מבואסת ממש...אבל ממש ממש.... :(

חשבתי שהסבב השני יהיה קל יותר. הרי בכל זאת יש לי פיצי בן 1.4 בבית, וכבר זכיתי לתואר אמא ..אז למה זה כזה קשה?! שתי הזרעות שנכשלו (אחת על בסיס הורמונים והשניה טבעיחודש אחד של מעקב ביוץ וקדימה להפריות... הפריה ראשונה עם מינון נמוך של מונופור (די בבקשה שלי) 3 ביציות 2 הופרו איכות בינונית פלוס והוחזרו שתיהן ... והמחזור בכל זאת הגיע :( ,ושוב כולן מסביב בהריון, ושוב אני פקעת עצבים ווב אין לי סבלנות לאף אחד ולכלום. אני מסתכלת על פיצי ואני יודעת שזה שווה את התהליך, יחד עם זאת אני כועסת! כועסת על זה שאני מה'לא מוסברים' וששוב אני מוצאת את עצמי בתהליך הזה!מרגיש לי לא פייר :(

מצטערת שאת כל כך עצובה... מבינה אותך לגמרי. מצבינו אמנם שונה, אבל דומה. המצבי רוח האלה ממש קשים להתמודדות... מקווה שתעברי את זה ותחדשי כוחות... כמה זמן את כבר מנסה? זה בטח נורא מתסכל להיות "לא מוסברים" זה גם נורא עצוב להיות "מוסברים" :( כשכל העובדות ישר בפרצופך, כמוני. בסוף אנחנו מוצאות כוחות כי אנחנו נשים, ונועדנו להיות אימהות...

קראתי אותך בצער, וכאב לי שאת כל כך סובלת. טוב שחזרת לכאן לשתף ואני מקווה להתחזק. חשבתי עלייך הרבה בחודשים האחרונים. אכן, הסבב השני לא תמיד קל יותר. נועה אפילו כתבה לי לאחרונה שלפעמים הצלחות מהירות בסבב ראשון, כמו שהיו לך ולי (אני נקלטתי אז בהפריה ראשונה), רק עושות את הסבב השני לקשה יותר. אני עברתי מאז הלידה של הנסיך שתי הפלות - שזה הדבר שהכי התפללתי לא להתמודד איתו אף פעם - ואני עדיין מנסה. בסוף זה יצליח :-) אבל, וזה אבל גדול, שתינו יודעות עוד יותר ממה שידענו קודם עד כמה זה שווה הכל, וגם יודעות שאין סיבה שלא יצליח לנו שוב (בטח לא לך שאת כל כך צעירה.אצלי השעון דופק ממש לרעתי). אז כל מה שצריך זה עוד קצת סבלנות, דם, יזע ודמעות אם צריך, וזה יגיע שוב. ואני יודעת שזה קשה, אבל אני מאוד ממליצה לך לנסות להשתחרר מהכעס. זה לא פרודוקטיבי, ופוגע רק בך ובקרובים לך. אחד הדברים שהכי עוזרים לי לא לכעוס הוא לזכור שלכל אחד יש את הצרות שלו, ואצלנו מדובר בבעיה הזאת. אז מישהי אחרת שאת רואה נכנסת להיריון בקלילות אבל אולי יש לה בעיות עם בעלה? צרות כלכליות קשות? צרות בריאות אחרות? למעט מתי מעט בני מזל, לכל אחד ואחת יש את חבילת הצרות שלו בעולם הזה. ואני לא אומרת את זה כדי להתנחם במחשבה על צרות של אחרים, חלילה, אבל כשזוכרים את זה שלא הכל ורוד אצל אחרים - גם אם זה נראה ככה - זה עוזר לקבל את הגורל שלנו. ועוד דבר שעוזר לי לפחות היא המחשבה על כך שלבכור שלנו דווקא קצת טוב שההיריון השני מתעכב קצת.... אני לא יודעת בדיוק מתי את התחלת בניסיונות הפעם, אבל אני נכנסתי להיריון טבעי כשהנסיך היה בן חמישה חודשים, והייתי אמורה ללדת כשהוא היה בן שנה וחודש. אז הכאב והאכזבה מההפלה היו גדולים, אבל בלב פנימה גם היתה תחושה שזה היה ממש מהיר מדי ושהוא היה קצת סובל מחלוקת תשומת הלב שלי עם עוד תינוק. אחר כך נקלטתי בהפריה ראשונה אחרי ההפלה הזאת, ושוב-- גם שנ(ה ושמונה חודשים זה פער קצת קטן לטעמי. אילו לא הייתי מבוגרת, ולא היו לי בעיות כניסה להיריון, בכלל עוד לא הייתי מנסה בשלב הזה). בקיצור, אני לא יודעת אם המחשבות האלה הגיוניות בעינייך, אבל אותי הן הצליחו לעודד. משהו בסגנון של "מאותתים לי מלמעלה שזה היה מוקדם מדי, וזה יבוא כשזה צריך לבוא". עכשיו אני מרגישה שזה ממש הזמן הנכון, ועכשיו שרק יבוא כבר!!! :-) אני מקווה שהצלחתי לעודד אותך קצת. ולפחות כאן תיזכרי שאת לא לבד בצרה הזאת, ושלא כולן מסביב נכנסות להיריון בכזו קלילות. אגב, למה ביקשת מעט מנופור? לא היתה לךתגובה טובה להורמונים בסבב הקודם? לי נראה שאם כבר נכנסים לתהליך הזה, ובגיל צעיר, שווה למקסם את הסיכויים בכל סבב, לא? נשיקות, חיבוקים, ובעיקר - חג שמח שמח!

הרציונל ברור לי מאד! וגם הניסיון מלמד אותי שניצחתי בעבר ואין לי ספק שננצח גם הפעם. יחד עם זאת התחושה הזו של כישלון, שלא הולך לי בקלות... האכזבה הזאת!!! בסבב הראשון של הטיפולים נקלטנו בהפריה השניה ( אחרי 3 הזרעות כושלות וחצי שנה של מעקבי ביוץ) וחשבתי שהפעם בגלל שאין לחץ ( הרי אנחנו מהלא מוסברים אז כולם טרחו להגיד שזה מלחץ) יהיה פשוט יותר. וגם קיבלתי באהבה את החזרה לטיפולים אבל פתאום נפלה עלי רוח קרב מבאסת שכזו :-( כי כולם מסביב שוב בהריון ושוב מתחיל הלחץ הנפשי הזה.... הסיבה למינון הנמוך היא כי לפני שלושה חודשים גילינו שיש לי שחלות פוליציסטיות ועם המינון הנמוך היו המון זקיקים קטנים וגירוי יתר עד שהגעתי לבלינסון ולכן התייעצתי עם הרופא שלי... הרי ביננו לא מחזירים יותר מ 2/3 אז למה ליצור 11?! בהפרייה הקודמת מתוך 11 שנשאבו הופרו רק 3 ועכשיו מתוך 3 הופרו 2 ... והאיכות היתה די טובה. בכל מקרה לקחנו הפסקה החודש בגלל החגים ונחזור לסבב נוסף במאי... אולי אני אקבל הריון מתנה ליום הולדת ( יוני) :-) מה איתך יקירה? איפה את בפרוטוקול?

ברור לי שזה לא בשליטתך ומונע ממקום לא רציונלי. אבל לפעמים עוזר לשמוע את ההסברים ה"רציונליים" ממישהו אחר. לפחות לי זה עוזר להתאפס על עצמי לפעמים. לא ידעתי שהיו לך עניינים של גירוי יתר. אז באמת אולי עדיף ללכת על מינונים נמוכים. משום מה זכרתי שעברת את הטיפולים בקלילות כמוני. ובאמת מאחלת לך מתנה עצומה ליום ההולדת. על ההיריון עם הנסיך התבשרתי כשבוע לפני יום ההולדת שלי :-)

לא היו גירויי יתר... הפעם משום מה הגוף קיבל את זה קצת פחות טוב בגלל זה העדפתי לא להעמיס מינונים. נראה מה תהיה ההמלצה שלו לסבב הבא

היי מישי... זה סבב שני שלי :-) בראשון נקלטתי בהפריה השניה. עכשיו עשינו 2 הזרעות ( אחת טבעית ואחת עם גירוי הורמונאלי ) והפריה אחת שלא צלחה. משתדלת לנטרל את הבאסה מהסביבה לא תמיד מצליחה .... יודעת שבסוף הדרך יש מתנה מקסימה שתצטרף לאוצר שלי בבית...

מטופלשית יקרה.. אני מבינה לליבך עד כמה קשה לחוות כזו אכזבה.. אני בטוחה שכמוני אחרי כמה ימים האכזבה תשקע ותרגישי יותר מעודדת. צריך להמשיך הלאה ולנסות עד שנצליח, הרי אנחנו לא מהמתיאשות נכון???? בכל אופן אני מחזקת אותך ושולחת לך חיבוקים מזדהים בתקווה להצלחה בפעם הבאה!!!

אנו לא מכירות (נראה לי) אבל מאוד מזדהה עם מה שכתבת קשה לי מאוד, במיוחד שכמו שציינת, נשים מסביבי=סליחה על הביטוי הגס, סליחה סליחה, מפליצות והופ-נכנסות מזה להריון ! אני כבר עושה עם עצמי משחקי הימורים מי מהחברים הבאים שלנו יודיע על הריון שני, שלישי.....ויודעת שבכאב רב, ברגע שאשמע על כך, אנתק קשר, לא מרוע, אלא מכאב ושוב אשמע כמה קל היה להם, כמה בדיוק הם רצו הפרש כזה וכזה בין הילדים ועל הניסיון הראשון הצליח להם....הכל מדוגם וקל... ושוב נהיה מוזמנים לברית ושוב יכאב כ"כ. נכון שהתוצאה שווה את התהליך אבל עוד מעט כבר שנתיים אנחנו מנסים וגם אני מרגישה קצת פקעת עצבים ואין לי סבלנות לכלום גם כ"כ השמנתי שאני בטוחה שאנשים חושבים שאני בהריון. לא פייר? אכן. לפחות פה בפורום אנו מבינות אחת את השנייה ובנימה אופטימית זו, שיהיה שבוע טוב דנדן

לא מצליחה להתגבר על הקנאה / כעס של אלה שנקלטות באפצ'י... כל סיפורי 'ההצלחה' של אלה מסביב..."בכלל לא ידענו שאנחנו בהריון וטסנו לחו"ל גילינו כשחזרנו" , "רק הפסקנו את הגלולות ואמרנו שננסה נקלטנו בחודש הראשון" ורק אני...סופרת ימים, ביציות, מתזמנת ביוץ, לא מעשנת לא שותה עושה הכל כדי להגדיל את הסיכוי... ועל מה?! אפילו לא עלו על הבעיה!!!! אני מה'לא מוסברות'. הקטע המצחיק שחשבתי שהפעם השניה תהיה אחרת...כי בכל זאת יש לי פיצי בבית (גם הוא מטיפולים) וחשבתי שאנשים ירדו ממני, וחשבתי שיהיה קל יותר וזה ממש לא ככה!!! מבאס לגמרי!!! את השלב של הזריקות והאולטרסאונד דווקא לקחתי בסדר...התשובה השלילית היא זאת שגמרה עלי :( זה ישמע מצחיק או עלוב תלוי איך מסתכלים על זה...אבל כשקיבלתי מחזור התפללתי שמדובר על דימום של תחילת הריון...העיקר לא תשובה שלילית!

מרגישה צורך לענות לך, על אף השעה המאוחרת בדיוק הייתי בפייסבוק, אני כבר אובססיבית על הריונות, כל מי שאני שומעת שבהריון, אני מבררת בן כמה הילד הראשון שלה, עושה בראש חישוב מהיר בן כמה היה הילד הראשון שהיא נכנסה להריון, מחשבת, מחשבנת..... עכשיו גיליתי שהמטפלת של התינוק שלי בהריון שני. גיליתי שאחת האמהות בגן נקלטה כשהיתה כבר בחתונה שלה, שאת הילד השני הביאה כשהראשון היה בן חצי שנה. לא יכולה להפסיק לחשב ולחשוב למה לי זה לא קורה?! למה לי זה ככ קשה אני גם ניסיתי להפסיק לעשן אבל לא מצליחה החודש, למרות הדימום שהיה לי עישנתי בהריון הראשון נקלטתי דווקא בחודש שחייתי. עישנתי, הייתי בגקוזי, טיילתי בחול, שתיתי אלכוהול, אכלתי סושי וכעת דווקא יש תקופות יותר קלות שאני חזקה ואופטימית ולאחרונה כאילו כדי למרוד, אני דווקא מעשנת, קשה לי להשלים עם גורלי המר ועם הכשלונות ואני יודעת שזה רע וזה לא תורם אבל העישון נותן לי כוח מה לעשות, ככה זה. אחרי שילדתי, הייתי בבדיקה אצל רופאת הנשים שלי ולא אשכח איך היא אמרה לי שהפעם יהיה לי קל ובטח ציק צאק איכנס להריון ככ בא לי ללכת להגיד לה כמה היא טעתה הפעם יותר גרוע....יותר זמן מהפעם הקודמת. סיוט. והלחץ לא עוזר, זה בטוח האם את שיתפת קרובים שלך בטיפולים, משפחה, חברות ? וברורה לי לגמרי התקווה שהדימום נובע מכל דבר אחר מלבד המחזור, זה ככ מובן

מי מי מי אמר שסבב שני יותר קל????? מי???? תזכירי לי????? אני זוכרת שהציפיות שלי היו בדיוק אותן ציפיות ואפילו גדולות יותר בפעם השניה. גם אני חשבתי - אה, עכשיו אני יודעת, עכשיו יש לי נסיון, עכשיו אני אכנס להריון בצ'יק. איזה צ'יק ואיזה נעליים. אהובתי, מבינה לליבך מאד מאד. בעיני לפעמים יש משהו אפילו קשה יותר בטיפולים לילד השני. דווקא כי כבר יש אוצר אחד בבית. דווקא כי כל כך כמהים ומבינים את גודל המתנה הענקית הבלתי נתפסת הזו. ((((((((((מחבקת אותך)))))))))) ומתפללת שסימנת עוד וי על אלה שלא הצליחו בדרך לאחד והיחיד המיוחד שיביא עוד ילד לידייך! חג שמח

זו בדיוק התחושה...הרי אני כבר יודעת מה הפרוטוקול המנצח, והגוף כבר היה בהריון אז מה הבעיה שלו?!?! והנה 2 הזרעות והפריה אחת נכשלו!!! אחרי החגים חוזרים בכל הכוח לסבב המנצח שלי!!!