בנות שלי....חזרתי

כן זה לא הלך לי בעצם לנו זה לא הלך באמת שרע לי. היה לי קשה כאן לכתוב לכן ולספר שזה לא הלך. אבל הייתי חייבת לאלו שדואגות לי. נו חשבתי לעצמי.... להיות זו עם המזל להזרעה ראשונה.אילו מחשבות..... הראש אומר לי ...אל תעשי..... אל תמשיכי עם הכל.......מה.... בשביל מה?....מה שווים הסיכויים? אבל הרגש שלי אומר לי להמשיך הלאה.... כי אין ברירה...מה יש לי לעשות? יש לי בעל מקסים שאין כמוהו. הוא בכה יחיד איתי שקיבלתי ווסת בשבת.והוא תומך בי מאוד אבל זה לא עוזר לי..... הייתי חייבת לעזור לעצמי. לזו שעוזרת לי(ולא רוצה שאגיד את שמה כן בפורום) אם את קוראת את השורות האלו, דעי לך שאני כותבת כאן בזכותך!!! אז אני ממשיכה קדימה, לעוד ניסיון נוסף של התקווה הזו. האמינו לי שאני רוצה כל כך לבשר לכם על ההצלחה. אל תכעסו אם נעלמתי קצת לכן..... ברגעים קשים.....יש לי קושי לכתוב ולספר על עדכון בטא(שלא עשיתי בכלל) . אז אני מרימה את הראש גם בזכות הבנות שסיפרו על האושר הגדול שמחכה לי..... שבוע טוב

סוף סוף שומעים ממך ? נשבעת לך שחשבתי עלייך מאתמול אני יודעת מה עובר עלייך ושולחת לך חיבוק חזק חזק ונכון את צודקת זה קשה זה נורא אבל הגיע הזמן לנגב את הדמעות ולהמשיך הלאה ויהיה בסדר תחשבי על התחושות של להחזיק תינוק על הידיים והריח הנהדר שלו והידיים הקטנות שלו ואת תצאי מזה מהר ותלכי לעוד הזרעה !והפעם בע"ה תנצחי את כל הסיכויים תכתבי לי אני דואגת לך יום טוב .

.

יופי לראות אותך, ויופי לראות שלקחת לך את הזמן, והנה עבר עוד חודש מהטבלת יאוש ואוטוטו את שם... חיבוקים((((()))))