עידכון

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

06/12/2005 | 21:26 | מאת: מיכל

למי שזוכר אותי.. אני בתחילת הדרך. היום הייתי אצל הרופא עם הצילום רחם - התוצאה הסופית היא הפריית מבחנה. נתן לי מיליון בדיקות דם ביום ה-3 למחזור. אני מאוד מבולבלת/מתרגשת ועצובה..גם בעלי היה שם כמו מי שקיבל בשורת איוב.. קשה לו לעכל.. היינו כבר אצל שני רופאים הוא רוצה ללכת לשלישי ורבנו..הוא רוצה שמישהו יגיד לו שבעצם הכל בסדר..וניכנס טבעי יש לי 2 הריונות ספונטניים וטבעיים מהעבר ושני ילדים וגם 3 הריונות שלא היה דופק.. חושבת על התהליך ונראה לי אורך ומפרך..מקווה שאצטרך רק פעם אחת..האם קרה כדבר הזה?

לקריאה נוספת והעמקה
06/12/2005 | 21:50 | מאת: רומי

היי מיכל, אכן מצבי דומה לשלך רק בהבדל של ילד אחד, (לי יש ילדה אחת) קודם כל תודי לאלוהים שיש לך כבר שניים ויגיע גם השלישי אולי בדרך פחות פשוטה אך בסוף כולם מגיעים.. גם אצלי היה הריון ספונטני בילדה, ולאחריו עוד ספונטני שנגמר בהפלה יזומה...ועכשיו אנחנו ב-הפרייה (טיפול 5) ומקווה שאחרון אבל מאמינה שיהיה בסדר... אל תקחו זאת קשה מדיי תתנחמו בזה שיש כבר ילדים (יש הרבה כאן שעוד אין להם) והטיפולים הם לא סוף העולם............. לגבי הצלחה בטיפול הראשון? הכל עניין של מזל!!! שיהיה בהצלחה, רומי

06/12/2005 | 23:10 | מאת: דורה

היי מיכל, מצבנו דומה במקצת. אם תרצי אספר לך עליי יותר בהרחבה. מה שרציתי להגיד לך הוא שאחרי שהשוק שלנו עבר דווקא אני הייתי זו שלחצה על הרופא להפנות כבר לIVF, ולצערי אי אפשר היה. אולי הייתי חסרת סבלנות אבל אני חושבת שאת יכולה להבין אותי. מנסיון אני משערת שאתם המומים ומאוכזבים עכשיו. אני נזקקתי לזמן ואינפורמציה כדי לצאת מזה. אחרי שיעבור ההלם שלכם אני מציעה שתסתכלו על חצי הכוס המלאה- אם הופנתם ישר להפריה, סימן שיודעים מה הבעייה ושהפריה תפתור אותה. נחסך מכם מסע ארוך, מייגע, ובמקרה שלי- מאכזב. אתם הולכים ישר "לתותחים" - IVF! אתם פועלים להשגת המטרה שלכם - עוד ילד, וזה מה שחשוב. שיהיה בהצלחה. דורה.

07/12/2005 | 00:12 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מיכל, תחושת ההלם והבילבול שאת מתארת, גם אצלך אבל בעיקר אצל בעלך (שגם עובר תהליך כלשהו של הכחשה) טבעיים לגמרי. אף אחד ממטופלי הפריון לא חלם שזה יקרה לו - כולנו היינו בטוחים שכל ילדינו יווצרו רק מאהבה ולא בהתערבות של זריקות ופרוצדורות רפואיות ומעבדה. אגב, גם לי יש בת בכורה שנהרתה באופן טבעי וללא שום בעיות, כך שאני מכירה גם את ההלם המיוחד שמאפיין את מי שסובל מאי-פריון משני. אני חושבת שכדאי לך, לפני הטיפולים, לשבת יום אחד עם בעלך באווירה נינוחה על כוס קפה (ולא כתוצאה מריב..), ולדבר על הרגשות של שניכם לגבי הטיפולים - האכזבה, החלום ה"טבעי" שהתנפץ, וגם... על המציאות. אני מניחה שבעלך אדם בוגר ואינטליגנטי, ושבסופו של דבר הוא יודע שבעיות בחיים לא נפתרות אם מכחישים את קיומן. לכן את צריכה בעדינות רבה, ובלי האשמות, לעביר לו את המסר שלא מדובר בסוף העולם - אלא רק במכשול טכני-רפואי שנתקלתם בו, ושיחד תתגברו עליו. ובתשובה לשאלתך - בוודאי שיש זוגות שמצליחים בפעם הראשונה. אני מקווה שגם אתם תצטרפו אליהם. בהצלחה!

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה