"להתקבל ללמוד אצל המורה" מאמר מומלץ לקריאה
דיון מתוך פורום צ'י קונג - טיפול בתנועה
שלום - מצאתי לנכון לטובת תלמידים , מתרגלים , מתעניינים , מורים.... ובעצם לכולם... להמליץ בחום רב על קריאת מאמר יותר מרתק ממרתק שמעניק ידע וחומר למחשבה.... שם המאמר : " להתקבל ללמוד אצל המורה" מחבר המאמר : זאב ארליך , סנסאי , דאן 4 - אייקידו . מאמר מומלץ זה, הוא אחד מיני רבים שמתפרסמים בבלוג האישי של זאב ארליך , באתר תפוז . ( אפשר להירשם ולקבל עדכונים ישירות למייל האישי כשמתווסף מאמר חדש) . תודה לזאב ארליך שנתן רשות לעלות כאן את המאמר ותודה על כל הידע הרב והמרתק שהוא חולק עם המתעניינים. הנה הקישור , בטוח שתיהנו . http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1182545 להתראות גרשון קום
באמת מענין לקרוא בעיקר כשאנחנו כאן בישראל רחוקים מהגישה המעמיקה שמסופר עליה במאמר.מהמעט שאני מרגיש אז נדמה לי שברוב המקומות הגישה היא יותר מסחרית . המאמר הזה עושה חשק להיות יפני .
לזאב ארליך - תודה על המאמר המעניין ותודה לגרשון קום על ההפניה. אכן, מורים טובים הם נדירים ולהתקבל ללמוד אצלם זה כבוד גדול מכל. מורים גדולים לא מנסים להתחבב על התלמידים, לא עושים פשרות ברמת הלימוד ובטח שלא נהיים חברים של תלמידיהם. בבתי הספר המסורתיים יש קוד כבוד וקוד התנהגות ברור ותלמיד שלא מפגין כבוד, לא יישאר שם. זה נראה מאוד מוזר לאדם 'מערבי' שחושב שעם הכסף שלו הוא 'קונה את המורה' ושהמורה צריך להיענות לכל שאלה שלו. האמת היא שמאסטרים גדולים פשוט נכנסים לכיתה, מלמדים והולכים. שבת שלום, רחלי ויטרט-אשור
אכן מענין לקרוא. לפעמים מתקשרים אלי כאלה שמתענינים על לימוד י טאי צ'י ומה שמענין אותם זה רק דבר אחד : כמה כסף יהיה עליהם לשלם ויש כאלה שמתחילים להתווכח וכאלה שמנסים להשיג הנחה כאילו טאי צ'י זה סחורה זולה כשהם לא מבינים שאף אחד לא חייב לקבל אותם בכלל לקבוצה . אני חושב שבפעם הבא שאתקל בכאלה אני אפנה אותם למאמר הזה . דור לדמן , מורה לטאי צ'י [email protected]
:-)
מאמר קולע למטרה בעיקר לישראלים .אני הייתי בשליחות ארוכה ביפן וניצלתי להשלים את האימונים שלי בקראטה שהתחלתי בארץ עוד בתור נער . נכון שהיום הרמה בישראל עלתה אבל לפני עשר שנים להתאמן ביפן מכל הבחיונת זה היה משהו שונה לגמרי מלהתאמן בארץ עם כל הכבוד למרות שמדברים על אותו קראטה . ובכלל ,לחיים ביפן יש מימד של נימוס וערכים שמאד חסרים אצלינו ועומק לחיים. המאמר הזה נותן מושג קלוש לאלה שלא חיו שם על ההבדל בגישה לחיים בנינו לבינם . זה מימד של עומק שחסר לנו. סליחה אם הארכתי במילים אבל זה נושא חשוב שכדאי שכולם ידעו .
המאמר הזה גרם להתלהבות כאן וגם בבלוג של הכותב על פי מה שראיתי , וזה מעיד לא רק על הריקנות היחסית התרבותית והערכית שבה אנו מצויים אלא גם על השקיקה שלנו למסגרת ערכית ותרבותית עם גבולות ברורים ועם טעם כפי שמתאר הכותב בבלוג שלו . לידיעת משרד החינוך ושאר המנהיגות .
שוב תודה רבה על כל התגובות המחמיאות. שימחתם וריגשתם אותי מאוד. תודה רבה לכולן/ם, זאב.