סתם חשבתי...

תגידו, גם אתן תכננתן את ההריון על השנייה, באיזה חודש יוצא, מתי נופלת חופשת לידה, האם הסבלות של הבטן תיפול חלילה בקיץ...? כמה זה נראה לי מטופש עכשיו. מצידי לסחוב בקיץ במדבר רק שיהיה כבר מה לסחוב... וגם- בכל פעם שאני בסוף מקבלת אני בודקת מה יהיה תאריך הלידה המשוער הבא שלי. לעוד מישהי יש את המחלה הזו? כמה שזה דבילי. מה, עוד לא הפנמתי שאין לי שליטה במצב? כאילו- אם לא שליטה והריון מתוכנן על השנייה אז לפחות לדעת מתי יצא לי ללדת. או שאולי זו דווקא הוכחה לאיזושהי אופטימיות? אני לא מתרגשת מעצמי בקטע הזה, זה סתם נראה לי מגוחך. דורה.

אני ממש לא חושבת על זה לא כפת לי מתי לא איפה(כמובן עם מי) אבל מצידי שיצא ביום כיפור רק שיצא כברררררררררררררררררר

דורהל'ה כמה אנחנו דומות גם אני פעם חשבתי על הדברים הקטנוניים האלו. בקיץ לא טוב כי חם מידי ובחורף קר ואיך אני ארקא לילד וגם אני רוצב בן בעצם בת. עכשיו אני רק מיחלת שיצא בריא/ה ומתי שהוא ירצה ואני ממש לא מתפנקת.

ממי את לא לבד...הגלגל גם אצלי מסתובב בכל מחזור טיפולים הבעיה שהוא יותר מדי מסתובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב דרך אגב קיבלת את התשובה שלי במייל? רומי

קיבלתי יקירתי וגם עניתי. ד.א. שמת לב? גם עכשיו! ממש מעצבן!

דורה יקרה, מעולם לא חשבתי מחשבות כאלה אני מניחה שזה טבעי, אני פשוט מפחדת ללכת כ"כ רחוק, כי זה אומר להעלות ציפיות וכנראה שאני לא רוצה לעשות עין יש לי מחלת הפנטוז על הרגע שאספר למשפחה- כל חודש אני שוקעת בסצינה זו שוב ושוב אני כבר מרגישה קצת יותר טוב, דרך אגב אחרי ששתלתי כמה צמחים- זו ממש תרפיה

שבפעם הראשונה זה בדיוק מה שעשיתי - וזה עבד. כשתכננו את בתנו הבכורה, הייתי סטודנטית. לקחתי את לוח מועדי הבחינות של סוף השנה, גלגל ההריון של ספר ההריון הידוע של בר, חישבתי ככה שאלד בדיוק עם תום המבחנים כדי שיהיו לי כמה שבועות טובים להיות בבית עם התינוק/ת לפני תחילת שנת הלימודים הבאה, ו...זה הצליח. ילדתי אותה 5 ימים אחרי הבחינה האחרונה. מה שכמובן רק החריף והחמיר עד מאוד את השוק וההלם שחטפתי בפעם השנייה, כשההריון המיוחל הגיע בשלוש שנות איחור. וכן, גם אני סובבתי כל חודש את גלגל ההריון ומצאתי סימנים מיסטיים מרגשים על תאריך הלידה המשוער של התינוק שאהרה החודש, עד שהחלטתי שזה פועל כמו חוק מרפי והפסקתי.