לשירלי,ניני וזיו

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

13/11/2005 | 12:43 | מאת: מורן

תודה על העידוד! נחודש החלטתי לקחת פסק זמן גם מהרופא שלי וגם מהזריקות ולהירגע קצת- התחושה הזאת של אוטוטו זה קורה וגם אני אהיה בהיריון והנפילה שאחריה קצת קשה לי מידי.... מורידה את הכובע בפני מי שעוברת את זה זמן רב כי אני קצת מתפרקת רק אני או שגם לכן נמאס לשמוע מחברות שנכנסו להיריון חודשיים אחרי החתונה:"אל תדאגי אני לא מבינה מה את לחוצה?" כנראה שההחלטה הראשונית שלי לא לספר לאף אחד היתה נכונה בדיעבד המון בהצלחה מכל הלב לכולכן!!!!

13/11/2005 | 15:51 | מאת: זיו

מורני!!!!!!!!!!! קודם כל יהיה בסדר בע"ה. דבר שני!!!!!!!!! פעם הבאה אף אחד לא יידע נשבעת לך, פתחתי ת'פה כמו מפגרת כאילו אני נקלטת להריון בשניה........ כל העיניים נפלו עליי והנה היתה גרידה בשבוע שעבר וכולם שואלים: "נו איך ההריון????" אינעלללללל העולם איזה הריון ואיזה נעלייםםםםםםםםםם אחותי יהיה בסדר בסוף כולנו נחבוק את הראשון את את השני או השלישי בע"ה אם יש לך מסנג'ר אז זה האימייל שלי [email protected] באהבה זיו}{

13/11/2005 | 16:25 | מאת: שירלי

היי מורן יקירה בחודש אפריל שעבר התחלתי טיפול ראשון, שדרכו שאבו לי 28 ביציות שמתוכו היה רק שני עוברים, מיד אחרי השאיבה אושפזתי בבית חולים על גירוי יתר,הייתי כמו בלון, אחרי ההחזרה של שני עוברים בדרגה 1 ,חשבתי שאני בהריון, לאחר שהתקשרה אליי האחות ואמרה: התקשרתי להגיד לך שאת לאאאאאאא בהר..י..ו..ן, ראיתי שחור בעיננים, אחרי שסבלתי כל כך בסוף אין הריון, נשבעתי לא להמשיך לקחתי פסק זמן,,ואז הבנתי שבלי ילד/ה אי אפשר,והינה אני עכשיו ממתינה לבדיקת הריון,ואם תהיה אכזבה אני ימשיך לעשות את ברצף,כי אחרת אני אתיאש ואסבול סתם,, תמשיכי בדרך הזו,,,בסוף תביני שזה יהפוך להיות הרגל של חיים עד שנכנסים להריון, תביני שזה נהיה חלק מהחיים שלך שאת חייבת לייסם ולגמור אותו, שזה נכתב על המצח שלך מהרגע בו נולדת, שזה הגורל, וזו חוכמת הבורא, להיות סבלניים, כי אלוהים אוהב את האנשים שיש בהם אימון בו וביכולתיו...בסוף יהיה לך ולזיו ולי ולכולם,,,רק תגידו אינשאללללה ,,,,תשמרי על חיוך :) :)

13/11/2005 | 17:00 | מאת: ניני

אני כל כך מבינה על מה את מדברת אני פשוט לא יודעת להתמודד עם השאלות ולכן אף אחד כמעט לא יודע שאני לא מצליחה אצלי קל יחסית להסתיר כי יש לי שני ילדים אבל כולם מפעילים עלי לחץ אטומי שאוטוטו לא אוכל ללדת ותמיד רציתי ילד שלישי ואני מלבישה פוקר פייס ואומרת בשיא האדישות שאני עדיין לא בשלה לקום שוב בלילות, או שאני בשלב של להנות מתינוקות של אחרים שאפשר להחזיר אותם אחר כך לאמא שלהם וכו. כל זה כדי שלא יחשדו שאני לא מצליחה, לא ידאגו ולא יעיקו. פתאום הכל מלא בנשים עם בטן ענקית ועגלות ובכי של תינוקות. אבל אני שמה כנראה איזו חומה כזאת, וזה כאילו לא ממש נוגע בי. אני חושבת שזו החלטה נכונה לעשות הפסקה בטיפולים. גם אני הייתי שוקלת אותה אילולא הגיל שלי.... אז בואי נעבור את זה ביחד, בכל מצב ועזבי את כולם בצד עכשיו את במרכז נשיקות וחיבוקים ניני

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה