שאלה לגבי תרגיל
דיון מתוך פורום צ'י קונג - טיפול בתנועה
אני רוצה לשאול לגבי התרגיל ארבע הפינות : כמה ורייאציות של התרגיל ארבע הפינות מוכרות ? כ"כ לא ברור לי האלפיקציה הטיפולית של התרגיל אם בכלל קיימת או שהתרגיל הוא רק למטרת לחימה .
שלום רומן אולינסקי (נשמע לי שם מוכר ) , שלום לכולם ! אני מכיר את התרגיל מתוך הסגנון אותו אני מתרגל (אם כי הוא מתורגל גם בסגנונות אחרים עם שינויים בעיקר של מנחי ידיים). נכון ! לתרגיל אפליקציה לחימתית ; אך גם אפליקציה - טיפולית . ביצוע התרגיל כרוך בתנועה ספירלית במרחב ,תוך התייחסות לכל גיזרות המרחב של המתרגל . לצורך התרשמות הנה סדר התנועה במרחב ללא (!) תיאור עבודת ידיים ורגליים פרט לצעדים . אם המתרגל עומד ופניו אל הקיר , נסמן את הפינה השמאלית קדמית כמספר 1, פינה ימנית קדמית כמספר 2 . בצד האחורי של הדוג'ו נסמן את הפינה הימנית כמספר 3 , את הפינה השמאלית אחרוית כמספר 4 . שלב ראשון - מתרגל פונה מנקודת המוצא שלו לצד ימין לפינה מספר 3 אחורית . שלב שני - מתרגל פונה חזרה לשמאל לפינה מספר 2 - קידמית . שלב שלש - מתרגל פונה לימין במסלול קשתי של 270 מעלות בשני שלבים : א - לנקודת אמצע קיר אחורי בין פינה 3 פינה 4 . ב - משם , המשך תנועה לכיוון ימין לפינה מספר 1 . שלב ארבע - המתרגל ינוע חזרה לשמאל לפינה מספר 4 . שלב חמש - מתרגל ינוע לימין במסלול קשתי של 270 מעלות בשני שלבים : א - עד נקודת אמצע של הקיר הקידמי בין פינה מספר 1 לפינה מספר 2 . ב - משם המשך תנועה לפינה אחורית מספר 3 . בפינה זו ,בשלב הזה , -המתרגל מבצע פרוצדורת עבודת ידיים ורגליים וחוזר לנקודת המוצא . < הקשת שאני מזכיר כאן היא ליתר דיוק קשת לא מובהקת כי בשלב מסויים התנועה -בה ,עוברת לביצוע של קו ישר בעזרת רגל צפה > . שלושה היבטים טיפוליים עיקריים של התרגיל : התרגיל לכל אורכו כרוך בעבודה מתמדת - סינכורנית ידיים ורגליים ,עם מרכיב קורדינציה בינהם . התרגיל מסייע להקניית כלים להתמצאות ושליטה במרחב . כמו כן , טכניקת עבודת הרגליים בתרגיל , בשילוב הפעלת האגן ,מאפשרת למתרגל , לרכוש כלים לביצוע תנועה חלקה ומהירה , עם הוצאה מינימלית של אנרגיה . זהו תרגיל חכם מאד המכיל הרבה מאד תובנות .מומלץ להתנסות פיזית ולהבין את מה שמבצעים ; כך שהמתרגל יוכל לקחת את הרעיונות הרבים הגלומים בתרגיל , לחיי היומיום . אשמח להדגים ולהסביר . להתראות - גרשון קום
אני מעריך את שכתב גרשון לפני אך אני רוצה לעלות נקודה לדיון. לדעתי אפשר לומר על רוב תנועות באומניות לחימה שהם טובות ל: 1) קורדינצייה 2) כלים להתמצאות במרחב 3) תנועה מהמרכז " האגן הוא ההגה שמניע את כל הגוף והטאן טיאן הוא הציר עליו מסתובב הגלגל. 4) בכל האמניות הלחימה הפנימיות מנסים להיות יעיל אנרגתי ולהפיק עוצמה במינימום מאמץ בכל התנועות. התנועה "גברת נאווה עורגת עריגים לארבע קנפות תבל" היא לדעתי כוח שעולה כלפי מעלה ויורד" בתנועה זו יש מעברים לארבע פינות כדי ללמד את לוחם הטאי צ'י אפשרויות תימרון: אפשר לתת פרשנויות טיפוליות לכל תנועה כגון הכוח שעולה הוא כמו עליית היאנג. לדעתי התנועות בטי צ'י בשונה מהצ'י קונג נוצרו במקור בראש ובראשונה ליסום לחימתי ולא לטיפול. בצ'י קונג הרפואי יש יותר דגש על דיוק של המרידיאנים ועבודה על פתלוגיות שונות. היום לדעתי הטאי צ'י לפעמים עלול ליפול בין הכסאות: מצד אחד רוב המתרגלים לא מתרגלים אותו ללחימה ומצד שני התבנית היא קבועה ולא מדוייקת כמו הצ'י קונג לעבודה על מרדיאנים או מענה לפתלוגיות ספציפיות. אינני טוען שהטאי צ'י הוא לא טוב ההפך יש לו מעלות רבות אך אני אומר שבמקור הוא היה אומנות לחימה ולא אומנות טיפול ואולי מי שרצה לעבוד על החלק הטיפולי כדאי לו להתמקד בצ'י קונג? אשמח לקרוא את דעתכם בנידון. אמיר ניסן http://www.qikong.co.il/