שאלה עקרונית

מה הופך שיטה של תנועה לתנועה עם אפקט טיפולי

מה שהופך את הצ'י-קונג לתנועה עם אפקט טיפולי היא שיסודה של התנועה הינה הרפואה הסינית המהווה את הבסיס לשיטה. לכל תנועה יש השפעה על הזרימה האנרגטית בגוף ועל ידי ביצוע התנועה מתחוללת השפעה עמוקה גם על האיברים הנעים ובו זמנית על איברים פנימיים שונים. על ידי כך מחוללת התנועה שינוי פיזי אנרגטי שגורם לתוצאות עמוקות בגוף ובנפש המתרגל

אם אני מבודד את האפקט הפנימי אנרגטי, אומר שתנועה הופכת טיפולית כאשר היא נכונה - מלמדת אילו שרירים להפעיל, מהם גבולות הגוף, היא טבעית לגוף, מחזקת ומגמישה אותו. ברמה טיפולית מקצועית יותר, היא מכירה את הגוף ופעולתו ואת המגבלות שבו. היא מלמדת את הגוף ואת המחשבה לפעול באופן נכון, לאחר שאלו אבדו. היא מכוונת לצדדים המנטאליים ויוצרת הכוונה דו סיטרית בין המוח לגוף. כלומר הגוף מנחה את המוח והמוח את הגוף. היא יוצרת אתגרים גופניים על מגבלות מנטאליות ויוצרת מעקפים מנטאלים על מגבלות גופניות. ניתן לומר שהיא טיפולית אם היא עוזרת לאדם לשפר את מצבו הגופני והנפשי, ומתוך כך ניתן גם לכוון אותה לשיפור לתפקודים מסויימים.