לניני

היי נינוש לצערי אין לי חדשות טובות לספר ,את הטיפולים הפסקתי ואני מנסה לארגן את הבלאגן שגרמו לנו הטיפולים האלה ,לזוגיות ולחיים בכלל ,אני ובעלי על סף פיצוץ ,פרודים וכאובים ,עדיין חיים באותו בית אבל לא ממש חיים ביחד את יודעת זה רק מטעמי נוחיות וחסכון וגם יש ילד באמצע שכל כך קשור לאבא ומתחרפן כשהוא מאחר או לא מגיע ליום אחד , הילד כבר הפסיק לקרוא לי בלילות והוא רוצה את אבא שלו כל הזמן ....אז קשה לגזול אותו ממנו כך פתאום אני מנסה להכין אותו אבל מה אפשר לומר לילד בן שנתיים וחצי ? ומה הלאה לא יודעת ...אולי נלך לייעוץ ואולי אין טעם ...או מאוחר מדי לא יודעת...בינתיים אני מחפשת עבודה ובין בכי לבכי מנסה לחשוב על עצמי קצת ועל העתיד שלי ושל הילד ...מנסה לתאר את החיים שלנו לבד ובלי אבא ..מנסה להתרגל לרעיון החדש שעד היום רק פינטזתי עליו והנה הגיע הזמן ליישם את זה ... וכמו שבטח הבנת על הטיפולים ועל עוד ילד אין מה לדבר יותר ...בשביל מה ? זה אנוכי מדי מצדי לחשוב על עוד ילד שיבוא לעולם הג'יפה הזה אז אני אשאר עם הצביטה הזאת בלב עד הודעה חדשה ,וכל כך קשה לי לוותר על הרעיון ..שזה משאיר חסך רגשי עמוק וצורך עז וכמיהה ומה שתרצי ...במיוחד כשהילד נמצא בגן ואני לבד בבית אוכלת את הלב וספידה את חיי המשפחה שלי ונזכרת איך לתומי תכננתי להתחתן ולעשות קריירה ולהביא ילדים ולהעניק להם אהבה וחום ולבנות משפחה מאושרת ושמחה ...פינטזתי על ימי החורף איך נתכסה בסמיכות בערבים ונסטלבט מול הטלוויזיה ...פינטזתי על ימי האביב איך נצא לטייל בטבע ונהנה מאוויר טוב ומחיים טובים ...פינטזתי על ימי הקיץ איך נבלה בחוף הים ונריב על הארטיקים ....והיום הפנטזיות האלה מתרסקות לי בפרצוף..לא דובים ולא יער ,לא משפחה ולא חיים בכלל ...סתם אישה בודדה שאין לי מושג איך הגעתי לזה בכלל .. אין לי את מי להאשים ואני לא יודעת אם המלחמות שלי על היריון ועל עוד ילד גרמו לי לאבד את מה שהיה לי ..כנראה שנסחפתי עם העניין הזה ועל זה יהיה לי עוד הרבה זמן לחשוב ולהבין ...בכל מקרה הכל אבוד וממש אין לי כוח לכלום ...אולי מחר אולי מחרתיים אולי עוד שנה או שנתיים לא יודעת ... זה מה שיש לי לספר ואני עוד מבקרת בפורום בגלל ההרגל וההתמכרות שלי לזה ובגלל שיש לי חברות פה שמעניין אותי מה חדש אצלהן ,ואני תמיד תמיד מתפללת שיהיה בהצלחה לכולן ולפחות שמישהי אחרת תגשים את מה שאני לא יכולה להגשים ומצטערת בגלל שאין לי כל כך דברים חיובים לומר מצטערת מאוד ,הייתי רוצה להיכנס לפה עם בשורות אחרות כמו ביטא חיובי או התחלת טיפול בכלל אבל.... זהו, מייאש אהה ? תודה לך על ההתעניינות ומאחלת לך ולכל הבנות את כל הטוב שבעולם .

את נשמעת כל כך עצובה... אני רוצה להגיד לך מבלי להכיר את בעלך ואת הזוגיות שלכם (ולא כי אני מאמינה שצריך לשמור על נישואים בכל מחיר): אתם זוג צעיר יחסית, ועד הלחץ של הטיפולים כנראה גם זוג אוהב וקרוב. זה מצדיק לנסות כל מה שאפשר כדי לתקן. לכו לטיפול זוגי יקירתי, תעבדו עם מה שיש. אולי זה לא מקרי שזה התפרק פה, אולי זה היה צריך לקרות כדי שתבנו את הזוגיות שלכם בצורה יציבה יותר ותמשיכו יחדהלאה. להריון צריך שניים, צריך יחד, וזה כרגע אתם כל אחד לחוד. אני כל כך מקווה שתצליחו להיבנות מהמשבר הזה ((((()))) אני במייל }{ [email protected]

הלוואי וזה לא היה כך... לבי איתך, אין ספק שאת נמצאת עכשיו בבלבלה מטורופת ומכאיבה, אבל המסר שלי אלייך הוא שאל תאישימי את עצמך וכמיהתך לילד. מה לעשות, יש זוגות שפשות לא עושים אחג לשני טוב, ואני בטוחה שהטיפולים אולי "עזרו" למצב בינכם, אבל כנראה משה אחר נמצא שם. ואולי זה הזמן האמיתי שלך לחשוב אם את באמת רוצה להיות עם הגבר איתו את חיה. אם הוא מתאים לך באמת. נשמע שאת בצומת דרכים .. אני לא יודעת אם זה מאוחר מדי, אבל רק את יודעת בלבך אם יש לעסק הזה סיכוי... והלוואי שיתקרב כבר היום הזה בו תרגישי שאת לא אישה בודדה בכלל, אלה אישה שמגלה חוזק אותו לא הכרת מעולם. ואז - לא משנה אם תהיי איתו או לא - תיוולדי מחדש. נועה

היי בנות ניני ואורית ונועה מאוד מנחם שיש אי-שם מישהי שאיכפת לה ומנחמת אותי זה ממש מחמם את הלב אני מודה לכולן והלוואי שאני אצא מזה כבר ולא משנה מה יהיה הסוף רק שיגיע כבר הסוף הזה ... מקווה לחזור אליכם לפורום בתור אמא פוטנציאלית בקרוב ובלי כל המטענים הכבדים שיש לי על הגב .ומאחלת הצלחה לכולן וביי.