צילום רחם

שלום לכולן....אני חייבת לשתף אתכם בחוויה מאוד מאוד לא נעימה שעברתי. לפני מספר ימים עברתי צילום רחם בהדסה עין כרם חוויה כשלעצמה אינה קלה ואינה נעימה .מה שצרם וכאב יותר מכל היה היחס המשפיל והמעליב מהצוות הרפואי.כמובן שאת הצילום ערך גניקולוג אליו הצטרף טכנאי נוסף במהלך כל הזמן הזה 15 דקות לערך כאשר אני שוכבת עירומה למולם מעמד כשלעצמו מביך מאוד הם לא התייחסו אליי כלל דיברו ביניהם בשפה שאינה מוכרת לי צחקו וציחקקו מעל לראשי לא טרחו לכסות את חלקי גופי כאשר היתי צריכה לשנות תנוחה דבר שלא הצלחתי לעשות בקלות הם לא חשבו לרגע לעזור לי אלה רק חילקו שוב את ההוראות בקול גבוה יותר כאילו שלא הבנתי לא התייחסו כלל אליי לא הקשיבו כשאמרתי שקשה לי להסתובב ללא עזרה המשפט היחידי שהבנתי היה צוואר רחם צר מאוד ושוב עברו לשיחתם האישית או לא אינני יודעת...אני חייבת לציין שלצילום נכנסתי לאחר שעתיים המתנה למרות שהצילום הוזמן כעשרה ימים לפני כן....בשיחה עם חברות שעברו את הצילום הקשה הזה בקופות החולים דוקא הן סיפרו על עזרה הדדית ותמיכה נהדרת מהסגל הרפואי. יצאתי משם כואבת אך יותר מכל נעלבת ומושפלת

קושקוש שלום! קודם כל קבלי חיבוק חזק חזק על החוייה הבאמת לא נעימה שעברת. אני חייבת לציים כי הדברים שרשמת מאוד הפתיעו אותי כי גם אני עברתי צילום רחם בעין כרם והיחס שם היה פשוט נפלא, נכון ההמתנה היא ארוכה (למרות שמזמינים תור מראש) והחוויה היא לא נעימה בכלל (בלשון המעטה) אבל לדעתי פשוט נפלת על שני גברים אוטיסטים ובלתי רגישים בעליל (הרי אם הגברים היו צריכים לעבור את כל מה שאנחנו עוברות העולם לא היה מתרבה...) ואולי אפילו יש מקום לפהפנית תלונה לעין כרם (אם ידוע שמות הרופא והטכנאי). זוהי דעתי האישית בכל אופן, אשמח לעזור בכל דבר נוסף.

דיקלה יקירתי...תודה תודה על התיחסותך .האמת שבעוד מספר ימים אני אעבור בפעם הראשונה הזרעה .........

גם אני שולחת לך חיבוק ונחמה((())) עברתי צילום רחם שונה לגמרי, הרופא כיסה אותי בעצמו ברגע שסיים להחדיר מה שצריך, ממש עד הרגליים. גם כאשר התלבט עם הטכנאית שהיתה לצידו היה בקשר רציף איתי. זה אומר שאפשר אחרת. אני אגיד לך משהו שלקח לי הרבה שנים ללמוד. אסור לנו להשאיר את השליטה על הגוף שלנו והפרטיות שלו אצל אף אחד אחר. הרופא אמור לתת לך שרות. השרות הזה כולל בין היתר יחס של כבוד לגופך. כקורה דבר כזה, אנחנו צריכות להגיד בצורה אסרטיבית "סליחה? אני פה. תכסה אותי בבקשה, זה לא מתאים לי". ואם אין תגובה, לקום וללכת. פשוט ככה. לקום להתלבש וללכת. יש מנהל למכון הרנטגן, ויש מנהל לבית החולים. אל תשכחי את זה. יותר מידי הרגילו אותנו לסתום ולחכות שזה יגמר. העלבון כל כך צורב ואנחנו נשארות ושותקות. זה לא צריך לקרות. צריכה להיות שם אמירה חד משמעית, ככה- לא מתאים לי. גם אני "נפלתי" לבור הזה של כניעות וויתור בחודש שעבר בבדיקת דם. יצאתי עם דמעות בעיניים ואמרתי למזכירה של המעבדה "משהו הפרצוף החמוץ שלה" על האחות, והלכתי. החלטתי שזו היתה הפעם האחרונה שעשיתי את זה בדיעבד. מהיום באון ליין. שימי את זה מאחורייך אבל תלמדי מזה ויום טוב(((()))

ניני יקרה..תודה רבה מקווה להיות חזקה ולהשתמש בעצותייך..

קושקוש יקרה, עצוב מאוד לקרוא את מה שכתבת. באמת יחס משפיל וממש לא הולם. אני מאוד ממליצה לך לשלוח מכתב למנהל המחלקה, את לא צריכה לנסח שום דבר מחדש - פשוט תעתיקי מילה במילה את מה שכתבת כאן (למעט החלק על האיחור ומייד אסביר גם למה). אולי לא בא לך להתעסק עם זה (ואפשר בהחלט להבין), אבל למכתב כזה ממך יש סיכוי למנוע מבנות אחרות לחוות בעתיד את מה שאת חווית. והסבר בקשר להורדת הקטע על האיחור: גופים גדולים שמקבלים מכתבי תלונה מהציבור מעדיפים בד"כ להתייחס למכתבים כאלו כאל "טרודניים" או "קנטרניים", וזאת על מנת שיוכלו לחסוך לעצמם את הטיפול בבעיה.. זה עצוב אבל זאת עובדה. ועוד עובדה עצובה היא שאיחורים במרפאות הם דבר בשגרה, אפילו שהם ממש לא בסדר. אבל היחס הנורא שקיבלת הוא בפירוש לא חלק מהשיגרה המקובלת!!!! ולכן כדאי להתמקד רק בנקודה הזו. אני ממש מצטערת שעברת את זה ((((חיבוק))). והעיקר שהסיוט יסתיים כבר, תהרי ותלדי תינוק בריא.

עצוב היה לשמוע את מה שכתבת. חשבתי שדברים כאלה עברו מהעולם. אני עברתי בקופ"ח וזה היה אחרת ממה שאת מתארת. מבינה את העלבון שלך. תתעודדי שזה מאחורייך

תודה רבה לכולכן....על ההיתיחסות ותשומת הלב.

קושקוש יקרה, כמה עצוב. כמה דוחה. אם יש לך כח, אם הכעס והעלבון מעוררים אצלך רוח לחימה- אל תשתקי! תתלונני! אם אין לך כח- שימי פס. את מכוונת למטרה נעלה- לך יהיה ילד, ושילכו לעזזלאל! חיבוקים, דורה.