לא סתם אומרים שצרות באות בצרורות...

היינו היום אצל רופא גיניקולוגי, אחרי שהרופא שלי נתן לי הפניה. מסתבר שיש לי ציסטה בשחלה והיא גדולה וצריך להוציא אותה ועכשיו שוקלים בכלל להפסיק לי את הטיפולים עד שאעבור ניתוח לפרוסקופיה או משהו כזה. כאילו לא מספיק מה שאני עוברת עם IVF עכשיו גם זה? אז מחר הוא שלח אותי לבדיקות דם ולעוד רופא מומחה שיעשה לי אולטראסאונד שחלות, וחוץ מזה עוד בדיקות דם מעקב בשביל הרופא פוריות ועוד זריקות כי אני באמצע טיפול,ש אולי אצטרך להפסיק ואני כבר מרגישה כמו המסוממות האלה שעייפות כל היום והורידים שלהם בידיים מחוררים מרוב בדיקות דם שאני עוברת כל רגע. והאמת שפשוט נמאס לי, זה כל כך לא פייר. ניסיתי לחשוב על חצי הכוס המלאה: איזה יופי, מזל שגילו את זה, הרופא לפוריות כי הגיניקולוג שלי לא גילה זאת בעבר הוא רק אמר שיש לי שחלות פוליציסטיות. אז מזל, שעכשיו לפחות יודעים על זה ואפשר לנתח. אבל שוב, כמה חבל, למה גם זה נפל עליי עכשיו. אני לא מסוגלת יותר לראות רופאים. השבוע כל יום הייתי אצל רופא. גם ככה המצב הכלכלי שלנו לא משהו, בעלי נקרע בעבודה , כי הוא היחיד שעובד כרגע, חזר היום הבייתה בשבע וחצי בערב, לא אכל כל היום ורץ איתי לרופא מיד כדי לשמוע על הציסטה שחייבים להוציא ואח"כ חזרנו הביתה ואז הייתי צריכה לקחת זריקה. פשוט נמאס כבר מכל הבלגן הזה. לפעמים בא לי לדמיין שאני חולמת את זה ושאני לא עוברת את כל זה באמת.מרוב ייאוש כבר צחקנו, שאין לנו כוח לחסוך במים וגם בא לנו לזרוק את בקבוקי הפלסטיק לאשפה כי לא אכפת לי כבר מה יהיה פה בדור הבא אם אין לי פה המשך... זהו האמת שנגמר לי הכוח.

מה זו הציסטה הזו, האם זה מהזריקות, האם אין סיכוי שהיא תעלם כך? אי אפשר לשאוב אותה עם הביציות? ובכלל איך מתחילים טיפול אם יש ציסטה כזו? כמה שאלות הפלתי עלייך. פשוט יש הרבה ציסטוטת שנוצרות מהטיפולים אבל הם נעלמות אחר כך. יקירה, זה קשה, זה מעצבן, זה מדכא הכל מובן אבל האור בקצה המנהרה שזה אולי מה שמקשה את הכניסה להיריון ואז הדרך תהיה יותר קלה? יפעתי, תאמיני לי שאת חזקה ואת תעמדי בזה. ולעולם, לעולם אל תתני לייאוש לנצח ולעולם אל תנציחי את הרגשות השליליים. האור יבוא בסוף את תראי. אני מחבקת אותך דרך המסך ולוחשת באוזנך - יקירה, את יכולה ואת תנצחי!!! נשיקות לי

ברקוביץ רצה לשאוב לי אותה הוא לא האמין שהיא תיעלם, אבל ניסה בכל זאת- העלה לי את הדקפפטיל ל0.2. אחרי כמה ימים קיבלתי מחזור. הוא אמר לי לעשות א"ס- והציסטה נעלמה. אהה, עוד משהו פעם כשעשיתי הזרעות גם הייתה לי ציסטה, ואסור היה לי להמשיך עד שהיא תיעלם- והיא נעלמה אחרי חודש. תראי אני לא רופא ולא כ"כ מבינה בסוגי ציסטות אבל גם אני כבר חשבתי ששוב הולכים להרדים אותי ודי התבעסתי- אפילו בכיתי כל השבת מרוב פחד ובסוף הציסטה נעלמה לבד.. אני מקווה שככה יהיה גם אצלך. והציסטה תיעלם כלא הייתה בעזרת השם!!! שיהיה לך יום נפלא עם בשורות טובות בלבד

מסתבר, שהגיניקולוג שלי לא ראה אותה , היא הייתה שם כבר כשהתחלתי בטיפולים ונמצאת שם כבר חודשים רבים.לצערי היא לא נעלמת עם המחזור.

יפעתוש, אני רוצה לספר לך שגם לי לפני שנתיים אחרי שעברתי תקופה ארוכה של טיפולים , פתאום גילו לי שתי ציסטות בשתי השחלות שגם לא נעלמו לא במחזור ולא כלום ... הם היו בגודל שלא איפשרו לי להמשיך בטיפולים ולכן עברתי את הניתוח הזה (לפרסקופיה ) הניתוח הוא לא מסובך בכלל ומאוד מאוד מאוד משפר את הסיכוי להרות אחריו . אין לי מושג בדיוק איפה הבעיה אצלכם אבל אחרי שעברתי את הניתוח הרופא שניתח אותי אמר לי עכשיו עכשיו זה הזמן להריון ... לצערי בדיוק באותה תקופה ניפרדתי מבעלי הקודם ולכן לא היה על מה לדבר בכלל . בכל מקרה זה באמת לא נורא את תעברי את זה כמו גדולה ובקרוב ההריון יגיע גם הוא ..... בהצלחה יקירה .

היי, את בטח מרגישה, רק זה חסר לי עכשיו. אני מקווה שהצ'יסטה תעבור לבד כי זה לפעמים יורד לבד. בעצם אני רואה שכתבת את ההודעת אתמול בלילה אז היית כבר בבדיקות, יש חדש? אני מקווה שכן ושאת יותר מעודדת. גם לי היתה צ'יסטה שהוסרה בניתוח שהייתי בת 15 אבל היום הטכנולוגיה יותר טובה מפעם והיום זה פשוט להוציא צ'יסטה אז יהיה בסדר. דברי איתי, תגידי לי שאת בסדר

מקווה שאת עוד קוראית ולא נעלמת לנו. לגבי הציסטה, צודקות הבנות. לא מסובך בכלל עניין הלפרוסקופיה. אפילו די מהיר. השאלה באמת אם היא קיימת כמה חדשים, למה לא פינו אותה מהשטח קודם? שווה לשאול את הרופא פריון שלך. הוורידים, אוי הורידים הכואבים. אני פשוט הולכת לקבוצות תמיכה של נרקומנים ושואלת אם אפשר להצטרף... מאד מרומם רוח להיות נורמלית בין נרקומנים אמיתיים :-) סתאאאםםםםם. ממוש, החיים יכולים חס וחלילה להיות יותר אכזריים ממה שאנחנו עוברות. צריך להגיד כל יום תודה להוא שיושב שם למעלה על כל יום שאנחנו קמות בריאות בבוקר, יכולות לעשות הכל בכוחות עצמנו וכו' תאמיני לי שאת עניין ההריון והילד את תפטרי עם רופא טוב. ככה זה עובד. לגבי העבודה, שנסי מתניים, ואם באמת את מרגישה שאת רוצה ויכולה לצאת לחפש, קחי עוד קצת כוחות מאיתנו וצאי לדרך! ובחייאת, אל תזרקי בקבוקי פלסטיק לפח! הילד שלך עוד מעט מגיע, עולם של ניילונים ופלסטיקים את רוצה לתת לו???? נשיקות נועה.