קבוצת גיל בטאיצ'י

כעובדת סוציאלית ותעסוקתית לגילאי פרישה (פנסיונרים) אני מבקשת לדעת האם גילאי פרישה במצב בריאותי טוב ,דוברי עברית יכולים להשתלב בקבוצת אימון הטרוגנית כלומר עם גילאים צעירים יותר בטאיצ'י או נכון יותר ליצור קבוצות הומגניות לגילאי שבעים פלוס והאם יש בזה איזשהו יתרון על פני קבוצה מעורבת .

הדרכתי קבוצה הומוגנית של גיל הזהב במצב בריאותי טוב ולחלוטין לא ראיתי אצלם שום מגבלה בתנועה ובהבנה. על סמך ניסיוני איתם, לדעתי הם בהחלט היו יכולים להשתלב בקבוצה עם צעירים מהם. יתרון או חיסרון בקבוצה הומוגנית או הטרוגנית - לדעתי זה תלוי בהעדפה אישית, לפעמים אדם מעדיף להיפגש עם קבוצת הגיל שלו, יש יותר מכנים משותפים בכל מיני מובנים, ויש שיעדיפו חברה מעורבת הכוללת גם צעירים, שזה יכול לתת תחושה טבעית יותר ולא להיות מתויג בקבוצת גיל כזו או אחרת.

מניסיון אישי של מורה לטאי צ'י בניו יורק שנים רבות וגם ב ארץ אני חושב שזה תלוי באופי האימון בקבוצה .לעיתים אימון של גימלאים עם מתאמנים צעירים עלול ליצור בעיה של דינמיקה בתוך הקבוצה ומתאמנים מבוגרים עלולים ללכת לאיבוד באימון ולא להנות . ניתן ליצור קבוצות גיל הטרוגניות אבל בגבולות מסוימיים .הטרוגניות רבה מידי אם אפשר להתבטא כך עלולה ליצור בעיתיות .לא הייתי מערב בני עשרים ושלושים עם בני שבעים זה טווח גילאים גדול מידי ואני מדגיש ברוב המיקרים .לעיתים באוכלוסיות מסוימות הטרוגניות ללא גבולות - כן עובדת אבל זה נדיר. דור לדמן מורה לטאי צ'י