טיפולים וסיכונים

בנות יקרות, אני כמוכן, בין החזרה להחזרה, סופרת ימים ומחזיקה אצבעות - מקוה שאולי הפעם זה יקרה גם לי. אבל תוך כדי לימוד הנושא נתקלתי במאמרים רבים שמציגים את הסכנות שבטיפולים, ובראשן הגדלת הסיכויים להתפרצות סרטן השד עקב החשיפה לרמות מאוד מאוד גבוהות של אסטרוגנים. רציתי לשאול אתכן, האם הרופאים שלכן הזהירו אתכן? האם המליצו לכן לעבור בדיקת שד ללא קשר לגיל? האם יש מישהי שהומלץ לה להפסיק הטיפולים בטענה ש"ילד צריך אמא שלא רק תלד אותו אלא גם תגדל אותו"? האם בני הזוג שלכן מודעים לזה? אני שואלת בגלל שאני מפחדת להמשיך בטיפולים ולהביא ילד שיגדל בלי אמא. אשמח לשמוע את דעתכן בנושא!!! תודה מראש, מאיה

את יודעת כאילו קראת את המחשבות שלי אני עומדת להתחיל טיפול חדש עוד כמה ימים והיום בבוקר תהיתי מה זה עושה לגוף שלי כל ההורמונים האלה חוץ מלשגע אותי עם השתוללות ההורמונים ,פעם מפוצצים אותי ופעם מדכאים את ההורמונים וכו... ואם תשאלי על הבעלים אני אגיד לך בעלי למשל לא מספיק לעקוב אחרי כל ההתפתחויות ההורמונאליות שלי וגם כך אני מאשימה את ההורמונים בכל התפרצות רגשית אז עכשיו גם להתחיל לבלבל לו את המוח בסיכונים של הטיפולים ???לא הוא לא מעודכן בזה ונראה לי שהוא לא רוצה גם לחשוב על זה או לדעת מזה העיקר שיהיה היריון כבר ואני ארגע .

זה באמת מפחיד. אבל במקרה זה המטרה מקדשת את האמצעים. חס וחלילה שזה לא יקרה,אבל כולנו פה נהיה בקבוצת ביכון ונצטרך לעקוב... זה לא שיש לנו אופציות אחרות...

שלום לך מאיה, העלית נקודה חשובה שמציקה לרבות מאיתנו, אני בטוחה. היתה תוכנית על פוריות בערוץ 10 לפני כשבוע, בה פרופ' עזאם מאיכילוב נשאל בדיוק את אותה השאלה, ותשובתו היתה כי בקרב 5 מחקרים שנערכו בנושא 4 שללו במפורש את הקשר בין טיפולי פריון לסרטן השד, והמחקר האחד שלא שלל, גם לא הוכיח את הקשר. כלומר, השורה התחתונה שלו היתה שלא צריך לדאוג. להלן דעתי האישית, שאף אחת אחרת לא מחוייבת לה כמובן, אני פשוט מציגה אותה כי שאלת: תשובה וודאית לשאלתך, נכון להיום, כנראה שאין. עם זאת, מסתמן כי גם אם קיימת קורלציה (קשר) סטטיסטית בין טיפולי פריון לבין הופעת סרטן השד, מדובר בקורלציה חלשה מאוד, מכיוון שהנושא כבר נחקר בצורה רצינית וקשר חזק בכל מקרה לא הוכח. לכן המשפט "ילד צריך שאמא תגדל אותו ולא רק תלד אותו" נשמע לי די מופרך בהקשר זה, במיוחד אם מלכתחילה את חיה במדינה בה הסיכון של ילדך להשאר יתום חס וחלילה כתוצאה מתאונת דרכים או פיגוע גדול בהרבה מהסיכון שיהיה יתום כתוצאה מכך שתחלי בסרטן השד כתוצאה מהטיפולים. שימי לב שהסיכון לחלות בסרטן השד קיים אצל כל אישה בין אם עברה טיפולים או לא, וכיום קבוצת הסיכון הגדולה הידועה בוודאות היא רק זו של הנשים שבמשפחתן חלו נשים נוספות במחלה - ולא אלו שעברו טיפולים. ובאומרי זאת, עדיין אני מתנגדת בתוקף לריצת אמוק לטיפולי פריון -בכל מקרה בו בני הזוג לא חייבים טיפולים כאלו כדי להרות. לדעתי טיפולים הם לא פיקניק, וכרוכים בסיכונים רבים שרוב רופאי הפריון לא ממש מזהירים את המטופלים שלהם מפניהם כמו שצריך. הסיכון הגדול ביותר הוא הריון בסיכון גבוה ולידת פגים. הפגיות בארץ צפופות ועמוסות מדי, כוח האדם הסיעודי אינו גדול מספיק, ולכן פגים בארץ נמצאים בסיכון גבוה ביותר לא לשרוד, או, אם שרדו, לסבול ממומים קשים כגון שיתוק מוחין. אז אם כבר מדברים על סיכונים -אלו הסיכונים שהוכחו במחקרים בצורה הרבה יותר רצינית ובולטת מאשר הקשר לסרטן השד שהזכרת, ולכן הם צריכים להדאיג אותך הרבה יותר. ובשורה התחתונה: טיפולי פריון, בסופו של דבר, הם חיוביים מאוד, ויחסית בטוחים, ומומלצים בחום לכל מי שבאמת זקוק להם על מנת להביא ילד לעולם. לדעתי מי שצריך טיפולי פריון - שיעשה אותם וישמור על אופטימיות, בזוכרו שלאף אדם אין תעודת ביטוח מפני אסונות ומחלות לא עלינו. אבל מי שלא חייב טיפולים ורץ אליהם רק בגלל חוסר סבלנות ואמונה מוטעית שהם בטוחים ב-100%- עדיף לו לעצור לרגע, לעשות שיעורי בית ולשקול את כל הנתונים בזהירות מירבית. והעיקר - שיהיה בהצלחה!

לילדת, תודה על התגובה. אני מתארת לעצמי שאת מבינה את הבעיתיות בהצגת שאלה שכזו בפני מי שעוסק בתחום ההפריות. אף גניקולוג שההפריות הן לחם חוקו והבסיס למוניטין ולהתקדמותו המקצועית לא יתבטא באופן שעשוי להתפרש כאילו הטיפולים שהוא מבצע עלולים להזיק. ואף על פי רמת הבטיחות הגבוהה לכאורה של הטיפולים, קיבלתי הוראה מפורשת מרופא בתה"ש להיבדק באופן תכוף (אני בת 30, ללא היסטוריה משפחתית טפו-טפו-טפו של המחלה), החל מעכשיו. אין בכוונתי חלילה לעורר חרדות מיותרות בקרב מי שזקוקים/זקוקות לטיפולים, אלא רק לתת חומר למחשבה ולעורר מודעות ותשומת לב לצורך להיבדק ולהיות במעקב. בהצלחה לכולנו - בריאות ושמחה. מאיה