תפקיד הבעל

שמתי לב שאין גברים בפורום הזה. משיהי מהבנות יכולה להסביר לי למה? חוצמזה רציתי לשאול, אני לא יודע איך לעזור לאשתי ולתמוך בה בזמן טיפולי הזרעה שאנו עוברים, היא דיי מיואשת ופסימית, ואני אין לי כ"כ מה להגיד, ומה שיוצא לי מרגיז אותה רוב הזמן. ועוד דבר זה שאני רוצה בילד/ילדה לא פחות ממנה, וגם לא יודע איך להגיד לה שהיא קצת מגזימה עם החששות שלה איך לדבר ולהרגיע אותה? אודה לבנות היקרות של פורום נכבד.

שלום לבעל האוהב וכל הכבוד לך, אתה מקסים!!! לצערי רוב הגברים כולל בעלי קצת יותר סגורים מאיתנו הנשים ולכן די קשה להם להיפתח בנושא וחבל, הייתי שמחה אם הייתה היענות מצד גברים בנושא. מה תפקיד הבעל?? לספוג את העצבים שלנו (הרבה הורמונים בגוף), להיות קשובים ואכפתיים, לעודד שהתשובה שלילית, ולהיפתח בפניה שגם אתה חלק מזה ומרגיש גם את התיסכול והאכזבות, לדבר!!! ועוד עצה: תשלח אותה אלינו אנחנו כבר נעזור לה............. מחזיקה לכם אצבעות!! רומי

תשובת בעלי - לדעתו אתה צריך מעט יותר סובלנות...ולהבין שאשתך במתח וחרדות וההורמונים המככבים בגופה לא ממש עוזרים לה להיות הגיונית...ויש צורך להמשיך לתמוך לא רק בטיפולים אלא גם בינהם ווגם אם נראה לך שזה לא עוזר הוא בטוח שזה עוזר וגורם לה להרגיש יותר טוב...והכי חשוב בזמן הטיפול כשהיא קוקו אל תנסה להגיד לה שמפריע לך שהיא כועסת כשאתה מנסה לעזור כי היא רק תתרגז יותר...וכדי לדבר על זה בין הטיפולים... וממני - תמשיך לעשות את עבודת הקודש שאתה עושה...אל תתיאש ...לפעמים לא צריך להגיד כלום אלא רק לספוג...לצאת לאיפה שהיא רוצה...סרטי וידאו..אוכל טוב...פינוקים...מסז טוב...אנ יודעת שלפעמים אנו מגעילות ומוציאות עליכם אבל זה משחרר לנו לחץ ועוזר גם אם לא נראה...בהצלחה..ותמשיך לעדכן...בטח הבנות האחרות גם יתרמו... מאוס

יש לשני בני הזוג חלק מלא בכל מה שקורה בזוגיות, ולשניהם יש אחריות מלאה- כמו על כל דבר אחר- גם על טיפולי הפוריות. נכון שהם מתרחשים בגוף האשה בעיקר, אבל זה משהו שרק מגביר את חוסר האונים של הבעל. אני חושבת שהעצה הכי טובה עבורך היא לא לוותר על מקום של שותף. לא להתפשר על מקום של עוזר לה, תומך בה, מסיע אותה, אלא להיות שותף מלא. שותף מלא למשל יודע מה צריך לעשות באיזה יום, שותף מלא מתעניין בניירת/סידורים/תוצאות בדיקות וכו, שותף מלא שואל מתי התור הבא ואם לא יוצא לו להיות אצל הרופא הוא רוצה לדעת פרטים על מה שנאמר, וכו הרבה פעמים נשים נוטות לתפוס את כל המקום הזה ואז הן מוצאות את עצמן לבד שם. אל תזניח את הביחד שלכם, גם אם היא מנהלת מצויין את הכל בעצמה. היתר יסתדר לבד:) בהצלחה!!!

בעל אוהב יקר, קודם כל- כל הכבוד! על הרצון, על האכפתיות. אני אתרום את חלקי- לי לא היו מצבי רוח קיצוניים בזמן הטיפול ההורמונלי אבל יתכן שבנגלה הבאה זה ישתנה. אין כאן נוסחאות. מה שהיה משמח אותי הוא אם בעלי היה מבין את הרמזים ה"דקים" שלי. למשל- הוא מעולם לא הגיע איתי להזרעה ונתן לי תחושה שאני עושה ילד לעצמי, למרות שהוא מאד רוצה. כמובן שסיפרתי לו על תחושתי ואם היה משנה את התנהגותו הייתי מרוצה ומסופקת. הייתי רוצה שיספור בעצמו את הימים מהמחזור, שידע מתי נופל הביוץ, שיהיה מעורב ולא יסמוך רק עליי שאודיע לו באיזה שלב אנחנו נמצאים כעת. מצד שני, כל ההחלטות היו שלי וכך הרגשתי שהשליטה אצלי ועל כך אני מאד שמחה. עד כאן הסיפורים על עצמי. אבל זאת הסיבה לדעתי, שבפורם הזה מבקרות בעיקר נשים, (היה כאן פעם אחת גבר ששאל שאלה ולא נשאר לחפש תמיכה). קשה לי להאמין שהיינו מרגישות כאן אותו הדבר עם גברים בפורום אבל אולי אני טועה... נשים זקוקות לחברות לספר, למעגל תמיכה רחב. רובנו כאן מעדיפות שהתמיכה תהיה אנונימית ותשמור על פרטיותנו. אני מציעה לך להכיר לאשתך את הפורום וחושבת שבעצם, אולי אנחנו יכולות לעזור גם לך, אז למרות מה שאמרתי מקודם, אני , אישית, מזמינה אותך לתמוך ולהתמך כאן, ומזהירה אותך שכתרנגול היחידי בלול אתה עלול לחטוף קצת אש.... (-: דורה.

שלום בעל, עצם זה שכתבת כאן מראה כמה אתה אוהב אותה, כמה הנושא חשוב לך ואיזה רמת מודעות ורגישות גבוהה יש לך. ברור לך שרק על זה זכית מיידית בכמה מעריצות כאן, נכון? (-; תראה, אי-פריון הוא נושא קשה לשני בני הזוג, ואני בהחלט מאמינה לך ששניכם רוצים את הילד במידה שווה. שמתי לב שלעתים קרובות האשה נלחצת יותר, או יותר מוקדם, מהבעל (אלא אם יש בעיית זרע, ולפעמים אפילו גם אז). אני לא יכולה להסביר את התופעה, ובטח לא במקרה הספציפי שלכם כי אני לא מכירה אותכם אישית. מה שכן, יש לי כמה טיפים שאולי יוכלו לעזור: 1. לתת לגיטימציה מלאה לתחושותיה בנושא. גם אם נראה לך שהיא "מגזימה" בחששותיה (ואולי אפילו אתה צודק אובייקטיבית, אין לי מושג) - נסה להעביר לה כל הזמן את המסר שאתה מכבד את תחושותיה כפי שהם ונותן להם תוקף. אין דבר יותר מעליב ומרגיז מכך שמישהו קרוב אליך מבטל תחושות קשות ואמיתיות שאתה חש, לא משנה מה דעתו לגביהם. אפשר לחלוק על דברים שהיא אומרת גם בצורה שתתן לה להרגיש שאתה מכבד את רגשותיה ומקבל אותם (ואותה) כמו שהם גם אם אתה חולק עליהם. 2. לא לתת לאי-הפריון לנצח את הזוגיות, התקשורת הטובה, הסקס והבילויים. לוותר כשצריך, גם אם אתה לא מבין. אם לא בא לה ללכת למסיבה שלך בעבודה כי אשתו של הבוס שלך בהריון, נסה לוותר גם אם אתה לא מבין מה הקשר. 3. תפנה אותה לתמיכה בפורום הזה... בהצלחה!

כל הכבוד לך! האמת? בעלי בא איתי לכל בדיקת דם ולכל בדיקה אחרת הקשורה בנושא... זה מאד עוזר ותומך, תעשה את זה גם. בעלי מאד סבלני אליי (טפו טפו טפו) לפעמים אני מפגישזה אותו בצעקות סתם. הבוקר הוא עמד והסתכל בחדשות על אריק שרון ואני סתם כזה באתי מולו ואמרתי לו:"מה קרההההההההה למה אתה עומד"?????????? חחחחחחחחחחחח מסכן, הוא לא ענה לי בכלל. ההורמונים האלה הרגו אותייייי כבררררררררררררררררררר. תיהיה סובלני ואוהב. מורידה בפניך את הכובע על כך שנכנסת לכאן. זיו.