המשך-כמה שאתן טועות-דורררית!

היי לילדת האוקיינוס ולבנות.....כל אחת שונה מהאחרת.... אני למשל לא אמרתי לאף אחד שאני עוברת טיפולים, ולא נותנת לאףףףףף אחד להתערב לי בחיים הפרטיים , כי זה נורא נורא אישי, זה חיים שלמים בכל מובן. " שחלות, זרע, ביציות, עוברים, שאיבות, החזרות...." זה נורא אנטימי. למה אני פה, אני פה כדי לקבל תמיכה מבנות שמזדהות איתי ולא מרחמות עליייי. אבל כאשר אני מספרת לחברה שלי שהרתה באופן טבעי, היא תתחיל לרחם עליי, ואני שונאאאאת כאשר מרחמים עליייי, ואפילו היא לא תבין אותי,כמו שאני הייתי רוצה. אבל פה יש את כל העולם שלי, פה אני בוכה, מתפרקת, נכנסת כל יום... וכו" אבל אינני יכולה ללכת כל יום לחברה שלי ולהפריע לה באמצע החיים עם הבעיות שלי. זו הדעה שלי...ויש לי את החופש הממממממלא להביע דעה.... דימוקרטטטטיה.

היי שירלי, מצד אחד אני מבינה אותך מצד שני כשאני חושבת על עצמי אז אני מרגישה שממש בא לי לשתף את אמא שלי...... בעלי ואני עדיין לפני רופא מומחה לפרון הגבר (פגישה ביום רביעי) ורק אז נדע מול מה אנחנו עומדים בכלל. הוא ביקש שכרגע נשמור את זה אצלנו ואני מכבדת את בקשתו מצד שני נורא קשה לי להסתיר דבר כזה מהוריי גם בגלל שאני יודעת שהם יכולים להיות שם בשבילנו לאורך כל הדרך (נפשית, כלכלית ובכלל) וגם כי אני צוחקת לי בלב כל פעם שאמא שלי "מסתכלת לי על הבטן" (שבינתיים גדלה רק מאוכל :) אני מקווה שאחרי שנדע לאן פנינו מועדות בעלי יסכים לספר להוריי (שאותם הוא ממממאוד אוהב וסומך)... שיהיה המשך יום נפלא ושבוע מוצלח.... חן

הייי חן... גם ההורים שלי יודעים שאני עוברת טיפולים... התכוונתי כאשר כתבתי קודם " חברים, אנשים זרים, עמיתים בעבודה וכו"..." אבל אמא שלי וחמתי יודעות הככככל המשך יום נפלא גם בשבילך ושיהיה לך המוווון הצלחה

אני אישית לא מרגישה שצריכים לרחם עלי, יש לי בעיה, להם יש בעיה אחרת, ואין לי ממה להתבייש או מה להסתיר, לא טוב לאנשים אחרים עם זה? SO? אבל פה באמת מבינים אחרת, זה הגדולה שבפורומים האל,ו, פה לא צריך לחשוב אפילו מה עובר לאנשים בראש, כי ברור לך שעובר להם אותו הדבר בדיוק..

שירלי - מאוד הזדהיתי עם מה שכתבת . אצלי יודעים אמא שלי וחברה אחת טובה וזהו וזה גם נראה לי יותר מידי למרות שאני זקוקה להן מאוד בזמן הזה... אמא שלי כל פעם שאני מקבלת מחזור (כמו היום למשל...) ממש בוכה ונשבר לי הלב מיזה למרות שהיא מנסה להיות חזקה היא בוכה -לא כי היא נורא רוצה כבר נכד/ה(והיא ממש ממש רוצה נכד/ה..) אלא כי כואב לה עליי ועל מה שאני עוברת ואני יודעת שזה גוזל ממנה המון כוחות נפשיים הסיפור הזה וחברה שלי , שמלווה אותי מכיתה א' בטוב וברע הבינה לבד שזה המצב ואף פעם לא ממש סיפרתי לה אנחנו מכירות אחת את השנייה כ"כ טוב שהיא פשוט "קראה" את התגובות שלי לבד ומאז שאישרתי את זה היא כ"כ נזהרת לידי שזה פשוט נורא - אני מרגישה שהקשר ממש השתנה היא נורא מגינה עליי ונורא רגישה אליי ומנסה לעודד אותי כל הזמן ולפעמים זה קצת מעיק... בכל מקרה בשלב זה אין דבר שאני שלמה איתו יותר מאשר לא לספר- בעז"ה כשהכל יסתדר ואני אהיה בהיריון (ואני מאמינה בכך בכל ליבי) אני חושבת שיותר אנשים יידעו מה עברתי

הי שירלי, העלית כאן נושא חשוב ומעניין, ויש לי הרבה להגיד עליו. חלק כבר אמרתי בשרשור המקורי של דורית, ואת החלק הנוסף אגיד בהזדמנות אחרת כי היה לי יום ארוך ואני קצת עייפה כרגע... מקווה שתסלחו לי... אבל בכל זאת פטור בלי כלום אי אפשר: אני חושבת שטיפולים זה עניין פרטי. שמירה על סודיות של דבר פרטי לא אומר שאת מתביישת בו, וטיפולים זה בפירוש לא דבר שצריך להתבייש בו, אבל זה עדיין פרטי. למה זה דומה? לתלוש המשכורת שלי. אני ממש ממש לא מתביישת בו, ועם זאת הוא פרטי שלי ואני לא חולקת אותו עם אף אחד (חוץ מבעלי כמובן). זהו להערב - השאר בהזדמנות אחרת...