והמפלצת הזאת, זו אני!
דיון מתוך פורום פוריות חברתי - תמיכה
היי בנות, משום מה, הטיפול הזה קשה לי נפשית. בד"כ ההרגשה שלי היא "של מה שיהיה יהיה", "אני עשיתי את המיטב", זה לא בשליטתי" , "יהיה בסדר" ומשום מה בטיפול הנוכחי (בטא יום שלישי אחרי החזרה של מוקפאים) זה לא ככה. קשה לי נורא, אני מוצאת את עצמי פעם ביומים מתפרצת בבכי, זו לא אני, אני בן אדם מלא שמחת חיים, אנרגיות ואופטימיות. קשה לי עם עצמי, עם הבן אדם שניהיה ממני בשנתיים האחרונות, אני מתפוצצת על אנשים בקלות (אנשים= הבעל) , כל מילה שניה מתפתחת למריבה גדולה, אוהבת, לא אוהבת, שונאת את העולם, מחייכת אליו... יכול להיות שאני משתגעת?! החלטתי לברר על פסיכולוג (מישהי יודעת אם אפשר לשבור עליהם דברים?! :)) הבנתי שיש במכבי קבוצת תמיכה כזאת, אנסה לברר עליה כי בקצב הזה שהבייבי שלי יבוא לא אוכל להתמודד איתו או שאהיה בבית משוגעים! ההריון המנטלי הזה לא נגמר, 3 שנים שאני לא מרימה כבד, לא שותה אלכוהול, לא מעשנת , לא מקיימת יחסים כמו שצריך לא קובעת טיולים לחול ולמה ?! כדי לא להרוס את הסיכוי הקלוש הזה שאולי החודש זה שם. קשה לי נורא אבל מתנחמת בזה שקבעתי תור לגדול מכולם בתחילת נובמבר - זיידמן! מה שאומר שאם טיפול זה לא מצליח, השאיבה הבאה היא אצלו מאחר ונותר לי עוד סבב של מוקפאים (4 נותרו) ואני חוזרת לכותרת ושאולת איך מתמודדים עם הבן אדם הנורא, המפלצת הזאת שניהיה ממני?!
בסלחנות. מתמודדים עם המפלצת הזו בסלחנות ובאהבה. את מנסה לחיות חיים נורמאליים במצב לא נורמאלי ויחד עם שלל ההורמונים סף הרגישות שלך ירד לאפס. אז זה שהבעל סופג את האש זה בסדר, גם הוא שותף, לא? אבל ברצינות, הרעיון של קבוצת תמיכה הוא מצויין! וגם טיפול ריגשי הוא רעיון נהדר. יש אפשרות לקבל מספר טיפולים מסובסדים בקופות החולים. שווה בדיקה. את אדם מקסים ויש המון מה לאהוב בך! כולל את המפלצת שבך. יחד עם זה, יקירה, את יכולה לשחרר קצת ואפשר לשתות כשאפשר, ואפשר לנסוע לטיולים. את הרי יודעת שיש חלונות של זמנים שאפשר בהם. סיגריות זה לא טוב גם לא בהריון, (מי שמדברת, אבל עזבי את זה). הקושי הוא גם קושי מצטבר, יקירה, וגם לא קבוע. אז יש חודשים ויש ימים ויש דקות, ואת נורמאלית ואת מפלצת מקסימה! מה שמחזיר אותי לכותרת שלך- בסלחנות. וגם באהבה. כמו שאני אוהבת אותך}}}{{{
היי דנה'לה קודם כל תוציאי מהלקסיקון שאת מפלצת ממש ממש לא :-). כל מה שאת חווה ואני אומרת זאת מנסיוני - גם אצלי עדיין אין תוצאות, זה כל כך טבעי. ההרגשה של אופטימיות מחד ושמחת חיים ומאידך הנפילות, הבכי וההתפוצצויות והתפרצויות על כל דבר, כולל על אנשים הקרובים לנו זה חלק אינטגרלי שכולנו עוברות.באחת מההודעות בפורום שיתפתי אתכן גם כן בתחושות לא נעימות שאני חווה כגון: קנאות,קשה לי ללכת לאירועים משפחתיים הקשורים בילדים (חתונות, בריתות וכו'), ההליכה למיון נשים לצורך ההזרקות - המיון נשים נמצא ממש ליד חדר היולדות, והתחושה הזו שאת באה עם טופס ההזרקה ולידך עוברות בנות שאוטוטו יולדות - פשוט העלתה לי את הסעיף ונשברתי לרסיסים. אנחנו לא מפלצות, אנחנו פשוט נורמליות שנמצאות במצב לא נורמלי, לכן כל מה שאנחנו חוות גם גופנית וגם נפשית (שברור שקשה יותר להתמודד עם הצד הנפשי) הוא לגיטימי. וכן אסור לשכוח שאנחנו נמצאות במדינת ישראל בקרב נשמות טובות שיש להן נטייה להיכנס לנו לשחלות (הן יכולות להחליף את מכשיר האולטרסאונד :-)) שאני מאמינה שהכוונות שלהן טובות אבל הביצוע כושל שגם הן מוסיפות לנו להרגשה. אני חושבת שעצם היותך בחורה אופטימית עם שמחת חיים והומור, ומרגישים זאת בצורת הכתיבה שלך זה דבר שמאוד מאוד עוזר ואני בטוחה שזה יהיה לך לעזר רב. אז אני מכנה אותך המפלצת שלא היתה :-)או SHREKשהיא מפלצת חמודה :-) מנסיוני-ואת מוזמנת לחפש בפורום הזה הודעות שכתבתי על ימים קשים שעברו עלי, התמיכה של 2 דורה ונועה המדהימות ושל כל הבנות המקסימות כל כך עוזרת ומראה לנו את הדברים באור פרופורציוני יותר. אם תרצי ליצור איתי קשר עם עוד מפלצונת :-) אז הנה כתובת המייל שלי ואני אמסור לך מס' הטלפון שלי. [email protected] ודרך אגב כתובת המייל הזו נבחרה לפני שהתחלתי בתהליך (אחרת הייתי משנה לבטא 1000 :-)). אז הנה התמודדת עם הבן האדם הנורא הזה והמפלצת - אני מאחלת שיהיו בעולם עוד כמה מפלצות כמוך :-) מחזיקה לך המון המון המון אצבעות, המשיכי להיות אופטימית ומלאת חיים כי יבוא היום והוא קרוב שתחזיקי בתינוק/ת שיזכה להנות מתכונותיך אלו. מאוד אהבתי את ההגדרה שלך למצב: הריון מנטלי. מאחלת לך מכל הלב את כל הטוב שבעולם :-)ואל תאבדי את מי שאת.
שמפלצת את לא, אולי באמת מקסימום שרק או שרקית קטנה :-) ירוקה! האם ברורה לך הנקודה שמאחורי כל מקלדת פה שכותבת לך יושבת מפלצונת לא קטנה יותר ממך?????? האם ברור לך שמאחורי כל מפלצת עמדו בעל/חברים/בן זוג/חברה/חברים או מישהו שספג את האש ועמד בכך בגבורה כי הוא במקרה, ממש במקרה נורא אוהב אותך? ויקבל הכל הכל הכל ממך? אש או אהבה? אני מקווה גם שמאד מאד ברור לך שהמצב הזה עם כל זה שהוא מתמשך כבר הרבה זמן, הוא זמני!!!! זמני. נקודה. הוא יגמר! המצב הזה יגמררררררררר! והוא יגמר בבטן עגולה וגדולה, ובילד מדהים על הידיים! עכשיו הבנת??? אנחנו אוהבות אותך מפלצת יקרה, גם אם תירקי עלינו אש יוקדת, לבה רותחת, ועופרת מומסת! נשיקות גדולות אהובה }}}{{{
היי נועוש וואו כל כך ריגשת אותי בתגובה שכתבת לדנה המפלצת החמודה :-). גם אני חושבת על זה שזה כל כך לא הוגן להכיל על האנשים שאנחנו כל כך אוהבים את המועקות שלנו וכמה הם יכולים להכיל אותנו, אבל כנראה שהם יכולים והם אנשים שכפי שאת כותבת מאוד מאוד אוהבים אותנו. בינתיים כפי שכתבת לי אני ממשיכה לדגור ולגדל את הזקיקונים. מחר אני אעשה בדיקת דם + אולטראסאונד ונראה האם הם הפכו מזקיקונים לזקיקים ואולי התווספו עוד חברים למערכה. אני מאוד אשמח אם החברים שיצטרפו יהיו גם מהשחלה השמאלית שסוף סוף יצאה מהפגרה. יש לי הרגשה שהשאיבה עומדת להיות ביום ה' או ביום ו'. כמעט תמיד יוצאות לי שאיבות בשבת. נראה מי יביא את החלות ואת הנרות. אני אשאל את הרופאה מה היא מעדיפה להביא :-). כמובן כמובן שאני ממשיכה עם הדיקור שבאמת מפחית מתופעות הלוואי של הזריקות וגם עוזר מבחינה נפשית. אז אני מבטיחה לעדכן מחר לגבי התוצאות. הכי מצחיק שיום לפני שעשיתי את בדיקת הדם והאולטרסאונד הנוכחיים חלמתי על 6 זקיקים :-). נו אז אני אשתדל לחלום היום על עוד 6 - מי יודע? :-) וכמעט שכחתי: איך את מרגישה?. מה שלום עופרי המתוקה?. אני מדמיינת אותה תינוקת יפה, עדינה וסקרנית. האמנם?. שיהיה המשך יום נעים :-)
אני יכולה להבין כל מילה, כל הרגשה שנכתב ממך.. אבל אנחנו צריכות להחזיק מעמד ולא להישבר, הבעיה העיקרית אצלנו שאנחנו לא מצליחות להוציא מהראש את האובססיה לתינוק,תינוק ותינוק. אני מציעה לנו (עם כל הקושי שבדבר) זה להעסיק את עצמנו מבחינה חברתית, עם זה בלהתנדב באמותות, לצאת עם חברות, אני מחכה שיפתח סדנה יוגה צחוק בפ"ת מקופ"ח כללית, והכי חשוב המון אהבה עם הבעל (חיבוקים, שיחות, מסעדות וכמובן סקס).אני מאמינה שזה יעשה לנו שינוי אדיר בצורת החשיבה שלנו.
החיים חייבים להמשיך, ולהמשיך בסבבה, באמת נורא חשוב לנסות לא לסובב הכל סביב ההריון והתינוקות. הם יגיעו בטוח, בינתיים חבל לא להנות ולמצות כל דקה שעוברת... בקרוב קרוב זה יגיע איילת!
ללא ספק, לא הייתי מצליחה לעבור את זה בלעדיכן! אתמול טיילנו קצת אני והאיש שלי והוא פינק אותי בעגילי חישוק זהב חדשים מהממים :))) כנראה שמשתלם להיות מפלצת אה?! חחח בכל מקרה, מה שיהיה יהיה, העיקר שמחר זה מאחורינו, לטוב או לרע. חיבוקים ונשיקות, אין עליכן :)))))
עגילי חישוק זהב בטוח לא חושב שהיא מפלצת!!!!! חחחח תהני ממוש. יש לך אחלה בעל! חג שמייח!