ההזרעה התבטלה

היום הייתי אמורה ללכת להזרעה שלישית.אני עובדת כאחות ואני ובעלי בקושי מתראים מכיוון שגם הוא עובד משמרות וגם לומד.הוא מרגיש מאוד מקופח,בזמן האחרון נכנס לדיכאונות שהוא יושב עם 4 קירות.העניין של הילד התחיל להפחיד אותו מכיוון שכשיהיה בעזרת השם,תשומת הלב שלי תעבור אליו וגם נתראה עוד פחות כי נצטרך לסדר סידור לפי הילד.אנו נשואים 10 חודשים,3 שבועות אחרי חתונה אמו נפטרה (הוא בן יחיד בלי אבא ),כלומר יצא הכל ביחד,חתונה,פטירה ועכשיו רצון להביא ילד,חוסר יכולת להרות, טיפולים שלא הצליחו עדיין.הוא כבר כמה ימים אמר שצריך לחשוב על כל זה ולא בטוח האם עדיין מוכן לילד,לא ייחסתי לזה כל כך הרבה חשיבות.היום לפני שהיה צריך לתת זרע להזרעה,שוב דיבר על כך,אמנם מאוד כאב לי,אבל זה תהליך של שניים ואם אחד לא בטוח,אז זה לא טוב.קיימנו יחסי מין מהנים מאוד,כי זה לא היה טכני,זה לא היה בשביל כוסית,אלא בשביל להנות.הוא לא היה בטוח אם רוצה לגמור בפנים,אך אמרתי שזה לא פייר אחרי שהלכתי למעקבים,נטלתי תרופות והזרקתי אוביטרל.הוא הסכים,גמר בפנים ושכבתי עם רגליים למעלה 10 דקות.עכשיו נחכה שבועיים,הוא בינתיים יחשוב עם עצמו,אמר שאין מצב שיחליט שלא,כי אנו בסה"כ צריכים ילדים וגם רצינו עוד לפני החתונה,אבל זה הפך לטכני ובלתי נשלט על ידינו,אז אולי זה מה שגרם.ביטלתי תור להשבחה ולהזרעה.האם קרה לכן משהו דומה?אני מבולבלת

שלום לבחורה, אכן נשמע שבעלך די לחוץ ואולי באמת עדיין לא מוכן לתהליך, כי לוקח גם לנו הנשים וגם להם לעכל את הכל בצורה שונה, וברוב המקרים אנחנו גם יותר פתוחות ומציאותיות לנושא, לא ציינת בני כמה אתם? וכמה זמן אתם מנסים להרות (נשואים רק 10 חודשים) ומה הבעיה, כך שאוכל יותר לכוון את תשובתי לנושא, אשמח אם תעני לי, ובנתיים מקווה שאולי תצליחו סתם כך בלי לחץ ומחשבות כפי שציינת בהצלחה, רומי

אני בת 25.5 והוא בן 27.מנסים שנה.חצי מזה עם טיפולים.5 סדרות איקקלומין,2 הזרעות