עזרה-עזבתי חבר בגלל חשש מטיפולים

שלום רב! עזבתי את חבר שלי לפני כחודש ימים בגלל החשש שלי מהטיפולים בעקבות ספירת זרע נמוכה שיש לו בערך כ-3 מיליון זרעים. ואנני כל כך שלמה עם זה. אני אוהבת אותו מאד והוא גבר חיי אך החשש לא מרפה ממני ולא נותן לי להתחתן איתו. אני בטוחה שאם הייתי נשואה לו אז לא היתה לי ברירה אלא לקבל את זה. אבל מאד קשה לי עם זה,אני חוששת לגופי ואני גם מגדירה עצמי כרגישה לזה-מעין תחושה. האם זה מצדיק להיפרד מגבר חיי בגלל זה? הטיפולים כל כך נוראים? כדאי לחזור אליו? מבקשת עזרה והרבה תגובות. תודה וחג שמח.

מתוקה תקשיבי בגלל זרע חלש לא עוזבים חבר שבאמת אוהבים או בכלל מתאים להיות ראוי לך כבעל. חיי נישואין בנויים מאהבה כבוד ואחווה. לכל העולם לצערנו יש בעיות מכל מיני סוגים ולא צריך לחשוב לפני הנישואין על דברים כאלה, אבל מה בדיוק החשש שלך ספרי ותמיד אפשר לשפר לגברים את הזרע אין גבר מושלם בנושא הזה ובכלל. בהצלחה עפרה

שלום ענת, קשה לי לדמיין את עצמי עוזבת את בעלי (גם לפני החתונה) בגלל בעיית זרע, כמו שלא הייתי עוזבת אותו חלילה בגלל מחלה, צרה כלכלית או כל צרה אחרת שחלילה היתה פוקדת אותו (ואני לא מדברת כמובן על מעשה רע שהיה עושה לי כמו בגידה - על דבר כזה כן הייתי עוזבת...). ובינינו, איך היית את מתייחסת לגבר שהיה עוזב אותך כי יש לך בעיות בביוץ? אני אישית ממש לא הייתי מעריכה גבר כזה (וזאת בלשון המעטה...). תראי, בנישואין עוברים ביחד שנים רבות מאוד, שבהן עלולות להתרחש לא עלינו צרות לא מעטות - כלכליות, בריאותיות, צרות עם הילדים, עם הבית, המשפחה המורחבת וכו'. אז מה, אם קורה משהו כזה פשוט קמים והולכים? גם אם תמצאי גבר עם ספירת זרע של הרקולס, מי יודע איזה דברים אחרים עלולים לקרות לו בעתיד? ולך? קצת בעייתי לצפות ליצור נישואין על-תנאי, ותזכרי גם שה"על-תנאי" הזה יכול להיות גם לכיוון השני - כנגדך... ייתכן כי משהו אחר מפריע לך בגבר הזה ברמות היותר עמוקות, ובעיית הזרע היא רק מעין תירוץ? כי אם באמת מצאת את גבר חייך, והוא אוהב אותך, מפרגן, גורם לך אושר, ישר והגון וחבר טוב ואמיתי - ועזבת אותו רק כי את מפחדת מטיפולי פריון - צר לי עליך.

ואם היה הפוך לא היית נפגעת? תארי לעצמך מצב חלילה אישה שמתחתנת ולאחר מס' שנים, לא עלינו, מלח מים, חולה בסרטן השד. ברגע שבעלה שומע הוא תופס את הרגליים ומתחפף. אם זה ניראה לך נורמלי, מה אני אגיד לך... כל אחד עושה את השיקולים שלו. בעיניי זו התנהגות גם אידיוטית, כי הוא זה שאת אוהבת ומתאים לך, לא מישהו אחר, ובטח שזו התנהגות מגעילה.

אני חושבת שאת יודעת שאף אחד חוץ ממך לא באמת יכול לענות לך על זה. כשאנחנו בוחרים בני זוג אנחנו מקבלים מכלול של דברים. את חלקם אנחנו יודעים, חלקם נדמה לנו שאנחנו יודעים, ולגבי חלקם אין לנו מושג. יותר מזה- יש דברים שמשתנים. לא תמיד כל זה קשור למצב פיזי רפואי, אבל גם זה קורה. וקורים דברים לטוב ולרע. בהחלטה אם לחיות את חייך איתו את צריכה לדעת שלא הכל יהיה מושלם. רחוק מזה. אבל אם הזוגיות תהיה טובה ויהיה שיתוף ותהיה קירבה, אפשר יהיה להתגבר יחד על הרבה דברים. ולצערי החיים מזמנים לנו דברים קשים יותר מבעיות זרע, ואין ביטוח לאף אחד מאיתנו. אני מבינה כמה מאיים זה להכנס מראש למערכת יחסים כשיש צל מרחף מעליכם. מצד שני, זרע אפשר להשביח. אנשים לא. אם הוא האחד הנכון עבורך, תסתכלי עליו כיותר ממכונה ליצור זרע. אם הוא לא הנכון, אולי זו הזדמנות טובה לסיים את מערכת היחסים ממילא. מקווה שתמצאי את התשובות שלך, ניני