לא יודעת מה לעשות
דיון מתוך פורום פוריות חברתי - תמיכה
שלום לכולן, רציתי לשתף אתכן במה שאני עוברת. אני ובעלי מנסים להרות במשך 8 חודשים ללא הצלחה. אני בטיפול ומעקב אצל רופאת נשים שהיא גם קרובת משפחה שלי. בחודש האחרון לקחתי כדורי ביוץ אך גם זה לא הביא להיריון. אני ממש מושפעת מחוסר המזל הזה, זה מתבטא בדיכאון ומחשבה תמידית על מצב הביש הזה. זה משפיע לי על כל תחומי החיים וגורם לי לחוסר מוטיבציה בכל דבר. אני ממש משתוקקת לתינוק/ת ומקנאה בכל מי שבהיריון. אני לא יודעת איך להתמודד עם המצב, איבדתי כל תקווה. אולי מישהי תוכל לעזור לי בכל דרך שהיא, אני נורא נורא אודה לה... תודה וסליחה על התלונות.
היי יפעת, לא סיפרת לנו בת כמה את כי גם לגיל יש משמעות עם ה"לחץ" אני במקומך הייתי הולכת לבצע בדיקות דם, ביוץ וזרע והכל בנחת לא להילחץ פשוט לפעול תעדכני אותנו ויהיה בסדר רומי
שלום יפעת, רומי צודקת בקשר לגיל - הוא שקובע עד כמה צריך להזיז את העניינים בשלב הזה. וגם בקשר לבדיקות -לא הגיוני להתחיל לקחת תרופות לפני שלפחות עושים בירור ראשוני של המצב. 8 חודשים נראה כמו המון זמן כשמנסים, אבל יחסית זה לא הרבה זמן - יש נשים פוריות שמצליחות להרות בלי שום טיפול, רק לוקח להן קצת יותר זמן ולא בהכרח יודעים להסביר למה. נסי לאמץ בשלב זה את הכלל הידוע - לעשות את מה שאפשר לעשות (בדיקות, מעקב ביוץ לוודא שאתם מקיימים יחסים בזמן), ולנסות לשכוח מהעניין בשאר הזמן ולהעסיק את עצמך בדברים אחרים. אני יודעת שזה לא קל... אז את מוזמנת לבוא לכאן בכל עת ולפרוק את אשר על ליבך -נשמח לתמוך וגם לענות על שאלות נוספות אם יהיו. בהצלחה!
יפעת שלום לך אני כמוך המתנתי די זמן וכפי שרומי הציעה לך אך אני רוצה לציין אני רק בטיפול מס'6 הצלחתי וגם איבדתי תאומים והלכתי למס' 7 וגילו וירוס ובקרוב אני מתחילה מס' 8 לא להתייאש להמשיך עם הראש קדימה ולנסות להתנתק לחשוב שאת התחתנת רק עכשיו וקודם את צריכה דברים קודמים ( להתשמש בעולם הדימיון) בהצלחה השמח לעזור לך
יפעת שלום לך אני כמוך המתנתי די זמן וכפי שרומי הציעה לך אך אני רוצה לציין אני רק בטיפול מס'6 הצלחתי וגם איבדתי תאומים והלכתי למס' 7 וגילו וירוס ובקרוב אני מתחילה מס' 8 לא להתייאש להמשיך עם הראש קדימה ולנסות להתנתק לחשוב שאת התחתנת רק עכשיו וקודם את צריכה דברים קודמים ( להתשמש בעולם הדימיון) בהצלחה השמח לעזור לך
היי יפעתי, מה אגיד לך... אני קוראת את דבריך ונזכרת בעצמי, וכיוון שיש נחמה בחוויה הקולקטיבית כאן אז רק שתדעי שהתהליך שאת עוברת הוא מוכר וטבעי. אין לי איזה "טריק" בשבילך. אבל אני חושבת שהידיעה שזהו שלב נורמאלי ברכבת ההרים הרגשית הזו עוזרת. בדרך כלל מתגברים על האבל ונשאבים לטיפולים, שבעזרת השם, יהיו קצרצרים אצלך. שתהייה לך דרך קצרה להריון, אינשאללא. דורה.
מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה
