אני חדשה

שלום בנות, אני כאן חדשה...בערך יומיים כאן...אני מקווה שכל החדשות יהיו כאן מעט זמן ויתמזל מזלן. שמתי לב שמיד אתן מגיבות, תומכות מייעצות ומעודדות וזה מה שעודד אותי. גם לנו יש בעייה ואנחנו בתחילת הטיפולים(שרק שם למעלה יודעים מתי הם יסתיימו) אני מיואשת כבר מהשלושת החודשיים הראשוניים.אני חוששת להגיע לתקופה של שנתיים ושלוש ושום כלום! אני מטופלת באיקקלומין אבל נטלתי רק מחזור אחד. האם שמעתן על זוג (שגם לגבר יש בעיה עם הזרע) שהצליח להרות באופן כזה ללא הזרעה? כלומר רק שהאישה לקחה איקקלומין? נכון שיש נסים.... אבל יכול להיות זוגות שבאופן כזה הצליחו? אני מקווה שמישהי תענה לי. תודה.

ברוכה הבאה ובהצלחה אסור להתייאש כי את הכל ברוח טובה ועל תחשבי על התשובות לנסות להתנתק מאמציאות לחשוב בעולם הדימיון שאת התחתנת רק עכשיו ובהצלחה השמח לייעץ לך

היי אורית וברוכה הבאה, קודם כל תהיה קצת אופטימית את רק בהתחלה...ואני מקווה שזה לא ימשך לכם הרבה זמן, כזוג שגם לנו יש בעית זרע, אנו חייבים לעבור הפרית מבחנה + מיקרומניפולציה לא ממש מכירה זוגות שיש בעית זרע והצליחו עם אקוקלומין, אבל יש כל כך הרבה בעיות אין סיכוי שאכיר את כולם, לא ממש סיפרת מה הבעיה עם הזרע? כך שקשה לענות לך. ובקשר לניסים??? כמובן שיש אך לא ממש הייתי מחכה להם, אלה פועלת להקדמתם תהיה ערנית לגבי הטיפול - זה הטיפ שלי אלייך ודרך אגב בת כמה את? בהצלחה בכל אופן ובסוף תהיה בהריון, רומי

אני בת 27 . נשואה שנתיים.כיוון שכבר עברתי בדיקת דם להורמונים לא הייתי צריכה לנסות שנה טבעי.כי המחזורים שלי לא סדירים. כבר אובחנתי כסובלת מתסמיני השחלה הפולצסטית. אבל עם האקקלומין הגוף שלי הגיב לכדורים הראשוניים נהדר והזקיקים התפתחו יפה. גם רירית. בנוסף,קיבלתי זריקה. אני עכשיו 10 ימים מאז זריקת אוביטרול. לא מרגישה בשום שינוי... אולי לאכזבתי לא קרה כלום כמו שכולם אמרו(לא לצפות להפתעה בטיפול הראשן)אני אומר לך למה אני לא אופטימית? כי לא מספיק שיש לי בעיה שמבחינתי היא סוף העולם... גם לבעלי יש בעיה והכי גרוע בתנועה! אז לכן עצוב לי. מין חוסר מזל לשנינו. מקווה שתגיבי

לאורית! קודם כל ברוכה הבאה . כן בדרך כלל עונים כאן ומהר כי אנחנו כמו משפחה ועוזרות אחד לשניה תומכות וכמובן שותפות לאותה בעיה. אל לך להתייאש את רק בהתחלה אני מקווה שאצלך זה יעבור מהר. גם אני בטיפולים אבל הרבה יותר זמן ואין מה לעשות בהתחלה גם אני הייתי כמוך התייאשתי אבל למדתי להתחזק ולהמשיך אם אני רוצה ילד זה המחיר אין מה לעשות ממשיכים הלאה למרות הכל. אני מטופלת ב-IVF כי גם אצלנו אנחנו עושים מיקרומניפולציה אני לא מכירה שמישהי עשתה הזרעות וכאלה. ובקשר לניסים תמיד צריך לקוות לטוב זה מה שאפשר שיהיה לך בהצלחה

נכון שאי אפשר להתנחם בצרות של אחרים.... אבל רק שתראי שיש מצבים יותר גרועים משלך וכן הצליחו....אצלנו הבעיה ממש מסובכת ומורכבת תאמיני לי אין לך מה להתייאש את רק בתחילת הדרך( מקווה שגם תסתיים בקרוב)אני שנה בטיפולים אינטנסיבים ללא הפסקה אחת אפילו... אני מאחלת המון כוח ורצון

שלום אורית וברוכה הבאה, גם אני מקווה שתעברי את תקופת הטיפולים במהירות, ותקלטי מהר. אין לי מספיק מידע עליכם כדי לענות לך על השאלה ששאלת. "בעיית זרע" זו הגדרה כללית מאוד למגוון רחב של בעיות, שנעות על קשת שמצידה הקל נמצאים זוגות שהרו באופן טבעי עם בעיית זרע קלה, ובצידה הכבד זוגות שהרו רק באמצעות פרוצדורה ניתוחית לגבר בה הוציאו לו תאי זרע בודדים ישירות מן האשך והפרו את הביצית בהפרייה חוץ-גופית. ובין שני הקצוות האלו יש המון מקרים של הצלחות עם הזרעות ואיקקלומין, הזרעות וזריקות, הזרעות ו-IVF, וכו'. אני אישית לא ממש מחבבת מחזורים של איקקלומין ללא הזרעה, ואני אסביר לך למה: איקקלומין זו תרופה שיש לה גם השפעות לוואי, כאשר לענייננו רלוונטית בעיקר תופעת הלוואי של ייבוש הריר שמפריש צוואר הרחם סביב מועד הביוץ, ריר שתפקידו לתת סביבה נוחה לזרעונים לשחות דרך צוואר הרחם לכיוון הרחם. ומכיוון שהאיקקלומין מייבש את הריר הזה, ללא הזרעה, שתעקוף את הבעיה ע"י הזרקת הזרע ישירות לרחם, האיקקלומין עלול גם לפעול כגלולת מניעה... זו דעתי, אבל כזכור אני לא רופאה... מאחלת לך הצלחה בכל מקרה!

תודה לכן על העידוד. לגבי ילדת האוקינוס יש לבעלי בעיה בתנועה. בדיקה ראשונה הראתה תנועה איומה אבל לבקשת הרופאה עברנו בדיקה חוזרת שהראתה שיפור ניכר בתנועה אבל עדיין עם לקות מסויימת. זאת בנוסף לבעיה המעצבנת שלי.

היי אורית וברוכה הבאה לפורום..מקווה שלא להרבה זמן (מהנסיבות הנכונות..) אני בת 31 נשואה שנתיים ובעלי ואני מנסים להרות במשך כל התקופה הזו. עשינו את כל הבדיקות שיצאו תקינות ועכשיו אני מטופלת חודש שני עם איקקלומין. מקווה שיצא מזה משהו.אני מקווה שנצליח להרות בקרוב וגם אתם, על אף תוצאות בדיקת הזרע וגם כל בנות הפורום המקסימות, שתמיד עונות על שאלות , "נותנות כאפה " על מחשבות שליליות (זיו, למשל) , מעודדות ושולחות חיבוקים וירטואליים.. אל תתייאשי.תחשבי חיובי. גם אני מנסה (לא תמיד הולך, אבל אין ברירה)ותראי שהכל יבוא!!!!!! אוהבת, סבבית.

תודה רבה על העידוד. אחרי שקיבלתי זריקה ואיקקלומין(טיפול ראשון ומחזור ראשון) סבלתי שבוע מכאבים קלים ומין צריבה שהלכה ופחתה.(לפי הבנתי היה גירוי קל). אני לפעמים בוכה עם עצמי. במקרים קשים למי ניתן לפנות אם לא למעלה שם(אני לא דתיה) מה בסך הכל אנחנו רוצים? בעלי אמר שהוא מוכן לעבור את כל הזריקרות והבדיקות עד שיבאו ילדים ואפילו לעבור כל בדיקה כמה פעמים. אני שואלת את עצמי עד מתי אסבול ככה? האם בשביל להביא ילדים צריך ככה להתייסר?לסבול ככה? מה עשיתי רע שאני צריכה לסבול?

רק עכשיו ראיתי את ההודעה שלך אז אני מגיבה באחור לא ממש אופנתי... קודם כל אני מקווה שהטיפולים שלך יהיו קצרים כמו שאת מאחלת לעצמך. אני מבינה את הדיכאון שלך, גם לי היה קשה מאד בהתחלה. תחושות הבילבול ואי ההבנה של- איך זה קורה לנו- היו קשות. אני מאחלת לך קליטה מהירה להריון אבל גם אם יקח קצת יותר-הכל מסתדר בסוף. הנה, רק בשבוע שעבר התבשרנו כאן על שלושה הריונות!!!! בינתיים, תעבירי איתנו את הזמן. נחמד כאן וניתן לרכוש חברות מפרגנות ותומכות. דורה.