נכדתי הצעירה

שלום לך סבתא יקרה, את כל כך צודקת בכל מילה שכתבת. אכן - קשה לעמוד אל מול בנך ואשתו ה"נשברים" לבכי התינוקת היקרה שלכם ולהבין שעצם השכיבה על הבטן מביאה בדרך כלל להתפתחות האנושית. מה עושים? לדעתי, דבר ראשון - לא מתערבים - על אף הקושי שבדבר. יחד עם זאת במידה ומבקשים ממך לשמור עליה את בהחלט יכולה להניח אותה על הבטן ולהיות קרובה אליה על מנת שתשמע את קולך, תוכלי לטפוח בקלות על ישבנה, רגליה, כתפיה, ללטף אותה ולהנות מהעובדה שאת תורמת לה להתפתחותה. דבר נוסף שאפשר לעשות - להציע להורים מתנה ולרכוש עבורם מפגש אישי או שניים עם מדריך מוסמך לשיטת שלהב. [כמובן בתיאום איתם] - אם תרצי המלצות על מורים באזורכם - אל תהססי לפנות אלינו שוב. ואסיים את תשובתי בהארה קטנה - לכל תינוק יש את הקצב האישי שלו. בשלב מסויים יגיע הגלגול והתחלת הזחילה ואז גם נכדתך הצעירה תלמד לשכב על הבטן - אם לא במשך היום - אז בוודאי במהלך השינה. ובין הדברים החשובים ביותר לזכור: א. זו הילדה של הבן שלך ואישתו - את הסבתא שלה. זו פריווילגיה מאוד גדולה. ב. נסי למצוא נקודות הנאה מילדייך ונכדייך שאינן קשורות להתקפלות שלהם מהבכי של התינוקת האהובה. כל טוב אילה טייכמן