לשירלי האמיצה

רק היום קראתי את ההודעה שלך מאתמול, וישר עלו לי דמעות. הזוגיות שלכם מקסימה. התמיכה שלך בו אפשרה לו להחלים. איום של מחלה הוא קשה מאד, הוא מציף והוא מתיש. אני חושבת שאולי אם תצליחי לשתף אותו ולהעזר בו בתחושות שלך, כפי שהוא נשען עליך בטבעיות כשלו היה קשה- יעשה רק טוב לשניכם. אני בטוחה שאם הפחדים האלה יאמרו הם יקטנו חזרה לגודל הטבעי שלהם, ויפסיקו "לתקוף אותך" כך. חיבוקים((((((())))))

תודה לך ניני... את מדהימה..... בעלי הצליח לשכוח שהוא חלה..... ואני לא הצלחתי....אני מוכנה לפגוע בעצמי ולא לפגוע בו. אינני יכולה להזכיר לו זאת...אני סובלת בתוך עצמי מבלי שהוא יראה זאת. אני סובלת ומשחזרת הכל רק כאשר מזכירים את הנושא "סרטן", ואת יודעת שהנושא כל יום מוזכר ...בטלוויזיה..בעיתונות..במפגשים עם חברים....פשוט לא מזניחים את הנושא... בזמן הטיפולים, אני משתפת אותו בכל רגשותיי....בכל דבר. אבל את יודעת מההה.... יש לי זוגות קרובי משפחה שגם עוברים טיפולים..הגברים כן תומכים בנשותיהם, עוזרים, מרגישים בכאבן והכל....אבל בסוףףף הן אלה שסובלות מבחינה גופנית... הן וגם אנחנו אלו שמתייאשות מרוב טיפולים כושלים.... אנחנו אלו שסובלות הדקירות של הזריקות....הולכות למעקב זקיקים מתפשטות...ומתלבשות...אנחנו אלו שנשאבות... ובסוף מחזירות...ומחכות ל....12....יום וסובלות בשקט את ההמתנה. והם שמה ממשיכים את חייהם כרגיל....אבל אנחנו גוזרות על עצמנו עונש...והוא "לשמור על העוברים"...בלי לזוז ובלי להנות מהחיים הרגילים כמו שצריך. אני מודה שהוא תומך בי מאוד...והוא בן אדם אופטימי לחלוטין...ורואה שיום אחד אנחנו לא נצטרך את כל הטיפולים.... ויהיה לנו אחד משלנו " בעזרת השם". אבבבבבל....בסוף...אנחנו אלו שמקבלות על הראש כל " הסבל הנפשי/והגופני".... למה....כי האישה היא זאת שצריכה לסבבבול אפילו אם היא לא מקור הבעיה.... הלוואי אם יוכלו להמציא תרופה שתגדיל מס' הזרעונים..ולא הביציות.... ונוכל לנוח קצת.... נשיקוווווות

אני חושבת שהגיע הזמן לפרגן לעצמך תשומת לב ותמיכה מאחרים, וקצת להפסיק להיות וונדר וומן שחזקה בשביל כולם. אני מניחה שבעלך הצליח להתגבר על הזכרונות הקשים מהמחלה כי את לצידו, תומכת ומכילה. הוא יוכל להיות אותו דבר עבורך אם רק תרשי לעצמך להישען עליו. ולגבי טיפולי הפוריות נכון שפיזית אנו אלה שנושאות בנטל. אבל התסכול והחרדה הם גם של הבעלים. הם פשוט בנויים אחרת, נוטים להדחיק טוב מאיתנו וכנראה שאנחנו גם נוטות לשדר שאנחנו מסוגלות הכל, גיבורות. אז, גיבורה שלי, קצת לנוח, קצת לתת לאחרים שאוהבים אותך לטפל בך, קצת מקום לשירלי נשיקות}{}{}{