עדכון

קודם כל תודה שיר וקרן על כל המילים הנפלאות והמחזקות... הבוקר הייתי אצל העובדת הסוציאלית, היה טוב לדבר איתה, כרגיל. שאלתי אם יש קבוצות תמיכה היא אמרה שיהיו בעוד כמה חודשים, כרגע לא. היא אמרה שיש קבוצה מצוינת בראשון שזה לא באיזור שלי אבל אולי של מישהי מכן. היא שוחחה איתי על תרומת ביצית ועודדה אותי לדחוף קדימה. בערב הגענו למרגליות. הוא לא כל כך מאופס על הנתונים שלי ואיפה אני עומדת. בכל מקרה, לכשהתאפס, אמר לנו לעשות עוד הזרעה ללא הורמונים שבוע הבא, עוד אחת עם הורמונים ואחר כך לעבור להפריות. שאלתי אותו האם אני מועמדת סבירה לזה, בהתחשב בפרופיל ההורמונלי שלי. אמרתי לו מה יצא ה fsh האחרון, 28 והוא אמר שזה עדיין מתאים להפריות מבחנה. ואז שאלתי אותו מה עם הצעד הבא, תרומה. הוא אמר, אם את מחליטה שאין לך כח לכל זה, חשבי על זה, תני לעצמך טווח זמן להפריות ואחר כך מיד אני עוזר לך בזה, קל מאוד ומהר מאוד. אמרתי לו שיש לי כח להכל אך אין לי זמן והגוף לא נהיה צעיר יותר. עכשיו אני די צעירה, אם לא בגיל לפחות באנרגיה ובמצב בריאות וכושר כללי... הוא אמר שהמחשבה נכונה. הוא אמר לי שהבעיה העיקרית זה המחיר. יותר מ 30000 ש"ח. אני תולה תקוות בחברים שהבטיחו לעזור... כי אם לא רק אלוהים יודע מה נעשה עם זה. הוא אמר שיש 80 אחוז סיכויי הצלחה. הוא אמר שהתשלום הזה הוא עבור שני סבבים, כל אחד שני עוברים (קצת לא??) יצאנו ודווקא שמחתי על האופטימיות שלו. אבל טיפה הופתעתי. ואז נזכרתי במשהו תוך כדי שאני תוהה למה האחיות רומזות לי שוב ושוב על תרומות... נכנסתי שוב ואמרתי לו, מה הייתה רמת ה fsh הגבוהה ביותר שנרשמה לי. ואז הוא אמר כך: "מצבך על הפנים. עשיח את ההזרעה וחזרי אליי לא עוד ארבעה שבועות, אלא עוד שבועיים" בעלי היה בחוץ. יצאתי אליו ואמרתי לו: "הרופא אמר שהמצב לא מעודד ואחזור עוד שבועיים" בעלי אמר לי שאנו חייבים להאמין שזה יקרה לנו, לתת לכל שלב ושלב את הכל. הוא אמר לי שהוא צריך אותי והוא לא יכול לעשות את זה לבד... שנלך צעד צעד. אני יודעת מה יש לי בנות, אני יודעת שזה כשל שחלתי מוקדם. מכל הדברים שחרדתי שיש לי בחיים האלה, או שיהיה לי, לז-ה לא ציפיתי. לא חלמתי על זה לא חששתי מזה. אני באיזשהוא מקום עדיין המומה כאילו שמעתי על זה לראשונה. אני לא יודעת איך אני בכלל נשארת עם עיניים יבשות דקה. אני בשוק או מה? איך אני מצחקקת לי בעבודה כל היום וכולם רואים אותי רק זורחת. וזה אפילו לא בכח, אני פשוט שמה את כל הצרות שלי בצד וחיה את המציאות במשרד. אחת הברכות הגדולות בחיי זה המקצוע שלי, מקום העבודה שלי והחברים לעבודה שאני אוהבת. כסף לחיות אין, אבל אני קמה ברצון בבוקר ויש לי כל הגמישות שבעולם. אמרתי לעו"ס שאין לי אפשרות להחזיר את הגלגל לאחור. כל שנותר לי לעשות זה לשמוח שיש לי פתרון ולהתפלל ולהודות כאשר הגוף שלי יקלוט ויחזיק הריון בריא והיה לי ילד בריא ביד. זו המציאות שלי עכשיו. מחר אני יוצאת מוקדם מהעבודה והולכת למדקרת שלי שהיא גם חברה. אני שמחה לבלות איתה כמה שעות.כפי שאמרתי לכן היא ועוד אחת שלא בארץ הן היחידות שיודעות. זה מפתה בנות יקרות.... תוך שלושה חודשים כבר להגיע לטיפול ואולי בעוד חצי שנה כבר להיות בהיריון... זה כל כך עצוב. וגם כל כך שמח. כידוע, אי אפשר לשנות את המציאות, רק את איך שאנו מסתכלים עליה.

מישי יקרה, עם כל הכאב, כל כך כיף לקרוא אותך. את כל כך חזקה ופשוט אשה מדהימה לדעתי. ונפלא שאת מצליחה לקום בשמחה לעבודה ולהתרכז בדברים אחרים כל היום. זה לא טריוויאלי בכלל! הפגישה עם מרגליות נשמעת לי הכי טובה שהיתה יכולה להיות. חשוב לדעתי שתנסי באמת עוד כמה מחזורים על הביציות שלך, כי למרות כל בדיקות ה-FSH רק מעקב טבעי אחרי הגוף שלך (שזה מה שאתם עושים כרגע) + ניסיון או שניים עם הורמונים יוכלו להעיד אם המצב אצלך כל כך גרוע כמו שנדמה או אולי קצת יותר טוב. לי הרופאה אמרה פעם שמטרת בדיקת ה-FSH היא בעיקר להעריך איך הגוף יגיב להורמונים, ושאם כבר יודעים איך הגוף מגיב (כלומר כמה ביציות הוא מייצר בתגובה לאיזה מינון, ומה איכות הביציות) אז אין טעם בבדיקות FSH ודומותיהן. ואם כמה מחזורים יעידו שהמצב באמת כל כך לא טוב, או שתחליטו שעדיף לכם ילד/ים מהר על פני מאמצים ארוכים לקבל היריון מהביציות שלך, הדרך לתרומה תמיד פתוחה לפניך, ואני מבינה שאפילו די מהר. רק דבר אחד לא הבנתי: התשלום של 30 אלף שקל הוא לעצם הביציות? הטיפולים שלך עדיין יהיו ממומנים על ידי הקופה, נכון?

קרן תודה זה מאוד מחזק אותי. אני מרגישה הברה דברים בו זמנית אז נעים לי לדעת שאתן קולטות את הצד החזק :) והאופטימי אני בעבודה ואוי לי אם יראו את זה פתוח אז אני אקצר אני מאוד מקווה שכן, יאשרו לי כמה טיפולים. שמחתי לשמוע מה שכתבת על ההורמון הבעייתי. אני עדיין לא ממש מבינה את הדקויות... בכל מקרה צריך רק ביצית אחת.... :/ מרגליות אמר שהביציות לאו דווקא באיכות ירודה! בניגוד לאחיות... הוא אמר שיש מצב של מעט ביציות , אך טובות! מה את אומרת? התשלום הוא עבור הנסיעה וכל התהליך הקופה משלמת את השאר, הבנת נכון אבל קרן, רק ארבע ביציות?... תודה רבה ואכתוב עוד בקרוב

שאת משתפת,יש לך נקודת מבט על החיים שהלוואי על כל אחת. בטוחה בטוחה שאת תצליחי אין ספק! רק סבלנות ועוד ועוד ולא תאמיני אבל בקרוב את מחזיקה עולל שהוא לגמרי שלכם! נשיקות

ממש מקסים לקרוא איך את שופכת את מחשבותייך בכתיבה אלינו. אני מניחה שזה גם תהליך מטהר בשבילך, להוציא הכל אל הכתב. יקירתי, את המצב את יודעת וידעת כבר לא מעט זמן. מרגליות שם את המראה הלא מעוותת, האמיתית מול פנייך. זה הכל. הכל כבר בעצם ידוע לך וכל מה שנשאר לך זה לקבל החלטה כמה זמן את מוכנה להשקיע בטיפולים על גנטיקה שלך עד שתחליטי ללכת על של מישהי אחרת. רק כדי לחמם את ליבך, ביום שישי פגשתי קולגה ותיקה. ידעתי שיש לה תאומים מהפריות אבל לא ידעתי שהם מתרומת ביציות! יש לה ילד גדול בן 10 ושניים תאומים בני 4. בגיל 38 היה לה כשל שחלתי מוחלט והלכה ישירות לתרומה. היא נראית אמא מאושרת כמו כל אמא שאני מכירה מסביבי. כולל קיטורים על השינה וההתנהגות ומה לא. והיא מדברת על התרומה בכזו ישירות ופשטות. היא הבינה שאם היא רוצה עוד ילדים - אז תקבל אותם מנדיבות של אישה אחרת. זהו. ניסים קורים בעולם שלנו. אם איפשהו כתוב שאת צריכה עוד להרות וללדת ילד מביצית שלך - זה יקרה. ואם לא - זה כנראה סימן שצריך להמשיך הלאה - לדרך אחרת. וטוב שבימינו קיימת הדרך הזו! ושוב אני אומרת לך - זכית בבעל נדיר. חבר לדרך. להיות פתוח וישיר ולהגיד לך אני צריך אותך בשביל הדרך הזו זו אמירה מקסימה!!!! בהצלחה יקירה. זה יקרה בטוח!

כמובן שאת צודקת. בעיקר כי אני לא מדברת עם איש! עם בעלי קצת, עם המדקרת קצת, עם העו"ס קצת. ולאף אחד אי אפשר ממששששש לשפוך, אין מה לעשות זה נכון. את כל הלופים והתחושות והניואנסים. קשה לי להשלים עם המציאות נועה. אבל במקביל אני כמו רובוט ממוקד מטרה אני ממשיכה הלאה. ותודה. אני מזכירה לעצמי יום יום - גם להוקיר את בעלי וגם לשמוח - לא פחות - שיש לי מוצא!! כרגע אני לא ממש צוהלת, אבל כן, זה מרגיע איכשהוא. כל יום וכל שעה יש להסתכל על מה ש י ש . תודה רבה (((((((((נועה))))))))))