בדידות בדידות בדידות

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

19/12/2005 | 10:08 | מאת: מיה 2

שלום בנות ולילדת האוקיינוס חזרתי קצת לעצמי אחרי שבועיים של התאבלות על הביטא השלילי והמחזור שהקדים אחרי IVF הפעם זה לקח לי יותר מדי זמן להתאושש לא שבאמת מתאוששים מזה ..אני מקנא בבנות שאחרי ביטא שליל קמות וממשיכות הלאה לטיפול הבא ..גם אם אני רוצה אני לא יכולה הפעם יש לי ציסטות מה שלא היה לי אף פעם וזה גרם לי רק לשקוע בדכאון עוד ועוד אני מנסה לא לחשוב עד המחזור הבא אבל יש לי עכשיו בלאגן בגוף ונראה לי שצרות צרורות הולכות ומתקרבות .. ואני מה זה בודדה בתוך המערבולת הזאת ובא לי למות למות . מיה2

לקריאה נוספת והעמקה
19/12/2005 | 10:14 | מאת: זיו

מיה מתוקה, אני בספטמבר עשיתי IVF והתשובה אחרי 12 יום היתה חיובית, הייתי בהריון 9 שבועות עד שהוגיעו לי לצערי שאין דופק וצריכים לעשות גרידה. במקום לקום ממיטת ההרדמה המלאה והתאוששות בדיכאון החלטתי לקום דווקא על הצד האחר. לקום ולהודות לאל שאני בריאה ושאני עומדת על שתי רגליי ושבע"ה אני אוכל לעשות שוב בפעם הבאה. במקום ליפול החלטתי לקום על הרגליים ולשמוח(לא לרוץ ברחובות משמחה...) אלא לחזור לעצמי ולחכות לפעם הבאה. אי מאחלת לך ליהיות חזקה תמיד ובע"ה שהפעם הבאה תיהיה חיובית. אוהבת זיו.

19/12/2005 | 10:26 | מאת: מיה 2

לזיו שלום תודה מאמי על העידוד את מה זה צודקת אני יודעת בתוך תוכי שאני צריכה להעריך את העובדה שזה לא סוף העולם ויש לאן להמשיך אבל משהו שחור ועמוק וגדול ממני מושך אותי למטה ..במיוחד לאור התחושה ההולכת ומתחזקת שאני מאבדת שליטה על המתרחש בגוף שלי ומתחילה לקבל הפתעות מוזרות שלא צפיתי להן (פוליפ ברחם, דימומים מיד אחרי החזרות או כמה ימים אחכ"כ , מחזור שלא מחכה לביטא אפילו , ועכשיו ציסטות ...זה מכעיס אותי זה מרתיח אותי... איך הגעתי למצב הזה ? מה קורה לי ? איך עברנו מבעיית זרע אצל בעלי לכל ההסתבכויות האלה ? מה אני צריכה להתעסק עם זה בכלל ??????????? אני רוצה היריון וזהו מה לא מגיע לי ?

19/12/2005 | 13:48 | מאת: ילדת האוקיינוס

מיה יקירה, אני מקווה שאחרי שהגעת לכאן ראית שאת לא לגמרי לבד (((חיבוק))).. אין ספק שמה שאת עוברת קשה מאוד, ומחשבות קשות באות לעתים קרובות. כל אחת מתמודדת עם זה קצת אחרת - יש מי ששואבת כוח מחשיבה מיידית על הטיפול הבא, ויש מי שמעדיפה לקחת קצת יותר זמן להתאבל על הטיפול שנכשל. את בסדר, את נורמלית, רק כואב לי שאת כל-כך עצובה... מכיוון שאת לא בטיפול החודש, אולי תארגני איזה סופ"ש באיזה צימר לך ולאהובך? או איזושהי פעילות קצת להתאוורר ולנקות את הראש? אני יודעת שלשכוח את המצב לא תשכחי, אבל אולי טיפה יקל על הכאב...

19/12/2005 | 15:41 | מאת: דורה

מיהל'ה, קדם כל- את לא לבד!!!!!!!!! כולנו פה איתך מ?ח?זקות אותך!!!!! את יודעת, אני לא חושבת שהיתה פעם אחת שלא הצטערתי, לפעמים הדיכאון נמשך שעה ולפעמים נימשך ימים. אפילו את משתנה עם התהליך. אני מבינה שהפעם האכזבה הייתה קשה יותר, אבל אני מאמינה שגם מזה תצליחי להתרומם. חיבוק ענק וצפוף(((((((())))))))))) דורה.

19/12/2005 | 17:21 | מאת: רומי

היי מיה, שמתי לב שמי שענתה לך מהבנות כולנו באותו "המועדון" מכירה את ההצגה "אני פה בגלל אישתי?" אז אני פה בגלל בעלי וגם זיו וגם דורה...............את לא לבד ובסוף ננצח עם הזרעים החלשלושים שלנו!!!!!!!!!!! יהיה בסדר!!!!!!!!!! רומי

19/12/2005 | 18:44 | מאת: מאוס

למיה 2, כמובן שמגיע לך להכנס להריון (לכולנו...) ואני בטוחה גם שכולנו נכנס וזה רק עניין של סובלנות...זה בסדר להיות ב down לכל אחת ואחת כאן יש את המעידות שלה...את לא לבד...(לי יצא היום בטא שלילית...) הציסטות קרוב לוודאי יספגו עד המחזור הבא (גם לי היו בעבר ציסטות) ותוכל להתחיל טיפול חדש עם תקווה חדשה..איזה טיפול זה שלך ? תעדכני ושוב המון נשיקות וחיבוקים ובהצלחה בהמשך... מאוס

19/12/2005 | 21:34 | מאת: שרה

למיה מצטערת לשמוע.... זה טבעי לגמרי שתרגישי ככה אבל תנסי להתעודד ואל תשכחי את המשפט- כל יום שעובר יביא יום טוב יותר... שולחת לך המון חיבוקים.... בהצלחה בהמשך

19/12/2005 | 21:52 | מאת: מיה 2

היי בנות זיו וילדת ודורה ורומי ומאוס אני חייבת לומר לכן כמה אתן נהדרות , המילים שכתבתן ממש גרמו לי לבכות ואתן יודעות מה ? זה עזר הרגשתי הרבה יותר טוב תודה לכן על התמיכה והחום זה כיף להרגיש שיש מישהו אי-שם שמקשיב ומנחם ונמצא באותה סירה זה נותן תקווה ומראה לי שאני לא לבד ואני יודעת שזה יגיע אני בטוחה שזה יגיע אבל אוכלת את הלב בינתיים ועוד משהו ..משהו קטן אבל גדול שאני קצת מתביישת להודות ואני יודעת שאסור לי להתבייש אבל בכל זאת ..יש לי ילד בן 2.4 והוא מקסים וממלא את העולם שלי אבל ...זה לא גורע מהכמיהה שלי ולא מנחם אותי זה אפילו מחמיר את הצורך ומשאיר טעם חזק של עוד ...ואני מה זה לא נעים לי ומוזר לי להיכנס לדכאון כזה ועוד כולם שוללים ממני את הלגיטימציה להרגיש את האכזבה וכולם אומרים לי מה את רוצה יש לך ילד אז מה את במצב כזה ??? ואני לא יודעת להסביר לא יודעת .ואתן יודעות מה אני לא חייבת להסביר ...אולי מישהי מבינה אותי ? בכל מקרה ממש מחמם את הלב שאתן נמצאות שאתן כל כך מקסימות ואני מחכה ליום שכולנו נהיה בהיריון ויהיה שמח ומרגש לילה טוב ותודה. שלכן מיה 2

19/12/2005 | 21:58 | מאת: מיה 2

אני חוזרת על מה שאמרתי בהודעה הקודמת גם לך שרה ,פשוט עד שכתבתי ואחרי ששלחתי הופיעה ההודעה שלך אז תודה גם לך ולילה טוב.

19/12/2005 | 22:15 | מאת: שרה

מיה יקירתי, דבר ראשון רציתי לומר שאני שמחה שהצלחנו לעודד אותך קצת, עד כמה שניתן ונהיה שמחות יותר לעודד אותך שתהיי בהריון. בקשר לילד שלך אז גם לי יש ילדה בת שנתיים שהיא האור שלי אך זה לא גורם לי להיות פחות בדיכאון אחרי 2 הזרעות שנכשלו, בגלל שאני יודעת שקיימת בעיה אצל בעלי התחלתי את הטיפולים מוקדם. בכל אופן שנשמע רק בשורות טובות... אמן ואמן...

19/12/2005 | 22:22 | מאת: רומי

היי מיה, אני חייבת הייתי לחזור אלייך במיוחד לאור המשפט שכתבת שאת מתביישת להודות שיש לך גם ילד בבית.........לי, לדורה ולזיו יש גם ילד בבית וגם כשיש לנו אחד אנחנו רוצים את השני כי יש לנו גם לחצים מכיוונם, לא מספיק הלחץ שלנו..ותאמיני לי שאין יום שעובר והבת שלי לא מבקשת תינוק, כי לכל הילדים בגן יש אחים וזה קורע לי את הלב כל יום מחדש! אז אין מה להתבייש גם אנחנו כאמהות עוברות משברים בנושא, כל אחת והחבילה שלה בבית...אז גם במצבך את לא לבד!!!! תאמיני ויהיה טוב לכולנו!! שלך, רומי

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה