אפילו ניסינו בהתחלה את המתכונים לבנות

אפילו ניסינו בהתחלה את המתכונים לבנות.. ותכננתי ( ואולי נשארה קצת מהתקווה הזו עדיין..) איך אנחנו בדיוק נגמור לשפץ את הגינה, ואז באביב כשהכל נעים ופורח אצא איתה החוצא לתפוס שמש.. כן. בטח. מה פתאום שהלידה תהיה בפברואר. נורא קר. איך נחגוג לה יומולדת ככה. כאילו שאיכפת לי היום. רק שיבוא מי שיבוא.. אז את לא לבד. וכן, אין ספק שנגזל מאיתנו היכולת לתכנן. אבל הכל יהיה טוב. עוד נראה!

לא רוצה להרגיז, ובטח שבדיעבד הייתי מוותרת על התענוג המפוקפק של שנות אי-הפריון הקשות שעברתי, אבל בכל זאת שני דברים טובים יצאו לי מזה (חוץ מהתאומים, כמובן): 1. בעלי ואני הפסקנו לעשן 2. הפסקתי להיות קונטרול-פריק ולהאמין שבאמת כל החיים שלי נמצאים בשליטתי. אי-הפריון פשוט הכריח אותי להכיר בזה לבסוף, למרות שיש לי ראש קשה ולקח לזה שנים להקלט (תרתי משמע!). אבל ברגע שזה קרה - אין לך מושג כמה זה משחרר. לא שכיום אני איזה טיפוס שאנטי שלא עושה כלום ורק "זורמת עם החיים", (בכל זאת בגילי לא משתנים ב-180 מעלות...), אבל כן קרה לי משהו בראש, והמשהו הזה מאוד חיובי, אני חושבת.