לסיני הראל

שלום יעל זיגמן ובעצם שלום לכולם ! התרשמתי שאת יועצת חינוכית מזן נדיר שלא קיים כיום במערכת החינוך – אותה אני מכיר היטב ! . כל כך מכיר , שהעדפתי להתפטר ולא להיות בה עוד . חסרים עוד "מאה" יועצות חינוכיות עם גישה לוחמנית ואכפתית כמו שיש לך - בכדי שהמערכת הזו תתחיל לזוז לאן שהוא . אני יכול לומר שיש בהחלט תקציבים להכניס את הצ'י קונג וגם שיטות אחרות , לכותלי מערכת החינוך בכדי לצייד את התלמידים בכלי עבודה למען הצלחתם האישית ; אלא , שעדיין קיימת תפיסה אצל מקבלי ההחלטות שתמיד עדיף להוסיף עוד שעת מתמטיקה , אנגלית - לכיתה זו או אחרת ,גם אם כבר תלמידי הכיתה נאלצים לספוג עד כדי רוויה חונקת -חמש , שש שעות שבועיות שכבר קיימות במערכת.(הענין הוא טיפה מורכב יותר אך לא מעודד - לא אפרט כאן ) . בשיחות שלי עם מנהלים , אני תמיד מזכיר את המשל , על נהג המשאית שנאלץ לנהוג ממטולה ועד באר שבע . אם הנהג ינהג כל העת ללא הפסקה , ייראה הדבר כהתנהגות שיש בה מוסר עבודה ראוי לשבח . נהג המשאית עושה ה-כ-ל למען הצלחת הנסיעה שתגיע בזמן לבאר שבע ; כאשר הפסקת רענון קלה ,במהלך הנסיעה תראה אולי כבזבוז זמן , ולכן הוא מותר עליה . אך למעשה ,כולנו יודעים ,שהפסקת רענון אחת או שתיים רק יהפכו את המשך הנסיעה ליעילה ובטוחה יותר . כך גם הכנסת הצ'י קונג לתוך מערכת החינוך . שעה עד שעתיים שבועיות – יהפכו את הלמידה ליעילה יותר ואת ההתמודדות עם המבחנים להישגית יותר .אך עדיין אני רואה אצל אנשי מערכת זו חרדה ופחד בעיניים : "מה יגידו ? במקום עוד שעה חונקת במתמטיקה נעשה אימון צ'י קונג ? ".... אגב , התוצאות הארציות של זכאי בחינות הבגרות אומרות ,שמערכת החינוך לא נמצאת בכיוון הנכון בלשון המעטה . לדעתי , צריך רק את האומץ מצד דרג מקבלי ההחלטות להכניס את השינויים המתאימים למערכת החינוך המאובנת משהו ואולי הרבה יותר ממשהו .... הייתי שם ,ברחתי משם . אציין רק שפה ושם בהחלט ניתן למצוא מנהלים אמיצים שכן מכניסים את השיטה לבית ספרם בהיקפים כאלה ואחרים ,אך לצערי הם לא מייצגים את כלל המערכת . אלה מכם הסבורים והבוטחים שהם יכולים להורות את שיטת הצ'י קונג - מוטלת החובה להדפק שוב ושוב בצורה חכמה , על דלתות מערכת זו .אני משוכנע שלבסוף הסדק ייווצר והפתח ייפתח ... בברכה - גרשון קום