השבחת זרע
דיון מתוך פורום פוריות חברתי - תמיכה
שלום לכולם חדשה בשטח ואשמח מאוד לעזרה ותמיכה... בת 30 בעלי בן 35 מנסים כבר שנה וחצי להכנס להריון ולא הולך. טופלתי ע"י איקקלומין וקיבלתי זריקת אוביטרל. אצל בעלי מצאו 50 מיליון תאי זרע ומתוכם 6% תקינים, כל שאר הנתונים בסדר. הרופא המליץ על השבחת זרע אבל בעלי נכנס ללחצים רציניים בעקבות כך. האם מישהי יודעת מה הסיכויים שזה יצליח בצורה טבעית ואיך גורמים לאגו הגברי להרגע ולהבין שהוא עדיין בסדר גמור??? תודה!
מה שאני יכולה לספר הוא שאצל בעלי מאז ספירת הזרע הראשונה לפני חצי שנה יש כל חודש שיפור, גם בתנועתיות וגם באחוז התאים התקינים;) המון דברים משפיעים על הבדיקה כולל וירוסים או סתם מצב פיזי חולף שאנחנו לא מודעים לו. אצלינו כיום כשאין שום בעיית זרע עדיין עושים הזרעות פשוט כי זה מעלה את הסיכויים, זה הכל. אם אפשר לדאוג מראש לתת סיכויים יותר טובים לזרע התקין ולא לתת לזרע הלא תקין "להפריע" לו - מה רע. יש בעיה לפעמים לגברים, זה כן איום על הגבריות ואני לא חושבת ששכנוע עובד פה, אלא יותר זמן להבשיל ולהתרגל לרעיון. בכל מקרה כדאי לחזור על הבדיקה, אלו דברים דינאמיים. אצלינו היו 7 אחוז תאי זרע תקינים וזה השתנה ל13 אחוז בבדיקות אחרות. שיהיה בהצלחה !!!
תודה
סליחה????????????? שלא ייפגע לו האגו הגברי?????????? ומה עם האגו הנשי????? אנחנו בסופו של דבר עוברות הכל לא הם, הם רק נותנים את הזרע שלהם(וגם בהנאה). ואנחנו עוברות את כל הסבל...... אחותי, בהצלחה בכל אופן, אני תמיד פה בשבילך... זיו
זה חדש לך שאנחנו חזקות יותר?;) עכשיו החוכמה היא לתת להם להרגיש שהבעיה היא לא שלהם ובינתיים לעשות בכל זאת השבחה;)
שלום יעל, אני חושבת שבראש ובראשונה את צריכה לגלות כלפי בעלך סבלנות והבנה. הרבה מאוד גברים שמתגלה אצלם בעיית פריון מגיבים כמוהו, ובין אם זה נראה לנו רציונלי או לא - כדאי להעביר לבן הזוג את התחושה שהתגובה שלו היא לגיטימית, ככה תוכלי לעזור לו לקבל ביתר קלות את הגזירה. אחרי שנותנים להלם הראשוני של הבשורה לשקוע, הגיע הזמן להכניס את הדברים לפרופורציות. אתם זוג שרוצה להקים משפחה, ונתקלתם בבעיית פריון, כמו שקורה ל-1/6 מהזוגות בארץ. למרבה המזל, לרפואה כיום יש פתרונות לא קשים לבעייה שלכם (והבעייה היא אכן של שניכם ביחד, ממש לא משנה מי מבני הזוג הוא זה שבגופו קיימת הבעייה הרפואית, כי בשורה התחתונה אי-הפריון הוא של שניכם, בהיותכם זוג). אז כדאי להציג את הדברים כפי שהם. בדיוק כפי שאם יהיה למי מכם חור בשן תלכו לרופא שיניים, ואני בטוחה שאתם לא תשמחו מזה יותר מדי, אבל תתייחסו למצב בצורה עניינית - כך בדיוק הדבר גם בבעיית פריון. אז בשורה התחתונה - קודם כל תני לו קצת זמן לעכל, ואז תציגי בפניו את הגישה העניינית הפשוטה, זו שמרחיקה את הקונוטציות הרגשיות ומתמקדת בבעייה הרפואית עצמה ובדרך פתרונה. אל תאשימי אותו, אל תכעסי, שימי את הדגש על המאבק המשותף של שניכם ביחד בבעייה ואל תציגי את זה כ"בעייה שלו". בדיוק כפי שאם מישהו מבני הזוג מאבד את מקום העבודה שלו עקב פיטורין, הבעייה הכלכלית היא של משק הבית כולו ולא רק של בן הזוג שפוטר. עם תקשורת טובה, סבלנית ונטולת האשמות, הסיפור הזה עשוי גם לחזק את הזוגיות שלכם בסופו של דבר. ובקשר לשאלתך על הסיכוי להצליח באופן טבעי - הסיכוי אכן קיים, אבל זה עלול לקחת קצת יותר זמן (כפי שכבר ראית). מכיוון שאתם (ובעיקר את, מה לעשות בדברים האלה גיל האשה קובע יותר מגיל הגבר) עדין צעירים, בהחלט אפשר לדעתי לשקול מתן צ'אנס נוסף לטבע לעשות את שלו לעוד כחצי שנה, נניח, ורק אז, אם לא הצלחתם, לעבור להזרעות. זה דווקא פתרון לא רע -ייתן לבעלך צ'אנס לעכל את הבשורה, ואולי בסופו של דבר כן תצליחו באופן טבעי, ואז בכלל הרווח כולו שלכם. בהצלחה!
ברוכה הבאה, נחמד כאן ואני מקווה שנעזור לך להעביר תקופה קצרה ביותר. אני ממליצה לך בחום לא לאפשר לאגו הגברי להאפיל על השיקול הרפואי. אם צריך השבחה- עושים! זה באמת לא כזה ביג דיל ולא קשור כהוא זה לגבריות. אפשר כמובן לשבת איתו לשיחה נעימה ולהסביר לו כמה הוא מקסים וכמה הוא גבר גבר. אבל גם לי היה היום מפגש עם האגו הגברי ואני חייבת להגיד לך, שאחרי כל התהליך שאנחנו עברנו בשנתיים האחרונות, ואחרי כל האולטרסאונדים, הזרעות,בדיקות, צילומים שונים וכו', ממש דוגמנית גניקולוגיה, ממש לא היה לי חשק ללטף לו את האגו... עשו לו אולטרסאונד לאשכים... זה מה יש. תתגבר. אני מקווה שלא הבהלתי אותך, בהצלחה, דורה.
יעל אני חדשה בפורום אבל מה שכתבת פשוט נגע לליבי אצלי זה קצת יותר מורכב אני מטפלת כבר 5 שנים עם הריון שבא אחרי הזרעה 8 ונפל בשבוע ה-5 6 הפריות ללא הריון 8 וחצי שנות נישואים אך בעלי ממש לא פרטנר טוב כי הוא פוחד מרופאים ולא רוצה לעשות בדיקות פשוטות זה פשוט מחלה הפחד הזה, אצלי זה הרבה יותר קשה מאגו. בבית חולים שטיפלנו פשוט ויתרו לו על בדיקות ובדקו רק אותי הוא עשה רק בדיקת זרע כעת אני בבעיה רצינית אני רוצה לעבור לאסותא ולא יודעת מה לעשות איתו יש לציין שהוא אוהב אותי אך לא שולט בפחד הזה מקווה לטוב ושכולם יהרו השנה במהרה