יווווווווווו התגעגעעתייייייייייייייייייקיסיםםםםםםם

בס"ד נשמות שלי , אהובותי , חברותי בעצם אחיותי. הייתי צריכה להתאושש ואתן - קחו קפה או עוגה למה שיש לי טון מה לספר ואוי לכם אם לא תקשיבו. יצאתי מהפסיכומטרי די מבואסת . כל הלילה לא ישנתי מרוב התרגשות . בעלי סיפר לי שהוא התעורר ב5 ועדיין הייתי ערה . בסוף קמתי מאוחר ויצאתי מאוחר . פחדתי שאצטרך לשרותים ולא אכלתי ובמבחן גם מתתי לשרותים וגם מתתי מרעב. הגעתי עם הנשמה ביד לאוניברסיטה ועד שמצאתי בעיר הענקית הזו את הבנין והכתה סרבו להכניס אותי והייתי צריכה לחכות שעה נוספת לכתת מאחרים אבל פלוס אחד היה בזה הספקתי לשלוח לכם הודעה מעמדת אינטרנט שהיתה בדיוק ליד הכתה הזו וגם נחתי . במבחן לא הייתי מפוקסת ולא הספקתי לענות הכל וחוצמזה עכשיו אני במתח עד לראשון הבא שאז נדע מה התוצאות . היום הודיעו לנו שרוצים להאריך לנו את הסמסטר ואני סופר עצבנית כי אני מרגישה שהשנה הזו שחקה אותי גם פסיכומטרי גם 2 חתונות שהיו לי קשות מכל הבחינות וגם לימודים ועבודה . אין ניגמרתי . בעלי עכשיו עובד כמו חמור מ-6 בבוקר ועד 10 בלילה כדי שנוכל להחזיר חובות וכל הזמן הוא אומר שאם אני אחזור לעבודה עכשיו ואצליח לעבוד גם בוקר וגם אחה"צ נתגבר מהר . אין לי מה לומר לו הוא עובד קשה וזה לא פייר שאני לא אעזור מצד שני אין לי כחחחחחחחחחחח . חברה שלי הזמינה אותי לטוס לחו"ל . יש לי משפחה בארופה כך שאני חוסכת מחיה ושהות ( בעלי עובד כך שזה לא שייך שנטוס ונפסיד ימי עבודה כפולים ) אני מקווה שנצליח להשיג כרטיס אין אין עברה עלי שנה מהסרטים . פתאום שבוע שעבר גיליתי את הבית שלי . היה לנו חופש לכבוד הפסיכומטרי והישבן שלי כאב מללמוד. ניקיתי , סידרתי ואפילו אפיתי עוגיות ועוגה .היה כיף לבעלי ההמום חיכתה לבוקר חולצה מגוהצת ושקית עם כריכים וסלט לעבודה . לפחות הוא ראה שאני מסוגלת זה גם משהו... אתמול הוא לקח יום חופש ובגיל וברעדה הלכנו לבצע בדיקות דם ורק על זה מגיע לי קולולוש ענק . פאפ עשיתי נשאר רק למשמש את החזה ולחכות לבדיקות של האיידס - שזה בערך חודש .ויאללה אני מתעלפת להיות אמא . הסתכלתי ביו טוב יש שם סרטים של לידה - לא רואים ממש אבל יש סרטים שרואים את התינוק שניה אחרי הלידה - וזה סופר מרגש ומעלה דמעות .לא סיפרתי לכם על אחד התחביבים שלי - להיכנס לבד לחנות של מוצרי תינוקות . נס שהמוכרת של שילב ל זוכרת אותי אחרת היא היתה שואלת איך במשך 4 שנים אני מחפשת עגלת שכיבה .. כל רגע יוצאים דגמים חדשים ואני משתדלת להכיר את כולם עד שהלכתי עם אחותי ברחוב וראינו עגלה . היא שאלה אותי (!) איזה דגם זה ... זה פשוט ממיס לי את הלס לראות עגלות ובגדים זעירים ולדמיין מה הייתי קונה עכשיו לילדים שלי . נשארה לי עוד בטנונה כך שהמוכרות עטות לשרת אותי כי הם בטוחות שבאתי לעשות הזמנה ללידה חחח. אבא שלי הבטיח לי לאפיקומן חדר ילדים ועגלה הכי יקרה העיקר שכבר יבוא . חמותי פעם צחקה עלי ואמרה לי להחליט איזה עגלה אני רוצה כי עוד 9 חודשים תצא עגלה חדשה והזו שבחרתי תהיה זולה יותר. נהייתי טיפוס כבד או מה . גיסתי מודיעה לי על ערב בנות - גיסות בפארק והשאלה הראשונה שאני שואלת אותה - נו כמובן - זה עם ילדים . אח"כ היא אומרת לי כולם התלהבו. תרצתי לה את זה בעייפות וכו.. האמת שפתאום התחיל להפריע לי להיות בחברת ילדים . אני מכירה את התרחיש כל אחת תהיה עסוקה עם צאצאיה ואני - או יסתכל עליהם או ישחק עם האחיינים שגם זה נמאס לי אני לא הדודה הקטנה שמשתוללת עם האחיינים שלה . אבל מה שמפחיד אותי שזה התחיל להציק לי לאחרונה . אף פעם לא הייתי טיפוס כזה כבד . תמיד אמרתי נו אז מה אם אין ילדים צריך לחייך והיות נורמלים . זה לא צריך להיות קשה ופתאום.. גם לנופש המשפחתי אין לי כח . אח"כ אני אומרת שהיה כיף אבל אני בלחחחחץ. העיקר מה שלומכם אהובותי . נועה שנהייתה לנו יוונית לכמה ימים וגילתה שאין כמו חומוס ( תגידי שנכון, טוב) דורה - שמתייבשת בעבודה . מוקה ומור הגיבורות שלא מתייאשות לטפס על ההר גם כשנופלים ומקבלים מכות . רבקי וטניוש - הריון תקיןןןןןןןןן ,לי - שסופסוף ישנה ומצליחה לחלום על המאמי הזעיר . דנדן המקסימה ,אונה,איסא וכל המקסימות שאני שולחת להם נשיקות ענקיות אוהבת נוראאאאאאא אתי

מה שלומך מתוקה? את מלאת חוויות ומלאה מצוות כרימון, את מתוקה, שנונה ומקסימה. אוי כמה שאני שונאת פסיכומטרי אני הגעתי לחדר מיון אחרי המבחן מרוב הלחץ שלי. מה את רוצה ללמוד? יפה שאת מתקדמת עם הבדיקות שיהיה בהצלחה בלימודים ובטיפולים ובכלל שתמשיכי לבוא אלינו עם חיוך ענק ולב רחב ואוהב. אוהבתך לי

בס"ד תמיד כיף לראות את ההודעות שלך זה כאילו זריקת כח עידוד וחיבוק. ההגדרה אשת חיל רחוקה ממני כרחוק אירן מישראל , רק תבואי לראות איך הבית נראה עכשיו אבל היום אני אסתער שוב. אני בע"ה הולכת ללמוד עו"ס ואח"כ אני רוצה ללמוד תרפיה או משהו . איך החופש? אוהבתך אתי

נעלמת לנו... כי זרקתם את המחשב מהבית! אה הא! אולי באמת יותר טוב גם בלי מחשב.... (כי אנחנו מהיחידים בלי טלוויזיה) העיקר שהפסיכו מאחוריך! מתי תקבלי תוצאות? האמת שהתחביב שלך לחפש עגלות ולהתעדכן הוא גדול בעיני! אני הייתי מתה לעשות את זה עם בגדי הריון ואף פעם לא העזתי...חחח באמת אין כמו החומוס אבל רק זה שאני מכינה בבית! לא אוהבת של אף אחד ואף חומוסיה... את כזאת זריקת מרץ כל פעם שאני קוראת וזה כזה כיףףףףף יאללה תסגרי את עניין הפאפ והאיידס ותתניעי מנוע סילון!!!! נשיקות ממוש,