מועדים לשמחה לכולן
דיון מתוך פורום פוריות חברתי - תמיכה
שמתי לב שהפורום מאוד שקט בימים האחרונים. אני מקווה שזה בגלל שכולן חוגגות את החג המיוחד הזה, מבלות עם משפחותיהן או מטיילות בטבע, או עושות כל מה שעושה לכן טוב על הלב. אבל, אם מישהי בכל זאת כאן ורוצה לשתף/להתייעץ/לקטר, רק תדעו שבחול המועד אני בסביבה אם צריך.... נשיקות לכולן, קרן
: ) אני פה : ) אנחנו שנינו עובדים, והרבה אבל זה בסדר מצידי, אני אוהבת את העבודה שלי (לא יאומן כי יסופר) בעלי קיבל אתמול בלילה הדגמה חיה של אישה בדכאון של מחזור, מסכן שלי. לא בטוחה שהוא צריך לספוג גם את זה. בכל מקרה, לא הלכתי לעשות עוד שום בדיקת דם. אין לי כח לקום בבוקר מוקדם ואין לי כח להתקשר לאחיות. אולי אעשה זאת עכשיו. אולי הפעם אקבל איזשהן זריקות? טוב...בלב אני כבר מוכנה לפגישה עם מרגליות, לשוחח איתו על תרומת ביצית. אני פשוט רוצה ילדים כבר :( אני עברתי כבר את הארבעים ואחת. יש משהו מתעתע במראה שלי. אני נראית פחות משלושים. זו מתנה נפלאה אך גם מתעתעת. אני רוצה למהר. אני רוצה בגיל ארבעים וחמש להיות אמא ליותר מילד אחד.... .......אנחה עמוקה........ בפסח אמא שלי כתבה לי ששנה הבאה נחבוק ילד. היא לא יודעת דבר וחצי דבר אבל אמא שלי קוראת אותי כמו רנטגן ושבוע שעבר היא אמרה לי, עכשיו את כלה. תהני. תתמוגגי מהזכרונות של החתונה המדהימה שלך, מעצם היותך נשואה... לאט לאט. היא קוראת אותי זה בלתי יאומן. אמרתי לה אמא, כמו שחיכינו בסבלנות שאתחתן, כך נצטרך לחכות גם לילד. ייתכן וזה ייקח זמן. והיא אמרה, פחות ממה שאת חושבת. : ( היא כל כך אופטימית אמא שלי. כל כך בעדי. אני לא רוצה להתעקש על ילד מ ש ל י ולעבור עכשיו הפריות שנים, לא יודעת בכלל אם ייתנו לי, בעצם נראה לי שלא עם הנתונים שלי... קרוב לוודאי שכבר יפנו אותי בקרוב לתרומה של איזה אוקראינית. או צ'כית. ליל הבסדר היה נפלא והחג היה נפלא ושמחנו מאוד. נראה לי שאני בסך הכל, אבל ממש באופן כללי, מתחזקת :) בעלי אומר שהפורום עושה לי מאוד טוב ומחזק אותי. הוא שמח שיש לי שותפות לדרך כי הוא יודע שאני לא מדברת עם אף אחד ואני רגילה לחלוק. הוא גם שמח שאני עוזרת לאחרות (אני מקווה, שאיכשהוא) מועדים לשמחה קרן יקרה, לכולן מקווה שאתן מבלות ונהנות מהשמש הנפלאה שלכן מישי
כן, גם אני עובדת. אבל לפחות ימים קצרים. לא נורא. ובכלל יש כל כך מעט חול המועד וכל כך הרבה שישי-שבת/ערב חג-חג השנה, שאין הרבה ימים לעבוד גם כך. מצטערת לשמוע שקיבלת מחזור. אני מניחה שהצעד הבא אכן צריך להיות הזרעה עם הורמונים, ולו כדי לראות איך הגוף מגיב. לפעמים גם זאת אינדיקציה מאוד מהימנה לרזרבה השחלתית. מעבר לכך, באמת נשמע לי שתצטרכי בקרוב לקבל החלטות. מי כמוני מבינה את חוסר הסבלנות, אבל אם תבחרי בדרך של ניסיון עם הביציות שלך תצטרכי איכשהו להתגבר על חוסר הסבלנות הזה, ורוב הסיכויים שהדרך עם תרומת ביצית תהיה קצרה בהרבה. אני הייתי שומעת מה יש למרגליות לומר ואז מנסה לקבל החלטה. אני שמחה לשמוע שאת מוצאת כזו נחמה בפורום. בשביל זה אנחנו כאן :-) אני בכל זאת חושבת שהגיע הזמן לשתף מישהו חוץ מבעלך בעניין, אבל כמובן שזאת החלטה רק שלך. אני אחד האנשים הכי פרטיים בעולם, ובכל זאת שיתפתי שני אנשים בכל שלב בטיפול - את אחת מאחיותיי, ואת חברתי הטובה ביותר. לא יודעת איך הייתי עוברת את זה בלעדיהן. כל העולם חוץ מהן לא ידע (אפילו את ההיריון עצמו הסתרנו עד למי שפיר, אם את יכולה להאמין לכך), אבל הייתי זקוקה לפחות לאוזן הקשבת שלהן. יאללה ,מועדים לשמחה. כיף לשמוע שנהנית בסדר. גם אצלנו היה מאוד נחמד. קטנצ'יק ונחמד.