הקשר בין טיפולים לדימום מוחי בהריון ובכלל

בעקבות המקרה הנורא של השבוע, רציתי לשאול את הצוות הרפואי: האם טיפולי פוריות ממושכים וכמויות ההורמונים הגדולות שמכניסים לגוף מעלים את ההסתברות לשטף דם במוח? ב"מירוץ" להשגת ההריון המיוחל אנו לא עוצרות ושואלות מה הסיכונים. נראה לי שהפעם הסיכון התממש.

שלום ענבר, ראשית כל, אני מפנה את תשומת לבך לכך שזהו פורום תמיכה חברתי, ולכן אם את רוצה לשאול שאלות את "הצוות הרפואי" את נמצאת במקום הלא נכון, כי אין כאן צוות כזה. ולגבי טענתך: אני נכנסתי לראשונה לעולם בעיות הפריון לפני כחמש שנים, ומאז למדתי המון על הנושא - מספרים, אינטרנט, וכמובן שיחות רבות עם הרופא המומחה שטיפל בי ורופאים נוספים עמם התייעצתי. לא זכור לי שקראתי או שמעתי על איזשהו מחקר שהראה על קשר כלשהו בין טיפולים לבין הסתברות של שטפי הדם במוח. אני בהחלט מסכימה איתך על כך שיש נטייה חזקה מדי בארץ לרוץ מהר מאוד לטיפולים, לעתים ללא הצדקה רפואית. ידוע גם שטיפולים אכן כרוכים בסיכונים רפואיים מסויימים לאם, להריון ולתינוק/ות (למרות שלא זה שציינת). מאידך, אני ממש לא מתחברת לספורט הלאומי החדש לפיו כל המדינה קובעת אבחנות רפואיות על-סמך נתונים, מדוייקים יותר או פחות, לגבי מקרים שמתפרסמים בתקשורת, ובעיקר שכל ה"מאבחנים" הללו אינם בדיוק בוגרי הפקולטה לרפואה. לא ברור לי על סמך מה את קובעת בכזאת נחרצות ש"הפעם הסיכון התממש", שהרי גם אם היית רופאה, ואפילו רופאה המעורבת ספציפית במקרה שהזכרת, לוקח בד"כ זמן מה לנתח מקרה שקרה ולהסיק מסקנות. מכאן עולה שאת בעצם לא שונה בהרבה מאותן משתתפות ב"מירוץ" להשגת הריון שנגדן את יוצאת - את לא טורחת לבדוק עובדות, אלא באה עם דיעה ידועה מראש ועליה מבססת את החלטותיך. נראה לי שגישה קיצונית שכזאת יכולה לפגוע במידה שווה באלו האוחזים בשני הקצוות, שכן בלהט צידקת הדרך הם קצת מתעוורים ושוכחים לבדוק מה אומרות העובדות המדעיות.