נועה, קרן, שיר :)

תודה לכן יקרות!! טוב, דיברתי איתו. הוא אמר: נצפה לטוב ביותר, נהיה מוכנים לרע ביותר. בואי נחכה למה שהרופא יגיד. וזהו בעצם. אני הסברתי לו בהתחלה מה הם השלבים הידועים בטיפולי פיריון. אחר כך אמרתי לו מה מצבי ויתכן שהרופא יציע הפריות ו/או תרומת ביצית בשלב הזה. אמרתי לו שיתכן ואעדיף לא לבלות שנים בטיפולים. והוא אמר: נחכה לראות מה הרופא יגיד. כמובן שיכלתי להמשיך עוד כמה שעות אבל הוא קם... הייתי נעלבת אם לא הייתי יודעת כמה הוא טוב ורגיש... זה לא שלא אכפת לא. אני גם מודעת להבדלים בין גברים לנשים. שיר: יש הרבה במה שאמרת. עדיין חשבתי שלפחות אספר לו מה התהליכים. אני רוצה שהוא יבין שאנחנו בליגה א' של אי הפוריות. מה זה א', א'א'. הכי יפה אצלו, שהוא הצליח שלא אשפך לו. אחרי כן ישבתי לראות משהו מצחיק באינטרנט. חשבתי לעצמי: אם הייתי מנהלת את השיחה הזו עם עצמי זה בטוח ללכת לישון עם כאב ראש ענק ועיניים אדומות. אז זהו... עכשיו נראה מה יש למרגליות לומר. זה כל כך קשה בנות... תכלס אני עוד לא ממש קולטת כלום, ממש כמו באבל, ממש כמו שאמרת נועה. אני , אנחנו, אפילו לא מאמינים שאנו נשואים!! לא כל כך מהר משירים את הרווקות... לא מהר משירים את התחושה שעוד רגע את אמא- אבל לא, ממש לא. אני פשוט אלך קדימה כמה שאני יכולה. מחבקת אתכם, בהמון המון הכרת תודה מישי

בעליך זכה ואת זכית! מתפללת עבורך! בהערכה רבה

כמו שכבר הבנתי, ואני חושבת שחשוב מאוד מאוד מאוד שעשית את השיחה הזאת. בדיוק כמו שהוא כל הזמן אמר לך "בואי נשמע מה הרופא יאמר", עכשיו הוא יהיה מאוד מרוכז בשיחה ויבין את המונחים שהרופא משתמש בהם. אחרת כל הפגישה הזאת היתה מתבזבזת, וכמו ששתינו יודעות לא כל כך קל להתקבל לפגישות אצל הפרופסורים. שלא לדבר על זה שבשביל בריאותך הנפשית לא יכולת להמשיך להסתיר את זה. בהצלחה היום. תעדכני כשיהיה לך כוח