מתודיקה באימונים
דיון מתוך פורום צ'י קונג - טיפול בתנועה
לא בטוחות שהגענו לפורום הנכון אבל אולי כן שאלה שאחנו מבקשות לדעת לעבודה בלימודי חינוך גופני מה הסיבה שלעיתים מדריכים באמנויות לחימה או תנועה בעיקר מהמזרח מעבירים אימונים ללא הסבר מילולי או כמעט ללא מילים ומסתמכים על כך שהתלמידים שלהם יחקו אותם ומצב הפוך מורים שמרבים במלל ? האם יש יתרונות וחסרונות לכל גישה ? מקוות שלא שאלנו הרבה מידי .לא מצאנו על זה חומר בספרות אז נודה לבעלי ניסיון בתחום שיעזרו ויסבירו .
שלום לכן ! לשאלתכן , ראשית , זה תלוי בדפוס אישיותו של המורה . מורה שבמאפייני אישיותו יש ביטוי דומיננטי של "אלמנט מתכת" , סביר שימעיט במלל ויעדיף לבחור בשיטה שאתן מזכירות : הסתמכות בעיקר על ידי חיקוי תנועות ותנוחות על ידי התלמידים העומדים מולו . לעומת זאת , מורה שבאישיותו יש ביטוי בולט של "אלמנט אש" ,סביר שיעדיף לבחור את המלל ככלי עבודה מרכזי יותר בעבודתו . אין כאן עניין של יתרון וחסרון . אישית , בהיסטוריה שלי כתלמיד ; ועדיין ,כאחד שמקפיד להמשיך וללמוד אצל מורים אחרים (לצד היותי גם מורה) ; אני חווה שיעורים המועברים בשתי הגישות הנ"ל , ושתיהן מובילות לאותה מטרה. כמו כן ,אני כמורה המרבה במלל , אעדיף לעיתים בסיטואציות מסוימות של השיעור ,לבחור בשקט ובשיטה של חיקוי - בעיקר כשאני רואה בלבול תנועות אצל תלמידים .עסקנו כאן בפורום בענין זה רבות ,ולכן לא אחזור וארחיב ,אך אני מאמין שלעיתים בעיקר בשלבים הראשונים כדאי לאפשר לתלמיד להתבלבל ולתת למערכות האנרגטיות שלו להתאפס ולהתאזן אט אט בזמנן הם , וזאת בכדי להבטיח את הצלחתו בהמשך . השאלה שהצבתן כאן היא באמת מורכבת ואפשר לעסוק בה הרבה מאד . מקווה שהמעט שעניתי יסייע לכן . בהצלחה גרשון קום
גרשון בתוספת אני רוצה להוסיף שגם חשוב לדעת מי הם חברי הקבוצה .בקבוצות שיקמויות לפעמים חשוב לעבוד על בסיס חיקוי ולא מלל בעיקר באוכלוסיות קשישים ופגועי נפש . בניו יורק שנים רבות לימדתי טאי צ'י טיפולי ומשם ניסיוני . דור לדמן ,מורה לטאי צ'י [email protected]