מישי

קראתי בהתרגשות רבה את הפוסט שהדבקת למטה על תרומת ביצית. קשה לך להאמין בכך כרגע, אבל אני בטוחה שזה נכון. אני האחרונה בעולם לגמד את העניין הגנטי, והאמת שאני חושבת שמי שעושות את זה מראש קצת מרמות את עצמן. ומצד שני, ברגע שתחזיקי ותגדלי את הילד שלך - כן, שלך - זה יישכח מהר מאוד. אני יודעת שמה שכתבתי נשמע כמו סתירה אבל אני באמת מאמינה בכך. הורות היא גם עניין גנטי, נכון, אבל היא הרבה הרבה יותר מכך. ואל תשכחי שמדובר בילד שיהיה מבחינה גנטית של בעלך האהוב, וזה גם המון המון. תחשבי על נשים שעושות ילד שהוא גם מתרומת ביצית וגם מתרומת זרע - וגם הן אוהבות עד מוות את הילדים שלהן. ועדיין הייתי עושה קודם מאמץ עם ביציות שלך, ולו כדי שתהיי שלמה עם התרומה אם תיאלצי להגיע לזה. שווה לפחות לבדוק את האופציות שלך קודם, לא? ולגבי מה שכתבתי לך על הקפאת ביציות, זה לגמרי מבוסס.יש לי חברה טובה, רווקה, שהתחילה את התהליך בגיל 40, עם רזרבה מצוינת יחסית לגיל, והרופא הפרטי שעשה לה את התהליך שיכנע אותה להפסיק כי ההורמונים הניבו "רק" שלוש או ארבע ביציות והוא אמר לה שחבל על הכסף ועדיף שתעשה ילד עכשיו. היא החליטה ללכת על היריון עם ידיד, ונכנסה להיריון בהזרעה ראשונה - עוד הוכחה לכך שהמצב שלה דווקא היה ממש טוב. הקפאת ביציות היא לא פתרון לגילנו אלא לצעירות יותר.... שתהיה לך שבת מצוינת יקירתי. את עוד תחבקי ילדים בקרוב :-)

או קרן..... תודה תודה תודה! ממש עודדת אותי ושימחת אותי! מדהים איך אנחנו מסוגלות לצעוד קדימה (כמו אחרי כל אסון כמעט...) עכשיו אני כולי אושר על כך שבדיקת הזרע של בעלי יצאה טובה, כאילו קיבלתי מתנה ענקית. חברה שלי שבתוך 5 שנים, כעת בת 51, הפכה מחשוכת ילדים לאם לארבעה (שני זוגות תאומים) אמרה לי, הזכירה את המילה: הכחדה. היא אמרה לי, אני יודעת שעל זה את חושבת אך זה בהחלט לא נכון. אני שומעת לה... אני חייבת. הלוואי ואתברך וגם לי יקרה הנס הזה. מצידי אין בעיה. עכשיו אני משקיעה מאוד במחשבות ודמיונות חיוביים, עד כה זה עבד לי במשך כל חיי. תמונות בראש שהתגשמו פרט לפרט. אני חולמת שבסוף, דווקא לנו, יהיו ארבעה ילדים, יותר מלכל אחד במשפחתי :):):) אני עושה בדיקה נוספת במחזור הבא... וזה נראה לי יכריע את העתיד. טוב, שבת שלום וחג שמח לכולן, אני אמשיך לנקות ולאפות ללא הפסקה ובמנוחות לשקוע מיד בספר!!! מישי האחות אמרה שתרומה היא פרוצידורה ארוכה מאוד... מה את אומרת? אני כבר בפנטזיות להיות בהריון בקייץ. אוף. אתמול דיברתי עם החברה הכי טובה, שמממנה כמו מכל העולם אני מסתירה את האמת. אני מתנהגת כאילו הכל כרגיל (למרות שאניחולה כבר כמעט חודש רצוף, תמוה משהו?....) אני רוצה לחשוב שיש לי כח גדול כדי להמשיך לצחקק ככה למרות כל מה שיושב עליי. אבל אולי זה קצת מטורף. בכל מקרה נמלכה דעתי עם עצמי, שאף אחד בעולם, מלבד הצוות הרפואי ובעלי לא ידעו כלום.

אני חשבתי לתומי שתרומת ביצית דווקא הולכת מהר כי זה עסק לכל דבר. לפחות התרומות מחו"ל. או שמדובר כאן במשהו אחר? בכל מקרה, באיזו דרך שלא תהיה בסוף אני מאחלת לך אמהות מתוקה ומספקת במהרה, אכ"ר.