התנועות מתבלבלות . מה עושים?
דיון מתוך פורום צ'י קונג - טיפול בתנועה
שלום וברכה , כאחד שעוסק בהדרכת ספורט וגם מלמד טיי צ'י אני רואה בחיוב רב את הפורום הזה שעוסק בדיונים של טיי צי וגם ציי קונג כדרך לטיפול בבעיות . בארץ אין מודעות לענין הזה וטוב שהאתר הזה מרים את הכפפה ועוסק בזה . השאלה שלי היא כזו : אני מלמד כבר מספר שנים טיי צי ואחת הבעיות שאני לא הגעתי איתה להסכמה והחלטה זה כמה מותר אם בכלל להעיר ולתקן לתלמידים חדשים שמתבלבלים בתנועות . כן לתקן או לא לתקן ? לפעמים שאני מתקן זה מביך את התלמיד ולרוב זה לא עוזר. הייתי שמח להחליף איתך דעות בנושא . תודה מראש על ההתיחסות - דור לדמן
שלום ! לתפישתי ,תנועה , כל סוג תנועה ,משקף מצב נפשי . לגבי שיעורי טאי צ'י כמו גם צ'י קונג : אם נציב את איכות התנועה של המתאמן בסקלה בין אפס לחמש ,כאשר אפס מציין מצב של "אין טעויות בתנועת המתאמן" ; ואילו דרגה מספר 5 מציינת : ריבוי טעויות מכסימלי של המתאמן (אין דמיון בין דרך ביצוע התנועה לתרגיל המקורי) ; ואם , איכות ביצוע התנועה של התלמיד היא בדרג מספר 3 ומעלה (ריבוי טעויות) , אני לא (!) מעיר לתלמיד . הסבר לכך : להבנתי , המתאמן מגיע לשיעור /אימון כי הוא חש צורך מודע או שלא במודע לאזן , לאפס מערכות אנרגתיות . ככל שתנועת התלמיד ממוקמת גבוה יותר על הסקלה הנ"ל (ריבוי טעויות) , כך אני מבין, שחוסר האיזון ה אנרגתי הוא רב יותר אצלו . המתאמן הנ"ל מצוי כרגע בתהליך איפוס ,איזון . מחט המצפן האישי שלו החלה לנוע (ככל הניראה לאחר תקופת קפאון - מה ) בתזזיתיות ,ימינה ושמאלה במטרה לאתר את הצפון האישי . (להבדיל , גם לעיוור המנסה להכנס למעלית ,לעלות לאוטובוס וכו' ,אין לעזור ! כל נגיעה בו מסיטה אותו מהמסלול בו הוא נמצא כך שהוא מאבד לרגע את הצפון האישי שלו. משגיחים מהצד , לא נוגעים) . לגבי המתאמן שלנו , סביר להניח שבאימון השלישי , איכות הביצוע שלו תשתפר מה .עתה לאחר שהמערכות נרגעו מעט או אם תרצה , מחט המצפן האישי שלו נרגעה מעט , ניתן לתקן בעדינות פה ושם . בהמשך , כשבטחונו העצמי יגבר מעט ,נדע שאפשר לתקן , להעיר באופן מעט "לוחץ" יותר כדי להביאו למצב ביצוע טוב יותר ,שישקף איזון אנרגתי איכותי יותר, לעומת נקודת הפתיחה שלו . מקווה שהבהרתי את עצמי ביחס לשאלה ! להתראות !