לכחולות המדים ולשאר הבנות המקסימות

בסוף השבוע אני אמורה לעבור הזרעה.אתמול עשיתי מעקב זקיקים ויצא בשחלה ימנית זקיקים קטנים ובשמאלית זקיק מוביל 12*14 וזיקיקים קטנים (לקחתי איקקלומין במשך חמישה ימים-כדור אחד ליום). אני מטופלת אצל ד" מורן מתל השומר באופן פרטי. היא הפנתה אותי שוב למעקב מחר (יום 14). אני מאד חוששת שהיוץ יצא על יום שבת..הרופאה אמרה שהיא תבצע את ההזרעה, ואם היא לא תהיה, היא תפנה אותי לרופא אחר, או דרך הקופה. או! פה הבעיה. אני כבר כמה ימים מתקשרת למרפאות לבריאות האשה של הכללית וכל אחד "זורק" אותי למקום אחר. אני ממש מתוסכלת. אמנם הרופאה אמרה שהיא תפנה אותי, אני מדמיינת את עצמי רצה עם כוסית הזרע לאחר ההשבחה (בעלי במכבי), ומחפשת מישהו שיעשה את העבודה. גם במוקד לא ידעו מה להגיד-הפנו אותי לשילה בר"ג(אני שייכת למחוז דן-פ"ת), רוטשילד בפ"ת ששלחו אותי לבלינסון, שם אמרו, שאם הרופא שלי לא משם, אני לא יכולה לקבל שם טיפול. אני לא מבינה למה זה כ"כ מסובך????????? גם ככה זה קשה (אולי אני לוקחת את הדברים יותר מידיי קשה), אני לא ישנה טוב בלילות, מתעוררת , חולמת חלומות מוזרים, שוב מתעוררת , מדליקה את האור ושוב..בא לי לבכות... שלשום היתה לי "נפילת מתח", לא הפסקתי לבכות. מסכן בעלי.. אני רק רוצה להיות אחרי...למה זה מגיע לי .....???????אני בוכה.. בנות יקרות, אני זקוקה לעידוד מכן.רק אתן יכולות להבין אותי. לא אמא שלי, אפילו שאנחנו מ-א-ד קרובות, לא חברות (שעם רבות נתקתי את הקשר בגלל כל זה.., ונראה לי שאפילו בעלי לא מבין למה אני כל הזמן מתבכיינת.. זה המקום היחיד שבו ני מרגישה שייכת. אוהבת אתכן. סבבית.

אני שומעת ברקע שיר של פבלו רוזנברג וקוראת את מה שכתבת וזה ממש ממלא את העיניים שלי בדמעות. למה זה מגיע לנו למההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה גם לי בא לצעוק לפעמיםםםםםםםםםםםםםםםםםםם אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף אמאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא תסלחו לי כן? סבבית, הלוואי שיהיה לך טוב אמןןןןן עזבו אל תתייחסו אליי היום. השיר ברקע עושה לי את זה....ליהיות קצת עצובה וכן גם כל ההורמונים שאני בולעת בשבוע האחרון. ועוד אתמול בעלי אומר לי:"מה קרה את עצבנית" מה קרההההההההההההההההה??????????????????????????? מה קרה?????????????????????????????????????????????? אני קצת עצבנית זה מה שקרהההההההההההההההההה ביי חחחחחחחח אני נקרעת על עצמי פה. ביי זיו. נ.ב. סבבית בהצלחה ואל תתייחסי אליי אני לא מבינה מה קורה לי היום חחחחחחחחחח

...

באמת , למה זה מגיע לנו???????????? די אני שונאת לשקוע ברחמים עצמיים. תמיד הייתי בחורה שמחה וחייכנית. תמיד. תמיד שמרתי וטיפלתי בילדים של אחרים. מגיל 11. אני חולה על ילדים ועובדת איתם. אני מורה..וכמו הלמידים שלי, שואלת את עצמי "מתי יהיו לי ילדים משלי?" אני מקווה שכמה יותר מהר. זיוו'ש באמנת הצחקת אותי. כי גם אני ככה, צוחקת , מתבדחת(אפילו פיתחתי הומור ציני-בחיים לא הייתי צינית!!!!!!!!), משתוללת עם האחיינים, אך לפעמים באמת יש דעיכה. אני מקווה לא לשקוע. באופי שלי, אני טיפוס אופטימי.... אמא שלי אומרת לי שמאז שהתחתנתי, השתנתי. אני עצבנית ובוכה כל הזמן. אני אומרת לה שזה בגלל בעיות הפריון....בעלי איש מקסים! אבל אחרי שנתיים של נסיונות יש הרבה תסכולים.. בבית הספר אף אחד לא יודע מה אני עוברת............... אוהבת אותך. בהצלחה לך ולכל הבנות!אמן! סבבית

סבבית‮ ‮‮‮‮האמיצה אחותי, רק בחורה אמיצה היתה כותבת בדיוק מה היא מרגישה... וואלה. מה שאני יכולה להגיד לך זה שאם את רוצה לבכות אז תבכי. אם לא בא לך לדבר עם ההיא או ההוא אז אל. השליטה נוזלת לנו מבין האצבעות בתקופה הזו, והדבר היחיד שנשאר זה לקבל את עצמנו באהבה על הכלללללללללללללללללללללל. לפחות זה, לא? אני יכולה לספר לך שכל חודש אני סופרת כמו מתמטיקאית חרוצה את הימים בתפילה חרישית שלא יפול על שבת.. אני שמחה שיש לך רופאה שמוכנה לבצע את ההזרעה, זה כבר משהו חיובי בתוך הבלאגן הביוקרטי.. ולא. זה לא מגיע לך. וזה גם לא פייר. אבל מה שכן - מגיע לך להתעצבן ולבכות ולקטר כמה שבא לך... בהצלחה לך עם ההזרעה. נועה

נועה המקסימה, תודה לך על תגובתך. את מחזקת אותי. אני כ"כ שמחה שיש לי אתכן...

היי סבבית, האמת עשית לי גם קצת עצוב בלב, אבל אני לא מרשה לך לרדת............. אני יודעת שכל התיזוזים האלה באמת מייאשים, בירוקרטיה, ריצות, אישורים אוףףףףףף אך אפילו השם שבחרת לך "מחייב" הרי את סבבית??? אז צריך להיות סבבא!!! יהיה בסדר, בסוף מישהי נורמלית תענה לך ותפנה אותך למקומות הנכונים.. אנחנו כאן ומרשים לך לבכות איתנו (אך לא לאורך זמן) העלינה חיוך על פנייך כי אנחנו ממשיכות קדימה!!!(לא התכוונתי לשרון חחח) חושבת עליך, רומי

רומי מתוקה, תודה על התייחסותך, אבל באמת, הבירוקרטיה הורגת אותי. ממש מייאש! השם סבבית, הוא הכינוי שנתן לי בעלי כשרק הכרנו...לכן אימצתי אותו כאן בפורום. אולי הוא יעזור לשמור על אופטימיות... חיבוק, סבבית

סבבית יקרה, כמה מעצבן!!!!!!!!!!! באמת מוגזם. זו בטוח לא הפעם הראשונה שפנו אליהם עם הצורך בהזרעה בשבת. ואני בטוחה שאפילו קרו כבר המון מקרים כאלו כשאחד מבני הזוג חבר ב"מכבי". אי אפשר להכין איזשהו נוהל קבוע? כמה אטימות! איזה חוסר יעילות! קפצו לי כל הפיוזים, בחיי!!!!!!!! אין לי מושג איך ניתן לפתור את הבעייה. אצלי תמיד הינדסו את ההזרעה או לשישי או לראשון עם הכוריגון. או שאולי לא היה צורך? תאמיני לי, פתאום אני לא זוכרת... מאחלת לך שהפיגור הזה יפתר במהירות כך שתוכלי להיות רגועה עד יום שבת. ספרי מה קורה עם זה, (((((((()))))))) דורה.