רוצה לשתף אתכן .....

שלום לילדת האוקיינות היקרה ולבנות הפורום. סיפרתי לכן לפני כשבועיים שהטיפול הראשון שלי ב - IVF נכשל, לצערי גם לא נשארו לי מוקפאים להחזרה ואני לקראת הטיפול השני שלי בתקוה שגם האחרון. בכל אופן לא ממש על זה רציתי לספר לכן, אלא על כך שיש לי ולבעלי המון חברים עם ילדים ואפילו כבר שניים, והשבוע התכוונתי להזמין אותם לאירוח בשבת עם ארוחה קלה ותכננתי כבר לעשות קניות ולהכין את הכל לקראת האירוח, ואני אחת שמאד אוהבת לארח. מה שקרה הודעתי באימייל לכולם וגם בהודעות SMS שהמפגש שלנו יהיה לקראת יום שבת, וראיתי שלא חוזרים אלינו, רק אחרי המייל השני, זוג אחד חזק אלינו והודיע שהם לצערם לא יוכלו להגיע מכיון שלבת הגדולה שלהם יש יומולדת והם חוגגים לה. כמובן שגם שאר הזוגות לא יגיעו כי הם מוזמנים למסיבה. אותנו כמובן לא הזמינו וגם לא הציעו לנו להגיע כי עדיין אין לנו ילדים. שלא תבינו , אני מאד שמחה בשמחתם אבל יש בי עצבות של כאב, של למה אנחנו מחוץ לתחום ולמה אותנו לא הזמינו ובעצם אנחנו יודעים שאין לנו מה לעשות שם. זהו... סתם רציתי לשתף. תודה והמשך ערב נעים. נטלי.

נטלי, זה כל כך לא פייר!!! אין שום סיבה שלא תהיו שם גם אתם. אז מה שאין לכם עדיין!!!! ילדים? אז מה? זה כל כך מכעיס שפתאום לכולם יש ילדים ואין יותר שום דבר חוץ מזה ואלו שאין להם פתאום לא שותפים לאותם הדברים ונשארים בחוץ. אני מבינה את הכאב שלך, תחזיקי מעמד ואולי אם בא לך תשתפי את חברייך בתחושות האלו, אם הם חברים טובים אולי הם יבינו שבכול זאת מקומכם איתם גם בלי ילדים בינתיים... חוץ מזה את תראי שבסוף גם את תחגגי ימי הולדת רבים לכול הילדים שלך.

לצערי אלו התחושות שגם אני מרגישה. אמנם עוד לא קרה לי מקרה קיצוני עד כדי כך אבל שמתי לב שבזמן האחרון אנחנו במין מעגל ללא מוצא- מצד אחד אנחנו לא מענינים את כל החברים שלנו עם הילדים ומצד שני גם בעיני החברים הרווקים שלנו אנחנו לא ממש אטרקטיבים. וכך יוצא שבתקופה האחרונה "הבילוי" המועדף עלי הוא להישאר עם בן זוגי היקר בבית...

אאוץ', זה כואב. האמת, קצת צורמת לי ההתנהגות של החברים. אם אתם באמת חבורה קרובה כזו, שבתוכה רק אתם הזוג בלי הילדים, נראה לי קצת לא לעניין להשאיר אתכם מחוץ לאירוע. הרי אם זו מסיבה עם הרבה ילדים בוודאי אירגנו להם איזו פעילות, ובזמן הזה ההורים עומדים בצד, אוכלים ומדברים. אז למה שאתם לא תבואו? אולי זה לא הבילוי האולטימטיבי לזוג בלי ילדים, אבל להשאיר אותכם מחוץ למעגל החברים נראה לי קצת לא חברי. את כמובן לא חייבת לחשוב כמוני, אבל אם את במקרה כן חושבת ככה, אולי כדאי לרמוז משהו בעדינות לחברים - אני משוכנעת שהם לא התכוונו לפגוע בכם, כנראה פשוט לא חשבו מספיק על איך זה יראה... ((חיבוק)))

תודה אתן מתדהימות. האמת שאנחנו מידי פעם רגילים לזה אבל... כל פעם זה כואב וצובט מחדש. אני לא מעוניינת לרמוז שום דבר לחברים, איחלתי מזל טוב בטבעיות ואני גם לא רוצה, להראות שנפגעתי. בכל אופן אני ממשיכה הלאה, ועכשיו אני לוקחת את הכל בערבון מוגבל. כלומר: הם לא חברים שאני ארצה לבלות איתם כל שבת, ואני שמחה שזה באמת לא כך. שיהיה לנו המשך יום נעים עם בשורות טובות לכולנו. נטלי.