גם לי יש 2 שאלות סקר

רציתי לשאול אם יש לכן איזשהו דד-ליין שבו אתן חושבות על אימוץ? (אני מניחה שהשאלה בעיקר רלוונטית למי שאין לה ילד בכלל) ומה אתן עושות כדי "להתמודד"? איך עוברים את זה בכל פעם מחדש?

באופן טבעי, אחרי יומיים של בעסה ועצבנות, אני מתחילה לספור לביוץ הבא ושוב, מקווה ומקווה ומקווה. דורה.

עדיין לא הגעתי לשם כנראה. אני לא פוסלת כלום ברמה עקרונית, ואני קוראת המון גם בנושא תרומת ביצית וגם בנושא אימוץ. ההתמודדות שלי לא כ"כ משקפת. אני טיפוס די פסימי ולכן מראש ברגע שהתברר לי שיש בעיית פוריות ידעתי שזה יקח המון זמן. כל חודש אני יודעת די יודעת שאני לא בהריון ולכן אני די מחכה לקבל כדי להתחיל כבר מחזור טיפולים חדש. בגלל שמתחילים ביום השני אז יש כבר התרגשות לקראת מה שאני קוראת "כרטיס הלוטו החדש". בכל מקרה, הפסקתי לקנות ערכות בדיקת הריון ובטח שאני לא רצה לעשות בטא ביום ה12 להזרעה. אני מחכה ואני מקבלת מחזור בדרך הישנה והטובה;) מעבר לזה אני שקועה בעבודה, אני לגמרי מסרבת שזה יהפוך להיות כל החיים שלי. אני עסוקה בזה אבל אני מרגישה שאני בדרך אל משהו, וכל חודש מקרב אותי אליו. אז בעיקרון עוד מחזור זה פחות חודש לחכות. בקיצור, הדחקה;)

לי אין ילדים כלל- אך אני מסרבת לחשוב לכיוון של אימוץ לא יודעת אם אהיה מסוגלת וכל חודש של טיפול שכושל קשה כמו הקודם (היום קיבלתי תשובה שלילית) אבל צריך למצוא כל אחת את מה שעוזר לה לעבור את השעות הקשות ותמיד יש יום חדש