פורום האשה והרחם

הפורום עוסק בבריאות האישה והרחם; מומחי איה מדיקל ישמחו לענות על כל השאלות הקשורות במחלות גיניקולוגיות הקשורות לרחם, שחלות, חצוצרות, צוואר הרחם, אנדומטריוזיס. תפיסת העבודה של מומחי הפורום היא כי יש לעשות ולמצות כל טיפול אפשרי על מנת לשמור ולשמר את רחם האישה בכל מחיר. האינדיקציות המוחלטות לכריתת רחם הן גידולים סרטניים או טרום סרטניים של המערכת הרבייה, צניחות רחם בדרגת חומרה גבוהה, קרע של הרחם בלידה, דימום בלתי נשלט לאחר לידה והעדר תגובה לטיפולים שמרניים בבעיות שפירות. בעיות או מחלות אחרות ניתנות לטיפול בטכנולוגיות ובאמצעים אחרים. ולכן ראוי שהשיקולים לבחירת הטיפול המיטבי באישה יתחשבו ברצונה של האישה לשמור על רחמה. יש להציג בפני האישה את כל החלופות בהתאם לגילה, הרקע שלה וסגנון החיים שלה. לנשים שצפויות לעבור כריתת רחם, מומלץ לא להיחפז בקבלת החלטה על כריתת רחם, אם לא מדובר באינדיקציה דחופה או גידול סרטני, חלילה. שתפו את הרופא, שאלו שאלות נוקבות ואם אתן לא שקטות, פנו לקבלת חוות דעת שנייה. אל תהססו להתייעץ עם כל מי שיכול לסייע לכם לקבל חוות דעת מושכלת. למעבר לפורום לחצו כאן.
2063 הודעות
1992 תשובות מומחה

מנהלי פורום האשה והרחם

15/01/2006 | 14:35 | מאת: שרית

שלום.. החלטתי לכתוב הודעה אחרי התלבטות קשה והתכחשות רבה.. מזה כשבועיים אני לוקחת מינוציקלין לטיפול באקנה, הטיפול הוא ביעוץ מומחה לחודש ימים. הבעיה שלי היא,שלפני בערך 5 ימים החלו לי גירודים רבים ו שורפים באיזור איבר המין והשפתיים הפנימיות, כתוצאה מהגירודים התנפחה לי השפה הימנית הפנימית והיא הגיעה למימדים עצומים!!!!!!!! כשנעלמו בבוקר למחרת.. הגירודים באיבר המין פוסקים למספר שעות, ובד"כ מופיעים בערב, למרות שלאורך כל היום יש הרגשת כאב ואי נוחות באיבר מיני. חשוב לציין שאני בחורה בת 19 מאוד הגיינית ואסטטית..! אני מקפידה להתקלח לפחות פעמיים ביום, ולא מקיימת יחסי מין . חוץ מהגירודים שעדיין לא פסקו, אני מרגישה עייפות, סחרחורות ולפעמים עיקצוצים בחזה.. האם כל זה כתוצאה מהמינוציקלין שאני לוקחת? ואם כן האם אני צריכה להפסיק את הטיפול? או לחכות שזה יעבור? אני לא מתכוונת ללכת לרופא עור כי אני מתביישת.. אז מראש אל תציעי לי. האם אני פוגעת בעצמי לתווך ארוך? תודה רבה ואשמח אם תעני לי שרית.

לקריאה נוספת והעמקה
15/01/2006 | 23:22 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שרית כל בעיה שאנו מתעלמים ממנה, יש לה פוטנציאל להזיק לנו. לכן נהדר ונפלא שלמרות הקושי שחשת, בחרת לכתוב לנו. אמנם פורום מיומות אינו בדיוק המקום המתאים, אך לאור מצוקתך והגבורה שהפגנת בהחלטה לכתוב - בואי נענה לך יתכן והתחושות שאת מתארת נובעות מנוכחות של פטרת נרתיקית. פטרייה לעתים מופיעה/מתגברת/מחמירה בנוכחות טיפול אנטיביוטי. הטיפול האנטיביוטי "הורג" את הפלורה הרגילה - אותם חיידקים הנמצאים דרך קבע בנרתיק, באיזון מתמיד, ואינם מזיקים לנו - וכך תיתכן התפשטות של הפטרייה הנמצאת בגופינו , במערכת העיכול. היות ואינך מוכנה בשלב זה להבדק - אמליץ לך על שימוש בתוסף מזון של פרוביוטיקה - הנמכר בכל חנות טבע או פארם - ועוזר לאושש את ה"פלורה הרגילה" ולעזור לגוף לשמור בעצמו על האיזונים הנכונים. כמו כן המנעי מרחצה בסבון באיזור הפות - ציינת שאת מאד נקייה - אולם זוהי מחלה של נקיות - השוטפות מגופן את הפלורה הרגילה שתפקידה להגן על בריאותינו. באם אינך יכולה ללא סבון - השתמשי בסבון בעל חומציות נמוכה המתאימה - סבון נוזלי "אינטימי" הנמכר בפארמים אם בכל זאת לא תהיה הטבה, עשי עוד צעד נוסף של גבורה - ופני לרופא/ת נשים לייעוץ בהצלחה דר' דליה אדמון

16/01/2006 | 10:10 | מאת: שרית

תודה רבה שענית לי.. הייתי בטוחה שאני אחזור ולא אקבל שום יחס אמיתי. אני אעשה זאת, ואת האמת שאפילו נרגעתי קצת:} (זאת פעם ראשונה שיש לי בעיה מהסוג הזה) אז שוב, תודה רבה רבה:P שרית.

שלום האם ניתן לבצע בדיקת אקו לב דובטאמין במאמץ(שווה ערך למיפוי לב)כאשר ישנו דמום וסתי בלתי פוסק מזה שבועיים.גילי 51.(חומר הדובטאמין מוזרק לוריד בעת ביצוע האקו כדי להעלות לרמת מאמץ). תודה מראש.

14/01/2006 | 21:41 | מאת: ד"ר דליה אדמון

אנא פני לקרדיולוג עם שאלתך. באשר לדימום הנמשך שבועיים ללא הפסקה - רצוי כי תגשי בהקדם להבדק - הן למציאת סיבה לתופעה והן להחלטה על טיפול מתאים. קרוב לוודאי שאינך במיטבך לאחר שבועיים דימום בלתי פוסק ויתכן שבשל כך רצוי שלא לבצע כעת את הבדיקה אולם ההחלטה לקרדיולוג כל טוב דר' דליה אדמון

14/01/2006 | 17:54 | מאת: עדינה

שלום אני בת 50 ועד היום המחזור שלי היה סדיר כ- 4 ימים .בבדיקת אולטראסאנד אובחנה מיומה בגודל 3 ס"מ ומיומה קטנה יותר .גודל זה לא השתנה מזה שנתיים. במהלך השנה האחרונה פעמיים המחזור לא היה סדיר ולאחרונה היה עיכוב של חודש. בבדיקת האולטראסאנד לפני שבועיים נאמר לי ע"י הגניקולוג כי למחרת אקבל מחזור. ואכן מחזור אחרון זה אינו פוסק מזה 12 ימים,כאשר קודם לכן ארך 4 ימים בלבד. הגינקולוג אמר לי שבמידה ובעוד יומיים המחזור לא יפסק אקבל כדורים להפסקת דימום. יצוין כי בבדיקת האולטראסאנד הרגשתי כאב כאשר המכשיר הוחדר לעומק. שאלתי:1.האם יתכן שהדימום הבלתי פוסק נוצר עקב המגע של המכשיר במיומה בעת החדירה העמוקה?אם כן,אז יתכן שהגורם לדימום אינו חוסר איזון הורמונלי,ואי לכך יתכן שגלולות הורמונליות להפסקת הדימום אינו הטיפול המתאים 2.האם לא רצוי לבצע בדיקות דם לאשוש בעיה הורמונלית,שכן אינני סובלת מסימפטומים של גיל המעבר כגון גלי חום או הזעה. יצוין כי אינני משתמשת באמצעי מניעה בתודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה
15/01/2006 | 07:03 | מאת: ד"ר דליה אדמון

עדינה שלום באשר לשאלתך הרשונה הדימום אינו נובע ממגע מכאני עם המיומה. מתמר העל קול אף אינו נוגע במיומה או ברחם אלא בדפנות הנרתיק ובצוואר הרחם. הדימום קרוב לוודאי הינו על רקע הורמונלי כי זו האבחנה השכיחה ביותר בגילך. יתכנו בהחלט סיבות אחרות, אולם הסדר ההגיוני של טיפול ובירור הינו מתוך הנחת עבודה כי הדימום החריג נובע מהפרעה הורמונלית. באם הבעיה תתמיד יש להעריך מחדש סיבות אחרות כולל תרומתן של המיומות למרות שלא גדלו בטוחני כי במדיה ולא יחול שיפור זריז עם הטיפול שהוצע על ידי רופאך, ידון איתך באפשרויות אלו בשלב זה אין מקום לבדיקות דם ובמידה וכן רק ביןיום 3-5 לוסת הבאה בהצלחה דר' דליה אדמון

14/01/2006 | 16:44 | מאת: זהבה

שלום כשהקשתי באינדקס התרופות לקבל מידע על תרופת הקסאקפרון לתדהמתי קבלתי מידע על תרופה בשם טרוקיטל ממשפחת כלורפרומאזין שמטפלת בדיכוי פסיכוזה,מניה,שיטין. לעומת זאת ידוע לי כי תרופת הקסאקפרון מטפלת בהפסקת דימום ווסתי מוגבר. שאלתי:1.האם תרופת הטרוקטיל היא תרופה חלופית לקסאקפרון ומטפלת הן בבעיות פסיכוטיות והן בבעות גניקולוגיות להפסקת מחזור.או שנפלה טעות האינדקס התרופות באינטרנט? 2.האם תרופת הקסאקפרון גורמת לכיווץ כלי הדם וליצירת קרישי דם והאם בגלל עובדה זו היא מהווה סיכון בריאותי בפרט כשיש לי בעיה של אי ספיקה קלה במסתם המיטראלי ורקע משפחתי של מוות מהתקף לב. 3.איזו תרופה יעילה יותר לעצירת דימום וויסתי מוגבר:הקסאקפרון או ה-primolut-nor והאם אתה יכול להמליץ לי על תרופה טובה יותר עם פחות תופעות לוואי לעצירת הדימום? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
15/01/2006 | 07:06 | מאת: ד"ר דליה אדמון

זהבה שלום הקסהקפרון אינה תרופה פסיכיאטרית וכנראה שנפלה טעות בשלב כלשהוא של חיפויך בנט. התרופה אינה יוצרת קרישים בתוך כלי הדם ואינה מהווה סיכון אולם בכל מקרה ומקרה יש לשקול התאמתה לפי ההסיטרויה הרפואית ובטוחני כי דנת בכך עם רופאך. ההקסקפרון פועל להקטנת כמות הדימום בזמן שהפרימולוט נור פועל להפסקת סיבת הדימוםפ על ידי דיכוי רירית הרחם. דר' דליה אדמון

14/01/2006 | 01:57 | מאת: לא מודעת

עברתי ניתוח LOOP להוצאת נגע טרום סרטני ועכשו הכל בסדר. שאלתי היא איך מתמודדים עם הוירוס הזה מבחינה חברתית ,מהניתוח אני "מתנזרת"אני רווקה ואני פוחדת להגיע למצבים אינטימיים עם גבר מחשש להדביק אותו ,יש לי חוסר מודעת בעניין ובכלל מעולם לא שמעתי על הוירוס הזה. אני דיי אשמח לקבל כל אינפורמציה שתעזור לי להכיר את הנושא ולדעת איך להתמודד עם זה או שאני יותר מדיי מודאגת? האם אפשר לקיים יחסי מין עם קונדום ללא חשש? האם זה משהו שצריך לשתף את הפרטנר? איך נדבקים מזה ? כל סוג של מידע יעזור לי כ ממש הפסקתי את חיי המיניים מאז התגלה לי הוירוס. מודה מקרב לב

לקריאה נוספת והעמקה
14/01/2006 | 11:30 | מאת: ד"ר דליה אדמון

לא מודעת יקרה אנא, צאי ממהתנזרות וחזרי לפעילות תוך שימוש מושכל בקונדום. לפרטים נוספים אנא הפני שאלתך, כלשונה, לפורום מחלת זיהומיות כאן בדוקטורס להתראות דר' דליה אדמון

13/01/2006 | 18:05 | מאת: מוטרדת

האם קונדילומה יכולה להתפשט לעור הפנים? אם כן, כיצד אני יכולה לזהות אותה ולהבדיל בינה לבין אקנה?

13/01/2006 | 20:11 | מאת: ד"ר דליה אדמון

אנא פני למרפאת קונדילומות במסגרת מרפאה גינקולוגית - (על פי רוב המרפאה מסופחת למרפאה הגינקואונקולוגית) ותקבלי הסבר ברור יותר

האם קיים טיפול בשרירונים ברפואה טבעית , ומה אחוז ההצלחה שבדבר? אשמח לשמוע מאלו ששמעו או שטיפלו ומה אחוז ההצלחה . תודה.

הי ליבי, אני ניסיתי לטפל בשרירן שהיה לי ברחם בעזרת הומיאופטיה במשך כשנה אבל דבר לא עזר ונאלצתי להוציא את השרירן. אני חייבת לציין שהיו לי חיים לפני השרירן וחיים אחרים וטובים יותר אחרי הוצאתו. אני ממליצה לך להוציא אותו במידה והוא גדול מדי ומציק לך. אחרי הניתוח קיבלתי מחזורים הרבה יותר קלים ופחות כואבים. אני יכולה להמליץ לך על הרופא שעשיתי אצלו. במידה ותרצי פרטים תפני אלי במייל הפרטי. בהצלחה.

13/01/2006 | 14:51 | מאת: עוף צלוי

אני בת 45, אני נמצאת כשנתיים לאחר כריתת רחם, שבה הושארו לי השחלות. שאלתי: האם ישנם איזשהם מעקבים, או בדיקות, הנדרשות ממני, במהלך השנים הבאות? והאם טיפול הורמונלי כלשהו נחוץ?

13/01/2006 | 20:17 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך עוף צלוי כינוייך בהחלט מתאים ליום ששי בערב. גם בהעדר רחם, עליך להיות במעקב מסודר אצל גינקולוג/ית. לכשתגשי להבדק, בהתאם להיסטרויה הרפואית שלך ולממצאי הבדיקה תקבעי אם הרופא/ה המטפלים את קצב הביקורת הרצוי - כל 3,6, או 12 חודש. רק בהתאם לממצאי בדיקתך ולהיסטוריה הרפואית שלך ניתן לקבוע באם יש לך צורך בטיפול הורמונלי כלשהוא. דר' דליה אדמון

18/01/2006 | 13:11 | מאת: עוף צלוי

ממש ממש תודה על המענה, וכל הכבוד על כך שהבנת את רוח השם! :).

12/01/2006 | 19:43 | מאת: ניצן

לד"ר אדמון שלום, תודה לך על תשובתך המפורטת. אך יש 2 שאלות שלהן לא קיבלתי תשובה: 1. נטילת גלולות סרטז - האם עוזר לכיווץ המיומה? האם ישנה סכנה בנטילתן (סרטן שד) 2.מה זה בעצם אומר חיים ללא רחם?... והאם בטוח שזו רק כריתת רחם ולא שחלות? אודה לך על התיחסותך.

לקריאה נוספת והעמקה
12/01/2006 | 23:24 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך ניצן נטילת גלולות צרזט יתכן ותביא להקטנת השרירן אולם אין בכך כל וודאות. הגלולה נחשבת בטוחה בהחלט לשימוש. כמובן שבכל מקרה עליך לבדוק עם רופאך האישי/ת את מידת ההתאמה לך של כדור זה, אולם אם אני זוכרת נכונה, הטיפול הומלץ לך על ידי רופא/ה המכירים אותך ובוודאי המליצו לך על טיפול בהתאם להיסטוריה הרפואית האישית שלך חיים ללא רחם - ראשית אזכירך כי אין זו האפשרות היחידה וישנן אפשרויות לא כירורגיות כגון לדוגמא טיפול בעל קול ממוקד - שיתכן ויתאימו עבורך. באשר לשחלות - בגילך - בהעדר סיבה רפואית נוספת - אין סיבה להמליץ על כריתת שחלות. במדיה ובכל זאת תיאלצי לעבור כריתת רחם - אם אין לך תוכניות ללדת - כל שאר תוכניותיך ימשיכו כרגיל ותוכלי לחזור לפעילות מלאה - בכל התחום כולל בתחום פעילות מינית. במידה ותעברי כריתת רחם, תתכן פגיעה ברזרבה השחלתית שלך ויתכן שתחוי את שינויים הנלווים להפסקת פעילות שחלתית ("גיל המעבר") בגיל צעיר יותר במספר שנים מאשר היה קורה ללא ניתוח. נשמח ליעץ לך לגבי כל האופציות הכירורגיות והלא כירורגיות במרכז לטכנולוגיות מתקדמות בתל השומר

22/01/2006 | 08:25 | מאת: דר רשל זהר-קדוש

לניצן שלום, על אף שדר' אדמון כבר ענתה לך בהיבט הרפואי אני מוצאת לנכון להתייחס לשאלתך על מה זה החיים בלי רחם בהיבט הנפשי. שאלתך מבטה את הקושי של כל אישה כשמציעים לה לכרות את הרחם. אני מצטרפת לדר' אדמון בהמלצתה לא לעשות החלטות חפוזות . גם לאישה בעלת משפחה האפשרות של כריתת רחם מעלה שאלות חשובות לגבי הנשיות שלה מעבר לקושי מפני אובדן איבר מגופה. בסופו של דבר ההחלטה מבוססת על השיקול הרפואי אך גם במקרים בהם הכריתה היא בלתי נמנעת יש מקום לדיון על החנה נפשית. אם את מעוניינת לשתף אותנו במחשבותיך על הנושא אשמח לענות לך.

המשך שאלתי מה - 10.1: תודה על תשובתך המפורטת. הרופא שלל ביצוע היסטרוסקופיה, משום שהמיומה הינה תוך דפנית, ועל כן, אמר, לא תיראה בבדיקה זו. האם להניח לכך, או לבקש בכל זאת את ביצוע הבדיקה? (או בדיקה אחרת, אם יש כזו) "מירקם הטרוגני" - מה פירוש? "תחושה של טרום ווסת" - האם הכוונה גם לתחושת גודש ונפיחות? ולמשך כמה זמן? מכל התופעות, זו הכי קשה לי. שוב תודה רבה על ההתיחסות! למדתי בפורום שלך הרבה, גם לידע כללי בנושאים אילו!

12/01/2006 | 23:11 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך אני שמחה ללמוד שהפורום עוזר לך בהבנת התהליכים הקורים בגופך. באשר להיסטרוסקופיה, היא בהחלט אינה בדיקת חובה במקרה כמו שלך, אולם זו אפשרות לבדיקה אבחנתית נוספת במקרה כגון שלך. במידה ואת אכן בוחרת לנסות את הטיפול בכדורי סרזט, ניתן ראשית להמתין ולראות באם הטיפול יצלח, כי אז אין צורך באבחון נוסף. במידה ולא תבחרי טיפול תרופתי זה, יתכן ותקבלי מידע נוסף מביצוע היסטרוסקופיה אבחנתית. תחושת טרום וסת אכן יכולה להופיע והלתבטא בנפיחות ותחושת גודש אולם ראשית היא אינה חייבת להופתלוות לטיפול, אלא יכולה להתלוות. שנית משך התופעה משתנה מאשה לאשה ויתכן ולא תהיה או תהיה קצרה אצלך. במידה ולא תמיד תוכלי להפסיק את הטיפול. מרקם הטרוגני הינו מושג אולטראסוני לגבי מרקם הרחם אולם בנתונים שתיארת אינו נותן לנו בשלב זה כלי אבחון ברורים. בהצלחה דר' דליה אדמון

13/01/2006 | 09:21 | מאת: אתי

12/01/2006 | 00:36 | מאת: גלי

מהי שחלה פוליציסטית? אבחנו אצלי את הנ"ל. על מה זה משפיע? האם יש טיפול? זה מפריע להכנס להריון? מסוכן?..... אני מבולבלת

12/01/2006 | 23:01 | מאת: ד"ר דליה אדמון

תוכלי ל'קבל מידע מלא באתר המרכז הישראלי לפריון http://www.baby4u.co.il/articles/ דר' דליה אדמון

11/01/2006 | 22:41 | מאת: סתם אחת

אני בת 35 אמא ל 3 (הקטן בן שנתיים). ליפני הבכור היו לי כמה הפלות (אחת משמעותית וכמה כימיות) וגם הריון מחוץ לרחם. ב 19/12 היה לי מחזור אחרון שנמשך 10 ימים, להבדיל מה 4 הרגילים. יחסתי את זה לטראמה נפשית שעברתי כמה ימים קודם (אבי נפטר). ב 6/1 חשתי כאבים בבטן התחתונה משמאל. מאז הכאבים הולכים ומתחזקים, ואף מקרינים לרגל שמאל (מקדימה). אופי הכאב מזכיר מאוד את ההריון מחוץ לרחם שהיה לי. בבדיקת US שנערכה לי אתמול (10/1) לא ראו כלום גם בדיקת שתן להריון יצאה שלילית. הבוקר הייתי אצל רופאת משפחה ששלחה אותי למגוון בדיקות דם, ושתן נתגלה קצת חלבון וקצת אריתרוציטים. לא ניתגלו לויקוטציטים. רופאת המשפחה הפנתה אותי לבדיקה נוספת אצל רופא הנשים. היום ראו ב US רחם מעט מוגדל, שרירני, רירית אקוגנית 20 מ"מ. שחלה ימנית תקינה ושחלה שמאלית עם ציסטה דמית 18 מ"מ וללא נונזל בדוגלס. גם היום בדיקת הריון בשתן שלילית. כמו כן רשם הרופא כי הרחם בגודל 8 שבועות הריון, נייד מעט רגיש. טופולות לא נמושו. רגישות באזור הטופולה השמאלית. שאלותי: 1. מה קורה פה? איך אפשר לראות רחם בשבוע 8 כשלי היה מחזור ליפני שלושה שבועות? 2. מה זה כל הממצאים האלה? גופיף צהוב יש ממילא בשלב שלאחר הביוץ אבל למה הוא דמי? מה זה המיומות שניצפו ומה משמעותן? 3. יכול להיות פה הריון? ואם כן- תקין??? 4. הרופא אמר לי לנוח- למה? (הייתי ממש בשוק, לא שאלתי יותר מידי...) תודה

לקריאה נוספת והעמקה
11/01/2006 | 23:10 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך לאור התיאור שתיארת ובדיקות ההריון השליליות בשתן לא סביר שהרית, ולכן גם לא סביר כי מדובר בהריון מחוץ לרחם. בכל זאת, למען הסר כל ספק רצוי לבצע בדיקת דם להריון ואז תוכלי לשכוח מהחשש להירון חוץ רחמי שלחלוטין. אין קשר בין גודל הרחם להיותך כן או לא בהריון במקרה זה. מקובל לתאר גודל רחם בשבועות הריון ולא בסמ' , אולם אין להסיק מכך כי ישנו חשד להריון בהצלחה ורפואה שלמה דר' דליה אדמון

11/01/2006 | 11:45 | מאת: חגית

ד"ר אדמון, שלום רב לפני כשלושה שבועות עברתי ניתוח כריתת רחם (פתיחת בטן). לאחר הניותח קיבלתי אנטיביוטיקה "אוגמנטין" ל-5 ימים, יומיים אחרי שהפסקתי אותה עלה לי החום והתחילו לי הפרשות מהנרתיק. חשבתי (וגם הרופאה) שיש לי דלקת בשתן, ביצעתי בדיקה לתרבית וקיבלתי שוב אנטיביוטיקה "זינט" ל-5 ימים , מה שהפסיק את החום ו"העמיד אותי על הרגליים". לאחר כשבוע קיבלתי תשובה לתרבית השתן והסתבר שאין דלקת אלא "צמחו חיידיקים שונים"... , ההפרשות עדיין לא הפסיקו, האם זה תקין?? תודה מראש על תשובתך, חגית

לקריאה נוספת והעמקה
11/01/2006 | 23:13 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך חגית אני שמחה על כך שהוגדרת "עומדת על הרגליים" ושאת מתאוששת. באם עדיין יש לך הפרשות משמעותיות רצוי שתגשי להבדק שנית אצל הרופא/ה שלך רפואה שלמה דר' דליה אדמון

10/01/2006 | 21:59 | מאת: דניאלה

שלום ידוע כי שרירן יכול לגרום לדחיפות במתן שתן. שאלותי:1.שרירן שגורם לדחיפות במתן שתן הוא שרירן שבולט אל תוך חלל הרחם או על פני דופן הרחם כלפי חלל הבטן והאם שרירן בגודל 3 ס"מ יכול לגרום לתופעה? 2.האם ניוון בשרירן הכוונה לניוון עקב הפסקת המחזור החודשי, הגורם להקטנת השרירן והאם הקטנת שרירן יכולה לגרום לכאב? תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה
10/01/2006 | 23:37 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך דניאלה, דחיפות במתן שתן הקשורה בנוכחות רחם שרירני (עם מיומות) נובעת מלחץ מקומי על השלפוחית - זה אפשרי בכל מקרה של הגדלה של הרחם בין אם ההגדלה נובעת ממיומה/שרירן שגדלה לכוון השלפוחית - או משרירן שגדל מהדופן האחורי ודוחק את הרחם כולו קדימה. כך זה אפשרי גם אם המיוהמ גדלה לכוון החלל, אולם מגדילה לבסוף את גודל הרחם שלוחץ על השלפוחית. לעתים גם שרירן לא גדול, של 3 סמ', יכול לתרום לתופעה. רצוי להתייעץ עם הופא/ה מטפלים שלך, על סמך בדיקתך, שיתרשמו באם התופעה של בריחת שתן קשורה כלל לדעתם בנוכחות השרירן. באשר לשאלתך השנייה, עם שינוי בפעילות ההורמונלית תיתכן הקטנת שירן על רקע ניוון. התהליך יכול להיות מלווה בחום וכאבים קשים מאד. בברכה דר' דליה אדמון

מה אפשרות להצאת המיומנה במקרה שלי? האם ניתן לבצע בעזרת ה-MRI המתבצע בתל-השומר ? או ניתוח. האם יש טעם להתיעץ עם רופא נוסף לפני ניתוח פשוט בימים הקרובים יש לי זימון לבלינסון לקדם ניתוח אני קצת מבולבלת ולחוצה אני תארתי בהודעה הקודמת על גדלי המיומיות מודה מראש על התשובה.

10/01/2006 | 06:07 | מאת: ד"ר דליה אדמון

ליבי בוקר טוב טבעי וברור שאת מעט מבולבלת ולחוצה נוכח האפשרויות הרבות והצורך בהחלטות באם כן או לא להנתח. באם תרצי קבעי לך תור למרכז לטכנולוגיות מתקדמות ונשמח לייעץ לך אילו טיפולים כן או לא יכולים להתאים לך. איתך הסליחה איני רואה כרגע את הודעתך הקודמת דר' דליה אדמון

ראשית תודה , בהמשך התשובה עוד מ"ס פרטים אני בת 42 לא עברתי לידות מתכוונת אם זה אפשרי ,מחזור סדיר ,משך המחזור 5-6 ימים האם אפשר לקבל יעוץ לגבי מספר שרירונים ברחם ,(מנח אחורי מוגדל ושרירני)האחד בגודל 69*69 מ"מ 49*53 מ"מ 49*53 מ"מ את הממצאים האלה קיבלתי מבדיקת אולטראסאונט . מה אפשרות להצאת המיומנה במקרה שלי? האם ניתן לבצע בעזרת ה-MRI המתבצע בתל-השומר ?(ואיך ניתן להגיע לביצוע הנ"ל במה זה כרוך האם זה באופן פרטי ?) או ניתוח. האם יש טעם להתיעץ עם רופא נוסף לפני ניתוח פשוט בימים הקרובים יש לי זימון לבלינסון לקדם ניתוח אני קצת מבולבלת ולחוצה. רכזתי את הדברים החשובים המסבירים את הבעיה . וכיצד ניתן להזמין תור למרכז לטכנולוגיות מתקדמות? יש מ"ס ט"ל וכו.... שוב תודה מראש ליבי

09/01/2006 | 14:48 | מאת: מרינה

שלום, אני בת 29, ילדתי לפני שנה וחצי (לידה רגילה) . אני לוקחת גלולות באופן קבוע. בבדיקה אחרונה של רופא נשים הופנו אותי לבדיקה קלופוסקופיה (נאמר לי שיש שינוי של צבע בשפה קדמית של הרחם ולכן שלחו אותי לבדיקה). אתמול עשו לי בדיקה. בסיכום כתבו שהכל תקין למעט שינוי בצבע (AWD עדין) בשפה הקדמית ונלקחה ביופסיה . אני מאוד נלחצתי כאשר לקחו ביופסיה. האם יש סיבה לדאגה? מה זה אומר שינוי בצבע בשפה קדמית? מה זה AWD עדין? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
10/01/2006 | 06:03 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך בשלב זה אין סיבה לדאגה. היות ואין מדובר בבדיקה קשה מאד (כן, אין לי ספק שהיא מאד לא נעימה) והיות וניתן בצוואר הרחם לאבחן נגעים גם בשלב טרום סרטני, מקובל בכל ספק לבצע ביופסיה עדינה. קרוב לוודאי שתתקבל תשובה תקינה, או במקירם רבים דלקתית. ומידה ולא - מרבית הממצאים שמתגלים ניתנים לטיפול מקומי בלבד. הביופסיה מאפשרת לנו לעתים התאמה יותר מדוייקת שלטיפול אנטי דלקתי ומזהה אילו נשים זקוקות למעקב קולפוסקופי חוזר. בשלב זה שכחי מהענין עד לתשובה. דר' דליה אדמון

11/01/2006 | 09:50 | מאת: מרינה

שלום, תודה על תשובתך. כמו שאמרתי לפני יומיים עשו לי קלופוסקופיה ולקחו ביופסיה ויש לי עדיין דימום קל. רציתי לדעת כמה זמן זה אמור להמשך? האם אפשר לעשות פעילות ספורטיבית בזמן הזה? תודה, מרינה.

אני בת 50, עדיין מקבלת מחזור חדשי. לאחרונה, זה מספר חדשים, יש לי דימום מוגבר במשך 3-4 ימים מהמחזור (7-8 ימים כולו), וכאבים חזקים מאוד, גם משככי כאבים לא עוזרים. בבדיקה אצל גניקולוג, נמצאה מיומה קדמית תוך דפנית: לפני שנה היא היתה בגודל של 12X13 מ"מ, וכעת בקוטר של 20 מ"מ. הרחם בגודל של 52X42X44 מ"מ, מירקם הטרוגני (מה פירוש?), עובי רירית 4.7 מ"מ. היתכן כי המיומה היא הגורם לכאבים ולדימום הרב? האם כדאי לסלק אותה? וכיצד? הרופא אמר כי תוצאות הבדיקה תקינות, ונתן לי כדורי סרזט (המכילים פרוגסטון בלבד), למשך מספר חדשים, אולי זה יעזור. האמנם זה טיפול מקובל לבעייתי? מהן תופעות הלואי לכדורים אלה? תודה על תשובותיכם לשלל שאלותי.

לקריאה נוספת והעמקה
10/01/2006 | 05:59 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך אתי בנתונים שתיארת אין וודאות כי המיומה הינה הסיבה לכאביך. ניתן להוסיף לבירור שעברת בדיקת היסטרוסקופיה - החדרה של סיב אופטי עדין לחלל הרחם בגישה וגינלית - על מנת לשלול סיבה אחרת לכאביך, ולראות באם המיומה שבעל קול נראית תוך דפנית חודרת לחלל. באשר לצרזט היתרון של כדורים אלו שהן גורמות לדיכוי של רירית הרחם - וכך מקטינות משמעותית את כמות הדימום. מרבית הנשים חשות בטוב עם כדורים אלו, לעתים נלווה לשימוש בהם תחושה של טרום וסת אולם על פי רוב זה חולף . בהצלחה דר' דליה אדמון

תודה על תשובתך המפורטת. הרופא שלל ביצוע היסטרוסקופיה, משום שהמיומה הינה תוך דפנית, ועל כן, אמר, לא תיראה בבדיקה זו. האם להניח לכך, או לבקש בכל זאת את ביצוע הבדיקה? "מירקם הטרוגני" - מה פירוש? "תחושה של טרום ווסת" - האם הכוונה גם לתחושת גודש ונפיחות? ולמשך כמה זמן? שוב תודה רבה על ההתיחסות! למדתי בפורום שלך הרבה, גם לידע כללי בנושאים אילו!

08/01/2006 | 19:39 | מאת: אנונימית

שלום, אני בת 20 וגילו אצלי לפני כחודש קונדילומות באזור השפתיים של הפות אך נאמר לי שצוואר הרחם תקין. קיבלתי טיפול של משחת אלדרה, והיום חודש אחרי אמר לי הרופא שהקונדילומות התפשטו לי עוד ונהיו לי הרבה קונדילומות נוספות והוא ראה שתי נקודות שנראו לו חשודות כקונדילומות בצוואר הרחם, הרופא עשה לי בדיקת דגימה לנקודות בצוואר הרחם ואמר לי שעליי לחכות חודש עד לתשובה ואז הוא ידע האם גם שם יש צורך בלייזר וכרגע עליי להמתין חודש. אני כולי אובדת עצות האם זה מסוכן שהקונדילומות ממשיכות להתפשט ואני לא מקבלת כל טיפול המשך במשך כל החודש?? מה הסכנה בקונדילומות בצוואר הרחם? האם זה יכול להיות סרטני? הפאפס שעשו לי לפני חודש היה תקין.

08/01/2006 | 23:47 | מאת: ד"ר דליה אדמון

אנונימית יקרה אנא דאגי קצת פחות - המצה אינו חמור כל כך. טיפול בקונדילומות מרוכז על יד הצוות הגינקואונקולוגי. רצוי שתפנה לפורום זה לקבלת מידע מלא לילה טוב דר' דליה אדמון

לד"ר אדמון שלום! עברתי לפני שנה וחצי ניתוח של בלוטת הטריס. האם כדורי ההטרוקסין 100 יכולים לגרום בהמשך לקרישי דם גדולים במחזור. אני לוקחת פעם בשבוע 2 כדורים ובהמשך כל יום כדור אחד. (יש לי מיומה אחורית וגם מיומה קדמית). תודה

לקריאה נוספת והעמקה
08/01/2006 | 23:43 | מאת: ד"ר דליה אדמון

נור שלום רב רצוי ראשית לוודא שתפקודי בלוטת התריס מאוזנות היטב.רק לאחר שאישרת זאת, גשי להערכה של מיקום וגודל המיומות ובהתאם ניתן להחליט אם הן תורמות לתלונתך של דימום מוגבר. במידה וכן נוכל לתת מידע על כלל האפשרויות הטיפול הקיימות כיום. דר' דליה אדמון

08/01/2006 | 04:53 | מאת: שירי

הרופאים אמרו שאזדקק לטיפולים על מנת להרות בשל עודף זקיקים. אני בת 24 נשואה שנה. ניסינו להרות ועוד לא התחלתי טיפולים. עליתי על אתר של הומאופתיה קלאסית שמספר על אשה שהרתה למרות עודף זקיקים, אחרי טיפול אחד. האם זה יכול להיות - הסיפור נראה כנה, האם זה רק נראה כך? אינני ששה לטיפולים\ מכל המסופר עליהם. הייתי שמחה לקצר את הדרך. http://www.ima-adama.co.il/healling_methods/homeopath/homeopath_henya15_pregnancy.htm

08/01/2006 | 23:40 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שירי שלום אני מתארת לעצמי כמה קשה לך ההתמודדות עם הקושי להרות, וכמה עז רצונך להצליח במהירות עם כמה שפחות התערבות רפואית. איני יכולה לחוות דיעה על הטיפול ההומואפטי שהוצע, היות ולעולם אין להסיק ממקרה בודד אחד לגבי מקרה בודד פרטי אחר. הרי חלק מהזוגות, למרות תחזיתינו הקודרות, משיגים הרין כמעט מייד ולו היו מטופלים בטיפול כלשהוא - קונבנציונלי או מרפואה משלימה לסוגיה, הטיפול היה מקבל את הקרדיט. כנסי לפורום פריון ולפורום תמיכה של פריון - למדי את הנושא ואל תחששי - לא כל הנשים המתחילות בטיפול נזקקות לטיפולים רבים וקשים. חלקן מקבלות עזרה קלה והכוונה בלבד ומצליחות וחלקן האחר נזקק אכן לעבודה קשה אבל ההצלחה תפצה בהצלחה דר' דליה אדמון

07/01/2006 | 17:20 | מאת: אנה

לד"ר שלום! אני בת 30 ואמא לשני בנים. נכנסתי להריון לא מתוכנן ולצערי בשבוע 10 ביצעתי גרידה עקב חוסר דופק עוברי. לפני כניסתי להריון הנ"ל הייתי אמורה לעבור לפרוסקופיה עקב כאבי בטן כרוניים לאחר לידה 2 (הילד בן שנתיים). בסיטי, באולטרסאונד ובשום בדיקה לא גילו שום דבר שיכול לגרום לכאבים. כאשר עברתי את הגרידה, הרופא אמר לי כי יש לי מיומה ברחם. לאחר 3 שבועות ביצעתי אולטרסאונד אצל רופא מטפל שלי שהמליץ על לפרוסקופיה, והוא אמר לי כי לא רואה שום מיומה. מה זה יכול להיות? איך הגיוני שרופא אחד ראה משהו והשני לא ראה כלום? האם לפרוסקופיה היא הבדיקה המדויקת שיכולה להצביע על הבעיות שלי?

לקריאה נוספת והעמקה
08/01/2006 | 23:34 | מאת: ד"ר דליה אדמון

אנה שלום רב צר לי שעברת הפלה ואני מקווה שבקרוב תבשרי לנו על הריון חדש המתפתח כהלכה. בוודאי קיבלת הסברים על השכיחות של הפלה טבעית ועל כך שאין להסיק מכך דבר על ההמשך, וכי ההריון הבא קרוב לוודאי יסתיים בהצלחה. מיומה מושפעת מהסביבה ההורמונלית ויכולה לגדול בהריון ולקטון לאחר סיום הריון - בין אם מדובר בסיום בשל הפלה או בשל לידה. באשר למכאוביך, בהעדר אבחנה לעתים רק לפורוסקופיה יכולה לאבחן בצורה ברורה את סיבת הכאב. אף כאשר אין הסבר בעת הלפרוסקופיה לכאבים, לאחר שנשללו כל המצבים המסוכנים והמדאיגים ביכולים לגרום לכאביך, ניתן לטפל בכאב עצמו ולהקל עליך

07/01/2006 | 08:30 | מאת: זיוה

מה היא רחם אחורית? האם יש קשיים בכניסה להריון? האם אחוז ההפלות במנח כזה של הרחם גדול יותר? תודה מראש על האינפורמציה זיוה

לקריאה נוספת והעמקה
08/01/2006 | 23:28 | מאת: ד"ר דליה אדמון

זיוה שלום רב הספרות הרפואית חוזרת פעם במספר שנים ועוסקת בסוגיה של רחם אחורי. התופעה אינה נדירה, נשים רבות אינן מודעות לכך בכלל, ואבחור לומר" בעלות רחם אחורי" ולא "סובלות מרחם אחורי" היות ונשים רבות אינן יודעות על כך ואינן סובלות מכך. חלק מהמחקרים מראים על עלייה בתופעות פתולוגיות שונות בנוכחות רחם אחורי, אולם עבודות אחרות אינן תומכות בכך. אם אין לך תלונות מיוחדות ומדובר בממצא מקרי בעת בדיקה, שכחי מכך. אם התעוררה בעיה ספציפית, התייעצי לגבי השילוב של הבעיה שלך עם רחם אחורי עם הרופא/ה שלך. דר' דליה אדמון

06/01/2006 | 18:20 | מאת: miri

בת 43 אמא ל3 ילדים 2 הריונות ראשונים תקינים ולידות רגילות . בגיל 34 ילדתי לידה מוקדמת בשל רעלת הריון קשה . לחץ דם גבוע שגרם גם לבצקת במוח. מאז הלידה האחרונה בערך בעיות במחזור החודשי מחזור לא סדיר . מזה כ4 שנים כמעט ללא מחזור. בדיקות שעברתי כמו פאפ ופיפל יצאו תקינות כמו כן בדיקות הורמונים . בבדיקת אחרונה לפני כיומיים נתגלה ציסטות בשחלה וכמו כן מיומה ברחם עליה ידעתי היא ללא שינוי . בדיקות הורמונים שעברתי יצאו הערכים הבאים estradiol -73.4 lh 43.2 fsh 70.9 tsh 2.24 פרולקטין 185 מפענוח בדיקות באינטרנט הבנתי כי הערכים גבוהים מאוד . מה יכולה להיות הסיבה האם יש קשר ללידה המוקדמת לפני כ8 שנים סליחה על האריכות אודה לך על תשובתך

לקריאה נוספת והעמקה
08/01/2006 | 23:24 | מאת: ד"ר דליה אדמון

מירי שלום רב על פי התשובות שהעברת לעיונינו והדיווח כי אינך מקבלת מחזור כבר 4 שנים את כבר נמצאת במצב של אל-וסת/מנופאוזה. כצפוי, המיומה שאובחנה אצלך לא השתנתה בתקופה זו בהעדר פעילות הורמונלית. הופעת אל-וסת בגיל יחסית מוקדם יכולה להיות קשורה לפגיעה שעברת במקביל לרעלת הריון הקשה שחווית. רצוי שתייעצי לגבי הבעיות ההורמונליות/אנדוקריניות עם הרופא שלך או בפורום לגיל המעבר. באשר למיומה, היות והינה ללא שינוי ואינך חשופה לגירוי הורמונלי, קרוב לוודאי שאין כל צורך בהתערבות בשלב זה. דר' דליה אדמון

05/01/2006 | 23:16 | מאת: חנה

שאלה באחת מתשובתייך צינת כי בבדיקת us יש לבדוק אם יש זרימת דם חריגה בבדיקת הדופלר. שאלתי:מהי בדיקת דופלר בהקשר למיומה ומה פרוש זרימת דם חריגה תודה

לקריאה נוספת והעמקה
08/01/2006 | 23:17 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך חנה, בדיקת דופלר הינה בדיקת אולטראסאונד בה מנצלים את הטכניקה למדידה עקיפה של זרימת הדם באיבר הנבדק. בדיקה זו בגינקולוגיה חשובה בייחוד בנסיון לאבחן אופיים של ציסטות שחלתיות - אין הבדיקה קובעת אם כן או לא מדובר בגידול סרטני, אולם הבדיקה נותנת מידע נוסף על הסיכוי כי מדובר בגידול ממאיר או שפיר כל טוב דר' דליה אדמון

05/01/2006 | 23:10 | מאת: שיר

שלום, האם שרירן בגודל 3 ס"מ ושרירן נוסף קטן יותר יכול לגרום לכאבים?יצוין כי אינני סובלת מדימומים. תודה.

08/01/2006 | 23:14 | מאת: ד"ר דליה אדמון

כאבים יכולים להגרם ממיומה בהתאם למיקומה, ולאספקת הדם למיומה. מיומה של 3 סמ' הלוחצת לכוון הרקטום יכולה לגרום למשל לכאבים קשים בעת יציאה. כמו כן מיומה לעתים עוברת תהליך עצמי של ניוון והדבר מלווה בכאבים משמעותיים. אם כי זה לא שכיח התהליך הזה יכול לקרות גם במיומה קטנה. רצוי שתתייעצי ברופא/ה מטפלים שלך בשאלה של קשר בין הכאבים שאת מתארת והמיומה/מיומות שזוהו אצלך בהצלחה דר' דליה אדמון

04/01/2006 | 12:07 | מאת: רינה

שלום אני בשבוע 23 ובבדיקת אולטראסאונד בסקירת מערכות הרופא אמר שאם כואבת לי הבטן זה בגלל שיש לי מיומה בבטן ואחרי הלידה יכול להיות שהיא תקטן האם זה יכול להפריעלמהלך ההריון? איך זה שלא ראו את זה קודם? האם זה יכול לצאת בלידה? או צריך לעשות איזה שהוא תהליך בלידה? הרופא נשים אמר שיש לי בקע בתבור האם זה יכול להיות קשור? תודה מראש רינה

לקריאה נוספת והעמקה
04/01/2006 | 23:27 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך רינה אני שומעת בקולך האלקטרוני את הדאגה הרבה שאת חשה בשל הממצא של מיומה בעת בדיקת אולטראסאונד. ראשית. אנא ממך הרגעי. לא ציינת אחרת, אזי אני מבינה כי עד עתה, עד שבוע 23 , מהלך ההריון הינו תקין. סביר להניח כי גם ההמשך יהיה כך. מיומה הינו גידול שפיר שכיח מאד אצל נשים, ומגיב לשינויים הורמונליים ויכול בהחלט לגדול בהריון. יתכן והייתה לך מיומה קטנה עוד טרם ההריון ולא אובחנה בשל גודלה הקטן, וכעת רק אובחנה. במידה ואין מדובר במממצא גדול, ואינך סובלת מכאבים או דימומים, אין מקום לדאגה. בהתאם למיקום המיומה היא יכולה להיות קשורה בתלונות שונות במהלך ההריון, אולם היא אינה חייבת ונשים רבות עם מיומה עוברות מהלך הריון תקין לחלוטין. המיומה לא "תצא בלידה" ואין ורך בביצוע פעולה לטיפול במיומה בעת הלידה. במקרים של מיומה גדולה באיזור התחתון של הרחם, היא יכולה להפריע למעבר של העובר לתעלת הלידה ולהוות סיבה לניתוח קיסרי. חזרי לרופא המטפל שלך ובהתאם לגילך ולהיסטוריה הרפואית שלך, ולבדיקתך תקבלי בוודאי תשובות מלאות לשאלותיך. בהצלחה, דר' דליה אדמון

04/01/2006 | 09:36 | מאת: א.ת.

בגלל בעיות נירולוגיות שונות , אני שותה כדור בשם טרנקסל , אם כניסתי להריון הפסקתי לשתות את הכדור . אני כיום בשבוע 28 להריון האם אפשר להתחיל לקחת את הכדור מחדש , אם כן ממתי , אם לא מה במקום . אני סובלת ממחשבות טורדניות שחוזרות על עצמם כמו סרט נע במוח ( לא חלילה התאבדות וכו') , בעבר הייתי מטופלת אצל פסיכולוג תקופה ממושכת , הדבר עזר אך לא ב- 100% . מה הפתרון ומה עלי לעשות . אשמח לקבל תשובה עניינית - תודה

04/01/2006 | 23:41 | מאת: ד"ר דליה אדמון

א.ת. יקרה שלום הריון מעורר חרדות לעתים קרובות אצל נשים רבות, ללא קשר להיסטוריה קודמת של חרדות דומות. מדובר בשינוי עצום פיזי ונפשי והתופעה מוכרת ומתועדת היטב. אין זה נדיר להזדקק לתרופות נגד חרדה בהריון. רצוי כי תתייעצי כם הרופא המטפל ויחד יתאימו לך את הטיפול המתאים ביותר - שיחות/טיפול תרופתי וכל שילוב אחר. כמו כן, יוכל להפנותך למרכז טרטולוגי - הנותן מידע על השפעת הטיפול התרופתי על העובר - לקבלת מידע מדוייק על הסיכונים הידועים בעקבות נטילת התרופה שתומלץ לך בשלב זה בהריון. אמליץ לך בחום לא להחליט בעצמך על טיפול תרופתי אלא לקבל לווי בתהליך על ידי ייעוץ משולב של רופא פסיכיאטר ורופא נשים. בהצלחה דר' דליה אדמון

04/01/2006 | 23:46 | מאת: ד"ר דליה אדמון

כמו כן אני מפנה אותך למאמרה של דר' רשל זוהר קדוש, פסיכיאטרית בכירה, המופיע באתר דוקטורס - סוגיות נפשיות במעגל החיים של האישה דר' זוהר-קדוש תצטרף בקרוב לניהול פורום זה.

04/01/2006 | 09:14 | מאת: נור

לד"ר אדמון שלום, אבקש בבקשה את התיעצותך. אני בת 42 וחצי. בבדיקה אצל רופא נשים, במחזור, דימום שנמשך 13 יום, (פעם ראשונה), יציאת קרשי דם גדולים (לפי דברי הרופא) ידעתי שיש לי מיומה, אלו הפרטים שנתגלו באולטרסאונד. מיומה קידמית בקוטר: 90X86 מ"מ ומיומה אחורית בקוטר: 58X41 מ"מ הערות: דקה עם פס דק של נוזל בחלל. שחלות תקינות לגיל. דוגלס: ללא נוזל חופשי. רחם שרירני 16 שבועות. תפולים תקינים. ד"ר אדמון האם תוכלי לייעץ לי מהן האפשרויות הכי מתאימות לי בהתאם לנתונים הללו. האם הכי מתאים ניתוח או אפשרי גם ללא ניתוח בגדלים של מיומות אלו. אני במעקב. תודה על התיחסותך.

04/01/2006 | 23:53 | מאת: ד"ר דליה אדמון

נור שלום בהתאם לנתונים שהצגת את מתאימה הן לטיפול כירורגי והן לאופציות אחרות לא כירורגיות. במרכז לטכנולוגיות מתקדמות בתל השומר נשמח לייעץ לך על כל האפשרויות העומדות לרשותך. כמובן ההחלטה תושפע בראש ובראשונה ממרצונל שכן או לא הרות בעתיד, וממצב בריאותך הכללי. באתר תוכלי למצוא קישורים עם הסברים מפורטים על אופפציות לא כירורגיות, ובמידה ותזדקקי או תבחרי בכירורגיה תוכלי לקבל מידע על כך באתר לכירורגיה אנדוסקופית. בהצלחה דר דליה אדמון.

05/01/2006 | 08:41 | מאת: נור

לד"ר דליה אדמון תודה על התיחסותך לבקשתי. אכן עודדת אותי, אולם אינני מצליחה לתפוס טלפונית את מרפאות החוץ בבית החולים שיבא, כדי לקבוע תור ולהתייעץ. אני מהקריות.

03/01/2006 | 20:02 | מאת: חגית

ד"ר אדמון, ערב טוב תודה על תשובתך המפורטת לשאלתי הקודמת (לפני כמה ימים). תיזכורת - אני לאחר ניתוח כריתת רחם (לפני 10 ימים), אחרי הניתוח קיבלתי אוגמנטין ל-5 ימים. מזה יומיים יש לי חום של בערך 38.7-39 , מהבקר יש לי גם הפרשות חום/אדום מהוגינה. זה מלווה בצריבה בעת מתן שתן וריח חזק.- ביקרתי היום אצל רופאת הנשים, היא לקחה לי דגימת שתן ונתנה לי "זינט" 500 מ"ג 2 ביום. היא גם בדקה אותי וגינלית (ידני) וראתה שהכל תקין , היא אמרה שכנראה יש לי דלקת בשתן בעקבות הניתוח , וההפרשות הן התפרים הפנימיים שנמסים. אשמח לשמוע גם את דעתך.

לקריאה נוספת והעמקה
04/01/2006 | 00:42 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך דלקת בדרכי השתן הינה אחת הסיבוכים השכיחים לאחר ניתוח ובהחלט יכולה להסביר את החום שעלה ואת הצריבה במתן שתן. ההפרשות/דימום מהנרתיק יכולים להיות מתפרים בשלבי ספיגה. בהתחשב בכך שהבדיקה הוגינלית תקינה, זו כנראה האבחנה הנכונה. יחד עם זאת, יש לזכור, כי לעתים יכול להופיע זיהום באגן לאחר ניתוח, מעל כיפת הנרתיק. במידה והחום אינו מגיב תוך 24 שעות , לפחות לערכים שלא מעל 38, רצוי להבדק שנית כולל בדיקת על קול וספירת דם. בהצלחה דר' דליה אדמון

02/01/2006 | 17:42 | מאת: מיכל

האם מבצעים היום ניתוחים להוצאת רחם, באמצעות לפרסקופיה? או שזה מחייב פתיחת חלל הבטן?

לקריאה נוספת והעמקה
02/01/2006 | 22:02 | מאת: ד"ר דליה אדמון

בשנים האחרונות, רבים המקרים בהם ניתן לבצע כריתת רחם בגישה לפרוסקופית, ללא צורך בפתיחת בטן. את מוזמנת להפנות את שאלתך לפורום כאן בדוקטורס לכירורגיה גינקולוגית - אנדוסקופיה ולפרוסקופיה. צייני יותר פרטים על גילך,, תלונותיך, וגודל הרחם..וכמובן מהי הסיבה שהומלץ לך על כריתת רחם, ובהתאם נשתדל לתת לך יעוץ הולם. בהצלחה דר' דליה אדמון

02/01/2006 | 16:44 | מאת: יעל

ד"ר שלום רב. בבדיקת us אצל הגניקולוג, התגלה אצל אמי (בת 50) גידול של כ-10 ס"מ שנראה לרופא כשרירן סב סרוטי. לפני פחות משנה התגלה שרירן בגודל של 2 ס"מ במיקום קצת שונה. שוללת דימום, רמת המוגלובין תקינה, רמת טסיות נמוכה. תשובות של מרקרים טרם הגיעו. היא הופנתה לus נוסף ויעוץ כירורגי. האם אופייני לשרירן לגדול כ"כ מהר? האם יש אפשרות להבחין בין גידול סרטני למיומה ב-us? האם בשל גדילתו המהירה וגילה, יש עדיפות לכריתת רחם? תודה מראש נ.ב. ידוע על ציסטות בשדיים ולפני מס' חודשים גוש במרקם מוזר שהתגלה כשפיר בביופסיה. לאמא שלה היה סרטן שד. ניתן להבין שהפחד העיקרי שלי הוא סרטן הרחם...

לקריאה נוספת והעמקה
02/01/2006 | 21:56 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך יעל כדי להיות בטוחה שאכן קרתה כאן גדילה מהירה ראוי לברר מה היה גודל הרחם בבדיקה ידנית בעבר ומה גודלו כעת. כמו כן ראוי לוודא שאכן אמך נבדקה לפני שנה ולא יותר - לעתים מטופלות עונות כי נבדקו לפני שנה ומתברר כי מדובר בשנתיים שלוש. היות ואמך אינה מדממת ואינה מתלוננת על כאבים ורמת ההמוגלובין שמורה אין צורך בהחלטה בהולה וניתן לברר את הדברים בצורה יסודית. אין בדיקה לא פולשנית המבדילה בין מיומה לגידול סרטני אולם הסרקומה של הרחם - גידול סרטני - הינו נדיר ביותר. בעבר הייתה דעה כי מיומה הגדלה במהירות חשודה - כיום הנתונים חלוקים וקרוב לוודאי שבהעדר נתונים אחרים כגון ריבוי דימומים לא סדירים, אין מדובר בסיכון יתר לסרקומה. ציינת רמת טסיות נמוכה - רצוי לחזור ראשית לרופא מטפל ולברר באיזו מדיה נמוכה והאם קיים סיכון יתר לדימום בהתערבות כירורגית, על מנת לבחור את אופן הטיפול המתאים ביותר. אין עדיפות ברורה לכירורגיה בשלב זה, אולם יש ראשית לברר היטב את הנתונים ולראות מה קורה כעת בתקופה הקרובה ולהיות במעקב רפואי צמוד. כדאי לשמוע מהרופא המטפל את דעתו והמלצתו ובמידת הצרוך בסיום השיחה באם אמך תרצה לשמוע חוות דעת נוספת לפנות. אנו לרשותך בשיבא במרכז לטכנולוגיות מתקדמות להסברים על כל השיטות המבוצעות במרכז ובמחלקה הגינקולוגית. בהצלחה דר' דליה אדמון

01/01/2006 | 12:21 | מאת: חגית

שלום רב, עקב מיומה גדולה שהיתה לי (900 גר'..) לפני כ-10 ימים עברתי כריתת רחם בלבד (ללא שחלות וחצוצרות). באופן כללי אני מרגישה טוב מלבד העובדה שיש לי צרבת וחולשה. האם זה בסדר? ובאופן עקרוני מה התופעות של אחרי הניתוח? תודה מראש, חגית

לקריאה נוספת והעמקה
01/01/2006 | 20:12 | מאת: ד"ר דליה אדמון

חגית שלום אני שמחה לשמוע שאת מתאוששת יפה מהניתוח שעברת. תופעה של חולשה היא טבעית לאחר התערבות כירורגית, בין אם נותחת בלפרוסקופיה או בפתיחת בטן מלאה. צרבת יכולה להתלוות לכל תהליך תוך בטני, ומערכת העיכול מתאוששת לאיטה לאחר ההתערבות התוך בטנית. לאחר כריתת רחם, התאוששות נעה בין שבוע לחודש, בהתאם לסוג הניתוח שעברת, מצבך הבריאותי הכללי, והקצב האישי שלך. היות ולא עברת כריתת שחלות, קרוב לוודאי שבטווח הקרוב לא יחולו אצלך שינויים הורמונליים ותוכלי לאיטך לחזור לדרכך כמובן מומלץ שתבדקי אצל הרופא/ה המנתחים בטרם חזרה לפעילות מלאה. בקרוב נרחיב כאן בפורום את הדיון ונדון גם על היבטים לא פזייים של כריתת רחם. בהצלחה דר' דליה אדמון

02/01/2006 | 10:22 | מאת: חגית

תודה רבה על תשובתך. תבורכי

01/01/2006 | 00:38 | מאת: סיון

א. מהי צניחת רחם? כיצד מזהים אותה? ב. האם יש מצב שאישה "מפילה" (אל מחוץ לגוף) חלק מהרחם שלה או איבר אחר במערכת הרבייה שלה?

לקריאה נוספת והעמקה
01/01/2006 | 09:22 | מאת: ד"ר דליה אדמון

סיון שלום, "צניחת רחם" או דפנות הנרתיק מתבטאת בתחושת כובד ותחושת של גוש היוצא מתוך הנרתיק. יכולים להתלוות קשיים במתן שתן או ביציאה. באם נדמה לך שאת סובלת מתופעה זו כדאי שתבדקי. הרופא/ה המטפלים שלך יוכלו להעריך באם קיימת אכן צניחה הנובעת מחושלה של שרירי רצפת האגן ולייעץ לך באם יש צורך בהתערבות בהצלחה דר' דליה אדמון

הי אני צריכה השבוע לעבור צילום רחם לצורך ברור פוריות ורציתי לדעת איך נחשבת הרמה של רופאי בי"ח לינאדו בנתניה בבדיקה הזו. אני יכולה לעשות גם בת"א באידלסון (אני ממכבי) אבל אם אעשה בלינאדו לא אצטרך לפספס את ההזרעה של אותו חודש.. אשמח אם תוכלי לענות לי במהירןות כיוון שהצילום הוא השבוע תודה!

01/01/2006 | 09:18 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך נון, ראשית בהצלחה, ומקווה שאת בדרך לטיפול האחרון בטרם הריון. ולא, המשיכי בדרך בהרבה סבלנות. לא אוכל לתת לך המלצה ספציפית, היות ואין מתפקיד פורום זה לתת המלצות אישיות למי לפנות לקבלת טיפול רפואי. כל האפשרויות שהעלית ראויות ומוקבלות. אודה לך, אם להבא, תפני לפורום פוריות היות ופורום זה מיועד לנשים עם מיומות ו/או מועמדות לכריתת רחם. לדעתי, בפורום פוריות כותבות גם נשים העוברות טיפול ואולי תשמעי חויות מנשים שעברו את הצילום ותתעודדי. בהצלחה בברכה דר' דליה אדמון

30/12/2005 | 16:09 | מאת: ניצן

בהמשך לשאלותיי הריני להוסיף עוד כמה פרטים בכדי לעזור לתגובתך - אני אם ל-3 ילדים- לידה ראשונה קיסרי + 2 רגילות. - מחזורים סדירים וללא דימומים. - ללא כל כאבי בטן . ומה קורה אם לא מוציאים את המיומה? ושוב תודה ניצן

לקריאה נוספת והעמקה
01/01/2006 | 09:14 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך ניצן אני בוחרת לענות מהסוף להתחלה - אם לא מוציאם את המיומה , נדגיש, כי בשלב ראשון, לא יקרה דבר. ולכן, אינך צריכה להחליט החלטה חפוזה או מהירה. במקרה כשלך, בו המיומה התגלתה בבדיקה שגרתית, אינך סובלת מכאבים או מדימומים או מכל תלונות אחרות, ניתן לדום בכל האופציות של טיפול בשרירן. בסופו של יום, היות והמיומה שאובחנה אצלך, אינה קטנה, אלא צמחה כבר ל-10 סמ', ככל הנראה תיאלצי לבחור באחת משיטות הטיפול הקיימות, ולא להסתפק במעקב. את בת 43, וסיבר שטרם מתקרבת להפסקת הוסת והפעילות ההורמונלית, ולכן ללא טיפול או התערבות, הסיכוי המירבי הינו כי המיומה מגדל, ולבסוף יופיעו סימפטומים. אך כפישהדגשתי, אין צורך שתחליטי בטרם תבחני היטב את האפשרויות העומדות לרשותך, ותבחרי את האפשרות המתאימה לך ביותר. אני מתארת לעצמי שכעת את מבולבלת, לאחר שקיבלת שתי המלצות שונות כל כך. אך ישנן תחומים ברפואה, בהם קיימות אסכולות שונות ולעתים סותרות, ועם כל הקושי והבלבול, לעתים מכאן צומחת הסקרנות והיוזמה שמצעידים קדימה את הרפואה. בטרם תחליטי כיצד לטפל במיומה, חשוב שתחליטי מהם תוכניותיך לעתיד בנושא משפחה, אילו אופציות חשוב לך לשמר. ישנם טיפולים כירורגיים, כפי שהוצעו לך, של כריתת רחם או כריתת מיומה, וישנם טיפולים לא פולשניים כגון טיפול באולטראסאונד ממוקד , המאפשר שימור הרחם, או שימור הרחם על ידי צינטיור סלקטיבי ואמבוליזציה. אנו לרשותך, עם הסברים על כל השיטות, במרכז לטכנולוגיות מתקדמות בשיבא. בהצלחה דר' דליה אדמון

29/12/2005 | 12:36 | מאת: שמעון

טוב זאת בעייתי לפני חודש בערך קיימתי יחסי מין עם חברתי לפני שבוע היא הרגישה כאבים בצד אמרו שזה וירוס בכליה שניגרם מאיזה רגישות אליי בשפה הפשוטה אלרגיה שאלתי היא האם אנחנו יכולים להמשיך ביחד ושזה לא יחזור על עצמו או שיש איזה טיפול לזה..?

29/12/2005 | 19:12 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שמעון שלום רב הנושא של פורום זה הינו מיומות, עדיף שתפנה את השאלה שלך לפורוםפ אחר - אולם רצוי שראשית תברר פרטים נוספים. אם מדובר בוירוס לא מדובר באלרגיה. אם מדובר בוירוס שבו נדבקה ממך, לאחר שתקבלו שניכם טיפול, אין סיבה שזה יפגע בקשר שלכם. עדיף שתפנו יחדיו לשאול את הרופא שמטפל בחברתך את כל השאלות. קבעו איתו זמן נוח ואז שאלו את כל השאלות דר' דליה אדמון

28/12/2005 | 13:58 | מאת: אורה

שלום, אני בת 56,מצב בריאותי הכללי תקין. יש לי שני שרירנים: שרירן קידמי 44/44 מ"מ, שרירן אחורי 58/83 מ"מ. תאריך וסת אחרונה: 28/11/05 אינה סדירה (רווחים בין חודש וחצי לחודשיים). המיומות פוגעות באיכות החיים שלי במספר דרכים: - הטלת שתן לעיתים מאוד קרובות (בלי קשר לכמות). - מחזור חודשי עם דימומים חזקים. - אזור הבטן נראה כמו בתחילת הריון. האם לפי נתונים אלה אפשר לדעת מהי האופציה המתאימה לי להסרתם ? אם נתונים אלה אינם מספיקים, אבקשך להנחות אותי מה צריך להיות שיקול הדעת שלי בבחירת האופציה המתאימה להסרת השרירנים. תודה מראש, אורה

שלום לך אורה, לפי תאורך כנראה וישנה מיומה שבולטת לחלל, ולכן גורמת לך לדימומים ארוכים ובלתי סדירים וכמובן לנפיחות בבטן, כמו כן אחד מהאלמנטים גם זה הצורך בהטלת שתן לעיתים קורובות יותר, היות והמיומה לוחצת לך על שלפוחית השתן והרקטום. אנא פני לייעוץ בהקדם אצל אחד מהרופאים העוסקים באנידוסקופיה גניקולוגית, כמו מנהלי הפורום הנ"ל והם בטוח יוכלו לייעץ לך ולתת לך את המענה המהיר והיעיל ביותר, כמו כן בדיקת כל האלטרנטיבות, לידות בעבר, או ההסטוריה המשפחתית וכו..... בהצלחה. נטלי.

28/12/2005 | 23:13 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך אורה התלונות שאת מדווחת עליהם אכן קרוב לוודאי מקורם ברחם השרירני שלך. לרשותך מספר אפשרויות לטיפול ברחם השרירני. ראשית עליך להחליטי אם את מעוניינת בשימור הרחם ובאם את מעוניינת באופציה כירורגית או לא כירורגית. כמובן שראשית עליך לברר עם הרופא/ה מטפלים שלך באם קיימים גורמי סיכון אחרים שבעיתם יש מקום להמליץ על דרך זו או אחרת. בגילך, קרוב לוודאי שבקרוב תיפסק הוסת, והסיכויים גדולים שאז המיומות תקטננה מעצמה. אולם היות ולפי תיאורך, את מאוד סובלת, סביר כי בתחרי התערבות כלשהיא, על מנת לשפר את איכות חייך. בקוים כלליים, אציין, כי ההמלצה לשימור הרחם שמורה לנשים המעוניינות ללדת, ולנשים שמסיבות שלהן, ללא קשר להמלצה רפואית, חשות רצון לשמר את הרחם. הרצון הזה לגיטימי, אולם הוא שונה מאשה לאשה, וכמו שחלקינו מוכנות לעשות הכל כדי להמנע מכריתה, חלקינו בשמחה נפרדות מהרחם. במידה ואת מעוניינת בכריתת רחם, תוכלי להתייעץ לגבי הגישה המומלצת עם הרופא שלך בהתאם לגודל הרחם, ניתוחים קודמים, מידת צניחה. במידה ואת מעוניינת בשימור הרחם - ישנן אופציות לא כירורגיות חדשות כיום שיוכלו לעזור לך. במרפאה למיומות במרכז לטכנולוגיות מתקדמות בשיבא נוכל לתת לך פרטים מלאים, לאחר בדיקה, על האופציות שמתאימות לך, ולכוון אותך בהתאם. מקווה שעזרנו לך לבינתיים ונשמח לעזור בהמשך לילה טוב דר' דליה אדמון

27/12/2005 | 21:33 | מאת: סופי

היי, לאחרונה שמתי לב להפרשות צהבהבות שלפעמים גם מלוות בריח לא כ"כ נעים ומדי פעם מתלווה גם כאב חלש שדומה לכאבי מחזור. הייתכן ומדובר בדלקת? או שמא פטריה? ע"פ אילו קריטריונים אפשר להבחין (ללא יעוץ מרופא). * האם כדאי במצב כזה להשתמש באגיסטן? (שנמכר ללא מרשם רופא...) יכול להיות שיש קשר לציסטה? (לפני כשנה וחצי סבלתי מציסטה בשחלה) תודה רבה מראש

לקריאה נוספת והעמקה
28/12/2005 | 23:21 | מאת: ד"ר דליה אדמון

סופי שלום קרוב לוודאי שאכן מדובר בדלקת נרתיקית, מסוג פטרייתי או אחר. הרצוי ביותר, כמובן שתגשי להבדק, אולם הבנתי משאלתך שאת מעדיפה להמנע מבדיקת רופא. בשלב ראשון, ניתן לעשות נסיון טיפולי עם אגיסטן ללא מרשם רופא. אם אכן מדובר בפטרייה, תחושי הקלה ושיפור. ולא, האגיסטן בפני עצמו לא יגרום לך נזק. ניתן גם לשלוח תרבית מהנרתיק - בקשי הפנייה מהרופא/ת משפחה ובקשי הדרכה מהאחות על לקיחה עצמית של תרבית נרתיקית - והתייעצי בהתאם לתשובה. אולם, עלייך לדעת, כי בהחלטתך שלא להבדק, את נוטלת סיכון. יתכן ומדובר בדלקת של האגן ולא רק בנרתיק, דלקת שדורשת טיפול, הן למניעת התפתחות למחלה קשה ,והן למניעת נזק עתידי לפריון. במידה ובנוסף לתלונותיך מופיעים חום ו/או כאבי בטן קשים עליך למהר להבדק. שמחנו לעזור לך הערב, אולם הפורום הזה מיועד בעקרון לשאלות על מיומות. מקווה שעזרנו לך היום לילה טוב דר' דליה אדמון

קודם המחזור ,היה לי כאב בטן עז בערך שבוע וחצי לפני המחזור, המחזור הפעם היה דימום חזק ביותר ביום הרביעי למחזור,יצא גוש גדול בערך כ-3 ס"מ עגול בעל צבע אדום בהיר (לא כהה), שבעקבות כך נגרם לי דמום גבוה מאוד. (אני יודעת שיש לי מיומה, לפי בדיקה רפואית מלפני שנתיים אולם לא הלכתי לראות ולעקוב עם המיומה גודלת). האם יתכן שהמיומה "יצאה" במחזור הזה.. לא היה לי במחזורים קודמים גוש כזה גדול? אנא מצפה לתשובה דחופה. (אני לא מקיימת יחסי מין כ-5 שנים)

אני בת 42

28/12/2005 | 23:26 | מאת: ד"ר דליה אדמון

נור שלום רב צר לי שלא התאפשר לענות לך אתמול, מקווה שבינתיים את חשה בטוב. אכן קיימת תופעה של "מיומה מולדת", מיומה "היוצאת במחזור". במקרה של מיומה הגדלה לכוון חלל הרחם - מיומה הקרוייה מיומה תת-רירית או בלועזית סוב-מוקוזית, היא יכולה לצמוח לתוך החלל ולהתנתק לבסוף מהגבעול שנוצר ו"לצאת במחזור". אולם, אין זה ההסבר היחידי שאפשרי לגוש שפלטת וחשוב ביותר תגשי להבדק. היה כמובן רצוי לשלוח את "הגוש" שפלטת לבדיקה במעבדה ולוודא באיזו רקמה מדובר. גם אם מדובר היה רק בגוש דמי גדול, אם מידת הדימום והכאב שנלווים למחזור שלך כה מרשימים, רצוי להבדק ולטקס עצה בטרם תפתחי אנמיה חריפה אני מקווה שאולי עד לקריאת תשובה זו כבר ניגשת להבדק. אם לא, אנא בהקדם לילה טוב דר' דליה אדמון

26/12/2005 | 20:01 | מאת: אנה

לד"ר שלום, לפני כשבוע וחצי עברתי גרידה בשבוע 10 (הריון 3) בגלל שלא היה דופק לעובר. לפני שנכנסתי להריון הייתי אמורה לעבור לפרוסקופיה בגלל כאבים חזקים בזמן מחזור, אך בגלל ההריון התהליך נדחה. לאחר גרידה הרופא אמר לי כי לי יש מיומה. לפני לפרוסקופיה ביצעתי CT וגם הרבה US שלא הראו שום דבר. האם המיומה זה מה שהרופא שלי חיפש? האם זה מה שגורם לי לכאבי בטן ואולי גם גרם להפלה? אודה לך מאוד מאוד על התשובה. אני מאוד לחוצה ואגיע לרופא שלי רק לאחר וסת שאקבל לא יודעת מתי.

לקריאה נוספת והעמקה
26/12/2005 | 23:25 | מאת: ד"ר דליה אדמון

אנה יקרה מקווה שאת מתחילה להתאושש. אנא קראי את תשובתי מתאריך 18/12/05 עת העלית את השאלות הללו. הוסת הבאה צפוייה כחודש לאחר הגרידה אלא אם הינך סובלת ממחזורים לא סדירים. במידה וכך, קבעי בכל מקרה כעבור חודש מהגרידה ביקורת אצל רופאך. בהצלחה דר' דליה אדמון

שלום לך אנה, לא ציינת בשאלתך את גודל המיומה ומיקומה, פרטים אלו חשובים על מנת לענות על שאלתך. במרבית המקרים מיומות/שרירנים, לא בהכרח פוגעים בפריון אך עלולים להוות קשיים במהלך ההריון כמו כאבים ודימומים חזקים מכיון שהמיומה יכולה להפוך לנמק והיא הגורם לכאבים. אך יש פתרונות כמו שמירה ומעקב ההריון ותרופות משככי כאבים, השאלה הנשאלת היא: כמובן היכן מיקומה של המיומה. בד"כ מיומה שבולטת לחלל גורמת לכאבים עזים במהלך ההריון. לסיכום, לפני קבלת ההחלטות אנא הוועצי עם מומחי הפורום ומאחלת לך בעתיד הקרוב, הריון בריא ומוצלח.

26/12/2005 | 18:11 | מאת: maya

שאלה - יש לי כאבים בצד ימין של הרחם.. סיימתי מחזור לפני שבוע , אני לא נוטלת גלולות הכאבים מקרינים גם לגב התחתון ... אנחנו מנסים להיכנס להריון כבר חצי שנה.. יש קשר? יש סיבה לדאוג?

לקריאה נוספת והעמקה
26/12/2005 | 23:28 | מאת: ד"ר דליה אדמון

מיה שלום, כאבים בבטן ימנית תחתונה יכולים לנבוע מסיבות שונות, אולם במידה והכאבים מופיעים סביב אמצע המרווח מתחילת וסת לוסת, יתכן מאד כי מדובר בכאבים הנובעים מביוץ. אם את כשבוע מסיום הדימום - ומחזורים שלך סדירים - יתכן ואת מתקרבת לביוץ. במידה והכאבים מאד חזקים תאלצי להבדק, אם הם קלים, אולי כעת הזמן לפעול למעט ההריון הרצוי. בהצלחה.

26/12/2005 | 23:29 | מאת: ד"ר דליה אדמון

תיקון סיום הודעה קודמת "למען הריון" ואל "למעט הריון". איתך הסליחה.

26/12/2005 | 14:24 | מאת: נועה

שלום רב! אני בת 38+2 . מזה מספר שנים סובלת מהכתמות בין וסתיות . הוסת שלי נמשכת כשבוע וכיממה וחצי במהלכה יש לי דימום מוגבר עם קרישי דם. בדצמבר 03 נפלטה ספונטנית (לא בזמן ווסת) רקמה בגודל 4 ס"מ שנשלחה לביופסיה והתוצאה: פוליפ אנדומטריאלי נקרוטי. (NECROTIC ENDOMETRIAL POLYP בינואר 05 שוב נפלטה רקמה (1.5 ס"מ) - תוצאת ביופסיה: פוליפ אנדומטריאלי נקרוטי ביוני 05 בוצעה היסטרוסקופיה אבחנתית ונצפו בה: 1. פוליפ בדופן הקדמי 1 ס"מ *0.8 ס"מ 2. שרירן תת רירי בפונדוס מימין בולט לחלל כ- 20% (השרירן הנ"ל נצפה לראשונה בU.S שבוצע בתחילת הריון אחרון (שנת 97) ושם צויין: נצפה שרירן בפונדוס 3.6 ס"מ השרירן נצפה גם בUS מ-2004 : "שרירן אינטרמורלי 21 מ"מ) ביתר בדיקות הUS שביצעתי לאחר ההריון כולל בדיקה שביצעתי בחודש האחרון השרירן לא נצפה - כנראה שהוא סטטי בגודלו לאורך השנים האחרונות) בעקבות ההיסטרו האבחנתית מיוני הייתי אמורה לעבור ניתוח בנובמבר האחרון , אלא שבאמצע אוקטובר פלטתי רקמה (פעם שלישית) ושוב מדובר בפוליפ נקרוטי. בUS שבוצע לאחר פליטת הפוליפ (החודש) נכתב: בחלל הרחם אזור סולידי 4X7 מ"מ היכול להתאים לפוליפ. שאלותי הן: 1. האם יש צורך בביצוע הסטרוסקופיה אבחנתית שוב , לאחר הפליטה האחרונה של הפוליפ קודם שניגשים לניתוח הסרת פוליפ ? 2. לגבי השרירן נתקלתי במספר גישות באשר לעצם הצורך להסירו וגם לגבי אופן ההסרה: - לפי גישה אחת אין צורך להסיר שרירן עם נתוני גודל ומיקום כאלה (כ-2 ס"מ וכ-20% בולט לחלל) - לפי גישה שנייה - שרירן שכזה אינו אחראי לתלונות שלי ועקרונית אין לגעת בו , אבל מכיוון שכבר נכנסים לניתוח להסרת הפוליפ אפשר להסיר אולי רק את החלק הבולט לחלל - גישה שלישית מצדדת בהסרת השרירן (הוא יכול לגדול בעתיד וכד') ולפי גישה זו מסירים רק את החלק הבולט לחלל (הוסבר לי שמורידים את החלק שכבר בולט לחלל וגם חלקים נוספים מרקמת השרירן התוך דופנית ששריר הרחם מתכווץ ודוחף לתוך החלל במהלך הפעולה ) הרופא לא נכנס לפי גישה זו עם מכשיר הניתוח לתוך החלק התוך דופני. - לפי גישה זו ייתכן שהשרירן יצמח שוב כעבור זמן שהרי יש סיכוי שלא יוסר בשלמותו גישה רביעית טוענת שאפילו שהשרירן קטן עצם העובדה שהוא בולט לחלל ולו במעט , הוא זה שאחראי לדמם המוגבר והקרישי בוסת ושהפוליפ אחראי להכתמות הבינ וסתיות , ולכן אם הוא סימפטומטי הרי שיש מקום להסירו. שיטת ההסרה המומלצת לפי גישה זו היא הסרת השרירן בשלמותו - גם החלק הבולט לחלל וגם החלק התוך דופני - לפי גישה זו נכנסים לחלק התוך דופני פותחים את שריר הרחם ומוציאים את השרירן עד הסוף - מגיעים עד סוף השרירן ומוציאים את כולו ללא שארית - לפי גישה זו הסרה חלקית אינה מהווה פתרון מלא לבעיה. (הבנתי שיש המתנגדים "לחפור" בתוך שריר הרחם "ולנקות" השרירן מבפנים בהסבר שזה כרוך בסיכון לא מבוטל ליצירת חור בדופן הרחם) (באופן כללי הבנתי שניתוח שרירן כמו שלי שברובו תוך דופני מורכב יותר מניתוח של שרירן שרובו בולט לחלל) ברור לי שיש לגשת לניתוח הסרת הפוליפ בשלמותו (כולל הבסיס שנמצא עדיין ברחם ומצמיח פוליפ כל פעם מחדש) ואני רוצה לעשות זאת בהקדם, א ב ל מרוב הסברים שונים שקיבלתי אני מבולבלת אם לגעת בשרירן או לא ומה שיטת ההסרה היעילה יותר ושכרוכה בפחות סיכון - הבלבול הזה גרם לי לעכב את הניתוח ובינתיים( כמו שציינתי קודם) פלטתי פוליפ בשלישית - אולי תוכלו לעזור לי אם לגעת בשרירן או לא ואיך?. , כי אני כבר מאד רוצה לעבור את הניתוח ולפתוח דף חדש . אני מתנצלת מאד על "המגילה" תודה רבה ,חג אורים שמח!!!!! והרבה בריאות לכולם.

לקריאה נוספת והעמקה
26/12/2005 | 23:42 | מאת: ד"ר דליה אדמון

נועה לילה טוב למרות שכינית את הודעתך "מגילה" ובחנוכה , שלא כמו פורים אין מגילה, אולם הצגת בצורה ממצה את הצדדים השונים של הנושא וברור שחקרת היטב בנסיון להבין ולהחליט. אולם מלכתחילה אומר לך שאין כאן נוסחת פלא ואין תשובה בודדת נכונה. אין ספק, כפי שציינת שעליך לעבור היסטרוסקופיה ניתוחית בהקדם לשם טיפול בפוליפ הרחמי על בסיסו. באשר לשרירן, לולא נוכחות הפוליפ, יתכן ולא היית דנה בו, אך היות ועברת את הבירור כפי שעברת, ובצדק, את כעת נדרשת להחלטה גם לגבי השרירן. כלל לא ברור באם הדימום הוסתי החזק נובע מהמיומה או מהפוליפ. בתיאוריה, תשובה אמיתית לשאלה זו תקבל רק במידה ותבחרי לטפל בפוליפ בלבד ולא "לגעת" במיומה ולהמתין לראות כיצד מתייצבים, או לא, הדימומים הוסתיים. ברור ומבון, שאינך מעוניינת בשיטה שכזו של ניסוי ותהייה. עליך להחליט ראשית, מה גרוע יותר בעיניך - לבצע פעולה שיתכן והינה מיותרת - קרי הוצאת המיומה, לפחות חלקית, בזמן ההיסטרוסקופיה להסרת הפוליפ, או לעומת זאת לא "לגעת" בשרירן, אלא רק בפוליפ, ויתכן כי תאלצי לעבור שוב היסטרוסקופיה ניתוחית לאחר מספר חודשים בשל המשך דימומים מוגברים בוסת. בהתאם לבחירה שלך, מה גרוע יותר בעינייך, עליך לשוחח עם הרופא/ה מנתח/ת שתבחרי, ולוודא כי ההעדפה שלך מובנת להם והיא זו שתנחה אותם. בהתאם לנתונים בשטח, לאחר ששמעו ממך מהן העדופותיך, יוכל הרופא/ה המבצעים את ההיסרטוסקופיה להחליט באם לטפל במיומה ואם כן, עד כמה. מקווה עזרנו לך לילה טוב דר' דליה אדמון גינקולוגית

27/12/2005 | 12:37 | מאת: נועה

ד"ר אדמון , תודה רבה על התייחסותך היסודית לבעייתי. בבקשה התייחסותך לשתי נקודות נוספות בלבד - זה יעזור לי מאד שאלתי בפנייתי הקודמת אלייך האם יש מקום לבצע היסטרוסקופיה אבחנתית אחרי וסת קרובה לפני שניגשים לניתוח. השאלה הזו חשובה מאד מפני שבד"כ בניגוד למקרה שלי פוליפים לא נפלטים ספונטנית ובכל המקרים "הנורמליים" כשמנתח נכנס לרחם בניתוח הסרת פוליפ קל לו לאתר גם את הבסיס כי הפוליפ הבולט לחלל מהווה את הסמן שלו (הבסיס יותר שטוח מהפוליפ). לא בטוח שאצלי הפוליפ הצליח לגדול מספיק תוך חודשיים כדי שיבחינו בו , ואז יכול להווצר מצב שהמנתח יתקשה לאתר את בסיס הפוליפ ויפספס אותו , וברור לי שכדי שאני אפטר מבעית הפוליפ החוזר אחת ולתמיד שהכי חשוב לכרות את בסיס הפוליפ ובשלמותו - לכן אני שואלת שוב אם לא כדאי לוודא גדילה מחודשת מספקת של רקמת פוליפ לפני שניגשים לניתוח .- בקשר לשרירן, במידה ואני אחליט כן "לגעת" בו ביחד עם הפוליפ - בבקשה תנחי אותי מהי גישתך לגבי שיטת ההסרה , האם באמת יש סיכון לא מבוטל לניקוב דופן הרחם לפי הגישה שמצדדת בהסרה מלאה של השרירן - שכרוכה בכניסה לתוך שריר הרחם - אם זה לא מסוכן - אני מעדיפה שזה יבוצע כך כי רק בדרך זו מובטח שהשרירן לא יצמח שוב בניגוד להסרה חלקית, שהרופא שמצדד בה ציין בפרוש שהשרירן עלול לצמוח מחדש כעבור זמן. תודה רבה לך על התייחסותך המפורטת ועל גישתך האנושית. והמון בהצלחה בפורום החדש

25/12/2005 | 12:42 | מאת: דנה כהן

שלום אני נמצאת בשבוע 29 אני חווה צירים מקדימים ולאחר בדיקה מסתמנת שחיקה בצוואר הרחם כ60% למעשה תהליך איטי של לידה אשמח לשמוע אם את יודעת על אפשרות לעיקוב העיניין ואפשרות של תפירת צוואר הרחם כנגד פתיחה מוקדמת ועוד כמה זמן בערך נותר לי עד ללידה בברכה

לקריאה נוספת והעמקה
25/12/2005 | 23:35 | מאת: ד"ר דליה אדמון

דנה שלום, אני מקווה שעד קריאת שורות אלו, הצירים הולכים ומתרחקים, הרחם נרגע, ואת חשה בטוב. המקום הנכון לפנייה שלך הינו פורום הריון ולידה, ואל פורום מיומות. נשתדל בכל זאת לענות לך ככל שניתן. ציינת כי החלו צירים וכי קיימת מחיקה של 60% בצוואר הרחם. כל מקרה של צירים מוקדמים חשוד כי יתפתח ללידה מוקדמת. אולם העדר פתיחה בצוואר החם הינו כמובן סימן מעודד. למרות כל ההתקדמות וכל הכלים המדורניים שברשותינו, אין לנו כיום כלי מדעי מדוייק הנותן חיזוי לאילו צריים מוקדמים חייבים להתייחס ומאילו ניתן להתעלם. באשר לשאלתך לגבי אמצעים לעיכוב התהליך כמובן שיש לערוך הערכה מדוייקת של ההריון, גיל ההריון, מצב הרחם, תקינות העובר, ומצבך הכללי במסגרת הערכת רואפ מטפל. במידה ולא נמצא עד כה ממצא חריג ניתן לפי הצורך להשתמש במספר שיטות תרופתיות, בעירוי ובמתן פומי , בנסיון למנוע התפתחות לידה מוקדמת. באשר לתפירת צוואר הרחם - טיפול זה ראשית יש להבין כי סיכונים רבים לו למהלך ההריון ולתכן כאשר חלילה מפילה אשה אשר עברה תפירת צוואר השאלה הינה תמיד "למרות התפר או בגלל התפר". התפר עצמו יכול לגרום לזיהום, הפרשות ולצירים מוקדמים. השימוש בתפר צווארי הינו יעיל בעיקר במקרים שהם הוכחה אי ספיקה צווארית. מקרים אלו קורים לרוב בשליש השני של ההריון, שהינו מאחוריך לבינתיים, אם שוחררת לביתך, שתי הרבה מאד מים, תנוחי, ובכל ספק תפני - גם כאשר לא נעים כי כל העובדים והעובדות כבר מזהים אותך. לבינתיים לילה טוב ובהצלחה דר' דליה אדמון

אתמול, שישי בלילה, נטלתי את הגלולה הלפני אחרונה בחפיסה (מסוג "הרמונט"). כעבור כשעה התכוונתי ליטול כמוסה אחרת, אך בטעות נטלתי את הגלולה האחרונה בחפיסה, שהייתה מיועדת להיום (שבת בלילה). שאלתי היא כזו- האם ישנה אפשרות לשיבוש במחזור החודשי עקב נטילת שתי הגלולות בסמיכות שכזו? מה עלי לעשות בהמשך? כידוע, בתום נטילת הגלולות בחפיסה יש לעשות הפסקה בת שבוע ימים, ולאחריה להתחיל ליטול את הגלולות מחדש. כיוון שסיימתי את החפיסה יום לפני הדרוש, מתי עלי להתחיל ליטול מחדש את הגלולות? כלומר, באלו מבין האפשרויות הבאות עלי לנקוט? 1. להתחיל היום בהפסקה, אך להתחיל את החפיסה הבאה הבאה במועד המקורי (כלומר- הפסקה של 8 ימים) 2. להתחיל היום בהפסקה, ולהתחיל את החפיסה יום לפני הצפוי (הפסקה בת שבוע) 3. לקחת היום גלולה מחפיסה אחרת בתור הגלולה האחרונה כביכול, ולהתחיל מחר בשבעת ימי ההפסקה. אני מקווה שהשאלה ברורה ואינה מסורבלת מדי, ושאוכל לקבל כאן תשובה מהירה. תודה מראש.

25/12/2005 | 23:23 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך LB ברוכה הבאה לפורום מיומות אמנם טעית, אך מבחינת תזמון - לא טעית בהרבה. מבחינה רפואית אין הבדל בין לקיחה של גלולות למניעת הריון למשך 21 יום (כמקובל במרבית סוגי הגלולות) לבין לקיחה של גלולות למשך 20 יום. אמנם נטלת את כל 21 הגלולות, אולם הדבר דומה כאילו לקחת 20 ימים במקום 21. את לא פחות מוגנת מהריון מאשר קודם, ולא צפוי לך שיבוש משמעותי. קרוב לוודאי שהוסת תקדים ביום לעומת הרגלך. באשר להמשך, ניסחת זאת היטב באופציה מס' 2 - היות והבנת כי העקרוני הינו הפסקה בת שבוע. שיהיה בהצלחה דר' דליה אדמון

19/12/2005 | 15:30 | מאת: מיכל

שלום רב , מהם כל הפרטים שרצוי לקבל על מיומה לאחר בדיקת US ? אני מניחה שיש לאמר את גודל המיומה וסוג המיומה . אילו עוד פרטים יש לדעת ? תודה , מיכל .

19/12/2005 | 16:06 | מאת: ד"ר שלומי כהן-אילון

שלום לך, כדאי לדעת מס' המיומות, מיקומן ביחס לחלל הרחם, גדלן והאם יש זרימות דם חריגות בבדיקת הדופלר. בהצלחה, ד"ר שלומי כהן-אילון

19/12/2005 | 17:28 | מאת: מיכל

תודה על התשובה . 1. במידה ומדובר בשרירן שחלקו בולט כלפי חלל הבטן . האם יש לבקש שיצוין בכמה מ"מ השרירן בולט ? ( האם יש מונח מקצועי המצין בכמה השרירן בולט החוצה ? אם כן - מהו ? ) 2. כתבת שיש לציין את "מיקומן של המיומות ביחס לחלל הרחם ". תוכל בבקשה לפרט למה כונתך ? 3. האם יש לבקש לציין האם המיומה ממוקמת ,למשל, ב "קיר אחורי " , "קיר קדמי " וכיצ"ב של הרחם ? ( אנא ציין מהם המונחים הנכונים , במידה והשתמשתי במונחים לא מדויקים . ) תודה מראש , מיכל .

18/12/2005 | 20:06 | מאת: אנה

לד"ר שלום. לצערי נאלצתי לעבור גרידה בשבוע 10+2 בגלל חוסר דופק עוברי. במהלך גרידה הרופא ראה מיומה בדופן הרחם. חשוב להגיד שלפני ההריון הייתי אמורה לעבור לפרוסקופיה עקב כאבי בטן וגב כרוניים במשך שנתיים (לאחר לידה שניה), אך ביום הניתוח גילו שהנני בהריון ולכן הרופא אמר לי לחזור לאחר לידה. בסיטי שעשיתי לפני מספר חודשים לא ראו כלום. האם זה אומר שאני כבר לא זקוקה ללפרוסקופיה? האם זו הסיבה לכאבים שלי, או שבכל זאת אצטרך לעבור זאת? שאלה נוספת: האם היתה אפשרות להוציא את המיומה באותו ניתוח ביחד עם הפסקת הריון? אודה מאוד על תשובתך!

לקריאה נוספת והעמקה
18/12/2005 | 23:07 | מאת: ד"ר דליה אדמון

אנה שלום צר לי שנאלצת לחוות את החוייה של אובדן הריון. לצערינו הפלות טבעיות בשליש הראשון של ההריון הינן שכיחות ויכולות לקרות בבין 15-20 אחוז מן ההריונות. הסיבות לכך מגוונות, חלקן עובריות, חלקן אמהיות, ובמרבית המקרים איננו יודעים את הסיבה. יתכן שנוכחות המיומה ברחמך היוותה גורם עיקרי או משני בהתהוות ההפלה, אולם במקרים רבים מדובר בעובר בלתי תקין, שדינו נחרץ ללא קשר למיומה. ציינת כי עברת בדיקת CT שלא הדגימה דבר אולם יש לזכור כי בהערכה של הרחם והשחלות ה-CT אינו דרך ההדמייה הנבחרת ולאולטראסאונד עדיפות על פניו. אולם, אני מתארת לעצמי כי טרם דנו איתך על לפרוסקופיה עברת מספר בדיקות אולטראסאונד. היות והמיומה מושפעת מהסביבה ההורמונלית לעתים לא תודגם מיומה טרם ההריון אך תחת ההשפעה ההורמונלית של ההריון תגדל ותתגלה. יתכן כי כך קרה אצלך. באשר לשאלתך לגבי הוצאת המיומה בעת ביצוע הגרידה - היות ובזמן הריון, אפילו הריון שאינו מתפתח - ישנה עלייה באספקת הדם לרחם רצוי להמנע מכל התערבות כירורגית שאינה הכרחית בשלב ההריון. כמו כן, אין כלל ודאות, כי יש מקום לטפל במיומה שאובחנה. הדבר המומלץ כעת הינו לאפשר לרחם להתכווץ חזרה לאחר ההפלה שעברת, ולאחר מכן לבצע הערכה חוזרת של הרחם, גדולו, נוכחות מיומות, מיקומן וגודלן. את ההערכה יש לעשות בשילוב של בדיקה קלינית ובדיקת אולטראסאונד ולפי הצורך בדיקה היסטרוסקופית - בדיקה לא קשה המבוצעת בגישה נרתיקית ומאפשרת הסתכלות עם צינור אופטי דקיק לתוך הרחם והערכת תקינות חלל הרחם.לאחר הערכה זו, במידה ויהיה מקום לטפל במיומה - תוכלו לדון באופציות הרבות, לטיפול במיומה, בנוסף לאופציות הכירורגיות, ישנן אפשרויות של טיפול באטטולטראסאונד ממוקד או באמבוליזציה במקרים מסויימים. במידה וכאביך אינם חוזרים, אין כל צורך בבירור נוסף של סיבת הכאבים. במידה והכאבים חוזרים, היות וכעת ברור שישנה מיומה, תוכלי להתייעץ עם הרופא שלך , מה לדעתו תרומת המיומה לכאביך. בהתאם תוכלו להחליט יחדיוח באם יש מקום לביצוע לפרוסקופיה. בכל מקרה, מאחלת לך בקרוב הריון ולידה מוצלחים לילה טוב דר' דליה אדמון

18/12/2005 | 11:28 | מאת: ליבי

מה הבדל בן שרירן למיומה ? האם אפשר לקבל יעוץ לגבי מספר שרירונים ברחם ,(מנח אחורי מוגדל ושרירוני)האחד בגודל 69*69 מ"מ 49*53 מ"מ 49*53 מ"מ את הממצאים האלה קיבלתי מבדיקת אולטראסאונט

לקריאה נוספת והעמקה
18/12/2005 | 18:34 | מאת: נטלי

שלום רב, לשאלך מה ההבדל בין שרירן למיומה, כך שבעצם אין הבדל, שרירן, מהמילה שריר, הינו גידול שפיר של שריר הרחם, מורכב מתאי שריר ורקמת חיבור ברחם. מדובר על הגידול השפיר השכיח ביותר בקרב הנשים ונמצא בכשליש מהנשים בגיל הפריון ובכמחצית מהנשים בגיל 50. מיומה יכולה לגדול כגידול בודד וכמספר רב של שרירנים הגדלים ברחם. גודל השרירנים שונה ויכול להיות קטן מ1 ס"מ ועד ל 30 ס"מ ולשקול מספר עשרות ק"ג. כלומר שרירן, מהמילה שריר, ומיומה בלועזית. מקוה שעזרתי. נטלי.

18/12/2005 | 23:12 | מאת: ד"ר דליה אדמון

שלום לך ליבי ראשית חן חן לנטלי על שהתפנתה לפניי לענות לך, וביסודיות רבה. אכן אין הבדל בין שרירן למיומה - אלא שככל הנראה שוחרי האקדמיה לשפה העברית ישמחו לשימוש במלה שרירן ולא במונח הלועזי מיומה. מעבר לייעוץ שקיבלת מנטלי המסביר לך כי הינך סובלת מבעיה שכיחה, נשמח לייעץ לך. אולם תכיב לנו בת כמה את, האם ילדת בעבר או הינך מתכננת ללדת , האם המחזורים שלך סדירים, כמה זמן הם נמשכים, וממה למעשה את סובלת לאחר התשובות האלו נשתדל להתמקד ב מהי הבעיה הרפאוית שלך לילה טוב דר' דליה אדמון

26/12/2005 | 21:12 | מאת: ליבי

בהמשך לשאלותי ,האם קימת תופעת לואי בהמצא השרירן ? משום שבזמן האחרון יש לי בחילות או הפרעות אכילה יש לציין שלא ירדתי במשקל מכך .תודה מראש ליבי

20/12/2005 | 10:00 | מאת: ליבי

ראשית תודה , בהמשך התשובה עוד מ"ס פרטים אני בת 42 לא עברתי לידות מתכוונת אם זה אפשרי ,מחזור סדיר ,משך המחזור 5-6 ימים.נישאלת שאלה נוספת האם ניתן להבחין אם זה סרטני( מבדיקת אולטראסאונט)?ומה עושים???

21/12/2005 | 07:24 | מאת: דר' דליה אדמון

שלום לך ליבי ראשית, היי רגועה - הסכיוי שמדובר בממצא סרטני קטן ביותר, וגם בעידן הרפואה הזהירה של היום נחשבה לזעירה וזניחה. אין כל בדיקה פרט לכריתה של מיומה ובדיקה מדוייקת במעבדה שיכולה לשלול לחלוטין קיומה של ממאירות. אולם, הנסיון מלמד שמיומה הינו גדיל שפיר שכיח ביותר בנשים, ובנוכחות מחזורים סדירים, ללא דימומים חריגים, אין סיבה לחשוד בממאירות. באשר לטיפול במומות שלך - לפי תשובתך אינני רואה תיאור של סבל או קושי מיוחד - אלא אם טרם הספקת לשתף אותנו - ולכן הדיון צריך לפנות לנושא של תוכניות ההמשך שלך. בגיל 42, את בוודאי מודעת לכך, ולא , אז צר לי אך מתפקידי להזכיר לך, כי תקופת הפריון שלך מתקרבת לקיצה. אנא, אל תתבלבלי מדיווחי העיתונות של לידות בגילאים מבוגרים. במרביתהמקרים מדובר בנשים שבחרו להרות מתרומת ביצית, והעתונות שומרת על צנעת הפרט שלהן ואינה מדגישה עובדה זו. עליך ראשית לדון עם עצמך על תוכניותיך בנושא פריון. בהתאם ניתן לייעץ לך באם לטפל כעת במיומה, או ניתן להמתין לאחר ההריון. כמו כן, רצוי להתייעץ עם הרופא המטפל שלך בהתאם למיקום המדויק של השרירנים, יחסית לחלל הרחם, וקצב הגדילה בהשווואה לבדיקות קודמות שעברת שיהיה בהצלחה

26/12/2005 | 21:26 | מאת: ליבי

ועוד שאלה נוסף לשרירן אני סובלת מכאבי גב {בלט בגב התחתון L-4 L-5 )האם השרירנים מוסיפים לכאבי גב ?

26/12/2005 | 23:47 | מאת: ד"ר דליה אדמון

ליבי שלום כאבי גב הינם שכיחים הן אצל גברים והן אצל נשים. הידעת כי זוהי אחת הסיבות השכיחות ביותר לאובדן ימיע בודה במשק?. נוכחותן של מיומות יכולה לתרום לכאבי גב, הן בשל מיקום הגורם ללחץ על עמוד השדרה, והן במקרים של מיומות גדולות בשל הכובד הנוסף שמועמס על עמוד השדרה. בטרם מייחסים כאבי גב לנוכחותה של מיומה, רצוי להבדק אצל אורטופד/מומחה לבעיות גב ורק לאחר שנשללו סיבות אחרות לכאבי גב, לדון באפשרות שכאבי הגב נובעים מנוכחות המיומה. לילה טוב

17/12/2005 | 23:34 | מאת: אורה

שלום, אני בת 56, יש לי שני שרירנים: שרירן קידמי 44/44 מ"מ, שרירן אחורי 58/83 מ"מ. האם לפי נתונים אלה אפשר לדעת מהי האופציה המתאימה לי להסרתם ? אם נתונים אלה אינם מספיקים, אבקשך להנחות אותי מה צריך להיות שיקול הדעת שלי בבחירת האופציה המתאימה להסרת השרירנים. תודה מראש, אורה.

18/12/2005 | 11:20 | מאת: ד"ר שלומי כהן-אילון

אורה שלום, חסרים לי מס' נתונים חשובים לצורך ההתייעצות: 1. גילך 2.מצב בריאותך הכללי 3.תאריך וסת אחרונה, האם סדירה? 4.האם עברת ניתוחים בבטן, ברחם? 5.הכי חשוב מהן תלונותיך? אנא השלימי ופני שנית בברכה, ד"ר שלומי כהן-אילון

18/12/2005 | 19:45 | מאת: אורה

בהמשך לבקשתך אני מוסיפה את הפרטים הבאים: 1. גילי הוא 56. 2. מצב בריאותי הכללי תקין. 3. תאריך וסת אחרונה: 28/11/05, אינה סדירה (רווחים בין חודש וחצי לחודשיים). 4. לא עברתי אף ניתוח. 5. המיומות פוגעות באיכות החיים שלי במספר דרכים: - הטלת שתן לעיתים מאוד קרובות (בלי קשר לכמות). - מחזור חודשי עם דימומים חזקים. - אזור הבטן נראה כמו בתחילת הריון. בברכה, אורה.

שלום רב למומחים!רציתי לשאול יש לי איחור במזור במשך כמה חודשים אני לא מקיימת ולא קיימתי מעולם יחסי מין מאילו סיבות נובע הדבר ובכלל בזמן האחרון אני ממש מתנפחת לפני המחזור דבר שמעולם לא היה לי רק בשתי פעמים האחרונות האם אפשר לטפל בזה ללא גלולות?תודה מראש

18/12/2005 | 11:22 | מאת: ד"ר שלומי כהן-אילון

שלום לך, חסרים לי פרטים רבים. מה גילך? מצב בריאותך? תרופות? וסת סדירה? בדיקת אולטרסאונד גינקולוג? השלימי ונסי שנית בברכה, ד"ר שלומי כהן-אילון

16/12/2005 | 15:00 | מאת: נטלי

בעקבות הסיפור שעברתי עם הוצאת המיומה בלפרוטומניה, ברצוני לדעת, האם ידוע לך על קבוצת נשים, שנמצאות לפני התהליך להוצאת המיומה ולפני קבלת ההחלטות לגבי הניתוח, היות ואני אשמח לשתף את אותן נשים, בסיפורי ובתחושות וכמובן בהתלבטויות והחששות שהיו לי לפני ובמהלך הניתוח ואשמח לעודד נשים אלו ולעזור להן בקבלת ההחלטות, כדי שיוכלו לעבור את הכל בלי חשש. תודה מראש על פורום נפלא ומעודד. בברכת שבת שלום. נטלי.

17/12/2005 | 02:28 | מאת: ד"ר שלומי כהן-אילון

נטלי שלום לא ידוע לי על פורום ישראלי כזה, אך את מוזמנת לחלוק חויותיך דרך אתר זה. בברכה, ד"ר שלומי כהן-אילון

19/12/2005 | 15:22 | מאת: פורום תמיכה

את יכולה לנסות להקים פורום תמיכה באתר tapuz , את יכולה לנהל אותו וכך לתרום מנסיונך . גלשי לאתר tapuz ולפי הפרטים בעמוד הבית - פני אליהם .

26/12/2005 | 16:57 | מאת: הילה

לנטלי שמחתי מאד לקרוא את הודעתך. אני לפני ניתוח להסרת פוליפ ושרירן דרך הנרתיק (היסטרוסקופיה ) וכיוון שקיבלתי מספר עצות סותרות לגבי השרירן - אני מאד מבולבלת ואני אשמח אם תשתפי אותי בסיפור שלך כדי שאולי אוכל לקבל החלטה ביתר קלות - דרך אגב אם זה בסדר הייתי מעוניינת לקבל את שם המנתח שלך תודה וחנוכה שמח