פורום האשה והרחם

הפורום עוסק בבריאות האישה והרחם; מומחי איה מדיקל ישמחו לענות על כל השאלות הקשורות במחלות גיניקולוגיות הקשורות לרחם, שחלות, חצוצרות, צוואר הרחם, אנדומטריוזיס. תפיסת העבודה של מומחי הפורום היא כי יש לעשות ולמצות כל טיפול אפשרי על מנת לשמור ולשמר את רחם האישה בכל מחיר. האינדיקציות המוחלטות לכריתת רחם הן גידולים סרטניים או טרום סרטניים של המערכת הרבייה, צניחות רחם בדרגת חומרה גבוהה, קרע של הרחם בלידה, דימום בלתי נשלט לאחר לידה והעדר תגובה לטיפולים שמרניים בבעיות שפירות. בעיות או מחלות אחרות ניתנות לטיפול בטכנולוגיות ובאמצעים אחרים. ולכן ראוי שהשיקולים לבחירת הטיפול המיטבי באישה יתחשבו ברצונה של האישה לשמור על רחמה. יש להציג בפני האישה את כל החלופות בהתאם לגילה, הרקע שלה וסגנון החיים שלה. לנשים שצפויות לעבור כריתת רחם, מומלץ לא להיחפז בקבלת החלטה על כריתת רחם, אם לא מדובר באינדיקציה דחופה או גידול סרטני, חלילה. שתפו את הרופא, שאלו שאלות נוקבות ואם אתן לא שקטות, פנו לקבלת חוות דעת שנייה. אל תהססו להתייעץ עם כל מי שיכול לסייע לכם לקבל חוות דעת מושכלת. למעבר לפורום לחצו כאן.
2084 הודעות
2008 תשובות מומחה

מנהלי פורום האשה והרחם

16/02/2006 | 12:16 | מאת: רומי

שלום, נתגלה לי פצע בצוואר הרחם, רופא הנשים טען כי ייתכן והכאבים שאני חשה בצד ימין קשורים לעיכול או לשתן. נאמר לחזור לביקורת עוד חצי שנה בעניין הפצע. האם לא נדרש טיפול לפצע פרט לנרות? האם זה תקין לחכות חצי שנה לביקורת כאשר יש כאבים חוזרים ונשנים, מעין דקירות פנימיות באיזור הרחם בצד ימין? מה עלי לעשות? תודה רומי

לקריאה נוספת והעמקה
17/02/2006 | 00:18 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך רומי באן בוצעה בדיקת פאפ ובדיקת קולפוסקופיה במידה ולא רצוי לדון עם הרופא שלך על ביצוע בדיקות אלו שיתנו יותר מידע על "הפצע". באשר לכאבים שמקורם אינו ברור אם אין הסבר בבדיקה גינקולגוית ראוי לחזור לרופא משפחה ולדון בבירור דרכי עיכול או דרכי השתן. בהצלחה דר' דליה אדמון

15/02/2006 | 23:51 | מאת: עליזה

שלום אני נשואה +4 ילדים בת 43 עם היסטוריה רפואית . אסטמה ,בנוסף לפני 14 שנים חליתי בהוצקין קיבלתי כימותרפיה ,ואפילו ילדתי בת מקסימה לאחר המחלה.היום אני בריאה. עד לפני 3 חודשים הייתי עם התקן רגיל עקב כאבים בבטן התחתונה הרופא המליץ לי להוציא את ההתקן , ובאמת פסקו הכאבים. היום אני רוצה להשתמש בהתקן מירנה . רופא אחד אמר לי לא בגלל שאני מעשנה סיגריות ובגלל ההסטוריה שלי . ורופאה אחר המליץ בחום במיוחד בגגל שיש לי רחם שרירני. כעת אני בדילמה בדקתי באינטרנט, ולא ראיתי שום התיחסות לנשים מעשנות ולמירנה. אנא תנו לי תשובה מה הכי טוב ? (אגב קונדומים זה לא מסתדר לי אני לא שקטה עם זה) תודה.

16/02/2006 | 02:03 | מאת: ד"ר דליה אדמון

על סמך הידוע לנו היום איני רואה סיבה שתמנעי משימוש בהתקן מסוג מירנה.בהצלחה דר' דליה אדמון

אני ניגשת למרפאה שלכם ?אני שייכת לקופת חולים כללית . מה אני צריכה לעשות כדי להגיע לבדיקה או טיפול ?אשמח לתשובה מהירה .

שלום לך חלווה התקשרי למרכז לטכנולוגיות מתקדמות בשיבא - 03-5305275 ובקשי תור למרפאת מיומות - צייני מחקר פריון - ותוזמני למרפאה. היות ובשלב זה תקבלי רק מידע על פרויקט מחקרי - אין כל צורך בהתחייבות מקופת חולים בהצלחה דר' דליה אדמון

15/02/2006 | 21:49 | מאת: לי

שלום רב אני בת 14 ועד היום לא קיבלתי מחזור האם אני צריכה להתחיל לדאוג ומה לעשות?

16/02/2006 | 02:00 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך לי את לא צריכה לעשות דבר ואינך צריכה לחשוש - יתכן כי עד גיל 16 לא תקבלי את הוסת הראשונה. לא כולן מקבלות באותו גיל וזה נחשב נורמלי ותקין. בהצלחה דליה אדמון

15/02/2006 | 07:11 | מאת: חנה

שלום וברכה אתמול ביקרתי ביקור שגרתי (אחת לחצי שנה לערך) אצל רופא הנשים שלי, הוא גילה לי 2 ציסטות, אמר לי לא להלחץ, אחת בגודל של בערך 3*2 והשנייה יותר קטנה בצד השני. שלח אותי לעשות בדיקות דם , כמו כן לאולטראסאונד תלת מימד ולחזור אליו עם התשובות. מה אומרות לגבי הציסטות? כמו כן האם ההמלצה שלו מספקת? מחכה לתשובה מהירה (אני בלחץ) בתודה מראש חנה

לקריאה נוספת והעמקה
16/02/2006 | 01:58 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך חנה אין כל סיבה בשלב זה לחרדה. מרבית הממצאים הציסטיים בשחלה שפירים, ובדיקה בודדת עם ממצאים ציסטיים קטנים(כן, המימדים שתיארת קטנים!) אינה בהכרח ממצא פתולוגי שדורש התערבות. נכון מאד פעל רופאך כאשר ביקש קודם לקבל הבהרה של הממצאים על ידי על קול מדוייק יותר ובדיקות דם. לא ציינת את גילך, אשר כמובן משנה לגבי פירוש ממעות הממצאים. אנא כתבי לפחות את גילך והיסטוריה גינקולוגית דר' דליה אדמון

16/02/2006 | 07:02 | מאת: חנה

שלום לך ד"ר דליה אדמון קודם כל אני מודה לך על התשובה המהירה. לגבי גילי , אני בת 53,( נשואה + 3. בני הקטן בן 22.) בדרך כלל אני בריאה אין לי בעיות גניקולוגיות, מזה 17 שנה אני נבדקת כמעט כל חצי שנה אצל הרופא שלי. לפני כ - 8 חודשים הייתה לי ציסטה קטנטנה , הרופא אמר שהיא נעלמה. יש לי טבעת (שכחתי את שמה)שמשחררת חומר מסוים, היה לי דימומים קצת ארוכים במחזור. טבעת זו ממש הצילה אותי. אין לי גלי חום, בדיקות ההורמונים לפני כשנה וחצי היו גבוליות מאוד. גם פאפ טסט וגם ממוגרפיה אני עושה בזמן. זהו למעשה מה שיש לי לספר עלי. האם תשובתך שונה כרגע לגבי שאלתי הראשונה? בתודה מראש חנה

14/02/2006 | 22:20 | מאת: אופירה

שלום, אשמח לדעת מהי מיומה אינטרמורלית ברחם, ומהו מימצא היפואקוגני צלול בשחלה. תודה

14/02/2006 | 23:42 | מאת: דר' דליה אדמון

שלום לך אופירה מיומה אינטרהמוראלית הינה מיומה המצויה בדופן הרחם ואינה בולטת לחלל הרחם או כלפי חוץ. מיומות מסוג זה לרוב יוצרות תסמינים קליניים רק כאשר הן יחסית גדולות. ממצא היפואקוגני צלול בשחלה - יתכן ומדובר בציסטה "פונקציונלית" הנובעצת מהםעילות ההורמונלית הסדירה רצוי לחזור על על קול וגינלי לאחר הוסת הבאה ולראות אם הממצא עדיין מודגם בשחלה בהצלחה דר' דליה אדמון

14/02/2006 | 18:55 | מאת: חלווה

אני בת 26 נשואה כחצי שנה , אנו מתכננים בקרוב לנסות להכנס להריון ,הפסקתי עם גלולות האורטוסיקלן שלקחתי במשך למעלה מ8 שנים לפני כחודשיים , בינתיים קיבלתי מחזור מאוד מוזר כעבור 38 ימים המחזור היה דימום חום קל ביותר במשך יום וחצי . יש לי רחם שרירני ומספר מיומות . שאלתי והפחד העיקרי שלי הוא האם יש מצב לבעיות בכניסה להריון ?האם כדאי שאנסה כבר עכשיו ולא אחכה כדי שלא יהיו לי בעיות ואז אתחיל בטיפולים ארוכים ? אני כל כך חוששת מהפלות או מאי פריון עקב המיומות ובמיוחד מכיוון שאני מעונינת במשפחה גדולה והפחד שלי הוא שהמיומות יגדלו ויהרסו כל סיכוי לכך ...אשמח לעזרה ...אני ממש חשה במצוקה . תודה .

לקריאה נוספת והעמקה
14/02/2006 | 23:38 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך חלווה נפלא שהחלטתם לנסות להרות ואנו מאחלים לך הצלחה רבה. רחם שרירני עשוי, אך אינו חייב, להפריע הן בעת כניסה להריון והן במהלך הריון. רצוי להבדק בדיקה גינקולוגית ובדיקת על קול להעריך את גודל ומיקום המיומות ותוכלי בהתאם לקבל ייעוץ הולם. אני מציעה כי גיעי למרכז לטכנולוגיות מתקדמות בתל השומר לקבלת ייעוץ. במידה ויש צורך בהתערבות - יתכן שתוכלי להשתלב במחקר המבתצע כעת לגבי טיפול בעל קול ממוקד בנשים המעוניינות להרות וללדת בקרוב בהצלחה דר' דליה אדמון

14/02/2006 | 09:32 | מאת: שרונה

שלום לאחר הלידה(לפני שנה) יצאו לי כתמי לידה חומים מתחת לעיניים. לאחר כתק' הם עברו לי במידה מסוימת ולאחרונה לאחר שהתחלתי להשתמש בגינרה אני שמה לב שהם חזרו לי. השאלה שלי היא האם באמת הגלולות גרמו לזה והאם יש טיפול? תודה שרונה

לקריאה נוספת והעמקה
14/02/2006 | 23:31 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך שרונה שינוי פיגמנטציה יכולים לנבוע משינויים הורמונליים בהיון ובעתצ שימוש בגלולות. באם את חשה כי חל שינוי ראוי לשתדוני עם הרופא/ה שלך על בחירת אמצעי המניעה במידה ותרצי עוד ייעוץ מפורום של דוקטורס, אנא פני לפורום של אמצעי מניעה כל טוב דר' דליה אדמון

13/02/2006 | 19:05 | מאת: קרן

היי יש לי שאלה שקשורה לבתי בת ה-16, אך תחילה עלי לספר על עצמי. אני בת 43 עברתי כריתת רחם בגיל 27 במהלך ניתוח קיסרית בו נולדה בתי היחידה. יש לי עוד שתי אחיות ודודה שהיו\יש להן מיומות כבר בגיל צעיר. כיום בתי בת 16 , סובלת מהשמנת יתר ושחלות פוליצסטיות. בעקבות דימומים חריפים וווסת לא סדירה (ממש הפסקות של ימים ספורים בין הווסתות פחות משבוע) הגיעה בחודש האחרון לאשפוז בבי"ח. שם הומלץ לנו להתחיל טיפול בגלולות בשם אורטאסיקלן. שאלתי היא האם הטיפול ההורמונלי ע"י מתן גלולות לא יכול לגרום ליצירת מיומות בגילה הצעיר? שהרי היא נמצאת בסיכוי גבוהה עקב הקשר הגנטי. שאלה נוספת היא: כיום היא לאחר מחזור ראשון של נטילת הגלולות. את הווסת היא הייתה לקבל כשבוע לאחר סיום נטילת הגלולת (לפי הסברי הרופא)ואז שבוע לאחר מכן ברגע שמקבלת שוב פעם להתחיל ליטול גלולות. אך בכ"ז ביום שבו סיימה ליטול את הגלולות היא קיבלה וסת האם זה תקין? ומתי היא צריכה להתחיל לקחת את הגלולות ברגע שהווסת מתחילה או שבוע לאחר סיום נטילת הגלולות? בתודה מראש קרן

14/02/2006 | 00:43 | מאת: ד"ר דליה אדמון

קרן שלום אני מנסה לתאר את הכאב של אבדן רחם בגיל 27, ואיני מצליחה, ואני מתארת לי כמה בתך היחידה יקרה ללבך. אנו לא יודעים למעשה את תבנית התורשה של רחם שרירני, אולם אנו עדים לכך שיש סיכון יתר להתפתחות מיומות בהתאם להיסטוריה המשפחתית. למרות זאת, הסיכויים לכך בגיל 16 נמוכים ביותר. כמו כן, בנכוחות שחלות פוליציסטיות, השמנת יתר, דימומים חריפים ואי סדירות, אכן הטיפול המומלץ הינו בגלולות, ואורטוציקלן היא בחירה מצויינת למקרים כגון אלה. רצוי לעקוב תחילה כל מספר חודשים בעל קול, אולם קרוב לוודאי שלא יחול שינוי בשלב זה בגודל הרחם. כרגע יש לבתך סבל ופגיעה מתבנית הדימום שנובע מהעדר ביוץ על רקע שחלות פוליציסטיות - וראשית יש לטפל בכך. בהמשך בהתאם לתגובה גלולות ניתן יהיה להחליט על הטיפול העדיף באשר לדרך נטילת הגלולות - בחודש הראשון החל מהיום הראשון לוסת, בהמשך מתחילים גלולות שבוע מסיום חבילה קודמת. הוסת יכולה הלופיע מיד עם סיום החבילה או כעבור מספר ימים. כל עוד היא מופיעה בטרם סיום 7 ימים מחבילה קודמת וחידוש חבילה - זה מספק כתבי לנו באם כריתת הרחם שעברת הייתה על רקע מיומות או סיבה אחרת - בנו כי נותחת לאחר לידה אולם ספרי לנו יותר לילה טוב דר' דליה אדמון

14/02/2006 | 10:47 | מאת: קרן

היי תודה על תשובתך המהירה ועל ההתעניינות. כריתת החרם הייתה במהלך הניתוח הקיסרי בו נולדה בתי , אז המיומה הייתה ממש גדולה כמעט בגודל העובר אף אחד מהרופאים לא האמין שאסיים את ההריון ואלד. ההסבר שקיבלתי היה דימום יתר,.- זה היה עבורי שוק מוחלט !!!!!!!!! שתי שאלות נוספות לי לגבי בתי היא שאפילו כיום לאחר חודש של נטילת הגלולות יש לה דימומים חזקים מאוד וכאבים שלא היו מעולם בזמן הווסת. 1. מדוע הכאבים החזקים? (יתכן שעד עתה הרחם לא התכווץ בעקבות הביוצים החוזרים דבר שמסביר את העדר הכאב בזמנו. ובגלל הורמונים כעת הרחם כן מתכווץ ולכן יש כאבים) 2. האם ההורמונים לא היו אמורים להשפיע בסיבוב הראשון כך שכעת לא תיסבול מדימומים חריפים? וכמה זמן בממוצע ההורמונים מתאזנים בגוף בעקבות נטילת הגלולה אורטוסיקלן? בתודה בראש, קרן לילה טוב

13/02/2006 | 16:11 | מאת: גילה

אתמול אחרי בדיקת פיפל, השאירו אותי עם הדילמה. האם להשאר עם המיומה או לעבור ניתוח להוצאת הרחם. אני בת 51 ולפני שנה כשהגעתי מוכנה לניתוח, הציעה לי הרופאה בבית החולים שלא לעשות את הניתוח . היום אחרי שנה כשהיו לי רק שני ארועים: דימומים במשך התקופה. אתמול הגעתי שוב מוכנה לניתוח ושוב עומדתי בפני ההחלטה כן ניתוח לא ניתוח. הנימוקים : שאני בת 51 וממילא הוסת עומד להגמר. היום אני אחרי 20 יום רצופים של דימומים . האלטרנטיבה המוצעת כאן לא הובאה בפני כלל. היכן ניתן לעבור את הסרת המיומות באולטרסאונד? אודה לך על תשובתך

לקריאה נוספת והעמקה
14/02/2006 | 00:33 | מאת: ד"ר דליה אדמון

גילה שלום להסיר מיומות באופן מוחלט ניתן רק על ידי כירורגיה, אולם להקטינן באופן משמעותי והלקל על הסימפטומים ניתן בהחלט ללא התערבות כירורגית. למרות שאת מציינת שהגעת "מוכנה להנתח" , ניתן בהחלט להבין שאת מעוניינת בלדוק אפשרויות אחרות. כתבי לי מעט על גודל הרחם, ומהידוע לך על מיקום המיומות וגודלן ואשמח לייעץ לך באם הטכנולוגיות החדשות המוצעות כיום יכולות לעזור לך לבינתיים, היות ואת מדממת כבר 20 יום - בצעי דרך רופאת המשפחה ספירת דם, ובאם תמשיכי לדמם פני לרופא.ת נשים שלך לקבלת טיפול תרופתי בהצלחה דר' דליה אדמון

14/02/2006 | 10:10 | מאת: הסרת מיומות -גילה

תודה לך ד"ר אדמון על תשובתך. לגבי ספירת הדם שלי יש לי המוגלובין 10.4 ואני לוקחת ברזל ומשתדלת לאכול מאכלים עתירי ברזל. ירקות ירוקים, כבד ועוד. גודל המיומות : יש לי שתי מיומות בגודל 21 29, ו34 34, רירית דקה דחוקה ע"י השרירנים. השרירנים לא גדלו במשך השנה מאז הבדיקה הקודמת. ותוצאות הגרידה מלפני שנה לא מראות ממצאים פתולוגיים. בבדיקת הפיפל הוסבר לי כי אין אינדקציה רפואית חד משמעית לניתוח כריתה. וברור שאני מעדיפה שלא לעבור כריתת רחם. האם בגילי יש צורך בכך? ממילא הוסת די נגמר לי. נכון להיום אני מדממת 21 יום ומאתמול יש האטה בדימומים. חוץ מזה אני אשה בריאה אין לי רגישויות לתרופות ואני מחכה לתשובת בדיקת הפיפל. אשמח לקבל את המלצתך תודה- גילה

12/02/2006 | 14:36 | מאת: מרגלית

שלום , איני יודעת אם אני נמצאת בפורום הנכון , בכל אופן בעיתי היא : כאשר אני מתחילה לתת שתן אני חשה בכאבים ,אמנם לא כאבים חזקים אבל כאבים שלא אמורים להיות שם. בבדיקת שתן כללית ותרבית לא היו ממצאים(בכללית נמצאו מעט מאוד תאי דם אדומים ורופא המשפחה אמר שזה ללא ממצא).נראה שמקום הכאבים בבטן התחתונה מצד שמאל קרוב לקן המיפשעה. ברצוני לציין שלפני כ 7 חודשים עברתי ניתוח של כריתת רחם(לא מלאה) בלפרוסקופיה. אודה על היתיחסות והכוונה.

13/02/2006 | 10:16 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך מרגלית התלונות שאת מאתרת בכל זאת יכולות לנבוע מדלקת בדרכי השתן. בשלב ראשון הייתי חוזרת על שתן לכללית ותרבית - לעתים בבדיקה חוזרת כן מתגלה דלקת. באם אין דלקת והתלונות נמשכות - רצוי לבצע בדיקת על קול של הכליות לשלילת אבן בדרכי השתןא ו הפרעה מכאנית כלשהיא. בהתחשב בזמן הרב שעבר מאז כריתת הרחם, לא סביר כי מדובר בבעיה הנובעת מהניתוח, אולם במידה והעל קול תקין, זה ישלול בסבירות גבוהה בעיה מכאנית. במדיהוהתלונות יימשכו אמליץ על חוות דעת אורולוגית בברכה דר' דליה אדמון

12/02/2006 | 12:22 | מאת: אילת

יש לי התקן מסוג מירנה במשך חמש וחצי שנים. לפי הזמן צריך להוציא אותו אך אני והגניקולוגית שלי מתלבטות אם להכניס התקן חדש. אני בת ארבעים ותשע, מאז שהותקנה המירנה אין לי דימום, ולפי בדיקות הדם אני עדיין יכולה להיכנס להריון. האם יש למירנה תכונות חיוביות נוספות שיכולות לעזור לי בעתיד לבוא לכשאכנס לגיל המעבר שבגללן כדאי לי לשלם את הכסף ולהתקין לעוד חמש שנים נוספות? האם יש בעיה בהשארת המירנה עוד כמה חודשים?

13/02/2006 | 10:13 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך אכן קיימת התלבטות באשר להשארת התקן במקומו בגילאים בהן הסבירות להריון כבר נמוכה ביותר. המירנה אמנם יועדה לחמש שנים, אולם בתום חמש שנים, יתכן הפסקה בהשפעתה ההורמונאלית - היות ומראש החומר ":תוכנן" לשחרור איטי משך 5 שנים של פרוגסטרון, אך ההרכב המכאני של ההתקן יכול להמשיך כמו כל התקן אחר. בגיל 49, אצל מטופלות שלי, לאחר שאנו שוקלות יחדיו את הנתונים, במקרה של התקן "ללא בעיות" על פי רוב סביר בעיניי לא להחליף התקן. למרות הירידה ביעילות ההתקן - לאור הירידה בפריון שלנו הנשים בגילאים אלו, סביר להסתפק בהתקן הקיים. מרבית הסיבוכים/זיהומים קורים סביב התקנה והוצאה של התקן, ולכן במקרה של התקן ללא כל בעיות של זיהומים/הפרשות/דימומים - ניתן שלא להחליף. באשר לשאלתך לגבי היתרון במירנה חדשה - גיל המעבר מלווה לעתים בארועים של דימומים לא סדירים, לתעים בארועים של דימומים קשים. שימוש במירנה "חדשה" יגן עליך מתופעות אלו. במידה ותזדקקי לטיפול הורמונלי תחליפי תוכלי להסתפק בטיפול אסטרוגני בלבד. לשיקולך יחד עם רופאה מטפלת בהצלחה דר' דליה אדמון

11/02/2006 | 19:08 | מאת: דנה

ד"ר אדמון שלום, את המקור היחידי שאני יכולה לשאול את השאלה המביכה שיש לי.. (שמצביעה על בורות שלי) האם לאחר ניתוח כריתת רחם צריך להמשיך לעשות בדיקת פאפ? תודה, דנה

12/02/2006 | 06:58 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך דנה אין שאלות מביכות ואם פעם היו, בעידן האינטרנט, שיסמיק המסך - מה איכפת לך. באשר לשאלתך - התושבה פשוטה - באם עברת כריתת רחם שלמה - כולל צוואר הרחם - אין שום צורך בפאפ - היות ופאפ בודק את צוואר הרחם. במידה ועברת כריתה תת שלמה של הרחם - כלומר ללא הצוואר - יש להמשיך כרגיל בביצוע בדיקות פאפ שגרתיות. הרופא/ה המנתחים שלך היו אמורים להסביר לך איזה ניתוח עברת. במידה ולא ברור, כל גינקולוג/ית יוכל בעת בדיקתך לראות באם צוואר הרחם נכרת או לא ולייעץ לך בהתאם כל טוב דר' דליה אדמון

08/04/2006 | 16:14 | מאת: טלי

האם ההוראה, להימנע לאחר ניתוח כריתת רחם, מנשיאת משאות כבדים כמו:דליי מים, סלי קניות, ילדים ותינוקות, היא רק לתקופה של 6 שבועות? מדובר בכריתת רחם ביטנית(ללא שחלות או, חצוצרות) האם לאחר החלמה במשך 6 שבועות ניצן לחזור לפעילות מלאה (כולל הרמת חפצים) האם עלולות להיות מגבלות כלשהן?

11/02/2006 | 17:00 | מאת: ג'ניה

שלום לד"ר דליה אדמון! קודם כול תודה על תגובתך המהירה!!! מדובר במקרה של בדיקה שיגרתית(הרופאה טוענת כי מיומה גדלה בהשוואה למצב לפני שנה). אין שום תלונות על כאבים, אין דימומים.(יש איזה נתון 49\47 מאחר וקרובת משפחה שלי שמעה על כל מיני טכנולוגיות חדשות אשר בשימוש בארץ, היא החליטה לבדוק את האופציה לדיעה נוספת ואולי (אם יש צורך ) ניתוח. תודה רבה על רצונך לעזור. P.Sפורסם לאחרונה כי נפתח סניף של אסותא בחיפה, האם כדאי לפנות לשם

13/02/2006 | 10:07 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך ג'ניה קרובת המשפחה שלך בהחלט מתעדכנת , וכיום יש הגיון רב בלפנות לבירור האפשרויות טיפול השונות בטרם התפתחות סימפטומים ההופכים את הטיפול לדחוף. בחלק מהמקרים חסרי התסמינים אמנם אין צורך בטיפול אולם בחלקם ניתן לחזות כי בסבירות גובהה יהיה צורך בטיפול עתידי. במקרים שכאלו רצוי לדון בכל האופציות הטיפוליות עוד בטרם הופעת התסמינים. אני מציעה שהקרובת משפחה שלך תקבע תור למרכז לטכנולוגיות מקתדמות בתל השומר - 5305275 - ותגיע לקבלת ייעוץ על כל האופציות הכירורגיות והלא כירוגיות שעומדים בפניה. המחיר לבדיקה במרפאה הינו 278 שקלים גם לתיירת. כל טוב דר' דליה אדמון

10/02/2006 | 23:37 | מאת: ג'ניה

שלום לד"ר דליה אדמון! קרובת משפחה שלי מחו"ל פנתה אליי עם מספר שאלות, הייתי מאוד רוצה לקבל תשובתך. יש לה מיומה ומיקומה :ליד גבעול של כלי דם.(קרובת משפחה שלי בת 42),רופא מיקומית המליצה לה לערוך ניתוח לפני שמיומה תגדל ואז זה יהיה יותר מסובך.כמו כן היא המליצה לה על תרופות שיכולים להקטין את המיומה. קרובת משפחה יכולה להגיע לישראל: 1. איפה ניתן באופן פרטי לבצע איבחון ולהחליט על אופן פעולה? 2. האם זה דחוף לטפל בזה? 3. איך ניתן לברר על המחיר? 4.קיימים בידי נתונים גודל רחם:55\88\65 תודה מראש

11/02/2006 | 11:44 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך על מנת לענות לך על מידת הדחיפות מאד יעזור אם תכתבי לנו באם הקרובת משפחה שלך סובלת/מתלוננת לגבי תועפות כלשהם או שמדובר בממצא מקרי בעת בדיקה שגרתית. כמו כן האם ידוע לה על גודל המיומה שלפי התאיור שמסרת הינו נפרד מגוף הרחם בינתיים נברר לך פרטים היכן תוכל להבדק ומהי העלות שבת שלום דר' דליה אדמון

09/02/2006 | 22:10 | מאת: ניצן

שלום ד"ר דליה אדמון, היום בתוכנית של אודטה הופיע רופא נשים אשר המליץ בחום על התקן תוך ריחמי בשם מירנה - המיועד בעיקר ומתאים לנשים עם מיומות כמובן שלא רק. 1. אשמח אם תוכלי לפרט 2. אני מועמדת לניתוח כריתת רחם וברצוני לדעת האם זהו פתרון אלטרנטיבי לניתוח? - בשל מיומה בקוטר של 10 ס"מ כפי שכתבתי לך בעבר בפורום זה. אודה לך על תשובתך. ניצן.

09/02/2006 | 23:04 | מאת: ד"ר דליה אדמון

ניצן שלום כפי שכתבתי לך ישנם כיום מספר פתרונות חלופיים לכריתת רחם. אני שוב מזמינה אותך לקבוע תור למרכז לטכנולוןגיות מתקדמות לשיבא למרפאת מיומות לקבלת פרטים מלאים על כל החלופות היכולות להתאים לך. התקן תוך רחמי מסוג מירנה, יכול לאפשר בחלק מהקרים, המנעות מהתערבות כירורגית, בעיקר כאשר האינדיקציה לכירורגיה הינו דימומים קשים. מסיבה זו, אף זכתה להכלל בסל הבריאות, במקרים של נשים מעל גיל 45 הסבולות מדימומים רחמיים קשים. בינתיים, אם כי את כותבת שאת מועמדת לניתוח, איני חושבת שאת שלמה עם בחירתך, ונדמה לי שאף אם תגיעי לבסוף לניתוח, כדאי שזה יהיה רק לאחר שתחקריא ת כל האפשרויות שעומדות לרשותך בהצלחה דר' דליה אדמון

09/02/2006 | 21:19 | מאת: סמדר

שלום רב, בת 34 כ - 10 חודשים אחרי ניתוח לפרוטומניה להוצאת מיומה בקוטר8 ס"מ שהיתה מחוברת לרחם בגבעול עשיר בכלי דם. יש לציין שההחלמה שלי היתה מהירה והכל היה תקין. לפני הניתוח ניסיתי 4 הזרעות שלא צלחו, ואחרי הניתוח 2 הפריות שכשלו. האם יתכן נזק לרחם בעקבות הניתוח? האם הרחם עדיין צריך להתאושש בגלל שאולי המיומה "שאבה" מהרחם המון דם ולכן חייב זמן התאוששות? לפני הניתוח ניסיתי קרוב לשני וחצי להרות ועכשיו מנסה שוב אחרי הניתוח בהפסקה מהטיפולים לשלושה חודשיים, כדי לנקות את הגוף מההורמונים של הטיפולים. מה הסיכויים שלי להרות? יש לציין מחזור סדיר ובדיקת זרע ברמה סבירה. האם ישנה בדיקה נוספת שאני חייבת לעבור על מנת לגלות בעיה נתסרת? לפני שאני מנסה טיפול נוסף ? האם הסטרוסקופיה אבחנתית בשלב זה הכרחי או צילום רחם? יש לציין שצילום רחם והסטרוסקופיה אבחנתית ביצעתי לפני הניתוח והכל היה תקין. האם ניתן לבצע שוב? תודה מראש וסלחה על המ גילה. סמדר.

לקריאה נוספת והעמקה
09/02/2006 | 22:56 | מאת: ד"ר דליה אדמון

סמדר שלום רב היות ואתמתארת מיומה שלא הייתה בגוף הרחם אלא על גבעול, קרוב לוודאי שזו לא הייתה סיבת אי הפריון. בכל מקרה של טיפולי פריון שאינם מצליחים, יש להעריך מחדש את כל הנתונים בחיפוש הגורם הנסתר שאולי תורם תרומה נוספת לאי פריון. באם ההיסטרטסוקופיה הייתה תקינה בטרם ה ניתוח והיות והניתוח לא עירב כדבריך את גוף הרחם עצמו, דומני שיאן צורך להתחיל דווקא בהיסטרוסקופיה/צילום רחם. בשאר השאלות אנא פני לפורום פריון ואני מאחלת לך כי בקרוב תגיעי לפורום הריון ולידה דר' דליה אדמון

10/02/2006 | 10:38 | מאת: סמדר

לד"ר אדמון. תודה על תשובתך, מכאן אני מסיקה שאין צורך בהסטרוסקופיה אבחנתית או צילום רחם אחרי הניתוח, על מנת לשלוש בעיה במידה וישנה? תודה וסוף שבוע נעים. סמדר.

09/02/2006 | 17:45 | מאת: אירית

שלום! מהי מחלת מיומה ומה הסיבות הנגרמת למחלה הזו?

09/02/2006 | 22:50 | מאת: ד"ר דליה אדמון

אירית שלום לך מדובר בגידול שפיר של שריר הרחם שהינו נפוץ ביותר ויכול לנוע בין גוגל של 1 סמ' ועלתצים להגיע עד 15-20 סמ'. בהתאם לגודל ומיקום המיומה יכולים כן או לא להיות סימפטומים נלויים. את מוזמנת להכנס לאתר מיומות של בית חולים שיבא וכמו כן את מוזמנת לערב יוקד לנושא שמפורסם בפורום

07/02/2006 | 14:37 | מאת: אנונימית

שלום,בשבוע 21 להריון הפלתי לאחר שכנראה אני סובלת מאי ספיקת צוואר הרחם.בעבר היו לי 2 הפלות יזומות וזאת היתה לא מרצוני.השאלה היא האם היה צורך להפנות אותי לבדיקה מקיפה של צוואר הרחם ע"י הרופא נשים שלי שהיה מודע להפלות שעשיתי כדי למנוע הפלה ? האם נכון הדסר שלא היתה שום אפשרות לדעת שאני סובלת מזה עד שקוראת הפלה? אני רק רוצ הלדעת האם היתה לרופא נשים שלי איזשהי אפשרות למנוע את ההפלה אולי אפילו ע"י בדיקות ווגינאליות בשבועות הראשונים להריון,דבר שהוא לא ביצע כלל?

לקריאה נוספת והעמקה
09/02/2006 | 00:38 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך אנונימית ראשית, צר לי ובטוחני כי לכל הקוראות על החוייה הקשה שעברת. המניעה של הפלות של השליש השני הנובעות מאי ספיקה של צוואר הרחם נותרה בעינה כאחת האתגרים הקשים ברפואת נשים . עד היום אין בדיקה אבחנתית חד משמעית של אי ספיקה של צוואר הרחם וישנם ויכוחים רבים על הריטריונים לאבחון וטיפול. אמנם שני הםלות יזומות מהוות גורם סיכון להלפה שכזאת, אך כמובן נשים רבות עם היסטוריה כמו שלך ממשיכות בהריון בהצלחה עד למועד ואפילו עד שבוע 42. במקרים של אבחון אי ספיקה של צוואר הרחם מבצעים תפירה כירורגית של צוואר הרחם בסיום השליש הראשון של ההריון. תהליך זה בפני עצמו לעתים מעורר התכווצויות, דימום, ופתח לזיהום. לעתים כאשר אשה שעברה תפירה של צוואר הרחם מפילה איננו יודעים לענות באם מדובר ב"למרות התפר" או "בגלל התפר". בכל מקרה, לאחר שתתאוששי קלות, ובטרם תתכני את ההריון הבא, רצוי להשלים הערכה של חלל הרחם והצוואר על ידי צילום רחם או היסטרוסקופיה. בהריון הבא, בין אם תעברי תפר צווארי או לא, בהתאם למה שתחליטי יחד עם רופא/ה מטפל/ת, תעברי עמקב תכוף של צוואר הרחם במיוחד בשליש השני מקווה שתכתבי לנו פה בעוד שנה על לידה מוצלחת בהצלחה דר' דליה אדמון

12/02/2006 | 00:54 | מאת: רשל זהר-קדוש

לאנונימית ,שלום רב פנית אומנם עם שאלה בנושא מניעת ההפלה אך לאחר שקראתי את מכתבך רציתי להתייחס גם להיבט הנפשי של הסיפור שלך. הפלה היא ברוב המקרים חוויה לא פשוטה וכשמדובר בהפלה שלא מרצונך אני מתארת לעצמי שהמצב די מורכב ולהערכתי די טראומטי. קורה לפעמים שאירוע נוסף מזכיר את האירוע הקודם ו"מעורר" את הכאב או את הכעס. בנוסף הפלה טבעית בשבוע 21 גם ללא חוויות קשות בעבר גורמת לעתים לתחושת אובדן ובמקרים מסוימים לרגשות אשם או לכעס על מי שנתפס כאחראי לאירוע. במידה ואת חשה רגשות מסוג זה כדי לדבר על כך ולא לשמור אותם בלב. האם יכלת לשוחח עם בן זוגך על הנושא? גם הוא שותף לתחושת האובדן ולא פעם בני זוג נמנעים מלשתף אחד את השני במה שעובר עליהם ושומרים על שתיקה על מנת לא לעורר את הכאב. יכול להיות שמערכת היחסים שלכם אפשרה לך לחלוק אתו את הרגשות והמחשבות אבל אם לא עשית זאת עד היום אני ממליצה לפתוח את הנושא עם בן זוגך. בכל מקרה אנחנו כאן לכל שאלה שתרצי להפנות אלינו. דר' רשל זהר-קדוש רופאה פסיכיאטרית

06/02/2006 | 19:32 | מאת: אורנה

אני בת 52 וסובלת במשך שנים מדימומים בלתי פוסקים.טופלתי בDOPHASTIN וכן נעשתה היסטרוסקופיה ניתוחית ללא שום שיפור. אני שוקלת לעבור ABLATION ואודה לבם מאד אם תספקו חוות דעת וכן המלצות לאור ניסיון עם מטופלות שעברו את הטיפול בחום לרירית הרחם. אודה לנשים שעברו זאת לשתף אותי בחוויה בתודה דחוף

לקריאה נוספת והעמקה
09/02/2006 | 00:32 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך אורנה הטיפול של הרס רירית בחום הינו טיפול מקובל, המבוצע יום יום במחלקות שונות. במידה ומדובר בחלל רחם ללא עוותים חריגים (מממיומה הבולטת לחלל או מפוליפ) , ואת זאת על פי רוב שוללים בעל קול טרם הפעולה, ישנו סיכויי הצלחה גדולים. מדובר בפעולה קצרה, עם התאוששות מהירה, עם תוצאות טובות מאד, במידה וקמפידים על בחירה נכונה של המטופלות. כמובן שאם ישנן פתולוגיותא חרות ברחם, כגון שרירנים גדולים, לא צפוי שתהני מההקלה הצפוייה, ויתכן וטיפולים אחרים מתאימים לך בצורה טובה יותר לבינתיים בהצלחה דר' דליה אדמון

06/02/2006 | 19:26 | מאת: אורנה

לקריאה נוספת והעמקה
25/07/2008 | 07:33 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום אורנה שלחי את שאלתך ונשמח להתייחס

06/02/2006 | 18:49 | מאת: אור

היי , תחילה תודה על התשובה. כתבתי לפני כשבוע וקיבלתי תשובה ע"י דר' אדמון אני עונה בהמשך לשאלתך. אין לי כרגע תוכניות להכנס להריון אינני נשואה (וללא בן זוג קבוע ) קשה לי לקבל את הרעיון של הבאת ילד מחוץ למסגרת הנישואין אני יודעת מה ההשלכות של מחשבה זו, (לאחותי ילדה אחת מפונדקאית, אני מקווה שלא אגיע למצב זה.) אמסור לך שוב פעם את המימדים של המיומות "שלי" : 10.5 * 8.5 סובסרוזית דופן קידמי קרקעית הרחם 5 סובסרוזית בדופן הקידמי , 3.5 אינטראמורלית דופן קידמי. הבנתי מהרופא המיעץ שהמיומה הקטנה יותר מריעה את הפרוגנוזה. וגורמת לו לדאגות אבל לבינתיים אין פגיעה ברחם עצמו והוא משומר במידה וארצה להכנס להריון בזמן הקרוב. השאלה היא מה עדיף להוציא את המיומות כרגע או להמתין ולהמשיך לעקוב. ואם אני יוציא אותן כמה זמן יחלוף עד שהן ישובו? ומה הסיכונים במידה ולא אנותח? אני זוכרת שגם לאחר שאחיות שלי נותחו המיומות חזרו, וטיפול הורמונלי הניב תוצאות לא רצויות כך שאני אפילו לא שוקלת זאת אשמח לשמוע את חוות דעתך באתר. תודה אור.

09/02/2006 | 00:27 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך אור אנסה לעזור לך מעט לשפוך"אור" על המיומות של אור. לצערי, אין לי תשובות חד משמעיות. תוכלי למסור לנו פרטים לגבי קצב הגדילה של המיומות שאת מתארת? אמנם אין ודאות שהמיומות גדלות בקצב קבוע, אולם אם כבר למשך תקופה תועדה הפסקת צמיחה, יתכן כי ניתן להמתין עם מעקב קפדני ותכוף ולהמנע בשלב זה מכירורגיה. אין תשובה מלומדת במידה ותנתחי כמה זמן יחלוף עד לצמיחה מחודשת, אם בכלל. לגבי הסכנות במידה ולא תנותחי- במידה ואין לחץ של המיומות על דרכי השתן בצרוה שפוגעת בניקוז הכליות (את זה ניתן לשלול על ידי על קול כליות) ואינך סובלת מכאבים או מדימומים,ואין צמיחה נוספת של המיומות - אזי נשאר בעינו המצב של פגיעה קלה בלבד בשלמות הרחם (מ יומה אינטרהמורלאית של 3 סמ') ואין סכנה בהמתנה. כידוע לך כיום נכנסות לשימוש יורת ויותר טכנולוגיות חדשות המאפשרות טיפול לא ניתוחי בשרירנים. כיום הטיפול של על קול ממוקד להרס שרירנים מוצע לנשים המעוניינות הלרות רק במסגרת מחקרית. אני מקווה כי בעתיד הקרוב עם סיומו של מחקר בטיחות הטיפול, במידה והתוצאות יהיו כצפוי, תוכלי להנות מטיפול לא פולשני לסילוק המיומות לצערי, אם כעת ישנה עדות הלמשך גדילה, היות והמיומות כבר גדולות שממעותית, ככל הנראה תיאלצי להנתח. בהצלחה דר' דליה אדמון

14/02/2006 | 17:45 | מאת: אור

כיצד אני יכולה להגיע למרפאה בשיבא לבדוק אם אני מתאימה לטיפולים בטכנולוגיות החדשות?. שייכת קופח כללית

03/02/2006 | 23:07 | מאת: שלומית

שלום וברכה, סליחה על ההודעה הארוכה (אך חשובה לי מאוד) לפני כשנה וחצי החלו אצלי הפרעות במתן שתן (עצירת שתן). לאחר בירורים ובדיקות (מזויעות) וויכוחים בין הגניקולוגים לאורו-גניקולוגים הוחלט(ולא פה אחד) שההפרעה היא כתוצאה ממיומה גדולה (משתווה ל4 חודשי הריון) שמפריעה לדרכי השתן. הטיפול שהוצע עבורי הוא אמבוליזציה של הרחם (שלא היה פשוט, עקב מחלה כרונית ראתית). הטיפול עבר בשלום ולאחר כ3 חודשים חל שיפור. המיומה קטנה. באולטרסאונד האחרון לפני 5 חודשים (שנה וקצת אחרי הטיפול), החלה המיומה לגדול (זה מה שאמר לי הרופא שעשה את הבדיקה) וחזרו הפרעות בשתן (עדיין יותר טוב מבעבר). לפני כ 3 חודשים עברתי ניתוח אורתפדי, שאילץ אותי לשכב 3 שבועות במיטה. להפתעתי הרבה בתקופה זו לא היו הפרעות בשתן כלל. שאלותי: 1.האם יתכן שבמצב מאוזן(שכיבה) המיומה לא הפריעה ולכן לא היו הפרעות במתן שתן?(מה שאומר שהגניקולוגים צדקו וזו לא בעיה אורולוגית (לאחר שקמתי, החלו מחדש הפרעות במתן שתן). 2. הרופא שעשה את האמבוליזציה, אמר שאותה מיומה לא תגדל, אלא רק אחרות (אני עוד צעירה), אולם הרופא שעשה את האולטרסאונד אמר שאותה מיומה שנחסמה יכולה לצמוח שוב (ע"י יצירת כלי דם חדשים), מי צודק? 3. ואם זה נכון, אז מה יעילותה של האמבוליזציה, אם אותן מיומות חוזרות? למעט העובדה שמצבי הבריאותי הכללי לא אפשר טיפול אחר. תודה רבה ושוב סליחה על אורך ההודעה

לקריאה נוספת והעמקה
05/02/2006 | 00:30 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך צר לי שעברת כה הרבה "תלאות בריאות". מקווה שתתחילי בקרוב להנות מבריאות טובה. באשר למיומה ההפרעות בשתן נובעות מלחץ של המיטומה על שלפוחית השתן ובשכיבה ייתכן שהזוית של המיומה משתנה ובהתאם היא כן/לא לוחצת על דרכי השתן. באשר לגדילה מחדש לאחר אמבוליזציה - היות והמיומה לא נכרתה בשלמות - ייתכן ואף אותה מיומה מתאוששת וצומחת. באם תרצי לרובע צור למרפאת מיומות במרכז לטכנולוגיות מתקדמות נוכל להעריך ביתר דיוק את מצבך ואילו טיפולים יכולים להתאים לך פרט אלמבוליזציה. לבינתיים ראי את הקישור לעל קול ממוקד לטיפול במיומות דר' דליה אדמון

05/02/2006 | 00:43 | מאת: שלומית

תודה על תשובתך. אגב, נושא העל קול הממוקד. עברתי את mri הראשון ונמצאתי לא מתאימה, לצערי, בשל הבעיה הראתית (בשיבא). לכן, פנו לאמבוליזציה. אני שמחה לתשובתך, שיתכן שהזוית של המיומה משתנה.. כי אז יש לי בעייה אחת פחות (ויש לי מספיק). אז האם הפתרון הוא שוב אמבוליזציה? כמובן אם המצב שוב יחמיר עד לעצירת שתן. כרגע זו רק הפרעה (ואני יכולה חיות עם זה רוב הזמן -וגם אין לי רבה זמן, עקב הדברים האחרים). ועוד שאל, כל כמה זמן עלי לעבור אולטרסאונד, לדעתך? עקבב הניתוח לא עשתי כבר 5 חודשים? תודה על תשובתך.

03/02/2006 | 18:54 | מאת: יסמין

שלום אני רוצה לשאול מה הן הסיבות האפשריות לאיחור בקבלת המחזור החודשי? אני בת 22. מצבי הבריאותי טוב אין בעיות. אנני לוקחת תרפות. לא קיימתי יחסי מין. תאריך המחזור האחרון: 26.12.05

05/02/2006 | 00:25 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך יסמין אם אכן אין כלל סיכוי להריון, כפי שדיווחת, איחור קצר כפי שתיארת אינו צריך לעורר דאגה. וסתות מאחרות אצל חלק מהנשים , ובמידה ומדובר בתופעה חד פעמית ובאיחור של לא יותר מחודש, איני רואה סיבה לדאגה. רצוי בכל זאת, בלי קשר לאיחור הנוכחי, שתגשי בהזדמנות ליעוץ של רופא/ת נשים.

03/02/2006 | 17:08 | מאת: מאיה

אמי בת 56, בריאה בד"כ. לפני חודש העיר אותה בלילה כאב חזק מאד בשתי הרגליים(איזור הירכיים בייחוד) שכלל הרגשת חום (כמו כוויות), תחושת חישמול, וגירוד. יום קודם התחילה להתאמן בפעם הראשונה במכון כושר לכן חשבה שנבע ממאמץ יתר. אולם חלף חודש(והיא הפסיקה את הכושר) ושוב פעם היה לה התקף בלילה -בדיוק כמו בפעם הראשונה אבל בנוסף-גם אותה תחושה התפשטה לבטן והיתה מלווה בתחושת בחילה . היא אומרת שהכאב שחשה, עוצמת החום ותחושת החישמול -היה כאב חד יותר מכאבי לידה. לאיזה מומחה כדאי לפנות? ומה יכולה להיות הבדיקה הנכונה ל-2 התקפים אלו? אני לא מצפה לקבל אבחנה דרך האינטרנט(ברור), אני רק מבקשת את דעתך-לסיבות האפשריות להתקפים אלו. אציין עוד, כי לפני חודשיים הלכה לגיניקולוג בעקבות דימומים חריגיים. לא נמצאה סיבה מיוחדת, והדימומים פסקו.

לקריאה נוספת והעמקה
05/02/2006 | 00:22 | מאת: ד"ר דליה אדמון

רצוי שאימך תרכז את הבירור דרך רופא המשפחה. כדאי למרות שנבדקה לפני חודשיים לחזור על בדיקה גינקולוגית, ולעבור בירור של דרכי עיכול דרל מומחה גסטרו בהצלחה דר' דליה אדמון

03/02/2006 | 16:12 | מאת: שוש

שלום וברכה מתחילה מחזור שני ב- ivf לפני מס' שנים אובחנה מיומה ברחם (בחלק האחורי). לפני שנתיים ילדתי לאחר הריון ספונטאני ומהיר. בבדיקת us האחרונה אובחנה מיומה "הדוחקת את רירית הרחם". בבדיקה אתמול נאמר לי כי גבולות המיומה אינם מוגדרים. שאלתי היא: האם יש איזשהו סיכוי שהימצאות מיומה תפריע להשתרשות עובר ברחם בטיפולי הפרייה חוץ גופית? האם ישנם טיפולים (גם חודרניים) אשר יכולים לצמצם/להסיר את המיומה? אם כן, האם זה מסוכן? (כלומר האם יש סיכון בפגיעה ברחם?) האם באופן כללי, ישנה המלצה לטפל קודם במיומה לפני התחלת ivf או שזה פרטני לכל מטופלת.....? תודה על תשובתך שוש

לקריאה נוספת והעמקה
05/02/2006 | 00:20 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך שוש אכן מומלץ לפני נסיון להרות ובודוואי לפני טיפולי IVF לוודא שחלל הרחם תקין . במקרה של חשד למיומה בדוחקת את החלל רצוי לבצע תחילה היסטרוסקופהי אבחנתית - בדיקה המתבצעת על די החדרת סיב אופטי דק דרך צוואר הרחם בגישה נרתיקית - וכך תקבלי מידע מלא לגבי מיקום וגודל השרירין ובאם הוא עשוי להפריע לכניסה להריון או למהלכו. במידה וכן הטיפול המומלץ במקרה של מיומה בחודרת לחלל הוא טיפול בהיסטרוסקופיה ניתוחית בהצלחה דר' דליה אדמון

03/02/2006 | 14:16 | מאת: אליסה

לד"ר דליה שלום רב, אני בת 27 לפני כשנתיים התחלתי טיפולי פוריות 5 שאיבות מתוכם 10 החזרות הריון אחד לפני כשנה וחצי והפלה טבעית אחרי שבועיים מההריון ועד עכשיו עוד לא נכנסתי להריון המעבדה מדווחת תמיד על עוברים טובים מאוד ביום 3 -8 תאים לשני עוברים , ביצעו לנו לפני חודש ניסוי במעבדה בלסט הגדילו את העוברים ליום 5 וכולם שרדו וחזירו שני עוברים ואין הריון תמיד התשובה שללית אני מתרחקת מבעלי בגלל שהבעיה ממנו לא אוהבת ואין לי חשק מיני לפעמיים אני מקימת יחסי מין רק בשבילו אין לי חשק בכלל לקים יחסי מין נוצר בכווח ביניו לא יודעת מה לעשות האם בשלב זה כדאי לבקש תרומת זרע אפילו אם העוברים שלנו מתפתחים טוב ? האם הלחץ הנפשי משפיע אני מאוד לוחצה ולא יודעת למה ...... תודה

05/02/2006 | 00:17 | מאת: ד"ר דליה אדמון

אליסה שלום הפורום שלנו עוסק במיומות אולם איני יכולה להיות אדישה לפנייתך. ראשית, בהחלט יש לך סיכוי והחשוב ביותר שבעדך העובדה שהעובירם יפים ואת צעירה. אנא פני עם שאלותיך לפורום פריון וישמחו לעזור לך לבינתיים החזיקי מעמד, ונסי לא לתת לנו, לגינקולוגים דריכה בחדר שינה שלך, ונסי לשמור על הגחלת עם בעלך. בהצלהח דר' דליה אדמון

03/02/2006 | 00:40 | מאת: שיר

לד"ר אדמון, למקרה שלא ראית את הודעתי (מספר שורות למטה), אני חוזרת עליה: תודה רבה על תשובתך ושתי שאלות: 1.האם יש משמעות מיוחדת לכך שהשרירן הוא על גבעול? 2.האם השרירן יכול לגדול מבלי שיורגשו סימפטומים?

05/02/2006 | 00:14 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך שרית ראשית שרירן בהחלט יכולה לגדול בלי סימפטומים. שרירן על גבעול אינו פ]וגע בשלמות הרחם וניתן להסירו מבלי לפגוע ברחם וזה הייחוד שלו דר' דליה אדמון

02/02/2006 | 11:27 | מאת: שרית

שלום רב קראתי באתר "מיומות תל-השומר" את הדברים הבאים לגבי הטיפול באולטרסאונד ממוקד: "כיום, הטיפול מוצע לנשים שסיימו את תכנון המשפחה, אולם בעתיד טיפול זה יתאים גם לנשים המתכננות ללדת". מדובר בצעירה בת 31 המתכננת ללדת והרבה. ברצוני לשאול גם באיזה אופן קובעים בודאות קיומו של שרירן. במקרה דנן יש ספק לגבי גוש בן 3 ס"מ שחשוד אולי כ"קיפול בפונטוס תקין לקורלציה עם TVS"- אשמח לקבל גם מידע לגבי המשמעות של דברים אלה. התשובה מאד דחופה לי, תודה שרית

03/02/2006 | 00:04 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך שרית נתחיל מהסוף - אין בדיקה לא פולשנית היכולה לאבחן באופן מוחלט מיומה - אולם בדיקת האולטראסאונד יכולה לאבחן בצורה מאד מדוייקת על פי רוב. בדיקת הדמייה של CT אינה מוסיפה מידע לעומת על קול וגינלי - אותו TVUS שהתבקשת להשלים. בדיקת ה MRI יכולה על פי רוב לאבחן ביתר דיוק. באשר לנתונים שמסרת על בדיקתך - ראשית אם האבחנה לא נעשתה בעל קול וגינלי - יש להתייחס כאל אבחנה משוערת לא סופית. בנוסף מיומה של 3 סמ' לאו דווקא מפריעה לפריון או הריון. באשר לטיפול בעל קון ממוקד המאפשר טיפול במיומה ללא אשפוז וללא ניתוח - הטיפול היום מוצע במסגרת מחקרית לנשים המעוניינות להרות . את מזומנת למרפאת מיומות במרכז לטכנולוגיות מתקדמות בבית חולים תל השומר לקבלת פרטים מלאים דר' דליה אדמון

01/02/2006 | 21:56 | מאת: יעל

יש לי בעיה של כאבים מאד חזקים בצד שמאל בבטן התחתונה. תמיד חשבתי שזה בגלל ביוץ אבל הכאבים נמשכו מעבר לכמה ימים אחרי הביוץ. הכאבים לא באופן שוטף אבל זה בא והולך . אני בת 33 עם שני ילדים והיה לי לפני שלוש שנים וירוס בצואר הרחם שהוסר עם ליזר. מה עלי לעשות האם לגשת לגינקולוג?

02/02/2006 | 01:42 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך יעל אני מקווה שבעת קריאת תשובה זו כבר תחושי הקלה. אולם כם אם כאביך חלפו לחלוטין, לאור התיאור המרשים של הכאב, רצוי אכן שתגיש לרופא/ת נשים לשיחה, בדיקה והדמיית על קול בהצלחה דר' דליה אדמון

01/02/2006 | 19:32 | מאת: אילנית

אני בת 46 ובבדיקה נמצא שרירן בקוטר 13 ס"מ אני סובלת מדימומים קשים במהלך המחזור אשר נמשך כ10 ימים בערך כמו כן רמת ההומוגלובין שלי היא 8.2 נאמר לי ע"י הרופא שיש לכרות את השרירן עם הרחם נודע לי שבית החולים שיבא יש טיפול חדשני ללא פלישה ע"י גלי קול על קוליים

02/02/2006 | 01:40 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך אילנית אין ספק שהינך סובלת - הדימום ממשוך ועכבד, ואת אף אנמית. אני מקווה שכבר התחלת בלקיחה מסודרת של תכשירי ברזל. באשר לשאלתך על טיפול באולטראסאונד ממוקד במיומות - הטיפול אכן מתבצע במרכז לטכנולוגיות מתקדמות במרכז הרפואי על שם שיבא, עם הצלחות מרשימות. לצערי, כאשר גודל המיומה הינו 13 סמ', יתכן ונתקשה להציע לך את הטיפול הזה. אני ממליצה כי תבואי למרפאתינו במרכז לטכנולוגיות מתקדמות, תבדקי ובהתאם נייעץ לך איזה טיפול אכן מומלץ עבורך. אנא כנסי לקישור של אולטראסאונד בפורום זה על מנת להתעדכן

01/02/2006 | 19:16 | מאת: שיר

האם שרירן על גבעול בגודל כשני ס"מ שנשאר ללא שינוי לאחר 6 חודשים, מצריך מעקב נוסף?

02/02/2006 | 01:37 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך אני מתארת לעצמי שאת מדברת על אבחנה אולטראסונית של השרירן. רצוי להמשיך במעקב, תחילה כל 3 חודשים, ובהמשך כל 6 חודשים היות וראשית המיומה יכולה לגדול, ושנית, אולטראסאונד הינו מכשיר אבחנתי מצויין, אך יתכנו טעויות ולכן גם רצוי לעקוב ולבדוק שנית להעלאת אחוזי הבטיחות בנכונות האבחנה

02/02/2006 | 15:42 | מאת: שיר

תודה רבה על תשובתך ושתי שאלות: 1.האם יש משמעות מיוחדת לכך שהשרירן הוא על גבעול? 2.האם השרירן יכול לגדול מבלי שיורגשו סימפטומים?

01/02/2006 | 16:41 | מאת: סיגל

אני בת 26, עדיין בתולה, אני רוצה ללכת להיבדק בפעם הראשונה אצל רופאת נשים עקב הפרשות צהובות, אבל האמת שאני מאוד חוששת כי אני לא יודעת מהי הבדיקה עצמה. וגם אמרו לי שרצוי להיבדק סוף סוף כדי לראות שהכל בסדר חוץ מהבעיה הנ"ל. אשמח לדעת קצת על הבדיקה עצמה כדי להירגע במקצת לקראת הבדיקה הראשונה. תודה סיגל

לקריאה נוספת והעמקה
02/02/2006 | 01:34 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך סיגל הנה כמה קישורים שאני מקווה שיעזרו לך ויקלו עליך . זכרי כי הקו המנחה בכל בדיקה רפואית, לא רק גינקולוגית, הינו זכותך לתקשורתמלאה עם הרופא/ה. שאלי כל שאלה שתרצי, וזכרי כי בכל שלב בבדיקה תוכלי לבקש לעצור את הבדיקה. פרט לכך, אני רוצה להבטיח לך שזה ממש לא נורא - בהצלחה!! http://www.girlzone.com/insideout/GynecologicalExam_io.html http://www.yelem.org.il/yelem/article.asp?articleid=592&catid=75 http://www.coolnurse.com/pelvic_exams.htm

02/02/2006 | 11:34 | מאת: סיגל

31/01/2006 | 21:56 | מאת: nurit

מזה שנתיים יש לי התקן מירנה לאחרונה כל מחזור מלווה בדימום חזק וארוך( כ 7-10 ימים) מה עלי לעשות? לפני חודשיים הייתי אצל גניקולוג שהציע להוציא את ההתקן, אני לא ממש מסכימה איתו. אודה לך על תשובה מהירה

31/01/2006 | 23:47 | מאת: ד"ר דליה אדמון

התקן מירנה אמור להגן עליך מפני מחזורים שכאלה. הדיצום הוסתי בנוכחות התקן מסוג מירנה אמור לןהתמעט ולעתים אף נעלם. דימום כפי שאת מתארת מחשיד לכך שההתקן אינו יושב במקומו, יתכן וירד לתעלת הצוואר, לפחות חלקית. במצב שכזה גם אינך מוגנת בצרוה ראוייה מהריון. כמו כן, יש לברר את סיבת הדימום - והיה והדימום חוזר להיות תקין ללא התקן - אין צורך בבירור נוסף אלא בדיון על אמצעי מניעה. במידה ותמשיכי כך לדמם, יש להמשיך בבירור. בהצלחה דר' דליה אדמון

31/01/2006 | 12:13 | מאת: סנד

אני בת 30 , התופעה שלי היא כזאת שאני מרגישה שהפנים שלי בוערות מש חם לי והן נעשות אדומות רופאת המשפחה אמרה שאני צעירה מדי לבעיות של גיל המעבר , האם יכולה להיות סיבה נוספת לבעיה יש לציין שאני סובלת מתת פעילות של בלוטת התריס ומטופלת .

31/01/2006 | 23:45 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך סנד תחושת חום/גלי חום יכולה לנבוע מסיבות רפואיות שונות, ורק אחת מהן גיל המעבר. אכן גיל 03 אינו כלל גילאופייני לתופעות שכאלה על רקע הורמונאלי. במידה ומחזוריך סדירים, הבירות עוד יותר נמוכה. להפרעות בתפקוד בלוטתל התריס יכולות בהחלט להתלוות שינויים בתחושת קור וחום. אני מציעה שתמשיכי את הבירור בעזרת רופא המשפחה בהצלחה דר' דליה אדמון

30/01/2006 | 15:23 | מאת: רויטל

מה הסיכויים לכריתת רחם בניתוח להוצאת מיומה? האם זהו ניתוח מסובך ומסוכן?

לקריאה נוספת והעמקה
30/01/2006 | 23:22 | מאת: ד"ר דליה אדמון

רויטל שלום רב באשר לשני הודעתיך האחרונות היות ועברת על קול וגינלי בלבד, אולם לפי התיאור המיומה כן חודרת לחלל הרחם - רצוי מאד לעבור בדיקה אבחנתית - לא ניתוחית של היסטרוסקופיה - שימוש בצינור פיבראופטי להדגמה של חלל הרחם. אם החלל תקין יתכן שאין מניעה בכלל מכך שתהרי גם ללא טיפול מקדים בשרירן באשר לטיפול בשרירן במידה ויש צורך את השרירן ניתן להקטין בצורהמשמעותית על ידי שימוש בעל קול ממוקד - את מידת התאמתך לטיפול זה ניתן להעריך רק לאחר ביצוע MRI אבחנתי המתבצע במרכז לטכנולוגיות מתקמדות. הטיפול מוצע כיום במסגרת מחקרית בלבד לנשים שמנסות להרות, לאחר הצלחות רבות בנשים שסיימו את תכנון המשפחה. באם תזדקקי להתערבות כירורגית של כריתת מיומה - הסיכוי לכריתת רחם מלאה קטן ביותר, אולם כל אשה המגיעה לטיפול כירורגי של הרחם חייבת לדעת שסיבוך זה אפשרי, למרות שמדובר במקרים נדירים ביותר אנו לשרותך במרכז לטכנולוגיות מתקדמות במרכז הפרואי על שם שיבא דר' דליה אדמון

29/01/2006 | 20:36 | מאת: רויטל

ברחמי נמצא לפני כשנתיים שרירן שכיום גודלו כ-6 ס"מ. אני מנסה להכנס להריון כחמישה חודשים ללא הצלחה. השרירן נמצא באזורו האחורי של הרחם וחלקו נמצא בפתחו. האם ניתן להכנס ךלהריון כשיש שרירן ברחם? מה הסיכויים להרות? מה סיכויים לסיים את ההריון בהצלחה? ומההסיכונים?

לקריאה נוספת והעמקה
30/01/2006 | 10:01 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך רויטל ראשית, חמישה חודשים אל נסיון להרות עדיין אינם מהווים קריטריון של כשלון להרות. ההדה המקובלת לספרות לאי פריון הינה כשלון של שנה. אולם בהחלטה על בירור והתערבות יש להתחשב במספר גורמים. גילך, גיל בן זוגך, נסיונות קודמים (האם את או בן זוגך ניסיתם להרות בעבר מבסגר קשר אחר?).בריאותכם הכללית, ניתוחים קודמים. מיומה יכולה אך אינה חייבת להפריע לכניסה להריון או למהלך ההריון. האם עברת בדיקת היסטרוסקופיה (הכנסה של סיב אופטי דק לרחם בגישה נרתיקית) של חלל הרחם? בהתאם למיקום המיומה, ונוכחותה/אי נוכחותה לחלל נוכל לייעץ לך באשר ל: - האם אכן מפריעה לכניסה להריון - האם צפויות בעיות במהלך ההריון - במידה ויש צורך לטפל טרם הכניסה להריון במיומה - מהם אפשרויות הטפול לקבלת הסבר מלא על האפשרויות הטיפול הלא פולשניות והפולשניות - את מוזמנת לקבוע תור למרכז לטכנולוגיות מתקדמות בבית חולים על שם שיבא ונשמח ליעץ לך

30/01/2006 | 10:01 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך רויטל ראשית, חמישה חודשים אל נסיון להרות עדיין אינם מהווים קריטריון של כשלון להרות. ההדה המקובלת לספרות לאי פריון הינה כשלון של שנה. אולם בהחלטה על בירור והתערבות יש להתחשב במספר גורמים. גילך, גיל בן זוגך, נסיונות קודמים (האם את או בן זוגך ניסיתם להרות בעבר מבסגר קשר אחר?).בריאותכם הכללית, ניתוחים קודמים. מיומה יכולה אך אינה חייבת להפריע לכניסה להריון או למהלך ההריון. האם עברת בדיקת היסטרוסקופיה (הכנסה של סיב אופטי דק לרחם בגישה נרתיקית) של חלל הרחם? בהתאם למיקום המיומה, ונוכחותה/אי נוכחותה לחלל נוכל לייעץ לך באשר ל: - האם אכן מפריעה לכניסה להריון - האם צפויות בעיות במהלך ההריון - במידה ויש צורך לטפל טרם הכניסה להריון במיומה - מהם אפשרויות הטפול לקבלת הסבר מלא על האפשרויות הטיפול הלא פולשניות והפולשניות - את מוזמנת לקבוע תור למרכז לטכנולוגיות מתקדמות בבית חולים על שם שיבא ונשמח ליעץ לך

29/01/2006 | 00:58 | מאת: תמי

כיצד אפשר להפנות אלייך לבדיקה נפגעת תקיפה מינית, ואילו טפסים יש להביא מקופת חולים כללית? בברכה

לקריאה נוספת והעמקה
29/01/2006 | 20:57 | מאת: g

gg

29/01/2006 | 23:20 | מאת: ד"ר דליה אדמון

היי תמי תודה על ההתעניינות. לאיזה מייל ניתן לענות לך דר' דליה אדמון

28/01/2006 | 23:56 | מאת: אור

היי אני בת 31, רווקה ללא ילדים, אובחנו אצלי שלושה מיומות. שתיים מהן נמצאות מעל הרחם אחת קטנה מאוד השניה כ-13 ס"מ, השלישית גם קטנה אבל גודלת בדופן הרחם. לבינתיים ללא סימפטומים פרט לבטן הבולטת מאוד אני רזה מאוד (לפחות הייתי) , מאחר ואין סמפטומים הומלץ לי לא לטפל לבינתיים מאחר ולפרוסקופיה לא מהווה אופציה ניתוחית לגבי עקב גודל המיומה והשלכות פתיחת הבטן יש לי שתי אחיות לאחר כריתת רחם בגיל צעיר עקב מיומות. אני חוששת מאוד . האם תוכלו לומר לי מהי חוות דעתכם?

29/01/2006 | 00:05 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך אור לא הייתי מציעה טיפול שמרני בלבד היות והמיומה ממשיכה לגדול כפי דבריך ויתכן ותעוות את חלל הרחם ואת הרקמה התקינה הנותרת ברחמך. לא ציינת מהם תוכניותיך בשלב זה להריון. אנא כתבי ובהתאם נשתדל לייעץ לך בהצלחה דר' דליה אדמון

30/01/2006 | 16:50 | מאת: אור

היי , תחילה תודה על התשובה. ובהמשך לשאלתך אין לי כרגע תוכניות להכנס להריון אינני נשואה (וללא בן זוג קבוע ) קשה לי לקבל את הרעיון של הבאת ילד מחוץ למסגרת הנישואין אני יודעת מה ההשלכות של מחשבה זו, (לאחותי ילדה אחת מפונדקאית, אני מקווה שלא אגיע למצב זה.) אמסור לך שוב פעם את המימדים של המיומות "שלי" : 10.5 * 8.5 סובסרוזית דופן קידמי קרקעית הרחם 5 סובסרוזית בדופן הקידמי , 3.5 אינטראמורלית דופן קידמי. הבנתי מהרופא המיעץ שהמיומה הקטנה יותר מריעה את הפרוגנוזה. וגורמת לו לדאגות אבל לבינתיים אין פגיעה ברחם עצמו והוא משומר במידה וארצה להכנס להריון בזמן הקרוב. השאלה היא מה עדיף להוציא את המיומות כרגע או להמתין ולהמשיך לעקוב. ואם אני יוציא אותן כמה זמן יחלוף עד שהן ישובו? ומה הסיכונים במידה ולא אנותח? אני זוכרת שגם לאחר שאחיות שלי נותחו המיומות חזרו, וטיפול הורמונלי הניב תוצאות לא רצויות כך שאני אפילו לא שוקלת זאת אשמח לשמוע את חוות דעתך באתר. תודה אור.

27/01/2006 | 19:41 | מאת: תמר

שלום ראשית אציין, כי מסיבות שאעדיף לא לפרט, אני נמנעת מלהיבדק אצל רופא/ת נשים, ולכן אני פונה לפורום זה. כמות השאלות נובעת מכך שאני מאוד מודאגת וטרודה. אני מתנצלת על כך מראש. אני בת 32, עם עודף משקל מזה ארבע שנים. לפני למעלה משנה, היתה תקופה שהמחזור היה מאחר בחודש-חודש וחצי. לאחר כחצי שנה בערך, זה הסתדר לבד, וחזרתי לקבל מחזור עם איחורים של כמה ימים עד שבוע. נראה שהתקופה חזרה שוב, בצורה יותר חמורה. תאריך המחזור האחרון היה ב6.11.05 ומאז לא קיבלתי . חשוב לי לציין שאין סיכוי שמדובר בהריון ! אין לי סימפטומים אחרים ,מלבד כאבים בצידי בטן תחתונה, כאבים בחזה ובגב תחתון (מזכיר כאבים טרום מחזוריים). שאלתי, האם זה יכול להיות קשור לעודף משקל ?האם זה יכול להיות קשור לדיכאון ממנו אני סובלת בשנה האחרונה? לפני כשבועיים היה לי דימום חלש וחד פעמי, אך טרם קיבלתי מחזור ממש. האם זה מסוכן? האם יכול לקרות לי משהו ? האם בדיקה חיצונית (כמו אולטרסאונד בטן) תוכל לסייע ולהאיר משהו? האם כשמדובר בבעיות הורמונליות, יש סימפטומים נוספים ? מהם? ממה יכול לנבוע איחור שכזה ? תודה רבה !!!

לקריאה נוספת והעמקה
29/01/2006 | 00:00 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך אני אכבד את החלטתך שלא להבדק אולם אתייחס לכך בהמשך. אי סדירות בוסת יכולה להיות קשורה לשינויי משקל ושינויים נפשיים ובהחלט לתרופות באם את נוטלת תרופות בשל דכאון. כמו כן ייתכנו סיבות אחרות כגון ציסטה שחלתית והפרעות הורמונליות. מומלץ כי תבצעי בדיקות הורמונליות ואולטראסאונד בטן בשלב זה עשי את הבדיקות דרך רופא משפחה - אולם אני ממליצה בחום, למרות הקשיים שבוודאי עוצרים אותך, כפי שאמרת, שתחפשי ותמצאי רופא/רופאת נשים איתם תהיי מסוגלת להתייעץ. אינך חייבת בשלב ראשון להבדק, ראשית פגשי רופא/ה שאת יכולה לשוחח איתם, החליטו ביחד אילו בדיקות חיוניות, ותתקדמי ככל שתוכלי לשיתוף פעולה בהצלחה דר' דליה אדמון

29/01/2006 | 23:08 | מאת: רשל זהר-קדוש

לתמר שלום, בפניתך את מציינת שאת סובלת מדכאון בשנה אחרונה ואת שואלת אם זה קשור למצבך הגופני. מצאתי לנכון לענות לך כי שנה זו תקופה די ארוכה לסבול מדכאון ורציתי להעביר לך שיש אפשרות לקבל עזרה עבור מצב זה והתוצאות בדרך כלל טובות. בנוסף את כותבת שאת לא מוכנה להיבדק על ידי רופא/ת נשים . אני כמובן מכבדת את רצונך לא לפרט את סיבות המנעותך. רציתי לשתף אותך בכך שישנן נשים רבות שנמנעות מלהיבדק בעקבות מצב טראומטי כלשהו , לרבות תקיפה מינית. לעיתים מצב חרדתי אחר שאינו נובע מטראומה הוא הגורם לסירוב של נשים להיבדק על ידי רופא/ת נשים. גם במקרים אלה חשוב לטפל כי חבל להמשיך לסבול כשישנה אפשרות לשפר את המצב. בהצלחה

בשלב ראשון, פניתי לרופאת המשפחה, שהמליצה על בדיקת הורמונים - להלן תוצאות הבדיקה שערכתי אתמול : mIU/L 3.02 TSH IU/L 3.2 LH IU/L 2.7 FSH mIU/L 660.0 PROLACTIN pmol/L 135.0 ESTRADIOL (E-2 nmol/L 3.3 PROGESTERONE mlU/ml <1.00-Negative BETA-HCG לפי מה שאני הצלחתי להבין, אז הערך של הפרולקטין גבוה מדי. על מה זה יכול להעיד? וכיצד ניתן לבדוק את זה, באמצעות בדיקות חיצוניות בלבד ? חשוב לציין כי היום בבוקר קיבלתי מחזור. תודה רבה ! תגובותיכן המקצעיות והאנושיות עוזרות לי מאוד.

26/01/2006 | 17:27 | מאת: אסתי

הובחנה אצלי אי סדירות בצוואר הרחם, או כפי שמצוין בנושא- ונשלחתי לבצע קולפוסקפיה. האם אפשר לקבל יותר אינפורמציה על הנושא? יש לציין שאני חודשיים אחרי לידה ומניקה מלא.

לקריאה נוספת והעמקה
28/01/2006 | 23:52 | מאת: ד"ר דליה אדמון

ראשית, ציינת שאת לאחר לידה אז מזל טוב קולפוסקופיה הינה בדיקה של צוואר הרחם בהגדלה - הבדיקה מבוצעת בדומה לבדיקה רגילה אולם הרופא/ה מסתכלים על צוואר הרחם דרך מיקרוסקופ לעתים תוך כדי בדיקה מחליטים על לקיחה של ביופסיה תוכלו לפנות עם שאלות נוספות לאתר גינקואונקולוגי היות וקולפוסקופיה לרוב מבוצעת על ידי הצוות הגינקואונקולוגי גם בהעדר חשד לממאירות בהצלחה דר' דליה אדמון

26/01/2006 | 15:58 | מאת: ענת

שלום אני בת 48 לא נוטלת תרופות או גלולות. ווסת סדירה כל 24-28 יום עם כאבי תופת דימום רב. לאחר ווסת אחרונה דיממתי שוב כעבור 10 ימים והדימום נמשך שבוע ופסק (ללא כאבים). אולטראסאונד שבוצע בסוף הדימום הבין-ווסתי אובחנה ציסטה 32 מ"מ בתוכה מבנה ציסטי פשוט, רירית רחם 10 מ"מ. ידוע לי גם שיש לי שרירן ברחם בקוטר 20 מ"מ שקיים כבר שנים אך משום מה בבדיקה זו הוא לא צויין. בעקבות הדימום ובדיקה אצל הגניקולוג הומלץ לי ליטול פרימולוט-נור למשך 10 ימים. אולם בחרתי בשלב זה שלא לקחת. כמו-כן בוצעה בדיקת פאפ תקינה ובדיקת ביופסיה שאלה תוצאותיהצצוואר עם אקטרופין-רחם שרירני-טפולות-ב.מ.פ.observation-patient under observation ,תאור מאקרוסקופי: קטעים חומים בהירים בנפח 0.5 סמ"ק 1(x-) אבחנה: proliferative endometrium unremarkable קיבלתי שוב השבוע 33 יום מהדימום הבין ווסתי האחרון. שאלתי היא האם לקחת בכל-זאת את הכדורים ללא ביצוע בדיקות נוספות(הורמונליות?) או אירוע חוזר של דימום? מה משמעות תוצאות בדיקת הביופסיה? תודה מראש!

לקריאה נוספת והעמקה
28/01/2006 | 23:47 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך הביופסיה מראה על רירית רחם תקינה ללא שינויים סרטניים או טרום סרטניים. הטיפול שהוצע לך בפירמולוט נור הינו שימוש בתכשיר פרוגסטטיבי (המכיל פרוגסטרון) לשם איזון הורמונלי היותולקראת גיל המעבר עם הופעת הפרעות בביוץ - לעתים שלב זה נפגע - אין נזק כמיטב ידיעתנו בטיפול זה - יש לנו נסיון רב בטיפול זה אני ממליצה לך לנסות אתהטיפול - אם יואיל תוכלי להחליט עם רופא מטפל עד מתי אם לא יואיל תיאלצי להמשיך בבירור בהצלחה דר' דליה אדמון

26/01/2006 | 13:28 | מאת: אאא

אני מדממת מאז ה 5/1 שהוא תאריך הווסת האחרון. קולפוסקופיה - ללא ממצאים חריגים אבל בועה צריבה עקב אקטרופיון רחב מדמם למגע. ב US נמצא ממצא בחלל הרחם שיכול להתאים לקרישי דם/שאריות רקמה. הבעיה היא שאני מרגישה מאד רע - סחרחורת, עייפות, בלבול, תחושת "לא פה", שוכחת דברים. בדיקת עיניים - תקינה. האם יכול להיות שאלו תופעות של אנמיה שפיתחתי עקב הדימום המתמשך?

לקריאה נוספת והעמקה
26/01/2006 | 15:19 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך גשי בבקשה בהקדם לבצע ספירת דם, תפקודי קרישה, רמות ברזל, ויטמין B12 במידה וכל אלו תקינים - גשי לרופא משפחה לבירור סיבת החולשה הקיצונית במידה ויש אנמיה משמעותית התייעצי עם הרופא שלך על הטיפול המומלץ בדחיפות כל טוב דר' דליה אדמון

26/01/2006 | 15:59 | מאת: אאא

רופא הנשים שלי הורה לי להפסיק מיידית את המיקרודיול (נותרו לי 8 גלולות לסיום החבילה). הפסקתי אותן ביום שלישי, ולמחרת ביצעתי צריבה של צוואר הרחם באמצעות מקלוני חנקת הכסף. מאז - מדממת הרבה יותר. היות ולא נראה לי כי זהו מחזור (חלפו רק יומיים מהפסקת הגלולות ובדר"כ מופיעה אצלי הווסת 4 ימים אחרי סיום הגלולות), האם ניתן לקשור את התעצמות הדימום לצריבה? כמו כן מופיעות חלקי רקמות שצבען כחול....... האם קשור לצריבה? הכל נראה לי מוזר לגמרי.

26/01/2006 | 13:02 | מאת: דינה

שלום רב, רציתי לשאול האם ההורמון פרולקטין הוא אותו הורמון שצריך להיות ערים שעתיים לפני שמבצעים את בדיקת הדם. אודה על התגובה, דינה

26/01/2006 | 15:16 | מאת: ד"ר דליה אדמון

בהחלט כן כל טוב דר' דליה אדמון

25/01/2006 | 18:14 | מאת: אתי

בקשר לדימום המתמשך, מה הןא הטיפול שאני צריכה לקבל? תודה אתי

26/01/2006 | 07:06 | מאת: ד"ר דליה אדמון

אתי שלום אני מקווה שפרט לדימום את מתאוששת בהצלחה מהניתוח. הדימום קרוב לוודאי מ"כיפת הנרתיק" האיזור אליו קודם התחבר צוואר הרחם, ושמהווה את הצלקת הניתוחית מהכריתה. במידה וומדובר בכמות קטנה - חכי לביקורת רופא מטפל - אם מדובר בכמות שמעותית מעבר להכתמה - של דם טרי - 3 שבועות אלחר ניתוח - עדיף שתגשי להבדק בהקדם. שוחחי עם הצוות המנתח והקדימי את הביקורת בהצלחה דר' דליה אדמון

25/01/2006 | 14:49 | מאת: הדר

רופא הנשים שלי איבחן פוליפ ברחם , ב- 7.2 אני מתאשפזת בבי"ח לצורך הוצאתו. שאלתי היא מה זה בדיוק פוליפ? איך הוא יודע שזה פוליפ ולא משהו אחר? האם לאחר הנתוח הרחם נפגע ואין אפשרות ללדת ?(אני בת 38)

26/01/2006 | 07:03 | מאת: דר' דליה אדמון

פולים הינו גידול של רירית הרחם - גידול שפיר על פי רוב - באשר לשאלה איך הוא יודע שזה רק פוליפ - בשלש אלה זו דווקא יש צורך בהוצאתו לאחר הוצאתו הן על פי המראה המקרוסקופי והן על סמך בדיקת המעבדה (ביופסיה פתולוגית) תוכלי לדעת בוודאות במה מדובר אני משערת שאת מוזמנת לניתוח היסטרוסקופי - בו מוחדר סיב אופטי דק לחלל הרחם הן לשם אבחנה והן לשם ביצוע הפעולה לאחר פעולה זו לא צפוייה לך בעיה בהריון ובלידה בנוסף הבדיקה תתן לך מידע על תקינות חלל הרחם, נוכחות או אי נוכחות מיומות בחלל - וכך תהיה צעד אחד נוסף הלאה בהתכוננות להריון בהצלחה דר' דליה אדמון

25/01/2006 | 11:21 | מאת: גלי

שלום רב מהי בדיקת ca125 (בבדיקות דם) תודה מראש גלי

לקריאה נוספת והעמקה
26/01/2006 | 07:00 | מאת: ד"ר דליה אדמון

הבדיקה מהווה סמן - כלומר נותנת לנו מידע עקיף על תהליכים. הבידקה עולה מעבר לנרומה במצבים פתולוגיים שונים, חלקם שפירים וחלקם לא. מקובל לבצע את הבידקה במספר מצבים: ראשית כאשר יש ממצא שחלתי חשוד - בדיקה בגדר הנורמה היא עוד נתון חעודד בהחלטה באם מדובר בממאירות במקרים של אנדומטריוזיס - ממצאים שפירים בשחלה/באגן הגורמים לעייה בסמן זה - רמת הסמן מהווה מדד למעקב אחרי התקדמות הממצאים במקרים של סרטן שהוכח ובעת גילויו רמות הסמן היו גבוהות - אז מעקב אחרי הסמן מהווה עוד פרמטר במעקב להשנות הגידול רמת הסמן עולה בזמן הוסת, בזמן דלקת ובעוד מצבים שפירים, כולל רחם שרירני רוי שתבררי מדוע נשלחת ובהתאם תוכלי לדעת כיצד להתייחס בהצלחה דר' דליה אדמון,

26/01/2006 | 20:59 | מאת: גלי

תודה רבה מאוד

25/01/2006 | 11:09 | מאת: זהבה

שלום לד"ר דליה אדמונד ראשית הרבה תודה על התשובות המהירות המפורטות והמיקצועיות.יישר כוח. עמך הסליחה באם הצפתי בשאלות שפורם גיל המעבר אמון עליהן.לצערי מזה מספר חודשים הפורם לא משיב לשאלות הפונים. שאלות נוספת:1.האם רמות של 2.2 testosteron כאשר הערך הרצוי הוא פחות מ-1 מעיד על שחלות פוליציסטיות. 2.ביוץ שלי הוא בין היום 12 -14 האם במצב של דימום מתמשך עד שבועיים מבצעים אותו חישוב,דהיינו מתיחסים לימי הדימום כימים רגילים לצורך החישוב? 3. ומכאן האם ערך של 10.70 lh שהוא ערך של ביוץ(ולא ערך של השלב הלוטאלי או גיל המעבר}בתוספת ערך של 3.1 progesteron שהוא גם ערך המעיד על פוריות בתוספת 22.60 שמעיד על ביוץ(כידוע תחומי הביוץ מ-15-30 )אינו מעיד על כך שעדיין ישנה אפשרות בגיל 50 להכנס להריון בעזרת תמיכה? בתודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה
26/01/2006 | 06:56 | מאת: ד"ר דליה אדמון

זהבה יקרה הייתי שמחה לענות לכולן בכל נושא, אבל החלוקה כאן משמשת לא רק לאפשר לכן לקבל עצות מהמומחים המתאימים, אלא לאפשר לנו חלוקה נאותה של המלאכה בינינו. צר לי אבל בנושא פריון יש החלטה שלא נענה בפורום מיומות אלא בהקשר למשמעות המיומותץ בכל מקרה אני אענה כי הסבירות הלגשת הריון עצמאי מביצית שלך בגיל 50 היא מינימלית/לא קיימת. אנא פורום פריון כן פעיל - פני לשם דר' דליה אדמון

25/01/2006 | 08:08 | מאת: יפית

איך אפשר לדעת מתי התחיל המחזור ממש קיבלתי ב 23.1 אבל זה לא היה ממש מחזור זאת היתה הפרשה חומה שנמשכה יומים ורק היום לקראת בוקר התחיל קצת דימום אז איך אני אוכל לחשב בשביל הביוץ אחר כך תודה

26/01/2006 | 06:53 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך, תחשבי את היום של הדימום ולא את ההפרשה החומה. במידה והמחזורים שלך כל 28 יום את כנראה מבייצת סביב יום 14, אז פשוט תרבו בקיום יחסים בין ימים .12-16 במידה ותדירות הוסתות שלך שונה - התייעצי ברופא מטפל שידריך אותך בהתאם שהיה לך בהצלחה ותהיה במהרה בהריון - להבא אודה לך אם תפני שאלות בנשוא שזה לפורום פריון תודה

24/01/2006 | 21:05 | מאת: נירה

שלום 1.מה הערכים של בדיקות דם של lh ו-fsh בגיל המעבר 51 ובגיל הפוריות (לא בזמן ביוץ) ומה היחס שצריך להיות בין lh ו-fsh ? 2.מה הערכים של בדיקת דם פרוגסטרון בגיל המעבר 51 ובגיל הפוריות(לא בזמן ביוץ? תודה מראש.

25/01/2006 | 01:04 | מאת: ד"ר דליה אדמון

נירה שלום אנא כנסי בפורומים של דוקטורס לפורום גיל המעבר - שם תוכלי למצוא הת המידע שאת מחפשת כל טוב דר' דליה אדמון