רגע לפני תרמת ביציות (אולי ?)

שלום בנות יקרות, קודם כל קבלו את התנצלותי על אורך הסיפור אבל לא הייתה לי ברירה. אני בת 44. התחלתי את התהליך להביא ילד לעולם לפני שנתיים. אני עוברת את התהליך לבד ללא בן זוג. הזרע הוא מתורם. עד כה עברתי 10 IVF-ים שלא הניבו תוצאות. ב- IVF הראשון שהיה הטוב ביותר נשאבו 7 והוקפאו 5 הוחזרו 2 והתוצאה היתה הריון ביוכימי של בטא 5. לצערי מהמוקפאים לא יצא הריון. אני מטופלת אצל רופאה פרטית שנחשבת טובה המבצעת גם ניתוחים בתחום. בצילום הרחם התגלתה חסימה בחצוצרה אחת וסקטוסלפינקס בצד המרוחק של הרחם בחצוצרה השניה. לדברי הרופאה סקטוסלפינקס הינו נוזל שיכול להפריע להשתרשות, אבל בגלל מיקומו היא לא המליצה לי להיפטר ממנו. כאשר הדרך להיפטר ממנו הינה כריתה של החצוצרה. לטענתה רק לאחר 6 IVF-ים מתחילים לחשוב על הנושא. המשכתי בתהליך כאשר בכל פעם נשאבו כ 6 ביציות שמתוכן הופרו 2 שהיו באיכות טובה והיו אף מקרים שהיו עוברים ללא שברים. וכלום נאדה - אין הריון. בטיפול ה-5 התחלתי לנדנד שוב בנושא החצוצרה והרופאה אמרה לי שהיא לא רואה בעיה כי לא רואים באולטרסאונד את החצוצרה מוגדלת שזה אומר שהנוזל לא מפריע. כך המשכתי לעשות עוד IVF-ים שמדי פעם אני מעלה שוב את נושא החצוצרה. עלי לציין שבאמת בכל האולטרסאונדים שנערכו לי הן על ידה והן על ידי רופאים אחרים - החצוצרה לא היתה מורחבת. עברתי את כל הבדיקות הגנטיות שיצאו תקינות כולל קריוטיפ תקין. עברתי גם בדיקות קרישיות ונמצא שיש לי APLA. אני מטופלת בקלקסן 40 מ"ג מהשלב בו אני מזריקה את ההורמונים. עם הזמן הוצע לי להחליף את הרופאה בגלל מה שנקרא: משנה מקום משנה מזל. חשבתי על הנושא ולא ממש רציתי לעשות זאת. אבל בכל זאת הלכתי לקבל ייעוץ וחוות דעת נוספת. הייתי אצל רופא שנחשב למוביל עם הצלחות. הבאתי את צילם הרחם והוא כמובן אמר שעיקר הבעיה זה הגיל. דרך אגב גם הרופאה שלי טוענת שזו הבעיה העיקרית ואני חייבת לציין שהיא לא משכה אותי עם הטיפולים. אותו רופא אמר לי בזו הלשון: את יכולה לעשות עוד 20 IVF-ים וזה לא יצליח - למה לא מוציאים לך את החצוצרה?. אני כמובן הייתי מעט בהלם/כעס על הרופאה בעיקר. מה היא לא יודעת את זה? הלא היא בעצמה מנתחת, גם לה יש אינטרס שהטיפולים יצליחו -הרי זו הצלחה שלה גם. אני אמרתי לו שהיא אמרה לי שבגלל המיקום של הנוזל זה לא אמור להפריע ובגלל זה היא לא מוציאה לי את החצוצרה. ממה שקראתי המגמה היום היא לעשות 3-4 IVF-ים ואם לא מצליח אז מוציאים את החצוצרה וזה לא משנה אם זה הידרוסלפינקס או סקטוסלפינקס. הרופא הציע לעשות שוב צילום רחם רק הפעם אצל ד"ר טוגנדרייך (צילום הרחם הקודם נעשה בבי"ח לניאדו). חזרתי הביתה מבולבלת וכועסת ובמקרה המתנתי לתשובה מהרופאה לגבי החצוצרה כי העלתי שוב בפניה את העניין. ואכן בערב היא חזרה אלי והיא אמרה לי שאולי באמת הגיע הזמן להוציא את החצוצרה, אבל לפני זה היא רוצה שאני אעשה צילום רחם גם אצל ד"ר טוגנדרייך. ואכן עשיתי את הצילום בסוף ספטמבר 2011 והתוצאות היו: צינתור לחצוצרה ימנית שלמעשה פתחה את החסימה. חצוצרה שמאלית (שבה נתגלה הסקטוסלפינקס): הודגמה עם התרחבות חצוצרתית קלה המתפוגגת במהלך הבדיקה. לדברי ד"ר טוגנדרייך אין צורך להוציא את החצוצרה. ניגשתי עם התוצאות לרופאה ועל פניו זה באמת נראה טוב. שוב חזרתי לתלם ולשיגרת הטיפולים כאשר ברקע רופאה אומרת לי מצד אחד שיש לי זמן לתרומת ביציות ומצד שני מעודדת אותי להגיע לשלב הזה שאני חייבת לומר לכן שלקחתי את זה די קשה אבל עם הזמן אני רואה שהשד לא נורא כל כך. היא מצידה משדרת לי מעין מסרים כפולים מצד אחד יש לך עוד זמן לזה ומצד שני הסיכוי גבוה יותר. נחזור לנושא החצוצרה: למרות שהכל נראה טוב ויפה עדיין לא נקלט שום הריון והפעם ניסיתי גם טיפול על בסיס טבעי יותר ושאיבה של 2 ביציות ללא הרדמה. כמו כן במקביל לטיפולים הקונבנציונלים אני עושה גם דיקור סיני בשילוב עם צמחי מרפא. לאחר 10 IVF-ים החלטתי שזהו זה כבר יותר מדי ואני רוצה לשים סוף לפרשה הזו. במאי שנה זו, הלכתי לייעוץ אצל עוד רופא בעל שם והבאתי לו את צילומי הרחם. הוא לקח את הצילומים והעלה אותם לדיון בפני הצוות איתו הוא עובד. ההחלטה שלהם היתה: לבצע עוד מחזור IVF אחד ולאחריו לפרוסקופיה אבחנתית ואולי אז להוציא את החצוצרה/ות. גם אותו רופא בדק ביצע לי אולטרסאונד ואף הוא לא ראה את הנוזל. הוא אמר שצילומי הרחם זה לא כלי הכי מדוייק ודוקא לפרוסקופיה שהיא אמנם בדיקה בהרדמה מלאה היא הבדיקה הכי מדוייקת ותוך כדי גם ניתן לבצע פעולה כירורגית במידת הצורך. החלטתי שאני רוצה לעשות את הבדיקה הזו, אבל למען השקט הנפשי שלי החלטתי שאני הולכת לייעוץ אצל מי שנחשב לאחד מהמובילים בתחום: ד"ר סוריאנו. גם הוא בדק אותי ולא ראה התרחבות של החצוצרה. הוא מציע כן לעשות את הבדיקה היות וגם לטענתו צילום רחם זהו לא כלי מדוייק כי זה מאוד תלוי איך מצלמים, איזו זוית וכו'. הוא אמר לי שהוא ממליץ לעשות את הבדיקה היות וזה לא משנה באיזה צעד אבחר לעשות אם זה להמשיך ב- IVF-ים כל עוד ניתן או לעבור לתרומת ביציות, כי המערכת צריכה להיות תקינה במיוחד אם עוברים לתרומת ביציות. הוא אמר שלא הנוזל זה שמפריע אלא הגיל. גם הוא כמו הרופא הקודם לא בא בטענות מדוע לא הוציאו לי קודם את החצוצרות. אני לא ידעתי כיצד לגשת לרופאה שלי ולומר לה על ההתיעצויות שלי עם הרופאים, לא ידעתי איך היא תקבל זאת. אבל רצה הגורל ואמרתי לה שאני רוצה להיפגש איתה שוב בנושא והעניין יצא והיא אפילו שמחה שהלכתי לרופא הראשון שאותו היא מכירה באופן אישי. אני חייבת לציין שמע' היחסים שלי עם הרופאה היא באמת מצויינת, היא באמת בן אדם מאוד מיוחד מלבד היותה רופאה טובה ומוערכת גם ע"י הקהילה הרפואית. ומכאן כמו שאומרים העניינים התגלגלו לגיוון הלפרסקופיה. עוד נקודה שאני חייבת לציין שהרופאה שלי לא ממש מצדדת בכריתת החצוצרות בגלל מה שכתבתי קודם לכן. ונעבור לסוף הסיפור: חופשה מאולצת של 3 חודשים הוחלט לבצע את הניתוח על ידה ועל ידי עוד רופא (לא יכולתי לבצע את הניתוח אצל ד"ר סוריאנו בגלל בעיית ביטוח וקופ"ח). אתמול הייתי אצל הרופא המנתח והוא משום מה היה בטוח שאני עומדת לפני תרומת ביציות והוא אמר לי שבמקרה כזה הוא ממליץ לכרות את 2 החצוצרות. אם אני עוד לא בשלב הזה הוא ממליץ לבצע עוד 2 IVF-ים ואז לכרות. אמרתי לו שאני עדיין לא בשלב של תרומת ביציות וזה לא מה שהוחלט אני רוצה לבצע את הלפרוסקופיה הזו כדי לבדוק מה מצב החצוצרות/הנוזל ואולי אפשר יהיה לשקם אותן. הוא אמר לי שלא ניתן לשקם. שאלתי אותו מדוע לכרות גם את החצוצרה הימנית שבסה"כ היתה בה חסימה רגילה. הוא השיב כי זה עדיין נחשב לחוצוצרה חולה שמשהו עבר עליה ויכול להיות שאם לא נוריד אותה היא תגרום לבעיות. כר הייתי אצל ד"ר סוריאנו שאלתי אותו לגבי שיקום חצוצרה והוא אמר שניתן. הוא דרך אגב היחיד שמדבר על שיקום חצוצרות (כמובן שלא תמיד זה ניתן). הניתוח אמור להיות ביום שישי הזה. אני ממש ממש מבולבלת. דיברתי אתמול עם הרופאה שלי ושאלתי אותה מדוע לכרות את 2 החצוצרות? היא אמרה לי שזו היתה ההצעה שלה למרות שהיא מצד אחד טוענת שאני לא צריכה לעשות את הבדיקה הזאת כי זו לא הבעיה (דהיינו הנוזל שקיים או לא קיים). הבעיה היא הגיל. אבל היא אמרה לי שאני לא צריכה את החצוצרות כי הן יכולות לגרום להריון חוץ רחמי.שאלתי אותה שוב לגבי הנוזל שמשום מה אף אחד לא רואה אותו באולטרסאונד, אז היא אמרה לי משהו שמאוד הפתיע אותי: היא אמרה שלא תמיד רואים אותו באולטרסאונד אבל הוא קיים והוא למעשה ריקמה שההורמונים שאנו לוקחות לגירוי הזקיקים יכולות להשפיע עליו והנוזל יכול להפריע בשלב ההשתרשות. אז עכשיו אני ממש ממש כועסת ושוב שאלתי אותה אז אם זה כך: מדוע לא הוצאנו את החצוצרה/ות לפני שנתיים אחרי IVF מס' 5 לדוגמה. אז אי שוב אמרה לי שבגלל המיקום של הנוזל שהוא מרוחק מהרחם. אז עכשיו בנות יקרות אני ממש ממש לא מבינה, מה קרה שעכשיו פתאום היא זו שהציעה לו להוציא את החצוצרות ומצד שני היא לא ממש חושבת שאני צריכה לעשות את הניתוח הזה ושזו לא הבעיה. ועד עכשיו לא שמעתי את הנושא הזה של הנוזל שהוא ריקמה. אמרתי לה שאני ממש ממש לא יודעת מה לעשות. היא אמרה לי שהיא מאוד מבינה אותי הלא מדובר בגוף שלי והיא אמרה שלא יקרה כלום אם אני אדחה את הניתוח לעוד שבוע (רק שעוד שבוע אני אמורה לקבל מחזור). מה שטוב אצלה שהיא משתפת אותך בהחלטות, או שביחד אנחנו מגיעות למסקנות ובד"כ היא הולכת עם מה שטוב למטופלות, אבל הבעיה היא שלעיתים כמו במקרה הזה היא לא חד משמעית. פעם היא אומרת כך ופעם אחרת וזה משגע אותי. אז לאחר שפרסתי בפניכן (והשתדלתי שזה יהיה קצר :-)) את האירועים, אשמח לשמוע מה דעתכן? האם מישהי חוותה משהו דומה לזה ? מה ההשלכות של כריתת חצוצרה/ת? האם זה יכול להפריע לתהליך ההשתרשות ? אולי מישהי מכן תוכל לעשות לי סדר במוח. במידה ויהיה צורך, אשמח לתת פרטים נוספים שיוכלו לעזור. תודה רבה רבה ומבקשת את סליחתכן על האורך (אנחנו עכשיו בחודש הסליחות :-)).

קשה לי קצת להכנס לעומק הדיון עם הרופאה שלך למה אמרה ככה לפני איקס שנים ועכשיו אחרת. אני יכולה להגיד לך שמנסיון בנות שעברו פה כריתת חצוצרות ונכנסו להריון תקין לאחר מכן, אין שום בעיה עם זה, בעיקר כשמימלא עוברים IVF ואז אין משמעות בעצם לחצוצרות. אם את ממילא עומדת לפני נסיונות אחרונים שלפני תרומת ביצית, לא נשאר בעצם מה להפסיד, ונשמע שאולי עדיף באמת לעשות את הניתוח לכריתת החצוצרות, ולו רק בשביל לתת את הצ'אנס האחרון לביציות שלך, ואם לא אז לאלו של תורמת בעתיד. רק למקרה שאכן יש נוזל איפשהו שמפריע. ממליצה לא לעסוק כרגע או בכלל בספקולציות של מה היה ומה אמרו ומה חשבו, אלא בעתיד ובכאן ועכשיו. אם ההמלצה הגורפת היא בלי חצוצרות, אז לכי על זה. בגילך נשמע שזה אולי באמת הכיוון הנכון לאור כל הנסיונות שעברת. וכמו תמיד, כולי תקווה שגם את תשובי אלינו עם ידיים מלאות ואושר גדול לספר על ההצלחה שלך! שבוע נפלא ובשורות נהדרות!

הי רונית, ממליצה לך בחום על לפרוסקופיה אבחנתית. אני עשיתי אצל פרופסור מוטי גולדנברג באסותא רמת החייל ( עם ביטוח פרטי). גם אם לא תוכלי לעשות את הניתוח אצלו, ממליצה לך בחום להתייעץ איתו, י מה שהבנתי הוא המומחה מס 1 בארץ לחצוצרות. לי הייתה בעיה דומה, רק שהיה נוזל בחצוצרות שבא ונעלם ( לפעמים ראו בא.ס ולפעמים לא) כאשר צילום הרחם היה תקין. הרופא שלי ( זיידמן) שלח אותי לבדיקה אחרי שני ivf שנכשלו. פרופסור גולדנברג פתח לי את שתי החצוצרות ומייד אחרי זה נכנסתי להריון. אני צעירה ממך - בת 28 אבל גם עברתי 3 שנים של טיפולים ( כמובן לפני ה ivf היו הרבה נסיונות אחרים...) ממליצה בחום על גולדנברג בעיקר כי הוא אומר לפני הניתוח שהוא לא יכול לדעת מראש מה התוצאה ורק בזמן הניתוח עצמו אפשר לראות את החצוצרות ולהחליט מה לעשות איתן. לדעתי האישית, לפי ההסבר שלך, אין לך בן זוג קבוע לכן אין סיכוי להכנס להריון באופן טיבעי ובגלל הלחץ בזמן במצב זה החצוצרות יכולות רק להפריע... אז כדי לך כן לפני שאת מוותרת על הביציות שלך לנסות גם לטפל בחצוצרות... מקווה שעזרתי במשהו. שולחת לך המון בהצלחה, והמון חיזוקים!!!

היי אשמח לשוחח איתך לגבי טיפולי פוריות ולפני ניתוח . 10 שנים בטיפולי פוריות ממש נואשת . תודה

היי רונית צריכה לשוחח איתך דחוף תתקשרי 0585073482 תודה