמת החרדה). זה גם ייתן לך תחושה טובה יותר של שליטה עצמית, שתקרין גם על תחומים אחרים בחייך. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
קודם כל שכחתי לציין - אני בן 20, ואני לא מטופל כרגע בשום דרך. בהודעה האחרונה סיפרתי על החרדות, על המצב שאני נמצא בו לאחר שהפסקתי ליטול כדורים(שפיכה-סופר-מוקדמת ואובר-גירוי), ועל האוננות הקומפולסיבית (שאירעה אתמול), בה ניסיתי "להפעיל" את הגירוי המאוד מוקדם על אובייקטים שמעולם לא קסמו לי, ושבה לחרדתי נוצר גירוי. אני מרגיש שלא הבהרתי את עצמי אז רק אציין - בפועל אני באמת לא מרגיש ולא הרגשתי משיכה לאובייקטים הנ"ל. הם מעולם לא לקחו חלק בפנטזיות המיניות שלי, גם עכשיו אם אתקל בהם ברחוב לא אחוש שום גירוי, רק חרדה גדולה כנראה... יכול להיות שאני עושה את ההפרדה בין גוף לגיל כשמדובר בתמונות? רוב מוחלט של נושאי המשיכה שלי הם בני ובנות גילי, למרות שלפעמים כן בעלי שומן גוף שיכול להתפרש כ"נערי". בפועל אם אני יודע שאדם מסוים נמצא מתחת לגיל מסוים זה פשוט לא אפשרי בשבילי להימשך אליו. אני מת מפחד...
שלום ביסקסואל, קודם כל, לא מחליפים סוס מנצח. התרופה עזרה לך מאוד והצעד הראשון שאני ממליץ לך הוא לחזור אליה (רצוי מאוד בפיקוח הרופא שרשם לך אותה). לא זו בלבד שהפסקת פתרון שעזר לך, אלא הפסקת את נטילת התרופה בבת אחת, מה שמסביר את התגברות החרדה מעבר לחרדה המקורית. דבר נוסף - התרופות מהסוג שניתן לך מאופיינות ע"י תופעת לוואי של עיכוב השפיכה וירידה בחשק המיני. אנשים רבים (לרוב מבוגרים הרבה יותר ממך) לעיתים סובלים מכך (ויש לכך פתרונות שונים), אך במקרה שלך מדובר, כנראה, בתופעת לוואי מבורכת מאוד, שכן אתה מתאר מצב של שפיכה מהירה. לעיתים אכן מנצלים את תופעת הלוואי הזו לטיפול בשפיכה מוקדמת. במילים אחרות: היעילות של התרופה לגביך היא כפולה ומכופלת - גם טיפול מוצלח בבעיה המקורית של ה-OCD וגם עיכוב (מבורך, כאמור) של השפיכה. אגב, שפיכה מהירה בגיל 20 היא תופעה שכיחה למדי הואיל והדחף המיני בשיאו. במקביל לחזרה לטיפול התרופתי, אני ממליץ לך בחום לפנות לטיפול פסיכולוגי. השילוב של טיפול תרופתי עם טיפול פסיכולוגי (בעיקר בגישה קוגניטיבית-התנהגותית) הוא שילוב מנצח ועם נוסף לכך את גילך הצעיר, הרי שסיכויי ההצלחה גבוהים ביותר. יכול מאוד להיות ששילוב זה יאפשר לך להפחית את המינון של התרופה (הכול בפיקוח הרופא המטפל - לא להפסיק על דעת עצמך ולא בבת אחת!!!), אחרי שתהייה מצויד בטכניקות התמודדות שתלמד בטיפול הפסיכולוגי. כעת, חזור נא אל הרופא המטפל והתחל לקחת מחדש את הטיפול התרופתי בפיקוחו. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
קודם כל תודה על התשובה, אני בהחלט הולך לחזור ליטול את התרופה. אבל מה דעתך בנוגע לאותה "בדיקה" של אוננות קומפולסיבית שעשיתי? האם הגירוי באמת העיד על משהו? או שזה נטו היכולת הנוכחית המציקה להתגרות מכמעט כלום ואולי להקביל בראש את אותם אובייקטים שראיתי באותם רגעים לאובייקטים אליהם אני באמת יודע שאני נמשך?
אני בן 38 גיי מזוגיות כבר 3 שנים. מאז ומעולם אני חסר בטחון לגבי גודל איבר המין שלי. אני מודע לקח שהוא קטן ממוצע ודיי השלמי עם המצב. בנוגע ליחסי מין אני פסיבי. לא שאני לא נהנה להיות אקטיבי אבל בזמן האקט כל החרדות של "גודל הזין, הביצועים, סיפוק הבן זוג, סיפוק שלי" אני פשוט לא מצליח להעמיד אותו. אין לי בעיה ואני נהנה להיות ולהשאר פסיבי אבל לאחרונה בן זוגי ביקש ממני מידי פעם לחדור אליו. קנינו יחד אפילו איבר מין תותב שאני מלביש על שלי בכדי שאוכל לענג אותו אבל זה לא אותו דבר. אנחנו מאוד פתוחים אחד עם השני ומתקשרים נפלא. אני מעוניין לנסות כדורי ויאגרה ויעזרו לי להשאר זקוף לאורך האקט עצמו. זמן המשחק מקדים שלנו אני כן זקוף אך ברגע האמת הוא נופל. שאלתי היא היכן וממי אני יכול לקבל מרשם לויאגרה? האם רופא משפחה יתן לי או שאני צריך לפנות למומחה?
שלום אלמוני, להערכתי, רופא המשפחה ירשום לך ויאגרה בלי כל בעיה, אך אם זה לא יעזור, מומלץ ששניכם תפנו לסקסולוג. בהחלט יש כאן בעיה של חרדת ביצוע וברור שהסיבה לאיבוד הזיקפה היא פסיכולוגית, שכן אתה נהנה מזיקפה בזמן המשחק המקדים. אין גם ספק שאיבר המין שלך מספיק גדול לחדירה וזה נושא לטיפול סקסולוגי/פסיכולוגי (במידה והוויאגרה לא תעזור). בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין shrink-friendly.co.il
