שוב אני

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

25/01/2006 | 18:26 | מאת: מיכל

שאלה..אני צריכה להתחיל להזריק דקאטפיל ביום שבת..זה במקרר..כמה זמן לפני מוציאים מהמקרר להזריק? אמרתי לכן אני אלך לטרם זה נראה לי לא הגיוני להזריק לעצמי ובלתי אפשרי.. אני במצב כל-כך רע אני לא יודעת איך להסביר את זה..כל הזמן כעוסה וצורחת על בעלי שהוא לא מספיק מעורב והאמת זה לא מעניין אותו אם יצליח או לא. הוא מסתפק בשני ילדים.. אנחנו עושים הכל פרטי כי משתתפים לי ב-50% אז אני אגיע ל-7.000 ש"ח בערך..ובטח לא אוכל לנסות 7 הפריות או מה שצריך..ויש לי את הסקטופינקס ואני בטוחה שהכל לשוא ורע לי..והסיכויים שלי גם ככה נמוכים..ואוףף.. אם זה לא יצליח בפעם הראשונה אז זהו..אני צריכה להמשיך לחיות כמישהי שיש לה תחושת כישלון.. אני יודעת שזה לא מקובל על כמה מכן..אבל אני בנאדם לא קל ועצוב מטבעי..למרות שאני עובדת ומתפקדת אבל ממש לא רואה בחיים שלי את הכוס המלאה..למרות שיש לי בעל שנחשב מוצלח ובית גדול מאוד ורכב משלי ותארים אקדמיים ונראה לי שאחרי ההפריה הזו ועוד אולי מוקפאים - זהו..או שאני אתגרש או שאני לא יודעת מה..

לקריאה נוספת והעמקה
25/01/2006 | 19:26 | מאת: דורה

מיכלי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! רגע. אפילו שניים ברשותך. אני לא מתכוונת לתת לך יעוץ לחיי הנישואין. קטונתי ואני בכלל לא מכירה אותך. אבל את במצב רוח מאד ירוד. אולי ההורמונים תורמים לזה. לא נראה לי זמן מתאים בדיוק להחליט כאלה החלטות. מגיע לך להתחזק ולהתעודד. מגיע לך להנות מחייך עם בעלך. את שווה השקעה!!!!! שני הילדים שיש לך שווים אמא מאושרת!!!!!! תני לעצמך את הרשות לקבל עזרה. בקופ"ח יעוץ פסיכולוגי מסובסד. ותלכי שיזריקו לך. את בהחלט צודקת. בכל דבר שאת יכולה- תקלי על עצמך!!!!! מקווה שלא עיצבנתי אותך........ אכפת לי ממך ואני חושבת שיש לך דרך להרגיש יותר טוב. לכן העזתי להגיד. שלך, דורה.

25/01/2006 | 19:48 | מאת: ניני

למה את חושבת שזה יכול להיות בכלל לא מקובל על מישהו? את מי שאת, למרות שאני בטוחה לגמרי שאת מחמירה עם עצמך.מה שאני שומעת יותר מכל דבר אחר זה לחץ גבוה מאד, והמון חוסר אונים. בדואי שבמצב כזה מה שהכי צריך זה תמיכה, שותפות, בטח חום והכלה, וכשבן הזוג לא יכול לתת את זה (מאלף ואחת סיבות) זה קשה פי שבע. אני מקווה שהפורום פה ישמש לך המקום שבו מותר להיות פאסימית, לחוצה, כעוסה, וכזו שרואה את החצי כוס הריקה, בכל הרגעים שזה מה שתרגישי. אני בטוחה שיגיעו רגעים אחרים של אופטימיות ותקווה וחיוכים, גם אם זה נראה לא אפשרי עכשיו אני מזכירה לך שאני לרשותך לגבי הזריקות, מתי שאת רוצה!! חיבוקים(((())))

26/01/2006 | 06:59 | מאת: מיכל

אני תיכף יוצאת לעבודה..ישיבת צוות..(בדר"כ זה יום חופשי שלי). אני חושבת שאני אקח ההמלצה של דורה לגבי לגשת לאחות ושתזריק לי..זה מקשה אבל מקל עלי..אם זה נשמע הגיוני.. ביום ראשון אני הולכת לפתוח תיק באסותא. סתם פרוצדורה.ונקווה לטוב תודה מיכל

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה