סתם יום מבאס שכזה...

בוקר טוב. אני כמעט שבועיים אחרי 2 הזרעות שנעשו לי יום אחרי יום עם הרגשה נוראית של לפני מחזור קשה וכואב ואין לי כוח. אני חייבת לשאול אם גם אתן מרגישות לפעמים שבאיזשהו שלב פתאום שוכחים מה רנחנו מנסים להשיג, הכל כל כך מכני ופיזי ושוכחים שרוצים ילד, משפחה, אמהות??? גם היחסים עם הבעל משתנים, אנחנו כמעט לא שוכבים כי צריך לחכות לפני ואחרי יש נרות אסטרוגן ואז שוב מחזור ועוד פעם טיפול - לפעמים אני אומרת לו שטוב שלא צריך לקיים יחסים בכל התהליך הזה כי במילא הוא הורס כל רצון לזה. אני מרגישה כמו מכונה, כלי אין בי שום אהבה לעצמי כמו פעם וזה קשה כי אני רחוקה מזה, רחוקה מחוסר אכפיות - אבל אין לי כבר כוח, אפילו הפעם, שמחר יש לי בדיקת בטא אין בי התרגשות, כי ההרגשה והאינטואיציה אומרת שלא ואני כבר חושבת מה יהיה פעם הבאה - עוד זריקות, אולי IVF...אוף. והתמונות במחלקה של עשרות תינוקות, פתאום זה נראה לי כאילו התמונה של הקטן/ה שלי לא יהיו שם...מה יהיה? אין לי כוח אפילו לדבר על זה שוב עם בעלי ושוב לטחון את הנושא...

קודם כל חיבוק.! ! ! דבר שני, בדיוק כתבתי למטה לפרפר על תחושת הכלי/מכונה שהיתה לי.... לצערנו אי אפשר לברוח מהתחושות האלו. כנראה זו מגננה שהגוף מפתח כדי שהנפש תוכל לעמוד בכובד המשא... הופכים לסוג של אוטומט עד יעבור זעם... מה אני יכולה להגיד לך כדי להתעודד? 1. אני הסתובבתי עם טמפונים בכיס 4 ימים לפני הבטא כי השטפון הורגש כאילו הוא מגיע כל שניה. ובאמת שטפון של דימום הגיע, אבל ביחד עם בטא בשמיים... כי היו כנראה שניים. אז נא לא לקחת את נושא הסימנים כמדד לגובה הבטא יקירתי! זה מתעתע בצורה זוועתית!!!! 2. הסקס יחזור גם יחזור! (ביחד עם השמחה על הבטא שתגיע אמן אמן אמן היום? מחר? מתי?) אשתף אותך ברגע של רכילות.... כשהגיע ההריון המיוחל שלי הסקס לא רק חזר אלא היה מהטובים שהיו אי פעם! אבל אבל אבל... הכל הולך לפח עוד פעם כשהקטנטנים מגיעים ולא ישנים... סתם התראה קצרה למה שיגיע בקרוב! 3. כשלא רוצים לטחון יותר עם הבעל כי אין כח... באים אלינו. יש לנו כח. והרבה. עד שיגיע המיוחל/ת. הם כבר יקחו לך את כל הכח ומקווה שיגיעו מהר מאד!!!!!!!! יהיה טוב יקירתי. כי חייבים שיהיה טוב! נשיקות, נועה.

היי יפית יקרה אני מבינה לליבך מאוד מאוד. אני גם בטיפולים שלוקחים המון זמן וכוח נפשי וגופני. אני מבינה לליבך ויודעת שקשה להיות אופטימים והלחץ מסביב רק מגביר את התחושה של הדיכאון. אני גם מרגישה שהכל לוקח זמן ושום דבר לא זז. אני מרגישה כאילו שכולן סביבי פתאום בהריון ורק אני לא. זאת הרגשה איומה ומאכזבת אבל אני יודעת שגם תורנו יגיע. אני מציעה לך לגבי הבעל להיות יותר סבלנית ואוהבת ומפנקת מפני שלדבר כל הזמן על הנושא זה רק גורם למריבות ועצבים. אני לאחר התייעצות עם אנשים שמבינים בתחום, הבנתי שצריך להרפות קצת מהבעיה ולהתעסק גם בדברים אחרים ולא כל היום לדבר על זה. אני עכשיו יותר מפנקת ומחפשת כל הזמן להיות יותר עם הבעל ועם חברים לצאת ולבלות ולהינות ולא לשבת ולבכות על המצב. אני מציעה לך להיות אופטימית כמה שאפשר לקחת נשימה עמוקה ולצאת לדרך חדשה והכל יעבור בשלום ובסוף תיהיה גם תוצאה חיובית. אני מאחלת לך מכל הלב שהכל יעבור בהצלחה. באהבה רבה ל.פ.

ידעתי למה אני פונה לפורום - תמיד יש מי ששומע (קורא...זה אותו דבר). אני מקווה שמה שלא יהיה מחר שאצא מחוזקת ולא אתמוטט כמו בפעם שעברה שעברתי את ההפלה הטבעית. ונועוש לגבי היעדר הסקס כשהקטנטנים באים - אני קונה את זה עכשיו (ולא בגלל שאני לא רוצה סקס). שיהיה לכן ערב נפלא ונקווה לטוב. נשיקות ושוב תודה.