נועה...

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

02/02/2013 | 23:20 | מאת: מיכל מהצפון

מה קורה?? קראתי את ההודעה שלך... תודה! האמת, אפשר לומר שהייתי אוספת שברים זריזה, אבל לצערי הפעם זה לא קורה, אני כמעט שבועיים מיום הבשורה, ואני לא מתאוששת מזה בכלל. בוכה המון בכל מקום, כן אפילו באמצע פגישה עם המדריכה שלי שממש לא יודעת על הטיפולים שלי- פשוט התחלתי לבכות. בהפסקה-בלי לשים לב שהתלמידים נכנסים ורואים את המורה שלהם מלאה בדמעות, בשולחן שבת, ממש בוכה המון... לפעמים אני כועסת על עצמי שאני ככה עצובה, כי בכל זאת, ב"ה יש לי נס 1 בבית, אבל עדיין קשה לי, רוצה להרחיב את המשפחה... אני ממש מרגישה כמו אחרי אובדן (חס ושלום...), זה היה טיפול להחזרה של 3 עוברים, קיבלתי את מלוא טנא התרופות האפשריות, זה היה נראה כמו טיפול מנצח- אבל לא... כן, דיכאון זה באמת מילה טובה, אני שם!! מנסה להשתחרר- הולכת לרקוד ריקודי עם ובוכה באמצע, חוזרת מאוד מהר הביתה... לא מוצאת מרגוע לצערי. עכשיו אני יוצאת לחופש, אבל גם בחופש הזה יש תחושה של מעין "חוסר השתדלות", אע"פ שבשכל אני מבינה שזה לא נכון..., שמעתי המון סיפורים על כאלה שעשו את הניתוח ונכנסו אחרי כמה זמן להריון טבעי, וזה מעודד מצד 1- האמת, אני די בונה על זה (; אבל מצד שני שמעתי גם על סיפורים שהניתח לא עזר והם תקועים עמוק בבוץ הטיפולים. לפעמים אנחנו לא מבינים איפה כל הרופאים שהתיעצנו איתם היו, התיייעצנו עם הרבה רופאים, ועוד לפני שהתחלנו טיפולים בעלי עשה א"ס לבדיקת ורקוצלה- יצא בינוני. לא ידענו מה זה אומר, לא ידענו בכלל מה זה וריקוצלה והקשר לטיפולים, אבל יש סיכוי שזרקנו שנים, כספים, אנרגיות ועוד לפח, הרי בוריקוצלה בינונית כבר מפנים לניתוח...אז איפה כל הרופאי נשים, פוריות ואורולוגים שהיינו אצלם וראו את תוצאות הבדיקה??? מעריכה אותך המון נועה ל כל התמיכה,תודה שאת חושבת עלי גם כשאת לא פה... בתקווה לטוב... לילה טוב. מיכל

לקריאה נוספת והעמקה
04/02/2013 | 14:43 | מאת: לי האחת והיחידה

כל כך עצוב וכואב לקרוא את דברייך. העובדה שיש אוצר אחד בבית לא מפחיתה בכאב אני יודעת ואני יכולה גם להגיד זאת על עצמי אפילו שיש לי שניים. יקירתי אבל בכל זאת תנסי להסתכל על הדברים הטובים שיש ואולי בכל זאת עלו כבר על הבעיה ומפה הדרך תסלל להיריון מוצלח. אתם צעירים וגם זה חשוב. הסתכלי על הנסיך שלך ושאבי ממנו כוח ותקווה. מחבקת אותך חזק לתוך ליבי ומתפללת למענך שהקדוש ברוך הוא יברך אותך בפרי בטן שאת כל כך רוצה אמן!

10/02/2013 | 22:01 | מאת: נועה

יקירה, הלוואי והשברים נאספו כבר מעצמם, ואת ממש ממש אבל ממש מרגישה הרבה יותר טוב! מבינה את התסכול הגדול עם הניתוח כן לא מתי אולי. קשה מאד לשים את האצבע איזה רופא צודק, איזה טועה, איזה סתם עושה ספקולציות. לדעתי כולם במשחק הניסוי והטעיה. מנסים משהו אחד - עובד - יופי, לא עובד - מנסים משהו אחר. אין לי כלי קסם להציע לך. יש לי הרבה אהבה וסבלנות לתת לך. מי יודע, אולי ניתוח וריקוצלה כן יהיה מה שאתם צריכים. שיהיה חודש טוב, בשורות טובות ושנרבה מאד מאד בשמחה!

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה