שאלה

שלום ! סגנון הצ' קונג שאני מתרגל ומלמד הוא סגנון פיזי יחסית ; שבו , פחות מדיטציות סטטיות , לעומת זאת, יותר תנועה יעודית ומכוונת - במיקצבים שונים . סגנון אנליטי משהו ויש שיכנו זאת סגנון פונקציונלי . כך, שלתרגול צ'י קונג בסגנון זה,השפעה בשני מישורים: השפעה בהיבט האנרגטי: גירוי מרידיאנים ומרכזי אנרגיה; וכן הוא עשוי להשפיע על ההיבט הפיזי של המתרגל . מכיוון שמדובר בצ'י קונג ,התרגול הוא יחסית רך ואפקטיבי ; כך שמתקיים כאן תהליך הטמעה גם כן רך המפעפע אט אט לאזור החסום . לא שיטפון טיפולי אינסטנט המקביל לשטפון מים שאינם מחלחלים לקרקע אלא זורמים ונעלמים אי שם בים , אלא תהליך הטמעה מבוקר איטי ומתמיד; בדיוק כמו טיפות גשם המטפטפות בקצב מבוקר המאפשר חילחולן האפקטיבי בקרקע . לסיכום : אני מאמין שסגנונות צ'י קונג שהם יותר בהיבט הפיזי ,אנילטים- המכוונים את עצמם למטרות ממוקדות (לעומת הצ'י קונג ההוליסטי ), יכולים לסייע בבעיות פיזיות לצד השפעתם האנרגתית. רצוי שכל מורה יהיה בעל ידע והכשרה מתאימים; וכן רצוי שתהה התיייעצות עם פיזיוטרפיסט בעת בניית תכנית אימון לאלה המבקשים למצוא בצ'י קונג את ההיבט המתקן לבעיות שלד , גידים , שרירים. בריאות - גרשון קום