לילדת האוקיינוס.....:) :)

שלום לך הינה אני שוב היום חזרתי למסלול,קניתי לי גונל אף+סיטרוטייד היום אני מתחילה להזריק,,,,מחזור מס' 4 הכי הכי אבל הכי דבר שאני חוששת ממנו זה השבועיים של ההמתנה לבדיקת דם, מה עליי לעשות בימים אלה,,איך נהגת בימים אלה על מנת לשמור על העוברים שלך???? שירליייייייי

שלום שירלי, קודם כל ברכות על תחילתו של המחזור הרביעי והמנצח <<אמן>>! השבועיים שבהם ממתינים לבטא הם אכן הנוראים ביותר. אני יכולה להגיד לך שהיה לי טיפול אחד שהחלטתי, על מנת להביא את הסיכויים למקסימום, "להרגע". אז לקחתי חופש מהעבודה למשך כל הזמן הזה מהשאיבה ועד הבטא, וניסיתי לעשות רק דברים שלווים ורגועים ולא להתעצבן. פינוקים, מנוחה, רגליים למעלה, דמיון מודרך, מה לא? את חושבת שנקלטתי? קדחת. שלילי גדול ומפואר ציפה לי בקצה המסלול. בשאיבה הבאה כבר הייתי שבוזה לגמרי, והחלטתי שאני לא עושה כלום. לא נחה, לא מרימה רגליים, עובדת, מתעצבנת, סוחבת קניות מהסופר - בקיצור כל מה שהחיים מזמנים לי. והם אכן זימנו.. בין השאיבה להחזרה הספקתי לריב עם בעלי, ובהחזרה השניה (היו שתיים כי החזרנו גם בלסטוציסט) לא דיברנו בינינו בכלל והמתח היה כל-כך ניכר שאפילו פרופ' זיידמן המלך מצא לנכון להזכיר לבעלי שלא רק הבלסטוציסט איכותי אלא גם אישתו! למחרת ההחזרה יצאנו לטיול משפחות עם הכיתה של בתנו הבכורה - היא נורא רצתה שאצטרף לטיול והחלטתי שהיא כבר סבלה מספיק מהטיפולים שלי ולכן אצא לטיול כרצונה. בטיול הלכתי, קפצתי, הזעתי (למחרת ההחזרה!) - ולמרות כל זה - נקלטו התאומים המקסימים שלי. בקיצור, אין חוקים, אין כללים, ואין לך הרבה מה לעשות אחרי ההחזרה חוץ מלהחדיר נרות פרוגסטרון (או זריקות) ולהתפלל. מה שצריך לקרות יקרה, לא משנה מה תעשי, וכולנו כמובן נחזיק לך אצבעות שהטוב ביותר יקרה...