נאכס.
דיון מתוך פורום פוריות חברתי - תמיכה
למרות הדקאפפטיל, או דקה פפטיל או איך שלא כותבים את זה - קיבלתי עכשיו מחזור. מאוס כבר סיפרה לי היום שזה יכול לקרות אז אני לא ממש לחוצה מזה. אבל הנה הנאכס מזדחל כמו עשן שחור. אולי ההורמונים משגעים אותי, כי בדרך כלל אני מגיבה להורמונים בעצב תהומי. התחלתי לחשוב היום- מה אני עושה? מה אני עושה? לא יודעת להסביר את עצמי. חשבתי שיהיו לי רק כאבי מחזור בלי מחזור, זה הזכיר לי א ההרגשה בהריון וזה הכניס אותי לתחושות מאד קשות של געגוע וספקות. אבל עכשיו קיבלתי. הדם הזה מרגיש לפעמים כמו איזה קבר. סליחה על הדימוי אבל הוא רץ אצלי הרבה. עוד ילד שלא נולד. דם דם דם דם. אז מה אני עושה? ואולי זה סתם. סתם משהו שצריך לא להתייחס אליו? להתעלם מהתחושות המבלבלות הללו, לא לדבר על זה ולתת להכל לעבור (להשטף עם הדם אם תרצו)? אני אדם חזק למדיי. בעיקר במובן של שורדת. אני מסוגלת להתעלם מעצמי ליומיים. או שעכשיו עולות השאלות הנכונות? מה לעזזאל אני עושה? מה רע לי ככה? אני הרי לא מרשה לעצמי באמת להתגעגע, באמת להשתוקק. אני מוכנה כל כך לאכזבה. אז אולי לא צריך? כן צריך! לא צריך? האם אני באמת רוצה? שוב לא לישון שנתיים? כמו עשן שחור שמקלקל לי את כל הידיעה. את כל הוודאות. ואולי אף פעם לא רציתי אלא עשיתי כי ככה עושים? זה נהייה כל כך מסובך, דבר כל כך טיבעי, שכבר קרה לי כל כך בטבעיות נהייה כל כך מסובך. משאיר לי יותר מדיי זמן להתלבט. הרי אם הייתי מצליחה להכנס להריון כשרצינו, לפני שנתיים, לא היו עולות כל השאלות הללו. רצינו! אז מה השתנה? אני בכלל לא יודעת אם משהו השתנה. רק הדרך. אז ברור שאני כן רוצה. הנה הוכחתי לעצמי. אז מה עובר עליי? בחיי, נדמה לי שנשרפו לי כמה תאים במוח. ולמי שהתמידה בקריאה- תודה. ולמי שהצליחה להבין משהו- תעודת מצטיין בהבנת הנקרא. במיוחד מפני שאפילו אני לא ממש מבינה מה כתבתי כאן. דורה.
דורה יקירתי, אני לא ממש מבינה את מה שכתבת בעיקר בגלל שעדיין לא התחלנו בהפריות, אך כל הכבוד לך שלמרות כל הקשיים את מסתכלת קדימה ולא נותנת לעצמך ליפול.... מקווה מאד שחודש הבא "כיפה אדומה" לא תבוא לבקר ובמקומה יגיעו רק בשורות טובות.... אמן ואמן....
באמת נשמע נורא שפתאום עולות התחושות של ההריון והגעגועים...ואז בא התסכול והעצב....אבל לדעתי לא יכול להיות דבר רע בלהציף את הרגשות ולבטא אותם...כי זה שם בתוכינו אנחנו רק עלופות בהדחקות ובלהיות גיבורות ושורדות אבל אנחנו נשמות עדינות ושבריריות ורגישות וברור כל רגש ורגש שלך...וברור שאם כל הזמן שיש לנו לחשוב וכל ההורמונים וכל ההאכזבות עולות בנו המון שאלטת לגבי הדרך ובכלל..אבל כמו שיצי לי להכיר אותך אחרי יום יומיים את מתמלאה שוב תקווה וציפיה...ובטוחה שתבוא גם עם גדילת הזקיקים...שיהיה חיבוק גדול גדול גדול..ואני בטוחה שאת בדרך הנכונה אוהבת מאוס
דורה היקרה שתמיד מעודדת את כולם, עכשיו תורי לעודד אותך. תמיד יש לך את המילים הכי נכונות בזמן הנכון לעודד והלרגיע את כל הבנות כאן בפורום וגם אותי הרגעת ועודדת בתשובותייך הכל כך רגישות. ועכשיו תורי, לעודד אותך ולחזק אותך בכך, שגם את יגיע תורך ותחבקי תינוק בע"ה עוד השנה הזאת. ההורמונים לפעמים משבשים לנו את המערכת ההורמונלית שלנו, והכל הופך ללא טבעי, כך שאין לך מה לדאוג, אני בטוחה שהכל יסתדר בקרוב. שולחת לך חיבוק גדול וים של אהבה. אני איתך כמו שאר בנות הפורום שאוהבות אותך מאד. מאחלת לך המשך יום נעים והרבה טוב כי זה מה שיהיה לך בסוף כמו לכולנו. אמן. חיבוקים. נטלי.
פרץ הרגשות שלך מגיע ממקום מאוד מוכר, רק שבמקרה הזה נראה לי שהוא מצא את המקום הלא נכון להתפרץ בו. מי אמר לך שדקאפפטיל אמור למנוע ווסת? הוא לא! תזכירי לי בבבקשה אם את בפרוטוקול של דקא (את רואה, שם חיבה אפילו יש לו) קצר או ארוך. לדוגמא, כך בערך נראה פרוטוקול ארוך: יום 21 למחזור - הזרקת 3.75 דקא כשבוע אח"כ - ווסת וקצת אח"כ -תחילות הזרקת הגונאל אף, מנוגון וכו'. אז ייתכן שהגוף שלך בכלל לא מתעתע בך אלא עושה בדיוק את מה שצריך? כתבי לי וננסה לברר את זה, טוב?
דורה מה קורה???????????? ברור שאת צריכה לקבל מחזור !!!!!!!!!!!!!!!!1 ועכשיו ביום השלישי את אמורה להתחיל עם הגירוי (גונל או כל מה שאמרו לך) הם פשוט רוצים לשלוט בביוץ , תיכנסי אליי למשרד!!! רומי
למשל אני עברתי 3 פרוטוקולים ארטכים ו 4 קצרים...ובארוכים עם הדקה בשיבן תמיד קיבלתי מחזור אך אמרו הרופאים שלא תמיד חייב להגיע וייתכן גם רק דימום קל...
עם הלב הענק. רציתי להגיד הרבה פה, אבל אין לי את המילים המתאימות מה שכתבת מאד נגע בי ואני לא מצליחה לנסח כלום רק להגיד לך שממש לא צריך פה הבנת הנקרא זה לא נמצא במילים אני לגמרי מרגישה אותך גם אני מאבדת מידי כמה זמן את הידיעה. וזה שכאילו כל כך ברור שצריך עוד ילד והזמן המתקצר לא מאפשר לי לדעת שיש פה בחירה לגמרי עד הסוף כמו שכתבת אולי כי "ככה עושים". לא יודעת מה עושים עם זה. לא יודעת אם יש נכון. כנראה שאנחנו פה כי איכשהו אנחנו כן יודעות. ובכל מקרה, אני שולחת לך חיבוקים ואנרגיות מרחוק, ותמשיכי להביא את עצמך ככה, רק ככה ((((()))))
מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה
